מעניני שבת זכור ומחית עמלק

מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל אָמַר, שֶׁבִּשְׁעַת קְרִיאַת 'פָּרָשַׁת זָכוֹר' צָרִיךְ כָּל יְהוּדִי לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה עַל שֶׁזּוֹכֶה עַכְשָׁו לִמְחוֹת שְׁמוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדֵינוּ הַיּוֹם לֵילֵךְ וְלִמְחוֹת שְׁמוֹ שֶׁל עֲמָלֵק בַּיָּדַיִם מַמָּשׁ, אֲבָל בִּשְׁעַת קְרִיאַת פָּרָשַׁת זָכוֹר, שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה מִדְּאוֹרָיְתָא, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַבְטִיחַ לָנוּ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יִמְחֶה אוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסִיקְתָא דְּרַב כַּהֲנָא פָּרָשָׁה יג): אָמַר לָהֶם: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, עֲשׂוּ אֶת שֶׁלָּכֶם "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (דְּבָרִים כה, יט), וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת שֶׁלִּי, כִּי "מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (שְׁמוֹת יז, יד), וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא כִּי תֵּצֵא ד): "תִּהְיוּ אַתֶּם מַזְכִּירִים שְׁמוֹ מִלְּמַטָּה וַאֲנִי מוֹחֵק שְׁמוֹ מִלְמַעְלָה". וְלָכֵן כְּשֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים שֶׁלָּנוּ – לִקְרוֹת אֶת 'פָּרָשַׁת זָכוֹר' בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּמְקַוִּים וּמְצַפִּים אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיִּמְחֶה אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים סוֹף כָּל סוֹף לִרְאוֹת בִּמְחִיַּת זִכְרוֹ שֶׁל עֲמָלֵק.

וְאָמַר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁעַל כָּל אָדָם לָדַעַת, שֶׁעֲמָלֵק הוּא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ו, ה): "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק' רַע' כָּל' הַיּוֹם'" – סוֹפֵי תֵּבוֹת עֲמָלֵ"ק. וְכַאֲשֶׁר מוֹחִים זִכְרוֹ שֶׁל עֲמָלֵק – מֹחִין אֶת זִכְרוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַחַטָּאִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוּאֵל א' טו, יח): "לֵךְ וְהַחֲרַמְתָּה אֶת הַחַטָּאִים אֶת עֲמָלֵק". וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַטֻּמְאָה נִגְמֶרֶת בְּפַעַם אַחַת, כִּי לֹא בְּפַעַם אַחַת זוֹכִים לִמְחוֹת כֹּחוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע לְגַמְרֵי, אֲבָל בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מְקַבְּלִים כֹּחוֹת חֲדָשִׁים לִמְחוֹת זִכְרוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרַע, וּמַחְלִישִׁים אֶת כֹּחוֹ, עַד שֶׁלַּסּוֹף יִהְיֶה נִמְחָה שְׁמוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז, טז): "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר", שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ לוֹחֵם עִמּוֹ, וּמַחְלִישׁ אֶת כֹּחוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְחָה לְגַמְרֵי, וּכְכָל שֶׁאָדָם כּוֹסֵף וּמִשְׁתּוֹקֵק לִמְחוֹת זִכְרוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, וְרוֹצֶה לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְהִטַּהֵר מִטֻּמְאָתוֹ וּקְלִפָּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, כֵּן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹחֶה וּמְבַטֵּל כֹּחוֹ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁזּוֹכֶה לִמְחוֹת זִכְרוֹ לְגַמְרֵי.

וְאָמַר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁאֶחָד מֵעִקְּרֵי תַּחְבּוּלוֹתָיו שֶׁל עֲמָלֵק שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרַע, הוּא הַסְּפֵקוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁנִּכְנָסִים בְּדַעַת הָאָדָם בְּכָל פַּעַם, הַאִם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ עִם הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשֶׂה, אוֹ אוּלַי אֵינוֹ מְקַיֵּם אוֹתָן כָּרָאוּי כְּלָל, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַחֲשָׁשׁוֹת וְהַחֻמְרוֹת הַיְתֵרוֹת שֶׁנִּכְנָסִים בְּמֹחַ אָדָם בְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצֶה לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עֲמָלֵ"ק בְּגִימַטְרִיָּא סָפֵ"ק, וְזֶהוּ מֵעִקְּרֵי תַּחֲבֻּלֹתָיו – לְמַלֵּא אֶת מֹחַ הָאָדָם עִם סְפֵקוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז, ז) : "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", הַכָּתוּב אֵצֶל מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְעַל־יְדֵי־זֶה מוֹנֵעַ אֶת הָאָדָם מִשִּׂמְחַת הַמִּצְווֹת. כִּי בֶּאֱמֶת, רָאוּי לָאָדָם לִשְׂמֹחַ בִּשְׁעַת קִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ, כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּמוֹ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַיֵּם רְצוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, ‏אֲבָל מִיַּד כְּשֶׁנִּכְנָסִים בְּמוֹחוֹ סְפֵקוֹת וַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁל שְׁטוּת: "הַאִם בֶּאֱמֶת קִיַּמְתִּי אֶת הַמִּצְוָה? אוּלַי לֹא יָצָאתִי יְדֵי חוֹבָתִי כָּרָאוּי?" הַסְּפֵקוֹת הַמָּרִים הַלָּלוּ, מַשְׁבִּיתִים כָּל זֵכֶר שֶׁל שִׂמְחָה, וּמִתְמַלֵּא עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם קִיֵּם הַמִּצְוָה, וּבָזֶה גָּבְרָה יָדוֹ שֶׁל עֲמָלֵק שֶׁכָּל קְלִפָּתוֹ הִיא בִּלְבּוּלִים וּסְפֵקוֹת.

וְלָכֵן תֵּכֶף וּמִיַּד כַּאֲשֶׁר נִכְנַס בְּמֹחַ אָדָם אֵיזֶה סָפֵק וּבִלְבּוּל: "הַאִם קִיַּמְתִּי אֶת הַמִּצְוָה בֶּאֱמֶת?" יֵדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁמַּחְשָׁבָה זוֹ בָּאָה מִקְּלִפָּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק – שֶׁרוֹצֶה לִמְנוֹעַ אוֹתוֹ מִשִּׂמְחַת הַמִּצְווֹת, וְלָכֵן כְּדַאי לְגָרֵשׁ מַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶן כְּלָל, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל כְּבָר לִמֵּד אוֹתָנוּ (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יט) אֲשֶׁר שְׁלֵמוּת הַמִּצְווֹת הִיא – כְּשֶׁמְּקַיֵּם אוֹתָן בְּשִׂמְחָה, וּבִתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, וְאֵין צְרִיכִים שׁוּם חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת כְּלָל. וְכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרָ"ן סִימָן רלה) שֶׁאֵין אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפָּאֵר שֶׁיָּכוֹל לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְלֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. הָעִקָּר הוּא רְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים וְלַעֲשׂוֹת כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וְהֵעִיד רַבֵּנוּ זַ"ל עַל עַצְמוֹ (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן מד) : 'שֶׁאֵינוֹ מַחְמִיר שׁוּם חֻמְרָא כְּלָל'.

וְאָמַר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁזֶּה דְּבַר פֶּלֶא, שֶׁדַּיְקָא בְּמִצְוָה זֹאת שֶׁל קְרִיאַת 'פָּרָשַׁת זָכוֹר' יֵשׁ לִבְנֵי אָדָם כָּל מִינֵי חֲשָׁשׁוֹת וּבִלְבּוּלִים: "אוּלַי לֹא יָצָאתִי יְדֵי חוֹבַת הַקְּרִיאָה כָּרָאוּי", וְחוֹשְׁשִׁים וְדוֹאֲגִים עַל זֶה מְאֹד, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהוֹלְכִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִשְׁמֹעַ קְרִיאַת 'פָּרָשַׁת זָכוֹר' עוֹד הַפַּעַם וְעוֹד הַפַּעַם, אוּלַי עֲדַיִן לֹא יָצְאוּ, וּבִמְקוֹם לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל, זָכוּ לִשְׁמֹעַ אֶת 'פָּרָשַׁת זָכוֹר', וְיַתְחִילוּ עִם שִׂמְחָה עֲצוּמָה לִמְחוֹת זִכְרוֹ שֶׁל עֲמָלֵק מִן הָעוֹלָם, תַּחַת זֹאת, מִתְמַלְּאִים עִם עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, וְנוֹתְנִים כֹּחַ לִקְלִפַּת עֲמָלֵק לִשְׁלֹט בָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְלָכֵן הֶחָכָם הַמֵּבִין מִדַּעְתּוֹ, יִשְׁמַע פָּרָשַׁת זָכוֹר הֵיטֵב בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וִיבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לִמְחוֹת זִכְרוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וְהַיֵּצֶר הָרַע מִן הָעוֹלָם, וּבָזֶה יֵצֵא יְדֵי חוֹבַת הַמִּצְוָה כָּרָאוּי.

 

שְׁאֵלָה:

מֵאֵת יָאִיר:

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְנַצֵּל הֲכִי טוֹב אֶת יְמֵי הַפּוּרִים הבעל"ט, וְלִשְׁאֹב מֵהֶם אֶת שֶׁפַע הַקְּדֻשָּׁה הַמֻשְׁפַּעַת בָּהֶם? אֵיךְ מוֹחִים אֶת קְלִפַּת הָמָן-עֲמָלֵק, וְאֵיךְ מְקַבְּלִים אֶת קְדֻשַּׁת פּוּרִים וּמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר?

תְּשׁוּבָה:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר כִּי תִשָּׂא, י' אֲדָר ה'תשע"ב.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל יָאִיר נ"י.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.

עָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי יוֹם הַפּוּרִים הוּא גָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁאָז זוֹכִים לְהַגִּיעַ לְמֹחִין דְּאַבָּא, הַיְנוּ בִּטּוּל אֶל הָאֵין-סוֹף בָּרוּךְ-הוּא, וּמֵרֹב שִׂמְחָה יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ, שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל לְגַמְרֵי בְּעֶצֶם עַצְמִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁלֹּא יֵדַע הֶפְרֵשׁ בֵּין טוֹב לְרָע, בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ל"ג) שֶׁאָז מִתְגַּלֶּה עֶצֶם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם לְבוּשִׁים. וְהִנֵּה מוּבָא (תִּקּוּנֵי זֹהַר) שֶׁפּוּרִים גָּדוֹל יוֹתֵר מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים- כְּפוּרִים, כְּמוֹ פּוּרִים, זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁפּוּרִים גָּדוֹל יוֹתֵר, וְיֵשׁ לוֹמַר הַטַּעַם, כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (יוֹמָא פה:) עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. נִמְצָא שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר רַק עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, אֲבָל אִם אָדָם חָטָא נֶגֶד חֲבֵרוֹ, יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא מְכַפֵּר בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.

וְלָכֵן הַדָּבָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא לְנַצֵּל אֶת הַיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי הַפּוּרִים וּלְאַחַר הַפּוּרִים וּבְעֶצֶם הַפּוּרִים, לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמְחִילָה וְכַפָּרָה, מִמִּי שֶׁהוּא צִעֵר אוֹתוֹ, אוֹ גָּנַב וְגָזַל מִמֶּנּוּ כֶּסֶף, אוֹ לָוָה וְלֹא שִׁלֵּם, וְלָכֵן פּוּרִים הוּא כְּנֶגֶד תִּקּוּן עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְלָכֵן עִקַּר הַמִּצְוָה שֶׁל פּוּרִים הוּא אַהֲבָה וְאַחְדוּת, שֶׁהֵן הַמִּצְווֹת שֶׁל מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, שֶׁמִּתְחַבְּרִים אֶחָד לַשֵּׁנִי, וּמְאֹד מְאֹד חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁיְּהוּדִים מַחֲזִיקִים אֶת עַצְמָם בְּיַחַד, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא, נִצָּבִים) 'בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אִם נוֹטֵל אָדָם אֲגֻדָּה שֶׁל קָנִים, שֶׁמָּא יָכוֹל לְשַׁבְּרָם בְּבַת אַחַת? וְאִלּוּ נוֹטֵל אַחַת אַחַת, אֲפִלּוּ תִּינוֹק מְשַׁבְּרָן, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין, עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן אֲגֻדָּה אַחַת'. וְלָכֵן בְּיָמִים אֵלּוּ צְרִיכִים רַק לְהִתְאַחֵד עִם כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלִמְצֹא אֶת הַטּוֹב בְּכָל בַּר יִשְׂרָאֵל, וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ מַכְנִיעִים אֶת הָמָן עֲמָלֵק שֶׁקִּטְרֵג וְאָמַר (אֶסְתֵּר ג', ח') "יֶשְׁנוֹ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד", וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה יג:) 'לֵיכָּא דְּיָדַע לִישְׁנָא בִּישָׁא כְּהָמָן. וְלָכֵן הָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי פּוּרִים וּפוּרִים בְּעַצְמוֹ וְהַיָּמִים אַחַר פּוּרִים, הִיא לִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּלְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד מְאֹד לְפַיֵּס אֶת חֲבֵרוֹ, אִם יוֹדֵעַ שֶׁפָּגַם נֶגְדּוֹ, כִּי הַס"מ הָרָשָׁע, יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ, שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בּוֹ הָמָן עֲמָלֵק, כָּל הָעִנְיָן שֶׁלּוֹ זֶה רַק פֵּרוּדִים – "הַפְרֵד וּמְשֹׁל", וְהוּא מוֹסֵר אֲנָשִׁים לַמַּלְכוּת, וּבָזֶה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִתְאַחֲדוּ יַחַד, יִהְיֶה לְהַס"מ וְגוּנְדָא דִּילֵיהּ מַפָּלָה גְּדוֹלָה מְאֹד.

מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל אָמַר: כְּשֶׁצּוֹעֲקִים שְׁלוֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הַפּוּרִים "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הַצִּילֵנִי מֵהָמָן עֲמָלֵק" אָז מַרְגִּישִׁים טַעַם אַחֵר בִּקְרִיאַת הַמְגִלָּה, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַקְּלִפָּה שֶׁל עֲמָלֵק הִיא לְהַכְנִיס בָּאָדָם סְפֵקוֹת, (שְׁמוֹת י"ז, ז') "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן", וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהִתְחַנֵּן וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עָלֵינוּ וִיטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל מִינֵי שִׂנְאוֹת וְקִנְאוֹת, שֶׁמַּכְנִיס בָּנוּ הַס"מ הָרָשָׁע, יִמַּח שְׁמוֹ, וּבִזְכוּת הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת, שֶׁנִּתְפַּלֵּל לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם שַׁיָּכוּת לִקְלִפַּת עֲמָלֵק, נִזְכֶּה לְהִטַּהֵר מִכָּל מִינֵי סְפֵקוֹת, וְתִהְיֶה לָנוּ אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁנִּרְאֶה בְּמוֹ עֵינֵינוּ בְּגִלּוּי שְׁכִינָה, וּלְכָל זֶה זוֹכִים עַל יְדֵי תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה וְהָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה מְרֻבָּה, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה תַּשְׂכִּיל וְתַצְלִיחַ.

הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

יומא דהילולא

 רַבִּי אַבְרָהָם אַבּוּחֲצִירָא זצוק"ל

י"א אֲדָר א'

נוֹלָד בִּשְׁנַת ה'תר"א וְהָיָה בְּנוֹ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא זצוק"ל. בִּשְׁנַת ה'תרל"ג עָלָה לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ בְּמִצְוַת אָבִיו וְהִתְיַשֵּׁב בְּעיה"ק טְבֶרְיָה. כָּל יָמָיו שָׁקַד עַל תַּלְמוּדוֹ וּבָרַח מִן הָרַבָּנוּת וְהַשְּׂרָרָה, אָמְנָם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁשָּׁמְעוּ עַל חָכְמָתוֹ בָּאוּ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלּוֹ וְלִלְמֹד עִמּוֹ. זָכָה לְהוֹצִיא לָאוֹר חֵלֶק מִכִּתְבֵי אָבִיו: "גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ", "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב" (עַל חֹשֶׁן מִשְׁפָּט), "דּוֹרֵשׁ טוֹב".

מְפֻרְסֶמֶת הָעֻבְדָּה עַל ר' יִחְיָא לְחִיָינִי שֶׁהִגִּיעַ מִמָּרוֹקוֹ עַל מְנָת לְהִשְׁתַּתֵּף בְּהִלּוּלַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בְּמִירוֹן, בְּדַרְכּוֹ עָבַר עַל מְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם, וּבִהְיוֹתוֹ שָׁם אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: "תֵּדַע, שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן יִהְיֶה עִמָּנוּ כָּאן הַלַּיְלָה!" וְהִפְצִיר בּוֹ לְהִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ וְלֹא לִסַּע לְמִירוֹן. רַבִּי יִחְיָא הִתְקַשָּׁה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַצַּדִּיק מֵאַחַר שֶׁכָּל נְסִיעָתוֹ מִמָּרוֹקוֹ הָרְחוֹקָה עַד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה עַל מְנָת לְהַגִּיעַ לְרשב"י בְּיוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר, וְגָמַר בְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ לְמִירוֹן עַל אַף הַפְצָרוֹתָיו שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם. וְאָכֵן הִתְחִיל בִּנְסִיעָתוֹ אַךְ לְפֶתַע נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ וְהֶחְלִיט לְצַיֵּת לִדְבָרָיו שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם וְלֹא לִנְסֹעַ, וְעַל כֵּן חָזַר לְבֵיתוֹ שֶׁל ר' אַבְרָהָם וְשָׁהָה עִמּוֹ בְּלֵיל הַהִלּוּלָא. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִגִּיעוּ הַשְּׁמוּעוֹת מֵאַתְרָא קַדִּישָׁא – מִירוֹן עַל הִתְמוֹטְטוּת שֶׁל אַחַד הַקִּירוֹת בַּצִּיּוּן שֶׁגָּרְמָה לְמִסְפַּר גָּדוֹל שֶׁל הֲרוּגִים וּפְצוּעִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אָז הֵבִין רַבִּי יִחְיָא מַדּוּעַ הִתְעַקֵּשׁ רַבִּי אַבְרָהָם שֶׁלֹּא יִסַּע לְמִירוֹן וְיִשָּׁאֵר עִמּוֹ.

מְקֻבָּל בְּמִשְׁפַּחַת אַבּוּחֲצִירָא שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְצִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא זצוק"ל בְּדֵמַנְהוּר בְּיוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁלּוֹ, שֶׁיִּסַּע לְצִיּוּנוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם, וְכָךְ מוֹרֶה וּבָא רַבִּי דָּוִד חַי אַבּוּחֲצִירָא שליט"א מִנָּהָרִיָה. וּבְיוֹתֵר נִתְחַזֵּק עִנְיָן זֶה כַּאֲשֶׁר נִתְגַּלְּתָה אִגֶּרֶת קֹדֶשׁ אֲשֶׁר שָׁלַח רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא בְּיַד רַבִּי אַבְרָהָם לְאַנְשֵׁי טְבֶרְיָה שֶׁבָּהּ בִּקֵּשׁ שֶׁיִּתְמְכוּ בּוֹ בְּעַיִן יָפָה, וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו כָּתַב: "יָדוֹ שֶׁל בְּנִי כְּיָדִי וּפִיו כְּפִי וְכוּ'…" וּכְשֶׁשָּׁאָלוּ אֶת הַ"בָּבָא סָאלִי" זצוק"ל מַדּוּעַ הוּא מַטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְהַגִּיעַ לַצִּיּוּן הַמְּרֻחָק שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם עִם כָּל הַפִּתְקָאוֹת לִבְרָכָה? הָיָה עוֹנֶה שֶׁלְּאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב זצוק"ל הוּא מָסַר אֶת מַפְתֵּחַ הַבְּרָכוֹת בְּיָדָיו שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם, וְאִם כֵּן אֵיךְ לֹא אֶסַּע?!

צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּבֵית הֶעָלְמִין הַיָּשָׁן בִּטְבֶרְיָה כַּחֲמִשִּׁים מֶטֶר מֵהַכְּנִיסָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל בֵּית הֶעָלְמִין, מִבְנֵה עִם כִּפָּה כְּחֻלָּה. רַבִּים שֶׁפָּקְדוּ אֶת צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ זָכוּ לִישׁוּעָה.

[תַּקְצִיר – מוֹהֲרָא"שׁ שָׁהָה בִּירוּשָׁלַיִם לְאַחַר שֶׁחָזַר מֵאוּמָן וּבְכָל יוֹם הָיָה מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל ר' לֵוִי יִצְחָק בְּנֶדֶר זַ"ל שֶׁגִּלָּה וְסִפֵּר לוֹ הֲמוֹן שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, לְאַחַר שַׁבָּת בְּיוֹם רִאשׁוֹן שׁוּב נִכְנַס אֵלָיו וְדִבֵּר עִמּוֹ, וְכָךְ הָיָה כַּמָּה יָמִים]

וְנִסְכַּם בְּדַעְתִּי, שֶׁתֵּכֶף־וּמִיָּד כְּשֶׁאֶחְזֹר לְאַרְצוֹת־הַבְּרִית, אֶשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בָּאֵי שִׁעוּרִי, וְכֵן אֵצֶל שְׁאָר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהִתְכַּתְּבוּ עִמִּי, שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ אֶל הָרַב הֶחָסִיד ר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל, כִּי לְדַעְתִּי, הוּא עַכְשָׁו הָרֹאשׁ בַּיִת, כִּי רָאִיתִי אֶצְלוֹ הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת וְאֵיךְ שֶׁאֵינוֹ חָת וּמִתְיָרֵא מִשּׁוּם בִּרְיָה, וּבְרֵישׁ גַּלֵּי דִּבֵּר עִמִּי וְכוּ', וְכֵן דִּבֵּר כְּפִי הַשָּׂפָה שֶׁלִּי: "שֶׁעִם כֶּסֶף לֹא יְכוֹלִים לִקְנוֹת אוֹתוֹ", אֲזַי אָמַרְתִּי, שֶׁהַהֶכְרֵחַ לְפַרְסֵם אֶת הָאָדָם הַזֶּה, וְלֹא יִהְיֶה בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַבְּחִינָה שֶׁל  (שׁוֹפְטִים יז): "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה". וְיַעַן שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל, אֶת כָּל הַשִּׂיחוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל, רָשַׁמְתִּי אֶצְלִי, כִּי זָכַרְתִּי אֶת הַכֹּל, וּכְשֶׁהִתְחַלְתִּי לְהַדְפִּיס כַּמָּה סְפָרִים שֶׁזִּכָּנִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, כְּגוֹן: סֵפֶר "אֶרֶךְ אַפַּיִם", וְסֵפֶר "מְקוֹר הַשִּׂמְחָה", סִדַּרְתִּי אֶת הַשִּׂיחוֹת בַּסֵּדֶר הַזֶּה: קֹדֶם מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, וְאַחַר־כָּךְ מִמּוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, וְאַחַר־כָּךְ מֵר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ"ל, וְאַחַר־כָּךְ מִבְּנוֹ ר' אַבְרָהָם זַ"ל, וְאַחַר־כָּךְ מֵר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל, לְהוֹרוֹת שֶׁכָּךְ הַסֵּדֶר בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִפְרָט בְּשָׁעָה שֶׁהִדְפַּסְתִּי אֶת הַסֵּפֶר "שְׁמִירַת הַזְּמַן", אָסַפְתִּי לְבַסּוֹף גַּם סֵפֶר "אִילָן הַחַיִּים", שֶׁהֵם רַק קְצָת סִפּוּרִים כְּפִי הַסֵּדֶר הַנַּ"ל, שֶׁאָז הִתְחִילָה הַהִתְנַגְּדוּת עָלַי מְאֹד, וַאֲנִי לֹא שַׂמְתִּי לֵב אֶל אַף אֶחָד, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חָנַן אוֹתִי עִם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא הִתְפַּעַלְתִּי מִשּׁוּם בִּרְיָה שֶׁבָּעוֹלָם, וְאַדְרַבָּה כָּל מִכְתָּב וּמִכְתָּב שֶׁכָּתַבְתִּי לְתַלְמִידַי, הַבַּחוּרִים וְהָאַבְרֵכִים שֶׁל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִפְרָט לְאֵלּוּ שֶׁגָּרוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחַר־כָּךְ, שֶׁרַק יֵלְכוּ אֶל ר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל, כִּי אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל נִמְצָא אֶצְלוֹ, וְעָשִׂיתִי תַּעֲמוּלָה גְּדוֹלָה סְבִיבוֹ, כִּי הֵבַנְתִּי שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת מֻכְרָח לִהְיוֹת אָדָם אֶחָד, שֶׁכֻּלָּם יְכַבְּדוּ אוֹתוֹ וְיִסְתַּכְּלוּ עָלָיו [כִּי יָדוּעַ מִצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אָדָם אֶחָד מַנְהִיג וְכוּ' שָׁם נַעֲשָׂה הַסָּמֶ"ךְ־מֵ"ם מַנְהִיג].

כִּי הָיוּ כַּמָּה וְכַמָּה כִּתּוֹת אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁכָּל אֶחָד עָשָׂה אֶת הַסֵּדֶר בְּעִנְיָן אַחֵר, כְּגוֹן: תַּלְמִידֵי ר' אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַארְץ זַ"ל כָּתְבוּ, שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בָּיִת, וְהוּא קִבֵּל מֵהָרַב מִטְּשֶׁעהְרִין זַ"ל, שֶׁהוּא קִבֵּל מִמּוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, וְלָכֵן הַסֵּדֶר הוּא כָּךְ. וְכֵן הָיוּ הַרְבֵּה שֶׁעָשׂוּ אֶת הַסֵּדֶר בְּצוּרָה אַחֶרֶת וְכוּ' וְכוּ', וְלָכֵן מֵאַחַר שֶׁר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל, הָיָה הַגַּבַּאי בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְהֶחֱזִיק אֶת הַנְהָגַת בֵּית־הַכְּנֶסֶת בְּתֹקֶף וָעֹז, וּמַה גַּם שֶׁהִתְנַגֵּד עַל הַקִּבּוּץ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּמֵרוֹן, כִּי הוּא הֶחֱזִיק שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל רַק בִּירוּשָׁלַיִם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַל־יְדֵי־זֶה יָצְאוּ נֶגְדִּי בְּהִתְנַגְּדוּת גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, לָמָה אֲנִי עוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ עֵסֶק, כִּי הָיוּ לוֹ הֲמוֹן שׂוֹנְאִים וְכוּ'.

 

מִי שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר מְאֹד בִּסְעוּדַת פּוּרִים וְיָצָא מִשִּׁכְרוּתוֹ רַק לְאַחַר שֶׁעָבַר הַלַּיְלָה אַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן נֵץ הַחַמָּה, הַאִם יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית?

כָּתַב מָרָן הַשּׁוּעַ' (או"ח סִימָן רלה סָעִיף ד'): הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית אַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, קֹדֶם הָנֵץ (פֵּרוּשׁ: יְצִיאַת הַחַמָּה מֵעִנְיַן "הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים" שִׁיר הַשִּׁירִים ו, יא, ז, יג) הַחַמָּה, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אָנוּס, כְּגוֹן שִׁכּוֹר אוֹ חוֹלֶה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן; וְאָנוּס שֶׁקָּרָא אָז לֹא יֹאמַר הַשְׁכִּיבֵנוּ, דְּכֵיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אֵינוֹ זְמַן שְׁכִיבָה. הָגָה: אֲבָל שְׁאָר הַבְּרָכוֹת, דְּהַיְנוּ שְׁנַיִם שֶׁלִּפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכַּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה עַד הַשְׁכִּיבֵנוּ, אוֹמֵר (טוּר וּמָרְדְּכַי וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן נ"ח סָעִיף ה').
וּבֵאֵר הַמ"ב שֶׁאַף שֶׁזְּמַן קְרִיאַת שְׁמַע הוּא כָּל "זְמַן שְׁכִיבָה" וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיְּשֵׁנִים בִּזְמַן זֶה, מִי שֶׁלֹּא הָיָה אָנוּס בִּטְּלוּ מִמֶּנּוּ חֲכָמִים אֶת מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע כֵּיוָן שֶׁאֵחֵר כָּל כָּךְ וְאֵינוֹ יוֹצֵא כְּבָר יְדֵי חוֹבָה. וְדַוְקָא שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר קוֹדֵם שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע אוֹ אֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה (וְעַיֵּן בַּכה"ח שֶׁפָּסַק שֶׁאִם נִשְׁתַּכֵּר אַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ יִקְרָא לְלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ מִשּׁוּם סב"ל וּבַהֲלָכָה בְּרוּרָה פָּסַק כְּהַמ"ב), אֲבָל אִם נִשְׁתַּכֵּר סָמוּךְ לְעַמּוּד הַשַּׁחַר בְּאֹפֶן שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁתָּפוּג שִׁכְרוּתוֹ עַד עַמּוּד הַשַּׁחַר, אֵינוֹ נִקְרָא אָנוּס.
וְאֵינוֹ אוֹמֵר "הַשְׁכִּיבֵנוּ" אַף שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיְּשֵׁנִים בַּזְּמַן הַזֶּה, אֲבָל אֵין זֶה זְמַן שֶׁאֲנָשִׁים הוֹלְכִים לִישׁוֹן וְעַל כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר "הַשְׁכִּיבֵנוּ" אַף אִם יְדַלֵּג תֵּבָה זוֹ. וְלֹא יִתְפַּלֶּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה (וּבְחו"ל לֹא יֹאמַר בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם וְכוּ') מִשּׁוּם שֶׁנִּתְקְנָה רַק לַלַּיְלָה וְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר זֶה כְּבָר יוֹם.
כָּתְבוּ הַכה"ח וְהַהֲלָכָה בְּרוּרָה שֶׁאִם הִגִּיעַ זְמַן תְּפִלִּין צָרִיךְ לִקְרוֹתָהּ עִם תְּפִלִּין, וְאִם נֶאֱנַס עַד שֶׁהִגִּיעַ סָמוּךְ לְעַמּוּד הַשַּׁחַר וְאֵין לוֹ שָׁהוּת גַּם לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע וְגַם לְהִתְפַּלֵּל, יִתְפַּלֶּל מִקֹּדֶם וְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע. עוֹד כָּתְבוּ שֶׁאַף מִי שֶׁלֹּא הָיָה אָנוּס יִקְרָא לְלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ.
מִי שֶׁהָלַךְ לִישׁוֹן בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה בְּחָשְׁבוֹ שֶׁיָּקוּם אַחַר כָּךְ לְהִתְפַּלֵּל וַחֲטָפַתּוּ שֵׁינָה – בְּפִסְקֵי תְּשׁוּבוֹת הֵבִיא מַחְלֹקֶת הַפּוֹסְקִים בָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁנִּקְרָא אָנוּס וְיֵשׁ חוֹלְקִים. וְשִׁכְחָה אֵינָהּ בִּכְלָל אָנוּס, וּבִכְלָל זֶה גַּם מִי שֶׁהָיָה טָרוּד בְּשִׂמְחָה אַף שֶׁחָשַׁב שֶׁיַּסְפִּיק לִקְרֹא קוֹדֵם עַמּוּד הַשַּׁחַר.

.

 

שְׁאֵלָה:
מֵאֵת אוֹרְלִי: לִכְבוֹד הַצַּדִּיק שָׁלוֹם וּבְרָכָה. הַצַּדִּיק יָעַץ לִי לְהוֹסִיף לִשְׁמִי 'אוֹרְלִי' שֵׁם נוֹסַף כְּדֵי שֶׁאֶמְצָא אֶת זִוּוּגִי בְּנָקֵל. הַאִם אֶחָד מֵהַשֵּׁמוֹת 'יִסְכָּה' אוֹ 'רִבְקָה' מַתְאִים לִי? חָשׁוּב לְצַיֵּן שֶׁלְּבִתִּי קוֹרְאִים 'שָׂרָה', וְיָדוּעַ שֶׁ'שָּׂרָה' זוֹ 'יִסְכָּה'. וְאוּלַי בִּכְלָל מַתְאִים לִי שֵׁם אַחֵר? אֶשְׂמַח מְאֹד לְקַבֵּל אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. תּוֹדָה וּרְפוּאָה שְׁלֵמָה.
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר נָשֹׂא י' סִיוָן ה'תשע"ב.
שָׁלוֹם רַב אֶל אוֹרְלִי, תִּחְיֶה.
לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.
צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹר עַל שְׁמוֹת וְכוּ', כִּי הַיּוֹם בָּדוּ כָּל מִינֵי שְׁמוֹת וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה הַיְלָדִים סוֹבְלִים סֵבֶל גָּדוֹל מְאֹד וְכוּ', וְעִקַּר הַהֶפְקֵרוּת בִּנְתִינַת שְׁמוֹת, כִּי חוֹשְׁבִים שֶׁאֵין לַתִּינוֹק אוֹ הַתִּינוֹקֶת קֶשֶׁר רוּחָנִי לָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, חוֹשְׁבִים שֶׁהַכֹּל טֶבַע מִקְרֶה וּמַזָּל וְכוּ', וְלָכֵן רוֹצִים לְנַתֵּק אֶת הַנְּשָׁמוֹת מֵהָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה הַיְלָדִים סוֹבְלִים, כִּי לֹא נוֹתְנִים לָהֶם שֵׁם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, כִּי הַכֹּל הוֹלֵךְ כְּפִי הַשֵּׁם.
וְלָכֵן מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים לָתֶת רַק שֵׁם תַּנָכִ"י, שֵׁם שֶׁל צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת, וְאָז מֻבְטָח שֶׁיִּהְיֶה לַבֵּן אוֹ לַבַּת הַצְלָחָה גְּדוֹלָה בַּחַיִּים.
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵךְ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לָךְ הַצְלָחָה מְרֻבָּה וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנִי, תַּשְׂכִּילִי וְתַצְלִיחִי.
הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ

סִיר שֶׁבִּשֵּׁל בּוֹ בָּשָׂר וְשָׁטַף אוֹתוֹ הֵיטֵב, וְאֵין בּוֹ שׁוּם שְׁאֵרִיּוֹת שֻׁמָּן, וְרוֹצֶה לְבַשֵּׁל בּוֹ מַאֲכָל פַּרְוֶה, כְּגוֹן אִטְרִיּוֹת כְּדֵי לְאוֹכְלָם עִם גְּבִינָה, לִבְנֵי סְפָרַד מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה אֲפִילוּ מִיַּד אַחַר בִּשּׁוּל הַבָּשָׂר, מִשּׁוּם שֶׁכְּלָל גָּדוֹל בְּיָדֵינוּ "נוֹתֵן טַעַם בֶּן נוֹתֵן טַעַם שֶׁל הֶתֵּר, מֻתָּר". דְּהַיְנוּ, שֶׁהַבָּשָׂר שֶׁמִּתְבַּשֵּׁל בַּסִּיר נוֹתֵן טַעַם בַּסִּיר, וְהַסִּיר נוֹתֵן טַעַם בָּאִטְרִיּוֹת, וְזֶה עֲדַיִן הֶתֵּר בְּהֶתֵּר אִטְרִיּוֹת עִם טַעַם בָּשָׂר, וְאֶת הָאִטְרִיּוֹת אוֹכְלִים עִם גְּבִינָה, נִמְצָא שֶׁהַטַּעַם הַבְּשָׂרִי רָחוֹק מֵהַמַּאֲכָל הַחֲלָבִי הַרְבֵּה. לֹא כֵן, אִם טָעָה וּבִשֵּׁל חָלָב בְּסִיר בְּשָׂרִי, טַעַם הַבָּשָׂר הַבָּלוּעַ בַּסִּיר, נִפְגָּשׁ יְשִׁירוֹת עִם הֶחָלָב וְנוֹתֵן בּוֹ טַעַם וְאוֹסְרוֹ.

וּכְמוֹ כֵן, אִם טִגֵּן שְׁנִיצֶל עוֹף אוֹ קְצִיצוֹת בָּשָׂר בְּמַחֲבַת, וְנִקָּה אוֹתוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב מִכָּל לַחְלוּחִית שֶׁל שֻׁמָּן, רַשַּׁאי לְטַגֵּן בּוֹ בֵּיצָה, כְּדֵי לְאוֹכְלָהּ עִם גְּבִינָה.

[מתוך ספר כשרות המטבח]

בִּתִּי הַיְקָרָה! אֵינֵךְ יְכוֹלָה לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר מַה נַּעֲשָׂה עִם הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּךְ. כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים עַל דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה, כֵּיצַד זָכְתָה לִהְיוֹת נְבִיאָה? הֲלֹא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הָיָה עוֹמֵד אָז? אֶלָּא הִיא הָיְתָה תָּמִיד מְדַבֶּרֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל שֵׁם הַדִּבּוּר נִקְרֵאת דְּבוֹרָה, שֶׁתָּמִיד דִּבְּרָה עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה הֱבִיאָהּ לִהְיוֹת נְבִיאָה.

וּמֵחֲמַת זֶה שֶׁהִצְלִיחָה בַּמִּלְחָמָה, לְהַכְנִיעַ אֶת סִיסְרָא וְכָל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל. וְעָלֶיהָ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֶת הַפָּסוּק: "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵּיתָהּ" – זוֹ דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה. וְכָךְ אוֹמֵר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק י'): מֵעִיד אֲנִי עָלַי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, בֵּין יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַכּוּ"ם, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, בֵּין עֶבֶד בֵּין שִׁפְחָה, הַכֹּל לְפִי מַעֲשֶׂה שֶׁעוֹשֶׂה, כָּךְ רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו. בַּעְלָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה עַם הָאָרֶץ הָיָה, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, בֹּא וַעֲשֵׂה פְּתִילוֹת, וְהוֹלֵךְ לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבְּשִׁילֹה, וִיהִי חֶלְקְךָ עִם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְתָבוֹא לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא! וְצִיֵּת אוֹתָהּ, וְהָיָה עוֹשֶׂה פְּתִילוֹת רַבּוֹת, שֶׁיִּהְיֶה אוֹרָן מְרֻבֶּה, לְפִיכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ לַפִּידוֹת. כִּי שָׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ: בָּרָק, לַפִּידוֹת וּמִיכָאֵל. בָּרָק – שֶׁפָּנָיו דּוֹמוֹת לְבָרָק. לַפִּידוֹת – שֶׁעוֹשֶׂה פְּתִילוֹת וְהוֹלֵךְ לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ. מִיכָאֵל – הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל לוֹ, וּמַלְאָךְ מִיכָאֵל נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִדְבוֹרָה: אַתְּ כִּוַּנְתְּ וְעָשִׂית פְּתִילוֹת שֶׁיִּהְיֶה אוֹרָן מְרֻבֶּה, אַרְבֶּה אוֹתָךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה וּבִשְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וּמִי גָּרַם לְלַפִּידוֹת שֶׁיָּבֹא לָעוֹלָם הַבָּא? דְּבוֹרָה אִשְׁתּוֹ. וְעָלֶיהָ וְעַל כַּיּוֹצֵא בָּהּ נֶאֱמַר: "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵּיתָהּ".

[מתוך קונטרס חכמת נשים]

 

[תַּקְצִיר: כְּשֶׁהָיוּ תַּלְמִידֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זיע"א וְהַמַּגִּיד זיע"א בָּאִים לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּנוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זיע"א, הֵם הָיוּ מִתְאַכְסְנִים בְּבֵית הוֹרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְרַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה שׁוֹמֵעַ מֵהֶם סִפּוּרִים מֵהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זיע"א]

אַחַד הַסִּפּוּרִים שֶׁשָּׁמַע רַבֵּנוּ זַ"ל מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁהִתְאַכְסְנוּ בְּבֵית הוֹרָיו הָיָה עַל תְּחִלַּת כְּנִיסָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ לְעֹל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עוֹד כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד קָטָן בֶּן חָמֵשׁ.

וְזֶהוּ הַסִּפּוּר: ר' אֱלִיעֶזֶר וְאִשְׁתּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת שָׂרָה הָיוּ חֲשׁוּכֵי בָּנִים (לֹא הָיָה לָהֶם יְלָדִים), כַּאֲשֶׁר הָיוּ זְקֵנִים מְאֹד זָכוּ לְהִפָּקֵד וּמָרַת שָׂרָה נִתְעַבְּרָה בְּדֶרֶךְ נֵס, אַךְ תֵּכֶף וּמִיַּד לְאַחַר הַלֵּידָה הִיא נִסְתַּלְּקָה לְבֵית עוֹלָמָהּ, וּבַעֲלָהּ – אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה אָז בֶּן מֵאָה שָׁנִים גִּדֵּל אֶת הָרַךְ הַנּוֹלַד שֶׁנִּקְרָא שְׁמוֹ: "יִשְׂרָאֵל". כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְגִיל חָמֵשׁ, אָבִיו אֱלִיעֶזֶר נֶחְלָשׁ מְאֹד, הוּא קָרָא לִבְנוֹ הַקָּטָן וְאָמַר לוֹ: "בְּנִי הַיָּקָר! אֲנִי כְּבָר זָקֵן מְאֹד, וַאֲנִי צָרִיךְ לַעֲזֹב אֶת הָעוֹלָם כְּדֶרֶךְ כָּל בְּנֵי הָאָדָם. וְאַתָּה בְּנִי הַיָּקָר נִשְׁאַר פֹּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַל תִּפְחָד בְּנִי מִשּׁוּם דָּבָר! כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִמְצָא בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ! וְתָמִיד תְּצַיֵּר לְךָ בְּדַעְתְּךָ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא אִתְּךָ, עִמְּךָ וְאֶצְלְךָ! וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאַתָּה תִּצְטָרֵךְ לְאֵיזֶה דָּבָר – אַל תְּבַקֵּשׁ מֵאַף אֶחָד, אֶלָּא תְּבַקֵּשׁ רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ! וּמֵחֲמַת שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מִתְקַיֵּם וְאֵינוֹ נַעֲשָׂה מִבְּלִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לָכֵן תָּמִיד תִּהְיֶה רָגִיל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּלָּשׁוֹן שֶׁלְּךָ, וְתָמִיד תֵּלֵךְ רַק עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ!"

וְתֵכֶף כְּשֶׁסִּיֵּם ר' אֱלִיעֶזֶר לְדַבֵּר עִם בְּנוֹ הַקָּטָן מִיַּד נִסְתַּלֵּק לְבֵית עוֹלָמוֹ, וּמִיַּד יָצָא בְּנוֹ הַחוּצָה וְהֵקִים רַעַשׁ בַּחוּץ, הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בַּחוּץ שָׁמְעוּ אֶת הָרַעַשׁ וְנִכְנְסוּ לְבֵיתוֹ וְקָבְרוּ אֶת אָבִיו, וְהוּא נִשְׁאַר יָתוֹם מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ. אַךְ דִּבְרֵי אָבִיו הָאֵלּוּ נֶחְקְקוּ הֵיטֵב בְּלִבּוֹ הַצָּעִיר, וְכָךְ הָיָה נוֹהֵג תָּמִיד לַעֲשׂוֹת – לְדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֵּן לוֹ בְּרַחֲמָיו הַמְּרֻבִּים אֶת כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ.

מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה יָתוֹם, לְלֹא הוֹרִים שֶׁיִּדְאֲגוּ לוֹ, וְגַם לֹא הָיָה שׁוּם אָדָם אַחֵר שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עָלָיו, הוּא הָיָה הוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כַּאֲשֶׁר בְּגָדָיו הָיוּ קְרוּעִים וּבְלוּיִים, וּבְמָקוֹם שֶׁהָיָה יָשֵׁן שָׁם בַּלַּיְלָה (כְּגוֹן בְּאֵיזֶה בֵּית מִדְרָשׁ וְכַדּוֹמֶה) כְּבָר לֹא הָיָה שָׁם בַּיּוֹם, כִּי הוּא הָיָה הוֹלֵךְ מִכְּפָר לִכְפָר וּמֵעִיר לְעִיר, וּמְטַיֵּל בְּשָׂדוֹת וְיַעֲרוֹת. אַךְ תָּמִיד הָיָה הוֹלֵךְ עִם הַ"צַּוָּאָה" שֶׁהִשְׁאִיר לוֹ אָבִיו: "הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה, וְשׁוּם דָּבָר אֵינוֹ נַעֲשָׂה וְלֹא קַיָּם מִבְּלִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן צָרִיךְ רַק לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִים". וְכָךְ הָיָה עוֹשֶׂה בְּמֶשֶׁךְ יָמִים וְשָׁנִים רַבּוֹת, אִם הוּא הָיָה צָרִיךְ אֹכֶל אוֹ בְּגָדִים אוֹ חֲפָצִים שֶׁהָיָה נִצְרָךְ לָהֶם, וְכֵן אִם מַשֶּׁהוּ אוֹ מִישֶׁהוּ הָיָה מַפְרִיעַ לוֹ – מִיַּד הוּא הָיָה מְדַבֵּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה אוֹמֵר: "אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם! רַק אַתָּה הָאַבָּא שֶׁלִּי, אֵין לִי אַף אֶחָד בָּעוֹלָם חוּץ מִמְּךָ, אָנָּא מִמְּךָ תַּעֲזֹר לִי, תַּזְמִין לִי אֹכֶל לֶאֱכֹל… מָקוֹם טוֹב לִישׁוֹן… בְּגָדִים נְקִיִּים וּמְסֻדָּרִים…"

סִפּוּר זֶה שֶׁשָּׁמַע רַבֵּנוּ זַ"ל מִפִּי הַצַּדִּיקִים, עוֹרֵר וְהִלְהִיב אֶת לְבָבוֹ הַטָּהוֹר מְאֹד מְאֹד בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִמְיֻחָד נִתְלַהֵב לִבּוֹ בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה גַּם־כֵּן לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בַּדֶּרֶךְ הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ – תָּמִיד לְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִים, וְהָיָה מִתְחַבֵּא בְּאֵיזֶה מְקוֹם סֵתֶר שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה אוֹתוֹ וְשָׁם הָיָה מְדַבֵּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהֵעִיק עָלָיו וְהָיָה קָשֶׁה לוֹ הָיָה מְסַפֵּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ. וּמֵרֹב שֶׁהָיָה לִבּוֹ בּוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא הָיָה צוֹעֵק וּמְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת וְשֶׁיִּתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָיָה מְרַצֶּה וּמְפַיֵּס אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכַמָּה מִינֵי טְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת, שֶׁרָאוּי לוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ, וְהָיָה עוֹשֶׂה זֹאת בְּסֵתֶר בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יֵדַע, גַּם לֹא אָבִיו וְאִמּוֹ, וְכָךְ הָיָה מְבַלֶּה אֶת כָּל שְׁנוֹת נְעוּרָיו.

כְּשֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה בְּגִיל שֵׁשׁ, הוּא הֶחְלִיט לִפְרֹשׁ מֵהָעוֹלָם, וְרָצָה לִשְׁבֹּר אֶת תַּאֲוַת אֲכִילָה, אַךְ עֲדַיִן הָיָה בְּשֵׂכֶל קָטָן, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁזֶּה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי שֶׁיֹּאכַל פַּחוֹת מִמַּה שֶׁהָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל בַּאֲרוּחַת בֹּקֶר וּבַאֲרוּחַת צָהֳרָיִם וְכוּ', וְלָכֵן הוּא הֶחְלִיט שֶׁהוּא לֹא יִפְחוֹת מִמַּה שֶׁהוּא רָגִיל לֶאֱכֹל, אֶלָּא הוּא יִבְלַע אֶת הָאֹכֶל כְּמוֹת שֶׁהוּא מִבְּלִי לִלְעֹס אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁהוּא לֹא יַרְגִּישׁ אֶת הַטַּעַם שֶׁל הָאֹכֶל, וְזֶה גָּרַם לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ נְפִיחוּת בְּצַוָּארוֹ.

"דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת" (קֹהֶלֶת א, ד)

מָה אֹמַר לְךָ כָּל יוֹם זֶה דּוֹר חָדָשׁ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (קֹהֶלֶת רַבָּה, פָּרָשָׁה א, סִימָן ה) עַל הַפָּסוּק: "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא". רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר אֵין לְךָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁאֵין נוֹלָדִין בּוֹ שִׁשִּׁים רִבּוֹא וּמֵתִים בּוֹ שִׁשִּׁים רִבּוֹא. וּמַה טַּעַם? דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא. הָיִינוּ, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם הוּא דּוֹר חָדָשׁ, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֵיךְ לְנַצֵּל אֶת הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁזֶּה דּוֹר שָׁלֵם. לָכֵן בְּכָל יוֹם צְרִיכִים לְתַקֵּן תִּקּוּנִים חֲדָשִׁים עַל־יְדֵי שָׁלוֹשׁ הַתְּפִלּוֹת: שַׁחֲרִית בַּבֹּקֶר, מִנְחָה אַחַר הַצָּהֳרַיִם, וְעַרְבִית בָּעֶרֶב. שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם אוֹר וְזִיו חִיּוּת וּדְבֵקוּת הַאֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנַעֲשָׂה מִשָּׁלֹשׁ הַתְּפִלּוֹת הָאֵלּוּ תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל מִכְתָּב ב' קעו, אֲדָר ב' ה'תשע"ד]

עִקַּר הָעֲמִידָה וְהַסְּמִיכָה בָּעוֹלָם הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, בִּבְחִינַת "אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה", וּבִבְחִינַת "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (מַכּוֹת כד.): עַד שֶׁבָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת – "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חֲבַקּוּק ב, ד). אֱמוּנָה זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שְׁמוֹת יז, יב), וְתַרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָן ז). הַיְנוּ, כְּשֶׁזּוֹכִין לִתְפִלָּה כַּמְּבֹאָר לְעֵיל, הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם חָזָק וְאַמִּיץ בְּדַעְתּוֹ, שֶׁתָּמִיד יִתְפַּלֶּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת: "וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל" וְכַנַּ"ל. אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל הַיֵּצֶר הָרַע לְהוֹנוֹתוֹ וּלְהַטְעוֹתוֹ עוֹד בְּשׁוּם אֹפֶן, בִּבְחִינַת "אֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת" (בָּבָא מְצִיעָא קח.), כִּי תְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת גְּאוּלָה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "סְמִיכָה גְּאוּלָה לִתְפִלָּה", שֶׁעִקַּר סְמִיכוּת הַגְּאוּלָה בִּכְלָל וּבִפְרָט הִיא לַתְּפִלָּה.

[אוֹצַר הַקּוּנְטְרֵסִים, קוּנְטְרֶס שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, עַמּוּד שסז]

אֱמוּנָה הוּא הַשַּׁעַר וְהַפֶּתַח לְהִכָּנֵס אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְזֶה: "וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" (תְּהִלִּים קטו, טז), הָיִינוּ בְּחִינַת הָאֱמוּנָה – הַתְּפִלָּה נִמְסְרָה לִבְנֵי אָדָם כִּי עִקַּר הָעֲמִידָה וְהַסְּמִיכָה בָּעוֹלָם הִיא תְּפִלָּה, שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ו:): "אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה". אֲשֶׁר הַמַּעֲמָד וְהַקִּיּוּם הוּא רַק הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת: "וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת", הַיְנוּ עַל־יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁנִּקְרֵאת "אֶרֶץ", לְעוֹלָם תַּעֲמֹד עַל עָמְדֶךָ.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (מַכּוֹת כד.): "עַד שֶׁבָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת – "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה״. אֱמוּנָה – זוֹהִי תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שְׁמוֹת יז, יב), תַּרְגּוּמוֹ: "פְּרִיסָן בִּצְלוֹ". הַיְנוּ, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד בְּדַעְתּוֹ, שֶׁתָּמִיד יִתְפַּלֶּל לְה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי טָעֻיּוֹת וּפְנִיּוֹת, וְגַם הַבַּעַל־דָּבָר, שֶׁהוּא הַמְדַמֶּה וְהַיֵּצֶר הָרַע, לֹא יוּכַל לְהוֹנוֹתוֹ וּלְהַטְעוֹתוֹ עוֹד בְּשׁוּם אֹפֶן. שֶׁזֶּה "אֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת" (בָּבָא מְצִיעָא קח.), מִי שֶׁעוֹסֵק בִּתְפִלָּה – בְּחִינַת קַרְקָעוֹת, בְּחִינַת אֶרֶץ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא יוּכְלוּ לְהוֹנוֹתוֹ וּלְהַטְעוֹתוֹ וְכַנַּ"ל.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל מִכְתָּב תרכט, לְסֵדֶר בְּהַר בְּחֻקּוֹתַי ה'תשל"ב]