מענייני שביעי של פסח

יוֹם שֶׁמְּסֻגָּל לִישׁוּעָה בְּפַרְנָסָה וְשִׁדּוּכִים

מוֹהָרַא"שׁ זַ"ל אָמַר, אֲשֶׁר הַיּוֹם טוֹב הַקָּדוֹשׁ שֶׁל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, הוּא יוֹם מְסֻגָּל מְאֹד לִפְעֹל בּוֹ יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת בְּכָל עִנְיָן, וּבִפְרָט בְּעִנְיְנֵי שִׁדּוּכִים, שְׁלוֹם בַּיִת וּפַרְנָסָה, כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הִשְׁווּ זִוּוּגוֹ וּפַרְנָסָתוֹ שֶׁל אָדָם לִקְרִיעַת יַם סוּף, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סוֹטָה ב' ע"א): 'קָשֶׁה זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף'. וְכֵן אָמְרוּ (פְּסָחִים קי"ח ע"א): 'קָשָׁה פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף'. נִמְצָא, שֶׁבְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, שֶׁנִּקְרַע הַיָּם, וְיָצְאוּ מִבְּחִינַת הַקֹּשִׁי לִבְחִינַת קַל, אֲזַי מְסֻגָּל מְאֹד לִפְעֹל שִׁדּוּכִים טוֹבִים וּשְׁלוֹם בַּיִת, שֶׁהוּא גַּם בִּכְלַל מְצִיאַת עלון אוצרות השבת שביעי של פסח תשפ''ההַזִּוּוּג, וְכֵן פַּרְנָסָה טוֹבָה, וְרָאוּי לְכָל אָדָם לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאִם בָּחוּר הוּא, יִתְפַּלֵּל שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצוֹא אֶת זִוּוּגוֹ הֶהָגוּן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, וְאִם כְּבָר זָכָה לְהִתְחַתֵּן – יִתְפַּלֵּל שֶׁיִּזְכֶּה לִשְׁלוֹם בַּיִת אֲמִתִּי, שֶׁיַּחְשֹׁב תָּמִיד שֶׁרַק עַכְשָׁיו זָכָה לְהִתְחַתֵּן וְלִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, וְיִהְיֶה בְּכָל יוֹם בְּעֵינָיו כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה, וְכֵן יַרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיִּזְכֶּה לְפַרְנָסָה יָפָה בְּרֶוַח וְלֹא בְּצִמְצוּם, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בַּיָּמִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל פֶּסַח מְסֻגָּלוֹת בְּיוֹתֵר, וּבְוַדַּאי יוּכַל לִפְעֹל כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה.

סְגֻלָּה עֲצוּמָה, שֶׁכָּל אֶחָד יִזְכֶּה לִפְעֹל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

וּפַעַם שָׂח מוֹהָרַא"שׁ זַ"ל, שִׂיחָה נִפְלָאָה אוֹדוֹת שֶׁבַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, יֵשׁ סְגֻלָּה עֲצוּמָה, שֶׁכָּל אֶחָד יִזְכֶּה לִפְעֹל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצוֹא אֶת זִוּוּגוֹ הֶהָגוּן, וְאָמַר, הֲלֹא רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת חִתּוּן סִימָן א): 'מִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, יֹאמַר בְּכַוָּנָה שִׁירַת הַיָּם'; וְגַם הֲלֹא אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה ב' ע"ב): 'קָשָׁה זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף', נִמְצָא, שֶׁבִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, שֶׁאָז נִפְתְּחָה הַדֶּרֶךְ שֶׁיָּכוֹל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ הֶהָגוּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְלָכֵן כָּל מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, עָלָיו לְהַרְבּוֹת אָז בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, וּבְוַדַּאי יוּכַל אָז לִפְעֹל יְשׁוּעוֹת וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ הֶהָגוּן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם חִישׁ קַל מְהֵרָה.

עֵת רָצוֹן גָּדוֹל מְאֹד לִפְעֹל זֹאת אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ

וְהִמְתִּיק קְצָת מוֹהָרַא"שׁ זַ"ל אֶת סוֹד הָעִנְיָן, כִּי הֲלֹא חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח), שֶׁעַל הַיָּם נִגְלָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּבָחוּר עוֹשֶׂה מִלְחָמָה; עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁאָז כִּבְיָכוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ בְּעַצְמוֹ הוּא בִּבְחִינַת בָּחוּר, וְאָז יֵשׁ לְלַמֵּד זְכוּת גָּדוֹל עַל כָּל הַבַּחוּרִים שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכוּ לִמְצֹא אֶת זִוּוּגָם, וְלָכֵן אָז הוּא עֵת רָצוֹן גָּדוֹל מְאֹד לִפְעֹל זֹאת אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, אָז בִּבְחִינַת בָּחוּר, וְלָכֵן גַּם אָנוּ אֵינֶנּוּ מִתְבַּיְּשִׁים לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עַל עִנְיָן זֶה, וּכְעֵין שֶׁפֵּרַשׁ רַבֵּנוּ זַ"ל (עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב, סִימָן א) שֶׁזֶּהוּ חֶסֶד גָּדוֹל שֶׁקָּבַע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁבְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּעֵט אֶת הַיָּרֵחַ, לָכֵן גַּם אָנוּ אֵינֶנּוּ מִתְבַּיְּשִׁים לְבַקֵּשׁ אָז מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ סְלִיחָה וּמְחִילָה עַל חֲטָאֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ; עַיֵּן שָׁם. וְכֵן הוּא הַדָּבָר בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ 'שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח', שֶׁאָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּבְחִינַת 'בָּחוּר' כִּבְיָכוֹל, וְלָכֵן אֵין אָנוּ מִתְבַּיְּשִׁים לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת זִוּוּגֵנוּ, כִּי אָז גַּם הוּא יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינָה זֹאת, וְהָבֵן. וּבָעִנְיָן הַזֶּה – לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ עַל מְצִיאַת הַזִּוּוּג, נִכְלֶלֶת גַּם תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה עַל שְׁלוֹם בַּיִת, כִּי בְּוַדַּאי עִקַּר שְׁלֵמוּת מְצִיאַת הַזִּוּוּג הוּא שֶׁתִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ, וְשֶׁיִּהְיוּ שָׁלוֹם וְאַהֲבָה גְּדוֹלָה בֵּינֵיהֶם, וְלָכֵן אָז בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח – הַזְּמַן מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר לְבַקֵּשׁ עַל שְׁלוֹם בַּיִת – שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לְבַיִת שֶׁל שָׁלוֹם וְאַהֲבָה אֲמִתִּית, כִּי הַכֹּל נִכְלָל בְּעִנְיָן זֶה מְצִיאַת הַזִּוּוּג, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל.

 

עלון אוצרות השבת שביעי של פסח תשפ''ה

 

שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים, תּוֹשְׁבֵי יַבְנְאֵל "עִיר בְּרֶסְלֶב", הֲוָיָ"ה עֲלֵיהֶם יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ תָּמִיד.

נָא וְנָא רְאוּ לְהַחֲזִיק עַצְמְכֶם בְּיַחַד, אֲשֶׁר עַל זֶה צְרִיכִים תָּמִיד לְדַבֵּר, כִּי עִקַּר הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם, שֶׁהוּא סִ'טְרָא דְּמ'וֹתָא, שֶׁמַּעֲלִים וּמַסְתִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲשֶׁר מִשָּׁם בָּאוֹת כָּל הָאֲבֵדוֹת, וּצְרִיכִים לָבֹא אֶל הַצַּדִּיק וּלְבַקֵּשׁ אֶת הָאֲבֵדָה שֶׁלּוֹ, כַּמּוּבָא (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קפח); כִּי כָּל הָאֲבֵדוֹת הֵן אֵצֶל הַצַּדִּיק, וְעַל־כֵּן בְּחֹל הַמּוֹעֵד מֻתָּר דָּבָר הָאָבֵד, וְהוּא לְחַזֵּק אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, שֶׁנִּשְׁאַר אֵצֶל הַצַּדִּיק וְלֹא נִתְרַחֵק, וְזֶה בִּכְלָל דָּבָר הָאָבֵד, כִּי אָנוּ צְרָכִים תָּמִיד לִהְיוֹת אֵצֶל הַצַּדִּיק, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הָאֲבֵדוֹת שֶׁלָּנוּ.

אַחַי הַיְקָרִים! הִנֵּה עַכְשָׁו נִכְנַס שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, שֶׁהָיָה קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁאָז אֲפִלּוּ עֻבָּרִין שֶׁבְּמֵעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה (בְּרָכוֹת נ.), עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֵיךְ שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לוֹמַר שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל הַנִּסִּים נִגְלִים שֶׁעָשָׂה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת זִוּוּגֵנוּ, וְנָתַן לָנוּ אֶת פַּרְנָסָתֵנוּ, אֲשֶׁר גַּם זֶה קָשֶׁה כִּקְרִיעַת יַם סוּף, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (פְּסָחִים קיח.), וְעַל כֵּן בְּכָל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ לָאָדָם "קְרִיעַת יַם סוּף" בָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלוֹם בַּיִת, שֶׁזֶּה סוֹד מְצִיאַת הַזִּוּוּג בְּכָל יוֹם, וְכֵן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַבֵּב סִבּוֹת, וּבְתוֹךְ הַדַּחְקוּת מַזְמִין אֵיזֶה שֶׁפַע שֶׁזֶּה פַּרְנָסָה, אֲשֶׁר שְׁתֵּיהֶן כִּקְרִיעַת יַם סוּף, וְעַל כֵּן אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם שִׁירַת "אָז יָשִׁיר", וּצְרִיכִים לְכַוֵּן כְּאִלּוּ עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים אֶת הַיַּם סוּף, וְעַל יְדֵי אֲמִירַת שִׁירַת הַיָּם בְּכָל יוֹם, נִמְחָלִים הָעֲווֹנוֹת, אִם אוֹמְרִים אֶת זֶה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, וּבִפְרָט אִם הָאָדָם נוֹתֵן תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּתוֹךְ מְרִירוּתוֹ וְצָרוֹתָיו נָתַן לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה, וְכֵן אֵיזֶה שֶׁפַע אֹכֶל לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ וְכוּ', שֶׁזֶּה מַמָּשׁ קְרִיעַת יַם סוּף, וְעוֹד אוֹמֵר עַל זֶה שִׁירַת "אָז יָשִׁיר", בְּוַדַּאי נִמְחָלִים עֲווֹנוֹתָיו, כִּי מַכִּיר אֶת חַסְדֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָלָיו.

וְהִנֵּה מִנְהָג כְּלָל יִשְׂרָאֵל לְהִתְאַסֵּף יָחַד בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח בַּלַּיְלָה, וְשָׁרִים אֶת שִׁירַת הַיָּם, וּשְׂמֵחִים בְּשִׂמְחָה וְרִקּוּדִים, וְכֵן מִנְהַג אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְהִתְאַסֵּף בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח אַחַר הַצָּהֳרַיִם, וְהוּא מִנְהַג וָתִיקִין מִתַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א, וְנִקְרֵאת "סְעֻדַּת הַמָּשִׁיחַ", וּמְסַפְּרִים אָז אֶת הַסִּפּוּר הַנִּסִּי שֶׁקָּרָה עִם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זיע"א בַּיּוֹם הַזֶּה, וְאֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ יֶשְׁנוֹ הַסִּפּוּר בַּאֲרִיכוּת גְּדוֹלָה. וְתַמְצִית הַסִּפּוּר, שֶׁמִּבִּתּוֹ אָדְל יָצָא רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהִיא אָמְרָה לְאָבִיהָ: "אַבָּא! זְרֹק אֶת הַכְּתָבִים, כִּי מִמֶּנִּי תֵּצֵא נְשָׁמָה, שֶׁתַּעֲשֶׂה כְּתָבִים יוֹתֵר יָפִים מִזֶּה" וְכוּ' וְכוּ'.

וְעַל כֵּן רְאוּ לְהִתְאַסֵּף יָחַד, וּתְדַבְּרוּ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאָז טוֹב לְכֻלְּכֶם. וּבְיוֹתֵר תִּשְׁתַּדְּלוּ שֶׁנְּשׁוֹתֵיכֶם שֶׁתִּחְיֶינָה, גַּם כֵּן תִּתְאַסֵפְנָה מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם וּתְחַזֵּקְנָה אַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה א', סִימָן טז):  כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל הַיָּם, נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת הִכִּירוּהוּ תְּחִלָּה; וְעַל כֵּן גַּם הֵן שַׁיָּכוֹת לְעִנְיַן קְרִיעַת יַם סוּף.

הָעִקָּר תַּתְמִידוּ בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, אֲשֶׁר זֶה יְסוֹד דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי אָמַר: אֵצֶל הַלִּיטָאִים הָעִקָּר תּוֹרָה, וְאֵצֶל הַחֲסִידִים הָעִקָּר תְּפִלָּה, וַאֲנִי לָקַחְתִּי אֶת הַטּוֹב מִשְּׁנֵיהֶם – תּוֹרָה וּתְפִלָּה. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): "וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם", מִימִינָם – בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל בְּיָמִין, מִשְּׂמֹאלָם – בִּזְכוּת הַתְּפִלָּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם; רְאוּ לְהַתְמִיד בְּשִׁעוּרִים כְּסִדְרָן בְּכָל יוֹם: מִקְרָא, מִשְׁנָה, גְּמָרָא, מִדְרָשׁ וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וְכוּ' וְכוּ', וְכֵן לְהַתְמִיד בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, לְהִתְבּוֹדֵד עַל הֲרֵי יַבְנְאֵל, וְכֵן לְהִתְפַּלֵּל הַתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, מַעֲרִיב בְּמִנְיָן דַּיְקָא, וְאָז טוֹב לָכֶם כָּל הַיָּמִים.

רְאוּ לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרִי, וְאֶהְיֶה לָכֶם אַסִּיר תּוֹדָה.

הַמְאַחֵל לָכֶם חַג שָׂמֵחַ…

יומא דהילולא

רבי חיים מצאנז

כ"ה ניסן

פַּעַם אַחַת הִגִּיעוּ אֵלָיו לְשַׁבַּת קֹדֶשׁ שְׁנֵי זְקֵנִים מִמְּדִינַת רוּסְיָא. לְאַחַר הַטִּישׁ בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ יָצְאוּ כָּל הַחֲסִידִים בְּמָחוֹל לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּחִיּוּת וּבְשִׂמְחָה עַד שֶׁנִּגְמַר כֹּחָם וּפָסְקוּ מִלִּרְקֹד, אַךְ לְתַדְהֵמַת הַחֲסִידִים אוֹתָם שְׁנֵי זְקֵנִים הִמְשִׁיכוּ לְפַזֵּז וּלְכַרְכֵּר בְּכָל כֹּחָם בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה עַל אַף גִּילָם הַמֻּפְלָג. כַּאֲשֶׁר נִשְׁאֲלוּ עַל־יְדֵי הַחֲסִידִים מַהִי סִבַּת שִׂמְחָתָם הַמְּרֻבָּה, עלון אוצרות השבת שביעי של פסח תשפ''העֲנוּ לָהֶם אוֹתָם שְׁנֵי זְקֵנִים שֶׁכְּשֶׁהֵם הָיוּ אַבְרֵכִים צְעִירִים זָכוּ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל הרה"ק ר' לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב זיע"א, וְכַאֲשֶׁר נִסְתַּלֵּק לְבֵית עוֹלָמוֹ נָסְעוּ בְּיַחַד לְהַרְבֵּה צַדִּיקִים, אַךְ לֹא מָצְאוּ אֶת מְקוֹמָם, כִּי לֹא רָאוּ אִישׁ צַדִּיק דֻּגְמָתוֹ עִם אוֹתָהּ מִדַּת אַהֲבָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לְכָל יְהוּדִי, וְכָךְ עָבַר עֲלֵיהֶם הַרְבֵּה שְׁנוֹת נְדוּדִים.

לָאַחֲרוֹנָה שָׁמְעוּ עַל הַרה"ק רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז שֶׁעֲבוֹדָתוֹ בַּקֹּדֶשׁ הִיא עַל דֶּרֶךְ רַבָּם וְהִגִּיעוּ הֵנָּה לִשְׁבֹּת אֶצְלוֹ, וּכְשֶׁהִתְחִיל לוֹמַר אֶת דִּבְּרוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, אָמַר הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ: כִּמְדֻמַּנִי שֶׁהָרַבִּי דּוֹמֶה לְר' לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב זיע"א בְּכָל תְּנוּעוֹתָיו וּמַהוּתוֹ וַאֲפִלּוּ דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ דּוֹמֶה לוֹ". וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לוֹמַר זֹאת פִּתְאוֹם הִתְחִיל הָרַבִּי לִצְעֹק כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ: "מִי בַּדּוֹר הַזֶּה יָכוֹל לְהִתְדַּמּוֹת לָרַב הַקָּדוֹשׁ מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב?" כָּל הַחֲסִידִים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּטִּישׁ לֹא הֵבִינוּ מַה פֵּשֶׁר הַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ, אַךְ אוֹתָם שְׁנֵי זְקֵנִים יָדְעוּ בְּדִיּוּק אֵיךְ הָרַבִּי תָּפַס אֶת מַחֲשַׁבְתָּם, עַל־כֵּן נִתְמַלֵּא לִבָּם שִׂמְחָה עֲצוּמָה עַל שֶׁזָּכוּ סוֹף סוֹף לְאַחַר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁנוֹת נְדוּדִים לִמְצֹא רַבִּי כְּדֻגְמַת רַבָּם הַקָּדוֹשׁ.

עלון אוצרות השבת שביעי של פסח תשפ''ה

מוצש"ק לְסֵדֶר חֻקַּת־בָּלָק כ"ח סִיוָן ה'תשכ"ט.

מוֹהֲרָא"שׁ כָּתַב לְבָחוּר אֶחָד שֶׁהוּא קִבֵּל אֶת מִכְתָּבוֹ שֶׁשָּׁלַח לוֹ, אַךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לַהֲשִׁיבוֹ תֵּכֶף־וּמִיַּד מֵחֲמַת שֶׁהוּא טָרוּד עַכְשָׁו מְאֹד כִּי בְּעוֹד שָׁבוּעַ הוּא נוֹסֵעַ לְאוּמָן, וְשָׁלַח לוֹ סֵפֶר 'הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ' כְּבַקָּשָׁתוֹ, וְאִם הוּא יִרְצֶה עוֹד סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל – הוּא יִשְׁלַח לוֹ, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה לִשְׁאֹל בְּדַרְכֵי רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ וְהוּא יָשִׁיב לוֹ [אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ב', מִכְתָּב שמט].

בְּאוֹתָהּ שָׁנָה בְּנוֹ שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ נַחְמָן אֲלֶכְּסַנְדֶּר זוּשָׁא נ"י הָיָה לִפְנֵי גִּיל שֶׁבַע, וּמוּבָא [חַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן סִימָן תקיז] שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הִבְטִיחַ שֶׁאִם יָבֹאוּ אֵלָיו עִם תִּינוֹק קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָׂה בֶּן שֶׁבַע – תִּהְיֶה לוֹ כְּתֹנֶת נְקִיָּה, וּמוֹהֲרָא"שׁ רָצָה לְקַחְתּוֹ עִמּוֹ לְאוּמָן וְגַם עָשָׂה לוֹ פַּסְפּוֹרְט, אַךְ הָיָה מְסֻפָּק מְאֹד אִם לָבוֹא לְבַד אֶל הַצִּיּוּן גַּם־כֵּן מוֹעִיל, אוֹ שֶׁצָּרִיךְ דַּוְקָא לוֹמַר 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי', וְשָׁלַח שְׁאֵלָה לְר' לֵוִי יִצְחָק בְּנֶדֶר זַ"ל, וּתְשׁוּבָתוֹ נִתְאַחֲרָה וְעַל־כֵּן לְבַסּוֹף לֹא לְקָחוֹ מוֹהֲרָא"שׁ עִמּוֹ לְאוּמָן. אַחֲרֵי־כֵן מוֹהֲרָא"שׁ קִבֵּל תְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ שֶׁגַּם לָבוֹא בְּעַצְמוֹ מוֹעִיל לָזֶה, וּמוֹהֲרָא"שׁ נִתְחָרֵט מְאֹד עַל שֶׁלֹּא לְקָחוֹ עִמּוֹ.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ג', מִכְתָּב שצח]

הַנְּסִיעָה לְאוּמָן הָיְתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן כ' תַּמּוּז ה'תשכ"ט [אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ב', מִכְתָּב שמז], וּמוֹהֲרָא"שׁ סִפֵּר עַל נְסִיעָה זוֹ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: כְּשֶׁנָּסַעְנוּ אָמְרוּ לָנוּ בְּפֵרוּשׁ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ רִשָּׁיוֹן לִנְסֹעַ רַק עַד קִיֵיב וְלֹא יוֹתֵר, וְהָיָה דָּבָר נִפְלָא מְאֹד, אֲשֶׁר הָיִינוּ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אֲנָשִׁים, וְכֻלָּנוּ הִסְכַּמְנוּ בְּהַסְכָּמָה חֲזָקָה לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עוֹד עַל מְנִיעָה אַחֲרוֹנָה זוֹ, כִּי כְּבָר הָיוּ לָנוּ מְנִיעוֹת לָרֹב, לְכָל אֶחָד הָיוּ מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת אֲשֶׁר לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר בְּעִנְיָנִים וּבָאֳפָנִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, כַּמָּה הָיְתָה מַמָּשׁ מְסִירוּת נֶפֶשׁ הֵן בְּגוּף וְהֵן בְּמָמוֹן, אַךְ אַחַר שֶׁכְּבָר עָבְרוּ עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת, אָז בָּאָה הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר – מְנִיעַת הַמֹּחַ, שֶׁבְּפֵרוּשׁ אָמְרוּ לָנוּ שֶׁלֹּא יִתְּנוּ רִשָּׁיוֹן רַק עַד קִיֵיב וְלֹא לְאוּמָן, וּפֶלֶא אֲשֶׁר הִסְכַּמְנוּ בְּיַחַד שֶׁזֶּה רַק מַעֲשֵׂה בַּעַל־דָּבָר וַאֲחִיזַת הָעֵינַיִם, כְּדֵי לְרַחֵק אֶת מִי שֶׁצָּרִיךְ לְרַחֵק, וְקִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ בְּפֶה אֶחָד וּבְלֵב אֶחָד לִנְסֹעַ יָחַד, וְהַסּוֹף הָיָה שֶׁבָּאנוּ לְקִיֵיב, וְר' … זַ"ל הָיָה כְּבָר מוּכָן שָׁם לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן וּלְהַפְצִיר בִּטְעָנוֹת אֶת שָׂרֵי הַמְּלוּכָה הַמְמֻנִּים עַל שְׁמִירַת הַגְּבוּל, שֶׁיִּתְּנוּ לָנוּ רִשָּׁיוֹן לִנְסֹעַ הָלְאָה, וְהָיִינוּ שָׁם בִּפְחָדִים קְצָת, וּפִתְאוֹם בָּאָה אִשָּׁה אַחַת מִשָּׂרֵי הַמְּלוּכָה, וְטֶרֶם שֶׁהִתְחַלְנוּ לְדַבֵּר שָׁאֲלָה וְאָמְרָה: הֲלֹא רְצוֹנְכֶם לִהְיוֹת מָחָר בְּאוּמָן, וְעָנִינוּ: הֵן, וְאָמְרָה: אִם־כֵּן בֹּאוּ עִמִּי, וְהוֹלִיכָה אוֹתָנוּ לְמָלוֹן, וְתֵכֶף־וּמִיַּד נִתְמַלְּאוּ כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, וְנָתְנוּ שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל אֲשֶׁר קָפַצְנוּ עַל מְנִיעַת הַמֹּחַ, אֲבָל אַחֲרֵי־כֵן הִתְחִילוּ מְנִיעוֹת חֲדָשׁוֹת, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁכְּבָר בָּאנוּ לְאוּמָן אָמְרוּ לָנוּ שָׂרֵי הַפָּאלִיצַיי [הַמִּשְׁטָרָה], שֶׁבַּעַל הַבַּיִת, הַיְנוּ הַגּוֹי שֶׁגָּר סָמוּךְ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל, לֹא יִתֵּן לָנוּ לְהִכָּנֵס, וְכֵן הֲוָה, כִּי בָּאנוּ לֶחָצֵר אֲשֶׁר שָׁם הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ, וְלֹא הִנִּיחוּ לָנוּ לְהִכָּנֵס בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁהִצְטַרַכְנוּ לָתֶת לָהֶם מָמוֹן הַרְבֵּה מְאֹד, וְרָאִינוּ וְהֵבַנּוּ שֶׁעָשׂוּ יָד אַחַת – הַפָּאלִיצַיי עִם הַגּוֹי, אַךְ מֶה הָיָה לָנוּ לַעֲשׂוֹת, כִּי עָמַדְנוּ כָּךְ בַּחוּץ כִּמְעַט חֲצִי שָׁעָה, וְעוֹד יֵשׁ אֲרִיכוּת גְּדוֹלָה מְאֹד מַה שֶּׁהָיָה בַּדֶּרֶךְ וְכוּ', תְּהִלָּה לָאֵל, זָכִינוּ לִהְיוֹת שָׁם קָרוֹב לְאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְאַחֲרֵי־כֵן נָסַעְנוּ אֶל סוֹפְיָה שֶׁהוּא יַעַר נִפְלָא מְאֹד, וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אוֹמְרִים בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל: צוּ זַיִן אִין אוּמָן אִין נִישְׁט זַיִן אִין סוֹפְיָה? [לִהְיוֹת בְּאוּמָן וְלֹא לִהְיוֹת בְּסוֹפְיָה?] וְרַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה רָגִיל בְּסוֹף יָמָיו כְּשֶׁהָיָה גָּר בְּאוּמָן, לְהִתְבּוֹדֵד בַּיַּעַר הַהוּא, וְשָׁתִינוּ שָׁם מַיִם קָרִים מְתוּקִים מְאֹד הַנּוֹבְעִים שָׁם מִמַּעְיָן אֲשֶׁר יוֹרֵד בֵּין הֶהָרִים, וְנָתַנּוּ שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, שֶׁזָּכִינוּ לָבֹא בְּשָׁלוֹם.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ג', תלו]

עלון אוצרות השבת שביעי של פסח תשפ''ה

חָמֵץ שֶׁנִּמְצָא לְאַחַר הַפֶּסַח שֶׁלֹּא יָדְעוּ עַל קִיּוּמוֹ בִּימֵי הַפֶּסַח, הַאִם מֻתָּר בַּאֲכִילָה?

כָּתַב מָרָן הַשּׁוּעַ (או"ח סִימָן תמח סָעִיף ה'): חָמֵץ שֶׁנִּמְצָא בְּבֵית יִשְׂרָאֵל אַחַר הַפֶּסַח, אָסוּר אַף עַל פִּי שֶׁבִּטֵּל. וְכָתַב הַמ"ב (ס"ק ה) שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבִּטֵּל אֶת הֶחָמֵץ אֵינוֹ עוֹבֵר בְּבַל יֵרָאֶה, מִכָּל מָקוֹם חָשְׁשׁוּ חֲכָמִים שֶׁאִם נַתִּירוֹ כְּשֶׁבִּטְּלוֹ יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיַּנִּיחַ כָּל אָדָם חֲמֵצוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח וְיֹאמַר שֶׁהִפְקִירוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח כְּדֵי שֶׁנַּתִּיר לוֹ. וְאִם בָּדַק לִפְנֵי הַפֶּסַח אֶת הֶחָמֵץ וּבִטְּלוֹ כַּדָּת וְכַדִּין, הֵבִיא מַחְלֹקֶת אַחֲרוֹנִים בָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁכֵּיוָן שֶׁבָּדַק וּבִטֵּל אֶת הֶחָמֵץ וְעִם כָּל זֹאת לְבַסּוֹף נִמְצָא הֶחָמֵץ לְאַחַר הַפֶּסַח, הֲרֵי הָיָה אָנוּס בַּדָּבָר וְלֹא שַׁיָּךְ כָּאן הַטַּעַם הַנַּ"ל, וְיֵשׁ לְהַתִּיר אֶת הֶחָמֵץ עַל כָּל פָּנִים בַּהֲנָאָה. וְיֵשׁ אַחֲרוֹנִים שֶׁכָּתְבוּ שֶׁלֹּא חִלְקוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר וְגַם בְּמִקְרֶה כָּזֶה אָסוּר הֶחָמֵץ בַּהֲנָאָה, וְהִכְרִיעַ שֶׁבְּהֶפְסֵד מְרֻבֶּה אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל הַמְּקִלִּים לְהַתִּיר אֶת הֶחָמֵץ עַל כָּל פָּנִים בַּהֲנָאָה וְלֹא בַּאֲכִילָה, וְכֵן פָּסַק בַּחזו"ע, אָמְנָם בְּפִסְקֵי תְּשׁוּבוֹת כָּתַב שֶׁהַרְבֵּה אַחֲרוֹנִים לֹא רָצוּ לְהַתִּיר גַּם בְּהֶפְסֵד מְרֻבֶּה. וְהַכה"ח כָּתַב לְהַתִּיר רַק כַּאֲשֶׁר יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִפְקִיר אֶת הֶחָמֵץ אוֹ בִּטְּלוֹ וְיֵשׁ הֶפְסֵד מְרֻבֶּה מְאֹד, וְכֵן כָּתַב שֶׁאִם מָכַר אֶת הֶחָמֵץ לְגוֹי וְאַחַר הַפֶּסַח נוֹדַע שֶׁהַמְּכִירָה לֹא נֶעֶשְׂתָה כַּדָּת וְכַדִּין וְהוּא הָיָה סָבוּר בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַפֶּסַח שֶׁחֲמֵצוֹ מָכוּר לְגוֹי, גַּם בָּזֶה אֶפְשָׁר לְהָקֵל בְּהֶפְסֵד מְרֻבֶּה מְאֹד אַף שֶׁאֵין עֵדִים שֶׁבִּטְּלוֹ אוֹ הִפְקִירוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה אָנוּס כָּל כָּךְ אוֹנֵס יָדוּעַ וְאֵין לָחוּשׁ פֹּה לְהַעֲרָמָה.

עלון אוצרות השבת שביעי של פסח תשפ''ה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' קוֹדֵם חַג הַפֶּסַח, ה'תשע"ד.

שָׁלוֹם רַב אֶל … תִחְיֶה.

מְאֹד מְאֹד אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתָךְ שֶׁתִּרְאִי לְהִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת בְּיֶתֶר עֹז, וּבִפְרָט בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁכֻּלָּם כָּל כָּךְ טְרוּדִים בִּשְׁבִיל חַג הַפֶּסַח שֶׁהִיא חַג הַחֵרוּת שֶׁבּוֹ נִגָּאֵל מֵהַיֵּצֶר הָרַע הַבּוֹעֵר בָּנוּ, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת כֵּלִים לְקַבֵּל אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן אֲנִי מְאֹד מְבַקֵּשׁ אוֹתָךְ שֶׁתִּשְמֵרִי מְאֹד מְאֹד לֹא לְהִכָּנֵס בְּלַחַץ וְכוּ', וְלֹא לְהִתְעַצְבֵּן וְלִהְיוֹת בְכַעַס עַל בַּעֲלֵךְ וְעַל הַיְלָדִים, כִּי כָּל זֶה בִּכְלָל חָמֵץ גָּמוּר שֶּׁצְּרִיכִים לְבָעֵר אֶת זֶה עַכְשָׁו לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח.

נָא וְנָא רְאִי לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמֵךְ שֶזָכִית לְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁמַּחְדִּיר בָּנוּ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמְלַמְּדֵנוּ אֵיךְ שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁמְּדַבְּרִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה הַצְלָחָה נִצְחִית הַצְלָחָה כָּזוֹ שֶּׁאֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל, וְאַל יָקֵל בְּעֵינַיִךְ דָּבָר זֶה, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁמְּדַבְּרִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה מַדְבִּיק אֶת נִשְׁמָתֵךְ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבוֹנֶה לָךְ אֶת הָאֱמוּנָה, וְתֵכֶף וּמִיַּד כְּשֶׁיֵּשׁ לָאִשָּׁה אֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה נִשְׁפַּע עָלֶיהָ שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כ"ח כ') "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת".

אֲנִי מְאֹד מְקַוֶּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבְּבֵיתְכֶם שָׁרוּי הַשָּׁלוֹם וְהָאַהֲבָה וַהֲבָנָה הֲדָדִית, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל הִקְפִּיד עַל זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְרָצָה מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה שְׁלוֹם בַּיִת בֵּין הַבַּעַל וְהָאִשָּׁה, כִּי (סוֹטָה יז.) אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן, וְאָמְרוּ (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת פֶּרֶק ט' הֲלָכָה ח') אִי אֶפְשָׁר לְאִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְאִי אֶפְשָׁר לְאִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵיהֶן בְּלֹא שְׁכִינָה, וּבְמָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת שָׁם הַבְּרָכָה מְצוּיָה, רַק שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם וְאַהֲבָה גְדוֹלָה מְאֹד, כִּי שָׁלוֹם אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת י.) זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן אִם מַכְנִיסִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, זֶה נִקְרָא שְׁלוֹם בַּיִת, הַיְנוּ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת.

עַכְשָׁו נִכְנַס שָׁלוֹשׁ שָׁבוּעוֹת שֶׁהַיְּלָדִים לֹא יִּהְיוּ בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה וּבַּבֵּית סֵפֶר, וְלָכֵן דַּיְקָא עַל הַהוֹרִים מֻנָּח הַחוֹב לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם, וְלֹא יְכוֹלִים לְהִתְחַמֵּק מִזֶּה, וְאֲנִי מֻכְרָח לְהַגִּיד לָךְ שֶׁחִנּוּךְ מַתְחִיל בַּבַּיִת, הַיְלָדִים מְחַקִּים אֶת הַהוֹרִים, וּמַה שֶּׁרוֹאִים אוֹ שׁוֹמְעִים בַּבַּיִת, כָּךְ הֵם יִתְנַהֲגוּ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (סֻכָּה נ"ו:) שׁוּתָא דִּינוּקָא בְּשׁוּקָא אוֹ דַּאֲבוּהָ אוֹ דְּאִימֵיהּ, מַה שֶּׁהַתִּינוֹק מְדַבֵּר בַּשּׁוּק, זֶה שָׁמַע אוֹ מֵהָאַבָּא אוֹ מֵהָאִמָּא, וְאָמְרוּ (כְּתֻבּוֹת ס"ג.) הַיְנוּ דְּאָמְרִי אִינְשֵׁי רֵחֵילָא בָּתַר רֵחֵילָא אָזְלָא כְּעוֹבְדֵי אִמֵּהּ כָּךְ עוֹבְדֵי בַּרְתָא; כְּמוֹ שֶׁהָאֵם מִתְנַהֶגֶת כָּךְ הַבַּת תִּתְנַהֵג, וְלָכֵן אַתְּ וּבַעֲלֵךְ צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד לֹא לָרִיב וְלֹא לְהִתְוַכֵּחַ בֵּינֵיכֶם וְכוּ', כִּי זֶה פּוֹגֵעַ מְאֹד מְאֹד בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים וְכוּ', וּבְדֶרֶךְ כְּלָל מִפְּנֵי הַלַּחַץ וְהַדֹּחַק שֶׁל חַג הַפֶּסַח, מוֹצִיאִים אֶת הָעֲצַבִּים עַל הַיְלָדִים, וְזֶה לֹא תֵּרוּץ, כִּי תְּהִלָּה לָאֵל דָּאַגְתִּי שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם שֶׁפַע עַל כָּל הַחַג, וְאִם יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, לֹא יֶחְסַר לָכֶם שׁוּם דָּבָר, כִּי (עוֹקְצִין פֶּרֶק ג') לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים כ"ט) "הֲוָיָ"ה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן הֲוָיָ"ה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם"; וְשָׁלוֹם זֶה הַכְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ כָּל הַשֶּׁפַע, וְלָכֵן תַּעֲשִׂי כָּל מַה שֶׁבְּיָדֵךְ לְהַשְׁלִים עִם בַּעֲלֵךְ וּלְוַתֵּר, שֶׁזֶּה יְסוֹד גָּדוֹל בִּשְׁלוֹם בַּיִת שֶׁהַבַּעַל וְהָאִשָּׁה צְרִיכִים לְוַתֵּר אֶחָד לְהַשֵּׁנִי וְכוּ', וְלֹא לָלֶכֶת רֹאשׁ בְּרֹאשׁ.

הָעִקָּר תִּשְׁתַּדְּלִי מְאֹד שֶׁתָּחֹגוּ אֶת הַחַג בְּדִיצוּת וּבְשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְתַרְגִּישׁוּ אֶת נֹעַם זִיו שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ בֵּיתְכֶם, וְיַלְדֵיכֶם יִהְיוּ יְלָדִים שְׁמוּרִים מִן הַחֵטְא, וְנִשְׁמָע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת מְשַׂמְּחוֹת.

הַמְאַחֵל לָךְ חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ…

עלון אוצרות השבת שביעי של פסח תשפ''ה

בִּתִּי הַיְקָרָה!

בִּתִּי הַיְקָרָה! הֶחָכָם מִכָּל אָדָם אוֹמֵר (מִשְׁלֵי יד, א): "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵּיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ". וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ מִשְׁלֵי), שֶׁפָּסוּק זֶה סוֹבֵב עַל יוֹכֶבֶד, שֶׁהֶעֱמִידָה שְׁלשָׁה צַדִּיקִים: מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם; וּשְׁלָשְׁתָּם זָכוּ לְשַׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל. מֹשֶׁה עַל הַמָּן, אַהֲרֹן עַל עַנְנֵי הַכָּבוֹד, וּמִרְיָם עַל הַבְּאֵר, וּשְׁלָשְׁתָּם הָיוּ נְבִיאִים. וְאֶל כָּל זֹאת זָכְתָה אִשָּׁה שֶׁמָּסְרָה נַפְשָׁהּ בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְלָכֵן גַּם אַתְּ, בִּתִּי הַיְקָרָה, יְכוֹלָה לִזְכּוֹת לְכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי, אִם תִּקְחִי עַצְמֵךְ בְּיָדַיִךְ, וְתַחְזְרִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתֵלְכִי תָּמִיד רַק בִּבְגָדִים צְנוּעִים, וּתְכַסִּי שַׂעֲרוֹת רֹאשֵׁךְ, אֲשֶׁר בִּזְכוּת צְנִיעוּת הָאִשָּׁה, הִיא יְכוֹלָה לִזְכּוֹת שֶׁהַשְּׁכִינָה תְּהֵא חוֹפֶפֶת עַל רֹאשָׁהּ, וּכְבָר לֹא חָסֵר לָהּ כְּלוּם.

[קונטרס חכמת נשים]

הליכות ביתה

חָמֵץ בְּפֶסַח אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בַּאֲכִילָה אֲפִלּוּ בְּ"מַשֶּׁהוּ", וְאַף אִם נִתְעָרֵב בִּימֵי הַפֶּסַח בְּתַבְשִׁיל, נֶאֱסָר כָּל הַתַּבְשִׁיל אֲפִלּוּ בְּ"מַשֶּׁהוּ" חָמֵץ, וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁאָר אִסּוּרִים שִׁעוּרוֹ בְּשִׁשִּׁים, מִכָּל מָקוֹם גָּזְרוּ חֲזַ"ל אֲפִלּוּ בְּמַשֶּׁהוּ, מִשּׁוּם שֶׁחִיּוּבוֹ כָּרֵת, וְעוֹד מִשּׁוּם שֶׁרְגִילִים בְּחָמֵץ כָּל הַשָּׁנָה, גָּזְרוּ הַרְחָקָה יְתֵרָה לְבַל יִכָּשְׁלוּ בּוֹ.

נִשְׁאַל הַרדב"ז – מַה נִּשְׁתַּנָּה חָמֵץ בְּפֶסַח מִכָּל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֶחְמִירָה תּוֹרָה עָלָיו לְהִצְרִיכו‍ֹ בְּדִיקָה וּשְׂרֵפָה, וּלְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו בַּחוֹרִים וּבַסְּדָקִים, וְלַעֲבֹר עָלָיו בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא, וְהוֹסִיפוּ חֲכָמִים לְאָסְרוֹ אַף בְּ"מַשֶּׁהוּ", מַה שֶּׁלֹּא מָצִינוּ כְּדֻגְמַת דָּבָר זֶה בְּכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה?

וְעָנָה עַל כָּךְ שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשִׁים שֶׁחָמֵץ בְּפֶסַח דּוֹמֶה לַיֵּצֶר הָרַע, וְהוּא שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, וְלָכֵן כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אוֹתוֹ הָאָדָם מֵעָלָיו, וִיחַפֵּשׂ עָלָיו בְּכָל מַחְבּוֹאוֹת מַחְשְׁבוֹתָיו, וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא לֹא מִתְבַּטֵּל.

[גדרי המועדים פסח עמוד כב]

עלון אוצרות השבת שביעי של פסח תשפ''ה

פעלת הצדיק לילדים

הַ"נְּדָרִים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל"

כַּאֲשֶׁר רָצָה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ סֵדֶר שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה', כְּגוֹן לִלְמֹד כָּךְ וְכָךְ זְמַן, לְהִתְבּוֹדֵד כָּךְ וְכָךְ זְמַן, לְקַיֵּם מִצְווֹת וְכַדּוֹמֶה, וְהָיָה עוֹלֶה חֲשַׁשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע יְקָרֵר אוֹתוֹ, וְיַכְנִיס בּוֹ עַצְלוּת שֶׁלֹּא יְקַיֵּם אֶת הַסֵּדֶר שֶׁקָּבַע לְעַצְמוֹ בַּלִּמּוּד וּבַעֲבוֹדַת ה'. הָיְתָה לוֹ עֵצָה לִגְרֹם לְעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּלִי שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע יוּכַל לְקָרֵרו‍ֹ מִזֶּה. הוּא הָיָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּ'נֶדֶר' אֶת כָּל מַה שֶּׁרָצָה לַעֲשׂוֹת, לְדֻגְמָא הוּא הָיָה אוֹמֵר: "הֲרֵינִי נוֹדֵר נֶדֶר שֶׁהַיּוֹם אֶלְמַד כָּךְ וְכָךְ דַּפֵּי גְּמָרָא, כָּךְ וְכָךְ פִּרְקֵי מִשְׁנָיוֹת, כָּךְ וְכָךְ סִימָנִים בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְאֶתְבּוֹדֵד כָּךְ וְכָךְ זְמַן, וְאַגִּיעַ בַּזְּמַן לַתְּפִלָּה, וְאֶתְפַּלֵּל אֶת כָּל הַתְּפִלָּה מֵהַהַתְחָלָה עַד עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ מִבְּלִי לְדַבֵּר עִם אַף אֶחָד וְכוּ' וְכוּ'".

וְגַם הָיָה נוֹהֵג לִנְדֹּר נְדָרִים כְּדֵי לִפְרֹשׁ מִמִּדּוֹת רָעוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת, לְדֻגְמָא הוּא הָיָה אוֹמֵר: "הֲרֵינִי נוֹדֵר נֶדֶר שֶׁהַיּוֹם לֹא אֶכְעַס, וְאִם אֶרְאֶה עָנִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ צְדָקָה אֲנִי לֹא אֶתְקַמְצֵן וְאֶתֵּן לוֹ בְּעַיִן יָפָה וְכוּ' וְכוּ'". וְהַרְבֵּה פְּעָמִים הָיָה אוֹחֵז בְּיָדָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אֵיזֶה סֵפֶר קֹדֶשׁ (כְּגוֹן תַּנַ"ךְ אוֹ סֵפֶר אַחֵר) וְהָיָה נִשְׁבַּע לִפְרֹשׁ מֵאֵיזֶה מִדָּה רָעָה אוֹ תַּאֲוָה רָעָה, וְהָיָה עוֹשֶׂה כֵן כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק לְקַיֵּם אֶת סֵדֶר הָעֲבוֹדָה וְהַלִּמּוּד שֶׁהָיָה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וּכְדֵי לִפְרֹשׁ מִמִּדּוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת, וְאַחַר־כָּךְ אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶּׁהָיָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, הוּא הָיָה מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל הַנֵּדֶר שֶׁנָּדַר. וְכָךְ הָיָה דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת רָגִיל לִנְדֹּר נְדָרִים כָּאֵלּוּ כְּדֵי לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

(כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ הַרְבֵּה שָׁנִים מֵאָז, שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל כְּבָר הָיָה אַדְמוֹ"ר גָּדוֹל, כְּשֶׁשָּׁמַע תַּלְמִידוֹ הַגָּדוֹל רַבִּי נָתָן זַ"ל עַל הַנְּדָרִים שֶׁהָיָה נוֹדֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שָׁאַל אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל: "הֲרֵי הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין זֶה נָכוֹן לִנְדֹּר נְדָרִים, וְאֵיךְ הֱיִיתֶם עוֹשִׂים זֹאת לִהְיוֹת רְגִילִים בִּנְדָרִים?" עָנָה וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: "כַּוָּנַת הַגְּמָרָא הִיא לַאֲנָשִׁים 'שְׁלוּמִיאֵלִים' כְּמוֹכֶם". וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה לוֹמַר – שֶׁהַגְּמָרָא אָמְרָה זֹאת עַל מִי שֶׁאֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁיְּקַיֵּם אֶת הַנְּדָרִים שֶׁהוּא נוֹדֵר, אֲבָל הוּא הָיָה בָּטוּחַ שֶׁיְּקַיֵּם אֶת הַנְּדָרִים שֶׁנָּדַר).

תשים ציור של ילד שמתבודד על קבר של צדיק

הִתְבּוֹדְדוּת בְּצִיּוּן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב

הָיָה רָגִיל בִּימֵי קַטְנוּתוֹ וּבִימֵי יַלְדּוּתוֹ לָרוּץ בְּכָל פַּעַם לְצִיּוּן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א. הַזְּמַן שֶׁמָּצָא לְכָךְ רַבֵּנוּ זַ"ל הוּא בַּלַּיְלָה, וַאֲפִלּוּ בִּימֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים וּבִפְרָט בְּאוּקְרָאִינָה שֶׁשָּׁם הַקֹּר גָּדוֹל מְאֹד, עִם כָּל זֹאת הוּא הָיָה מוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ לְהַגִּיעַ לְצִיּוּן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה מִתְבּוֹדֵד שָׁם בִּתְפִלּוֹת וּבְכִיּוֹת כְּדַרְכּוֹ. אַחַר שֶׁהָיָה מְסַיֵּם הָיָה חוֹזֵר מִבֵּית הֶעָלְמִין מִיַּד לַמִּקְוֶה עַל מְנָת לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וּלְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה עַל קְדֻשָּׁתוֹ, וְהָיָה שָׁם מִקְוֶה אֶחָד שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ הַבֵּית מֶרְחָץ, וְעוֹד מִקְוֶה שֶׁהָיָה מִחוּץ לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְהוּא בָּחַר לִטְבֹּל דַּוְקָא בַּמִּקְוֶה שֶׁמִּחוּץ לְבֵית הַמֶּרְחָץ שֶׁשָּׁם יוֹתֵר קַר, וְכָל זֶה כְּדֵי לְסַגֵּף אֶת עַצְמוֹ.

עלון אוצרות השבת שביעי של פסח תשפ''התְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, יְלָדִים יְקָרִים, אֶת גֹּדֶל הַסִּגּוּפִים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה כְּשֶׁהָיָה בְּסַךְ הַכֹּל בֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים בִּלְבַד! כִּי בַּקֹּר הַנּוֹרָא שֶׁל הַחֹרֶף בְּאוּקְרָאִינָה, הוּא הָיָה הוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ עַד לְבֵית הֶעָלְמִין שֶׁשָּׁם הָיָה צִיּוּנוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ, וְשָׁם הָיָה שׁוֹהֶה זְמַן מְמֻשָּׁךְ עַד שֶׁהָיָה מְסַיֵּם לְהִתְבּוֹדֵד שָׁם, וְאַחַר־כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה עוֹד כִּבְרַת דֶּרֶךְ עַד לַמִּקְוֶה, וְאַחַר כָּל זֹאת הָיָה לוֹ קַר מְאֹד מְאֹד, וְעִם כָּל זֹאת הָיָה טוֹבֵל בַּמִּקְוֶה הַקַּר בְּיוֹתֵר! וְכָל זֹאת הָיָה עוֹשֶׂה בַּלַּיְלָה כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִרְאֶה אֶת מַה שֶּׁהָיָה עוֹשֶׂה, כִּי רָצָה לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ.

פַּעַם אַחַת בְּאֶחָד מִיְּמוֹת הַחֹרֶף הַקָּרִים וְהַקְּפוּאִים, הָלַךְ בַּבֹּקֶר לַמִּקְוֶה, וְשֶׁבָּא מֵהַטְּבִילָה הַפֵּאוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ לַחוֹת מֵהַמַּיִם שֶׁל הַמִּקְוֶה, וּכְשֶׁרָאוּ זֹאת אֲנָשִׁים, לֹא תֵּאֲרוּ לְעַצְמָם שֶׁהוּא טָבַל בַּמִּקְוֶה בְּקֹר נּוֹרָא שֶׁכָּזֶה וְעָלָה עַל דַּעְתָּם שֶׁהוּא חָפַף אֶת רֹאשׁוֹ, וְהִתְפַּלְּאוּ מְאֹד לִרְאוֹת מִישֶׁהוּ שֶׁחוֹפֵף רֹאשׁוֹ בְּקֹר שֶׁכָּזֶה, וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה מַסְתִּיר אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַף הָיָה מְשַׂחֵק וּמְטַיֵּל כְּכָל הַיְלָדִים כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַחְשֹׁב שֶׁהוּא חָפֵץ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן אָמְרוּ בְּלִבָּם שֶׁזֶּה מִן הַסְּתָם מַעֲשֵׂה שֶׁל יַלְדוּת שֶׁעָשָׂה.

עלון אוצרות השבת שביעי של פסח תשפ''ה

"כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב" (קֹהֶלֶת א, יח)

רַבֵּנוּ זַ"ל הִקְפִּיד מְאֹד מְאֹד מֵהָרֶגַע שֶׁעוֹשִׂים אֵרוּסִין, שֶׁכְּבָר יְתַכְנְנוּ עַל חֲתֻנָּה, הוּא לֹא רָצָה שֶׁיַּעֲשׂוּ הֶפְסֵק גָּדוֹל בֵּין הָאֵרוּסִין לַחֲתֻנָּה, וּמִכֹּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁבָּחוּר וּבַחוּרָה שֶׁלֹּא יִסְתּוֹבְבוּ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן בְּלִי אֵרוּסִין וּבְלִי נִשּׂוּאִין, כִּי הַסָּמֶ"ךְ־מֵ"ם יַעֲשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְהַפְרִיד בֵּין הַזּוּג, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ מְשִׁיכָה אֶחָד לַשֵּׁנִי. צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁזֶּה בֶּן זוּגִי, אוֹ זֹאת בַּת זוּגִי, וְתֵכֶף וּמִיַּד לִקְבֹּעַ זְמַן עַל חֲתֻנָּה, וְיִתְחַתְּנוּ וְיִחְיוּ חַיִּים בְּאֹשֶׁר. זוֹ הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּית שֶׁל יְהוּדִי מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּמִתְנַהֵג עַל־פִּי הַתּוֹרָה אֲבָל מֶה עָשׂוּ אֵלּוּ שֶׁהָלְכוּ וְעָזְבוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם מִסְתּוֹבְבִים כָּכָה כַּמָּה שָׁנִים וְחַיִּים בְּיַחַד בְּאִסּוּר, וּלְבַסּוֹף נִכְנְסָה עַיִן רָעָה בֵּינֵיהֶם וְנִפְרָדִים.

 לָכֵן אַשְׁרֵי מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, וְתֵכֶף־וּמִיַּד כְּשֶׁיֵּשׁ מְשִׁיכָה בֵּין הַבָּחוּר וְהַבַּחוּרָה וּמַכִּירִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, שֶׁכְּבָר יַעֲשׂוּ אֵרוּסִין וִידַבְּרוּ עַל נִשּׂוּאִין, וְיִקְבְּעוּ זְמַן הֲכִי קָצָר לְנִשּׂוּאִין, וְלֹא לְחַכּוֹת עַד שֶׁיִּהְיֶה כֶּסֶף, עַד שֶׁיִּהְיֶה חָכְמָה. כִּי כְּבָר אָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם: "כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב". דָּרְשׁוּ עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קֹהֶלֶת רַבָּה, פָּרָשָׁה א, סִימָן לז) "בְּרֹב חָכְמָה רֹב כַּעַס". כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה בְּחָכְמָה מַרְבֶּה בְּכַעַס, וְכָל זְמַן שֶׁהוּא מַרְבֶּה בְּדַעַת מַרְבֶּה בְּיִסּוּרִין. אוֹמֵר שְׁלֹמֹה: עַל־יְדֵי שֶׁהִרְבֵּיתִי בְּחָכְמָה הִרְבֵּיתִי בְּכַעַס, וְעַל־יְדֵי שֶׁהִרְבֵּיתִי בְּדַעַת הִרְבֵּיתִי בְּיִסּוּרִין. הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ אִם אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא חָכָם וּבַר דַּעַת, וּמוֹשֵׁךְ אֶת הַזְּמַן, עַל־יְדֵי־זֶה לְבַסּוֹף מִתְפּוֹצֵץ הַכֹּל, וְנַעֲשָׂה בֵּינֵיהֶם רִיב וְכַעַס וְנִפְרָדִים.

לָכֵן אַשְׁרֵי הַבָּחוּר אוֹ הַבַּחוּרָה שֶׁמּוֹצְאִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם מְשִׁיכָה וַהֲבָנָה הֲדָדִית, שֶׁכְּבָר יִרְאוּ לִסְגֹּר אֶת הַכֹּל, וְהַכְּלָל הַזֶּה טוֹב לְכָל אֶחָד וְאַחַת, אַשְׁרֵי מִי שֶׁיְּצַיֵּת וִיקַיֵּם אֶת כָּל זֶה, וְאָז יִהְיֶה לָהֶם חַיִּים מְאֻשָּׁרִים מְאֹד.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב א' שכג, שְׁבָט ה׳תשע״ד]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות