קדושת משה רבנו כנגד טומאת בלעם הרשע

"צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם. כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר" (בַּמִּדְבָּר כה, יז,יח). פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהִפְקִירוּ בְּנוֹתֵיהֶם לְזִמָּה. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁאָמַר בִּלְעָם לְבָלָק: אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה הוּא, וְלָכֵן תַּכְשִׁיל אוֹתָם בָּזֶה כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא אֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת, רח"ל. מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל שׁוֹאֵל (לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, בְּרָכוֹת הַשַּׁחַר ה', אוֹת פב) אִם בָּלָק וּבִלְעָם הֶאֱמִינוּ בָּזֶה בֶּאֱמֶת, אֵיךְ בִּלְעָם נוֹתֵן עֵצָה כָּזוֹ לְבָלָק, הֲרֵי אִם בְּנוֹתָיו תֵּצֶאנָה לְהַכְשִׁיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, בְּוַדַּאי שֶׁהֵן יְקַבְּלוּ אֶת עָנְשָׁן בְּהַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל מֵאַחַר שֶׁהֵן בְּעַצְמָן גָרְמוּ אֶת הַמִּכְשׁוֹל הַזֶּה? וְעוֹד, מַהוּ הַלָּשׁוֹן  "אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ", וְכִי הָיָה טִפֵּשׁ וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל אֱלוֹהַּ מְיֻחָד וְלָהֶם אַחֵר?

וּבֵאֵר מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, שֶׁבִּלְעָם טָעָה וְחָשַׁב שֶׁאֵיךְ שֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ רְצוֹן אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כֵּן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ, עַל-כֵּן אָמַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁמְּקָרְבִין עַצְמָן לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-פִּי דַּעַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ מְאֹד, וְהִזְהִיר לְכָל יִשְׂרָאֵל עַל הַזִּמָּה מְאֹד, עַל-כֵּן כְּשֶׁהֵם פּוֹגְמִים בָּזֶה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי תֵּכֶף יִפְּלוּ. אֲבָל הוּא וְסִיעָתוֹ שֶׁטִּמְּאוּ אֶת עַצְמָם כָּל כָּךְ בְּזִמָּה וְלִכְלוּךְ, הֵם מַמְשִׁיכִין רְצוֹנוֹ עַל-יְדֵי טֻמְאָה זֹאת דַּיְקָא, עַל-כֵּן אָמַר שֶׁלָּהֶם לֹא תַּזִּיק הַזִּמָּה, רַק לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָרָצוֹן דֶּרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה דַּיְקָא, וְעַל-כֵּן אָמַר אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה, שֶׁל אֵלּוּ דַּיְקָא, שֶׁהֵם – יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִמְשִׁיכוּ אֱלֹקוּתוֹ עֲלֵיהֶם בְּדֶרֶךְ זֶה שֶׁל קְדֻשַּׁת מֹשֶׁה, הוּא שׂוֹנֵא זִמָּה, שֶׁשּוֹנֵא אוֹתָם מֵחֲמַת חֵטְא נִיאוּף, אֲבָל הַשִּנְאָה הַזֹּאת הוּא רַק לְאֵלּוּ, וְלֹא לִטְמֵאִים כְּמוֹתוֹ.

הָיָה בָּחוּר בְּחַבָּ"ד בְּשֵׁם נֶטַע גּוּרְלִיק זַ"ל, יוֹם אֶחָד הוּא מָצָא סֵפֶר שֶׁל בְּרֶסְלֶב בְּמוֹסְקְוָה וְהִתְקָרֵב אֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ 'חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב' וְנָסַע לְאוּמַן. שָׁם רָאָה אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים אֵצֶל הַצִּיּוּן, שׁוֹפְכִים דְּמָעוֹת כַּמַּיִם וּמְבַקְּשִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָז הִתְגַּלָּה לוֹ כָּל הָעִנְיָן שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת, וְהִתְחִיל גַּם כֵּן לְהִתְבּוֹדֵד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָיָה בַּעַל מִתְבּוֹדֵד גָּדוֹל מְאֹד וְגַם לָמַד בְּהַתְמָדָה. רָאוּ אוֹתוֹ יוֹשֵׁב שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עִם מִשְׁנָיוֹת, גְּמָרָא, שֻׁלְחָן עָרוּךְ, זֹהַר וְכוּ'. הַקּוֹמוּנִיסְטִים יִמַּח שְׁמָם וְזִכְרָם שָׂמוּ עַיִן עָלָיו וְתָפְסוּ אוֹתוֹ וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ לְסִיבִּיר, לְשָׁם הָיוּ נִשְׁלָחִים הָאֲסִירִים שֶׁלָּהֶם בֵּין הַיְהוּדִים וּבֵין הַגּוֹיִם. הַקֹּר שָׁמָּה מַתְחִיל מֵעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת תַּחַת אֶפֶס, עַד אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת תַּחַת הָאֶפֶס, שֶׁאָדָם רַק יוֹצֵא בַּחוּץ – קוֹפֵא לַמָּוֶת!

כַּמּוּבָן שֶׁגַּם בְּעֵת קָשָׁה זוֹ הוּא הָיָה מִתְבּוֹדֵד הַרְבֵּה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, יְכוֹלִים לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת, וּבִזְכוּת תְּפִלּוֹתָיו הוּא נָשָׂא חֵן בְּעֵינֵי הַקּוֹמוּנִיסְטִים הָרוֹצְחִים, וּבִמְקוֹם לָתֵת לוֹ עֲבוֹדָה בַּחוּץ לַחְתֹּךְ עֵצִים וְלַעֲשׂוֹת גְּשָׁרִים אוֹ לְתַקֵּן מְסִלּוֹת בַּרְזֶל לְרַכָּבוֹת, שֶׁנָּתְנוּ לְעוֹבְדֵי כְּפִיָּה בְּסִיבִּירִיָה, נָתְנוּ לוֹ עֲבוֹדָה בְּתוֹךְ הַמִּשְׂרָדִים שֶׁיְּחַמֵּם אֶת הַתַּנּוּר, וְשֶׁיָּכִין לָהֶם שְׁתִיָּה חַמָּה, וִינַקֶּה אֶת הַמָּקוֹם. זֶה הָיָה לוֹ לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה מְאֹד, הוּא לֹא קָפָא, אַדְּרַבָּה הוּא הָיָה בִּפְנִים שֶׁשָּׁם הָיָה חַם וְנָעִים, וְהוּא לֹא הִפְסִיק מִלְּהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְדִבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּמִיד. וְכָךְ שֵׁרֵת אוֹתָם בִּמְסִירוּת, וְהֵם מְאֹד מְאֹד אָהֲבוּ אוֹתוֹ.

וַיְהִי הַיּוֹם הָיְתָה בַּת שֶׁל כֹּמֶר שֶׁנִּשְׁלְחָה גַּם כֵּן לְסִיבִּיר וְשִׁבְּצוּ אוֹתָהּ בְּאוֹתָהּ עֲבוֹדָה בְּיַחַד עִם הַבָּחוּר, הֵם הָיוּ עוֹבְדִים בְּיַחַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וְאַחַר כָּךְ הָלְכוּ לָנוּחַ. בִּרְאוֹת הַגּוֹיָּה שֶׁהִיא נִמְצֵאת בְּכָל לַיְלָה לְבַדָּהּ עִם הַבָּחוּר, הִיא הָיְתָה מְפַתָּה אוֹתוֹ בְּכָל לַיְלָה לַעֲבֵרָה, רח"ל. מֶה עָשָׂה נֶטַע? יָצָא בַּחוּץ אֵיפֹה שֶׁהַקֹּר וְהַכְּפוֹר וְהִתְחִיל לִצְעֹק: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! תַּעֲקֹר לִי אֶת הַלֵּב! שֶׁלִּפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה שֶׁאֲנִי יָמוּת! אֲנִי לֹא רוֹצֶה לַעֲבֹר עֲבֵרָה, אֲנִי רוֹצֶה לָמוּת!" וְכָכָה בָּכָה אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁכְּבָר הִרְגִּישׁ אֲפִיסַת הַכֹּחוֹת, וְאָז הָיָה נִכְנַס וְנָפַל בְּתוֹךְ הַמִּטָּה וְיָשַׁן, וְכָךְ הָיָה כָּל לַיְלָה וְלַיְלָה הִיא הֵסִיתָה אוֹתוֹ לַעֲבֵרָה, רַחֲמָנָא לִיצְּלָן, וְהוּא יָצָא וּבָכָה אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

אַחַר שֶׁעָבְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים הֻחְלַט לְשַׁחְרְרוֹ, וְיַעַן שֶׁשֵּׁרֵת אֶת הַמְּפַקְּדִים כָּל כָּךְ טוֹב, עָשׂוּ לוֹ סְעוּדַת פְּרֵדָה מְיֻחֶדֶת. בְּעֵת הַסְּעֻדָּה, קָמָה הַבַּת שֶׁל הַכֹּמֶר וְאָמְרָה: "אִם יֵשׁ בָּעוֹלָם בָּחוּר קָדוֹשׁ, אֲנִי מְעִידָה שֶׁזֶּה הַבָּחוּר הֲכִי קָדוֹשׁ בָּעוֹלָם!" כְּשֶׁחָזַר אַחַר כָּךְ לְאוּמַן, כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שָׂמְחוּ כִּי הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁהוּא כְּבָר קָפָא לַמָּוֶת אוֹ הָרְגוּ אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הוּא סִפֵּר לָהֶם אֶת הַסִּפּוּר מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו וְכֻלָּם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת, כִּי הָיָה כְּדֻגְמַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק. מִמַּעֲשֵׂה זוֹ אָנוּ לְמֵדִים אֶת קְדֻשַּׁת עַם יִשְׂרָאֵל, הַהוֹלְכִים בִּקְדֻשַּׁת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, הֵפֶךְ טֻמְאַת בִּלְעָם הָרָשָׁע.

 

רודפים אותך?! תדע שהקדוש־ברוך־הוא איתך עמך ואצלך!!!

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר פִּנְחָס ה'תשל"ד.
בֵּין הַמְּצָרִים יִתְפַּשֵּׁט הָאוֹר הַגָּנוּז בְּכָל הָעוֹלָם, וְיִתְהַפְּכוּ הַיָּמִים הַמָּרִים הָאֵלּוּ לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה לִכְלָל יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָטִיּוּת לַאֲהוּבִי, אָחִי וְרֵעִי, יַקִּירִי, יָנִיק וְחַכִּים, נֵר לַצַּדִּיק נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ … נֵרוֹ יָאִיר וְיִזְרַח לְנֵצַח נְצָחִים.
מִכְתָבְךָ הַמָּלֵא מְרִירוּת לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי.
וְהִנֵּה אִם אָמַרְתִּי לְשַׂמֵּחַךָ וּלְהַחְיוֹתְךָ, יִקְצֹרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת, בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל, זָכִית בִּזְכוּת חִנָּם לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ יְשִׁיבָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, "חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב", אֲשֶׁר הֵם חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אַף שֶׁאֵינוֹ נִרְאָה מִבַּחוּץ כְּלָל, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַזּוֹכֶה לֵידַע מֵהָרַבִּי הַפֶּלֶא יוֹעֵץ הַזֶּה, הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא, פִּלְאֵי פְּלָאוֹת. מִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְצַיֵּת אוֹתוֹ וּמְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, וּמְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם בַּלָּשׁוֹן שֶׁרָגִיל בָּהּ, זֶהוּ חִדּוּשׁ שֶׁבַּחִדּוּשִׁין. וְכָל זְמַן שֶׁאָנוּ מְלֻבָּשִׁים בִּלְבוּשׁ הַגַּשְׁמִי, אֵין לָנוּ שׁוּם שֵׂכֶל וַהֲשָׂגָה לֵידַע וּלְהַרְגִּישׁ מַעֲלַת הָאִישׁ הַזּוֹכֶה לֵידַע וּלְצַיֵּת אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל; טוֹב לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֶסֶד הַנּוֹרָא, חֶסֶד נִפְלָא, שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, חֲבָלִים נָפְלוּ לָנוּ בַּנְּעִימִים. וְהִנֵּה בַּמֶּה שֶׁעוֹבְרִים עָלֶיךָ עֲדַיִן בִּלְבּוּלִים מִלֵּצִים הַמְצַעֲרִים אוֹתְךָ וּמַחְלִישִׁים דַּעְתְּךָ וְרוֹדְפִים אוֹתְךָ, עִקַּר הָעֵצָה לִדֹּם וְלִשְׁתֹּק (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ו'), אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה תִּזְכֶּה שֶׁיָּאִיר עָלֶיךָ מֶלֶךְ הַכָּבוֹ"ד, אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתִזְכֶּה לְכָבוֹ"ד אֱלֹקִי, שֶׁיִּתְגַּלֶּה עָלֶיךָ מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה, וְתִזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ בַּעֲרֵבוּת מְתִיקוּת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ. וּזְכֹר מַאֲמָרָם זַ"ל בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה כז, ה) עַל פָּסוּק (קֹהֶלֶת ג): "וְהָאֱלֹקִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף", לְעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תּוֹבֵעַ דָּמָם שֶׁל נִרְדָּפִים מִיָּד הָרוֹדְפִין; תֵּדַע לְךָ, שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁכֵּן הֶבֶל נִרְדָּף מִקַּיִן, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּהֶבֶל וְכוּ', נֹחַ נִרְדָּף מִפְּנֵי דּוֹרוֹ, וְלֹא בָּחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶלָּא בְּנֹחַ, אַבְרָהָם נִרְדָּף מִפְּנֵי נִמְרוֹד, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּאַבְרָהָם וְכוּ', יִצְחָק נִרְדָּף מִפְּלִשְׁתִּים, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיִצְחָק וְכוּ', יַעֲקֹב נִרְדָּף מִפְּנֵי עֵשָׂו, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיַעֲקֹב וְכוּ', יוֹסֵף נִרְדָּף מִפְּנֵי אֶחָיו, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיוֹסֵף וְכוּ'. מֹשֶׁה נִרְדָּף מִפְּנֵי פַּרְעֹה, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּמֹשֶׁה. דָּוִד נִרְדָּף מִפְּנֵי שָׁאוּל, וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּדָוִד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם; הֲרֵי שֶׁאָבוֹת הָעוֹלָם הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, לֹא זָכוּ לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגָתָם, כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁהָיוּ נִרְדָּפִים, וְעַל־כֵּן עָלֶיךָ, חֶמְדַּת לְבָבִי, לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה מֵרֹב שִׂמְחָה, עַל שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל, זָכִית שֶׁרוֹדְפִין אוֹתְךָ, וְעַל־יְדֵי־זֶה סוֹף כָּל סוֹף תִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ אֶל עִנְיָנְךָ.

לְמַעַן הַשֵּׁם, אַל תָּשִׁיב לִמְחָרְפֵיךָ דָּבָר, וְאַף שֶׁכּוֹאֵב לְךָ, הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד, וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל. חָזָק וֶאֱמָץ וְאַל תִּסְתַּכֵּל עַל אֲחֵרִים כְּלָל, מַה לְּךָ עִם אֲחֵרִים, הַתְמֵד בַּתּוֹרָה שִׁעוּרִים כְּסִדְרָן (עַיֵּן אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ה', מִכְתָּב תרל), וְתַרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ בְּשִׂיחָה בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ, וְתַחְקֹק בְּדַעְתְּךָ שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וַאֲפִלּוּ מֵהַמְּקוֹמוֹת הַמְּגֻשָּׁמִים וְהַנְּפוּלִים, עֲדַיִן יְכוֹלִים לָצֵאת, וְתִרְאֶה לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשְׁךָ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת וָאֳפָנִים, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְכָל מַה שֶּׁשָּׂמֵחַ יוֹתֵר, מַעֲלָתוֹ גְּבוֹהָה יוֹתֵר, וּמִתְרַחֵב מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וְזוֹכֶה לְהַשִּׂיגוֹ יִתְבָּרַךְ; אַשְׁרֵינוּ וְאַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ, שֶׁבְּתֹקֶף קַטְנוּת דַּעְתֵּנוּ וְשִׁבְרוֹן רוּחֵנוּ זָכִינוּ לְהִתְוַדַּע מֵהַצַּדִּיק חַי עָלְמִין, הַמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הָעוֹלָם; טוֹב לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ. הַהֶכְרֵחַ לְקַצֵּר.

יְדִידְךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ…  

יומא דהילולא

רש"י הקדוש

כ"ט תמוז

לְר' יִצְחָק, אָבִיו שֶׁל רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ הָיְתָה מַרְגָּלִית שֶׁהָיְתָה נְדִירָה בְּיוֹתֵר וְשָׁוְיָהּ הָיָה רַב מְאֹד, בִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ עַל הַמַּרְגָּלִית הַנְּדִירָה חָפַץ לִקְנוֹתָהּ מִמֶּנּוּ עַל מְנָת לִתֵּן אוֹתָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה – לְהַנִּיחָהּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל פֶּסֶל, וְהוּא הָיָה מוּכָן לְשַׁלֵּם בַּעֲבוּרָהּ סְכוּם עָתָק. בְּשָׁמְעוֹ זֹאת יָדַע שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְסָרֵב לְבַקָּשַׁת הַמֶּלֶךְ אַךְ לֹא רָצָה בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁהַמַּרְגָּלִית שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ תְּשַׁמֵּשׁ לַעֲבוֹדָה זָרָה. וּבָא עַל דַּעְתּוֹ רַעֲיוֹן כֵּיצַד יִמְנַע אֶת רְכִישַׁת הַמַּרְגָּלִית, הוּא עָלָה לִסְפִינָה וְהִפְלִיג בָּהּ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמַעֲמַקֵּי הַיָּם, שָׁם הוּא הִשְׁמִיט אֶת הַמַּרְגָּלִית לְתוֹךְ הַמַּיִם הָעֲמֻקִּים, וּמִיָּד הֵחֵל לִצְעֹק וְלִזְעֹק: "הַמַּרְגָּלִית שֶׁלִּי! הַמַּרְגָּלִית שֶׁלִּי!" וְהֶרְאָה לְכָל נוֹסְעֵי הַסְּפִינָה שֶׁהוּא "מִצְטַעֵר" מְאֹד עַל אָבְדַּן הַמַּרְגָּלִית שֶׁ"נִּשְׁמְטָה" מִיָּדוֹ לְתוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַיָּם. אַחַר מַעֲשֵׂה זֶה נִתְגַּלָּה אֵלָיו מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְגִלָּה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא יִזְכֶּה לְבֶן שֶׁיָּאִיר אֶת הָעוֹלָם, וְזֶה הָיָה רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ.

 

 

את מי הסמ"ך מ"ם שונא ביותר? ומדוע?

יוֹם רְבִיעִי י"ב חֶשְׁוָן לְסֵדֶר וַיֵּרָא תשל"ד

מוֹהֲרָא"שׁ כָּתַב תְּשׁוּבָה חֲרִיפָה בַּהֲלָכָה נֶגֶד הַצּוּרוֹת שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבִפְרָט עַל זֶה שֶׁעוֹשִׂים עַל הַפָּרֹכֶת צוּרוֹת אֲרָיוֹת וְכוּ', וְכָתַב שֶׁזֶּה נֶגֶד דַּעַת רֹב הַפּוֹסְקִים, וְאַף שֶׁאֶצְלוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יֶשְׁנָן גַּם כֵּן צוּרוֹת, זֶה נַעֲשָׂה נֶגֶד רְצוֹנוֹ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת בְּמַחֲלֹקֶת, וּבִפְרָט לְמִי שֶׁתָּרַם אֶת זֶה, אֲבָל מִכָּאן וָאֵילָךְ הוֹדִיעַ אֶת דַּעְתּוֹ לְהִשָּׁמֵר מִזֶּה מְאֹד.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ח', תתקכט]

יוֹם חֲמִישִׁי כ' חֶשְׁוָן לְסֵדֶר חַיֵּי שָׂרָה ה'תשל"ד

מוֹהֲרָא"שׁ הָיָה חַלָּשׁ כָּל הַשָּׁבוּעַ הַזֶּה, שֶׁהָיָה שָׁבוּעַ פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ הִמְשִׁיךְ לִכְתֹּב מִכְתָּבִים וּלְחַזֵּק נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וּבַתַּאֲרִיךְ הַנַּ"ל כָּתַב בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: נָא לְבַקֵּשׁ בַּעֲדִי שֶׁתִּהְיֶה לִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּתוֹךְ חֹלֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים, אֲנִי חַלָּשׁ מְאֹד מְאֹד כָּל הַשָּׁבוּעַ, וַאֲנִי נִצְרָךְ לִישׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים בְּעָלְמָא הָדֵין, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל חֵלֶק ח', תתקמג]

 

יוֹם שֵׁנִי ט"ו בְּכִסְלֵו לְסֵדֶר וַיֵּשֶׁב ה'תשל"ד

מוֹהֲרָא"ש כָּתַב: עַל־כֵּן יַעַן שֶׁכָּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל הֵם לְהַחְדִּיר בָּאָדָם גִּלּוּי אֱלֹקוּת, שֶׁיִּהְיֶה בָּטֵל לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וִיקַשֵּׁר גַּשְׁמִיּוּת אֶל רוּחָנִיּוּת, עַל־כֵּן לֹא בְּחִנָּם שֶׁהַסָּמֶ"ךְ־מֵ"ם שׂוֹנֵא אוֹתוֹ מְאֹד כַּמּוּבָא (סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת, מַעֲשֶׂה ז'), וְלֹא רַק אוֹתוֹ אֶלָּא כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּהֲפָצַת מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה חוּצָה, עָלָיו הִתְפַּשֵּׁט מְאֹד מְאֹד, הִכְנִיס קִנְאָה וְשִׂנְאָה וּמְדָנִים וּמְרִיבוֹת וּמַחֲלֹקֶת עָלָיו, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹתוֹ כְּלָל, וְעַל־כֵּן אֵינִי מֵבִין לָמָּה שֶׁתִּהְיֶה לְךָ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה חֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְכוּ', שֶׁמְּדַבְּרִים כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה אֲפִלּוּ מִבֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְכוּ', אַדְּרַבָּא לִי זֶה אֵינוֹ קָשֶׁה כְּלָל, לָמָּה שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ וְכוּ'? וּבִפְרָט אֵלּוּ שֶׁהִתְקָרְבוּ אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל עַל יָדִי, וְעַכְשָׁו מְדַבְּרִים עָלַי כָּל דָּבָר אָסוּר וְכוּ', מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת לֹא יְדַבְּרוּ?! הֲלֹא בְּשָׁעָה שֶׁמָּצָאתִי אוֹתָם בְּמָקוֹם שֶׁמָּצָאתִי אוֹתָם (שֶׁהָיוּ עִם חַטֹּאת נְעוּרִים עַד הָאָזְנַיִם), וְזָכִיתִי לְקָרְבָם אֶל דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל, וּלְהַחְדִּיר בָּהֶם אֶת לִמּוּדוֹ הַטּוֹב שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגָּרְשָׁה מֵהֶם הָרוּחַ שְׁטוּת, רוּחַ הַטֻּמְאָה, שֶׁהִיא סִטְרָא דְּמוֹתָא (הַס"ם), וְעַל־כֵּן מָה אַתָּה חוֹשֵׁב, שֶׁהוּא יֵשֵׁב בְּשֶׁקֶט? אַדְּרַבָּא הוּא שׂוֹנֵא אוֹתִי מְאֹד מְאֹד, כִּי גָּזַלְתִּי מִמֶּנּוּ נְפָשׁוֹת שֶׁהָיוּ כְּבָר מֻנָּחוֹת בְּכִיסוֹ, מְלֵאוֹת פִּגְמֵי הַבְּרִית וְכָל מִינֵי תּוֹעֵבוֹת רָעוֹת, וְעַכְשָׁו אוֹתָם בְּנֵי־אָדָם לוֹמְדִים וּמִתְמִידִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְזָכוּ כְּבָר לְהַגִּיעַ אֶל גַּדְלוּת הַמֹּחִין וְכוּ', וְעַל־כֵּן הוּא כְּבָר נִכְנַס בָּהֶם, שֶׁיְּדַבְּרוּ עָלַי כָּל דָּבָר אָסוּר, כִּי הֲרֵי סוֹף כָּל סוֹף הוֹצֵאתִי אוֹתָם מִלִּכְלוּכָם וְחִתַּנְתִּי אוֹתָם. כִּי הָיוּ אֶצְלִי בַּחוּרִים פְּגוּמִים וּמְבֹהָלִים וּמְטֹרָפִים בְּדַעְתָּם, שֶׁלֹּא הָיוּ בְּגֶדֶר לְהִתְחַתֵּן, וְעָזַרְתִּי לָהֶם לַעֲבֹר עַל כָּל הַבְּעָיוֹת, וּבָנוּ בָּתִּים, וְעַכְשָׁו הֵם כְּבָר מְיֻשָּׁבִים… וְעַל־כֵּן הַאִם פֶּלֶא בְּעֵינֶיךָ שֶׁהַסָּמֶ"ךְ־מֵ"ם יַעֲזֹב אוֹתִי… הוּא הִתְלַבֵּשׁ בְּאֵלּוּ בְּעַצְמָם לְדַבֵּר עָלַי, וְזֶה כָּל הָעִנְיָן שֶׁל הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁיֵּשׁ עָלַי גַּם מִבִּפְנִים, שֶׁגַּם תַּלְמִידֵי "הֵיכַל־הַקֹּדֶשׁ" חוֹלְקִים עָלַי, כִּי הַסָּמֶ"ךְ־מֵ"ם רוֹאֶה שֶׁעוֹד מְעַט אֵין לוֹ כְּבָר מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם וְכוּ', כִּי אֲנִי עוֹמֵד בְּדַרְכּוֹ וְכוּ', וּמְגַלֶּה וּמְפַרְסֵם אֶת דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל בָּעוֹלָם, וְעַל־כֵּן הוּא מוֹצִיא אֶת כָּל הַחִצִּים עָלַי דַּיְקָא, וּבִפְרָט מֵאֵלּוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הָיוּ כְּבָר בְּכִיסוֹ, וְהָיוּ מְלֻכְלָכִים מְאֹד מְאֹד בְּנִאוּף וְזֻהֲמָה (כַּאֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם יוֹדְעִים), וּתְהִלָּה לָאֵל, מָסַרְתִּי נַפְשִׁי בַּעֲבוּרָם פְּשׁוּטוֹ כִּמְשַׁמָּעוֹ, וְלָכֵן הַסָּמֶ"ךְ־מֵ"ם מְאֹד מְאֹד מִתְקַנֵּא בִּי, וְגָרַם מַה שֶּׁגָּרַם וְכוּ', עִם כָּל זֹאת אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁשַּׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה וְכוּ'; וְלָכֵן אֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה לְךָ לִהְיוֹת כָּל־כָּךְ בַּחֲלִישׁוּת הַדַּעַת, רְאֵה מַה לְּפָנֶיךָ, אוֹרוֹת צַחְצָחוֹת כָּאֵלּוּ, רַבִּי כָּזֶה, לָכֵן רְאֵה לִבְרֹחַ אֶל תּוֹךְ סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְתִתְחַבֵּא שָׁם, וְאָז תִּמְצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁךָ.

תַּאֲמִין לִי, אַתָּה אֵינְךָ צָרִיךְ לִדְאֹג בַּעֲבוּרִי, אֲנִי אוֹחֵז עַצְמִי רַק בְּרַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי אֵין לִי חִיּוּת אַחֶרֶת, וְהוּא אָמַר: "נִצַּחְתִּי וְאֲנַצֵּחַ" וּמוֹהֲרַנָּ"ת זַ"ל הָיָה רָגִיל לוֹמַר: "אבער גשפרינגען נאהר איבער שפרינגען" [לְדַלֵּג רַק לְדַלֵּג]. תַּאֲמִין לִי, איך וועל מיינע שונאים אויך איבער שפרינגען [אֲנִי אֲדַלֵּג גַּם עַל שׂוֹנְאַי], וְאִם לֹא יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, תִּהְיֶה לָהֶם מַפָּלָה כָּזוֹ שֶׁלֹּא שִׁעֲרוּ כְּלָל, וְהַלְּוַאי שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְיִתְחָרְטוּ עַל דִּבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם וְכוּ', שֶׁגּוֹרְמִים לְהִתְרַחֵק מִמֶּנִּי וְכוּ' (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרָ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ע'), וְהַלְּוַאי שֶׁיִּזְכְּרוּ אֶת גֹּדֶל הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁקִּבְּלוּ אֶצְלִי, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ כְּפוּיֵי טוֹבָה וְכוּ', אַךְ אִם לֹא יַחְזְרוּ יְקַבְּלוּ, סוֹף כָּל סוֹף עֹנֶשׁ, וּמַכָּה קָשָׁה כָּזוֹ שֶׁלֹּא תֵּאֲרוּ וְשִׁעֲרוּ לְעַצְמָם, וְאָז כְּבָר יִהְיֶה מְאֻחָר.

וְכָל זֶה כָּתַבְתִּי לְךָ, שֶׁאַתָּה כָּל־כָּךְ מִצְטַעֵר בְּצַעֲרִי, וְאַתָּה רוֹצֶה לַעֲזֹר לִי. תַּאֲמִין לִי, שֶׁאֵין מַה לְּהִצְטַעֵר, כְּשֶׁיּוֹשְׁבִין אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל אֵין מַה לְּהִתְפַּחֵד כְּלָל.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ט', תתקפז]

 

חזרתי בתשובה אך בכל זאת אני נופלת בכל פעם מחדש

שְׁאֵלָה:
מֵאֵת מִרְיָם: חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, אַךְ כָּל הַזְּמַן אֲנִי נוֹפֶלֶת חֲזָרָה לַהֲבָלִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. קָשֶׁה לִי לָצֵאת מֵהַמַּעְגָּל הַזֶּה וְלִשְׁמֹר עַל עִקְבִיּוּת.
הַאִם בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֲשׁוּבוֹת כָּל 'הַהַתְחָלוֹת מֵחָדָשׁ' שֶׁעָשִׂיתִי, אוֹ שֶׁזֶּה לֹא שָׁוֶה הַרְבֵּה בִּגְלַל שֶׁבְּכָל פַּעַם אֲנִי נוֹפֶלֶת מֵחָדָשׁ? וְהַאִם יֵשׁ עֵצָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד וְלֹא לִפֹּל? תּוֹדָה.
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שְׁלִישִׁי לְסֵדֶר שְׁלַח כ"ב סִיוָן ה'תשע"ב.
שָׁלוֹם רַב אֶל מִרְיָם, תִּחְיֶה.
לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.
אַתְּ צְרִיכָה לָדַעַת שֶׁתְּשׁוּבָה הִיא מְאֹד מְאֹד יְקָרָה בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת לד:): 'בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים, שָׁם צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵין יְכוֹלִים לַעֲמֹד'. וְלָכֵן תִּרְאִי לְהִתְחַזֵּק עִם הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּךְ, וְלֹא לְהִשָּׁבֵר מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן רסא) כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא, כִּי הַהִתְרַחֲקוּת הִיא תְּחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת, עַל כֵּן נָפַל, שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַעֲצָתוֹ שֶׁיַּתְחִיל מֵחָדָשׁ לְהִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל מֵעוֹלָם, וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁצְּרִיכִים מַמָּשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ. וְלָכֵן צְרִיכִים בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְלֹא שַׁיָּךְ לְהַגִּיד שֶׁכְּבָר חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה וְכוּ', זֶה לֹא כְּמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁקָּנִיתִי מַשֶּׁהוּ וְכוּ', וְיֵשׁ לִי אֶת זֶה כְּבָר וְכוּ', בְּרוּחָנִיּוּת אֵין דָּבָר כָּזֶה, הַנְּשָׁמָה צְרִיכָה תָּמִיד לִהְיוֹת דְּבוּקָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלִזְכֹּר רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא לְהַסִּיחַ דַּעַת כְּרֶגַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל זֶה בִּקְבִיעוּת, לָכֵן אָדָם נוֹפֵל מִזֶּה וְכוּ', וַעֲצָתוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, וּבְכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע צְרִיכִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
הָעִקָּר רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וּבִפְרָט שֶׁיֵּשׁ לָךְ רְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים חֲזָקִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִזֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מְאֹד מְאֹד מְבַקֵּשׁ אוֹתָךְ שֶׁתִּמְסְרִי אֶת נַפְשֵׁךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ הָעֲבוֹדָה הֲכִי קָשָׁה לְאִשָּׁה, כִּי אֵין עֲבוֹדָה שֶׁבָּאָה קָשָׁה לְאִשָּׁה כְּמוֹ שִׂמְחָה, כִּי טֶבַע שֶׁל אִשָּׁה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת אַחַר הָעֳבִיּוּת וְהַגַּשְׁמִיּוּת, וְכָל כָּךְ חֲבָל, כִּי הַנְּשָׁמָה מוֹשֶׁכֶת רַק לְרוּחָנִיּוּת שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה, וְהַגּוּף סוֹחֵב וּמוֹשֵׁךְ רַק לְגַשְׁמִיּוּת שֶׁשָּׁם מְקוֹר הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכָּאוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן קפט): 'עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ הוּא עַצְבוּת וְעַצְלוּת', וְלָכֵן אַשְׁרֵי הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שֵׂכֶל וְקוֹלֶטֶת תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁבּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּמְשָׁכִים עָלֶיהָ עַצְבוּת וּמְרִירוּת וְדִכָּאוֹן וְכוּ', זֶה בָּא מִצַּד הַטֻּמְאָה, וּלְהֵפֶךְ כְּשֶׁתַּמְשִׁיךְ אֶת עַצְמָהּ אֶל הַשִּׂמְחָה, וְתִפְקַח אֶת דַּעְתָּהּ, זֶה בָּא מֵהַקְּדֻשָּׁה, וְלָכֵן תִּרְאִי מַה לְפָנַיִךְ, תִּמְסְרִי אֶת נַפְשֵׁךְ רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְאָז טוֹב לָךְ כָּל הַיָּמִים. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵךְ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לָךְ הַצְלָחָה מְרֻבָּה וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנִי, תַּשְׂכִּילִי וְתַצְלִיחִי.
הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ס') : הֶעָבָר אַיִן, כְּבָר חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּמַדּוּעַ קָמִים בַּחֲצוֹת בְּכָל לַיְלָה, וְבוֹכִים עַל חָרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן בִּשְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת מִי"ז בְּתַמּוּז עַד ט' בְּאָב בּוֹכִים עַל חָרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מִיּוֹם צוֹם י"ז בְּתַמּוּז עַד יוֹם צוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב, בּוֹכִים עַל חָרְבַּן הַבַּיִת, וְכֵן בְּכָל לַיְלָה בְּעֵת חֲצוֹת בּוֹכִים עַל חָרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ ,וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: הֲלֹא כְּבָר עָבַר וְהָיָה וְכוּ', אֶלָּא אָנוּ צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – פֶּן וְאוּלַי אָנוּ הַגּוֹרְמִים שֶׁלֹּא יְהֵא בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אוֹמְרִים חַכְמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא ט): עַל מָה וְלָמָה חָרַב הַבַּיִת? עַל שִׂנְאַת חִנָּם. הַגּוֹיִם שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ בִּתְכַלִּית הַשִּׂנְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי : הֲלָכָה הִיא בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב (סִפְרִי בְּהַעֲלוֹתְךָ ט, ט') ; אָנוּ עֵדִים לְמָה עֵשָׂו מְסֻגָּל, רוֹצְחִים אַלְפַּיִם שָׁנָה אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכֵן יִשְׂמָעֵאל פֶּרֶא אָדָם, אָנוּ עֵדִים לְמַה מְּסֻגָּלִים, שֶׁהוֹרְגִים וְרוֹצְחִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל לֹא דָּבָר. וַהֲרֵי צְרִיכִים לְשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּלְקַבֵּל עָלֵינוּ – בֹּאוּ נַחְדֹּל מֵהַשִּׂנְאָה, מֵהַקִּנְאָה, הָבָה נַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, הָבָה נְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

וְהִנֵּה תַּחַת זֹאת, אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים מִמַּעֲשֵׂי הַגּוֹיִם, הַנָּשִׁים לוֹמְדוֹת פְּרִיצוּת מֵאָפְנַת הַגּוֹיוֹת, בְּבִגְדֵי שַׁחַץ וְכוּ', כְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה בְּלִי שׁוּם בּוּשָׁה, וְכָל מִי שֶׁפְּרוּצָה יוֹתֵר, הִיא גַּאַוְתָּנִית יוֹתֵר, אַךְ אֵינָהּ יוֹדַעַת, שֶׁגֹּעַל נֶפֶשׁ לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ, הוֹלֶכֶת כְּכַלְבָּה בָּרְחוֹב, אֲשֶׁר אֵין בָּהּ שֵׁמֶץ שֶׁל אֱנוֹשׁוּת, וְכֵן הָאֲנָשִׁים נוֹהֲגִים בְּכֹל מִינֵי שְׁחִיתוּת כְּלַפֵּי הַזּוּלַת, וְגוֹרְמִים עָוֶל לַאֲחֵרִים, וְאֵין מִתְבַּיְּשִׁים כְּלָל וּכְלָל, מֵהֵיכָן לְמַדְנוּ דָּבָר זֶה ?מֵהַגּוֹיִם! "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם", וְזָנַחְנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וְכֵן אָנוּ נִמְצָאִים בְּצָרָה גְדוֹלָה מְאֹד; וְהִנֵּה נִכְנָסִים בְּכָל שָׁנָה שׁוּב יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים, וְאָנוּ שׁוֹאֲלִים: כֵּיצַד נֹאמַר לְמַלְאָךְ הַמַּשְׁחִית הֶרֶף וְכוּ', כָּל יוֹם וָיוֹם שׁוֹמְעִים מִקְרִים מְזַעְזְעִים, פֹּה נֶהֱרַג יֶלֶד, פֹּה יָלְדָה, פֹּה אִישׁ שָׁם אִשָּׁה, וְכֵן כָּל בָּתֵּי הַחוֹלִים מְלֵאִים עִם מִינֵי חֳלָאִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּבִפְרָט הַמַּחֲלָה הַמַּמְאֶרֶת, נָשִׁים צְעִירוֹת נִפְטָרוֹת מֵהַמַּחֲלָה הַזּוֹ, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב לְעוֹרֵר לְעַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן – מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה?! וְאוּלַי הוּא יִהְיֶה הַבָּא בַּתּוֹר?! אָנוּ עֵדִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְכָל הַצָּרוֹת הַנּוֹרָאוֹת הַלָּלוּ, וּמַה מְּבַקְּשִׁים מֵאִתָּנוּ מֵהַשָּׁמַיִם? לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.

פעולת הצדיק לילדים

רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה, הוּא הָיָה הוֹלֵךְ בְּכָל יוֹם אֶל תּוֹךְ עֹמֶק הַיַּעַר, וְהָיָה מִתְבּוֹדֵד שָׁם לְבַדּוֹ שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת וְלִפְעָמִים גַּם יָמִים שְׁלֵמִים. וְהָיָה רָגִיל לָקַחַת סוּס מִבֵּית חָמִיו וְהָיָה רוֹכֵב עָלָיו אֶל הַיַּעַר, וּכְשֶׁהָיָה כְּבָר בְּתוֹךְ עֹמֶק הַיַּעַר הוּא הָיָה יוֹרֵד וְקוֹשֵׁר אֶת הַסּוּס לְאַחַד הָעֵצִים וְהָיָה מִתְבּוֹדֵד עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדַרְכּוֹ, וְקָרָה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהַסּוּס הִצְלִיחַ לְהִשְׁתַּחְרֵר וְהָיָה בּוֹרֵחַ לִמְקוֹמוֹ – לְבֵית חָמִיו שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל. וּכְשֶׁהָיוּ בְּנֵי הַבַּיִת רוֹאִים שֶׁהַסּוּס הִגִּיעַ לְבַדּוֹ הָיוּ דּוֹאֲגִים לְרַבֵּנוּ זַ"ל מְאֹד, כִּי חָשְׁבוּ שֶׁבְּוַדַּאי נָפַל מֵהַסּוּס, חַס וְשָׁלוֹם.

גַּם בִּימוֹת הַחֹרֶף הַקָּרִים, הַקֹּר וְהַגֶּשֶׁם לֹא מָנְעוּ מֵרַבֵּנוּ זַ"ל לָלֶכֶת לְהִתְבּוֹדְדוּת, וְאַף שֶׁהָיָה יוֹרֵד עָלָיו גֶשֶׁם זִלְעָפוֹת, הוּא הָיָה מַמְשִׁיךְ לְהִתְבּוֹדֵד בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה, וְלֹא הָיָה חוֹזֵר לְבֵיתוֹ עַד שֶׁהָיָה מַגִּיעַ הַלַּיְלָה, שֶׁאָז הָיָה מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא רָטֹב לְגַמְרֵי.

לְיַד הַכְּפָר אוֹסְיַאטִין שֶׁגָּר שָׁם בְּיַחַד עִם חָמִיו, הָיָה עוֹבֵר נָהָר גָּדוֹל, וּבְצִדֵּי הַנָּהָר הָיוּ גְּדֵלִים קְנֵי־סוּף רַבִּים. וְדַרְכּוֹ הָיְתָה שֶׁלִּפְעָמִים הָיָה לוֹקֵחַ סִירָה קְטַנָּה, וְאַף שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ לָשׁוּט הֵיטֵב בְּסִירָה כָּזֹאת, הָיָה שָׁט עִמָּהּ לְבַדּוֹ עַד אֶמְצַע הַנָּהָר בְּאֹפֶן שֶׁקְּנֵי־הַסּוֹף הָיוּ מַסְתִּירִים אוֹתוֹ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים יוֹתֵר לִרְאוֹת אוֹתוֹ, וְשָׁם הָיָה עוֹסֵק בְּהִתְבּוֹדְדוּת. וּפַעַם אֵרַע שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיָה כְּבָר בְּאֶמְצַע הַנָּהָר רָחוֹק מִשְׂפַת הַנָּהָר הִתְחִילָה הַסִּירָה לְהִתְהַפֵּךְ, וְהָיָה אָז בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה מְאֹד עַד שֶׁכִּמְעַט טָבַע בַּמַּיִם. רַבֵּנוּ זַ"ל צָעַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאוֹתָהּ הַעֵת שֶׁיַּצִּיל אוֹתוֹ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אָנָּא מִמְּךָ תַּצִּיל אוֹתִי שֶׁלֹּא אֶטְבַּע, חַס וְשָׁלוֹם, וְשֶׁאֶחֱזֹר בְּשָׁלוֹם לְבֵיתִי בָּרִיא וְשָׁלֵם!" וְאָכֵן נַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְנִצַּל מֵהַמַּיִם הַזְּדוֹנִים הָאֵלּוּ.

לְיָמִים כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה רַבֵּנוּ זַ"ל אַדְמוֹ"ר גָּדוֹל, סִפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יִלְמַד מִזֶּה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא מִתְבּוֹדֵד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לְצַיֵּר לְעַצְמוֹ שֶׁהוּא נִמְצָא בְּסַכָּנָה כָּזוֹ, שֶׁאֵין שׁוּם מָנוֹס לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה, וְהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הוּא רַק לִזְעֹק וְלִצְעֹק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּיל אוֹתוֹ, אַף שֶׁאֲפִלּוּ אֵין לוֹ פְּנַאי לָזֶה מֵחֲמַת הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּמְצָא בָּהּ, אַךְ אֵין לוֹ שׁוּם עֵצָה אַחֶרֶת רַק לִשָּׂא עֵינָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנַחְנוּ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה מֵהַיֵּצֶר הָרַע וְחֵילוֹתָיו הַגְּדוֹלִים מַמָּשׁ בְּכָל רֶגַע, וְצָרִיךְ לִצְעֹק וְלִזְעֹק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ וְלַעֲשׂוֹת רַק רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁלֹּא נִפֹּל לְשׁוּם חֵטְא וְעָווֹן, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

וּבְסוֹף יָמָיו אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁמַּה שֶּׁזָּכָה לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה וּגְבוֹהָה כָּל כָּךְ וְנַעֲשֶׂה צַדִּיק כָּזֶה גָּדוֹל, הָיָה רַק עַל־יְדֵי עִנְיַן "פְּרָאסְטִיק" (פְּשִׁיטוּת), שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר הַבֶּן עִם אָבִיו, וּכְמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר עִם חָבֵר טוֹב, וְעַל־יְדֵי שֶׁאָמַר הַרְבֵּה תְּהִלִּים בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת. וְסִפֵּר שֶׁדִּבֵּר עִם הַרְבֵּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁסִּפְּרוּ לוֹ גַּם־כֵּן שֶׁכָּל מַה שֶּׁהִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָתָם וְנַעֲשׂוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה, הָיָה רַק עַל־יְדֵי עִנְיַן "פְּרָאסְטִיק", שֶׁעָסְקוּ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת וְדִבְּרוּ בֵּינָם לְבֵין קוֹנָם.

וְאָמַר שֶׁאִם הוּא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאוֹתָם הַשָּׁנִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ כָּזֶה צַדִּיק גָּדוֹל, הוּא הָיָה מְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ כָּל־כָּךְ שֶׁמַּה שֶּׁעָשָׂה אָז בְּשָׁנָה אַחַת הָיָה עוֹשֶׂה בְּיוֹם אֶחָד, וְהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד לְמַעֲלַת הָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ שֶׁל "פְּרָאסְטִיק", וְעָנָה וְאָמַר: "אַיי אַיי פְּרָאסְטִיק".

"כִּי כָל יָמָיו מַכְאֹבִים וָכַעַס עִנְיָנוֹ גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ גַּם זֶה הֶבֶל הוּא" (קֹהֶלֶת ב, כג)

אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב, סִימָן קיט) שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם כֻּלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים, אֵין גַּם אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עוֹלָם הַזֶּה, וַאֲפִילוּ הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים וַאֲפִילוּ הַשָּׂרִים אֵין לָהֶם שׁוּם עוֹלָם הַזֶּה כְּלָל, כִּי כָּל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְכֻלָּם מְלֵאִים טְרָדוֹת וּדְאָגוֹת וְעַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה תָּמִיד, וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מְיֻחָדִים. אֵין גַּם אֶחָד מִכָּל הָעֲשִׁירִים וְהַשָּׂרִים, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַכֹּל כְּסֵדֶר כִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד. כֻּלָּם כְּאַחַד מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת תָּמִיד. וְזֶה בָּרוּר וְיָדוּעַ לְכָל מִי שֶׁבָּקִי קְצָת בָּהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם. אֲפִילוּ מִי שֶׁנִּדְמֶה עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ לוֹ הָעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת וְיֵשׁ לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים, עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְהוֹן רַב וְאַרְמוֹנוֹת גְּדוֹלִים וְכֵלִים נִפְלָאִים וְתַכְשִׁיטִים וּסְגֻלּוֹת מְלָכִים, אִם יִסְתַּכְּלוּ בּוֹ טוֹב טוֹב, יִרְאוּ שֶׁגַּם הוּא מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה וְתָמִיד בְּכַמָּה מִינֵי אוֹפַנִּים וְעִנְיָנִים.

כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "כִּי כָל יָמָיו מַכְאֹבִים וָכַעַס". וּכְתִיב: "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז" (אִיּוֹב יד), וְזֶה כּוֹלֵל כָּל בְּנֵי־אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, כִּי כֻּלָּם נוֹלְדוּ לְעָמָל, וּמְלֵאִים רוֹגֵז וְיִסּוּרִין, וְאֵין שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל מֵהֶעָמָל וְיָגוֹן הַזֶּה, כִּי אִם לִבְרֹחַ לְה' יִתְבָּרַךְ וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ז): "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" – אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה. דְּהַיְנוּ, מֵאַחַר שֶׁכָּל אָדָם נוֹלָד לְעָמָל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲפִילוּ אִם יִהְיֶה לוֹ כָּל חַלְלֵי דְּעָלְמָא, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ עָמָל וְיִסּוּרִין וּדְאָגוֹת הַרְבֵּה, עַל־כֵּן הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁיַּהֲפֹךְ הֶעָמָל לְעָמָל שֶׁל תּוֹרָה, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נוֹלָד שֶׁיַּעֲמֹל בַּתּוֹרָה, וְאָז אַשְׁרֵי לוֹ, כִּי נִצּוֹל מֵעֲמַל הָעוֹלָם הַזֶּה וְזוֹכֶה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא.

אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב א' תתקיז, אֲדָר א' ה׳תשע״ד

ספורי ניסים

ש.ב. אשקלון

שש שנים של חובות לארבע נושים שונים שאף אחד מהם לא היה מוכן לוותר או להוריד לנו שקל אחד מהחוב, על אף שנקלענו למצב הנ"ל מחמת שבעלי נפצע וכו'… והמצב הכלכלי הלך והדרדר וכו'… לאחר שהדפסנו כרך אשר בנחל בדפוס "ניצני הקודש" מיבנאל השתנה מזלנו מאוד לטובה, וקיבלנו שבוע לפני חנוכה "הפטר"  לאלתר על חובות בסך 486,000 ש"ח… והתחלנו דף חדש וחיים חדשים…

.