עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''ה

אמרות ה' אמרות טהרות – גם אם לא מבינים את הטעם

מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל מְבָאֵר (לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, מַשָּׂא וּמַתָּן ד', אוֹת י"ד) אֶת עִנְיַן מַחְלֹקֶת קֹרַח, עַל דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָמְרוּ (יְרוּשַׁלְמִי סַנְהֶדְרִין י, יא) שֶׁקֹּרַח שָׁאַל אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת חַיֶּבֶת בְּצִיצִית? אָמַר לוֹ: הֵן! הִתְחִיל מְשַׂחֵק עָלָיו: מַה טַּלִּית שֶׁל מִין אַחֵר חוּט אֶחָד שֶׁל תְּכֵלֶת פּוֹטְרָהּ, טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת קַל וָחֹמֶר שֶׁתִּפְטֹר אֶת עַצְמָהּ! וְכֵן שָׁאַל: בַּיִת מָלֵא סְפָרִים חַיָּב בִּמְזוּזָה? אָמַר לוֹ: הֵן! גַּם בָּזֶה שָׂחַק עָלָיו וְאָמַר: אִם בַּיִת שָׁלֵם מְזוּזָה קְטַנָּה שֶׁל שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת פּוֹטֶרֶת אוֹתוֹ, בַּיִת מָלֵא סְפָרִים קַל וָחֹמֶר שֶׁיִּפְטֹר אֶת עַצְמוֹ. כִּי קֹרַח כָּפַר בָּעִקָּר, וּבֶאֱמֶת חָלַק עַל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְלֹא רָצָה לְהַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָתוֹ וְחִיּוּתוֹ עָלֵינוּ עַל יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כִּי נָפַל בִּכְפִירַת הַכּוֹפְרִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיָּבוֹא הַשְׁגָּחָתוֹ בְּעַצְמוֹ עָלֵינוּ.

עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''הוְעַל כֵּן עָשָׂה לֵיצָנוּת מִפְּרָטֵי הַמִּצְווֹת, כִּי בִּכְלָלִיּוּת הַמִּצְווֹת יְכוֹלִין לוֹמַר אֵיזֶה טַעַם שֶׁל שְׁטוּת וְהֶבֶל שֶׁל הַמֶּחְקָרִים וְהַכּוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא גַּם עַכְשָׁו שֶׁאוֹמְרִים טְעָמִים שֶׁל הֶבֶל עַל הַמִּצְווֹת וְכַמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי הֵם אֵינָם רוֹצִים לְהַאֲמִין שֶׁהַמִּצְווֹת הֵם אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל יָדָם נִכְלָלִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה הוֹלֶכֶת וְעוֹלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית. אֲבָל בִּפְרָטֵי דִּינֵי הַמִּצְוָה, מִזֶּה שִׁנֵּיהֶם קֵהוֹת וְאֵינָם יְכוֹלִים לִמְצֹא בָּהֶם טַעַם, וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת מִתְלוֹצְצִים מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְכוֹפְרִים בְּכָל הַתּוֹרָה, וּבְיוֹתֵר בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְאֵין צְרִיכִין לְהַאֲרִיךְ בִּגְנוּת דַּעְתָּם הָרָעָה.

וְעַל כֵּן קֹרַח שֶׁנָּפַל לִכְפִירוֹת אֵלּוּ, כִּי כָּפַר בָּעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שָׁם), עַל כֵּן הִתְלוֹצֵץ מִפְּרָטֵי הַמִּצְווֹת, כִּי הוּא אֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת נוֹרָאִים בַּמִּצְווֹת, אֲשֶׁר עַל פִּי אֵלּוּ הַסּוֹדוֹת שֶׁהַמִּצְווֹת נוֹגְעִים לְמָקוֹם שֶׁנּוֹגְעִים, עַל כֵּן צְרִיכִים לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת בְּדֶרֶךְ זֶה דַּיְקָא כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בִּפְרָטִיּוּת לִתְלוֹת הַצִּיצִית עַל כַּנְפֵי הַבֶּגֶד דַּיְקָא, וְכָל זְמַן שֶׁאֵינוֹ תּוֹלֶה אוֹתָם בְּכַנְפֵי הַבֶּגֶד אֲפִלּוּ אִם יִתְלֶה אוֹתָם לִפְנֵי עֵינָיו תָּמִיד וַאֲפִלּוּ אִם יִכְרֹךְ עַצְמוֹ בַּצִּיצִית מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלוֹ אוֹ יִלְבַּשׁ טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵינוֹ יוֹצֵא בָּזֶה מִצְוַת צִיצִית כְּלָל, אַדְּרַבָּא, הוּא כּוֹפֵר וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף אֶת תּוֹרַת מֹשֶׁה, כִּי כָּל אִמְרַת אֱלֹקַי צְרוּפָה, בְּחִינַת "אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם" (תְּהִלִּים יב, ז).

וְכָל הַמִּצְווֹת צֵרוּפִים וּמְזֻקָּקִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶּׁצְּרִיכִין לְקַיְּמָם בְּאֹפֶן זֶה דַּיְקָא כְּפִי דִּבְרֵי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל כֵּן קֹרַח שֶׁכָּפַר בָּזֶה, עַל כֵּן שָׁאַל: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת חַיֶּבֶת בְּצִיצִית וְכוּ', וְשָׂחַק מִזֶּה בְּמַה שֶּׁחוּט אֶחָד שֶׁל תְּכֵלֶת פּוֹטֵר כָּל הַטַּלִּית. וְטַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת חַיֶּבֶת בְּצִיצִית, כִּי לֹא הֶאֱמִין שֶׁהַמִּצְווֹת מְקַשְּׁרִין כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית עַד שֶׁמַּעֲלִין וְכוֹלְלִין הָאַחֲרִית בְּרֵאשִׁית. אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְקַיֵּם הַמִּצְוָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף כְּפִי דִּינֶיהָ וּפְרָטֶיהָ בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁיַּגִּיעַ עַל יְדֵי הַמִּצְוָה אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה, שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל הָעוֹלָם בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָאַחֲרִית בְּרֵאשִׁית כַּנַּ"ל.

וּבְעִנְיַן הַלֵּיצָנוּת, ר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ"ל סִפֵּר, שֶׁבְּיוֹתֵר הִקְפִּיד מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל עַל לֵיצָנוּת יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְאָמַר שֶׁעִקַּר פֶּתַח הַטֻּמְאָה לִפֹּל בִּבְאֵר שַׁחַת הוּא עַל יְדֵי לֵיצָנוּת. וּדְבַר רַבֵּנוּ זַ"ל הוּא תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת עֲמוּקָה מְאֹד מְאֹד עָמוֹק עָמוֹק, וְעַל יְדֵי מְעַט לֵיצָנוּת תֵּכֶף וּמִיָּד מִתְרַחֲקִים מֵהַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל.

וְסִפֵּר שֶׁפַּעַם אֶחָד הָלַךְ אֵצֶל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁהָיָה עוֹבֵד הַשֵּׁם גָּדוֹל וּתְפִלָּתוֹ אָרְכָה שָׁעוֹת שָׁעוֹת בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל, וְרָצָה לְהִתְחַמֵּם אֶצְלוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ הָיָה נִתְפַּס גַּם בִּקְלִפַּת הַ"וֶּוערְטְלִיךְ" [בְּדִיחוֹת], אַף שֶׁהָיָה עוֹבֵד הַשֵּׁם גָּדוֹל הָיָה רָגִיל גַּם בַּאֲמִירַת "וֶוערְטְלִיךְ". וּכְשֶׁבָּא אֶל מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל אָמַר לוֹ אָז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "לוֹמַר לְךָ שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ אֶצְלוֹ זֶהוּ אִי אֶפְשָׁר לִי, אַךְ בְּאִם אַתָּה הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ אַל תָּבוֹא אֶצְלִי". כָּל כָּךְ הִקְפִּיד עַל אֵיזֶה "וֶוערְטְלִיךְ" אוֹ לֵיצָנוּת.

[עין אילן החיים סימנים קסד, קסה]

 

עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''ה

מה דעתו של הצדיק בענין הדלקת נרות לזכות הצדיקים?

שְׁאֵלָה:
מֵאֵת יוֹאָב:
לִכְבוֹד כ"ק מוֹהֲרֹא"שׁ שְׁלִיטָ"א, שָׁלוֹם רַב! שָׁמַעְתִּי שֶׁלְּפִי הַהֲלָכָה, לֹא מַדְלִיקִים נֵר לַצַּדִּיק בְּיוֹם הַהִלּוּלָא בַּבַּיִת, אֶלָּא רַק בַּצִּיּוּן שֶׁלּוֹ, אֲבָל קָרָאתִי בְּ"אֲשֶׁר בַּנַּחַל" שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים, לְהַדְלִיק נֵר לְרַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, בְּמִקְרִים מְסֻיָּמִים. אֵיךְ זֶה מִסְתַּדֵּר? וְגַם שָׁמַעְתִּי מִפִּי אַחַד הַחֲסִידִים הַמִּתְגּוֹרְרִים בְּיַבְנְאֵל, שֶׁאַתֶּם נוֹהֲגִים לְהַדְלִיק נֵר לְרַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶל מֵרִימִינוֹב, הַאִם זֶה נָכוֹן? וְרָצִיתִי גַּם לָדַעַת מַה הַסְּגֻלָּה בָּזֶה, וְאִם יֵשׁ לְכָךְ מָקוֹר.
עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''התְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר וַיַּקְהֵל פְּקוּדֵי, י"ז אֲדָר ה'תשע"ב.
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל יוֹאָב נ"י.
לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.

אֵין הֲלָכָה כָּזוֹ, שֶׁאָסוּר לְהַדְלִיק נֵר לִכְבוֹד צַדִּיק, אַדְּרַבָּה, כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם יוֹם הַשָּׁנָה (יָארְצַייט) שֶׁל קְרוֹב מִשְׁפָּחָה, מַדְלִיקִים בַּבַּיִת נֵר נְשָׁמָה לִזְכוּת הַנְּשָׁמָה, וְזֶה מוֹעִיל מְאֹד מְאֹד לַנְּשָׁמָה, וְכֵן כְּשֶׁהוֹלְכִים לְצִיּוּן שֶׁל צַדִּיק, זֶה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לְהַדְלִיק שָׁם נֵר לִזְכוּת הַצַּדִּיק, כִּי כְּתִיב (מִשְׁלֵי כ', כ"ז) "נֵר הֲוָיָ"ה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי-בָטֶן", הַנְּשָׁמָה שֶׁל אָדָם נִדְמֵית לְנֵר, מַה נֵּר דּוֹלֵק, וְאוֹרוֹ הוֹלֵךְ כְּלַפֵּי מַעְלָה, כָּךְ הַנְּשָׁמָה תָּמִיד בּוֹעֶרֶת, וְעוֹלָה לְמַעְלָה. וְלָכֵן כְּשֶׁמַּדְלִיקִים נֵר לִכְבוֹד צַדִּיק אוֹ לִכְבוֹד נְשָׁמָה שֶׁנִּפְטְרָה, מְעִירִים אֶת הַזְּכוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה עַל עַצְמוֹ, [כַּמּוּבָן שֶׁצְּרִיכִים מְאֹד לְהִשָּׁמֵר, לֹא לְהָנִיחַ נֵר דָּלוּק בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לִגְרֹם לִשְׂרֵפָה, חַס וְשָׁלוֹם].
מְקֻבָּל מִצַּדִּיקִים, שֶׁהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מְנַחֵם מֶענְדֶל מֵרִימִינוֹב זי"ע הִבְטִיחַ, שֶׁמִּי שֶׁיַּדְלִיק נֵר נְשָׁמָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ, וְיֹאמַר בְּעֵת הַדְלָקַת הַנֵּר "הֲרֵינִי מַדְלִיק נֵר נְשָׁמָה לְעִלּוּי נִשְׁמַת רַבִּי מְנַחֵם מֶענְדֶל בֶּן רַבִּי יוֹסֵף זַ"ל" הֲרֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה יָבוֹא לְשָׁם, וִיכוֹלִים לִפְעֹל יְשׁוּעָה [וְיָדוּעַ הַכְּלָל, אִם קַבָּלָה נְקַבֵּל, מַה יְּכוֹלִים כְּבָר לְהַפְסִיד?].
בְּכָל בֵּית כְּנֶסֶת שֶׁל חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב, דּוֹלֵק "נֵר תָּמִיד" עַל שֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת נֵר תָּמִיד, סִימָן א') 'בִּזְכוּת נֵר תָּמִיד הַדּוֹלְקִים בְּשֶׁמֶן זַיִת, נִצּוֹלִין מִגְּזֵרַת שְׁמָד'.
זְכֹר מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים סו.) 'הַנַּח לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֵין נְבִיאִים הֵן, בְּנֵי נְבִיאִים הֵן'. וְלָכֵן מַה מַּפְסִידִים כְּשֶׁמַּדְלִיקִים נֵר עַל קֶבֶר צַדִּיק וְכוּ', אוֹ עַל שֵׁם נְשָׁמָה שֶׁל צַדִּיק וְכוּ', רַק מַרְוִיחִים שֶׁהָאוֹר שֶׁל הַצַּדִּיק יָאִיר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ [כַּמּוּבָן צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּהֶשֵּׂג יָד שֶׁל יְלָדִים וְכוּ', וְכֵן שֶׁלֹּא יֵצֵא מִזֶּה, חַס וְחָלִילָה, שְׂרֵפָה].
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה מְרֻבָּה, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה תַּשְׂכִּיל וְתַצְלִיחַ.
הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

יומא דהילולא

רבי אליהו סלימאן מני זצוק"ל

ז' תמוז

הָיְתָה שָׁנָה אַחַת שֶׁהָיְתָה שְׁנַת בַּצֹּרֶת קָשָׁה מְאֹד, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִגִּיעוּ לְפַת לֶחֶם מַמָּשׁ, בָּאוּ אַנְשֵׁי חֶבְרוֹן, הַיְהוּדִים וְהָעֲרָבִים (שֶׁגַּם הֵם יָדְעוּ מִגְּדֻלָּתוֹ), לְרַבִּי אֵלִיָּהוּ סָלִימָאן מָנִי זצוק"ל וְסִפְּרוּ לְפָנָיו אֶת אֲשֶׁר קוֹרֶה בָּעִיר. הָיָה לוֹ חָבֵר בְּשֵׁם 'קָטָאוִוי' שֶׁהָיָה 'שַׂר הָאוֹצָר' בְּמִצְרַיִם, הוּא הֶחְלִיט לִנְסֹעַ אֵלָיו וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ אִתּוֹ אֶל בָּתֵּי נְדִיבִים אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם שֶׁיִּתְרְמוּ בְּעַיִן יָפָה לְמַעַן תּוֹשְׁבֵי הָעִיר חֶבְרוֹן. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ, קִבְּלוֹ קָטָאוִוי בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּשְׁאָלוֹ לְמַטְּרַת בֹּאוֹ. כַּאֲשֶׁר סִפֵּר לוֹ עַל הַנַּעֲשָׂה בְּחֶבְרוֹן, עָנָה לוֹ קָטָאוִוי שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ בְּחֵפֶץ לֵב, אַךְ

                                     מראה העיר חברון באותה תקופה
עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''ההַיּוֹם אֵין לוֹ פְּנַאי לְכָךְ מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַשָּׂרִים פְּגִישָׁה עִם הַמֶּלֶךְ 'פוּעָד', וְכָל אֶחָד מַגִּישׁ הַצָּעָה לְ"מִכְרָז" מְסֻיָּם, וּמִי שֶׁיַּחְלִיט הַמֶּלֶךְ הוּא זֶה שֶׁיִּזְכֶּה בַּ"מִּכְרָז". עָנָה לוֹ הָרַב שֶׁיֵּלֵךְ אַךְ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁלֹּא לְפַסְפֵּס אֶת תְּפִילַת מִנְחָה. כַּאֲשֶׁר יָשַׁב קָטָאוִוי בַּפְּגִישָׁה עִם הַמֶּלֶךְ, רָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הַהַצָּעוֹת אַחַת אַחַר הַשְּׁנִיָּה, וְהִנֵּה קָטָאוִוי רוֹאֶה שֶׁעוֹד מְעַט שְׁקִיעַת הַחַמָּה, מִיָּד אָמַר לַשָּׂר שֶׁיָּשַׁב לְיָדוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ מְעַט זְמַן לְהִתְפַּלֵּל וּמִיָּד אַחַר־כָּךְ יָשׁוּב. בֵּין כָּךְ הַמֶּלֶךְ עִיֵּן בְּהַצָּעָה לַ"מִּכְרָז" שֶׁהִצִּיעַ הַשָּׂר קָטָאוִוי וּמְאֹד מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו וְהֶחְלִיט שֶׁהוּא זֶה שֶׁזָּכָה בַּ"מִּכְרָז". וּכְשֶׁשָּׁאַל הֵיכָן הוּא,
הֵשִׁיב אוֹתוֹ שַׂר שֶׁהוּא כָּרֶגַע יָצָא לְהִתְפַּלֵּל. חִכּוּ כֻּלָּם לְבֹאוֹ, וְהִנֵּה בְּהִכָּנְסוֹ אִחֵל לוֹ הַמֶּלֶךְ: "מַבְּרוּק" (מַזַּל טוֹב) וְהוֹדִיעוֹ שֶׁזָּכָה בַּ"מִּכְרָז". אַךְ שְׁאָלוֹ מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם שֶׁהוּא יוֹצֵא בְּאֶמְצַע פְּגִישָׁה חֲשׁוּבָה לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה עוֹשֶׂה כֵן אַף פַּעַם?! וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁמִּתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ חָכָם יְהוּדִי מֵעִיר "חָלִיל" (חֶבְרוֹן) וְהוּא צִוָּה עָלָיו לַעֲשׂוֹת כֵּן. "קְרָא לוֹ שֶׁיָּבֹא אֵלַי!" פָּקַד הַמֶּלֶךְ. מִיָּד הִגִּיעַ הָרַב בְּכִרְכָּרָה מְפֹאֶרֶת מִטַּעַם הַשָּׂר וְעָמַד בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. "שְׁמַע נָא הָרַב!" הִתְחַנֵּן הַמֶּלֶךְ, "יֵשׁ לִי בַּת יְחִידָה שֶׁהִנָּהּ חוֹלָה וּכְחֹדֶשׁ יָמִים לֹא פָּתְחָה אֶת עֵינֶיהָ, הָלָכְתִּי לְכָל הָרוֹפְאִים וְהֵם לֹא מָצְאוּ מָזוֹר לִרְפוּאָתָהּ, וְכֵן הָלָכְתִּי לְכָל הַשֵּׁי'חִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עָלֶיהָ וְלֹא הוֹעִילוּ בִּמְאוּמָה, אָנָּא מִמְּךָ תִּתְפַּלֵּל עָלֶיהָ אַתָּה! וְדַע לְךָ שֶׁחַיַּי תְּלוּיִים בְּחַיֶּיהָ שֶׁל הַיַּלְדָּה הַזֹּאת". נִכְנַס הָרַב לְחַדְרָהּ שֶׁל הַבַּת וְהִתְפַּלֵּל: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ וְתִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לַיַּלְדָּה הַזֹּאת". וְכֵן הוֹסִיף בִּתְפִלָּה וּבְמִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים וְשָׁב לְבֵיתוֹ שֶׁל קָטָאוִוי. אַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים שָׁלַח הַמֶּלֶךְ כִּרְכָּרָה מְפֹאֶרֶת וְצִוָּה לְהָבִיא לְבֵיתוֹ אֶת הָרַב בַּשֵּׁנִית, הָרַב הִגִּיעַ וְהַמֶּלֶךְ הֶרְאָה לָרַב אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת וּמְשַׂחֶקֶת וְהִיא בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה, הוּא הוֹדָה לוֹ מִכָּל לִבּוֹ וְסִפֵּר לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁמִּיָּד אַחַר שֶׁהָרַב יָצָא אֶת בֵּיתוֹ הִיא הִתְעוֹרְרָהּ לַחַיִּים וּבִקְּשָׁה לֶאֱכֹל. הַמֶּלֶךְ הִתְעַנְיֵן עַל סִבַּת בֹּאוֹ שֶׁל הָרַב לְמִצְרַיִם, וּמִשֶּׁסִּפֵּר לוֹ הָרַב עַל הָרָעָב אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן, מִיָּד צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ לְחֶבְרוֹן מֵאוֹת שַׂקִּים שֶׁל חִטָּה, קֶמַח, אוֹרֵז, קִטְנִיּוֹת וְכוּ' וְכוּ', שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ קִיְּמוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ בִּזְרִיזוּת, וּכְשֶׁחָזַר הָרַב לְחֶבְרוֹן כְּבָר כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁהִגִּיעַ מִמִּצְרַיִם כְּבָר הָיָה שָׁם.

עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''ה

כנגד כל הסיכויים – מוהרא"ש נוסע בפעם הרביעית לאומן לר"ה

יוֹם שְׁלִישִׁי דִּסְלִיחוֹת – אֱלוּל תשל"ג

מוֹהֲרָא"שׁ שָׁלַח סְכוּם כֶּסֶף עֲבוּר חוֹב שֶׁהָיָה חַיָּב לְמִישֶׁהוּ שֶׁהִלְוָה לוֹ עֲבוּר הַדְפָּסַת סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְכָתַב לוֹ מוֹהֲרָא"שׁ שֶׁהוּא מַמָּשׁ הִצִּיל אוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ הַעֵת שֶׁהִלְוָה לוֹ אֶת הַכֶּסֶף, וְהַכֶּסֶף שֶׁהוּא הִלְוָה הָיָה לְרַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ, וְחִזְּקוֹ וְאִמְצוֹ וְעוֹדְדוֹ מְאֹד שֶׁזּוֹ זְכוּת לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ח', מִכְתָּב תתפד]

רֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁנַת תשל"ד

מוֹהֲרָא"שׁ זָכָה לִנְסֹעַ לְאוּמָן שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַפַּעַם הָרְבִיעִית בְּחַיָּיו [אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ט', מִכְתָּב תתקצג] וְסִפֵּר מְעַט עַל הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַזֶּה:

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַזֶּה הִרְגַּשְׁתִּי בְּהִירוּת וְהֶאָרוֹת כָּאֵלּוּ, אֲשֶׁר עוֹד לֹא הִרְגַּשְׁתִּי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְאַף שֶׁכְּבָר הָיִיתִי בַּקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּנוּ זֶה הַרְבֵּה שָׁנִים רְצוּפוֹת, תְּהִלָּה לָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן רֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּזֶה עוֹד לֹא הִרְגַּשְׁתִּי, וְהָיִיתִי, תְּהִלָּה לָאֵל, בְּשִׂמְחָה רַבָּה מְאֹד.

עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''הוְהַטַּעַם לָזֶה הָיָה, כִּי בְּשָׁנָה זוֹ נִתְפַּשְּׁטוּ עָלַי מְנִיעוֹת כָּאֵלּוּ, אֲשֶׁר לֹא הָיָה שׁוּם דֶּרֶךְ וָאֹפֶן אֵיךְ לְשָׁבְרָן, עַד שֶׁלֹּא הָיָה לְפָנַי כְּבָר שׁוּם עֵצָה אֵיךְ לִהְיוֹת בְּיַחַד עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהָיִיתִי שָׁבוּר וּמְשֻׁבָּר מִזֶּה כִּשְׁנֵי חֳדָשִׁים קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. (אִם הָיִיתִי מְסַפֵּר לְךָ אֶת הַמְּנִיעוֹת, בְּוַדַּאי הָיִיתָ אוֹמֵר, שֶׁבְּעִנְיָן כָּזֶה אָסוּר עָלַי לְהִתְעַקֵּשׁ דַּיְקָא לָבוֹא וְכוּ'), אַךְ כָּל מַה שֶּׁהִתְגַבְּרוּ הַמְּנִיעוֹת, יוֹתֵר נִתְגַּבֵּר אֶצְלִי הַחֵשֶׁק, וְכָל מַה שֶּׁנִּתְרַבָּה אֶצְלִי הַחֵשֶׁק, יוֹתֵר נִתְרַבְּתָה הַמְּנִיעָה (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָן סו), וּבָכִיתִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי הַרְבֵּה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּזַכֵּנִי לִהְיוֹת בַּקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר הוּא שָׁם מַמָּשׁ כַּיָּדוּעַ לָנוּ, וְעַד שֶׁהִגִּיעַ קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמִּי נֵס נִפְלָא, וּתְהִלָּה לָאֵל, בָּאתִי אַךְ גַּם קֹדֶם כָּל תְּפִלָּה הָיוּ לִי הַרְבֵּה שְׁפִיכוּת דַּמִּים וּבִזְיוֹנוֹת וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וּלְסַפֵּר כְּלָל, אַף שֶׁהָיוּ לִי בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת מְנִיעוֹת כָּאֵלּוּ אֲשֶׁר זְעִירוּן אִינוּן שֶׁהָיוּ לָהֶם מְנִיעוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי קִבַּלְתִּי מַכּוֹת רֶצַח וְכוּ' בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת, וְהֻצְרַכְתִּי לִבְרֹחַ וְכוּ' וְכוּ', וְכֵן גֵּרְשׁוּ אוֹתִי מֵהַיְשִׁיבָה וְכוּ' וְכוּ', וְעוֹד מְרִירוּת וְיִסּוּרִים רַבִּים, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֹצֶם הַמְּנִיעוֹת שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ עָלַי בְּשָׁנָה זוֹ, הָיָה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלַי לְשָׁבְרָן, אֲשֶׁר גַּם מִצַּד הַנִּמּוּס וְהַדֶּרֶךְ אֶרֶץ הָיָה אָסוּר עָלַי לָבוֹא וְכוּ' וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַרְתִּי וִיהִי מָה וְכוּ', וְשָׁפַכְתִּי שִׂיחַ וּתְפִלָּה הַרְבֵּה מְאֹד, עַד שֶׁעֲזָרָנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּנִסֵּי נִסִּים, וּבָאתִי וְהָיִיתִי בְּכָל הַתְּפִלּוֹת, אַף שֶׁבַּתְּחִלָּה כְּשֶׁהָיִיתִי בְּמַעֲרִיב, הָיָה בָּרוּר לִי שֶׁלְּמָחֳרַת בְּשַׁחֲרִית לֹא אוּכַל לָבוֹא, אַף־עַל־פִּי־כֵן בִּקַּשְׁתִּי הַרְבֵּה, וּבָאתִי גַּם בַּבֹּקֶר וְכֵן בְּכָל הַתְּפִלּוֹת וְכוּ'. וּמוֹהֲרָא"שׁ דִּבֵּר שָׁם בָּרַבִּים מִגֹּדֶל הַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ שֶׁהַשָּׁנָה נִתְקַבְּצוּ כַּמָּה מִנְיָנִים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְנָסְעוּ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הָיוּ שָׁם קָרוֹב לְאַרְבָּעִים אִישׁ, וּלְפִי הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ בְּאוֹתוֹ מִכְתָּב אוֹתָם אַרְבָּעִים אִישׁ הִגִּיעוּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה מְאֹד.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ח', מִכְתָּבִים תתפה, תתפו]

עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''ה

מָה הָעִנְיָן בַּאֲמִירַת "לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ" כַּאֲשֶׁר קוֹנִים וּמְכִינִים צָרְכֵי שַׁבָּת?

עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''המוּבָא בְּשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת (פע"ח שַׁעַר י"ח פ"א ופ"ב) שֶׁכָּל מַה שֶּׁיִּקְנֶה יֹאמַר: "לִכְבוֹד שַׁבָּת" וַהֲרֵי זֶה עִנְיַן הֲכָנָה בְּמַעֲשֵׂה. וְכֵן כָּתְבוּ הַמָּגֵן אַבְרָהָם וְעוֹד אַחֲרוֹנִים, וְהַכה"ח הוֹסִיף שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר בַּהֲלִיכָתוֹ לִקְנִיּוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת: "הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לִקְנוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ" לְתַקֵּן אֶת שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן וִיהִי נֹעַם וְכוּ'. וְאִם הוּא בְּיוֹם ה' יֹאמַר רַק: "הִנֵּנִי הוֹלֵךְ לִקְנוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת לְתַקֵּן וְכוּ'". וּבַהֲלָכָה בְּרוּרָה כָּתַב שֶׁנָּכוֹן לוֹמַר "לִכְבוֹד שַׁבָּת קֹדֶשׁ" גַּם עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁמֵּכִין לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וּבַפִּסְקֵי תְּשׁוּבוֹת הוֹסִיף שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר זֹאת גַּם כַּאֲשֶׁר אוֹכֵל בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְהַמָּקוֹר לָזֶה מֵהַמִּדְרָשׁ (אֶסְתֵּר רַבָּה ז' י"ב) שֶׁהָמָן הָרָשָׁע הִלְשִׁין עַל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְאוֹמְרִים: "עֹנֶג שַׁבָּת" וְ"עֹנֶג יוֹם טוֹב". וְיֵשׁ שֶׁהִסְתַּיְּגוּ מִלּוֹמַר "לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ" עַל הָאֲכִילָה מִשּׁוּם שֶׁאוֹכֵל לְמַלֹּאת תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וּלְהַשְׂבִּיעַ רַעֲבוֹנוֹ וְלָכֵן הִמְלִיצוּ לוֹמַר כִּלְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ: "עֹנֶג שַׁבָּת". אַךְ כְּבָר כָּתְבוּ לְיַשֵּׁב הַמִּנְהָג שֶׁבְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ גַּם כַּאֲשֶׁר אוֹכֵל לְתַעֲנוּג עַצְמוֹ זֶה נֶחְשָׁב לְמִצְוָה, וְלָכֵן גַּם בָּזֶה אֶפְשָׁר לוֹמַר: "לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ". וְכָתַב מוֹהֲרָא"שׁ בְּשֵׁם הרה"ק רַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ מִסַּאסוֹב זיע"א שֶׁאָמַר שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת כְּשֶׁאוֹפָה וּמְבַשֶּׁלֶת וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹסֶקֶת – "לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ", נִבְרָא מִזֶּה מַלְאָךְ, וּכְפִי שֶׁמַּרְבָּה לוֹמַר זֹאת כָּךְ הִיא בּוֹרֵאת מַלְאָכִים שֶׁמְּלַמְּדִים עָלֶיהָ זְכוּת (סִדּוּר עֵת רָצוֹן שֶׁל שַׁבָּת וְעַיֵּן שֻׁלְחָן הַטָּהוֹר לר"א רָאטְה דַּף רמז.).

 

עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''ה

לבתי בת הארבע יש בעיה של נשירת שער וזה מתסכל אותנו מאד

שְׁאֵלָה:

מֵאֵת לִיסָה: שָׁלוֹם וּבְרָכָה לִכְבוֹד קְדֻשַּׁת מוֹהֲרָא"שׁ. בִּתִּי אָדְל הִיא יָלְדָה מַקְסִימָה בַּת אַרְבַּע וָחֵצִי. מֵאָז שֶׁהִיא נוֹלְדָה הַשֵּׂעָר שֶׁלָּהּ לֹא אוֹרֵךְ, וְלִפְנֵי כְּשָׁנָה הִתְחִילוּ לְהִוָּצֵר לָהּ קָרָחוֹת בַּשֵּׂעָר. יֵשׁ לְצַיֵּן שֶׁזֶּה לֹא עִנְיָן גֵּנֵטִי, וְיֵשׁ לָהּ אֲחוֹת שֶׁהַשֵּׂעָר שֶׁלָּהּ בְּסֵדֶר גָּמוּר. יֵשׁ לָהּ מַעֲקָב בְּבֵית חוֹלִים, וַעֲדַיִן לֹא יוֹדְעִים מִמַּה זֶה נוֹבֵעַ. גַּם הִיא וְגַם אֲנִי מְאֹד מְתֻסְכָּלוֹת מֵהָעִנְיָן, כָּל הַזְּמַן הִיא שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי לָמָּה רַק לָהּ אֵין שֵׂעָר אָרוֹךְ וַאֲנִי לֹא יוֹדַעַת מַה לְּהַגִּיד לָהּ. נוֹדֶה מְאֹד לִכְבוֹדוֹ אִם יִתֵּן לָנוּ עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת, וִיבָרֵךְ אוֹתָנוּ שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵּר. תּוֹדָה רַבָּה!

תְּשׁוּבָה:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר שְׁלַח כ"א סִיוָן ה'תשע"ב.

שָׁלוֹם רַב אֶל לִיסָה, תִּחְיֶה.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.

הַיּוֹם יֵשׁ תְּרוּפָה לְהַכֹּל, וְלָכֵן אָסוּר לָךְ לְהִכָּנֵס בְּלַחַץ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֶלָּא לִמְצֹא אֶת הָרוֹפֵא הַמַּתְאִים, וְהוּא יִהְיֶה שָׁלִיחַ טוֹב, וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים דָּרְשׁוּ (בְּרָכוֹת ס.) עַל הַפָּסוּק (שְׁמוֹת כא, יט): "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" – מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת, וְאָמְרוּ צַדִּיקִים שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת, אֲבָל לֹא לְיַאֵשׁ.

וְעַל כֵּן רְאִי לְקַבֵּל עָלַיִךְ אֵיזוֹ מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לִזְכוּת הַבַּת, וְתִרְאִי שֶׁהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, וְהָעִקָּר תִּשְׁתַּדְּלִי לְהַדְלִיק נֵרוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת, וְלִפְנֵי הַנֵּרוֹת תְּבַקְשִׁי הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּהְיֶה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לַבַּת, וְאָז תִּרְאִי נִפְלָאוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמָּךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה.

רַק חִזְקִי וְאִמְצִי מְאֹד בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתִרְאִי יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמָּךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''ה

הַנָּבִיא צוֹעֵק (יְשַׁעְיָהוּ מ, כז): "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה". תִּתְבּוֹנְנוּ עַל הַשָּׁמַיִם וְתִרְאוּ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, הַיָּרֵחַ, הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, וְתִשְׁאֲלוּ לְעַצְמְכֶם: מִי בָּרָא אֵלֶּה? זֶה תַּכְלִית בַּר יִשְׂרָאֵל, זֶה תַּכְלִית בַּת יִשְׂרָאֵל, לְהִסְתּוֹבֵב בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה, הַגָּשְׁמִי וְהַחָמְרִי הַזֶּה, הַמָּלֵא שֶׁקֶר, שְׁחִיתוּת, רַמָּאוּת, גְּנֵבוֹת וּרְצִיחוֹת, וְלֹא לְהִתְפָּעֵל כְּלָל וּכְלָל! אֶלָּא כְּפִי שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ וְשָׂרָה אִמֵּנוּ, שֶׁגִּלּוּ וּפִרְסְמוּ לְכֻלָּם: תֵּדְעוּ לָכֶם שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא פֹּה, אֵין הוּא בַּשָּׁמַיִם לְבַד, אֶלָּא גַּם פֹּה בָּאָרֶץ, דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר זֶה רַק לְבוּשׁ לְגַבֵּי אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִמְצָא אֲפִלּוּ פֹּה בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי הַזֶּה, וְזֶה שֶׁאַתֶּם רוֹאִים כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה שְׁחִיתוּת וּרְצִיחָה, זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵין יִרְאַת שָׁמַיִם, אֵין מְפַחֲדִים מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, חוֹשְׁבִים שֶׁיִּחְיוּ לָנֶצַח, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים, וּבְוַדַּאי יֵשׁ עוֹד זְמַן עַד הַמִּיתָה וְכוּ', וְאֵין רוֹצִים לִשְׁמֹעַ מִיּוֹם הַמִּיתָה, וְאוֹמְרִים: "אַל תְּדַבֵּר מִזֶּה, אֲנִי לֹא אָמוּת, בְּוַדַּאי אֶחְיֶה לְכָל הַפָּחוֹת מֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, אֹכַל בְּכָל יוֹם הַרְבֵּה גְּזָרִים, אָרוּץ קִילוֹמֶטְרִים, וְאֶתְעַמֵּל בִּתְרַגִּילֵי הִתְעַמְּלוּת, וּבְוַדַּאי בִּבְרִיאוּת כָּזוֹ אָמוּת עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים" וְכוּ', וְהִנֵּה לְפֶתַע שׁוֹמְעִים אִשָּׁה צְעִירָה נִפְטְרָה מֵהַמַּחֲלָה הַמַּמְאֶרֶת, הִנֵּה שׁוֹמְעִים פִּגּוּעַ, לֹא עָלֵינוּ, בַּת נֶהֶרְגָה בְּלֹא זְמַנָּהּ וְכוּ', וּמַה יֹּאמְרוּ עַכְשָׁו? וְהֵם אוֹמְרִים: "לֹא, זֶה כְּלַפֵּי אֲחֵרִים, אֵין זֶה מְכֻוָּן אֵלַי, אֲנִי אֶחְיֶה שָׁנִים רַבּוֹת וְכוּ', וְאוּלַי לְפֶתַע תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה וְלֹא אָמוּת כְּלָל וּכְלָל". וְכָךְ נִכְנָס בְּרֹאשׁ כָּל אֶחָד וּמִמֵּילָא אֵין מְפַחֲדִים מֵרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. אַבְרָהָם אָבִינוּ הִגִּיעַ לְאֶרֶץ הַנֶּגֶב, וְהִנֵּה אֲבִימֶלֶךְ נָטַל אֶת אִשְׁתּוֹ, בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא: הִגַּעְתִּי לָגוּר פֹּה, וּמֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גָּזַל אֶת אִשְׁתִּי וְכוּ'. הֶעֱנִישׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת אֲבִימֶלֶךְ, וּלְמָחֳרָת רָץ לְאַבְרָהָם: "מֶה עָשִׂיתָ לִּי? עָנָה וְאָמַר לוֹ אַבְרָהָם (בְּרֵאשִׁית כ, יא): "כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי." לְמֵדִים מִכָּאן — כְּשֶׁאֵין יִרְאַת שָׁמַיִם, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ (עַיֵּן אָבוֹת ג, ב).

[מתוך קונטרס עקרת הבית]

עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''ה

הַ"תַּחְבּוּלוֹת" שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל

אַחַר חֲתֻנָּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל הוּא הִתְגּוֹרֵר אֵצֶל חָמִיו ר' אֶפְרַיִם זַ"ל וּסְבִיב הַכְּפָר שֶׁהָיָה גָּר חָמִיו הָיוּ שָׂדוֹת וִיעָרִים וְהָרִים גְּבוֹהִים מְאֹד שֶׁשּׁוּם בְּרִיָּה לֹא הָיְתָה נִמְצֵאת בָּהֶם, וְעַל־כֵּן רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה רָגִיל לָלֶכֶת לְשָׁם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְהָיָה מִתְבּוֹדֵד שָׁם וְצוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ, וְעָבַד שָׁם אֶת עֲבוֹדָתוֹ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה, וְהַכֹּל עָשָׂה בְּהֶצְנֵעַ לֶכֶת, שֶׁאַף אֶחָד לֹא יֵדַע מִמֶּנּוּ וּמַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה.

וְתֵכֶף־וּמִיָּד כְּשֶׁסִּיֵּם הָיָה חוֹזֵר לְחָמִיו אֶל הַכְּפָר תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִכָּל הַשְּׁכֵנִים. וּכְדֵי לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַחֲשֹׁב שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, הוּא הָיָה מְשַׂחֵק עִם שְׁאָר בְּנֵי הַנְּעוּרִים. וּכְשֶׁרָאָה זֹאת חָמִיו חָשַׁב שֶׁהוּא כָּל הַיּוֹם רַק מְשַׂחֵק וְאֵינוֹ לוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּלָל, וְהָיָה מִצְטַעֵר מְאֹד עַל זֹאת, כִּי לָקַח נֶכֶד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א, שֶׁיִּלְמַד וְיַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְבַסּוֹף הוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא אֵינוֹ לוֹמֵד כְּלָל, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל הֶחְבִּיא אֶת עַצְמוֹ מְאֹד גַּם מֵחָמִיו, וְכָל מַה שֶּׁלָּמַד וְעָסַק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה רַק בְּחַדְרוֹ שֶׁהָיָה לוֹ בְּדִירָתוֹ, שֶׁהָיָה סוֹגֵר אֶת עַצְמוֹ שָׁם וְגַם אִשְׁתּוֹ סִיְּעָה לוֹ בָּזֶה וְהֶחְבִּיאָה אוֹתוֹ, אוֹ בַּשָּׂדוֹת וְהַיְּעָרִים, וְכָךְ אַף אֶחָד לֹא יָדַע וְלֹא רָאָה שֶׁהוּא אֲפִלּוּ פּוֹתֵחַ סֵפֶר וְלוֹמֵד מַשֶּׁהוּ.

חֹרֶף אֶחָד כַּאֲשֶׁר נָסַע חָמִיו עַל הַנָּהָר הַקָּפוּא רָאָה אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל כְּשֶׁהוּא מְשַׂחֵק עִם בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְשׁוּב נִצְטַעֵר מְאֹד, וֶהֱיוֹת שֶׁהָיָה מַכְנִיס אוֹרְחִים גָּדוֹל, וְכָל הַצַּדִּיקִים הָיוּ מִתְאַכְסְנִים אֶצְלוֹ, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן נִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד זַ"ל שֶׁהָיָה צַדִּיק וּמְפֻרְסָם בָּעוֹלָם, עַל־כֵּן שָׁפַךְ אֶת לִבּוֹ לְפָנָיו וְסִפֵּר לוֹ עַל חֲתָנוֹ שֶׁהִנּוֹ נֶכֶד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א, אֲבָל אֵינוֹ לוֹמֵד כְּלָל, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אֵיךְ לִקְרֹא כָּרָאוּי הוּא שָׁכַח. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הָאוֹרֵחַ עָנָה לוֹ שֶׁבְּוַדַּאי הִנּוֹ טוֹעֶה וְלֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, כִּי הוּא פָּחַד לְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר נֶגֶד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א. אַךְ ר' אֶפְרַיִם זַ"ל הִתְעַקֵּשׁ וְקָבַע נֶחְרָצוֹת שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אֵינוֹ לוֹמֵד כְּלָל וְאַף אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרֹא כָּרָאוּי. "אִם כָּךְ", עָנָה הָאוֹרֵחַ, "הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי וְאֶבְחַן אוֹתוֹ".

ר' אֶפְרַיִם זַ"ל קָרָא לְרַבֵּנוּ זַ"ל, וְהָאוֹרֵחַ פָּתַח מִשְׁנָיוֹת בְּמַסֶּכֶת בַּבָּא קַמָּא בְּפֶרֶק ב' בַּמִּשְׁנָה: "הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגָּג", וְצִוָּה לְרַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיַּתְחִיל לִקְרֹא. וּמֵחֲמַת שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל רָצָה לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, עָשָׂה בְּחָכְמָה גְּדוֹלָה וְקָרָא: "הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מַארְשׁ" [שֶׁרָקְדוּ לְפִי נִגּוּן שֶׁנִּקְרָא "מַרְשׁ"]. הָאוֹרֵחַ הִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד, וְר' אֶפְרַיִם זַ"ל אָמַר לוֹ: "הֲלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם! אֲפִלּוּ אֵיךְ לִקְרֹא כָּרָאוּי הוּא שָׁכַח!" הָאוֹרֵחַ נִמְנַע מִלְּהַקְפִּיד עַל רַבֵּנוּ זַ"ל בִּפְנֵי חָמִיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִגְרֹם לְשִׂנְאָה וְאֵיבָה עָלָיו מֵחָמִיו, מֵחֲמַת שֶׁהוּא נֶכֶד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זיע"א. אַךְ אַחַר־כָּךְ פָּגַשׁ הָאוֹרֵחַ אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, וְלֹא הָיָה שָׁם שׁוּם בְּרִיָּה, וְאָז הֵחֵל לְהוֹכִיחַ אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאָמַר לוֹ: "אֵיךְ יִתָּכֵן כָּךְ?! הֲלֹא אַתָּה נֶכֶד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זיע"א, וְנֶכֶד רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרִידֶנְקֶער, וּמֵחֲמַת שֶׁאַתָּה כָּזֶה מְיֻחָס, חָמִיךָ נָתַן עֲבוּרְךָ סַךְ גָּדוֹל לִנְדוּנְיָה, וְאַתָּה לֹא תִּלְמַד כְּלָל, עַד שֶׁאֲפִלּוּ לִקְרֹא כְּבָר שָׁכַחַתְּ?!" וְנָתַן לוֹ שְׁתֵּי סְטִירוֹת עַל הַלֶּחִי. רַבֵּנוּ זַ"ל בָּכָה הַרְבֵּה אַךְ לֹא עָנָה לוֹ דָּבָר.

עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''האַחַר כַּמָּה יָמִים נָסַע הָאוֹרֵחַ לְדַרְכּוֹ, וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְעֹמֶק הַיַּעַר לְפֶתַע נִשְׁמְעָה קוֹל צְעָקָה. "הַשּׁוֹמֵעַ אַתָּה קוֹל צְעָקָה?" שָׁאַל אֶת בַּעַל הָעֲגָלָה. בַּעַל הָעֲגָלָה הִטָּה אָזְנוֹ הֵיטֵב וְשָׁמַע גַּם הוּא. "אָכֵן כָּךְ, אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל אָדָם שֶׁצּוֹעֵק בַּיַּעַר". מִיָּד עָצְרוּ אֶת הָעֲגָלָה וְהָלְכוּ אַחַר קוֹלוֹת הַצְּעָקָה שֶׁהָיוּ חוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת, וְהִנֵּה לְפֶתַע נִגְלָה לִפְנֵי מַרְאֶה עֵינֵיהֶם אָדָם עָטוּף בְּטַלִּית וּמְעֻטָּר בִּתְפִלִּין וְצוֹעֵק בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, הַמִּזְמוֹרִים שֶׁאָמַר הָיוּ בִּבְכִיּוֹת עֲצוּמוֹת הַשּׁוֹבְרוֹת אֶת הַלֵּב, וּמֵרֹב דְּבֵקוּתוֹ בַּתְּפִלָּה הוּא לֹא רָאָה וְלֹא שָׁמַע וְלֹא הִרְגִּישׁ בִּשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּצְּבוּ לִקְרָאתוֹ. וְהִנֵּה הַצַּדִּיק הִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת מִי הוּא זֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת וּבְכַוָּנָה כָּזוֹ, וּמִיָּד כְּשֶׁנִּסְתַּכֵּל בְּפָנָיו נִבְהַל וְנִרְעַד מְאֹד, כִּי הִכִּיר אֶת פְּנֵי הָאִישׁ הֵיטֵב, הֲלֹא הוּא רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁסָּטַר עַל לֶחֱיוֹ בְּבֵית ר' אֶפְרַיִם זַ"ל.

הוּא הִמְתִּין שָׁם עַד שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל יִגְמֹר אֶת תְּפִלָּתוֹ וְנִגַּשׁ אֵלָיו וְהִתְחִיל לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ עַל כָּךְ שֶׁהִכָּה אוֹתוֹ וְזִלְזֵל בּוֹ, אַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל הֵשִׁיב לוֹ שֶׁהוּא לֹא יִמְחַל לוֹ עַד שֶׁיַּבְטִיחַ לוֹ שֶׁהוּא לֹא יְפַרְסֵם אֶת מַה שֶּׁהוּא רָאָה כָּעֵת כָּל עוֹד שֶׁהוּא חַי (שֶׁלֹּא יְפַרְסֵם זֹאת כָּל עוֹד שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל בַּחַיִּים). הַצַּדִּיק הִבְטִיחַ לוֹ שֶׁלֹּא יְפַרְסֵם זֹאת, אַךְ שִׁכְנֵעַ אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל לְהַסְכִּים לְכָךְ שֶׁלְּפָחוֹת הוּא יַחֲזֹר לְחָמִיו וְיֹאמַר לוֹ שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בְּעִנְיָנָיו, וְלֹא יִמְנַע אוֹתוֹ מִדַּרְכּוֹ בְּכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִי הֵם נֶכְדֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א. וּמִיָּד חָזַר חֲזָרָה לְחָמִיו וּפִיֵּס אוֹתוֹ וְהִסְבִּיר לוֹ אֶת מַעֲלַת נֶכְדֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א וְעֹצֶם הַפְלָגַת מַעֲלַת נִשְׁמָתָם בְּשָׁרְשָׁם, וְאֵיךְ שֶׁאֵין לָנוּ בָּהֶם שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה כְּלָל וְכוּ', וּמֵאָז הִתְחִיל חָמִיו לְכַבְּדוֹ מְאֹד.

אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, נִתְגַּלְגֵּל שַׂר' חַייקְל שֶׁהָיָה הַחַזָּן שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל הִתְאָרֵחַ אֵצֶל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁהֶאֱרִיךְ יָמִים אַחַר רַבֵּנוּ זַ"ל, וּמִכֵּיוָן שֶׁאָז זֶה הָיָה כְּבָר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, לָכֵן סִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה.

עלון אוצרות השבת פרשת קרח תשפ''ה

"בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח" (קֹהֶלֶת ב, טז)

מְאֹד צְרִיכִים לְהִזָּהֵר לִזְכֹּר כָּל הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְלִזְכֹּר כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, אַךְ מֵחֲמַת הַגָּלוּת וְהַצָּרוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, הִתְגַּבֵּר הַשָּׂר שֶׁל שִׁכְחָה, עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט אֲפִילוּ בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד מִתְגַּבֶּרֶת תֵּכֶף הַשִּׁכְחָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח". עַל־כֵּן, צְרִיכִים לִיזָּהֵר מְאֹד לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה הַזֹּאת, לִזְכּוֹת לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית בִּשְׁלֵמוּת, וּלְכַוֵּן בַּעֲטִיפָתָן ובְּבִרְכָּתָן הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְקַבֵּל עֲצוֹת הַצַּדִּיקִים, וְלֹא יִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאל מִדִּבְרֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לֶאֱמֶת וְלֶאֱמוּנָה, לִתְפִלָּה וּלְנִסִּים לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְשָׁם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן אֵין שׁוּם שִׁכְחָה, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לִזְכֹּר הֵיטֵב כָּל הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וּלְקַיְּמָן.

לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, עִם פֵּרוּשׁ שְׂפַת הַנַּחַל, סִימָן ז, עַמּוּד ריט

אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר רַבֵּנוּ זַ"ל גִּלָּה לָנוּ, וְאָמַר (שִׂיחוֹת־הָרָ"ן, סִימָן כו): אֵצֶל הָעוֹלָם הַשִּׁכְחָה חִסָּרוֹן, אֲבָל אֶצְלִי יֵשׁ בַּשִּׁכְחָה מָעֲלָה נִפְלָאָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. כִּי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, וְאֵיךְ זוֹכִים לָזֶה? דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹכְחִים בְּכָל פַּעַם אֶת הֶעָבָר עָלָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יְכוֹלִים לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיִּים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי. כִּי עִקַּר מְרִירוּת הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים הַקְּטַנִּים וְהַמְּרוֹרִים וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרוֹת עַל כָּל אֶחָד בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, הֵם רַק עַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּכָל פַּעַם עַל אֲחוֹרָיו, וְזוֹכֵר מַה שֶּׁנֶּאֱרַע עִמּוֹ בְּעַצְמוֹ… אוֹ מַה שֶּׁנֶּאֱרַע עִמּוֹ מֵחֲבֵרוֹ… וְעַל־יְדֵי־זֶה מִצְטַעֵר וְיֵשׁ לוֹ חֲלִישׁוּת הַדַּעַת וּמַר לוֹ מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, אֲבָל תֵּכֶף־וּמִיַּד כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַשִּׁכְחָה, שֶׁשּׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי הֶעָבָר, עַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא זוֹכֶה לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם. וְהוּא כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה בְּכָל פַּעַם, וְאֵינוֹ יָרֵא וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מִשּׁוּם דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד" (יְשַׁעְיָה נד, ד).

וְהֶחָכָם מִכָּל אָדָם אוֹמֵר: "בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח". וְהִיא עֵצָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה כַּמּוּבָן לַמְּעַיֵּן הֵיטֵב, וּמִתְבּוֹנֵן בַּצָּרוֹת וְהַמְּרִירוּת מַה שֶּׁעוֹבֵר בָּעוֹלָם אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַכֹּל מֵהַסִּבָּה הַנַּ"ל, שֶׁזּוֹכֵר אֶת הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת שֶׁלּוֹ… אוֹ שֶׁזּוֹכֵר מַה שֶּׁחֲבֵרוֹ עָשָׂה לוֹ… וּבֶאֱמֶת כְּפִי שֶׁאָדָם זוֹכֶה לְהַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלַחְקֹק הֵיטֵב הֵיטֵב בִּלְבָבוֹ אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, כְּמוֹ־כֵן יִזְכֶּה לִזְכֹּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִמֵּילָא יִשְׁכַּח אֶת הֶעָבָר.

ספורי ניסים

כמה חודשים לפני היארצייט של המוהרא"ש זצוק"ל, השתתפנו בהדפסת כרך "אשר בנחל", ובאופן פלאי ביום היארצייט התקבלתי לראיון עבודה במשרד ממשלתי, והייתה לי הצלחה מרובה שאפילו קבלו אותי למשרה באותו יום, שבדרך כלל לוקח כמה שבועות עד שמתקשרים שוב לעדכן עם התקבלת לעבודה,

ודרך אגב החברה שלי שהציעה לי את המשרה אמרה, שזו פעם הראשונה בחיים שקרה כזה מקרה שענו תשובה באותו היום אחרי הראיון, ישתבח שמו לעד על הזכות שיש לי להדפיס ולהפיץ את הספרים הקדושים והפלאיים האלה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות