מענייני חג הפסח

וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי "פִּי הַחִירֹת"

מוֹהַרָא"שׁ זַ"ל אָמַר, אֲשֶׁר עִקַּר חַג הַפֶּסַח אָנוּ חוֹגְגִים עַל שֵׁם יְצִיאַת הַדִּבּוּר מִן הַגָּלוּת, כִּי מִקֹּדֶם הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים תַּחַת יַד פַּרְעֹה שֶׁהוּא "פֶּה רָע", שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַדִּבּוּרִים הָרָעִים וְהָאֲסוּרִים הַמְבַלְבְּלִים אֶת דַּעַת הָאָדָם מְאֹד, וְעַכְשָׁו יָצָאנוּ לְחֵרוּת, וְזָכִינוּ לְחַג הַפֶּסַח שֶׁהוּא "פֶּה סַח", שֶׁהַפֶּה שֶׁלָּנוּ הִתְחִיל לְדַבֵּר וּלְהָשִׂיחַ דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה אֶל הַשֵּׁםיִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגְּאוּלָה וְהַחֵרוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד, ב): וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי "פִּי הַחִירוֹת", שֶׁעִקַּר הַחֵרוּת הוּא חֵרוּת הַפֶּה, כְּשֶׁמַּתְחִיל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה כְּפִי רְצוֹנוֹ, וְיוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים שֶׁל הַסַּמֶ"ך-מֶ"ם – שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ אוֹתוֹ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי מִקֹּדֶם הָיִינוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁהוּא "מֵצַר־יַם" הַחָכְמָה, שֶׁהֲרֵי גָּלוּת הַדִּבּוּר גָּרְמָה גָּלוּת הַדַּעַת וְהַמּוֹחִין, אֲבָל אַחַר כָּךְ זָכִינוּ לְחַמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יג, יח) "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", וְזָכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְלִהְיוֹת עַם הַנִּבְחָר לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

 

עלון אוצרות השבת פרשת צו - שבת הגדול תשפ''ה

בְּפֶסַח מַתְחִיל עִנְיָן חָדָשׁ עִם כָּל יְהוּדִי

וְלָכֵן מֵחַג הַפֶּסַח מַתְחִיל עִנְיָן חָדָשׁ עִם כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁזּוֹכֶה לִגְאֹל אֶת הַפֶּה וְהַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ מִן הַגָּלוּת, וְיֵשׁ לוֹ חֵרוּת הַפֶּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה כְּפִי רְצוֹנוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּתְּחִלָּה בְּוַדַּאי הַכֹּל עֲדַיִן בְּתַכְלִית הַקַּטְנוּת וְהַצִּמְצוּם, כִּי עֲדַיִן אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ טַעַם בְּכָל מַה שֶּׁלּוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, אֲבָל עַל-יְדֵי שֶׁמַּרְגִּיל אֶת פִּיו לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, עַל-יְדֵי זֶה לְאַט לְאַט נִדְחָף מִתּוֹךְ דַּעְתּוֹ, וּלְבַסּוֹף מַרְגִּישׁ מְתִיקוּת וּנְעִימוּת נִפְלָאָה בְּכָל מַה שֶּׁלּוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל.

אֵיךְ מְקַיְּמִים יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל דּוֹר?

וּכְשֶׁפַּעַם שָׁאֲלוּ אֶת מוֹהַרָא"שׁ זַ"ל, אֵיךְ מְקַיְּמִים דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז ע"ב): 'בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם'; עָנָה וְאָמַר מוֹהַרָא"שׁ זַ"ל בִּפְשִׁיטוּת, הֲרֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ הֵיטֵב מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו קֹדֶם שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל וְאֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ מִצְרַיִם מַמָּשׁ, הָיִינוּ בְּתוֹךְ מֵצַר הַמּוֹחִין, וְהַפֶּה שֶׁלּוֹ הָיָה סָגוּר וּמְסֻגָּר, בְּלִי יְכֹלֶת לְהוֹצִיא דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה כָּרָאוּי, כִּי לֹא הָיָה מַעֲבִיר אֶת הַסִּדְרָא שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם בְּכָל שָׁבוּעַ, וְלֹא הָיָה פּוֹתֵחַ מִשְׁנָיוֹת אוֹ גְּמָרָא, וְלֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל אֶת שְׁלֹשֶׁת הַתְּפִלּוֹת כָּרָאוּי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא הָיָה מְדַבֵּר דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵאָז שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל וְאֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, הֲרֵי שֶׁנִּפְתַּח פִּיו בְּאוֹר גָּדוֹל, וְהִתְחִיל לוֹמַר הַרְבֵּה דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּלְדַקְדֵּק מְאֹד לַעֲבֹר הַפָּרָשָׁה 'שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם' עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י בְּכָל שָׁבוּעַ, וְכֵן לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת וּגְמָרָא בְּכָל יוֹם, וּלְהִתְבּוֹדֵד הַרְבֵּה עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי נִתְקַיֵּם בּוֹ (שְׁמוֹת יב, יא): "פֶּסַח" הוּא לַה' – שֶׁנִּפְתַּח הַפֶּה שֶׁלּוֹ לָשׂוּחַ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, אִם כֵּן הֲרֵי יָצָא מִמִּצְרַיִם מַמָּשׁ, וּבְזָכְרוֹ כָּל זֹאת הֲרֵי מְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים "חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם", כִּי זוֹ הִיא יְצִיאַת מִצְרַיִם מַמָּשׁ.

לְסַפֵּר כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא

וְאָמַר מוֹהַרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁהַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָיוּ נוֹהֲגִים לְסַפֵּר לִבְנֵיהֶם וּלְאַנְשֵׁי בֵּיתָם בְּלֵיל פֶּסַח אֶת סֵדֶר הִתְקָרְבוּתָם אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְכָל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַד שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל וְאֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, וּבָזֶה הָיוּ מְקַיְּמִים מִצְוַת "סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם" בִּשְׁלֵמוּת. כִּי הָעִקָּר לְסַפֵּר עַל עַצְמוֹ מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁמֻּזְכָּר בְּדִבְרֵי הַזֹהַר הַקָּדוֹשׁ (פָּרָשַׁת בֹּא מ' ע"ב) שֶׁנּוֹהֲגִין לוֹמַר לִפְנֵי הַהַגָּדָה: חוֹבָה אִיהוּ עַל בַּר נָשׁ לְאִשְׁתָּעֵי תָּדִיר קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּלְפַרְסוּמֵי נִיסָא בְּכָל אִינּוּן נִיסִין דְּעָבַד, וְחוֹב הוּא עַל בֶּן אָדָם לְסַפֵּר תָּמִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּל הַנִּסִּים שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ. וְאֵיזֶה גַּם יוֹתֵר גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁזָּכָה לָצֵאת מִמֵּצַר וְקַטְנוּת הַמּוֹחִין, וּלְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל וְאֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, עַל כֵּן בְּבוֹא חַג הַפֶּסַח עַל כָּל אֶחָד לְהַזְכִּיר עַצְמוֹ אֶת הַחֲסָדִים וְהָרַחֲמִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהוֹצִיאוֹ מִגָּלוּת הַדַּעַת וְהַדִּבּוּר, וְלַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה לְקַדֵּשׁ אֶת הַפֶּה שֶׁלּוֹ עִם דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּבָזֶה יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל הָאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים הַיּוֹרְדִים וְנִשְׁפָּעִים בְּחַג הַפֶּסַח עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְטוֹב לוֹ לָנֶצַח.

 

פסח בחצרות הצדיקים

רוֹצֶה לְהַצְלִיחַ?! תֶּאֱחֹז בִּתְפִלָּה!

סִפֵּר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע שָׁלַח אֶת תַּלְמִידוֹ, הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי דָּוִד מִמִּיקוֹלַיֶיב זי"ע, לִמְדִינַת בּוֹקוֹבִינָה, כְּדֵי לְהָכִין לוֹ יַיִן לְפֶסַח וּלְכָל הַשָּׁנָה לְקִדּוּשׁ וּלְהַבְדָּלָה, כִּי בִּמְדִינַת אוּקְרָאִינָה הָיָה קָשֶׁה לְהַשִּׂיג עֲנָבִים טוֹבִים, וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי דָּוִד הִקְדִּים לָצֵאת כְּבָר בִּימֵי הַחֹרֶף, וְנָסַע נְסִיעָה אֲרֻכָּה עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת בּוֹקוֹבִינָה, וְשָׁם בָּצַר אֶת הָעֲנָבִים בְּעַצְמוֹ, וְכֵן סָחַט וְדָרַךְ אוֹתָן – הַכֹּל הוּא בְּעַצְמוֹ – בִּשְׁמִירָה מְעֻלָּה מְאֹד, וְאַף אִישׁ זָר לֹא נָגַע בָּהֶן, וַאֲפִילוּ בַּלַּיְלָה יָשַׁן עִם הֶחָבִית שֶׁהִנִּיחָה מַמָּשׁ קְרוֹבָה אֵלָיו, וְלֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה כְּלָל, וְכָךְ עָשָׂה, עַד שֶׁהָיָה הַיַּיִן מוּכָן, וְאָז נָסַע חֲזָרָה לְעִיר מֶעזְ'בּוּז' לְרַבּוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, וּבְהַגִּיעַ הָעֲגָלָה לִפְנֵי פֶּתַח בֵּית רַבּוֹ, פִּתְאוֹם הִגִּיעַ גּוֹי שׁוֹטֵר עִם כְּלִי זַיִן, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה יֵּשׁ לוֹ בֶּחָבִית, וְעָנָה לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַיִן שֶׁעָשָׂה בְּבוֹקוֹבִינָה, וְאָמַר לוֹ הַגּוֹי, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִינוֹ, אֶלָּא בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ 'יַיִן שָׂרַף', שֶׁהָיָה אָסוּר עַל פִּי חֹק הַמַּלְכוּת לְהָבִיא מִמְּדִינָה אַחֶרֶת, אֲבָל ר' דָּוִד טָעַן שֶׁאֵינוֹ 'יַיִן שָׂרַף' רַק יַיִן פָּשׁוּט, וְלֹא הֶאֱמִינוֹ הַגּוֹי, וּמִיַּד שָׁלַף חַרְבּוֹ וְעָשָׂה נֶקֶב בֶּחָבִית וְהוֹצִיא קְצָת מִן הַמַּשְׁקֶה וְטַעַם מְעַט, וְרָאָה שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת יַיִן עלון אוצרות השבת פרשת צו - שבת הגדול תשפ''הפָּשׁוּט, וּבִקֵּשׁ מְחִילָתוֹ וְהָלָךְ לְדַרְכּוֹ, וְנִשְׁאַר רַבִּי דָּוִד עַל פֶּתַח בֵּית רַבּוֹ עִם חָבִית שֶׁל 'יַיִן נֶסֶךְ' (סְתָם יֵינָם), רַחֲמָנָא לִיצְלָן, שֶׁהֲרֵי פּוֹסְלוֹ הַגּוֹי, וְנִכְנַס לְבֵית רַבּוֹ וְזָרַק עַצְמוֹ עַל הָרִצְפָּה וּפָרַץ בִּבְכִי רַב וְצָעַק בְּמַר לִבּוֹ: "רַבִּי! רַבִּי! אוֹי לִי וַי לִי, הִנֵּה טָרַחְתִּי וְיָגַעְתִּי חֳדָשִׁים שְׁלֵמִים לְהָבִיא לָכֶם יַיִן כָּשֵׁר וּמְהֻדָּר, וְשָׁמַרְתִּי עַל כָּל דָּבָר בִּשְׁמִירָה מְעֻלָּה מְאֹד, וְהִנֵּה כָּאן עַל פֶּתַח בֵּיתְכֶם בָּא עָרֵל טָמֵא, וּפָסַל אֶת כָּל הַיַּיִן, מַה פִּשְׁעִי וּמֶה חָטָאתִי שֶׁאֵרַע לִי כֵּן?"

עָנָה וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע: הִנֵּה בְּוַדַּאי שָׁמַרְתָּ עַל הַכֹּל בִּשְׁמִירָה מְעֻלָּה מְאֹד, אֲבָל עָבַרְתָּ עַל פָּסוּק מְפֹרָשׁ בִּתְהִלִּים (מִזְמוֹר קכז, א) "אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר – שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר", הָיִיתָ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ כָּל הַזְּמַן מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יִשְׁמֹר אֶת הַיַּיִן מִמַּגָּע נָכְרִי, וְאָז הָיִיתָ מַצְלִיחַ מְאֹד בִּשְׁלִיחוּתְךָ, וְלָכֵן אֵרַע לְךָ כָּךְ, לְלַמֶּדְךָ לֶאֱחֹז בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה תָּמִיד, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה מַצְלִיחִים בַּכֹּל תָּמִיד!

רַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ מִסַּאסוֹב מְבַקֵּשׁ מִיהוּדִי שֶׁיִּתְחַלֵּף עִמּוֹ בַּמַּצּוֹת

גַּם סִפֵּר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ מִסַּאסוֹב זי"ע, הָיָה נוֹהֵג לְהָכִין הַמַּצּוֹת שֶׁלּוֹ בְּדִקְדּוּק וּשְׁמִירָה מְעֻלָּה מְאֹד, יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל, כִּי בַּחֹרֶף הָיָה זוֹרֵעַ אֶת הַחִטִּים בְּעַצְמוֹ, וְכֵן הִשְׁקָה אוֹתָן, וְקָצַר אוֹתָן, וְאַחַר כָּךְ טָחַן אוֹתָן, וְלָשׁ וְאָפָה אוֹתָן הַכֹּל בְּעַצְמוֹ, וּפַעַם כְּשֶׁגָּמַר לֶאֱפוֹת אֶת הַמַּצּוֹת לִפְנֵי הֶחָג, הָלַךְ בָּרְחוֹב עִם הַמַּצּוֹת בְּיָדוֹ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְהִנֵּה רָאָה יְהוּדִי פָּשׁוּט הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב גַּם עִם חֲבִילַת מַצּוֹת בְּיָדוֹ, וְרָקַד וְזִמֵּר בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב מֵרֹב שִׂמְחָה, וְהָיָה פֶּלֶא בְּעֵינֵי הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ זי"ע, עַל מָה יְהוּדִי רוֹקֵד וְשָׂמֵחַ כָּל כָּךְ עִם הַמַּצּוֹת שֶׁלּוֹ, אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְנִגַּשׁ אֵלָיו, וְשָׁאַל אוֹתוֹ עַל זֶה, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ: תֵּדַע רַבִּי! שֶׁאֲנִי קָמְתִּי הַלַּיְלָה בַּחֲצוֹת, וְאָמַרְתִּי תִּקּוּן חֲצוֹת, וְאַחַר כָּךְ בָּכִיתִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַלַּיְלָה שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱפוֹת מַצּוֹת כְּשֵׁרוֹת וּמְהֻדָּרוֹת לִכְבוֹד חַג הַפֶּסַח, וּבַבֹּקֶר הִתְפַּלָּלְתִּי הַשְׁכֵּם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְגַם אָז בִּקַּשְׁתִּי הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּהְיֶינָה לִי מַצּוֹת טוֹבוֹת וּמְהֻדָּרוֹת, וְהִנֵּה עַכְשָׁו גָּמַרְתִּי לֶאֱפוֹת הַמַּצּוֹת, וְהִנֵּה הֵן בְּיָדִי, וְכִי לֹא אֶשְׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה יוֹתֵר מִכָּל הוֹן שֶׁזָּכִיתִי לְכָךְ?!

בִּשְׁמֹעַ הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ זי"ע אֶת דְּבָרָיו, עָנָה וְאָמַר לוֹ: אָנָּא! עֲשֵׂה עִמִּי חֲלִיפִין, אֲנִי אֶתֶּן לְךָ הַמַּצּוֹת שֶׁלִּי וְאַתָּה תִּתֵּן לִי הַמַּצּוֹת שֶׁלְּךָ, כִּי בְּוַדַּאי הַמַּצּוֹת שֶׁלְּךָ, שֶׁפָּעַלְתָּ עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, הֵן יוֹתֵר חֲשׁוּבוֹת וּמְהֻדָּרוֹת מִן הַמַּצּוֹת שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶן כָּל הַחֹרֶף, כִּי עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה עוֹלָה עַל הַכֹּל, הֲרֵי רוֹאִים שֶׁעִקַּר הַהֲכָנוֹת לֶחָג תְּלוּיוֹת בִּתְפִלָּה וּבַקָּשָׁה, וְאַשְׁרֵי הַמֵּכִין עַצְמוֹ לִקְרַאת הֶחָג בִּתְפִלָּה כָּרָאוּי.

גַּם הַיּוֹם – יֶשְׁנָם צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים שֶׁזּוֹכִים לְהַקְרִיב קָרְבַּן פֶּסַח

סוֹחֵר אֶחָד יְרֵא שָׁמַיִם וּמְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת נָסַע לְגַלִיצְיָה לְרֶגֶל מִסְחָרוֹ, הוּא אֵחֵר בְּדַרְכּוֹ וְרָאָה שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַגִּיעַ לְבֵיתוֹ לְחַג הַפֶּסַח, עַל־כֵּן הֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ לְרַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק מִקָּאמַרְנָא זיע"א וּלְהִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ בֶּחָג הַקָּדוֹשׁ מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת הֶחָג בְּמָקוֹם אַחֵר מֵחֲמַת הַכַּשְׁרוּת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי נִתְקָל בְּסֵרוּב, הָרַבִּי אָמַר לוֹ שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ נִמְצָא בְּבֵיתוֹ בְּלֵיל הַסֵּדֶר מִלְּבַד אִשְׁתּוֹ וְהַמְשַׁמֵּשׁ שֶׁהִנּוֹ נַעַר קָטָן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין מַה שֶּׁרוֹאֶה, אַךְ נֵאוֹת לְסַדֵּר לוֹ אַכְסַנְיָא אַחֶרֶת כְּשֵׁרָה. אַךְ הַסּוֹחֵר הִתְעַקֵּשׁ וְהִפְצִיר בָּרַבִּי עַד שֶׁנֵּאוֹת לְאָרְחוֹ וְהִשְׁבִּיעוֹ שֶׁלֹּא יְגַלֶּה דָּבָר מִמַּה שֶׁיִּרְאֶה. וְהִנֵּה בְּלֵיל הַסֵּדֶר אָמַר הָרַבִּי אֶת הַהַגָּדָה בְּהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה וּפִתְאוֹם נֶעֱלָם וְלֹא נִרְאָה וְכִסְאוֹ נִשְׁאַר רֵיק, רַק קוֹלוֹ נִשְׁמַע אוֹמֵר אֶת הַהַגָּדָה, וּלְאַחַר זְמַן חָזַר הָרַבִּי כְּבַתְּחִלָּה.

לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי יָשַׁב הַסּוֹחֵר בְּחֶבְרַת חֲסִידִים וְשָׁמַע אוֹתָם אוֹמְרִים שֶׁהַצַּדִּיקִים גַּם הַיּוֹם הוֹלְכִים לִירוּשָׁלַיִם לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן פֶּסַח וְאוֹכְלִים אוֹתוֹ שָׁם, כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת נִזְכָּר בַּמַּעֲשֶׂה וּמֵחֲמַת שֶּׁעָבַר זְמַן רַב מֵאָז וְגַם הָרַבִּי כְּבָר נִסְתַּלֵּק הִתִּיר לְעַצְמוֹ וְסִפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לַחֲסִידִים.

עלון אוצרות השבת פרשת צו - שבת הגדול תשפ''ה

מוצש"ק לְסֵדֶר צַו י' נִיסָן ה'תשכ"ט.

מוֹהֲרָא"שׁ חִזֵּק וְשִׁבַּח אֶת אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהִדְפִּיס אָז חִבּוּר עַל הַלִּקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן וְעוֹד כַּמָּה סְפָרִים יְקָרִים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְכָתַב לוֹ שֶׁאֲפִילוּ הוּא בְּעַצְמוֹ נִתְחַזֵּק מְאֹד מֵהַמִּכְתָּבִים שֶׁל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהוּא הִדְפִּיס.

אוֹתוֹ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – הָיָה לוֹ כּוֹלֵל, וְהוּא שָׁלַח לְמוֹהֲרָא"שׁ חוֹתָמוֹת וּפִנְקָסִים כְּדֵי שֶׁמּוֹהֲרָא"שׁ יֵלֵךְ לִצְדָקָה בַּעֲבוּר הַכּוֹלֵל שֶׁלּוֹ, וּמוֹהֲרָא"שׁ כָּתַב לוֹ שֶׁאָמְנָם אַחַר חֲתֻנָּתוֹ הָיָה הוֹלֵךְ לִצְדָקָה, אַךְ כָּעֵת סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת וְיוֹשֵׁב בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּכְבָר אֵינוֹ יוֹצֵא לַחוּץ כְּלָל, וְזֶה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו מְאֹד וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ לִצְדָקָה עֲבוּר הַכּוֹלֵל, וְאִם הָיָה בִּיכָלְתּוֹ הָיָה שׁוֹלֵחַ לוֹ כְּסָפִים מֵחֲמַת שֶׁהוּא יָשָׁר בְּעֵינָיו בְּעִסְקֵי הַכּוֹלֵל וְקֵרוּב נְפָשׁוֹת וְהַדְפָּסַת הַסְּפָרִים וּשְׁאָר עִסְקֵי רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁנִּגְמָרִים עַל יָדוֹ, אַךְ מֵחֲמַת דַּחְקוּתו‍ֹ וְחוֹבוֹתָיו וְצִמְצוּם פַּרְנָסָתוֹ גָרְמוּ לוֹ שֶׁהֻצְרַךְ לְהַפְסִיק אֶת מִפְעַל הַהַדְפָּסָה שֶׁלּוֹ שֶׁעַד אָז הִדְפִּיס יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אֶלֶף סְפָרִים, וְכָעֵת אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מַמְשִׁיךְ אֶת הַהַדְפָּסָה, וְעַל־כֵּן הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁלֹחַ לוֹ כֶּסֶף, וְהוּא שׁוֹלֵחַ לוֹ אֶת הַחוֹתָמוֹת וְהַפִּנְקָסִים בַּחֲזָרָה, וְעוֹד סְפָרִים מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל לַכּוֹלֵל שֶׁלּוֹ [אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ב' מִכְתָּב שטז].

מוצש"ק לְסֵדֶר בְּהַעֲלוֹתְךָ י"ד סִיוָן ה'תשכ"ט.

כִּי ה' הָאֱמֶת יוֹדֵעַ – טִרְדוֹתַי הָרַבִּים בְּעִסְקֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁיֵּשׁ מְקֹרָבִים חֲדָשִׁים הַרְבֵּה בַּחוּרִים, וַאֲנִי עוֹסֵק עִמָּהֶם כַּמָּה שָׁעוֹת עַד אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה, עוֹד יֵשׁ כַּמָּה מְקֹרָבִים שְׁאֵרֵי בְּשָׂרִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי, לְאֶחָד יֵשׁ מַחְלֹקֶת בְּבֵיתוֹ, וּלְאֶחָד אֵין שְׁלוֹם־בַּיִת וְכוּ', וַאֲנִי לָקַחְתִּי עַל עַצְמִי לְסַדֵּר הַכֹּל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה בְּעֶזְרִי תָּמִיד וְעַל־פִּי־רֹב אֲנִי מִתְבַּטֵּל בָּעִתִּים הַלָּלוּ אֲפִלּוּ מֵהַשִּׁעוּרִים הַקְּבוּעִים שֶׁלִּי שֶׁאֲנִי רָגִיל בָּהֶם… וְהִנֵּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם לְעֵת עַתָּה סִפְרֵי הַמִּדּוֹת לִכְתֹבֶת הַיְשִׁיבָה, וַאֲנִי צָרִיךְ מְאֹד עַכְשָׁו לְעֶשְׂרִים "לִקּוּטֵי־תְּפִלּוֹת" לִשְׁלֹחַ לִי תֵּכֶף־וּמִיַּד, וּלְעֵת עַתָּה אֵינִי צָרִיךְ לִסְפָרִים אֲחֵרִים, וּמַה שֶּׁשָּׁאַל אוֹדוֹת "לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן" שֶׁהִדְפַּסְתִּי פֹּה, כְּבָר אֵינָם בַּנִּמְצָא כִּי אִם מְעַט דִּמְעָט הַמֻּכְרָחִים פֹּה, וּבְקָרוֹב, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֶהְיֶה עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל בְּאוּמָן, וּמִשָּׁם אֶסַּע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז נְדַבֵּר בִּפְרָטִיּוּת.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ב', מִכְתָּב שלג]

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה מוֹהֲרָא"שׁ הָיָה לוֹמֵד בָּרַבִּים בְּכָל יוֹם שְׁלִישִׁי בָּעֶרֶב מִשָּׁעָה שְׁמוֹנֶה עַד תֵּשַׁע שִׁעוּר בְּ'לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן' בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ, וּבְכָל פַּעַם הָיוּ מִתְוַסְּפוֹת נְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת, וְכָל הַשִּׁעוּרִים הֻקְלְטוּ בְּקָסֶטוֹת.

[שָׁם שלט]

עלון אוצרות השבת פרשת צו - שבת הגדול תשפ''ה

מִי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לוֹ לְשִׁכְרוּת כֵּיצַד יִנְהַג בִּשְׁתִיַּת אַרְבַּע כּוֹסוֹת?

כָּתַב מָרָן הַשּׁוּעַ' (או"ח סִימָן תעב סָעִיף י'): מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה יַיִן מִפְּנֵי שֶׁמַּזִּיקוֹ, אוֹ שׂוֹנְאוֹ, צָרִיךְ לִדְחֹק עַצְמוֹ וְלִשְׁתּוֹת, לְקַיֵּם מִצְוַת אַרְבַּעָה כּוֹסוֹת. וְכָתַב הַמ"ב שֶׁמַּזִּיקוֹ הַכַּוָּנָה שֶׁמִּצְטַעֵר בִּשְׁתִיָּתוֹ וְגוֹרֵם לוֹ לִכְאֵבֵי רֹאשׁ, וְאֵין בִּכְלָל זֶה מִי שֶׁהַיַּיִן מַזִּיק לִבְרִיאוּתוֹ אוֹ שֶׁגּוֹרֵם לוֹ לִפֹּל לְמִשְׁכָּב (וְאָדָם כָּזֶה יִשְׁתֶּה מִיץ עֲנָבִים לְכַתְּחִלָּה, וּבַילקו"י פָּסַק שֶׁאַף מִי שֶׁהַיַּיִן רַק מַזִּיקוֹ יָכוֹל לִשְׁתּוֹת מִיץ עֲנָבִים לְכַתְּחִלָּה). וְאִם הַיַּיִן גּוֹרֵם לוֹ לְשִׁכְרוּת הַדָּבָר תָּלוּי – אִם הַיַּיִן גּוֹרֵם לוֹ רַק לְ"מַצָּב רוּחַ" וְהוּא נִשְׁאַר בְּדַעְתּוֹ וְאֵין הַיַּיִן גּוֹרֵם לוֹ לְהַפְרָעָה בְּהֶמְשֵׁךְ עלון אוצרות השבת פרשת צו - שבת הגדול תשפ''העֲרִיכַת לֵיל הַסֵּדֶר וְכֵן אֵינוֹ גּוֹרֵם לוֹ לְהַפְרִיעַ לַאֲחֵרִים, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁיִּשְׁתֶּה יַיִן, אַךְ אִם הַיַּיִן גּוֹרֵם לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת לֵיל הַסֵּדֶר מֵחֲמַת שִׁכְרוּת, צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת מִיץ עֲנָבִים. וְעַיֵּן בַּמֶּה שֶׁכָּתַב מָרָן הַשּׁוּעַ' בְּסִימָן תעה סָעִיף ה' וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: אָכַל כַּזַּיִת מַצָּה וְהוּא נִכְפֶּה בְּעֵת שְׁטוּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִתְרַפֵּא, חַיָּב לֶאֱכֹל אַחַר שֶׁנִּתְרַפֵּא, לְפִי שֶׁאוֹתָהּ אֲכִילָה הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה פָּטוּר מִכָּל הַמִּצְוֹת, עכ"ל. וְיָדוּעַ שְׁמִי שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה שִׁכּוֹר כְּ"לוֹט" וְאִבֵּד אֶת דַּעְתּוֹ וּשְׁפִיּוּתוֹ לְגַמְרֵי יֵשׁ לוֹ דִּין שֶׁל "שׁוֹטֶה" שֶׁפָּטוּר מִכָּל הַמִּצְווֹת (עַיֵּן בַּשּׁוּעַ' או"ח סִימָן צט ובמ"ב ס"ק יא שֶׁכָּתַב כֵּן בְּשֵׁם הַפמ"ג וְהַפר"ח), וְאִם שְׁתִיַּת אַרְבַּע כּוֹסוֹת גּוֹרֶמֶת לוֹ לְשִׁכְרוּת כָּזוֹ נִמְצָא שֶׁאַף שֶׁמְּקַיֵּם אֶת מִצְווֹת לֵיל הַסֵּדֶר, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ כְּלָל. וּבְסֵפֶר גִּדְרֵי הַמּוֹעֲדִים כָּתַב (שַׁעַר ג' סָעִיף יז) שֶׁהַיּוֹם יֵשׁ יַיִן עִם 5.5% אַלַכּוֹהוֹל שֶׁאֵינוֹ מְשַׁכֵּר כָּל כָּךְ וְגַם אֵינוֹ מַזִּיק כָּךְ כָּךְ וְהוּא בִּכְלָל יַיִן וְעָדִיף מִמִּיץ עֲנָבִים.

 

 

עלון אוצרות השבת פרשת צו - שבת הגדול תשפ''ה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר אַחֲרֵי, י' נִיסָן ה'תשע"ד.

שָׁלוֹם רַב אֶל … תִחְיֶה. 

חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְקָרְבִים יוֹם יוֹם לְחַג הַפֶּסַח חַג הַחֵרוּת חַג הַגְּאֻלָּה, וּבְיוֹתֵר צְרִיכוֹת הַנָּשִׁים לִשְׂמֹחַ עַל נֹעַם חֶלְקָן שֶׁהָיָה לָהֶן בִּגְאֻלַּת עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (מִדְרַשׁ אַגָּדָה) לֹא נִגְאָלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הַנָּשִׁים, שֶׁמָּסְרוּ אֶת נַפְשָׁן עֲבוּר לְקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הֵן חִזְקוּ וְאִמְצוּ וְשִׂמְחוּ אֶת בַּעֲלֵיהֶן, וְהִכְנִיסוּ בָּהֶם בִּטָּחוֹן עַצְמִי, וְשֶׁיַּעַבְרוּ אֶת הַשִּׁעְבּוּד וְכוּ', כִּי עָתִיד  הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגָאֳלֵנוּ וְכוּ'.

מָה אוֹמַר לָךְ אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר גֹּדֶל זְכוּתָן שֶׁל הַנָּשִׁים שֶּׁיֵּשׁ לָהֶן כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ בִּלְתִּי מֻגְבָּלִים יוֹתֵר מִגְּבָרִים, אִם יֵדְעוּ אֵיךְ לְנַצֵּל אֶת זֶה, כְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ הַגָּדוֹל וַיַּקְהֵל) בְּעֵת בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַנָּשִׁים מַקְדִּימוֹת לַאֲנָשִׁים, לְפִיכָךְ זָכוּ נָשִׁים שֶׁל אוֹתוֹ הַדּוֹר יוֹתֵר מִן הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵלּוּ נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵלּוּ לֹא, וְכֵן בְּעֵת עֲשִׂיַּת הָעֵגֶל אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בַּמִּדְבָּר רַבָּה פָּרָשָׁה כ"א סִימָן י') אוֹתוֹ הַדּוֹר הָיוּ הַנָּשִׁים גּוֹדְרוֹת מַה שֶׁאֲנָשִׁים פּוֹרְצִים שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאָמַר לָהֶן אַהֲרֹן (שְׁמוֹת ל"ב) "פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם" וְלֹא רָצוּ הַנָּשִׁים וּמִיחוּ בְּבַעֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם) "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב" וְגוֹ', וְהַנָּשִׁים לֹא נִשְׁתַּתְפוּ עִמָּהֶן בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְכֵן בַּמְּרַגְּלִים שֶּׁהוֹצִיאוּ דִבָּה (בַּמִּדְבָּר י"ד) "וַיָּשֻׁבוּ וַיַּלִּינוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה" וַעֲלֵיהֶם נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁאָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת, אֲבָל הַנָּשִׁים לֹא הָיוּ עִמָּהֶם בָּעֵצָה שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה מִן הַפָּרָשָׁה (שָׁם כ"ו) "כִּי אָמַר הֲוָיָ"ה לָהֶם מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה" אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה עַל מַה שֶּׁלֹּא רָצוּ לִכָּנֵס לָאָרֶץ, אֲבָל הַנָּשִׁים קָרְבוּ לְבַקֵּשׁ נַחֲלָה בָּאָרֶץ, לְכָךְ נִכְתְּבָה פָּרָשָׁה זוֹ (בַּמִּדְבָּר כ"ז א') "וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד" סָמוּךְ לְמִיתַת דּוֹר הַמִּדְבָּר שֶׁמִּשָּׁם פָּרְצוּ הָאֲנָשִׁים וְגָּדְרוּ הַנָּשִׁים; הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנַיִךְ אֶת גֹּדֶל הַכֹּחַ שֶׁל הַנָּשִׁים יוֹתֵר מֵהַגְּבָרִים, וְלָכֵן תֹוצִיאִי עַכְשָׁו אֶת הַכֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּךְ לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, וְתִקְנִי לְעַצְמֵךְ אֶת מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, וְאַל תִּכָּנְסִי בְּלַחַץ וּבְדֹחַק, כִּי גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב לְהוֹשִׁיעַ, וַאֲנִי מַבְטִיחַ לָךְ שֶׁלֹּא יֶחְסַר לָךְ שׁוּם דָּבָר עַל צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח וְכוּ' וְכוּ', רַק תַּעֲשִׂי כָּל מַה שֶׁבִּיכָלְתֵּךְ לִשְׂמֹחַ וּלְשַׂמֵּחַ אֶת בַּעֲלֵךְ וְאֶת הַיְלָדִים וְאֶת הַשְּׁכֵנוֹת שֶׁלָּךְ, וְתָמִיד תְּדַבְּרִי מִשִּׂמְחָה שֶׁזּוֹ הַגְּאֻלָּה, וּכְשֶׁהָאִשָּׁה רְגוּעָה אֲזַי בְּכָל הַבַּיִת שׁוֹרָה אֲוִירָה שֶׁל רְגִיעָה וְשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר לָנוּ לְקַבֵּל אֶת חַג הַמַּצּוֹת בְּדִיצוּת וּבִשְׂמָחוֹת, וְנִשְׁמָע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת מְשַׂמְּחוֹת.

הַמְאַחֵל לָךְ חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ…

עלון אוצרות השבת פרשת צו - שבת הגדול תשפ''ה

בִּתִּי הַיְקָרָה! הֲיִי חָכְמָה וּלְכִי בִּצְנִיעוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה תּוּכְלִי לִבְנוֹת אֶת בֵּיתֵךְ. יֵשׁ לָךְ בַּעַל — תֹּאַהֲבִי אוֹתוֹ, תְּחַזְּקִי אוֹתוֹ, תַּמְצִיאִי אֶת עַצְמֵךְ אֵלָיו. כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בַּמִּדְבָּר רַבָּה, פָּרָשָׁה ח', סִימָן י'): "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ", בִּזְמַן שֶׁנּוֹהֶגֶת בְּעַצְמָהּ דַּת יְהוּדִית וְהִיא צְנוּעָה, זוֹכָה שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנָּה בָּנִים בַּעֲלֵי מִשְׁנָה. בָּזֶה שֶׁתִּהְיִי תָּמִיד בַּבַּיִת, תָּמִיד תִּהְיֶה לָךְ מִלָּה טוֹבָה לְבַעֲלֵךְ, תְּחַזְּקִי אוֹתוֹ שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה, שֶׁיִּתְחַבֵּר אֶל צַדִּיקִים, וְהֵיכָן שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת וּמְרִיבוֹת, תִּמְנְעִי מִמֶּנּוּ לְהִתְעָרֵב, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ יָד בְּמַחֲלֹקֶת עַל צַדִּיקִים, בָּזֶה אַתְּ בּוֹנָה אֶת בֵּיתֵךְ. אֲבָל אִם אַתְּ שׁוֹטָה, וְתֵלְכִי לְלֹא גַּרְבַּיִם, בְּלֹא כִּסּוּי רֹאשׁ, בְּלֹא בְּגָדִים צְנוּעִים וְכוּ' וְכוּ', אוֹי לָךְ וְאוֹי לְנַפְשֵׁךְ, אַתְּ גּוֹרֶמֶת שֶׁבַּעֲלֵךְ יֶחֱטָא, וְאַתְּ מַחֲטִיאָה אֶת הָרַבִּים, וְעֹנֶשׁ חָמוּר מְחַכֶּה לָךְ. וּבָזֶה אַתְּ הוֹרֶסֶת אֶת בֵּיתֵךְ; כִּי בַּעֲלֵךְ יַעַזְבֵךְ, וְיִפֹּל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתִּית, וּלְבַסּוֹף תַּהַרְסִי עַצְמֵךְ לְגַמְרֵי.

[קונטרס חכמת נשים]

הליכות ביתה

בְּנוֹת סְפָרַד חַיָּבוֹת בְּהַסֵיבָּה בִּשְׁתִיַּת אַרְבַּע כּוֹסוֹת וּבַאֲכִילַת מַצָּה, כֵּיוָן שֶׁנָּשִׁים שֶׁלָּנוּ חֲשׁוּבוֹת הֵן, אַךְ בְּנוֹת אַשְׁכְּנַז לֹא נָהֲגוּ לְהָסֵב וַאֲפִלּוּ אֵין לָהֶן בַּעַל, כִּי סוֹמְכוֹת עַל שִׁיטַת הָראבי"ה שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה אֵין צֹרֶךְ לְהָסֵב וְכָךְ נָהֲגוּ בְּתֵימָן, וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָהֶן לָשֶׁבֶת בְּכִסֵּא מְכֻבָּד וְדֶרֶךְ חֵרוּת, וְיֵשׁ מִבְּנוֹת אַשְׁכְּנַז שֶׁנָּהֲגוּ לְהָסֵב.

אִשָּׁה מִבְּנוֹת סְפָרַד שֶׁשָּׁכְחָה וְלֹא הֵסֵבָה, אֵינָהּ צְרִיכָה לַחֲזֹר וְלִשְׁתּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת, אוֹ לֶאֱכֹל מַצָּה בְּהַסֵיבָּה.

[גדרי המועדים פסח עמוד רל]

עלון אוצרות השבת פרשת צו - שבת הגדול תשפ''ה

כּוֹס הַקִּדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת

ה' יִתְבָּרַךְ אָמַר לִמְחוֹת אֶת שְׁמוֹ עַל פְּנֵי הַמַּיִם בִּשְׁבִיל לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. הַצַּדִּיקִים מִתְדַּמִּים לְיוֹצְרָם וְכָל חֶשְׁקָם וְתַאֲוָתָם הוּא לְהָטִיל שָׁלוֹם בְּבָתֵּי יִשְׂרָאֵל. הַסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ הוּא עֵדוּת נוֹסֶפֶת לְכָךְ.

הָיָה זֶה בַּשָּׁנִים בָּהֶן מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ הִרְבָּה בִּנְסִיעוֹת בְּכָל חֶלְקֵי הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. לֹא הָיָה קַל הַדָּבָר בַּעֲבוּרוֹ אַךְ הוּא עָשָׂה זֹאת וְהִגִּיעַ לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת בִּכְדֵי לְעוֹרֵר אֶת הָאֲנָשִׁים לְיִרְאַת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה. בְּאַחַת מֵאוֹתָן נְסִיעוֹת הִגִּיעַ לְבֵית כְּנֶסֶת שֶׁבָּעִיר אַשְׁקְלוֹן.

רַבִּים מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁהִגִּיעוּ לַדְּרָשָׁה שֶׁעוֹרְרָה מֵחָדָשׁ אֶת הַנִּיצוֹץ שֶׁבְּלִבָּם, קִוּוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַצַּדִּיק לְאַחַר מִכֵּן לְקַבֵּל עֵצָה וּבְרָכָה. מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלָה יָקְדָה בְּלִבּוֹ מֵאָז וּמִקֶּדֶם שָׂמַח לְהִשָּׁאֵר בַּמָּקוֹם וּלְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם לַמְרוֹת שֶׁהַשָּׁעָה הִתְאַחֲרָה.

בֵּין כָּל הַמַּמְתִּינִים בַּתּוֹר הָאָרֹךְ שֶׁהִשְׂתָּרֵעַ עַד לַצַּדִּיק, הָיָה גַּם אַבְרֵךְ צָעִיר שֶׁמֵּאָז יוֹם חֻפָּתוֹ חָלְפָה תְּקוּפָה אֲרֻכָּה אַךְ לִפְרִי בֶּטֶן טֶרֶם זָכָה. וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ הֶחְלִיט לָגֶשֶׁת אֶל הַצַּדִּיק וּלְבַקְּשׁוֹ עַל הַדָּבָר.

כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ וּבִקֵּשׁ אֶת הַבְּרָכָה הַנִּכְסֶפֶת. הוּא עוֹד חָשַׁב שֶׁהַצַּדִּיק יְבַקְּשׁוֹ לִתְרֹם סְכוּם מְסֻיָּם "בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לַבְּרָכָה עַל מָה לָחוּל" כַּפִּתְגָּם הַשָּׁגוּר בְּפִי בַּעֲלֵי סְגֻלּוֹת וּבְרָכוֹת לְמִינֵיהֶם. אֶלָּא שֶׁמּוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ בִּקְּשׁוֹ עַל דָּבָר שׁוֹנֶה:

"תִּרְאֶה לְכַבֵּד אֶת אִשְׁתְּךָ וְתִרְאֶה יְשׁוּעוֹת".

הָאַבְרֵךְ הֻפְתַּע. לְבַקָּשָׁה שֶׁכָּזוֹ לֹא צִפָּה. לֹא כֶּסֶף… לֹא סְגֻלּוֹת… נָשַׁק אֶת יָדָיו שֶׁל הַצַּדִּיק וּפָנָה לְדַרְכּוֹ. לְאַחַר מִכֵּן הִזְדָּרֵז לְהָבִיא גַּם אֶת אִשְׁתּוֹ וּלְהִכָּנֵס מֵחָדָשׁ אֶל הַתּוֹר. כְּשֶׁתַּגִּיעַ שְׁעָתוֹ לְהַגִּיעַ אֶל הַצַּדִּיק בַּשֵּׁנִית, תּוֹפִיעַ גַּם הָאִשָּׁה לְיָדוֹ – – –

כְּשֶׁעָמְדוּ הַשְּׁנַיִם לִפְנֵי הַצַּדִּיק, בִּקֵּשׁ הָאַבְרֵךְ: "כְּבוֹד הַצַּדִּיק יְבָרֵךְ גַּם אֶת אִשְׁתִּי".

"כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ – תְּכַבֵּד אֶת אִשְׁתְּךָ וְתִרְאֶה יְשׁוּעוֹת", הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה. אֶלָּא שֶׁהַפַּעַם מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ חִדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר: "וְגַם תִּקְנֶה כּוֹס קִדּוּשׁ חֲדָשָׁה!"

כַּמָּה יָמִים לִפְנֵי כֵן – – –

הָאַבְרֵךְ וְאִשְׁתּוֹ הֵסֵבּוּ סְבִיב הַשֻּׁלְחָן לִסְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת. כְּבָר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁהַסְּעוּדוֹת הַלָּלוּ עוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם בִּבְדִידוּת. אֱמֶת, מִפַּעַם לְפַעַם זוֹכִים הֵם לְהַכְנִיס אוֹרֵחַ אוֹ שְׁתַּיִם וְאַף זְמִירוֹת הַשַּׁבָּת נִשְׁמָעוֹת בְּבֵיתָם, אַךְ הַבְּדִידוּת הַכְּלָלִית מְעִיקָה עֲלֵיהֶם מְאֹד. הָעֲרִירוּת שֶׁכִּרְסְמָה בָּהֶם בְּכָל פִּנָּה נָתְנָה אֶת אוֹתוֹתֶיהָ וְחוֹמַת הַשָּׁלוֹם הֵחֵלָּה לְהִסָּדֵק אֶצְלָם.

כָּךְ אֵרַע בְּאוֹתוֹ לֵיל שַׁבָּת בּוֹ פָּרְצָה מְרִיבָה קוֹלָנִית בֵּין הַשְּׁנַיִם וְקוֹלוֹ שֶׁל הָאִישׁ נָסַק לְרָמוֹת שֶׁטֶּרֶם יָדְעוּ קִירוֹת הַבַּיִת. וְכֵיוָן שֶׁנִּתְרַתֵּחַ דֵּי הַצֹּרֶךְ הֵחֵל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף וּמֵטִיחַ תְּלוּנוֹת עַל רֹאשָׁהּ שֶׁל הָאִשָּׁה וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאָחַז בְּכוֹס הַקִּדּוּשׁ שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲשׂוּיָה מִכֶּסֶף וְהִשְׁלִיכָהּ אַרְצָה בַּחֲמַת זַעַם. אֶת רְסִיסֶיהָ הָיָה קַל יוֹתֵר לֶאֱסֹף מֵאֲשֶׁר אֶת רְסִיסֵי הַלֵּב שֶׁנֻּפְּצוּ יַחַד אִתָּהּ.

הַשָּׁבוּעַ כִּמְעַט שֶׁחָלַף וְהַשְּׁנַיִם הִצְלִיחוּ אֵיךְ שֶׁהוּא לֶאֱסֹף אֶת הַשְּׁבָרִים (תַּרְתֵּי מַשְׁמַע) וְאָז הִגִּיעָה דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְהַבְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ: "תִּרְאֶה לְכַבֵּד אֶת אִשְׁתְּךָ וְתִרְאֶה יְשׁוּעוֹת". אַךְ הַבַּקָּשָׁה לִקְנוֹת כּוֹס קִדּוּשׁ חֲדָשָׁה הֵאִירָה אֶת הַצַּדִּיק בְּעֵינֵי הָאַבְרֵךְ בְּאוֹר חָדָשׁ – "רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גָּלוּי יֵשׁ כָּאן" וְעַל אֲתַר קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְצַיֵּת.

לֹא כֶּסֶף בִּקֵּשׁ הַצַּדִּיק וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא כָּבוֹד. רַק לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי הַזּוּג וּבְחַסְדֵי ה' עָלְתָה בְּיָדוֹ. הַבַּקָּשָׁה לְכוֹס קִדּוּשׁ חֲדָשָׁה הָיְתָה סִמְלִית וְגִלְּתָה מְעַט עַד הֵיכָן צוֹפוֹת עֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת. לַחֲמִשָּׁה יְלָדִים זָכוּ הַשְּׁנַיִם בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת וְכוֹס הַקִּדּוּשׁ שֶׁנִּקְנְתָה לְאַחַר הַדְּרָשָׁה הַהִיא הִזְכִּירָה לָהֶם יוֹתֵר מִכֹּל "שֶׁלֹּא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ כְּלִי מַחְזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם" – – –

עלון אוצרות השבת פרשת צו - שבת הגדול תשפ''ה

"כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב" (קֹהֶלֶת א, יח)

צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁגַּם הַצַּדִּיק הֲכִי גָּדוֹל הוּא גַּם־כֵּן בָּשָׂר וָדָם, גַּם עָלָיו עוֹבְרִים מַשְׁבֵּרִים וְגָלִים. וְאַדְרַבָּה, רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב, סִימָן עז) שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִילוּ צַדִּיק גָּדוֹל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה צַעַר בְּכָל יוֹם. וְאַדְרַבָּה מִי שֶׁדַּעְתּוֹ יוֹתֵר גְּדוֹלָה צַעֲרוֹ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב". וְאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר אֶת גֹּדֶל הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּרִירוּת שֶׁעוֹבֵר עַל צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְאֹד, כִּי כְּכָל שֶׁהַצַּדִּיק יוֹתֵר גָּדוֹל וְיוֹתֵר דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עוֹבֵר עָלָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר צָרוֹת וְיִסּוּרִים הֵן מִצַּד עַצְמוֹ וְהֵן מִצַּד אֲחֵרִים. שֶׁהַסָּמֶ"ךְ־מֵ"ם מֵקִים עָלָיו רְשָׁעִים אֲרוּרִים וּמְדַבְּרִים עָלָיו כָּל דָּבָר אָסוּר, וּמַעֲלִילִים עָלָיו עֲלִילוֹת שָׁוְא וְשֶׁקֶר, וְהוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל אֶת זֶה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א סִימָן קסג) שֶׁהַצַּדִּיק מֻכְרָח לִהְיוֹת בְּפִיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁהֵם לוֹעֲסִים אוֹתוֹ בְּאֶרֶס פִּיהֶם הַטָּמֵא. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁנַּעֲשָׂה כֻּלּוֹ וּמִמֶּנּוּ דִּבּוּר, שֶׁנַּעֲשָׂה שִׂיחָה בְּפִי הַבְּרִיּוֹת, וְהַכֹּל דּוֹבְרִים מִמֶּנּוּ, וְהוּא הוֹלֵךְ נָע וָנָד וּמִתְפַּזֵּר בְּפִי כֻלָּם, וְאֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁבָּא לְשָׁם יֵשׁ לוֹ עִנּוּיִים וְצָרוֹת מְשֻׁנּוֹת.

לָכֵן גַּם עַל צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד עוֹבֵר כָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת וּמַכְאוֹבִים מִכָּל הַכִּוּוּנִים, שֶׁאָדָם רָגִיל לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת זֶה, רֶגַע אֶחָד מַה שֶּׁהֵם סוֹבְלִים, וְזֶה עִקַּר גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לְהַחֲזִיק מָעֳמָד בְּכָל צָרָה וְצוּקָה שֶׁרַק עוֹבֵר עָלָיו, וְלָכֵן צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁגַּם עֲלֵיהֶם עוֹבֵר צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת, אֶלָּא כְּפִי גְּדֻלָּתָם הֵם מַמְתִּיקִים אֶת הַדִּינִים הָאֵלּוּ. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א, סִימָן עב)  אֲשֶׁר גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם אֵיזֶה מַשְׁבֵּר, הֵן הֵן מִדַּת הַדִּין שֶׁמִּתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, וְכַמּוּבָן אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַזֵּק אֶת הַצַּדִּיק בְּעֵת צָרָתוֹ, וְאָז אֶל רַב טוּב הַצָּפוּן יִזְכֶּה, וְרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (סֵפֶר־הַמִּדּוֹת, אוֹת צַדִּיק, סִימָן קז) לִפְעָמִים עַל־יְדֵי נַחַת רוּחַ אֶחָד וּמְעַט שֶׁעוֹשִׂים לַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים לָעוֹלָם הַבָּא.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב א' תנשא, אֲדָר א ה׳תשע״ד]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות