מענייני ברכת האילנות

אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רב), אֲשֶׁר יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם מְגֻלְגָּלִים בַּעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים עַל הַגַּגּוֹת, וְאֵין לָהֶם עֲלִיָּה, כִּי אֵין קוֹצְרִים אוֹתָן הָעֲשָׂבִים, וְלָכֵן אֵין לָהֶם עֲלִיָּה כְּלָל, וְהַנְּשָׁמוֹת הָאֵלּוּ שֶׁמְּגֻלְגָּלוֹת בְּקוֹצִים וּבְדַרְדָּרִים, צַר וָמָר לָהֶם, כִּי הֵן אַף פַּעַם לֹא בָּאוֹת לְתִקּוּן, לֹא־כֵן הַנְּשָׁמוֹת שֶׁמְּגֻלְגָּלוֹת בַּעֲצֵי פְּרִי, וּבְנֵי־אָדָם מְבָרְכִים עַל הַפֵּרוֹת, בָּזֶה הֵם מִתְעַלִּים. וְרוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁהַרְבֵּה פְּעָמִים אָדָם הוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה, וְיֵשׁ שָׁמָּה קוֹצִים וְדַרְדָּרִים, וְלִפְעָמִים נִתְפָּס בְּבִגְדוֹ וְנִקְרָע, וְכֵן לִפְעָמִים נִקְרָע לוֹ הָעוֹר וְזָב דָּם, צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לְהִשָּׁמֵר אָז לֹא לְקַלֵּל וְלֹא לְהוֹצִיא אֵיזֶה קְלָלָה מִפִּיו, אוֹ אֵיזֶה תְּלוּנָה וּטְרוּנְיָא, רַק שֶׁיֹּאמַר אָז בְּפֶה מָלֵא: "אָנָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, חוּס וְרַחֵם עַל הַנְּשָׁמָה הַמְגֻלְגֶּלֶת פֹּה, וְשֶׁתִּהְיֶה לָהּ עֲלִיַּת נְשָׁמָה, וְלִי יִהְיֶה כַּפָּרַת עֲוֹנוֹת".

כִּי עָלֶיךָ לָדַעַת, אֲהוּבִי, בְּנִי! אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בַּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, בְּהַשְׁגָּחָה פִּרְטֵי פְּרָטִית, שֶׁהֻצְרַכְתָּ לַעֲבֹר בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ, וְנִתְפַּס לְךָ הַבֶּגֶד, אוֹ נִשְׁרַט לְךָ הָעוֹר וְכוּ', כָּל זֶה בָּא מִנְּשָׁמָה שֶׁמְּגֻלְגֶּלֶת בַּקּוֹצִים וּבַדַּרְדָּרִים, וְכְשֶׁרוֹאֶה בַּר יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר, הוּא נִתְפָּס בּוֹ וְצוֹעֵק אֵלָיו בְּרַחֲמִים וּבְתַחֲנוּנִים: תַּעֲשֶׂה עִמִּי חֶסֶד, וְתוֹצִיא אוֹתִי מִפֹּה, בְּנֵי־אָדָם אֵין לָהֶם שֵׂכֶל, אוֹ עַל־פִּי־רֹב כְּשֶׁנִּקְרַע לָהֶם הַבֶּגֶד אוֹ הַמִּכְנָס, אוֹ נִפְצַע עוֹרָם עַד שֶׁזָּב דָּם וְכוּ', הֵם מַתְחִילִים לְקַלֵּל, וּפוֹלְטִים מִפִּיהֶם דִּבּוּרִים שֶׁל כְּפִירוּת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְאֵינָם יוֹדְעִים, שֶׁהִנֵּה הֵם גּוֹרְמִים עוֹד צַעַר לַנְּשָׁמָה, לֹא דַּי שֶׁאֵינָהּ מְתֻקֶּנֶת, אֶלָּא עוֹד גּוֹרְמִים לָזֶה לְהִשָּׁאֵר שָׁם זְמַן רַב, זְמַנִּים טוּבָא, וְרַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה עַל הַנְּשָׁמוֹת הָאֵלּוּ וְלָכֵן צְרִיכִים לְהִזָּהֵר בִּדְבָרִים אֵלּוּ מְאֹד מְאֹד, וְלִזְכֹּר, אֲשֶׁר יֵשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁמְּגֻלְגָּלוֹת בְּדוֹמֵם, בְּצוֹמֵחַ וּבְחַי וּבִמְדַבֵּר, וְגֹדֶל הַצַּעַר שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַלָּלוּ אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר כְּלָל.

וְעַכְשָׁו בִּימֵי נִיסָן, שֶׁאָז הֶאָרַת הַמֹּחִין הַפְּנִימִיִּים וְהַחִיצוֹנִיִּים מְאִירִים, לָכֵן הוּא הַזְּמַן לַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵי הַנְּשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלוֹת בְּצוֹמֵחַ. וְאֶת גֹּדֶל הַזְּכוּת הַזּוֹ אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל, וְעַל כֵּן נוֹהֲגִים לְהִשְׁתַּתֵּף יַחַד בְּרֹב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, וּמְבָרְכִים אֶת הַבְּרָכָה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּמַאֲרִיכִים בִּתְפִלָּה, וְנוֹתְנִים צְדָקָה לְפִדְיוֹן הַנְּשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלוֹת, וְכֵן עוֹשִׂים בְּרָכוֹת עַל מִינֵי מְתִיקָה וּמְזוֹנוֹת וּשְׁתִיָּה, וְהַכֹּל כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלוֹת בָּאִילָנוֹת וּבַעֲצֵי הַשָּׂדֶה, וְאַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ דָּבָר זֶה, כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא מְגֻלְגָּלוֹת פֹּה נְשָׁמוֹת הַשַּׁיָּכוֹת לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתְךָ, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּקְדִּים כְּבָר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן לָצֵאת בֵּין הָאִילָנוֹת, וּלְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, וּמִצְוָה הַבָּאָה לְיָדְךָ אַל תַּחְמִיצֶנָּה, אֶלָּא בִּזְרִיזוּת תִּזְדָּרֵז בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ דַּיְקָא, וְעַל־כָּל־פָּנִים שֶׁיִּהְיֶה קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, וּבִשְׁעַת הַדְּחָק יְכוֹלִים גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד.

וְדָבָר זֶה שַׁיָּךְ גַּם לְנָשִׁים וְגַם לִילָדִים, וְכֵן רָאוּי לְהַרְגִּילָם וּלְחַנְּכָם לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה בְּכַוָּנָה, וְגַם לְעוֹרֵר וּלְחַזְּקָם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְהַסְבִּיר לָהֶם כְּפִי שִׂכְלָם מָה עִנְיַן עֹנֶשׁ הַגִּלְגּוּלִים שֶׁהָאָדָם חוֹטֵא, בַּר מִינָן, לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, נִשְׁמָתוֹ מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר וְאֶת גֹּדֶל הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לַהַנְּשָׁמָה – אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל. וְלָכֵן זֶהוּ שֶׁמְּרַמְּזִים דִּבְרֵי תּוֹרָה וְדִבְרֵי מוּסָר וְהִתְעוֹרְרוּת בְּעֵת בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת, וּמְפִיצִים הִרְהוּר תְּשׁוּבָה בְּנַפְשׁוֹת הַחַיִּים, זֶה הַזְּמַן שֶׁמּוֹעִיל מְאֹד. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קצ): בִּשְׁבִיל זֶה נִקְרָא נִיסָן אָבִיב, שֶׁהוּא סוֹד אָלֶ"ף עִם בֵּי"ת, יוּ"ד עִם בֵּי"ת, שֶׁזֶּה סוֹד יִחוּדָא עִלָּאָה יִחוּדָא תַּתָּאָה, כִּי עַכְשָׁו בְּחֹדֶשׁ נִיסָן נַעֲשֶׂה הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּבָזֶה תָּבִין וְתַשְׂכִּיל סוֹד נוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד, אֲשֶׁר בַּפָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל הַתּוֹרָה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית? מִשּׁוּם (תְּהִלִּים קיא, ו): "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם", שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל: לִסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הִיא, הוּא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָיו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, וְהוּא מְקוֹרוֹ (מִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא בְּרֵאשִׁית): אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", וְלָמָּה כָּתַב מִבְּרֵאשִׁית? לְהוֹדִיעַ כֹּחַ גְּבוּרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיא, ו): "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם", כִּי מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הִיא בְּחֹדֶשׁ נִיסָן דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יב, ב): "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" וְגוֹ'.

נִמְצָא, שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת: בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה, וּבָהֶם הִכְנִיס אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִזְכּוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ, נְשָׁמָה, חַיָּה, יְחִידָה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה פַּרְצוּפִים: עַתִּיק וְאַרִיךְ, אַבָּא וְאִמָּא, זְעֵיר וְנוּקְבָא וְיִזְכּוּ לָרֶשֶׁת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שָׁם מֵאִיר אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי רַב וְנִפְלָא מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יא): "אֶרֶץ אֲשֶׁר הַוָּיָ"ה אֱלֹקֶיךָ דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי הַוָּיָ"ה אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" וְגוֹ', הָיְתָה דַּיְקָא בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, שֶׁהוּא רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, וְלָכֵן דַּיְקָא בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁהוּא אָבִיב, יִחוּדָא עִלָּאָה וִיחוּדָא תַּתָּאָה, אָז דַּיְקָא עוֹסְקִים בְּתִקּוּן כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלוֹת. וְכֵן הוּא (זֹהַר בֹּא לט:): אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לָא אִצְטְרִיךְ אוֹרַיְתָא לְמִכְתַּב אֶלָּא מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דִּשְׁרֵיתָא דְּסִיהֲרָא הַוֵי, וְעַל דָּא אוֹרַיְתָא הַזֶּה אֶצְטָרִיךְ לְמִכְתַּב מֵהָכָא דְּהָא בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקַשֶּׁר מִלָּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְהַתּוֹרָה הִיא שֹׁרֶשׁ וּמְקוֹר עַצְמִיּוּת אוֹר הַמֻּשְׁפָּע לְנֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, חַיָּה, יְחִידָה, שֶׁל פְּרָטֵי הָעוֹלָמוֹת: אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה, וּבְכָל פְּרָט וּפְרָט בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כָּלוּל בּוֹ נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, חַיָּה, יְחִידָה. וְלָכֵן דַּיְקָא עַכְשָׁו בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁהוּא רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, הוּא הַזְּמַן לְתַקֵּן אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלוֹת בָּאִילָנוֹת וּבָעֲצֵי הַשָּׂדֶה וְכוּ', וְלָכֵן נוֹהֲגִים לָצֵאת בֵּין הָאִילָנוֹת פְּרִי עֵץ, וּלְבָרֵךְ בְּרָכָה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, וּמִתְפַּלְּלִים עַל תִּקּוּן כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלוֹת בָּאִילָנוֹת וְכוּ'. וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּזְדָּרֵז לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַנּוֹרָאָה הַזּוֹ, וְעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הַנְּשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלוֹת, וּשְׂכָרוֹ רַב וְגָדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת; אַשְׁרֵי לוֹ בָּזֶה וְאַשְׁרֵי לוֹ בַּבָּא.

[מתוך קונטרס ברכת האילנות]

עלון אוצרות השבת פרשת פקודי תשפ''ה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר צַו ה'תשכ"ד.
אַף טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּ לַאֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, הַמִּשְׁתּוֹקֵק לְהִתְקָרְבוּת אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ… נֵרוֹ יָאִיר וְיִזְרַח לַנֶּצַח.

אָחִי הַיָּקָר! חָזָק וֶאֱמָץ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־פִּי הַדֶּרֶךְ הַתָּם שֶׁגִּלָּה לָנוּ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבֹד אֶת ה' בִּתְמִימוּת גְּמוּרָה בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל, (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב, סִימָן יט), וְעַל־יְדֵי תְּמִימוּת יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לְכָל הַמַּעֲלוֹת וְהַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, נְבוּאַת פֶּה אֶל פֶּה וְכוּ', וְלִחְיוֹת חַיִּים טוֹבִים, חַיִּים אֲרֻכִּים, גַּם בְּזֶה הָעוֹלָם (עַיֵּן בְּסִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת, מַעֲשֵׂה ט מֵהֶחָכָם וְתַם), וְעִקַּר הַתְּמִימוּת צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, לְהַשְׁלִיךְ אֶת שִׂכְלֵנוּ הַמְגֻשָּׁם לְגַמְרֵי, וּלְסַלֵּק אֶת חָכְמָתֵנוּ הַמְּדֻמֵּית, וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כְּבֶן לְאָבִיו, וְלָשִׂיחַ וּלְסַפֵּר אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ, וְזֶה עִקַּר הַחַיִּים, כִּי עִקַּר הַחַיִּים מְקַבְּלִים רַק עַל־יְדֵי תְּפִלָּה (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָן ט).

וּבִפְרָט עַכְשָׁו שֶׁמִּתְקָרְבִים יְמֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, וְהוּא הַזְּמַן הַמְּסֻגָּל בְּיוֹתֵר לִתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, כִּי אָז בָּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לִכְלָל יִשְׂרָאֵל, וְגִלָּה לָהֶם אֶת דֶּרֶךְ הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כו, ו): "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ", "וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹקֵי אֲבֹתֵינוּ, וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ" וְגוֹ, וְהָעִקָּר הָיָה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הֵאִיר וְגִלָּה אֶת אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְגִלָּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הִתְחַזְּקוּ בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה [כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שְׁמוֹת יז, יב) וְתַרְגּוּמוֹ פְּרִיסָן בִּצְלוֹ (פְּרוּשׂוֹת בִּתְפִלָּה)], וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְאֲלוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָן ז), אֲשֶׁר עִקַּר הַגָּלוּת הוּא עַל־יְדֵי פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּלְהֵפֶךְ הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה רַק בִּזְכוּת הַתְּפִלָּה (שָׁם, סִימָן ב), "פֶּסַח" – מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא אוֹתִיּוֹת "פֶּה־סָח", כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִים מִגָּלוּת מִצְרַיִם (בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת), עַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּח הַפֶּה לְדַבֵּר בְּשִׁירוֹת וּבִתְפִלּוֹת אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א, סִימָן ס) מַה שֶּׁמְּפָרֵשׁ שָׁם עַל הַמִּשְׁנָה (תְּרוּמוֹת א, ב): סְתָם חֵרֵשׁ – שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הִתְעוֹרְרוּת מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ מְדַבֵּר דִּבּוּרִים אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, עַיֵּן שָׁם; "פֶּסַח" – גִּימַטְרִיָּה שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל רַבִּי "נַחְמָן", הַיְנוּ עַל־יְדֵי רַבֵּנוּ זַ"ל נִפְתָּח הַפֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת פֶּה־סָח וְכַנַּ"ל וְהָבֵן.
אַשְׁרֵינוּ וְאַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ, שֶׁזָּכִינוּ לְהִתְקָרֵב אֶל אוֹר גָּנוּז וְנוֹרָא כָּזֶה, הַמְעוֹרֵר אוֹתָנוּ מְאֹד מְאֹד לַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתֵנוּ הַנִּצְחִית וּלְבַל נִישַׁן, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ, "בִּקֵּשׁ ה' לוֹ אִישׁ כִּלְבָבוֹ" וְגוֹ" (שְׁמוּאֵל־א, יג), "וּבִינָה שְׁמוֹ" (מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב א) "בִּינָה" בְּגִימַטְרִיָּה שְׁמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל (עַיֵּן בְּסֵפֶר חָכְמָה וּבִינָה). אַשְׁרֵינוּ וְאַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ, שֶׁנָּפַלְנוּ בְּגוֹרָלוֹ, וּלְמַעַן הַשֵּׁם, הַתְמֵד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִיר עַל זֶה רַבֵּנוּ זַ"ל בְּיוֹתֵר, וּבִפְרָט לִמּוּד גְּמָרָא וְתוֹסְפוֹת שֶׁמְּחַדְּדִים מְאֹד אֶת הַמֹּחַ וְכוּ', שֶׁמְּבַטֵּל אֶת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אַחֲרָא (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א סִימָן רד, וְעַיֵּן שָׁם בְּחֵלֶק א, סִימָן ג) מַעֲלַת לִמּוּד הַגְּמָרָא בַּלַּיְלָה, עַיִן לֹא רָאֲתָה, שֶׁמַּעֲלֶה אֶת הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ, עַיֵּן שָׁם. וְהָעִקָּר תִּשְׁתַּדֵּל לְהִתְבּוֹדֵד בְּכָל יוֹם כַּמָּה פְּעָמִים, וּלְבַקֵּשׁ וּלְהַפְצִיר לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁתִּזְכֶּה לְהִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִפָּתְחוּ לִבְּךָ וְדַעְתְּךָ, וְתִזְכֶּה לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת וְכוּ' עַיֵּן שָׁם (בְּסִימָן קלג), אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָם מָלֵא אוֹרוֹת וְסוֹדוֹת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, תִּזְכֶּה לַהֲבָנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרָשׁ שׁוֹחֵר טוֹב א ד); אֵין מַשְׁמִיעִין לָאֹזֶן אֶלָּא מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ, וְאֵין מַרְאִין לָעָיִן אֶלָּא מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִרְאוֹת וְכוּ' וְכוּ', וְהָבֵן. אוֹדוֹת נְסִיעָתְךָ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, זֶה עִנְיָן יָקָר מְאֹד מְאֹד, וְתִהְיֶה לְךָ תּוֹעֶלֶת רַבָּה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת תָּמִיד בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים וְתִשְׁתֶּה בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם הַיְקָרִים הַנּוֹבְעִים מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, וּתְחַזֵּק עַצְמְךָ מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וּלְהַאֲמִין שֶׁוַּדַּאי נִמְצָאִים בֵּין גְּדוֹלֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אַנְשֵׁי אֱמֶת, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, עוֹבְדֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּבְנֵי עֲלִיָּה, הַדְּבֵקִים בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יוֹמָם וָלַיְלָה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְתִשְׁתַּדֵּל לְשָׁרֵת אוֹתָם וּלְדַבֵּר אִתָּם בְּכָל יוֹם, וּכְתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר כָּל מַה שֶּׁתִּשְׁמַע מֵהֶם, וּתְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, וְתִרְאֶה לִכְתֹּב לִי בְּכָל פַּעַם אִגֶּרֶת, וְאָז טוֹב לְךָ לַנֶּצַח.
הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה רַבָּה מְאֹד מְאֹד…

יוֹמָא דְּהִלּוּלָא

רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל מִזְּלוֹטְשׁוֹב זיע"א

ג' נִיסָן

יְהוּדִי אֶחָד הָיָה גָּר בְּאַכְסַנְיָא שֶׁל אֶחָד מִשָּׂרֵי פּוֹלִין, וְצָבַר אֶצְלוֹ חוֹב גָּדוֹל וְלֹא הָיָה לוֹ מָעוֹת לְשַׁלֵּם לוֹ, וְכִרְאוֹת הַשָּׂר אֶת זֹאת הִכְנִיס אוֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו לְבֵית הַסֹּהַר וְהָיָה מַעֲבִידָם בַּעֲבוֹדַת פָּרֶךְ לִטְחוֹן בָּרֵיחַיִם. וְשָׁם בַּמַּאֲסָר יָלְדָה אֵשֶׁת הַיְּהוּדִי בֶּן, וִיהוּדֵי הַמָּקוֹם בִּקְּשׁוּ מֵהַשָּׂר שֶׁיִּתֵּן לוֹ לָמוּל אֶת בְּנוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, וּנְאוֹת לְכָךְ הַשָּׂר. הַבְּרִית נֶעֶרְכָה בְּחָצֵר שֶׁל אַחַד הָעֲרֵלִים, וְעָשׂוּ שָׁם סְעוּדָה כָּרָאוּי וּמָלוּ אֶת הַתִּינוֹק כַּדִּין וְנָתְנוּ גַּם לְשׁוֹמְרֵי הַשָּׂר יַיִן לִשְׁתּוֹת, וּכְשֶׁהֵם נִשְׁתַּכְּרוּ אָמַר אֶחָד הַשּׁוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלוֹשָׁה סוּסִים חֲזָקִים וְשֶׁהוּא יָכוֹל לְהַבְרִיחַ אֶת הַיְּהוּדִי לְמָקוֹם רָחוֹק, מִיַּד שִׁלְּמוּ לוֹ סְכוּם הָגוּן וְהוּא הֶעֱלָה אוֹתָם לַעֲגָלָה וְהִתְחִילוּ לִנְסֹעַ. מִשֶּׁהִתְחִילוּ לִנְסֹעַ הִבְחִינוּ שֶׁמֵּרֹב הַחִפָּזוֹן שָׁכְחוּ אֶת הַתִּינוֹק שָׁם בֶּחָצֵר, אַךְ הֶעָרֵל לֹא הָיָה מוּכָן לְהִסְתַּכֵּן וְלַחֲזֹר לְשָׁם עַל אַף בְּכִיּוֹתֵיהֶם. בַּעַל הֶחָצֵר הָיָה חֲשׂוּךְ בָּנִים, וּכְשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ וְרָאָה אֶת הַתִּינוֹק שָׁם, בִּקֵּשׁ מֵהַשָּׂר לְגַדְּלוֹ אֶצְלוֹ, וְכָךְ גִּדְּלוֹ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה בֶּן שְׁמוֹנֶה וּשְׁלָחוֹ לִרְעוֹת צֹאן. בְּאַחַד הַיָּמִים נָפְלָה קְטָטָה בֵּין הָרוֹעִים, וְנִפְלַט מִפִּיהֶם דִּבּוּר אֵלָיו: "אַל תַּחְשֹׁב שֶׁהִנְּךָ מִבְּנֵי עַמֵּנוּ, אֶלָּא יְהוּדִי אַתָּה, וּרְאָיָה לְכָךְ שֶׁהִנְּךָ מָהוּל!" וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה, כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הֶחְלִיט שֶׁהוּא רוֹצֶה לַחֲזֹר לְחֵיק הַיְהוּדִים וּלְחַפֵּשׂ אַחַר אָבִיו וְאִמּוֹ, וּמָצָא לְכָךְ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר כַּאֲשֶׁר הֶעָרֵל שֶׁגִּדְּלוֹ נָסַע לִנְסִיעָה אֲרֻכָּה, וְאָז בָּרַח לְאַחַת הֶעָרִים הַקְּרוֹבוֹת וּלְאַחַר שָׁנָה בָּרַח לְעִיר רְחוֹקָה יוֹתֵר וְשָׁם לִמְדוּ אוֹתוֹ תּוֹרָה, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מְלַמֵּד אֵצֶל אֶחָד מֵחֲסִידֵי רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל מִזְּלוֹטְשׁוֹב זיע"א. בְּאַחַת מִנְּסִיעוֹתָיו אֵלָיו לְקָחוֹ עִמּוֹ וְהִכְנִיסוֹ לָרַבִּי, הַנַּעַר בִּקֵּשׁ מֵהָרַבִּי שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ מִי הֵם אָבִיו וְאִמּוֹ, הָרַבִּי לָקַח קְלָף וְכָתַב עָלָיו דְּבַר מָה, וּתְפָרוֹ בְּתוֹךְ חֲתִיכַת עוֹר וְצִוָּה לוֹ: "כְּשֶׁיַּגִּיעַ עֵת חֻפָּתְךָ תַּרְאֶה אֶת הַקְּלָף לְאֶחָד מִמּוֹרֵי הַצֶּדֶק לִפְנֵי הַקִּדּוּשִׁין". כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְגִיל תֵּשַׁע עֶשְׂרֵה הוּא הִתְחַבֵּב מְאֹד בְּעֵינֵי עָשִׁיר אֶחָד שֶׁנֵּאוֹת לְשַׁדְּכוֹ עִם בִּתּוֹ, בְּעֵת הַחֻפָּה הוֹצִיא אֶת הַקְּלָף וְהֶרְאָה לְאֶחָד מִמּוֹרֵי הַצֶּדֶק, וְהָיָה כָּתוּב בּוֹ: "אֵיךְ יָכוֹל לִיקָח אָח אֶת אֲחוֹתוֹ…" וְכִרְאוֹת הָרַב כָּךְ דָּרַשׁ וְחָקַר עַד שֶׁנּוֹדַע שֶׁאָכֵן הוּא בְּנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עָשִׁיר וְנַעֲשֶׂה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם מִשִּׂמְחַת הַחֲתֻנָּה שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה לִהְיוֹת…

עלון אוצרות השבת פרשת פקודי תשפ''ה

רִגְעֵי מוֹהֲרָא"שׁ

[תַּקְצִיר – מוֹהֲרָא"שׁ חָזַר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהֵחֵל לְפַרְסֵם אֶת ר' לֵוִי יִצְחָק בֶּנְדֶּר זַ"ל]

אַף שֶׁמֵּאָז שֶׁהִתְחִיל לְהַדְפִּיס אֶת סְפָרָיו, אָז הִתְלַהֲטָה הַמַּחֲלֹקֶת עָלָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכֵן הִשְׁפִּיעוּ עַל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל, שֶׁגַּם הוּא יֵצֵא כְּנֶגְדּוֹ, אֲבָל הַכֹּל הָיָה כְּלַפֵּי חוּץ, כִּי לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל הָיָה קֶשֶׁר עִם מוֹהֲרָא"שׁ כָּל הַשָּׁנִים, וְאַף שֶׁהָיוּ כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהִתְרָאוֹת עִמּוֹ, עִם כָּל זֹאת הָיָה בְּקֶשֶׁר טֵלֵפוֹנִי עִמּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּשָׁבוּעַ, וְאַף אֶחָד לֹא יָדַע מִזֶּה, כִּי בְּפֵרוּשׁ אָמַר לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל: אֲנִי מֻכְרָח לְקַיֵּם עִמְּךָ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רמא) כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה פִּנְחָס עִם יִשְׂרָאֵל וְכוּ', וְעַל־יְדֵי־זֶה אֲקָרֵר וְאָחְלִישׁ אֶת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעָלֶיךָ וְכוּ', אַךְ הַכֹּל צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּסוֹד, כִּי רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל עַל אַף רֹב תְּמִימוּתוֹ הָיָה פִּקֵּחַ עָצוּם, וְיָדַע כַּוָּנַת מוֹהֲרָא"שׁ, וְעַל־כֵּן לְטוֹבַת הָעִנְיָן אָמַר לוֹ שֶׁיּוֹתֵר טוֹב שֶׁיִּהְיוּ בְּקֶשֶׁר טֵלֵפוֹנִי, וּבִפְרָט שֶׁהָאִישׁ שֶׁשָּׁלַח אֶת הַכֶּסֶף לַיְּשִׁיבָה בְּמֵאָה שְׁעָרִים, הָיָה שׂוֹנֵא גָּדוֹל לְמוֹהֲרָא"שׁ, וְעַל־כֵּן הָיָה הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְנַהֵג כָּךְ, שֶׁמִּבַּחוּץ הָיָה נִדְמֶה כְּאִלּוּ גַּם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל נֶגְדּוֹ, אֲבָל הַכֹּל הָיָה מִשְׂחָק, וּלְכַמָּה אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים הָיָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִתְפָּאֵר: יֵשׁ לִי רַק יְדִיד אֶחָד, וְהוּא מוֹהֲרָא"שׁ, אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת מִפְּנֵי הַקִּנְאָה צָרִיךְ לָלֶכֶת כָּךְ, אזוי מוז גיין דעם רבינס זאך פארשטעלט [כָּךְ צָרִיךְ לֵילֵךְ דְּבַר רַבֵּנוּ זַ"ל – בְּהֶעְלֵם וּמְחֻפָּשׂ], וְכִשְׁבוּעַיִם לִפְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ שָׁלַח רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל שָׁלִיחַ מְיֻחָד לְמוֹהֲרָא"שׁ לְאַרְצוֹת הַבְּרִית, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אִישִׁית, שֶׁרוֹצֶה מְאֹד לִרְאוֹתוֹ, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מָצָא אֶת מוֹהֲרָא"שׁ שׁוֹכֵב בְּמִטָּתוֹ, כִּי נִפְצַע בִּתְאוּנַת דְּרָכִים, וְהָיָה עִם גֶּבֶס וְכוּ', וְלֹא הָיָה יָכוֹל לָרֶדֶת וְלֵילֵךְ, רָאָה הַשָּׁלִיחַ, שֶׁזֶּה דָּבָר בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי שֶׁיִּסַּע מוֹהֲרָא"שׁ, וְאַף שֶׁהִצִּיעַ לוֹ הַשָּׁלִיחַ, שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ אֶת הַכַּרְטִיס הָלֹךְ וַחֲזוֹר, מִגֹּדֶל הִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל לִרְאוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי שָׁלַח אוֹתוֹ בִּפְרָטִיּוּת שֶׁיִּקְרָא לוֹ, אֲבָל מוֹהֲרָא"שׁ הֶרְאָה לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָלֶכֶת, עַל־כֵּן הַתְקַשֵּׁר מוֹהֲרָא"שׁ תֵּכֶף־וּמִיַּד לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל, (כִּי עַד אָז לֹא יָדַע עַד כַּמָּה חָמוּר הַמַּצָּב, רַק לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע מִפִּי הַשָּׁלִיחַ אֶת חֻמְרַת מַחֲלָתוֹ, לֹא עָלֵינוּ, אָז נִתְוַדַּע לוֹ), וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל חִזְּקוֹ, וְאָמַר לוֹ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "רְאֵה לְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים, וְתַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתְךָ – עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְהָפִיץ אֶת אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל בָּעוֹלָם, וְאַל תִּתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה כְּמוֹ שֶּׁדִּבַּרְתִּי עִמְּךָ כָּל הַשָּׁנִים", (וְעוֹד דִּבֵּר עִמּוֹ כַּמָּה עִנְיָנִים שֶׁמּוֹהֲרָא"שׁ לֹא רָצָה לְסַפֵּר לָנוּ).

וְאָמַר מוֹהֲרָא"שׁ, שֶׁמֵּאָז שֶׁגִּלָּה וּפִרְסֵם אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל בָּעוֹלָם, נַעֲשָׂה סֵדֶר גָּדוֹל בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כִּי כֻּלָּם כָּפְפוּ רֹאשָׁם כְּלַפָּיו, יַעַן כִּי דִּבּוּרָיו הָיוּ רַק דִּבּוּרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְחִזֵּק וְאִמֵּץ אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאַף שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ כָּל־כָּךְ אֶל בְּנֵי הַנְּעוּרִים, וּבִפְרָט אֶל רְחוֹקִים, עִם כָּל זֹאת עִקַּר שִׂמְחָתוֹ שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ הָיְתָה, שֶׁיֵּשׁ כְּבָר לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִי שֶׁיַּנְחֶה אוֹתָם, וְאֵינָם הֶפְקֵר.

[שִׂיחוֹת מוֹהֲרָא"שׁ חֵלֶק ד' אוֹת פִּרְסוּם]

יוֹם חֲמִישִׁי י"ג אֲדָר א' לְסֵדֶר כִּי תִשָּׂא ה'תשכ"ז

מוֹהֲרָא"שׁ כָּתַב מִכְתָּב לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁכְּבָר שָׁלַח לוֹ סְפָרִים לַהֲפָצָה כַּמָּה חֳדָשִׁים לִפְנֵי כֵן, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁבְּאוֹתָם עִתִּים הָיָה טָרוּד מְאֹד בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, כִּי הוּא הָיָה מְטֻפָּל עִם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת סְפָרִים, וְלֹא הָיָה לוֹ מַמָּשׁ רֶגַע פָּנוּי, לֹא הָיָה לוֹ זְמַן לְדַבֵּר אִתּוֹ אוֹדוֹת הַסְּפָרִים שֶׁשָּׁלַח, וּמוֹהֲרָא"שׁ עִדְכֵּן אוֹתוֹ שֶׁקִּבֵּל לְעֵת עַתָּה שִׁשִּׁים דּוֹלָר מֵהַסְּפָרִים שֶׁנִּמְכְּרוּ, וּמֵחֲמַת שֶׁכָּעֵת יוֹצֵא לָאוֹר הַ'לִּקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן' הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וְכֵן בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ יָצָא 'סֵפֶר הַמִּדּוֹת' וְעוֹד כַּמָּה סְפָרִים, וְהוּא מְסֻבַּב בְּחוֹבוֹת בַּאֲלָפִים רַבִּים, עַל־כֵּן דָּרַשׁ לָדַעַת מַה נַּעֲשָׂה עִם הַסְּפָרִים הַנַּ"ל, וְאִם נִמְכַּר קְצָת, וְאִם יֵשׁ אֶצְלוֹ מָעוֹת תְּמוּרַת הַסְּפָרִים – שֶׁיְּשַׁלְּחֵם לַכְּתֹבֶת שֶׁלּוֹ.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ב', מִכְתָּב רמד]

עלון אוצרות השבת פרשת פקודי תשפ''ה

מַהוּ הַזְּמַן שֶׁל בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת?

חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (בְּרָכוֹת מג:): אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּנָפִיק בְּיוֹמֵי נִיסָן וְחָזֵי אִילָנֵי דְּקָא מְלַבְלְבֵי, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהִתְנָאוֹת בָּהֶן בְּנֵי־אָדָם". וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם (פֶּרֶק י מֵהִלְכוֹת בְּרָכוֹת, הֲלָכָה יג): הַיּוֹצֵא לַשָּׂדוֹת אוֹ לַגִּנּוֹת בִּימֵי נִיסָן, וְרָאָה אִילָנוֹת פּוֹרְחִים וְנִיצָנִים עוֹלִים, מְבָרֵךְ: "בָּרוּךְ אַתָּה הַוָּיָ"ה אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת כְּדֵי לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי־אָדָם". וְכֵן נִפְסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים, סִימָן רכו, סְעִיף א): הַיּוֹצֵא בִּימֵי נִיסָן וְרָאָה אִילָנוֹת שֶׁמּוֹצִיאִין פֶּרַח, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ אַתָּה הַוָּיָ"ה אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי־אָדָם". וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְאִם אִחֵר לְבָרֵךְ עַד אַחַר שֶׁגָּדְלוּ הַפֵּרוֹת – לֹא יְבָרֵךְ עוֹד. וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי! שֶׁמּוּבָא בְּשֵׁם הַמְּקֻבָּלִים, שֶׁהַבְּרָכָה לְבָרֵךְ עַל הָאִילָנוֹת, הִיא דַּוְקָא בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, וְלֹא קֹדֶם לָכֵן וְלֹא לְאַחַר מִכֵּן, כִּי אָז בְּחֹדֶשׁ נִיסָן יֵשׁ עֲלִיָּה לְכָל הַנְּשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלוֹת בְּתוֹךְ הָאִילָנוֹת וַעֲצֵי הַשָּׂדֶה וְכוּ', וְגֹדֶל הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים הַמָּרִים שֶׁסּוֹבְלִים הַנְּשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלוֹת בְּתוֹךְ הָאִילָנוֹת וַעֲצֵי הַשָּׂדֶה וְהֶעָלִים וְהָעֲנָפִים וְכוּ', אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל, וְזֶהוּ עֹנֶשׁ קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד. עַכְשָׁו בִּימֵי נִיסָן הוּא הַזְּמַן לְתַקְּנָם, וְלָכֵן נוֹהֲגִים לְהִתְאַסֵּף בְּרֹב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ דַּיְקָא, וּלְבָרֵךְ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה "בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת", וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, וּלְהִתְפַּלֵּל עַל הַנְּשָׁמוֹת. וּמַה גַּם שֶׁנּוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת בְּרָכוֹת עַל מִינֵי מְזוֹנוֹת וְעַל פֵּרוֹת הָאִילָן אַחַר סֵדֶר "בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת", שֶׁיּוֹשְׁבִים יַחַד בַּשָּׂדֶה בְּצַוְתָּא, וְטוֹעֲמִים מִינֵי מְתִיקָה וּמַרְבִּים בִּבְרָכוֹת, וּמְכַוְּנִים הֵיטֵב בַּבְּרָכוֹת, כְּדֵי שֶׁבִּזְכוּת הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת וְהַצְּדָקָה תִּהְיֶה עֲלִיַּת נְשָׁמָה לְכָל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלוֹת בָּאִילָנוֹת וַעֲצֵי הַשָּׂדֶה, וּלְהַעֲלוֹתָם וּלְהַבִיאָם אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה.

[מתוך קונטרס ברכת האילנות]

.

עלון אוצרות השבת פרשת פקודי תשפ''ה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, יוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ לְסֵדֶר עֵקֶב, י"ט מְנַחֵם־אָב ה'תשמ"ג.

שָׁלוֹם רַב.

אֶת מִכְתָּבֵךְ בְּמִכְתָּב בַּעְלֵךְ לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי. וּמַמָּשׁ חַיִּים חֲדָשִׁים נִכְנְסוּ בִּי, לִרְאוֹת אֵיךְ שֶׁאִשָּׁה עוֹזֶרֶת לְבַעְלָהּ. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא־דְבֵי־אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק ט, סִימָן ח): 'אֵיזוֹ אִשָּׁה כְּשֵׁרָה? הָעוֹשָׂה רְצוֹן בַּעְלָהּ'; וּבִפְרָטִיּוּת נָשִׁים בְּמַאי קָא זַכְיָן, כִּי בָּזֶה שֶׁמְּחַכּוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן בְּבוֹאָם מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ, הַיְנוּ שֶׁעוֹזְרוֹת לָהֶם לִלְמֹד תּוֹרָה (עַיֵּן בְּרָכוֹת יז.), וְדָבָר זֶה בָּרוּר: כְּשֶׁאִשָּׁה יֵשׁ לָהּ סַבְלָנוּת לְבַעְלָהּ, וּמַרְאָה לוֹ תָּמִיד פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, הִיא יְכוֹלָה לַהֲפֹךְ אֶת דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי אֶל דַּעְתָּהּ. וְעַל־כֵּן רְאִי לִהְיוֹת תָּמִיד שְׂמֵחָה וְעַלִּיזָה, וּתְחַזְּקִי אֶת בַּעְלֵךְ מְאֹד מְאֹד, וְתִהְיִי לוֹ לְעֵזֶר גָּדוֹל בְּרוּחָנִי וּבְגַשְׁמִי, אָז "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים" (מִשְׁלֵי כז, יט), שֶׁיִּתְהַפֵּךְ אֵלַיִךְ.

אוֹדוֹת שְׁאֵלָתֵךְ: לָמָּה כָּל עִנְיַן בְּרֶסְלֶב עֲדַיִן נִרְאָה לְלַעַג וּלְקֶלֶס בְּעֵינֵי הֲמוֹן־עַם, וְכֵן בְּעֵינֵי כָּל מִשְׁפַּחְתֵּךְ? הָאֱמֶת אַגִּיד לָךְ, כִּי כְּבָר אָמַר הַנָּבִיא (יְשַׁעְיָהוּ נט, טו): "וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל"; וְכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר־הַמִּדּוֹת, אוֹת אֱמֶת, סִימָן ל): 'לְפִי הָרִחוּק מֵאֱמֶת, כֵּן מַחֲזִיק אֶת הַסּוּר מֵרָע לְשׁוֹטֶה', עַיֵּן שָׁם. וְזֶה הַתֵּרוּץ וְהַסִּבָּה הַנְּכוֹנָה.

אַךְ יֵשׁ עוֹד דְּבָרִים בְּגוֹ: יַעַן כִּי עִנְיַן רַבֵּנוּ זַ"ל הוּא כְּלָלִיּוּת גְּדוֹלָה, וְזֶה מַקִּיף אֶת כָּל עַם־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵינוֹ מְצֻמְצָם בְּחוּג מְסֻיָּם אוֹ בְּעֵדָה מְסֻיֶּמֶת, כִּי הִיא דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּגַלֶּה מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְעַל־כֵּן מִתְקָרְבִים אֵלֶיהָ כָּל־מִינֵי בְּנֵי־אָדָם מִכָּל הָעֵדוֹת וְהַשְּׁכָבוֹת. וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, גַּם נִכְנָסִים כָּאֵלּוּ שֶׁאֵינָם שְׁפוּיִים בְּדַעְתָּם, וְעוֹשִׂים רַעַשׁ וּמְהוּמָה, וּמִתְנַהֲגִים כִּפְרָאִיִּים, וּבַחוּץ יוֹצֵא שֵׁם כְּאִלּוּ הֵם מֵ'אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ', וְזֶה מַבְאִישׁ אֶת הָרֵיחַ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְעַל־כֵּן יוֹצֵא שֵׁם רַע עָלֵינוּ. אֲבָל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּעֵין הָאֱמֶת בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, יִרְאֶה תֵּכֶף־וּמִיָּד הֵיכָן הִיא הָאֱמֶת, וְהַאִם בֶּאֱמֶת נִכְתָּב בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל הַנְהָגוֹת מְשֻׁנּוֹת וְשִׁגְיוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּדַבְּרִים?! וְאָז יִתְוַדַּע הֵיכָן הָאֱמֶת.

אוֹדוֹת תִּקּוּן הַמִּדּוֹת שֶׁלָּךְ: הָיָה טוֹב מְאֹד מְאֹד לְעַיֵּן בַּסֵּפֶר הַנִּפְלָא 'סֵפֶר־הַמִּדּוֹת', אֲשֶׁר סֵפֶר זֶה חִבֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל בִּימֵי יַלְדּוּתוֹ, כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הַמִּדּוֹת, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּתְמִיד בְּסֵפֶר זֶה תָּמִיד, וְאָז בְּוַדַּאי יְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתָיו. וּמַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, אִם תְּעַיְּנִי גַּם בַּסֵפֶר הַנִּפְלָא 'פְּעֻלַּת־הַצַּדִּיק', וְשָׁם תִּרְאִי אֶת הֲלִיכוֹתָיו וְתוֹלְדוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל.

וּמֵחֲמַת טִרְדוֹת הַשַּׁבָּת – הַהֶכְרֵחַ לְקַצֵּר.

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ…

תִּכְתְּבוּ לִי שְׁנֵיכֶם אַתְּ וּבַעְלֵךְ, וּמַמָּשׁ חַיִּים תַּכְנִיסוּ בִּי.

עלון אוצרות השבת פרשת פקודי תשפ''ה

בִּתִּי הַיְקָרָה! אֲבַקְּשֵׁךְ מְאֹד לְבַל תִּתְיָאֲשִׁי, וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶּׁעוֹבֵר עָלַיִךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת, וְאַתְּ בּוֹכָה מֵרֹב כְּאֵב. לָמָּה לָךְ לִבְכּוֹת וְלִהְיוֹת בִּמְרִירוּת?! יוֹתֵר טוֹב לָךְ לִבְרֹחַ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, תִּתְפְּסִי עַצְמֵךְ, וּבִרְחִי עַתָּה אֶל שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, וּתְבַקְּשִׁי שָׁם בְּרַחֲמִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. אוֹ תִּסְעִי אֶל קִבְרוֹת הַצַּדִּיקִים, וְשָׁם תִּשְׁפְּכִי אֶת לִבֵּךְ בְּרַחֲמִים וּבְתַחֲנוּנִים וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְתַחְזְרִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

תְּקַבְּלִי עַל עַצְמֵךְ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לָלֶכֶת בְּכִסּוּי רֹאשׁ, בִּבְגָדִים צְנוּעִים, וְלֹא בְּמַלְבּוּשׁ לְלֹא שַׁרְווּלִים, אוֹ בְּמִכְנָסַיִם, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא בְּבִגְדֵי שָׁחַץ וּפְרִיצוּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֶלָּא בִּבְגָדִים אֲרֻכִּים כַּיָּאֶה לְבַת יִשְׂרָאֵל. מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה תְּקַבְּלִי עַל עַצְמֵךְ לֶאֱכֹל רַק מַאֲכָלִים כְּשֵׁרִים לִמְהַדְּרִין, וְלֹא טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת בְּכָל מִסְעָדָה, מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה תְּתַקְּנִי אֶת מַעֲשַׂיִךְ, וְתָשׁוּבִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אָז תִּרְאִי, בִּתִּי הַיְקָרָה, אֵיךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעֲזֹר לָךְ, וְכָל הַתְּפִלּוֹת שֶׁתִּתְפַּלְּלִי לְפָנָיו, תִּתְקַבֵּלְנָה לְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל. לָזֹאת אֲבַקְּשֵׁךְ מְאֹד לְבַל תִּנְהֲגִי בִּפְזִיזוּת, וְלֹא תִּשְׁבְּרִי בְּמוֹ יָדַיִךְ אֶת בֵּיתֵךְ, כִּי אִם אַתְּ עוֹשָׂה מַעֲשֵׂה שְׁטוּת – אִוֶּלֶת, אַתְּ הוֹרֶסֶת אֶת בֵּיתֵךְ בַּיָּדַיִם מַמָּשׁ. עַל־כֵּן רְאִי לְקַבֵּל עַל עַצְמֵךְ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְתַחְדִּירִי בְּעַצְמֵךְ רַק אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאָז תִּוָּכְחִי אֵיךְ הַכֹּל יִשְׁתַּנֶּה לְטוֹבָה. אַשְׁרֵי הָאִשָּׁה הַמַּחְדִּירָה דְּבָרִים אֵלּוּ בְּתוֹךְ לִבָּהּ, שֶׁאָז בֵּיתָהּ יִבָּנֶה מִשְׁכָּן לִשְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ.

[קונטרס חכמת נשים]

הליכות ביתה

נָפְלָה חֲתִיכַת בָּשָׂר לְתוֹךְ סִיר חָלָב חַם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ (פֵּרוּשׁ, חַם מְאֹד שֶׁנִּמְנַע לִשְׁתּוֹתוֹ מֵחֲמַת חַמִּימוּתוֹ), מְסַלֵּק אֶת חֲתִיכַת הַבָּשָׂר מִיַּד, וְאַחַר כָּךְ מוֹדֵד אִם יֵשׁ פִּי שִׁשִּׁים בֶּחָלָב כְּנֶגֶד חֲתִיכַת הַבָּשָׂר, כְּגוֹן שֶׁהַחֲתִיכָה שׁוֹקֶלֶת 10 גָּרַם, וְנִמְצָא בַּסִּיר חָלָב בְּמִדָּה שֶׁל 600 גָּרַם, אָז הֶחָלָב מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה, אַךְ אִם הָיָה פַּחוֹת מ- 600 גְּרָם, נֶאֱסַר הֶחָלָב בִּשְׁתִיָּה וּבַהֲנָאָה, וְיִשְׁפֹּךְ אוֹתוֹ.

מַה שֶּׁאָנוּ מַצְרִיכִים שֶׁיִּהְיֶה פִּי שִׁשִּׁים בֶּחָלָב כְּנֶגֶד הַבָּשָׂר, הוּא מֵאַחַר שֶׁשִּׁעֲרוּ חֲזַ"ל, שֶׁכָּל אֹכֶל שֶׁהוּא, שֶׁהִתְעָרֵב בַּתַּבְשִׁיל, אֵינוֹ יָכוֹל לָתֶת טַעַם וּלְהַשְׁפִּיעַ עַל הַתַּבְשִׁיל כְּשֶׁיֵּשׁ פִּי שִׁשִּׁים נֶגְדּוֹ [לְבַד מִדְּבָרִים מְסֻיָּמִים שֶׁנּוֹתְנִים טַעַם אַף בְּיוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים, כְּתַבְלִינִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם]. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר אִסּוּרִים, וּכְגוֹן חֲתִיכַת בָּשָׂר נְבֵלָה שֶׁנָּפְלָה לְתַבְשִׁיל כָּשֵׁר, אִם יֵשׁ פִּי שִׁשִּׁים כְּנֶגְדָּהּ, הַתַּבְשִׁיל מֻתָּר בַּאֲכִילָה.

הַבְהָרָה – דִּינֵי בִּטּוּל בְּרֹב אֵלּוּ אֵינָם שַׁיָּכִים כְּלָל לְגַבֵּי תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ בְּפֶסַח, וְיֵשׁ לָדַעַת שֶׁבְּכָל מִקְרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא, אֵין לָאָדָם לִסְמֹךְ עַל עַצְמוֹ וְלִמְדֹּד אֶת הַכַּמּוּיוֹת, אֶלָּא עָלָיו לְהַרְאוֹת אֶת הַתַּעֲרֹבֶת לְמוֹרֶה הוֹרָאָה, וְיוֹרֵהוּ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה.

[ספר כשרות המטבח]

עלון אוצרות השבת פרשת פקודי תשפ''ה

חִפּוּשׂ בַּנֵּרוֹת

מַעֲשֶׂה נִפְלָא עַל עֵינָיו שֶׁל הַצַּדִּיק הַצּוֹפִיּוֹת לְמֵרָחוֹק בָּאוֹר הַגָּנוּז שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. אוֹר שֶׁל נֵרוֹת שַׁבָּת!

כְּשֶׁנִּיחוֹחַ עָרֵב שֶׁל מַאַכְלֵי שַׁבָּת הַמִּתְבַּשְּׁלִים עַל הַכִּירָה מְמַלֵּא אֶת הַבַּיִת, הִמְשִׁיךְ הָאַבְרֵךְ הַצָּעִיר בּוֹ יַעֲסֹק סִפּוּרֵנוּ בַּהֲכָנוֹת נוֹסָפוֹת לִקְרַאת בּוֹאָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה וּמִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב (שְׁמוֹת, טז): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ".

כְּבָר בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם הִבְחִין שֶׁשְּׁעוֹן הַשַּׁבָּת הַמְחֻבָּר לְאַחַד הַמַּכְשִׁירִים הַחַשְׁמַלִּיִּים מְמַהֵר מִשּׁוּם מָה. "אֶפְשָׁר שֶׁמִּישֶׁהוּ מִבְּנֵי הַבַּיִת נָגַע בּוֹ" הִרְהֵר לְעַצְמוֹ תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מְכַוְּנוֹ מֵחָדָשׁ.

וְכֵיוָן שֶׁתַּמּוּ כָּל הַהֲכָנוֹת הֵחֵל עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שָׁם יְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת עִם שְׁאָר בְּנֵי מָתָא. אָמְנָם בְּרֹב עַרְבֵי שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה הַהֲכָנוֹת מִסְתַּיְּמוֹת בַּזְּמַן וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים כְּבָר אַרְבָּעִים דַּקּוֹת בְּטֶרֶם תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ. אֶלָּא שֶׁמִּפַּעַם לְפַעַם יֶשְׁנוֹ יוֹצֵא מִן הַכְּלָל כְּדֻגְמַת הַפַּעַם הַזּוֹ בָּהּ הוֹרָה הַשָּׁעוֹן עַל עֶשְׂרִים דַּקּוֹת לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה וְכֵיוָן שֶׁהָיָה הָאַבְרֵךְ נֶחְפָּז לָצֵאת אֶת הַבַּיִת לֹא הִסְפִּיק לַעֲנוֹת 'אָמֵן' אַחַר בִּרְכָתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ עַל הַדְלָקַת נֵרוֹתֶיהָ. כְּשֶׁהִיא בֵּרְכָה – הוּא כְּבָר לֹא הָיָה שָׁם.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת עוֹד הִסְפִּיק לַעֲנוֹת 'אָמֵן' אַחַר כַּמָּה מִבִּרְכוֹתָיו שֶׁל שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר הַחוֹזֵר אֶת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת. הָיָה זֶה מִנְיָן שֶׁהִתְאַרְגֵּן מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת מִשּׁוּם שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת גּוּפָא כְּבָר אָחֲזוּ בְּקַבָּלַת הַשַּׁבָּת.

– "אוֹי וַאֲבוֹי!" נִזְדַּעֵק בְּבֶהָלָה, "הִגַּעְתִּי בְּאִחוּר וְאִם לֹא אֶזְדָּרֵז אַפְסִיד לְגַמְרֵי אֶת הַמִּנְיָן".

קְצָת אַחֲרֵי כֵן הוּא כְּבָר הֵבִין: שְׁעוֹן הַשַּׁבָּת הָיָה מְכֻוָּן הֵיטֵב. הַשָּׁעוֹן שֶׁעַל הַקִּיר בִּכְלָל לֹא… רֶבַע שָׁעָה שֶׁל אִחוּר…

– "ה' יִשְׁמֹר! הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת שֶׁל אִשְׁתִּי!"

כֵּיוָן שֶׁהֵבִין אֶת תַּעֲלוּמַת הַשָּׁעוֹן, הֵחֵל לְחַבֵּר אֶחָד לְאֶחָד עַד שֶׁהִתְחַוֵּר לוֹ שֶׁזּוּגָתוֹ הַנּוֹהֶגֶת לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת כְּעֶשְׂרִים דַּקּוֹת לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה, הִדְלִיקָה הַפַּעַם בְּסָמוּךְ מְאֹד לַשְּׁקִיעָה וְאוּלַי אַף גָּרוּעַ מִכָּךְ…

הַמַּחֲשָׁבוֹת יִסְּרוּ אוֹתָם וְהִצְלִיפוּ בָּהֶם בְּעֹז וְהַשְּׁנַיִם לֹא מָצְאוּ מָנוֹחַ לְנַפְשָׁם. "אֵיךְ אֵרַע לָנוּ כָּזֹאת?…" שָׁאֲלוּ אֶת עַצְמָם שׁוּב וָשׁוּב בְּמַהֲלַךְ אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת. מִשֶּׁהוֹפִיעוּ בָּרָקִיעַ שְׁלֹשָׁה כּוֹכָבִים, וּכְשֶׁהֶרְאוּ הַמְּחוֹגִים (בַּשָּׁעוֹן הַמְכֻוָּן…) שֶׁגַּם זְמַנּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ תָּם הִגִּיעַ וְנִמְצָא שֶׁיָּצְאָה הַשַּׁבָּת לְכָל הַדֵּעוֹת, מִהֵר לְהַבְדִּיל עַל הַיַּיִן וּכְבָר הָיָה יָשׁוּב לְיַד הַשֻּׁלְחָן כְּשֶׁבְּיָדוֹ עֵט וְהוּא כּוֹתֵב עַל הַדַּף מִכְתָּב לְמוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ: "אָנָּא רַבִּי הַקָּדוֹשׁ! לְתִקּוּן וְכַפָּרָה אָנוּ צְרִיכִים!" וְסִפֵּר אֶת כָּל אוֹתוֹ הַסִּפּוּר.

אֲפִלּוּ חָמֵשׁ דַּקּוֹת לֹא חָלְפוּ וּכְבָר צִלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן בְּבֵיתוֹ. הָיָה זֶה הַמְמֻנֶּה עַל חֲלֻקַּת מִכְתָּבָיו שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁגַּם בַּפַּעַם הַזּוֹ עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ נֶאֱמָנָה וּלְאַחַר שֶׁקִּבֵּל אֶת חֲבִילַת הַמִּכְתָּבִים שֶׁנִּמְסְרוּ לוֹ מֵהַצַּדִּיק, הֵחֵל לְהוֹדִיעַ לַנִּמְעָנִים לָבוֹא וּלְקַבְּלָם כַּמִּנְהָג הַנָּהוּג בְּיַבְנְאֵל מִזֶּה שָׁנִים רַבּוֹת.

"הִגִּיעַ מִכְתָּב מֵהַצַּדִּיק בַּעֲבוּרְךָ" אָמַר הָאִישׁ, "אֲנִי נִמְצָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְתוּכַל לְקַחְתּוֹ מִשָּׁם".

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת עָשׂוּ הַשְּׁנַיִם מֵעֵין קִנְיַן חֲלִיפִין – זֶה מוֹסֵר אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁהִגִּיעַ לִידֵי הָאַבְרֵךְ, וְהָאַבְרֵךְ מוֹסֵר אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁזֶּה עַתָּה סִיֵּם לִכְתֹּב לַמְמֻנֶּה בִּכְדֵי שֶׁיִּשְׁלַח אוֹתוֹ אֶל הַצַּדִּיק. הַשְּׁנַיִם נִפְרְדוּ וְהָאַבְרֵךְ הֵחֵל לִקְרֹא בַּמִּכְתָּב שֶׁקִּבֵּל: "לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ – – -".

'אַךְ עֲדַיִן לֹא שָׁלַחְתִּי שׁוּם מִכְתָּב…' הִרְהֵר לְעַצְמוֹ וְהִמְשִׁיךְ בַּקְּרִיאָה: "מְאֹד מְאֹד רָצִיתִי שֶׁתַּקְפִּיד שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל שֶׁיֻּדְלַק הַנֵּר תָּמִיד…". כָּל הַמִּכְתָּב עוֹסֵק בַּזְּכוּת הַגְּדוֹלָה לְהַדְלִיק אֶת נֵר הַתָּמִיד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.

"פִּלְאֵי פְּלָאִים!" אָמַר לְעַצְמוֹ, "הֲלֹא תִּקּוּן עַל הַדְלָקַת נֵרוֹת שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּם בִּקַּשְׁתִּי וְהִנֵּה הַצַּדִּיק כְּבָר שָׁלַח לִי מִכְתָּב הַמְגַלֶּה שֶׁעָלַי לְתַקֵּן בְּמָה שֶׁקִּלְקַלְנוּ – לְהַדְלִיק נֵר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. יָבוֹא נֵר הַתָּמִיד וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הַנֵּרוֹת!"

וְכֵיוָן שֶׁהַשַּׁבָּת אֵצֶל הַצַּדִּיק נִכְנְסָה כְּשֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע שָׁעוֹת אַחֲרֵי כְּנִיסָתָהּ בָּאָרֶץ, נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁאֶת הַמִּכְתָּב הִסְפִּיק מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ לִכְתֹּב עוֹד בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וּכְפִי שֶׁמְּצֻיָּן בּוֹ, לְאַחַר שֶׁהֻדְלְקוּ הַנֵּרוֹת בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ, אֶלָּא שֶׁהוּא הִגִּיעַ דֶּרֶךְ הַפַקְס בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.

 

מיבנאל עד אמריקה

 

עלון אוצרות השבת פרשת פקודי תשפ''ה

כפי שעיניכם רואות בתמונה – עיני העדשה קלטה יהודי מווילימסבורג שבאמריקה הרחוקה מחזיק באוצר היומי בתוך אחד מבתי המדרש שם, גם הוא זוכה להיות נמנה מתוך המוני הלומדים שם באוצר היקר – ה'אוצר היומי' שנתפשט גם שם אצל כל שכבות העם: חסידים, ליטאים, ספרדים… כלם צוללים אל תוך שבעה עשר סוגי הספרים הנמצאים ב'אוצר היומי', וזוכים לאחר שבע שנות לימוד לסיים את כל התורה כלה – חומש, נביאים כתובים (עם פרוש רש"י ומצודת דוד), גמרא בבלי עם פרוש חברותא, ירושלמי עם פרוש ידיד נפש, משניות, תוספתא, מדרש רבה, מדרש תנחומא, רמב"ם, טו"ר, שולחן ערוך, זוהר, תקוני זוהר, לקוטי מוהר"ן, לקוטי הלכות, לקוטי תפלות וספרי מוסר וחסידות.

היום כל אחד יכול!

ניתנת אפשרות להנחה משמעותית ולפריסה של 36 תשלומים ללא ריבית וקרדיט!

הצטרף גם אתה אל אלפי הלומדים ב'אוצר היומי' ותזכה גם אתה לסיים את כל התורה כולה…

חייגו עכשיו *5610

שלוחה 4

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות