מענייני חדש אדר

רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר חַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן, (סִימָן תקסב), שֶׁזְּמַן נְתִינַת צְדָקָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בַּאֲדָר, וְיֵשׁ לוֹמַר הַטַּעַם, כִּי עִקַּר קְלִפַּת עֲמָלֵק הִיא לְהַכְנִיס סְפֵקוֹת בָּאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז): "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת הֲוָיָ"ה לֵאמֹר הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן, וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם", וּמוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן מח), אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִיהִי רִיב, כִּי שָׁם מִתְגַּלָּה אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִים לְשׁוֹנוֹת שֶׁל עַכּוּ"ם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הַשְּׁכִינָה הִיא רִיב עִם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תִּקּוּן כא): "שִׁמְעוּ הָרִים רִיב", דְּאִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא בְּגָלוּתָא, כִּי כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר, נַעֲשָׂה מֵ"רַבִּי" "רִיב", אֲזַי אִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא שֶׁגָּלוּ מִשֻּׁלְחַן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצָאוּ.

נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ רִיב שֶׁל הַשֶּׁקֶר, כִּי מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה יֵשׁ תָּמִיד אַחְדוּת, וּלְהֵפֶךְ מִצַּד הַטֻּמְאָה יֵשׁ פֵּרוּד, שֶׁזֶּה קְלִפַּת עֲמָלֵק, כִּי הָרֶגַע שֶׁהָיוּ מְרִיבוֹת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּבָר בָּא עֲמָלֵק וְהִכְנִיס סְפֵקוֹת בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל – "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", וּכְדֵי לְתַקֵּן אֶת זֶה צְרִיכִים לְהַרְבּוֹת בְּאַחְדוּת, וְאֵין עוֹד דָּבָר שֶׁמְּאַחֵד אֶת בְּנֵי אָדָם כְּמוֹ מִצְוַת צְדָקָה, שֶׁהֶעָשִׁיר עוֹזֵר לְהֶעָנִי, וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (הַשְׁמָטוֹת חַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן): אֲדָ"ר רָאשֵׁי תֵּבוֹת (תְּהִלִּים קיט): "רֹ'אשׁ דְּ'בָרְךָ אֱ'מֶת", כִּי הָרֶגַע שֶׁאָדָם נוֹתֵן צְדָקָה לַזּוּלַת, הוּא כְּבָר אוֹחֵז בָּאֱמֶת, כִּי הַצְּדָקָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן לַזּוּלַת, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִשְׁמָהּ, עַל־כָּל־פָּנִים הֶעָנִי נֶהֱנָה מִזֶּה, וְאֵין לְךָ אֱמֶת יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁעוֹזְרִים לֶעָנִי, וְלָכֵן דַּיְקָא בַּאֲדָר, אָז זְמַן נְתִינַת צְדָקָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לַעֲזֹר לַעֲנִיֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְזֶה אֲדָ"ר נוֹטְרִיקוֹן: אָ'לֶ"ף – אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, דָּ'לֶ"ת, רֵ'י"שׁ – מִלְּשׁוֹן דָּל וְרָשׁ, כִּי בָּרֶגַע שֶׁמַּחְדִּירִים אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ הַדַּל וְהָרָשׁ, נַעֲשָׂה שִׂמְחָה, שֶׁזֶּה סוֹד אֲדָר. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בֵּיצָה טו:): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְקַיְּמוּ נְכָסָיו יִטַּע בָּהֶם אֲדָר, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁיַּחְדִּיר אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּתוֹךְ הַדַּל וְהָרָשׁ, וְאָז יִתְקַיְּמוּ נְכָסָיו, כִּי יֵשׁ לוֹ מֵאָה רוֹצֶה מָאתַיִם, שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֲנִיּוּת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן עִקַּר הָעֲשִׁירוּת הוּא הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְלָכֵן בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָדָם נוֹטֵעַ אֲדָ"ר, שֶׁהוּא אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּתוֹךְ הַדָּ'לֶת וְהָרֵ'ישׁ, זוֹכֶה לְשֶׁפַע כָּפוּל, וּכְבָר לֹא חָסֵר לוֹ שׁוּם דָּבָר. וְלָכֵן עַל־יְדֵי שֶׁמַּרְבִּים בִּצְדָקָה וּבִפְרָט לַעֲנִיֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, זוֹכִים לִמְחוֹת אֶת עֲמָלֵק, וּמְהַפְּכִים אֶת הָרֵי"שׁ שֶׁל אַחֵר, אֶל הַדָּלֶ"ת שֶׁל אֶחָד, וְנַעֲשָׂה הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם.

פַּעַם אַחַת בָּא עָשִׁיר גָּדוֹל אֶל הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִמֶּעזְרִיטְשׁ זי"ע, וּבָכָה מְאֹד, יַעַן שֶׁעָבַר עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, וְרוֹצֶה תִּקּוּן לְנַפְשׁוֹ, וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיְּתַקֵּן אוֹתוֹ, וְשִׁלְּחוֹ הַחוּצָה וְאָמַר, שֶׁיַּחְזֹר בְּעוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת, וְאָז יִתֵּן לוֹ תִּקּוּן. וְהֶעָשִׁיר יָצָא בַּחוּץ וּבָכָה הַרְבֵּה, וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן, מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה תַּעֲנִיּוֹת וְסִגּוּפִים יִתֵּן לוֹ הָרַבִּי לְהִתְעַנּוֹת וּלְסַגֵּף אֶת עַצְמוֹ, וְהָיָה מָלֵא פַּחַד, וְאֵימָה גְּדוֹלָה נָפְלָה עָלָיו. וּכְשֶׁחָזַר, אָמַר לוֹ הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ: אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתֹּאכַל בְּכָל יוֹם סְעֻדָּה גְּדוֹלָה, דָּגִים וּבָשָׂר וְכָל מִינֵי מַעֲדַנִּים דַּיְקָא, וְתִשְׁתֶּה בְּכָל סְעֻדָּה יַיִן מְשֻׁבָּח, וְהֶעָשִׁיר הִתְפַלֵּא מְאֹד, אֵיזוֹ תְּשׁוּבָה זֹאת?! וְהוּא בְּאַחַת: "תַּעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ, וְזֶה יִהְיֶה הַתִּקּוּן שֶׁלְּךָ!" וְהֶעָשִׁיר חָשַׁב שֶׁהָרַבִּי צוֹחֵק וְלוֹעֵג מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן לֹא רָצָה לָלֶכֶת מִשָּׁם, אֶלָּא הוּא בָּכָה וְאָמַר: "רַבִּי הַאִם זֶה נִקְרָא תְּשׁוּבָה"?! עָנָה וְאָמַר לוֹ: "אִם אַתָּה תֹאכַל בְּכָל יוֹם דָּגִים וּבָשָׂר וְכָל מִינֵי מַעֲדַנִּים, וְתִשְׁתֶּה בְּכָל סְעֻדָּה יַיִן מְשֻׁבָּח, כְּשֶׁיָּבוֹא אֵלֶיךָ עָנִי אֶל הַפֶּתַח, וִיבַקֵּשׁ מִמְּךָ צְדָקָה, תִּתֵּן לוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לֶחֶם יָבֵשׁ, אֲבָל אִם אֲנִי אַגִּיד לְךָ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת, כְּשֶׁיָּבוֹא עָנִי אֶל הַפֶּתַח וִיבַקֵּשׁ מִמְּךָ צְדָקָה, תֹּאמַר לוֹ: "לֵךְ תֹאכַל אֲבָנִים!" (כִּי הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ הֵבִין, שֶׁהֶעָשִׁיר הוּא קַמְצָן גָּדוֹל, וְלֹא נוֹתֵן פְּרוּטָה לִצְדָקָה לְאַף עָנִי, וְעוֹד מְסַלֵּק אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ בְּבִזְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים), וְאָז תָּפַס הֶעָשִׁיר אֶת עַצְמוֹ – אֵיפֹה הוּא אוֹחֵז? וְנָפְלָה עָלָיו בּוּשָׁה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי הָיְתָה דַּרְכּוֹ לְסַלֵּק אֶת הָעֲנִיִּים מִבֵּיתוֹ בְּבִזְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה לֹא יוֹצִיא שׁוּם עָנִי מִבְּלִי שֶׁיִּתֵּן לוֹ צְדָקָה.

חָמִיו שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל הָיָה צַדִּיק קָדוֹשׁ וְנוֹרָא מְאֹד, וְזָכָה לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְעוֹד לְהַרְבֵּה מַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת, וְהָיְתָה דַּרְכּוֹ לוֹמַר, שֶׁאָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בַּבַּיִת קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה, וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת רָצוֹן שֶׁיַּכְנִיס כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בַּקֻּפָּה, וּמִמֵּילָא הַכֶּסֶף הַזֶּה כְּבָר אֵינוֹ שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא כְּבָר נָתַן אֶת זֶה לִצְדָקָה, וּכְשֶׁיָּבוֹא עָנִי עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ, יוֹצִיא אֶת הַצְּדָקָה מֵהַקֻּפָּה וְיִתֵּן לוֹ. וּפֵרֵשׁ בָּזֶה אֶת הַפָּסוּק: (דְּבָרִים טו): "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ", בְּדֶרֶךְ כְּלָל כְּשֶׁבָּא עָנִי אֶל פֶּתַח בֵּיתוֹ, קָשֶׁה לוֹ לָתֶת צְדָקָה, כִּי אֵיךְ יֶחְסַר מָמוֹנוֹ, וְיִתֵּן אֶת זֶה לֶעָנִי, וְכוֹאֵב לוֹ הַלֵּב, אֲבָל אִם כְּבָר שָׂם אֶת זֶה בְּתוֹךְ הַקֻּפָּה, הַכֶּסֶף כְּבָר לֹא שֶׁלּוֹ, וְאָז כְּשֶׁיָּבוֹא עָנִי יִתֵּן לוֹ מֵהַקֻּפָּה, וְאָז כְּבָר לֹא יֵרַע לְבָבוֹ בְּנָתְנוֹ לוֹ, כִּי הַכֶּסֶף כְּבָר לֹא שֶׁלּוֹ, וְזֶה "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ" – תִּתֵּן אֶת הַנָּתוּן כְּבָר, וְאָז יִהְיֶה "וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ", כִּי זֶה כְּבָר לֹא הַכֶּסֶף שֶׁלְּךָ, זֶה הָיָה בַּקֻּפָּה, וְזוֹ עֵצָה גְּדוֹלָה לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה בְּבֵיתוֹ כַּמָּה קֻפּוֹת שֶׁל צְדָקָה, וּבְכָל פַּעַם יַפְרִישׁ צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְקֹדֶם הָאֲכִילָה, וּבְעֵת הָאֲכִילָה, וְקֹדֶם כָּל עֲשִׂיַּת מִצְוָה, וְכֵן הָאִשָּׁה קֹדֶם הַדְלָקַת נֵרוֹת, וְכָךְ יִתְקַבֵּץ סְכוּם הָגוּן בַּקֻּפּוֹת, וּכְשֶׁיָּבוֹא עָנִי – יִתֵּן לוֹ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.

[מתוך שיחות וספורים]

עלון אוצרות השבת פרשת תרומה תשפ''ה

מֵאֵת חַיִּים: שָׁלוֹם רַב. מֵהֵיכָן הַמָּקוֹר לַעֲשׂוֹת סְעֻדָּה בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ?
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר שׁוֹפְטִים, ב' דְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ אֱלוּל ה'תשע"ב.
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל חַיִּים, נֵרוֹ יָאִיר.
לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָבְךָ.

רַבֵּנוּ זַ"ל הִקְפִּיד מְאֹד מְאֹד עַל לִמּוּד שֻׁלְחָן עָרוּךְ, וּבְפֵרוּשׁ אָמַר (שִׂיחוֹת־הָרָ"ן, סִימָן כט), שֶׁכָּל בַּר יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּב לִלְמֹד בְּכָל יוֹם הֲלָכָה.
וְלָכֵן אַתָּה צָרִיךְ לִלְמֹד הַרְבֵּה שֻׁלְחָן עָרוּךְ, וְאָז הָיִיתָ מוֹצֵא אֶת הַמָּקוֹר לָזֶה.
מוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים, סִימָן תט, סִימָן א'): 'מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדַּת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ'; וּמְקֻבָּל מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁסְּעֻדַּת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ מְסֻגָּל לְבָנִים, וְאָמַר עַל זֶה מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל: אֵין אָנוּ זוֹכְרִים אִם זֶה מְסֻגָּל לְמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, אוֹ זֶה מְסֻגָּל לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים טוֹבִים. וְסִיֵּם: 'וַאֲנִי אוֹמֵר — שֶׁזֶּה מְסֻגָּל לִשְׁנֵיהֶם, הֵן לְבָנִים וְהֵן לְבָנִים טוֹבִים'. וְלָכֵן צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד מְאֹד לִטֹּל יָדַיִם לִסְעֻדַּת קֶבַע, וְלֶאֱכֹל סְעֻדַּת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ, אִם יְכוֹלִים עִם מִנְיַן אֲנָשִׁים — אֵין לְמַעְלָה מִזֶּה. וְכָתַב הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ (מַסֶּכֶת פְּסָחִים, פֶּרֶק נֵר מִצְוָה, אוֹת ג'): 'וּמִצְוָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדָּה בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ כְּמוֹ מוֹעֵד, אִיתְקַשׁ בַּתּוֹרָה (בַּמִּדְבָּר י, י): "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם" (טוּר וּבֵית יוֹסֵף, אֹרַח חַיִּים, סִימָן תט בְּשֵׁם יְרוּשַׁלְמִי וְרוֹקֵחַ). וּבַנְּבִיאִים (יְשַׁעְיָה סו, כג): "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ", וּכְתִיב (מְלָכִים־ב' ד, כג): "מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת", וּכְתִיב (הוֹשֵׁעַ ב, יג): "וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ", וּכְתִיב גַּבֵּי שָׁאוּל (שְׁמוּאֵל־א' כ, כז): "גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם", וְהֵשִׁיבוּ יוֹנָתָן: "זֶבַח מִשְׁפָּחָה לָנוּ" (שָׁם פָּסוּק כט), וּכְתִיב (שָׁם פָּסוּק כז): "וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי", שְׁנֵי יָמִים הָיָה רֹאשׁ־חֹדֶשׁ.
וּבַכְּתוּבִים "קָרָא עָלַי מוֹעֵד" (אֵיכָה א, טו), וְדָרְשִׁינַן מִנֵּהּ בְּפֶרֶק 'כֵּיצַד צוֹלִין' (פְּסָחִים עז.) דְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ אִקְרֵי 'מוֹעֵד'. וְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דִּמְגִלָּה (בִּירוּשַׁלְמִי הֲלָכָה ד', וּבַרִי"ף): 'אֲבָל סְעֻדַּת פּוּרִים וּסְעֻדַּת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ', אַלְּמָא דְּמִצְוָה הִיא, דַּחֲשִׁיב לֵיהּ בַּהֲדֵי סְעֻדַּת פּוּרִים. וּבִפְסִיקְתָּא (דְּרַב כַּהֲנָא, פִּסְקָא כז): 'כָּל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִין לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, חוּץ מַה שֶּׁמּוֹצִיא בְּיַמִּים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים כוּ". וְעוֹד מָצָאתִי טַעַם אַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁאָמְרִינַן בּוֹ הַלֵּל, וּכְתִיב בּוֹ (תְּהִלִּים קיח, כד): "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ"; עַד כָּאן לְשׁוֹן הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ.
הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, אֶת גֹּדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁל הַזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת סְעֻדַּת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה מְרֻבָּה, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה — תַּשְׂכִּיל וְתַצְלִיחַ.
הַמְאַחֵל לְךָ חֹדֶשׁ מְבֹרָךְ…

יומא דהילולא

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה

ז' אֲדָר

צִיצִים וּפְנִינִים מִתּוֹךְ קוּנְטְרֶס ז' בַּאֲדָר

וְזֶה בָּרוּר, שְׁמִי שֶׁמִּתְחַצֵּף נֶגֶד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְנֶגֶד חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּמְדַבֵּר כָּל דָּבָר אָסוּר, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, כְּלַפֵּי מַעְלָה, זֶה בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא אֵינוֹ יְהוּדִי כְּלָל, אֶלָּא רָשָׁע אָרוּר, מִזֶּרַע הָמָן־עֲמָלֵק, עֶרֶב־רַב שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מֵאָז עֲלוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יב, לח): "וְגַם עֶרֶב־רַב עָלָה עִמָּהֶם" וְגוֹ, שֶׁמֵּהֶם סָבְלוּ עַם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְהֵם אֲשֶׁר פָּגְמוּ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְדִבְּרוּ עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מַה שֶּׁדִּבְּרוּ, וְהֵם גָרְמוּ בְּמֵי מְרִיבָה שֶׁיַּכֶּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַסֶּלַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר כ, ג) : "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וְגוֹ', וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם", וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה ו, סִימָן ב') עַל הַפָּסוּק (קֹהֶלֶת ז, ז): "הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם" – זֶה מֹשֶׁה, עַד שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ פָּגַם גַּם־כֵּן אֵיזֶה פְּגַם דַּק, בְּעִנְיַן הַתִּקּוּן שֶׁל אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ מַיִם מִן הַסֶּלַע לִבְלִי לְהַכּוֹתָהּ, וּמֵאָז שֶׁהִכָּה אֶת הַסֶּלַע, נִמְשָׁךְ פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁגָּרְמוּ לוֹ הָעֶרֶב־רַב, וּמִשָּׁם סוֹבְלִים נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת; כִּי בֶּאֱמֶת אִם לֹא הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מַכֶּה אֶת הַסֶּלַע, לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמּוּבָא (תִּקּוּנֵי־זֹהַר, תִּקּוּן כא): אִלּוּלֵא לֹא הִכָּה מֹשֶׁה בַּצּוּר לָא הָווּ טָרְחֵי רַבָּנָן בִּשְׁמַעְתָּא; וּמֵאָז שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הִכָּה בַּסֶּלַע, צְרִיכִין רִבּוּי סְפָרִים קְדוֹשִׁים לְתַקֵּן אֶת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וִיבָאֲרוּ לָנוּ אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

וְלָכֵן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁמְּחַדְּשִׁין הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְכֻלָּם נִצְרָכִין לְהָעוֹלָם, וְאָסוּר לִלְעֹג עַל שׁוּם סֵפֶר, כִּי יֵשׁ סְפָרִים וַעֲתִידִים לִהְיוֹת סְפָרִים, וְכֻלָּם צְרִיכִין לְהָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָן סא); וּמִי שֶׁלּוֹעֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת, הַיְנוּ שֶׁעוֹלִין לוֹ עֲשָׁנִים סְרוּחִים בְּמֹחוֹ. וְזֶה סִימָן שֶׁכָּל אֵלּוּ הַלּוֹעֲגִים וְצוֹחֲקִים עַל סְפָרִים קְדוֹשִׁים הַמְגַלִּים אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם מֵאוֹתָם שֶׁהֶעָנָן פּוֹלְטָן, כִּי נִפְגְּמוּ בִּפְגָם הַבְּרִית, וְהַמָּן־עֲמָלֵק תְּפָסָם בִּמְצוּדָתוֹ, וּצְרִיכִין לְהִזָּהֵר מְאֹד לְהִתְרַחֵק מֵאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר לוֹעֲגִין עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, וּמִתְלוֹצְצִים מִסְּפָרִים קְדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּוַדַּאי פְּגוּמִים בִּפְגָם הַבְּרִית עַד מְאֹד, וּמְגֻשָּׁמִים בְּתַאֲוָה זוֹ מְאֹד, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עַל סְפָרִים קְדוֹשִׁים הַמְגַלִּים אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם לֹא פָּגְמוּ בִּפְגָם הַבְּרִית, וְעָשׂוּ מַעֲשִׂים מְגֻנִּים עַד מְאֹד, וְהֵם יוֹנְקִים חָכְמָתָם הַטְּמֵאָה מֵהָמָן־עֲמָלֵק, וְעַל־כֵּן רָצָה הָמָן־עֲמָלֵק לְהִתְגַּבֵּר עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, וּכְשֶׁהִפִּיל פּוּר וְנָפַל הַגּוֹרָל עַל חֹדֶשׁ אֲדָר, שָׂמַח מְאֹד; כִּי חָשַׁב, מֵאַחַר שֶׁבְּחֹדֶשׁ זֶה – חֹדֶשׁ אֲדָר, נִסְתַּלֵּק מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה יָכוֹל לְהִתְפַּשֵּׁט עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁיַּחְשְׁבוּ כְּאִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כְּבָר נִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אֲבָל לֹא יָדַע, שֶׁבְּז' בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּבְז' בַּאֲדָר נוֹלָד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ; הַיְנוּ כִּי בְּיוֹם שֶׁמֵּת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, בּוֹ בַּיּוֹם הוּא נוֹלָד מֵחָדָשׁ; כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם (חֻלִּין ז:), וּמַה שֶּׁאֵין יְכוֹלִים לִגְמֹר בְּחַיֵּיהֶם מֵחֲמַת רִבּוּי עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הֵם גּוֹמְרִים אַחַר מִיתָתָם דַּיְקָא.

 

עלון אוצרות השבת פרשת תרומה תשפ''ה

 

[תַּקְצִיר – מוֹהֲרָא"שׁ שָׁהָה בִּירוּשָׁלַיִם לְאַחַר שֶׁחָזַר מֵאוּמָן וּבְכָל יוֹם הָיָה מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל ר' לֵוִי יִצְחָק בְּנֶדֶר זַ"ל שֶׁגִּלָּה וְסִפֵּר לוֹ הֲמוֹן שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ]

וּבֵין כָּךְ הִגִּיעַ יוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, וְהֶחְלַטְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁאֲנִי לֹא הוֹלֵךְ לֶאֱכֹל אֵצֶל אַף אֶחָד, וְקָנִיתִי לְעַצְמִי חַלּוֹת וּבַקְבּוּק יַיִן, וְכַמָּה קֻפְסָאוֹת סַרְדִּינִים, שֶׁיִּהְיֶה לְכָל הַפָּחוֹת יַיִן לְקִדּוּשׁ וְחַלּוֹת וְדָגִים, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֵינִי צָרִיךְ, וְהָלַכְתִּי לְהִתְפַּלֵּל קַבָּלַת שַׁבָּת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. וְאַחַר הַתְּפִלָּה נִגַּשׁ אֵלַי יְהוּדִי בְּשֵׁם ר' אַבְרָהָם הֶרְשְׁלֶר, וְאָמַר לִי בִּלְשׁוֹן צִוּוּי: "אַתָּה תָּבוֹא לֶאֱכֹל אֶצְלִי", וְכַמָּה שֶׁרַק רָצִיתִי לְהִתְחַמֵּק מִמֶּנּוּ, לֹא יָכֹלְתִּי, וּבֵין כָּךְ נִתְקַבְּצוּ עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְהִתְחִילוּ לְהַזְמִין אוֹתִי כָּל אֶחָד שֶׁאֲנִי אָבֹא אֶצְלוֹ לֶאֱכֹל סְעֻדַּת שַׁבָּת, וּבֵינֵיהֶם הָיָה ר' נַחְמָן קָנֵלְסְקִי (הַנִּקְרָא ר' נַחְמָן רוּסִישֶׁער), וְהוּא הִתְחִיל לְהִתְקוֹטֵט עִם ר' אַבְרָהָם הֶרְשְׁלֶר, שֶׁיִּתֵּן שֶׁאֲנִי אֹכַל אֶצְלוֹ, וְהַלָּה לֹא רָצָה, וְאָמַר: אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי רִאשׁוֹן, וְכָךְ הִתְוַכְּחוּ בָּרַבִּים, וּבֵין כָּךְ בָּאוּ עוֹד אֲנָשִׁים, וְלָחֲצוּ עָלַי לֶאֱכֹל אֶצְלָם, וַאֲנִי בִּטַּלְתִּי אֶת עַצְמִי אָז לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלֹא רָצִיתִי לֶאֱכֹל אֵצֶל אַף אֶחָד, כִּי הָיָה לִי מוּכָן אֹכֶל, וּלְבַסּוֹף נִסְכַּם בֵּינֵיהֶם, שֶׁבִּסְעֻדַּת לֵיל שַׁבָּת אֲנִי אֹכַל אֵצֶל ר' אַבְרָהָם הֶרְשְׁלֶר, וּבְשַׁבָּת בַּצָּהֳרַיִם אֲנִי אֹכַל אֵצֶל ר' נַחְמָן קַנֵלְסְקִי (שֶׁנִּקְרָא ר' נַחְמָן רוּסִישֶׁער).

וְאָז סִפֵּר לִי אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת עִמּוֹ בִּימֵי חַיָּיו, דְּבָרִים מַדְהִימִים, כִּי הוּא הָיָה מְקֹרָב אֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עוֹד בְּרוּסְיָה, וְהָיְתָה לוֹ שָׁם אִשָּׁה עִם יְלָדִים, וְלָקְחוּ אוֹתוֹ לַצָּבָא הָרוּסִי, וּבֵין כָּךְ פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, וְהוּא כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְאֵיזֶה גְּבוּל — הִתְיַשֵּׁב: מַה לוֹ וְלַצָּרָה הַזּוֹ, וְהִצְלִיחַ לִבְרֹחַ דֶּרֶךְ הַגְּבוּל, עַד שֶׁהִגִּיעַ בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' וְכוּ' [וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה סִפּוּרִים, אַךְ מֵחֲמַת כְּבוֹד הַמִּשְׁפָּחָה וְכוּ', אִי אֶפְשָׁר לִרְשֹׁם כֻּלָּם, וְדַי לְחַכִּימָא].

הוּא הָיָה עָנִי גָּדוֹל עַד מְאֹד, עַד שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ רַק לֶחֶם שָׁחֹר בְּשַׁבָּת, וֶהֱיוֹת שֶׁאֲנִי הָיִיתִי אוֹרֵחַ, דָּאַג לְהָבִיא לִי חַלָּה, וִילָדָיו הַקְּטַנִּים כְּשֶׁרָאוּ אֶצְלִי חַלָּה, בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי, וְחִלַּקְתִּי לָהֶם מִכָּל הַחַלָּה, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לִי חַלָּה, כִּי רִחַמְתִּי עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם אוֹכְלִים לֶחֶם שָׁחֹר, וַאֲנִי אוֹכֵל חַלָּה וְכוּ', וּכְשֶׁבָּא אֲבִיהֶם, וְרָאָה שֶׁהֵם בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי חַלָּה, וַאֲנִי נָתַתִּי לָהֶם אֶת הַכֹּל, אֲזַי נָתַן הִכָּה אוֹתָם וְכוּ', וּמֵאָז קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי, שֶׁאַף פַּעַם בַּחַיִּים לֹא אֹכַל אֵצֶל שׁוּם בְּרִיָּה, וּכְכָל שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת זֶה, אֲנִי מְקַיֵּם אֶת זֶה, כִּי נִתְקַיֵּם אֶצְלִי אָז מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֻלִּין צד.): וְאֵין הָאוֹרְחִין רַשָּׁאִין לִתֵּן מִמַּה שֶׁלִּפְנֵיהֶם לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת, אֶלָּא אִם־כֵּן נָטְלוּ רְשׁוּת מִבַּעַל־הַבַּיִת, וּמַעֲשֵׂה בְּאֶחָד שֶׁזִּמֵּן שְׁלֹשָׁה אוֹרְחִין בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת, וְלֹא הָיָה לוֹ לְהָנִיחַ לִפְנֵיהֶם אֶלָּא כְּשָׁלֹשׁ בֵּצִים, בָּא בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת, נָטַל אֶחָד מֵהֵן חֶלְקוֹ וּנְתָנוֹ לוֹ, וְכֵן שֵׁנִי, וְכֵן שְׁלִישִׁי, בָּא אָבִיו שֶׁל תִּינוֹק, מְצָאוֹ שֶׁאוֹחֵז אֶחָד בְּפִיו וּשְׁתַּיִם בְּיָדוֹ, חֲבָטוֹ בַּקַּרְקַע וָמֵת, כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אִמּוֹ, עָלְתָה לַגַּג וְנָפְלָה וּמֵתָה, אַף הוּא עָלָה לַגַּג וְנָפַל וָמֵת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב: עַל דָּבָר זֶה נֶהֶרְגוּ ג' נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל; רוֹאִים מִזֶּה, שֶׁאָסוּר לִתֵּן בְּלִי רְשׁוּת בַּעַל־הַבַּיִת, וּמֵאַחַר שֶׁנָּתַן מַכּוֹת רֶצַח לִילָדָיו, קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לֹא לְהִתְאָרֵחַ אַף פַּעַם אֵצֶל הַזּוּלַת וְלֶאֱכֹל אֶצְלוֹ.

וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן חָזַר עַל עַצְמוֹ אוֹתוֹ הַסִּפּוּר, שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי וָתִיקִין, וְר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל נִגַּשׁ אֵלַי, וְשׁוּב פַּעַם הִזְמִין אוֹתִי לַחֲזֹר וְלָבוֹא אֵלָיו, וְכֵן עָשִׂיתִי בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים, וְדִבֵּר אִתִּי בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה מְאֹד, מִשְּׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם עַד זְמַן מִנְחָה, וּבֵין כָּךְ הִתְבּוֹדַדְתִּי הַרְבֵּה עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַחֲזֹר, כִּי הָיְתָה לִי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי אֶפְגֹּשׁ פֹּה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם בְּקִיאִים בְּכָל סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה וְכוּ', וּלְבַסּוֹף רָאִיתִי שֶׁהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל וְכוּ', וְזֶה הֶחְלִישׁ אוֹתִי מְאֹד.

 

עלון אוצרות השבת פרשת תרומה תשפ''ה

מִי שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה אַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה, הַאִם מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַ"מַּפִּיל" בְּשֵׁם וּמַלְכוּת?

הִנֵּה בַּבֵּאוּר הֲלָכָה (בְּסִימָן רלט ד"ה סָמוּךְ לְמִטָּתוֹ) הִסְתַּפֵּק בְּמִי שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה סָמוּךְ לְעַמּוּד הַשַּׁחַר וּמְשַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ שֶׁעַד שֶׁיֵּרָדֵם כְּבָר יַעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר אִם יוּכַל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמַּפִּיל, וּמַשְׁמַע מִדְּבָרָיו שֶׁאִם וַדַּאי יֵרָדֵם קוֹדֵם עַמּוּד הַשַּׁחַר שֶׁמְּבָרֵךְ בְּשֵׁם וּמַלְכוּת אַף שֶׁקּוֹרֵא אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה. אָמְנָם הַכה"ח פָּסַק שֶׁיְּבָרֵךְ לְלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת וְכֵן הֵבִיאוּ דְּבָרָיו בְּהַגָּהוֹת אִישׁ מַצְלִיחַ וּפָסְקוּ כְּמוֹתוֹ. וְכֵן הָיְתָה דַּעְתּוֹ מִתְּחִלָּה שֶׁל הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל לְבָרֵךְ לְלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת (כָּךְ כָּתַב בְּשׁוּ"ת יְחַוֶּה דַּעַת ד',כא. יבי"א ח' או"ח יא,ל. וְחֵלֶק ט' קח,קיז) אָמְנָם בְּחָזוֹן עוֹבַדְיָה בְּרָכוֹת (עַמּוּד תקיא) כָּתַב שֶׁהָרוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל הַפּוֹסְקִים הַסּוֹבְרִים שֶׁאַף הַמְבָרֵךְ אַחַר חֲצוֹת מְבָרֵךְ בְּשֵׁם וּמַלְכוּת, יֵשׁ לוֹ עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹךְ, וּבְנוֹ הָראשל"צ הָרַב דָּוִד יוֹסֵף שַׁלִּיטָ"א שְׁאָלוֹ עַל כָּךְ, וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁלְּדַעְתּוֹ יֵשׁ לְבָרֵךְ גַּם אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה וְשֶׁכֵּן הוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה נוֹהֵג מִזֶּה כַּמָּה שָׁנִים לַהֲלָכָה וּלְמַעֲשֶׂה, וּבִקְּשׁוֹ לְפַרְסֵם הַדָּבָר בִּשְׁמוֹ שֶׁכֵּן יֵשׁ לִנְהֹג אַף לְכַתְּחִלָּה, וְכֵן כָּתַב הֲלָכָה לְמַעֲשֵׂה (עַיֵּן הֲלָכָה בְּרוּרָה' עַל סִימָן זֶה וּבַהֶעָרוֹת).

מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל כָּתַב בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת (הִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, הֲלָכָה ב') לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה כְּפִי שֶׁתִּקֵּן הָאֲרִיזַ"ל, וּמוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל בְּסִדּוּרוֹ "עֵת רָצוֹן" הֵבִיא אֶת הַנֻּסָּח הַזֶּה וְכָתַב שָׁם דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים עַל מַעֲלַת מִי שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה דַּיְקָא בְּנֻסַּח זֶה, וְשֶׁאֵין דָּבָר הַהוֹרֵג אֶת הַקְּלִפּוֹת וְהַמַּשְׁחִיתִים שֶׁבָּרָא מֵחֲמַת פְּגַם הַבְּרִית כְּמוֹ אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע עַל פִּי סֵדֶר הָאֲרִיזַ"ל, וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל עַל זֶה, וְעַיֵּן שָׁם בַּאֲרִיכוּת מִמַּעֲלַת הָעִנְיָן הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה.

.

עלון אוצרות השבת פרשת תרומה תשפ''ה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר וָאֵרָא כ"ד טֵבֵת ה'תשס"ח.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל … תִּחְיֶה.

מְאֹד מְאֹד אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתָךְ שֶׁתִּתְחַזְּקִי בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּבִצְנִיעוּת, וְתִקְנִי לְעַצְמֵךְ מִדּוֹת טוֹבוֹת, כִּי אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּךְ, וַאֲנִי מְאֹד מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּהְיֶה לָךְ עָתִיד מְצֻיָּן בְּחַיַּיִךְ, וְלָכֵן אֲנִי מְאֹד מְבַקֵּשׁ אוֹתָךְ שֶׁתִּהְיִי חֲזָקָה, וְשֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲבֹד עָלַיִךְ, אֶלָּא תֵּדְעִי מַה שֶּׁאַתְּ רוֹצָה מֵהַחַיִּים שֶׁלָּךְ, כִּי כָּל בַּת צְרִיכָה לְהָכִין לְעַצְמָהּ דֶּרֶךְ בְּחַיֶּיהָ, וְאַשְׁרֵי הַבַּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ כִּסּוּפִין לִבְנוֹת בַּיִת עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרֶה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְאָז לֹא יֶחְסַר לָךְ שׁוּם דָּבָר, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה מְצוּיָה שָׁם הַבְּרָכָה מְצוּיָה, וְאֵין לָךְ מֻשָּׂג אֵיזֶה חַיִּים טוֹבִים יְכוֹלִים לִחְיוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם אִם הַבַּיִת הוֹלֶכֶת וּמִתְנַהֶגֶת עַל פִּי הַתּוֹרָה, שֶׁאָז מַרְגִּישִׁים אֶת הָעוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנַעֲשִׂים הֲכִי מְאֻשָּׁרִים בָּעוֹלָם, וְחַיִּים כָּאֵלּוּ אֲנִי מְאַחֵל לָךְ.

רְאִי לִכְתֹּב לִי וּמַמָּשׁ תְּחַיִּינִי.

הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ

לְכַתְּחִלָּה אֵין לִסְפָרַדִּי לֶאֱפוֹת פִּיצָה עִם טוּנָה וּגְבִינָה צְהֻבָּה יָחַד מֵחֲשָׁשׁ סַכָּנָה. וְאוּלָם אִם בְּטָעוּת בִּשְּׁלוּ דָּגִים בְּחָלָב, יֵשׁ לְהָקֵל לֶאֱכֹל.

טוֹב שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי כִּיּוֹרִים בַּמִּטְבָּח, אֶחָד לִכְלֵי בָּשָׂר וְאֶחָד לִכְלֵי חָלָב. וּמִכָּל מָקוֹם אִם יֵשׁ רַק כִּיּוֹר אֶחָד, מֻתָּר לְהָדִיחַ שָׁם כְּלֵי בָּשָׂר בְּמַיִם חַמִּים, וּלְאַחַר מִכֵּן לְהָדִיחַ כְּלֵי חָלָב בְּמַיִם חַמִּים מִיַּד, וְכֵן לְהֵפֶךְ.

[מתוך ספר כשרות המטבח]

מוֹהֲרָא"שׁ נ"י אָמַר: עִקַּר חָכְמַת הָאִשָּׁה – אֵיךְ לְהַחֲזִיק בַּיִת וְלֹא לְפָרֵק אֶת הַבַּיִת, וְעַל זֶה צְרִיכִים חָכְמָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם (מִשְׁלֵי יז): "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵּיתָהּ", וְלָכֵן אִשָּׁה חֲכָמָה יוֹדַעַת אֵיךְ לָדוּן אֶת בַּעְלָהּ לְכַף זְכוּת, וְעַל-יְדֵי-זֶה הִיא מְחַזֶּקֶת אֶת הַבַּיִת, וְגֹדֶל זְכוּתָהּ – אֵין לְשַׁעֵר כְּלָל.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרָא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תתקל"א)

עלון אוצרות השבת פרשת תרומה תשפ''ה

בִּתִּי הַיְקָרָה! הֶחָכָם מִכָּל אָדָם אוֹמֵר (מִשְׁלֵי יד, א): "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵּיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ"; הָאֹשֶׁר וְהַהַצְלָחָה בַּבַּיִת, תְּלוּיִים רַק בְּחָכְמַת הָאִשָּׁה. אִם הָאִשָּׁה פִּקְּחִית וְיוֹדַעַת אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּעַצְמָהּ וּלְחַזֵּק אֲחֵרִים, אָז בּוֹנָה אֶת בֵּיתָהּ. אֲבָל אִם הִיא אִוֶּלֶת – שׁוֹטָה, נוֹהֶגֶת בִּשְׁטוּת, בְּיָדֶיהָ הוֹרֶסֶת אֶת בֵּיתָהּ. לָזֹאת, בִּתִּי הַיְקָרָה! אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעוֹבֵר עָלַיִךְ בַּחַיִּים מְרִירוּת קָשָׁה. יֵשׁ לָךְ בַּעַל רָע, מַשְׁפִּילֵךְ בִּפְנֵי הַיְלָדִים, אֲבָל עִרְכִי לְעַצְמֵךְ חֶשְׁבּוֹן, הִתְחַתַּנְתְּ וְיֵשׁ לָךְ יְלָדִים, זֶהוּ הַזִּוּוּג שֶׁלָּךְ. וְאַף שֶׁקָּשִׁים הַחַיִּים, וְעוֹבְרִים עָלַיִךְ מַשְׁבֵּרִים וְגַלִּים, אֵינֵךְ יְכוֹלָה יוֹתֵר, אַל תִּתְיָאֲשִׁי, כִּי כָּל הֶעָתִיד בַּיָּדַיִם שֶׁלָּךְ. "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵּיתָהּ", אִם תִּהְיִי חֲכָמָה, בִּתִּי הַיְקָרָה, תִּבְנִי אֶת בֵּיתֵךְ, אֲבָל אִם תִּהְיִי פְּזִיזָה, וְתַחְלִיטִי: "אֵינִי יְכוֹלָה יוֹתֵר", וְיִכָּנְסוּ בְּמֹחֵךְ מַחֲשָׁבוֹת שְׁטוּת לְהִתְגָּרֵשׁ, אֲזַי "וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶּהֶרְסֶנּוּ", עִם הַשְּׁטוּת וְהָאִוֶּלֶת הַזּוֹ תַּהַרְסִי אֶת הַבַּיִת, וּמִי יִסְבֹּל? הַיְּלָדִים. לָזֹאת, בִּתִּי הַיְקָרָה, עָלַיִךְ לְהַכְנִיס בְּעַצְמֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלַיִךְ צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת, זֶהוּ רַק מֵחֲמַת שֶׁשָּׁכַחְתָּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אִם הָיִית זוֹכֶרֶת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אִם הָיִית מַרְגִּילָה עַצְמֵךְ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבְּרִים אֶל חֲבֵרָה טוֹבָה, שֶׁמְּסַפְּרִים לָהּ אֶת כָּל הַלֵּב, מַדּוּעַ לֹא תַּעֲשִׂי כָּךְ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁאֵין אַף אֶחָד בַּבַּיִת, פִּתְחִי פִּיךְ, וְתִסְתַּכְּלִי כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְתַתְחִילִי לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

בִּתִּי הַיְקָרָה! אֵינֵךְ יְכוֹלָה לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר מָה הַתְּפִלָּה הַזּוֹ פּוֹעֶלֶת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאַתְּ שׁוֹפֶכֶת לִבֵּךְ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּרַחֵם עָלַיִךְ וְיוֹצִיאֵךְ מֵהַפָּח, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ מַלְאֲכֵי שְׁמִירָה לְהַצִּילֵךְ. בְּוַדַּאי אֹרֶךְ זְמַן עַד שֶׁרוֹאִים יְשׁוּעָה, אֲבָל אִם תַּתְמִידִי בָּזֶה שֶׁתִּבְרְחִי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּתְסַפְּרִי לוֹ כָּל אֲשֶׁר מֵצִיק לָךְ, תִּתְהַפֵּךְ כָּל גִּשָׁתֵךְ אֶל בַּעְלֵךְ וִילָדַיִךְ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עה): אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל; אֲפִלּוּ בְּמַצָּבִים הֲכִי גְּרוּעִים, וְנִדְמֶה לְךָ שֶׁהַכֹּל כְּבָר אָבוּד, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְאִלּוּ זֶהוּ סוֹף הָעוֹלָם, אַל תֹּאמְרִי כָּךְ, תָּמִיד יֵשׁ אוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה, אַךְ אֵינֵךְ רוֹאָה אֶת זֹאת, אִם תִּתְקָרְבִי אֶל הַצַּדִּיק וּתְצַיְּתִי אוֹתוֹ, אֲשֶׁר הוּא מְעוֹרֵר אוֹתָךְ לִבְרֹחַ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, תִּרְאִי אֵיךְ בֵּיתֵךְ יִשְׁתַּנֶּה לְגַמְרֵי. כִּי זֶה עִקַּר חָכְמַת הָאִשָּׁה – שֶׁבּוֹנָה אֶת הַבַּיִת, וְהֵפֶךְ עִקַּר הַכְּסִילוּת וְהַטִּפְּשׁוּת וְהָאִוֶּלֶת – כְּשֶׁהוֹרֶסֶת אֶת הַבַּיִת. עַל כֵּן אִם כְּבָר הִתְחַתַּנְתְּ וְיֵשׁ לָךְ יְלָדִים, תַּעֲשִׂי כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתֵּךְ לַהֲפֹךְ אֶת הַבַּיִת לְגַן-עֵדֶן.

עָלַיִךְ לִזְכֹּר, בִּתִּי הַיְקָרָה, שֶׁעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עוֹבֵר בְּזֶה הָעוֹלָם מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, חֹשֶׁךְ, שִׁבְרוֹן לֵב, עֲצַבִּים, עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת, חוֹבוֹת, וְכוּ' וְכוּ', וְהַכֹּל בָּא מֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹכְחִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; אִם אָדָם הָיָה מַכְנִיס אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ חַיָּיו, אִם אָדָם הָיָה זוֹכֶה לָדַעַת אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, זֶהוּ כִּסֵּא לֶאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וְאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, כָּל הַחַיִּים הָיוּ מִתְנַהֲלִים בְּאֹפֶן אַחֵר לְגַמְרֵי. מַדּוּעַ אִשָּׁה סוֹבֶלֶת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מְרִירוּת? מֵחֲמַת שֶׁהוֹצִיאָה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִתּוֹךְ חַיֶּיהָ, אִם תָּמִיד הָיְתָה מְדַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּמְחַזֶּקֶת וּמְעוֹדֶדֶת אֶת בַּעְלָהּ וְהַיְּלָדִים, הַבַּיִת הָיָה נַעֲשָׂה גַּן-עֵדֶן. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹכַחַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עוֹבְרִים עָלֶיהָ מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, עַד שֶׁרַחֲמָנָא לִצְּלָן, הִיא נַעֲשֵׂית שׁוֹטָה, וּבוֹרַחַת מֵהַבַּיִת, אֲשֶׁר זֶהוּ הָאָסוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר; כִּי כְּשֶׁהָאִשָּׁה עוֹזֶבֶת אֶת הַבַּיִת, הִיא הוֹרֶסֶת אֶת יְלָדֶיהָ. אַף אִם הָאִשָּׁה חֲכָמָה וּפִקְּחִית, וְיוֹדַעַת אֵיךְ לַהֲפֹךְ הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה, בָּזֶה בּוֹנָה אֶת בֵּיתָהּ.

[מתוך קונטרס חכמת נשים]

עלון אוצרות השבת פרשת תרומה תשפ''ה

בְּרָכָה בְּכַוָּנָה

סִפּוּרִים נִפְלָאִים עַל בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרֵךְ הַצַּדִּיק וְהִתְקַיְּמוּ בְּדִיּוּק נִמְרָץ

חָמֵשׁ נְפָשׁוֹת כָּלְלָה הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר אַרְבַּע מִתּוֹכָהּ נִכְנְסוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת הַהִיא. הָאָב, הָאֵם, הָאָח וְהָאָחוֹת. לָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה לֹא הִתְאַפְשֵׁר לְהַגִּיעַ. מַטְּרַת הַגָּעָתָם לְחַדְרוֹ שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ הָיְתָה לְקַבֵּל בְּרָכָה וְתוּ לֹא. כִּיהוּדִים מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים הִכִּירוּ הֵיטֵב בַּחֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל בְּרָכָה מִפִּיו שֶׁל צַדִּיק קָדוֹשׁ, אֶלָּא שֶׁהַלָּלוּ לֹא שִׁעֲרוּ אֶל כַּמָּה טוֹב עוֹד יִזְכּוּ עַל יְדֵי אוֹתָהּ בְּרָכָה.

אָכֵן, הַיְלָדִים כְּבָר בָּגְרוּ אֶלָּא שֶׁאֹרַח חַיֵּיהֶם שֶׁל הַהוֹרִים לֹא גָּרַם לָהֶם לְהַתְחִיל לִדְחֹק לְכִוּוּן חֲתֻנָּה וּמִבְּחִינָתָם חָשׁוּב שֶׁגַּם יִהְיֶה סֵדֶר – רֵאשִׁית יֵשׁ לְחַתֵּן אֶת הָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה, לְאַחַר מִכֵּן אֶת הַצְּעִירָה וְרַק לְבַסּוֹף לְחַתֵּן אֶת הָאָח הַקָּטָן. אֶלָּא שֶׁכָּאָמוּר – יֵשׁ עוֹד זְמַן וְאֵין לְאָן לְמַהֵר… לְעֻמָּתָם, הָיוּ אֵלֶּה דַּוְקָא הַיְלָדִים שֶׁקִּוּוּ לְהִתְחַתֵּן בַּהֶקְדֵּם.

בְּמַהֲלַךְ הַבִּקּוּר בְּחַדְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הֵם סִפְּרוּ לוֹ עַל הָא וְעַל דָּא וּבִקְּשׁוּ בְּרָכָה לְעִנְיָן כָּזֶה אוֹ אַחֵר. מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים וּלְאַחַר מִכֵּן בֵּרֵךְ אֶת הַהוֹרִים: "שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם שָׁלֹשׁ שְׂמָחוֹת הַשָּׁנָה!"

"מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת שָׁלֹשׁ?" הֵגִיב הָאָב בְּנִימָה שֶׁל דְּאָגָה. סוֹף סוֹף אֵין לוֹ שׁוּם כַּוָּנָה לְחַתֵּן כָּעֵת אֶת יְלָדָיו וּלְבֶטַח שֶׁלֹּא אֶת הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם. "וְחוּץ מִזֶּה" הִרְהֵר לְעַצְמוֹ, "בִּשְׁבִיל לְהִתְחַתֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִם מִי. וְלַיְלָדִים שֶׁלִּי אֵין כָּעֵת עִם מִי לְהִתְחַתֵּן…".

תְּקוּפָה קְצָרָה לְאַחַר הַבִּקּוּר בְּחַדְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הִתְאָרְסָה הָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב. כַּמָּה חֳדָשִׁים לְאַחַר מִכֵּן הִתְחַתְּנָה הָאָחוֹת הַשְּׁנִיָּה וּבְסוֹפָהּ שֶׁל הַשָּׁנָה, כַּמָּה יָמִים טֶרֶם הִתְקַדֵּשׁ יוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, הִתְאָרֵס גַּם הָאָח הַקָּטָן וְכַעֲבוֹר מִסְפַּר חֳדָשִׁים כְּבָר עָמְדוּ רַגְלָיו תַּחַת הַחֻפָּה.

"אָכֵן בְּרָכָה מְדֻיֶּקֶת מְאֹד" שָׂחוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה בְּסִיּוּמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה, "הַצַּדִּיק לֹא בֵּרֵךְ שֶׁיִּהְיוּ שָׁלֹשׁ חֲתֻנּוֹת אֶלָּא שָׁלֹשׁ שְׂמָחוֹת. וּבְאוֹתָהּ שָׁנָה בֶּאֱמֶת זָכִינוּ לְשָׁלֹשׁ שְׂמָחוֹת שֶׁהֲרֵי גַּם שִׂמְחַת אֵרוּסִין לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה תֵּחָשֵׁב".

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בְּאַחַת מִלֵּילוֹת הַשַּׁבָּת, עֵת נִגַּשׁ הַצִּבּוּר הַגָּדוֹל לְקַבֵּל בִּרְכַּת "שַׁבַּת שָׁלוֹם" מֵהַצַּדִּיק לְאַחַת תְּפִלַּת עַרְבִית, הִגִּיעַ גַּם הַבָּחוּר שֶׁמִּשְׁאֶלֶת לִבּוֹ הַיְחִידָה הָיְתָה כְּשֶׁל רַבִּים וְטוֹבִים כָּמוֹהוּ – לִזְכּוֹת לְהִתְחַתֵּן וּלְהָקִים בַּיִת.

וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ, עוֹבֵר לְבִרְכַּת הַ"גִּיט שַׁבָּת" לְמוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ, הוֹסִיף הַבָּחוּר וְשָׁאַל: "מָה עִם הַשִּׁדּוּךְ שֶׁלִּי?"

"תָּבוֹא לְאוּמַן לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה" הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה.

חָלְפָה תְּקוּפָה וְשׁוּב מָצָא הַבָּחוּר אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד מַמְתִּין בַּתּוֹר הָעוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ אֶל הַצַּדִּיק. אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם לֹא הָיָה זֶה בְּיַבְנְאֵל וְאַף לֹא בְּלֵיל שַׁבָּת כִּי אִם בְּאוּמַן בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה. עָמַד הַבָּחוּר וְהִמְתִּין בַּתּוֹר הָאָרֹךְ לְפִדְיוֹן נֶפֶשׁ שעורך מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ וּמָסַר אֶת הַפִּדְיוֹן, הִזְכִּיר אֶת הַדָּבָר: "שָׁאַלְתִּי אֶת הַצַּדִּיק מָה עִם הַשִּׁדּוּךְ שֶׁלִּי וַהֲשַׁבְתֶּם לִי לָבוֹא לְאוּמַן לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. אָז הִנֵּה בָּאתִי".

מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ עַל יָדוֹ כְּשֶׁהוּא עָטוּף וּמְכֻסֶּה בְּטַלִּית. עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וְנִכְנַס לְהֵיכָן שֶׁנִּכְנַס וְכַעֲבוֹר שָׁלֹשׁ דַּקּוֹת הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: "הַשָּׁנָה תִּזְכֶּה לִמְצֹא אֶת הַשִּׁדּוּךְ".

שְׁבִירַת הַצַּלַּחַת לְמַזָּל טוֹב הָיְתָה בְּז' אֱלוּל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. הַחֲתֻנָּה עַצְמָהּ הָיְתָה בַּשָּׁנָה שֶׁאַחֲרֶיהָ.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לְאַחַר שַׁבָּת נִפְלָאָה בְּצִלּוֹ שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ, הִמְתִּין הָאִישׁ עָלָיו נְסַפֵּר כָּעֵת בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה לְחַדְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. אָמְנָם הַשִּׁירָה שֶׁשָּׁר יַחַד עִם הַצִּבּוּר הַגָּדוֹל לִפְנֵי הַדְּרָשׁוֹת רוֹמְמָה מְאֹד אֶת רוּחוֹ, הַדְּרָשׁוֹת עַצְמָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אַךְ מַשֶּׁהוּ הִטְרִיד אוֹתוֹ מְאֹד וְהוּא בִּקֵּשׁ לִשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשׁוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיק.

מִשֶּׁנִּכְנַס הֵחֵל לְסַפֵּר: "הִגַּעְנוּ לְיַבְנְאֵל בְּיוֹם שִׁשִּׁי בִּכְדֵי לְבַלּוֹת אֶת הַשַּׁבָּת בִּמְחִיצַתְכֶם וְלִזְכּוֹת לִשְׁמֹעַ אֶת הַדְּרָשׁוֹת הַנִּפְלָאוֹת. מִמָּקוֹם רָחוֹק אָנוּ מַגִּיעִים וְהַנְּסִיעָה אֲרֻכָּה מְאֹד. בַּדֶּרֶךְ הָיוּ עִכּוּבִים רַבִּים וְהִתְחַלְתִּי לְהָבִין שֶׁאִם לֹא אֶזְדָּרֵז אָנוּ עֲלוּלִים לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת חָלִילָה אוֹ לְהִתָּקַע בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ לְכָל הַשַּׁבָּת. עַל כֵּן נֶאֱלַצְתִּי לְמַהֵר וְנָסַעְתִּי בִּמְהִירוּת גְּבוֹהָה בִּמְיֻחָד. בִּכְבִישׁ שֶׁהַמְּהִירוּת הַמֻּתֶּרֶת בּוֹ הִיא 80 קָמָ"שׁ, נָסַעְתִּי בְּ-130!

כְּבָר הִתְחַלְתִּי לַחְשֹׁב שֶׁהִנֵּה עוֹד מְעַט נַגִּיעַ אֶלָּא שֶׁאָז עָצַר אוֹתִי שׁוֹטֵר וְעַל הַמָּקוֹם לָקַח לִי אֶת רִשְׁיוֹן הַנְּהִיגָה וּפָסַק לִי (כְּפִי חֻקֵּי הַתַּעֲבוּרָה דְּאָז): "בְּיוֹם רִאשׁוֹן תַּגִּיעַ לַקָּצִין בַּעֲפוּלָה וְהוּא כְּבָר יְטַפֵּל בְּךָ!" בִּשְׁאֵרִית הַדֶּרֶךְ נָהַג הֶחָבֵר שֶׁאִתּוֹ הִגַּעְתִּי וְכָךְ הִסְפַּקְנוּ לְהַגִּיעַ מַמָּשׁ כַּמָּה רְגָעִים לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת. וְכָעֵת בָּאתִי לִשְׁאֹל – מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת?"

לְאַחַר שֶׁמּוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ הוֹכִיחוֹ עַל הַסַּכָּנָה אֵלֶיהָ הִכְנִיס אֶת עַצְמוֹ בְּכָךְ שֶׁנָּסַע בִּמְהִירוּת מֻפְרֶזֶת וְהִדְגִּישׁ בְּפָנָיו שֶׁאֵין שׁוּם הַצְדָּקָה לִנְסֹעַ כָּךְ, הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהָאָדָם הַנִּצָּב מוּלוֹ מִתְחָרֵט. לְסִיּוּם עָנָה וְאָמַר: "מֵאַחַר שֶׁעָשִׂיתָ אֶת זֶה לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת שֶׁלֹּא רָצִיתָ לְחַלֵּל וְנִמְצָא שֶׁהָיְתָה לְךָ כַּוָּנָה טוֹבָה וַאֲנִי גַּם רוֹאֶה וּמֵבִין עָלֶיךָ שֶׁלָּמַדְתָּ לֶקַח, עַל כֵּן אַל תִּדְאַג, הַקָּבָּ"ה יַעֲזֹר וְתִרְאֶה יְשׁוּעוֹת. גַּשׁ לְאוֹתוֹ קָצִין וְתֹאמַר לוֹ שֶׁנָּסַעְתָּ לַעֲשׂוֹת שַׁבָּת אֵצֶל הַצַּדִּיק מִיַּבְנְאֵל".

"הַאִם קְשָׁרִים לוֹ לַצַּדִּיק עִם קְצִין הַמִּשְׁטָרָה?" חָלְפָה הַמַּחֲשָׁבָה אֵצֶל הָאִישׁ. "מְעַנְיֵן…".

בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן הִתְיַצֵּב הָאִישׁ אֵצֶל הַקָּצִין בְּדִיּוּק בַּזְּמַן. בִּתְחִלָּה, הוּא הִתְקַשָּׁה לַחְזֹר עַל הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר לוֹ הַצַּדִּיק מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לְהָבִין מַה לּוֹ לִקְצִין מִשְׁטָרָה וְלַצַּדִּיק מִיַּבְנְאֵל, הֲלֹא לִדְבָרִים בְּטֵלִים יֵחָשְׁבוּ בְּעֵינָיו. "מִן הַסְּתָם אֵין שׁוּם קֶשֶׁר בֵּין הַצַּדִּיק לְקָצִין זֶה". וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ, נִסָּה לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ: "אוּלַי תּוּכַל לְהִתְחַשֵּׁב בִּי… אֲנִי מִתְחָרֵט שֶׁנָּסַעְתִּי מַהֵר…". אַךְ הַקָּצִין הַקָּשׁוּחַ לֹא שָׁת לִבּוֹ לְכָל זֶה וְהֵשִׁיב: "מַה פִּתְאוֹם! אֵין שׁוּם תֵּרוּץ לִנְסִיעָה בִּמְהִירוּת שֶׁכָּזוֹ! אֲנִי שׁוֹלֵל לְךָ אֶת הָרִשָּׁיוֹן לְאַלְתַּר וְעוֹד תְּזֻמַּן לְמִשְׁפָּט!"

"תִּרְאֶה… עָשִׂיתִי זֹאת בִּגְלַל שֶׁהָיִיתִי בַּדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת אֵצֶל הַצַּדִּיק מִיַּבְנְאֵל…" הֵשִׁיב בְּגִמְגּוּם. "מָה?! צַדִּיקִים… אַל תְּסַבֵּךְ אוֹתִי עִם צַדִּיקִים… קַח אֶת הָרִשְׁיוֹן שֶׁלְּךָ וְלֵךְ מִפֹּה! רַק זֶה חָסֵר לִי עַכְשָׁו לְהִסְתַּבֵּךְ עִם צַדִּיקִים…"

 

עלון אוצרות השבת פרשת תרומה תשפ''ה

 

"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קֹהֶלֶת א, ב)

כִּי הִנֵּה אֲנַחְנוּ כָּאן, וְעוֹד מְעַט אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים מִפֹּה, וִימֵי שְׁנוֹתֵינוּ הֶבֶל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם: "הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל", כִּי הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם הוֹלְכִים, הִנֵּה הָאָדָם פֹּה, וְהִנֵּה כְּבָר יִהְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא, וְאָז שָׁם כְּבָר לֹא עוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹנוֹת, אֶלָּא שָׁם נִמְדָּד מַה פּוֹעֲלוֹ, מֶה עָשׂוּ לַנְּשָׁמוֹת. עַל־כֵּן, אַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל, אֶלָּא עוֹסֵק לְהַחְדִּיר אֱמוּנָה בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל מִכְתָּב כו, צח, כִּסְלֵו ה'תשנ"ח]

"מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קֹהֶלֶת א, ג)

הַסִּימָן הַפָּשׁוּט מִי הוּא בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק וְהַתַּלְמִיד חָכָם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אִם הוּא מְזַכֶּה אוֹתִי לְהִתְפַּלֵּל אֶת שְׁלֹשֶׁת הַתְּפִלּוֹת בְּמִנְיָן וּבְכַוָּנָה עִם פֵּרוּשׁ הַמִּילוֹת. וְכֵן מַחְדִּיר בִּי תְּשׁוּקָה עֲצוּמָה לִלְמֹד תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. לְבַל יֶחְסַר לִי יוֹם אֶחָד מִבְּלִי לִמּוּד מִקְרָא, מִשְׁנָה, גְּמָרָא, מִדְרָשׁ, הֲלָכָה. אֶל צַדִּיק וְתַלְמִיד חָכָם כָּזֶה כְּדַאי לְהִתְקָרֵב. כִּי "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה נִּשְׁאַר מֵהָאָדָם? רַק הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה וְקִיּוּם מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁזָּכָה לְקַיֵּם בְּזֶה הָעוֹלָם. וְאָמַר הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ (אֲבוֹת פֶּרֶק ו): לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם, אֵין מְלַוִּין לוֹ לָאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל מִכְתָּב ב' קי, אֲדָר ב', ה'תשע"ד]

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲשֶׁר כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם שֶׁנּוֹפֵל לִבְחִינַת עַבְדוּת, זֶה רַק כְּשֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁיֵּשׁ זְמַן, כִּי תַּחַת הַזְּמַן נֶאֱחַז כָּל הֶעָמָל וְכַעַס וִיגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וּטְרָדוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם עִנְיַן הָעַבְדּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת" (קֹהֶלֶת ב, כג). "כָּל יָמָיו" דַּיְקָא. הַיְנוּ, תַּחַת הַזְּמַן וְהַיָּמִים, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב: "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", כִּי עִקַּר הֶעָמָל וְהָעַבְדוּת הוּא תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמַן, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שְׁטוּת וְחֶסְרוֹן הַדַּעַת, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִגְדַּל הַזְּמַן אֶצְלוֹ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַזְּמַן שֶׁל יְמֵי חַיָּיו אָרוֹךְ וְקָבוּעַ, כְּאִלּוּ יִתְמַהְמַהּ בְּזֶה הָעוֹלָם תָּמִיד. וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת לוֹ מַעֲמָד פַּרְנָסָה וַעֲשִׂירוֹת, וְלִבְנוֹת לוֹ בָּתִּים וּבִנְיָנִים וְכֵלִים וְכוּ'. וְטָרוּד בָּזֶה תָּמִיד וּמִתְיַגֵּעַ עַצְמוֹ בִּיגִיעוֹת וְטִרְחוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת, כְּאִלּוּ הָיָה עֶבֶד מְשֻׁעְבָּד נִמְכַּר לְאֵיזֶה אֲדוֹן, וְנוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ יֵשׁ הֲמוֹן זְמַן, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְשֻׁעְבָּד הֵן לְעַצְמוֹ הֵן לַאֲחֵרִים.

[אוֹצַר הַקּוּנְטְרֵסִים, קוּנְטְרֶס אֵין לִי זְמַן, עַמּוּד רסז]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות