מענייני חודש אלול

הדרך שנפתחת בחודש אלול

מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל אָמַר שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים קוֹל שׁוֹפָר נִפְתַּחַת הַדֶּרֶךְ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַצַּדִּיק, וְאִם אָדָם מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הָרַב וְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, וּמִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּעֹצֶם מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעַד נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, לְהַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם סְלִיחָה מְחִילָה וְכַפָּרָה, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת רָמוֹת, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף יִזְכֶּה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם קְצָת שֵׂכֶל וְיִשּׁוּב הַדַּעַת, וְיִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּעֹצֶם מְסִירוּת נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק בַּעֲבוּרוֹ, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה וְאֵינוֹ יָשֵׁן כָּרָאוּי יָמִים וְלֵילוֹת, הַכֹּל בִּכְדֵי לְהֵיטִיב לְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל דֶּרֶךְ בְּנֵי־אָדָם לַעֲצֹם עֵינַיִם וּלְהִתְעַלֵּם מִכָּל זֶה, וְחוֹשְׁבִים שֶׁהַצַּדִּיק אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְיָשֵׁן הֵיטֵב, וְחַי חַיִּים שֶׁל תַּעֲנוּגִים, וּמַשִּׂיג אֶת כָּל עִנְיָנָיו בְּקַלּוּת בְּלִי יְגִיעָה, וְאֵין יוֹדְעִים שֶׁהַצַּדִּיק מוֹסֵר אֶת הַכֹּל בִּשְׁבִילָם, וְאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה וְאֵינוֹ יָשֵׁן עַד שֶׁפּוֹעֵל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כָּל טוּב, וְזֶה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (דְּבָרִים ט, יח): "לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי" רָאשֵׁי תֵּבוֹת 'אֱלוּל', כִּי אֶת הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת פָּתַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל – שֶׁהַצַּדִּיקִים מוֹסְרִים נַפְשָׁם בְּעַד נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים עַל עַצְמָם כְּלָל, וְכָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת מְקֹרָב אֲלֵיהֶם, וּלְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִמָּשְׁכוּ עָלָיו כָּל מִינֵי הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, וְיִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת.

רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּתְפִלָּה עֲבוּר נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִתְבַּטֵּא פַּעַם: פְּלִיאָה בְּעֵינָי אִם מְבִיאִין פִּדְיוֹן לְאֶחָד וּמְסַפְּרִין לוֹ צַעֲרוֹ, כְּגוֹן: מֵחוֹלֶה וְכַיּוֹצֵא כְּשֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין כְּמוֹ הַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ וְכוּ'. וְהַיּוֹצֵא מִדְּבָרָיו הוּא שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין כְּשֶׁבָּאִין לְפָנָיו שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלֶה וְכַיּוֹצֵא כְּמוֹ הַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ, וְכֵן נִשְׁמַע מִפִּיו כַּמָּה פְּעָמִים. וְאָמַר: בַּתְּחִלָּה הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁאֶהֱיֶה מַרְגִּישׁ צַעַר וְיִסּוּרִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי לִפְעָמִים הָיָה אֶחָד בָּא וְסִפֵּר לִי צַעֲרוֹ וְלֹא הָיִיתִי מַרְגִּישׁ הַצַּעַר וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל שֶׁאַרְגִּישׁ צַעֲרוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. עַכְשָׁו כְּשֶׁאֶחָד מְסַפֵּר לִי צַעֲרוֹ אֲנִי מַרְגִּישׁ בְּעַצְמִי הַצַּעַר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וּמַמָּשׁ נוֹטְפִין מִמֶּנִּי הַדָּמִים מִגֹּדֶל הַצַּעַר שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כִּי הוּא יָכוֹל לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת וְלִשְׁכֹּחַ הַצַּעַר, אֲבָל אֲנִי מַרְגִּישׁ מְאֹד כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְאָמַר לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אוֹתוֹ, עָנָה וְאָמַר: אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ אֶחָד מִכֶּם? הֲלֹא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֶצְלִי מָקוֹם בְּלִבִּי!

מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל אָמַר, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּתוֹר תַּלְמִידִים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, צָרִיךְ לִהְיוֹת לָנוּ מַבָּט אַחֵר לְגַמְרֵי עַל חֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל פָּתַח לָנוּ שְׁעָרִים נִפְלָאִים בְּגֹדֶל מַעֲלַת חֹדֶשׁ אֱלוּל בְּכַמָּה תּוֹרוֹת בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, וְהַסְּגֻלּוֹת הַיְקָרוֹת הַמֻּנָּחוֹת בּוֹ, וּלְמַה יְּכוֹלִים לִזְכּוֹת עַל יָדוֹ, וְלָכֵן אָסוּר לָנוּ לִהְיוֹת בַּטְלָנִים וּלְהַפְסִיד יָמִים אֵלּוּ בְּהֶבֶל וָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, רַק לְנַצֵּל כָּל יוֹם וָיוֹם בְּהַרְבֵּה טוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּזְכֶּה לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמּוּבָאִים בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל עַל חֹדֶשׁ אֱלוּל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְקַבֵּל שָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶכֶת עִם כָּל מִינֵי הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת.

וְאָמַר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁעָלֵינוּ לִשְׁמֹר מְאֹד שֶׁלֹּא לִהְיוֹת מֵאֵלּוּ שֶׁהִתְבַּטֵּא עֲלֵיהֶם מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל: "כְּשֶׁמַּגִּיעַ אֱלוּל, בּוֹעֲרִים וּבוֹעֲרִים אֲבָל אֵין עוֹשִׂים כְּלוּם…" (כָּךְ סִפְּרָה אִמּוֹ שֶׁל הָרַב הֶחָסִיד רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַארְץ זצ"ל בְּשֵׁם זְקֵנָהּ מוֹהַרְנַ"תְּ זי"ע), כִּי לִפְעָמִים, מֵרֹב תַּבְעֵרַת הַלֵּב, רוֹצִים לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל לְבַסּוֹף אֵין עוֹשִׂים כְּלוּם, כִּי אֵין צִמְצוּם, וְאֵין יוֹדְעִים מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְעוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט –  "מָה אָמַר לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל לַעֲשׂוֹת בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל?" עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִים לְמַלֵּא כָּל יוֹם וָיוֹם עִם הַרְבֵּה טוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי.

[שיחות מוהרא"ש מועדים, שיחות הר"ן סימן קפח]

וישאלו איש לרעהו לשלום

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ לְסֵדֶר שׁוֹפְטִים ג' אֱלוּל ה'תשס"ד.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ וְיִרְדְּפוּ אֶל כְּלָלִיּוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְּקָרִים "חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב" הַגָּרִים בְּיַבְנְאֵל "עִיר בְּרֶסְלֶב" הֲוָיָ"ה עֲלֵיהֶם יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ תָּמִיד.

בָּאתִי לְבַקֵּשׁ אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְּקָרִים, רְאוּ לְחַזֵּק אֶת עַצְמְכֶם בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז, עַכְשָׁו בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים תִּשְׁתַּדְּלוּ מְאֹד מְאֹד לְפַיֵּס אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת דָּרְשׁוּ (שְׁמוֹת יח) "וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם", רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּ"ל, כִּי בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל צְרִיכִים לְפַיֵּס אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה כִּי כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא פה:) עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. וְלָכֵן עַכְשָׁו בִּימֵי אֱלוּל צְרִיכִים לְפַיֵּס אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁחַיָּב כֶּסֶף לְהַזּוּלַת שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְשַׁלֵּם, אוֹ לְפַיְּסוֹ עַל כָּל פָּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּכְלָל (תְּהִלִּים לז): "לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם", כִּי לְמַעְלָה מְאֹד מִתְיַחֲסִים בְּזֶה שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת הַזּוּלַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּאֵין עֶרֶךְ כְּלָל אֵיךְ צְרִיכִים לְפַיֵּס אֶת רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ עַל רַגְלָיו וְכָל יֵשׁוּתוֹ הוּא מֵרַבּוֹ, כִּי עִקָּר חָכְמָתוֹ קִבֵּל מֵרַבּוֹ, אֵיךְ צָרִיךְ לְפַיֵּס אֶת רַבּוֹ אִם הֶחֱלִישׁ אֶת דַּעְתּוֹ, כִּי כְּבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת צַדִּיק סִימָן פח): הַצַּדִּיק יוּכַל לַעֲנֹשׁ אֶת הָאָדָם בְּמִיתָה אֲפִילוּ עַל יְדֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת אֲפִילוּ בְּטָעוּת, וּבִדְבָרִים כָּאֵלּוּ מְאֹד מְאֹד צְרִיכִים לְהִזָּהֵר, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מְאֹד מְאֹד מַקְפִּיד עַל דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (סַנְהֶדְּרִין קי.): כָּל הַחוֹלֵק עַל רַבּוֹ כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה וְכוּ', כָּל הָעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם רַבּוֹ כְּעוֹשֶׂה עִם שְׁכִינָה וְכוּ', כָּל הַמִּתְרַעֵם עַל רַבּוֹ כְּאִלּוּ מִתְרַעֵם עַל הַשְּׁכִינָה. וְלָכֵן צְרִיכִים לְהִזָּהֵר בִּדְבָרִים אֵלּוּ מְאֹד מְאֹד כִּי אַף פַּעַם לֹא יְכוֹלִים לָדַעַת מָתַי יְקַבְּלוּ אֶת הָעֹנֶשׁ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מְחַכֶּה וְאַחַר כָּךְ הוּא גּוֹבֶה וְכוּ', וְכֵן דַּיְקָא עַכְשָׁו בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה, חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים, צְרִיכִים לְפַיֵּס אֶת רַבּוֹ וּצְרִיכִים לְפַשְׁפֵּשׁ הֵיטֵב בְּמַעֲשָׂיו אֵיךְ צִעֵר אֶת הַזּוּלַת אוֹ אֶת רַבּוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁדּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת דָּרְשׁוּ (קֹהֶלֶת א'): "וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ", שֶׁדַּיְקָא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַזְּמַן לְחַפֵּשׂ וְלִדְרֹשׁ בְּעַצְמוֹ מַה קּוֹרֶה עִמּוֹ וּמַה קּוֹרֶה בָּעוֹלָם? כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה הוּא חֹדֶשׁ שֶׁל יִשּׁוּב הַדַּעַת, שֶׁאָדָם יִזְכֶּה לְיַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם? כִּי הָאָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי עַוְלוֹת לַזּוּלַת, וַאֲפִילוּ לֹא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא עָשָׂה עַוְלָה, אָדָם צִעֵר אֶת רַבּוֹ וְהֶחֱלִישׁ אֶת דַּעְתּוֹ וְהִתְחַצֵּף נֶגְדּוֹ, וַאֲפִילוּ לֹא יוֹדֵעַ מִזֶּה אוֹ שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי שׁוּם דָּבָר, וְהוּא כְּבָר שָׁכַח אֵיךְ רַבּוֹ יָגַע וְטָרַח בִּשְׁבִילוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, וְעַל כָּל זֶה צְרִיכִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי שֶׁיַּגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין, שֶׁיָּדוּנוּ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל הַכֹּל. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם (קֹהֶלֶת יא): "וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹקִים בַּמִּשְׁפָּט", אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, כִּי אָדָם קָרוֹב לְעַצְמוֹ, וְתָמִיד רַק רוֹאֶה לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ זוֹכֵר אֶת הָעַוְלוֹת שֶׁעָשָׂה לְהַזּוּלַת וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְרַבּוֹ, וְלָכֵן דַּיְקָא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל זוֹכִים לְיִשּׁוּב הַדַּעַת אִם רַק רוֹצִים.
נָא וְנָא תִּשְׁתַּדְּלוּ שֶׁיִּהְיֶה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם עַל כָּל פָּנִים חָמֵשׁ דַּקּוֹת הִתְבּוֹדְדוּת, לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיכֶם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת גַּם יָחַד, כִּי אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר אֶת מַעֲלַת הָאָדָם הַזּוֹכֶה לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר זֶה הַצְלָחָה נִצְחִית, הַצְלָחָה כָּזוֹ שֶׁאֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וּמְדַבֵּר עַל כָּל פָּנִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ חָמֵשׁ דַּקּוֹת, שֶׁזֶּה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד.
דְּעוּ לָכֶם מַה שֶּׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (בְּרָכוֹת ח.) מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבָד. וְלָכֵן אֲנִי רוֹצֶה מְאֹד שֶׁהַקְּהִלָּה שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה רַק פִּנַּת יִקְרַת שֶׁבּוֹ לוֹמְדִים תּוֹרָה וּמִתְנַהֲגִים כְּפִי הַהֲלָכָה, וְלָכֵן מִי שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת בַּכּוֹלֵל – אֵין לְמַעְלָה מִזֶּה! וּמִי שֶּׁקָּשֶׁה לוֹ, עַל כָּל פָּנִים שֶׁיְּחַפֵּשׂ לְעַצְמוֹ אֵיזֶה חָבֵר טוֹב וְיִלְמַד עִמּוֹ שָׁעָה אַחַת בְּיוֹם, וְכֵן זָכִינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ שִׁעוּר בָּרַבִּים – "דַּף הַקְּהִלָּה", אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּצְטָרֵף לִלְמֹד דַּף גְּמָרָא, שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַל הָאָדָם הֶאָרָה עֲצוּמָה.
זִכְרוּ הֵיטֵב אֲשֶׁר אֵין שׁוּם תַּכְלִית בְּזֶה הָעוֹלָם רַק לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְטַיֵּל בְּכָל יוֹם בְּמִקְרָא, מִשְׁנָה, גְּמָרָא וּמִדְרָשׁ, וְלָכֵן אַל תִּהְיוּ בַּטְלָנִים אֶלָּא כָּל אֶחָד יִהְיֶה לוֹ אֶת הַשִּׁעוּר שֶׁלּוֹ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף רַק זֶה מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר מֵאִתָּנוּ, כְּמַאֲמָר הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ (אָבוֹת פֶּרֶק ו'): לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם, אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד, וְאֶת זֶה צְרִיכִים לִזְכֹּר טוֹב טוֹב.
כָּל מִי שֶׁיֵּצֵא בְּכָל יוֹם לַהֲפָצָה מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֶּסֶף בַּכִּיס וְזֶה בָּרוּר, וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא לַהֲפָצָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ טַעֲנוֹת וּמַעֲנוֹת שֶׁהוּא בַּעַל חוֹב וְכוּ', וְאֵין לוֹ פַּרְנָסָה וְכוּ', כִּי כְּבָר אָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם (מִשְׁלֵי כו): "אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ אֲרִי בֵּין הָרְחֹבוֹת: הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ: טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו". וְלָכֵן, לָמָּה שֶׁיִּהְיֶה לְאַבְרֵךְ טְעָנוֹת שֶׁאֵין לוֹ פַּרְנָסָה וְאֵין לוֹ כֶּסֶף?! הוּא שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה כְּמוֹ פֶּגֶר מֵת מֵרֹב יֵאוּשׁ, וְלָכֵן לָמָּה לוֹ לְהִתְלוֹנֵן? קִבַּלְנוּ מַתָּנָה מִמּוֹהַרְנַ"ת זַ"ל אֶת הָעִנְיָן שֶׁל הֲפָצָה, וּמִי שֶׁיֵּצֵא לַהֲפָצָה תָּמִיד יִהְיֶה לוֹ כֶּסֶף בַּכִּיס. וְזֶה הַבְטָחָה שֶׁאֲנִי מַבְטִיחַ לְכֻלָּם, כִּי גַּם אֲנִי הָלַכְתִּי רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לַהֲפָצָה, וְסָבַלְתִּי עֶלְבּוֹנוֹת חֵרוּפִים וְגִדּוּפִים וְכוּ' וְכוּ', וְאַף עַל פִּי כֵן שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה יָכוֹל לִמְנוֹעַ אוֹתִי, מִלֵּילֵךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם חֹק וְלֹא יַעֲבוֹר, וְאָז לֹא רָצוּ לָקַחַת וְכוּ', אֲבָל עַכְשָׁו כְּבָר נִשְׁתַּנָּה הַכֹּל, כִּי כֻּלָּם רוֹצִים אֶת הַחוֹבְרוֹת וְהַקּוּנְטְרֵסִים, כִּי זֶה מְחַיֶּה אוֹתָם. וְלָכֵן אַל תִּהְיוּ בַּטְלָנִים תֵּצְאוּ בְּכָל יוֹם לַהֲפָצָה בְּמֶרֶץ גָּדוֹל וְעַל יְדֵי זֶה תִּזְכּוּ לְקָרֵב נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם שֶׁפַע רוּחָנִי וְשֶׁפַע גַּשְׁמִי.

הַמְאַחֵל לָכֶם שַׁבַּת שָׁלוֹם…

יומא דהילולא

 ר' צדוק הכהן מלובלין

ט' אלול

פַּעַם אַחַת בָּא מוֹכֵר סְפָרִים אֶל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלֻּבְּלִין זַ"ל, וְהֵבִיא לְפָנָיו הַרְבֵּה סְפָרִים, וּבֵינֵיהֶם הָיָה גַּם הַסֵּפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה", וּכְשֶׁלָּקַח אֶת הַסֵּפֶר, אָמַר לוֹ מוֹכֵר הַסְּפָרִים: "זֶה לֹא בִּשְׁבִילְכֶם, זֶה רַק סֵפֶר מִכְתָּבִים…", עָנָה וְאָמַר לוֹ: "אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי רוֹצֶה לְעַיֵּן בּוֹ". וּכְשֶׁעִיֵּן בּוֹ, אָמַר: "הֲלֹא לְסֵפֶר כָּזֶה אֲנִי מְחַכֶּה כַּמָּה שָׁנִים, כִּי כָּל־כָּךְ מְחַיֶּה אוֹתִי, וְאַתָּה אוֹמֵר לִי שֶׁהוּא רַק סֵפֶר מִכְתָּבִים?!" לְאַחַר מִכֵּן הָיְתָה לוֹ שַׁיָּכוּת לְרַבֵּנוּ זַ"ל וְהוּא זֶה שֶׁעָשָׂה אֶת הַמַּרְאֵי מְקוֹמוֹת עַל סֵפֶר הַמִּדּוֹת. הַסֵּפֶר 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' וְעוֹד סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, הָיוּ נִרְאִים תָּדִיר עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים בְּחִדּוּשִׁים וְהֶעָרוֹת שֶׁרָשַׁם 'הַכֹּהֵן' בְּעֶצֶם כְּתַב יָדוֹ הַטָּהוֹר.

 

 

 

 

לקחתי על עצמי משימה אחת – לגלות ולפרסם את דעת רבנו ז"ל בכל העולם כלו

חורף תשל"ד

מוֹהֲרָא"שׁ שָׁלַח לְאֶחָד שֶׁרָצָה לְהַדְפִּיס אֶת סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל – "לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן", "סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת", "סֵפֶר הַמִּדּוֹת", "קִצּוּר לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן", "לִקּוּטֵי־עֵצוֹת", "חַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן", "שִׂיחוֹת־הָרָ"ן", עַל מְנָת שֶׁיַּדְפִּיסֵם (כִּי בִּזְכוּת זֶה שֶׁמּוֹהֲרָא"שׁ הִדְפִּיס אֶת סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּכַמֻיּוֹת אַדִּירוֹת, וְנִמְכְּרוּ בְּזוֹל מְאֹד כַּמּוּבָא לְעֵיל, נִתְעוֹרְרוּ עוֹד כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְהַדְפִּיס אֶת סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, עַד שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים נִדְפְּסוּ סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּשֶׁפַע גָּדוֹל, וּבִזְכוּת זֶה נִתְקָרְבוּ הַרְבֵּה מְקֹרָבִים חֲדָשִׁים, עַיֵּן כָּל זֶה בְּחֵלֶק י', מִכְתָּב א' רס). וְכָתַב לוֹ שֶׁיִּרְאֶה לְהַתְמִיד בִּסְפָרִים אֵלּוּ, וּבֵין הַשּׁוּרוֹת כָּתַב לוֹ: הֵן אֱמֶת אֲנִי צוֹעֵק תָּמִיד, רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר, שֶׁיִּהְיֶה הַהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה מַחְלֹקֶת, אֲבָל מִי אוֹמֵר שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת הַשָּׁלִיחַ, אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת הַכֶּלֶב שֶׁהוּא הָעַז פָּנִים הַחוֹלֵק (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָן נ'), בִּשְׁבִיל זֶה לָקַחְתִּי עַל עַצְמִי מִשִּׂימָה אַחַת – לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֶת דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמִי שֶׁיַּעֲמֹד עַל דַּרְכִּי אוֹרִידוֹ מֵהַדֶּרֶךְ… אֲגַלֶּה אֶת פַּרְצוּפוֹ בָּרַבִּים, כִּי מָה וְלָמָה חַיָּבוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לִסְבֹּל סֵבֶל רַב כָּזֶה בִּשְׁבִיל כָּל פָּגוּם, כָּל עַז פָּנִים, כָּל מְשֻׁגָּע… שֶׁיִּהְיֶה אַחַר־כָּךְ תֵּרוּץ לַהוֹרִים לֹא לְהָנִיחַ לִבְנָם לְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת אִם הָיוּ הַהוֹרִים יוֹדְעִים מַה מְּקַבְּלִים מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, הָיוּ מוֹלִיכִים אֶת בְּנֵיהֶם עַל טַס שֶׁל זָהָב לָבוֹא וּלְהִתְקָרֵב…

כָּל עַז פָּנִים, כָּל פָּגוּם, כָּל מְשֻׁגָּע חוֹשֵׁב שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבָר הוֹגֶה דֵּעוֹת, וְגוֹרֵם אַחַר־כָּךְ בִּזְיוֹנוֹת לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְעַל־כֵּן תִּמְצָא אֶצְלִי בִּטּוּיִים חֲרִיפִים כָּל־כָּךְ, כִּי אֲנִי אֵינִי מִתְפַּחֵד מֵאֵלּוּ וְכוּ', אַדְּרַבָּה אֲגַלֶּה וַאֲפַרְסֵם אֶת דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע וְהֶחָדֵל יֶחְדַּל.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ט', א' סט]

יוֹם רְבִיעִי ז' שְׁבָט לְסֵדֶר בְּשַׁלַּח ה'תשל"ד.

בְּאַחַת הַיְשִׁיבוֹת בִּקְּשׁוּ הַבַּחוּרִים מִמּוֹהֲרָא"שׁ שֶׁיִּמְסֹר לָהֶם שִׁעוּר בְּאֹפֶן קָבוּעַ, אַךְ מוֹהֲרָא"שׁ לֹא יָכַל לְמַלֵּא אֶת מְבֻקָּשָׁם וְכָתַב לָהֶם:

אוֹדוֹת הַשִּׁעוּר שֶׁאַתֶּם רוֹצִים בַּיְשִׁיבָה, הִנֵּה זֶה לִי שְׁמוֹנֶה שָׁנִים רְצוּפוֹת, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שִׁעוּר בְּכָל לֵיל רְבִיעִי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב בְּבוֹרוֹ פַּארְק, וּתְהִלָּה לָאֵל, מִתְרַבִּים הַשּׁוֹמְעִים מִדֵּי שָׁבוּעַ, וְיֵשׁ כְּבָר בְּלִי עַיִן הָרַע יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנִים מִשְׁתַּתְּפִים בַּשִּׁעוּר (כְּחֹדֶשׁ לְאַחַר שֶׁמּוֹהֲרָא"שׁ כָּתַב מִכְתָּב זֶה, מוֹהֲרָא"שׁ הֵעִיד עַל כָּךְ שֶׁמֵּחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעֲרָה אָז עָלָיו, חֵלֶק הִתְחִילוּ לְהִתְרַחֵק עַיֵּן בְּמִכְתָּב א' קפו), וְלָכֵן קָשֶׁה לִי לַעֲשׂוֹת עוֹד שִׁעוּר, וּבִפְרָט כִּי הַזְּמַן אֵינוֹ בְּיָדִי, כִּי שָׁעָה אַחַת אֲנִי לוֹמֵד בָּרַבִּים בְּלֵיל רְבִיעִי, וְכָל הַשָּׁבוּעַ אֲנִי עָסוּק הֵן בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה שֶׁלִּי עַל פִּי סֵדֶר דֶּרֶךְ הַלִּמּוּד, וְהֵן בְּעִנְיְנֵי הַדְפָּסָה וַהֲפָצָה, שֶׁזֶּה לוֹקֵחַ לִי רֹב הַזְּמַן. וְעַל כֻּלָּם שֶׁבְּנֵי הַנְּעוּרִים רַבִּים מְסַבְּבִים אוֹתִי, וְצוֹבְאִים עַל פֶּתַח בֵּיתִי, וְלָכֵן חֲבָל לִי עַל הַזְּמַן הַיָּקָר, וּמַמָּשׁ אֵין לִי רֶגַע פָּנוּי מֵרֹב טִרְדוֹתַי, וְלָכֵן הַהֶכְרֵחַ לִי לוֹמַר לָכֶם, שֶׁזֶּה דָּבָר בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, וְעַל כֵּן אִיעָצְךָ אִם אַתֶּם יְכוֹלִים לָבוֹא בְּלֵיל רְבִיעִי, וּבִזְכוּת הָרַבִּים יֵשׁ, תְּהִלָּה לָאֵל, דִּבּוּרִים יָפִים, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין דִּבּוּרֵי אֱמֶת.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק י', א' קיא]

 

קבלתי על עצמי לנהג חומרא מסויימת בימי אלול ועשרת ימי תשובה, האם זה נחשב לנדר ואני צריך לנהוג בחומרא זו כל השנה?

כָּתַב מָרָן הַשּׁוּעַ' (או"ח סִימָן תרג): אַף מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מִפַּת שֶׁל עַכּוּ"ם, בַּעשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִזָּהֵר. הגה: וְיֵשׁ לְכָל אָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלָשׁוּב מֵהֶם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה; וּסְפֵק עֲבֵרָה צָרִיךְ יוֹתֵר תְּשׁוּבָה מֵעֲבֵרָה וַדַּאי, כִּי יוֹתֵר מִתְחָרֵט כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁעָשָׂה מִשֶּׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְלָכֵן קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי הֻצְרַךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר בְּיֹקֶר מֵחַטָּאת. נִמְצָא מִדִּבְרֵי הַשּׁוּעַ' שֶׁצָּרִיךְ בְּיָמִים אֵלּוּ לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ בִּדְבָרִים שֶׁמֵּקֵל בָּהֶם בד"כ. וְכֵן יֵשׁ לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ הַנְהָגוֹת טוֹבוֹת אַף שֶׁאֵין נוֹהֵג בָּהֶם כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, כְּגוֹן לְהוֹסִיף בְּלִמּוּד תּוֹרָה וַאֲמִירַת תְּהִלִּים וְכוּ'. בְּפִסְקֵי תְּשׁוּבוֹת כָּתַב שֶׁאִם קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהַחְמִיר בְּדָבָר מְסֻיָּם אֵין זֶה בִּכְלָל נֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ לִנְהֹג כֵּן כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדַּוְקָא בִּדְבָרִים שֶׁהֵם הִדּוּר לְחוּמְרָא, אֲבָל בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַחְלֹקֶת הַפּוֹסְקִים וּבְיָמִים אֵלּוּ קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהַחְמִיר כְּדַעַת הַמַּחְמִירִים, צָרִיךְ לִנְהֹג כָּךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, (וְעַל־כֵּן הָרוֹצֶה לְהַחְמִיר בִּכְגוֹן זֶה רַק בִּימֵי אֱלוּל וְעשי"ת יַתְנֶה בְּפֵרוּשׁ שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו חוּמְרָא זֹאת בְּלִי נֶדֶר).

 

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר שֹׁפְטִים כ"ח אָב התשס"ז.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל נְשֵׁי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב הַגָּרוֹת בְּיַבְנְאֵל עִיר בְּרֶסְלֶב הֲוָיָ"ה עֲלֵיהֶן יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ תָּמִיד.

אֲנִי מְאֹד מְאֹד שָׂמֵחַ שֶׁאַתֶּן מִתְקַבְּצוֹת יַחַד וְרוֹצוֹת לְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְאַתֶּן רוֹצוֹת לִהְיוֹת נָשִׁים כְּשֵׁרוֹת.

כָּתוּב בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" וְגוֹ', צְרִיכִים לָשִׂים שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל שַׁעַר, מַה זֶּה שׁוֹפֵט? אִם אָדָם עָשָׂה מַשֶּׁהוּ לֹא טוֹב לוֹקְחִים אוֹתוֹ לְמִשְׁפָּט, מַה זֶּה שׁוֹטֵר? אִם אָדָם כְּבָר עָשָׂה מַשֶּׁהוּ לֹא טוֹב, אָז הוּא נוֹתֵן אֶת הַמַּכּוֹת. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן כ"א) שֶׁכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ בְּרֹאשׁוֹ שִׁבְעָה נֵרוֹת, וְהֵם: שְׁתֵּי הָעֵינַיִם, שְׁתֵּי הָאָזְנַיִם, שְׁנֵי נְחִירֵי הַחֹטֶם, וְהַפֶּה. אֲשֶׁר זֶה נִקְרָא שִׁבְעָה נֵרוֹת, וּבְסֵפֶר יְצִירָה, הוּא קוֹרֵא אֶת זֶה שִׁבְעָה הַשְּׁעָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם, כִּי כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ שִׁבְעָה שְׁעָרִים: שְׁתֵּי הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ, שְׁתֵּי הָאָזְנַיִם, וּשְׁנֵי נְחִירֵי הַחֹטֶם, וְהַפֶּה, אֲשֶׁר הֵם הֵם הַשִּׁבְעָה שְׁעָרִים שֶׁל כָּל אָדָם, וְלָכֵן זֶה מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מַזְהִירָה אוֹתָנוּ פֹּה, שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָשִׂים שׁוֹפְטִים עַל הָעֵינַיִם, וְעַל הָאָזְנַיִם, וְהַחֹטֶם, וְהַפֶּה, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹטְרִים.

וְלִכְאוֹרָה מַהוּ הָעִנְיָן שֶׁל שְׁמִירַת הַשִּׁבְעָה נֵרוֹת הַלָּלוּ? אֶלָּא הָאָדָם צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד עַל הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ, לֹא לְהִסְתַּכֵּל אֵיפֹה שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל. כִּי לְצַעֲרֵנוּ הָרַב הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם תּוֹפֵס עַכְשָׁו אֶת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עִם כָּל מִינֵי כְּלֵי מַשְׁחִית: טֵלֵוִיזְיָה, וִידֵאוֹ, דִּי וִי דִּי, וְכָל מִינֵי שִׁקּוּץ וְתִעוּב, וּמִסְתַּכְּלִים עַל דְּבָרִים מְלֻכְלָכִים, עַד שֶׁמְּגָרֶה אֶת הַיֵּצֶר הָרַע עַל עַצְמוֹ, וְזֶה מַה שֶּׁהוֹרֵס אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, כְּמוֹ כֵן הִיא אֵצֶל אִשָּׁה, שֶׁתָּמִיד מִסְתַּכֶּלֶת עַל אִשָּׁה שְׁנִיָּה, אֵיךְ הִיא הוֹלֶכֶת בִּלְבוּשֶׁיהָ וְכוּ' וְהִיא מְקַנְּאָה בָּהּ, וְהִיא מְנַסָּה לְחַקּוֹת אוֹתָהּ, וּמֵאֵיפֹה זֶה מַתְחִיל? מֵהָעֵינַיִם, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שֶׁלֹּא שׁוֹמְרִים אֶת הָעֵינַיִם וְרוֹאִים אֶת הַשְּׁכֵנָה יוֹצֵאת בַּחוּץ בְּלִי גַּרְבַּיִם, וּמִסְתּוֹבֶבֶת בַּבַּיִת בְּלִי כִּסּוּי רֹאשׁ, הוֹלֶכֶת כְּמוֹ פְּרוּצָה, אָז חֲבֶרְתָּהּ מְנַסָּה לְחַקּוֹת אוֹתָהּ, וְהַכֹּל מַתְחִיל עִם הָעֵינַיִם. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין מה.): אֵין יֵצֶר הָרַע שׁוֹלֵט אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת; אִשָּׁה מִסְתַּכֶּלֶת מַה קּוֹרֶה עִם הַשְּׁכֵנָה, אָז גַּם הִיא עוֹשָׂה כָּמוֹהָ. וְלָכֵן צְרִיכִים לִשְׁפֹּט תָּמִיד אֶת הָעֵינַיִם, כִּי אִם לֹא שׁוֹמְרִים עַל הָעֵינַיִם יָבֹא אַחַר כָּךְ הַשּׁוֹטֵר, שֶׁזֶּה הָעֹנֶשׁ שֶׁמְּקַבְּלִים אַחַר כָּךְ מַכּוֹת מִן הַשָּׁמַיִם.

וְכֵן צְרִיכִים לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ – מָה עוֹשִׂים עִם הָאָזְנַיִם? אָסוּר לִשְׁמֹעַ דָּבָר רַע עַל הַזּוּלָת, לֹא כָּל דָּבָר מַה שֶּׁהַשֵּׁנִי אוֹמֵר זֶה נָכוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע כָּךְ אָסוּר לִשְׁמֹעַ לָשׁוֹן הָרַע, וְאַדְּרַבָּה הַשְּׁמִיעָה זֶה יוֹתֵר גָּרוּעַ מֵהַכֹּל, אֶחָד מְסַפֵּר עַל הַשֵּׁנִי מַה שֶּׁמְּסַפֵּר, וּלְבַסּוֹף מִתְגַּלֶּה שֶׁזֶּה הַכֹּל שֶׁקֶר. לָמָּה שָׁמַעְתָּ? וְהִנֵּה כְּשֶׁאִשָּׁה שׁוֹמַעַת רְכִילוּת עַל חֲבֶרְתָּהּ, זֶה הֶעָוֹן הֲכִי חָמוּר, לָמָּה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁהַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת?! לָמָּה צְרִיכָה תָּמִיד לָשִׂים לֵב לְמַה שֶּׁזֶּה אוֹמֵר, אוֹ זֶה אוֹמֵר?! כָּתוּב (דְּבָרִים א'): "שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם", אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין ז:) שֶׁהַפָּסוּק הַזֶּה בָּא לוֹמַר לְךָ שֶׁצְּרִיכִים תָּמִיד לִשְׁמֹעַ שְׁנֵי צְדָדִים, אָסוּר לִשְׁמֹעַ צַד אֶחָד, הָרֶגַע שֶׁשּׁוֹמְעִים רַק צַד אֶחָד, זֶה כְּבָר שֹׁחַד, כְּבָר קִבַּלְתָּ שֹׁחַד, וְאַתָּה אַף פַּעַם לֹא תִּרְצֶה לְקַבֵּל אֶת הָאֱמֶת, וְלָכֵן צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד מַה שּׁוֹמְעִים, וְכֵן צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד עַל הָאָזְנַיִם, לֹא לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו נִבּוּל פֶּה, לָשׁוֹן הָרַע, רְכִילוּת, וְלֵצָנוּת, הָאָזְנַיִם צְרִיכִים תָּמִיד לִשְׁמֹעַ רַק בְּקוֹל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן כ"א) – אֲשֶׁר הָאָזְנַיִם זֶה נֶגֶד אֱמוּנַת חֲכָמִים; וְהַצַּדִּיק לֹא רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ שׁוּם דָּבָר, רַק לְחַזֵּק אוֹתָנוּ, לְעוֹדֵד אוֹתָנוּ וּלְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ. כָּל הָרָצוֹן שֶׁל הַצַּדִּיק זֶה רַק לְהַגְבִּיהַּ אוֹתָנוּ וּלְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מֵהַמַּשְׁבֵּרִים שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְרִים יוֹם יוֹם, כִּי אֵין אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִסְבֹּל סֵבֶל, זֶה מֵעַצְמוֹ, זֶה מֵאִשְׁתּוֹ, זוֹ מִבַּעְלָהּ, וּשְׁנֵיהֶם מֵהַיְלָדִים, וּמֵהַשְּׁכֵנִים, אוֹ מִפַּרְנָסָה, אוֹ בְּרִיאוּת, לֹא חָסֵר צָרוֹת וְיִסּוּרִים, וְהַצַּדִּיק מוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִילֵנוּ, כִּי הַצַּדִּיק דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַצַּדִּיק כְּבָר יוֹתֵר לְמַעְלָה מֵאֲשֶׁר פֹּה לְמַטָּה, וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל – הָאָזְנַיִם הֵם כְּנֶגֶד אֱמוּנַת חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כ"ב): "שְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים", צְרִיכִים תָּמִיד לְהַטּוֹת אֹזֶן לְמַה שֶּׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר, בְּוַדַּאי יֵשׁ אֲנָשִׁים לֵצָנִים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיק, אוֹ יֵשׁ נָשִׁים לֵצָנִיּוֹת, שֶׁאוֹמְרוֹת: "מַה מּוֹעִיל לָנוּ הַצַּדִּיק?! מַה יֵּשׁ לָנוּ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְקֹרָבוֹת אֶל הַצַּדִּיק?! אֵין לָנוּ שׁוּם דָּבָר!" וְלָכֵן צְרִיכִים לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ – אֵיךְ אֲנִי עִם הָאָזְנַיִם שֶׁלִּי? הַאִם אֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל הַצַּדִּיק? הַאִם אֲנִי מַחְדִּיר בְּעַצְמִי אֶת דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, אוֹ מוּסָת מֵאֲחֵרִים? כִּי אִם אָדָם מוּסָת מֵאֲחֵרִים יְקַבֵּל עַל זֶה עֹנֶשׁ.

וְכֵן הַחֹטֶם שֶׁזֶּה הָאַף, צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד לֹא לִהְיוֹת בְּכַעַס, לֹא לִהְיוֹת עַצְבָּנִי, וּצְרִיכִים לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם – הַאִם אֲנַחְנוּ עַצְבָּנִים? הַאִם אֲנַחְנוּ בְּכַעַס? רוֹאִים נָשִׁים שֶׁלֹּא מְדַבְּרוֹת אַחַת אֶל הַשְּׁנִיָּה, כִּי הֵן בְּכַעַס, וּמְעוֹרְרוֹת מַחְלֹקֶת וּמְרִיבוֹת אַחַת נֶגֶד הַשְּׁנִיָּה, הֵן בְּכַעַס עִם בַּעֲלֵיהֶן, בְּכַעַס עִם הַיְלָדִים, עַצְבָּנִיּוֹת. עַל זֶה צְרִיכִים לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ – הַאִם כָּךְ צְרִיכִים לְהִתְנַהֵג, לְבַלּוֹת אֶת הַזְּמַן הַיָּקָר לִהְיוֹת בְּכַעַס, וְלִהְיוֹת בִּרְצִיחָה? מַה יֵּצֵא לָנוּ מִכָּל זֶה? הֲלֹא אִם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה בְּכַעַס עִם הַבַּעַל עִם הָאִשָּׁה אוֹ עִם הַיְלָדִים אוֹ עִם הַשְּׁכֵנִים, לְבַסּוֹף נְקַבֵּל עֹנֶשׁ. וְלָכֵן הָאָדָם צָרִיךְ מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹר לֹא לִהְיוֹת בְּכַעַס, רַק לִהְיוֹת סַבְלָן, וְהַמַּתָּנָה הֲכִי יָפָה שֶׁאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, הִיא לִהְיוֹת סַבְלָן עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְאָז כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לָזֶה לִהְיוֹת סַבְלָן, הוּא חַי חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאֵיךְ זוֹכִים לָזֶה? אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן כ"ה) עַל יְדֵי אֱמוּנָה, אִם אָדָם מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן לֹא נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, אֲזַי הוּא תָּמִיד סַבְלָן, וְסוֹבֵל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְלָכֵן עָלֵינוּ לַעֲבֹד הַרְבֵּה עַל נְקֻדַּת הַסַּבְלָנוּת שֶׁזֶּה הַמַּתָּנָה הֲכִי גְּדוֹלָה. וְלָכֵן צְרִיכִים לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד – מָה אֲנִי עוֹשֶׂה עִם הָאַף שֶׁלִּי? הַאִם אֲנִי בַּחֲרוֹן אַף וּבְכַעַס וּבִרְצִיחָה עַל הַזּוּלָת, אוֹ שֶׁאֲנִי מַאֲרִיךְ אַף וְסַבְלָן לְהַזּוּלָת, וְהַסַּבְלָן הוּא תָּמִיד מְנַצֵּחַ.

וְהִנֵּה עַל הַפֶּה, עַל זֶה צְרִיכִים הַרְבֵּה רַחֲמֵי שָׁמַיִם שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁמֹר אֶת הַפֶּה, וְלֹא לְדַבֵּר מַה שֶּׁאָסוּר לְדַבֵּר, כִּי כְּשֶׁמְּדַבְּרִים דְּבָרִים מְיֻתָּרִים עַל יְדֵי זֶה בָּאִים לְכָל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן כ"ט) שֶׁכָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁהָאָדָם נוֹפֵל בֵּין בְּגַשְׁמִיּוּת חַס וְשָׁלוֹם שֶׁמְּקַבֵּל מַחֲלַת הַנְּפִילָה, בַּר מִינָן, וּבֵין בְּרוּחָנִיּוּת שֶׁהָאָדָם נוֹפֵל מֵהַיִּרְאַת שָׁמַיִם שֶׁלּוֹ וְכוּ', זֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁמַּפְקִיר אֶת הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ, וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן ל"ח) שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָדָם סוֹבֵל זֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁמְּדַבֵּר מַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁלֹּא צְרִיכִים לְדַבֵּר, וּבִפְרָט אִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ, אַל תַּרְגִּיזִי אֶת בַּעְלֵךְ, אַל תְּדַבְּרִי דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ שֶׁיַּכְנִיס אוֹתוֹ בַּעֲצַבִּים, כִּי זֶה יִגְרֹם לָךְ צָרוֹת, וְיִגְרֹם לוֹ צָרוֹת, וְיִגְרֹם לְהַיְלָדִים צָרוֹת, וְיִגְרֹם לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה צָרוֹת, עַל יְדֵי דִּבּוּר אֶחָד שֶׁאָדָם מְדַבֵּר מַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ לְדַבֵּר, הוּא גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ צָרוֹת מְשֻׁנּוֹת.

וְלָכֵן אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ", תָּשִׂים שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים עַל הַשְּׁעָרִים שֶׁלְּךָ, הַיְנוּ עַל הָעֵינַיִם, וְהָאָזְנַיִם, הָאַף שֶׁהוּא הַחֹטֶם, וְעַל הַפֶּה, תָּמִיד תִּשְׁפֹּט אֶת עַצְמְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵיךְ אֲנִי עִם הַדִּבּוּר, הַאִם אֲנִי מְרַכֶלֶת עַל הַזּוּלָת? הַאִם אֲנִי מְדַבֶּרֶת עַל הַזּוּלָת? אוֹ שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת לִרְאוֹת לְחַזֵּק וּלְעוֹדֵד בְּנֵי אָדָם עִם הַפֶּה שֶׁלִּי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָנוּ פֶּה כְּדֵי לְדַבֵּר עִמּוֹ דִּבּוּרִים טוֹבִים, לְנַחֵם אֲבֵלִים, לְבַקֵּר חוֹלִים, לְחַזֵּק אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר לְכָל זֶה צְרִיכִים אֶת הַדִּבּוּר, תָּמִיד צְרִיכִים לְדַבֵּר עִם אָדָם שָׁבוּר. וְכֵן צְרִיכִים מְאֹד לִשְׁמֹר לֹא לִהְיוֹת בְּכַעַס וְלֹא לִהְיוֹת בִּרְצִיחָה. וְכֵן צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד עַל אֱמוּנַת חֲכָמִים וְתָמִיד לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק לְהַגִּיד, לֹא מַה שֶּׁפְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי רוֹצִים לְהַגִּיד, כִּי פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי רוֹצִים לִקְבֹּר אוֹתִי, אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ רַק מַה שֶּׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר, שֶׁהַצַּדִּיק רוֹצֶה רַק אֶת הַטּוֹבָה שֶׁלִּי, כִּי הַצַּדִּיק כְּבָר גָּר לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם, וְהוּא יוֹדֵעַ מַה לְּמַעְלָה טוֹב בִּשְׁבִילֵנוּ. וְעַל כֻּלָּם לִשְׁמֹר עַל הָעֵינַיִם לֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל דְּבָרִים לֹא טוֹבִים, אִם אִשָּׁה קַלַּת דַּעַת הוֹלֶכֶת בִּפְרִיצוּת אָסוּר לְחַקּוֹת אוֹתָהּ, אִם הִיא הוֹלֶכֶת בַּחוּץ בְּלִי גַּרְבַּיִם, וְהוֹלֶכֶת בַּבַּיִת בְּלִי כִּסּוּי רֹאשׁ, הִיא תְּקַבֵּל אֶת הָעֹנֶשׁ שֶׁלָּהּ, לָמָה אַתְּ צְרִיכָה לְחַקּוֹת אוֹתָהּ שֶׁגַּם אַתְּ תְּקַבְּלִי אֶת הָעֹנֶשׁ?!

וְלָכֵן עַכְשָׁו שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים יוֹמַיִם לִפְנֵי חֹדֶשׁ אֱלוּל, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹר מֵהַיּוֹם לֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל הַזּוּלָת, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל דְּבָרִים טוֹבִים, וְכֵן לֹא לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁאֲחֵרִים מְדַבְּרִים כִּי הֵם רוֹצִים לִקְבֹּר אוֹתָנוּ, צְרִיכִים רַק לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַצַּדִּיק שֶׁמְּחַזֵּק וּמְעוֹדֵד וּמְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ. וּצְרִיכִים לִשְׁמֹר מִכַּעַס וּקְפִידוֹת לָלֶכֶת בְּאַהֲבָה. וְלִשְׁמֹר עַל הַדִּבּוּר, וּבִמְקוֹם לְרַכֵל וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים רָעִים, לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים טוֹבִים.

אֲנִי אִישִׁית מְאֹד מְאֹד מְבַקֵּשׁ אֶתְכֶן, תִּרְאִי לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְתֵדַעְנָה לָכֶן, אִם תַּרְגֵּלְנָה אֶת עַצְמְכֶן לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְתָשַׂחְנָה וּתְסַפֵּרְנָה אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבַבְכֶן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּכֶן יִהְיוּ כְּבָר חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי, וְלָכֵן תִּרְאֶנָּה לִהְיוֹת חֲזָקוֹת בָּזֶה אֲפִלּוּ לְחָמֵשׁ דַּקּוֹת תְּסַפֵּרְנָה אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיכֶן, וְאַתֶּן לֹא יְכוֹלוֹת לְתָאֵר אֶת גֹּדֶל הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לָכֶן עַל יְדֵי זֶה בַּשָּׁמַיִם, כִּי בַּשָּׁמַיִם מְאֹד חָשׁוּב כְּשֶׁאִשָּׁה מְדַבֶּרֶת אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְעַל כֻּלָּם תִּרְאֶנָּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְתִתְחַבֵּרְנָה יַחַד וְתַשְׁלִימוּ אַחַת עִם הַשְּׁנִיָּה, וְתִשְׁמְרוּ מְאֹד, כִּי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם רוֹצֶה לַהֲרֹס אֶת הַקְּהִלָּה שֶׁלָּנוּ, אֲשֶׁר הוּא יִתְפַּגֵּר קֹדֶם, הוּא לֹא יַצְלִיחַ, אַף שֶׁהוּא שָׂם אֲנָשִׁים בַּפָּנִים כְּאִלּוּ שֶׁהוּא רוֹצֶה שָׁלוֹם, יִמַּח שְׁמָם הַיִּשְׁמְעֵאלִים גַּם כֵּן רוֹצִים שָׁלוֹם, אֲבָל אוֹי וַאֲבוֹי לְהַשָּׁלוֹם שֶׁלָּהֶם, הֵם רוֹצִים לִזְרֹק אוֹתָנוּ בְּתוֹךְ הַיָּם, אוֹתוֹ דָּבָר הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הָרָשָׁע רַק רוֹצֶה לְהָרַע לָנוּ, אָז הוּא שׁוֹלֵחַ שְׁלִיחִים כְּאִלּוּ שֶׁהוּא רוֹצֶה שָׁלוֹם, וְזָב דְּבַשׁ מִפִּיו הַטָּמֵא כְּאִלּוּ שֶׁהוּא רוֹצֶה רַק שָׁלוֹם שָׁלוֹם שָׁלוֹם… רָשָׁע מְרֻשָּׁע שֶׁאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּמַצָּבִים כָּל כָּךְ קָשִׁים הַכֹּל בִּשְׁבִיל הָרָשָׁע הַזֶּה, צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד מֵהָרָשָׁע הַמְרֻשָּׁע הַזֶּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם שַׁיָּכוּת אֵלָיו, אֲנַחְנוּ יֵשׁ לָנוּ פְּסַק דִּין מֵהַבֵּית דִּין "בֵּית יוֹסֵף" שֶׁאֲנַחְנוּ קְהִלָּה נִפְרֶדֶת, וְאֵין לָנוּ שַׁיָּכוּת עִם הַטָּמֵא מְטֻמָּא הַזֶּה, וְאָסוּר לָנוּ לָתֵת לוֹ דְּרִיסַת הָרֶגֶל אֶצְלֵנוּ.

אֲנִי מְאֹד מְאֹד מְעוֹרֵר אֶתְכֶן, אֲנַחְנוּ עַכְשָׁו לִפְנֵי חֹדֶשׁ אֱלוּל, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׁמֹר עַל עַצְמֵנוּ, כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת שֶׁעֲשִׂיתֶן כָּל הַשָּׁנָה עַכְשָׁו בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל יְכוֹלִים לְתַקֵּן אֶת זֶה, רַק תִּהְיֶנָּה בְּאַחְדוּת וְאַהֲבָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב מְאֹד כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מִתְאַחֲדִים יַחַד, אֲבָל זֶה לְעֻמַּת זֶה הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם רוֹצֶה רַק פֵּרוּדִים וּלְהַכְנִיס מַחְלוֹקוֹת בֵּינֵינוּ, אֶת זֶה אֲנִי לֹא יִתֵּן בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, וְלָכֵן כָּל מִי שֶׁמֵּסִית נֶגֶד הַקְּהִלָּה תֵּדְעוּ לָכֶם כִּי הֵם מְסִיתִים נֶגְדִּי, וְלֹא יַצְלִיחוּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, עָדִיף לִי שֶׁיֵּצְאוּ מֵהַקְּהִלָּה וְיַעַזְבוּ אוֹתָנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶן, עַל כָּל מִשְׁפָּחָה שֶׁתֵּצֵא, תָּבֹאנָה עֶשֶׂר מִשְׁפָּחוֹת אֲחֵרוֹת טוֹבוֹת, וְלָכֵן אֲנִי מְאֹד מְבַקֵּשׁ אֶתְכֶן, תִּשְׁמְרוּ מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא יָסִיתוּ אֶתְכֶן, הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עוֹשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רַק שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵינוּ מַחְלוֹקוֹת, וַאֲנִי לֹא יִתֵּן אֶת זֶה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, הוּא לֹא יַצְלִיחַ לִשְׁבֹּר אוֹתָנוּ, עָבַרְנוּ מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים בַּחַיִּים, עָבַרְנוּ כְּבָר מַה שֶּׁעָבַרְנוּ, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲנַחְנוּ מַחְזִיקִים מַעֲמָד.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר שֶׁבְּקָרוֹב מְאֹד נִשְׁמַע בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת בִּכְלָלִיּוּת עַם יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת בְּהַקְּהִלָּה שֶׁלָּנוּ, מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ עַכְשָׁו רַק צְרִיכִים הִיא רַק אַחְדוּת וְאַהֲבָה, זֶה מַה שֶּׁחָשׁוּב אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִי יוֹדֵעַ, אִם אֲנַחְנוּ נִתְחַזֵּק, אִם לֹא הַקְּהִלָּה שֶׁלָּנוּ יָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה, וְלָכֵן אֲנִי מְאֹד מְבַקֵּשׁ אֶתְכֶן תִּתְחַזֵּקְנָה מְאֹד, וּבְיַחַד נְקַבֵּל אֶת פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן וְאָמֵן.

הַמְאַחֵל לָכֶן בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

 

כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע – רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים

מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן הוֹכִיחוּ מֵעֵבֶר לְכָל סָפֵק שֶׁהַשָּׁעָה אָכֵן מְאֻחֶרֶת. גַּם עֵינָיו שֶׁהֵחֵלּוּ צוֹרְבוֹת נָתְנוּ אֶת אוֹתוֹתֵיהֶן שֶׁיֵּשׁ לְסַיֵּם אֶת הַיּוֹם. יוֹם נוֹסָף שֶׁל שִׁמּוּשׁ בַּקֹּדֶשׁ הִסְתַּיֵּם עֲבוּר אִישׁ הַתַּחֲזוּקָה שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת. לֹא תַּפְקִיד רָגִיל הוּא זֶה אֶלָּא תַּפְקִיד בַּעַל עֵרֶךְ עֶלְיוֹן. מִדֵּי יוֹם מַגִּיעַ הָאִישׁ, תַּלְמִידוֹ שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ, וּמְנַקֶּה וּמְסַדֵּר כָּל פִּנָּה וְכָל זָוִית בְּבֵית הַכְּנֶסֶת "הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ" אֲשֶׁר בְּיַבְנְאֵל. מֵעֵבֶר לִשְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה הָרְגִילוֹת נִתָּן לִמְצֹא אוֹתוֹ מַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בִּמְלַאכְתּוֹ עַד הַשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה. נֶאֱמָן וּמָסוּר הוּא לַתַּפְקִיד, אֵין עַל כָּךְ עוֹרְרִין.

בְּאוֹתוֹ יוֹם, שֶׁבַּמַּחְשָׁבָה שְׁנִיָּה כְּבָר הָיָה לְלַיְלָה, סִיֵּם הָאִישׁ אֶת הַמְּלָאכָה, אָסַף מִסְפַּר חֲפָצִים אִישִׁיִּים, בֵּינֵיהֶם כֶּרֶךְ קָטָן שֶׁל שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְהֵחֵל עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ לְעֵבֶר בֵּיתוֹ. בַּשָּׁעוֹת הַלָּלוּ בָּהֶן נִתָּן לִשְׁמֹעַ אֶת הַדְּמָמָה, מַשַּׁב רוּחַ קָרִיר לִטֵּף אֶת פָּנָיו וְתוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה הוּא הֵחֵל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְבוֹרֵא הָעוֹלָם. הֲלֹא שְׁעַת חֲצוֹת הִיא הַשָּׁעָה וְהַתְּפִלָּה רְצוּיָה וּמְקֻבֶּלֶת. לְפֶתַע קָרַב אֵלָיו כֶּלֶב קָטָן הַמְקַשְׁקֵשׁ בִּזְנָבוֹ וְהֵחֵל נוֹבֵחַ נְבִיחוֹת מְשֻׁנּוֹת, מָשָׁל הָיָה אוֹמֵר: "אָנָּא! רַחֵם עָלַי! עֲזֹר לִי!" הַכֶּלֶב קָפַץ וְנִתֵּר לְעֵבֶר הָאִישׁ וְזֶה הָאַחֲרוֹן נִסָּה לְרַחֲקוֹ וּלְגָרְשׁוֹ מֵעַל פָּנָיו, שֶׁכֵּן מַה לּוֹ וְלַיְצוּר הַטָּמֵא וּבִפְרָט בְּעִדָּן צְלוֹתָא.

אַךְ לַשָּׁוְא.

כְּכָל שֶׁהִתְעַקֵּשׁ לְגָרְשׁוֹ, כֵּן הִתְעַקֵּשׁ הַכֶּלֶב לְעֻמָּתוֹ. נְבִיחוֹתָיו שֶׁדָּמוּ לִילָלָה מְעוֹרֶרֶת רַחֲמִים הָלְכוּ וְהִתְעַצְּמוּ וְהָאִישׁ לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. "בְּרַח לְךָ כֶּלֶב שׁוֹטֶה!" קָרָא לְעֶבְרוֹ לְלֹא הוֹעִיל. גַּם לְהַגְבִּיר אֶת מְהִירוּת צְעָדָיו נִסָּה אַךְ מַהֵר מְאֹד הֵבִין שֶׁאֵין בַּדָּבָר טַעַם יַעַן שֶׁהַמִּתְחָרֶה הוּא מֵהַהוֹלְכִים עַל אַרְבַּע… נֶחָמָתוֹ הַיְחִידָה הָיְתָה שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה שָׁם. "מֵילָא הַצַּעַר שֶׁעָלַי לִסְבֹּל מֵהַכֶּלֶב" הִרְהֵר לְעַצְמוֹ, "אַךְ לְהִתְבַּזּוֹת כָּךְ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים הָיָה קָשֶׁה יוֹתֵר". הַדַּקּוֹת חָלְפוּ וְהוּא כְּבָר נִצָּב סָמוּךְ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁבְּלִוְיָתוֹ הַכֶּלֶב הָעִקֵּשׁ. הוּא הֵחֵל לַעֲלוֹת בְּגֶרֶם הַמַּדְרֵגוֹת הַמּוֹלִיכוֹת אֶל בֵּיתוֹ אֲשֶׁר בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, וְלַמְרוֹת הַתִּקְווֹת שֶׁאוּלַי כָּעֵת יִכָּנַע "מְלַוֵּהוּ", הוּא הִתְבַּדָּה. אַף הַכֶּלֶב הֵחֵל לִפְסֹעַ מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה… כָּעֵת, הוּא חָשַׁשׁ שֶׁמָּא יָעִיר הַכֶּלֶב בִּנְבִיחוֹתָיו אֶת כָּל הַשְּׁכוּנָה וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה נִעֵר מֵעָלָיו אֶת הַכֶּלֶב שֶׁהִתְגַּלְגֵּל אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה.

בִּמְהִירוּת נִכְנַס אֶל בֵּיתוֹ וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרָיו, אַךְ לֹא בָּזֶה הִסְתַּיְּמָה הַמַּעֲרָכָה. גַּם הַכֶּלֶב לְעֻמָּתוֹ קָפַץ וְדִלֵּג אֶת כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּמִשֶּׁהִבְחִין שֶׁחָלְפָה לָהּ הַשָּׁעָה וְהַדֶּלֶת כְּבָר נִסְגְּרָה, הֶחְלִיט לְהִתְחַכֵּךְ בָּהּ וּלְהֵעָזֵר בְּצִפָּרְנָיו. הוּא עָלָה וְיָרַד בִּתְנוּעוֹת יָדָיו כְּעָנִי הַמְשַׁוֵּעַ: "אָנָּא פְּתַח לִי! אֲנִי זָקוּק לְעֶזְרָתְךָ!" הָאִישׁ שֶׁאָמְנָם קִוָּה לְסַיֵּם אֶת הַיּוֹם וְלִפְצֹחַ בִּתְנוּמָה, נִזְכַּר שֶׁאֶת דַּף הַגְּמָרָא שֶׁל הַיּוֹם עֲדַיִן לֹא זָכָה לִלְמֹד. מִהֵר לְהִתְיַשֵּׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן וּבִשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו נִסָּה לְאַמֵּץ אֶת מֹחוֹ וּלְהָבִין דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם. יִתָּכֵן שֶׁהָיָה הַדָּבָר עוֹלֶה בְּיָדוֹ אִלְמָלֵא נְבִיחוֹתָיו וְחִכּוּכָיו שֶׁל הַכֶּלֶב הָאֻמְלָל שָׁם בַּחוּץ.

"מָה עוֹשִׂים?" הִרְהֵר לְעַצְמוֹ. כְּמוֹצָא אַחֲרוֹן הוּא הֶחְלִיט לְהִתְקַשֵּׁר לְמוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ וּלְסַפֵּר לוֹ אוֹדוֹת כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ. אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִמְצֹא עֵצָה! מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ עָנָה וְעוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיק הַלָּה לְסַפֵּר אֶת אֲשֶׁר רָצָה, הֵחֵל הַצַּדִּיק לְחַזְּקוֹ וּלְעוֹדְדוֹ בְּדִבּוּרִים נִפְלָאִים הַמְשִׁיבִים אֶת נֶפֶשׁ שׁוֹמְעֵיהֶם. כְּשֶׁסִּיֵּם, סִפֵּר הָאִישׁ אֶת הַסִּפּוּר הַמּוּזָר עַל הַכֶּלֶב שֶׁמַּמָּשׁ בִּרְגָעִים אֵלּוּ עֲדַיִן שׂוֹרֵט אֶת הַדֶּלֶת מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי. מִשֶּׁשָּׁמַע זֹאת הַצַּדִּיק הֵחֵל לַחְקֹר פְּרָטֵי פְּרָטִים אוֹדוֹת הַמִּקְרֶה: מֵאֵיזֶה מָקוֹם הֵחֵל הַכֶּלֶב לְלַוּוֹתוֹ, מֶה עָשָׂה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן וְעוֹד מִסְפַּר שְׁאֵלוֹת.

לְבַסּוֹף עָנָה וְאָמַר: "עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁבַּכֶּלֶב הַזֶּה מְגֻלְגָּל כֶּלֶב גָּדוֹל מְאֹד – אֶחָד מֵהַמִּתְנַגְּדִים שֶׁלִּי! הוּא מְקַנֵּא בְּךָ מְאֹד עַל שֶׁאַתָּה זוֹכֶה לְשַׁמֵּשׁ אוֹתִי וּמְנַקֶּה אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלִּי. יֵשׁ לְךָ זְכוּת גְּדוֹלָה מְאֹד וְהוּא חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְתַקֵּן אוֹתוֹ. לָכֵן, גַּשׁ אֵלָיו וֶאֱמֹר לוֹ שֶׁאֵין לְךָ עֵסֶק בִּדְבָרִים כָּאֵלּוּ וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ לְתַקֵּן נְשָׁמוֹת. וְדַע – שֶׁהוּא עוֹד יִצְטָרֵךְ לְהִתְגַּלְגֵּל בְּעוֹד הַרְבֵּה חַיּוֹת טְמֵאוֹת עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְתִקּוּן. וְאִלּוּ אַתָּה – אַשְׁרֶיךָ שֶׁאַתָּה זוֹכֶה לְשַׁמֵּשׁ אוֹתִי!"

מִיָּד עִם סִיּוּם הַשִּׂיחָה נִגַּשׁ הָאִישׁ אֶל הַדֶּלֶת, פָּתַח אוֹתָהּ וְהֵחֵל לְסַפֵּר לַכֶּלֶב שֶׁהִבִּיט בּוֹ בְּמַבָּט מְעוֹרֵר רַחֲמִים: "אֵינִי יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ, אֲנִי אִישׁ פָּשׁוּט שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ אֵיךְ מְתַקְּנִים נְשָׁמוֹת…". מִשֶּׁשָּׁמַע הַכֶּלֶב אֶת הַדְּבָרִים הוּא חָדַל לְיַלֵּל וְהָלַךְ בְּבֹשֶׁת פָּנִים, אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ. וְהָאִישׁ – סוֹף סוֹף עָלָה עַל יְצוּעוֹ…