הכל התחיל מחנכה

אֵצֶל מוֹהֲרָא”שׁ זַ”ל, רָאוּ תָּמִיד הִתְעוֹרְרוּת מְיֻחֶדֶת בְּהַגִּיעַ יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, וְהָיָה רָגִיל לוֹמַר בְּכָל עֶרֶב חֲנֻכָּה, שֶׁהַיּוֹם הוּא יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל הַתְחָלַת כְּתִיבַת מִכְתְּבֵי ”אֲשֶׁר בַּנַּחַל”, כִּי בְּעֶרֶב חֲנֻכָּה שְׁנַת תשכ”ד נִכְתַּב הַמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּתַב לִמְבַקְּשֵׁי עֲצָתוֹ, וַאֲשֶׁר מִזֶּה הִתְאַסְּפוּ ”שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת – אֲשֶׁר בַּנַּחַל”, וּבְמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים הִגִּיעַ מִסְפַּר הַמִּכְתָּבִים לְמַעְלָה מֵחֲמִשִּׁים אֶלֶף. וְנִתְקַיֵּם בָּהֶם דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת (מַעֲשֵׂה י' מִבֶּערְגִיר וְעָנִי): ”וְהָיוּ הַמִּכְתָּבִים שֶׁלּוֹ הוֹלְכִין עַל הָעוֹלָם”, כִּי הַמִּכְתָּבִים מֵחַיִּים אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל כַּדּוּר הָעוֹלָם. וְהָיָה נִכָּר מִתּוֹךְ דִּבְרֵי מוֹהֲרָא”שׁ זַ”ל, שֶׁהָיְתָה בָּהּ שַׁיָּכוּת לִימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, לָמָה הִתְחִילָה הַכְּתִיבָה דַּוְקָא מֵעֶרֶב חֲנֻכָּה, כִּי אָז נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִתְחַנְּכוֹת בְּאוֹר הַשְּׁכִינָה, וְזָכוּ לְמִכְתָּבִים נִפְלָאִים אֲשֶׁר מֵחַיִּים אוֹתָם מִכָּל דַּרְגָּא שֶׁהֵן, וּבִפְרָט שֶׁאַחַר כָּךְ יָצָא לָאוֹר סֵפֶר הַקָּדוֹשׁ ”נֵר לְהַצַּדִּיק” עַל סֵדֶר הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, וְהֵאִיר פְּנֵי תֵּבֵל עִם אוֹר חָדָשׁ, שֶׁהוּא בֵּאוּר כַּוָּנַת הָאֲרִיזַ”ל עַל מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה מִדֶּרֶךְ עֲבוֹדָה, עַל פִּי הַקְדָּמוֹת רַבֵּנוּ זַ”ל וּמוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל, בְּאֹפֶן קַל וּפָשׁוּט מְאֹד, עַד שֶׁיְּכוֹלִים גַּם נְעָרִים לַהֲבִינָם, וְחָזְרוּ וְנִדְפְּסוּ מֵחָדָשׁ כִּמְעַט בְּכָל שָׁנָה, אֲזַי הִרְגִּישׁוּ אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְחַנְּכוּ בְּאוֹר נֶעֱרָב וְנִפְלָא מְאֹד, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז מֵעֵין לְעָתִיד לָבֹא, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהִתְחַנֵּךְ בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים עִם חִנּוּךְ הַצַּדִּיקִים.

עִנְיַן תּוֹדָה וְהוֹדָאָה שֶׁמִּתְגַּלֶּה בִּימֵי חֲנֻכָּה

מוֹהֲרָא”שׁ זַ”ל אָמַר, אֲשֶׁר רַבֵּנוּ זַ”ל גִּלָּה לָנוּ שֶׁיְּמֵי חֲנֻכָּה הֵם יָמִים מְיֻחָדִים וּמְסֻגָּלִים בְּיוֹתֵר לְ”הַלֵּל וְהוֹדָאָה”, וּכְמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ”ל מַתְחִיל הַתּוֹרָה שֶׁל ”יְמֵי חֲנֻכָּה” (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק ב', סִימָן ב) עִם הַמִּלִּים: ”יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה”, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּנֻסַּח 'וְעַל הַנִּסִּים': ”וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל”, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עִנְיָן לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְתָמִיד יֵשׁ מִצְוָה לָתֶת שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֲסָדִים וְהָרַחֲמִים שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת, אַף־עַל־פִּי־כֵן, בִּימֵי חֲנֻכָּה, הַזְּמַן מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר לָתֶת שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּפֶה מָלֵא, עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַפְּלָאוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ תָּמִיד, וּלְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, וְלוֹמַר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁמַּכִּיר לוֹ טוֹבָה עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט שֶׁל הַחַיִּים, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּתְחֶלֶת עֲבוֹדָה זוֹ בִּימֵי חֲנֻכָּה, עַל־יְדֵי זֶה מְקַבֵּל כֹּחַ לַעֲסֹק בָּהּ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, כִּי יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יָמִים שֶׁל חִנּוּךְ וְהַתְחָלָה, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּתְחִילִים מֵחֲנֻכָּה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט שֶׁל הַחַיִּים, עַל יְדֵי זֶה נִקְבַּעַת עֲבוֹדָה זֹאת בְּלִבּוֹ עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ.

הַזְּמַן מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ

וְאָמַר מוֹהֲרָא”שׁ זַ”ל, שֶׁכָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה מְסֻגָּלִים לָזֶה, לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, וּבִפְרָט כְּשֶׁיּוֹשְׁבִים מוּל הַנֵּרוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּמִסְתַּכְּלִים בָּהֶם, אָז הַזְּמַן מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה, וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עֵזֶר וְסִיּוּעַ לְהָלְאָה, שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה לִהְיוֹת כְּלוּלָה מִשְּׁנֵיהֶם, שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וּשְׁאֵלַת צְרָכָיו (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א', סִימָן ב'), וְדַיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁמַּתְחִיל עִם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְנִזְכַּר בְּכָל הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַד עַכְשָׁו, וּמוֹדֶה לוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל כֹּחַ לְבַקֵּשׁ לְהַבָּא, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ כָּל מִינֵי יְשׁוּעוֹת וְרַחֲמִים בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת.

 

 

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר וַיִּגַּשׁ רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת ה'תשס"ח.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ וְיִרְדְּפוּ אֶל . . . נֵרוֹ יָאִיר.

זְכֹר הֵיטֵב אֲשֶׁר הַיָּמִים הָאֵלּוּ נִקְרָאִים 'יְמֵי הוֹדָאָה' שֶׁצְּרִיכִים לָתֵת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן ב') שֶׁיְּמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה, וְזֶה עִקַּר הָאֱמֶת שֶׁל הַדִּבּוּר שֶׁאָדָם תָּמִיד נוֹתֵן תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר רוּחָנִי מֵעוֹלַם הַבָּא, כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם נוֹתֵן תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מוֹדֶה שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, כִּי לְהֵפֶךְ כְּשֶׁאָדָם תָּמִיד מִתְלוֹנֵן עַל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו זֶה סִימָן שֶׁהוּא מָלֵא כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכוּ' וְכוּ', כִּי יֵשׁ לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית ח.): כָּל הַמַּצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה מַצְדִּיקִין עָלָיו הַדִּין מִלְּמַעְלָה, דְּהַיְנוּ אִם אָדָם תָּמִיד אוֹמֵר עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו: "זֶה מַגִּיעַ לִי, זֶה כַּפָּרַת עֲווֹנוֹת, הַכֹּל בָּא מִפְּנֵי שֶׁחָטָאתִי, עַל יְדֵי זֶה מַמְתִּיקִין מִמֶּנּוּ הַדִּין מִלְּמַעְלָה, לֹא כֵן אִם אָדָם תָּמִיד מִתְלוֹנֵן וּמְדַבֵּר כְּלַפֵּי מַעְלָה רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן אָז הוּא סוֹבֵל כֶּפֶל כִּפְלַיִם.
וְלָכֵן אֲנִי מְאֹד מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ מֵהַחֲנֻכָּה הַזֶּה תַּרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ רַק לָתֵת תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעוֹשֶׂה אִתְּךָ, וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ תִּהְיֶה רָגִיל לְהַגִּיד מַאֲמָרוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא (בְּרָכוֹת ס:): כָּל מַה דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד, כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה זֶה לְטוֹבָה, וּבָזֶה שֶׁתִּתֵּן תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַחַיִּים שֶׁלְּךָ יֵלְכוּ בְּצוּרָה אַחֶרֶת, תַּרְגִּישׁ אֶת עַצְמְךָ הָאָדָם הֲכִי מְאֻשָּׁר. כִּי אַתָּה צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכָּל פְּרָט וּפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ זֶה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חוּלִּין ז.) אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְמַעְלָה, אָדָם לֹא מְקַבֵּל מַכָּה קְטַנָּה בָּאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה אֶלָּא אִם הִכְרִיזוּ קֹדֶם מִלְּמַעְלָה, אֵין שׁוּם דָּבָר קוֹרֶה לָאָדָם מֵעַצְמוֹ, הַכֹּל בָּא מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְהַכֹּל כְּדֵי לְקָרֵב אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרָכוֹת ה.) אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּסּוּרִין בָּאִין עָלָיו יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, כִּי שׁוּם דָּבָר לֹא קוֹרֶה מֵעַצְמוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסוֹבֵב עִם הָאָדָם זֶה רַק כְּדֵי לְהַחְזִיר אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה, וְלָכֵן אַל תִּהְיֶה בַּטְלָן! תִּתֵּן תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, וּתְבַקֵּשׁ רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּסִיר מִמְּךָ אֶת הַצָּרָה הַזֹּאת, וְאָז תִּרְאֶה נִסִּים נִגְלִים שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמְּךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסִיקְתָּא רַבָּתִי פֶּרֶק מ"ח): אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁנָּגְעוּ בּוֹ יִסּוּרִים וְכוֹבֵשׁ רַחֲמָיו וְלֹא קָרָא תִּגָּר, אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁמַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וְעַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הוּא אוֹמֵר: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית כא.) נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ דְּכָל מִלְתָא דַּהֲוָה סַלְקָא לֵיהּ אָמַר: גַּם זוֹ לְטוֹבָה, כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ אָמַר: גַּם זוֹ לְטוֹבָה, וְכָךְ עָבַר אֶת חַיָּיו בְּשִׂמְחָה.
וְלָכֵן יְמֵי חֲנֻכָּה הָאֵלּוּ צְרִיכִים לְהַרְגִּיל בְּךָ אֶת הָעִנְיָן שֶׁל תּוֹדָה וְהוֹדָאָה, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבִכְלָל טוֹב מְאֹד לָתֵת תּוֹדָה לְמִי שֶׁעוֹזֵר לְךָ, כִּי עִנְיַן הַכָּרַת הַטּוֹב זֶה הַמִּדָּה הֲכִי יָפָה, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֵיךְ צְרִיכִים לָתֵת תּוֹדָה לְהַצַּדִּיק שֶׁמּוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בִּשְׁבִילְךָ, שֶׁתָּמִיד תַּזְכִּיר לוֹ אֶת מַעֲשָׂיו לְטוֹבָה, וְזֶה מַרְאֶה טֹהַר נַפְשְׁךָ שֶׁאַתָּה מַכִּיר בַּטּוֹב וְאַתָּה אִישׁ טוֹב, אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַגִּיעַ לְמִדַּת הַכָּרַת הַטּוֹב.
רְאֵה לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל יוֹם וְאַל תְּזַלְזֵל בָּזֶה, כִּי כָּל דִּבּוּר שֶׁמְּדַבְּרִים אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל דִּבּוּר כָּל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל בַּשָּׁמַיִם, וְעוֹד יוֹם יָבוֹא שֶׁתִּתְחָרֵט שֶׁהָיִיתָ יָכוֹל לְדַבֵּר פֹּה דִּבּוּר שָׁמָּה דִּבּוּר וְכוּ' וְכוּ' וַחֲבָל שֶׁלֹּא דִּבַּרְתִּי אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל יִהְיֶה כְּבָר מְאֻחָר, וְלָכֵן לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה מְאֻחָר אֲנִי מְזָרֵז אוֹתְךָ תָּמִיד בְּדִבּוּרִים אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּפְרָט כְּשֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ עַל הַדֶּרֶךְ לְבַד תְּדַבֵּר אָז אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶה יָבִיא לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.
הַמְאַחֵל לְךָ חֲנֻכָּה שָׂמֵחַ וְחֹדֶשׁ מְבֹרָךְ…

 

יומא דהילולא

רַבִּי אַבְרָהָם בְּר' נַחְמָן חַזָּן זַ"ל

מִגְּדוֹלֵי חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב בַּדּוֹר הַקּוֹדֵם

כ"ט כִּסְלֵיו

בֶּן חַכִּים הָיָה לְר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ"ל וּשְׁמוֹ ר' אַבְרָהָם, נוֹלָד בִּשְׁנַת תר"ט. עוֹד מִקַּטְנוּתוֹ הָיָה דָּבוּק בְּאָבִיו, וְסָפַג בְּעַצְמוֹ מַדְרֵגַת הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת שֶׁל אָבִיו, וְתָמִיד הָיָה רָגִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל אָבִיו, וּכְדֶרֶךְ יֶלֶד קָטָן שֶׁעוֹשֶׂה הַכֹּל מַה שֶּׁאָבִיו עוֹשֶׂה, כֵּן הָיָה אֶצְלוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֵיךְ שֶׁאָבִיו מִתְבּוֹדֵד תָּמִיד וּמְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן עָשָׂה הוּא, רָאָה אֶת אָבִיו בּוֹכֶה בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וּמְבַקֵּשׁ וּמַפְצִיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם טָעֻיּוֹת וְדִמְיוֹנוֹת, כְּמוֹ כֵן עָשָׂה הוּא. כְּשֶׁשּׁוּם בְּרִיָּה לֹא רָאֲתָה, הִתְבּוֹדֵד וְדִבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ וּבָכָה בְּכִיּוֹת רַבּוֹת שֶׁיִּזְכֶּה גַּם כֵּן לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כְּמוֹ אָבִיו. וְכָכָה בִּלָּה יְמֵי קַטְנוּתוֹ. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁגָּדַל קְצָת, הִתְחִיל לְהַתְמִיד מְאֹד מְאֹד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה – שִׁעוּרִים כְּסִדְרָן, כִּרְצוֹנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל (עַיֵּן שִׂיחוֹת הָרָ"ן סִימָן עו). וּכְשֶׁהָיָה חוֹזֵר מֵהַחֶדֶר, לֹא בִּקֵּשׁ מֵאִמּוֹ לֶאֱכֹל, רַק הָלַךְ אֶל אֲרוֹן הַסְּפָרִים וְהוֹצִיא מִשְׁנָיוֹת אוֹ מִדְרָשׁ וְכוּ' וְלָמַד בָּהֶם עַד שֶׁאִמּוֹ קָרְאָה לוֹ לֶאֱכֹל. וְאָבִיו ר' נַחְמָן זַ"ל הִשְׁגִּיחַ עָלָיו, וְרָאָה אֵיךְ שֶׁהוּא עוֹבֵד ה' מִקַּטְנוּתוֹ, וְאָמַר לוֹ: "אַבְרָהָם! בְּרַח לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חוּץ לָאָרֶץ אֵינָהּ סוֹבֶלֶת קְדֻשָּׁתְךָ". וְהָיָה ר' אַבְרָהָם מְסַפֵּר שֶׁהוּא מִתְחָרֵט כָּל יָמָיו שֶׁלֹּא צִיֵּת אֶת אָבִיו לִנְסֹעַ בִּימֵי קַטְנוּתוֹ.
כַּאֲשֶׁר גָּדַל, קִיֵּם תְּשׁוּבַת הַקָּנֶה, וְלֹא דִּבֵּר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים עִם אַף אָדָם, עַד שֶׁחָשְׁבוּ, שֶׁחָס וְשָׁלוֹם, נִטָּל כֹּחַ הַדִּבּוּר מִמֶּנּוּ. וְהָיָה לוֹקֵחַ שַׂק מָלֵא סְפָרִים, וּבָהֶם: תַּנַ"ךְ, מִשְׁנָיוֹת, גְּמָרָא, שֻׁלְחָן עָרוּךְ, זֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְסִפְרִי רַבֵּנוּ זַ"ל וְכוּ' וְכוּ' עַל כְּתֵפוֹ, עִם כַּמָּה לְחָמִים, וְהָיָה יוֹצֵא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ לַיַּעַר עַל יַד הַנָּהָר, שֶׁהָיָה לוֹ שָׁם מָקוֹם קָבוּעַ, וְשָׁם יָשַׁב עַד עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ – כֵּן הִתְנַהֵג כַּמָּה שָׁנִים רְצוּפוֹת. וְשָׁם הִתְבּוֹדֵד בְּעֹמֶק הַיַּעַר – רָחוֹק מִיִּשּׁוּב בְּנֵי אָדָם, שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים, וְהָיָה בּוֹכֶה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁעֵינָיו נַעֲשׂוּ נְפוּחוֹת מֵרֹב בֶּכִי. וְשָׁם חִבֵּר אֶת סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֵם אוֹרוֹת רוּחָנִיִּים גִּלּוּיִים חֲדָשִׁים בְּתוֹרַת רַבֵּנוּ זַ"ל, וּמְאִירִים אֶת עֵינֵי הַהוֹגִים בָּהֶם.
הוּא הַגֶּבֶר אֲשֶׁר הֵאִיר אֶת הָעוֹלָם עִם אוֹרוֹ הַגָּנוּז שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וּמֵרֹב הִתְבּוֹדְדוּתוֹ וּדְבֵקוּתוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּקְדֻשָּׁה וְעִם יִחוּדִים קְדוֹשִׁים, זָכָה לְגִלּוּיִים חֲדָשִׁים בְּתוֹרַת רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהֶעֱלָם עַל פְּנֵי הַכְּתָב, וּמְעַט דִּמְעָט מִכִּתְבֵי יָדוֹ נִדְפְּסוּ. וְשָׁם רוֹאִים אֶת עֹצֶם הַפְלָגַת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁהָיְתָה לוֹ בְּרַבֵּנוּ זַ"ל וּבְמוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, וַאֲשֶׁר מֵאִיר עַד הַיּוֹם אֶת עֵינֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים הַמְעַיְּנִים בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְכָכָה זָכָה לְהִתְגַּדֵּל בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים. וְדַרְכּוֹ הָיְתָה לֵילֵךְ עִם תּוֹרָה אַחַת מִ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' כְּאַזְהָרַת רַבֵּנוּ זַ"ל (עַיֵּן שִׂיחוֹת הָרָ"ן סִימָן רצז). וְהָיְתָה כָּל עֲבוֹדָתוֹ עַל פִּי תּוֹרָה זוֹ שֶׁבָּחַר לְעַצְמוֹ. וְיֵשׁ תּוֹרוֹת מִ'לִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' שֶׁהָלַךְ עִמָּהֶם כְּמוֹ שָׁנָה, וּבְסוֹף יָמָיו הִתְפָּאֵר: "בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁכְּבָר עָבַרְתִּי וְסִיַּמְתִּי לָלֶכֶת עִם כָּל הַתּוֹרוֹת".
וְהָיָה תָּמִיד מָלֵא הִתְעוֹרְרוּת וְחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וּמִתְבּוֹדֵד בִּקְבִיעוּת עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא הָיָה מַפְסִיק לְרֶגַע כָּל יְמֵי חַיָּיו. תָּמִיד עָסַק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַתְמָדָה וּשְׁקִידָה נוֹרָאָה, וְלֹא הִתְבַּלְבֵּל מִשּׁוּם דָּבָר.
וּפַעַם יָשַׁב בְּ'גַן סוֹפְיָה' (גַּן הָעִיר בְּאוּמָן) עִם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהוּא מֵרֹב דְּבֵקוּתוֹ יָשַׁב בְּעֵינַיִם סְגוּרוֹת וְיִחֵד יִחוּדִים, עַד שֶׁשָּׁכַח אֵיפֹה נִמְצָא, וְעָשָׂה תְּנוּעוֹת בְּיָדָיו כְּדֶרֶךְ הַמְיַחֵד יִחוּדִים וְרֹשֶׁם בָּאֲוִיר וְכוּ'. וְשָׁם הָלְכוּ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים לְטַיֵּל, וּכְשֶׁבָּאוּ סָמוּךְ אֵלָיו, עָמְדוּ לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו וְצָחֲקוּ מִמֶּנּוּ. וְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לָחַשׁ לוֹ בְּאָזְנוֹ וְסִפֵּר לוֹ עַל כָּךְ. וּפָתַח אֶת עֵינָיו, וְאָמַר: "פון איין קעסטל ציין זאל איך זיך איבער שרעקן?" [בִּגְלַל קֻפְסָה שֶׁל שִׁנַּיִם, אֶתְפַּעֵל וְאֶפְחַד? כִּי מַהוּ צְחוֹק? מְגַלֶּה שִׁנָּיו…] כִּי כָּל כָּךְ הָיָה דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּדְבֵקוּת אֱמֶת, וְלֹא הִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם.

זָכָה לְהִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת תרנ"ד, וְהָיָה אָז בֶּן מ"ה שָׁנָה, וּמֵאָז קָרְאוּ לוֹ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ ר' אַבְרָהָם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה נוֹסֵעַ בְּכָל שָׁנָה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאוּמָן, וְהָיָה מַלְהִיב אֶת לֵב אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְסִפֵּר ר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל, כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאוּמָן, הָיָה כְּאֵשׁ לֶהָבָה מַמָּשׁ, וּפָנָיו הָיוּ מְאִירוֹת מְאֹד מְאֹד מֵרֹב הִתְלַהֲבוּתוֹ. כְּשֶׁפָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה הָיָה בְּאוּמָן, וְנִסְגַּר הַגְּבוּל וְלֹא יָכַל לַחֲזֹר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִסְתַּלֵּק בְּאוּמָן בִּשְׁנַת תרע"ח.

             

וְסִפְּרוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת כג:): רַב הוּנָא הֲוָה רָגִיל דַּהֲוָה חָלִיף וְתָנֵי אַפִּיתְחָא דְּרַבִּי אָבִין נַגְרָא [שֶׁהָיָה רָגִיל לַעֲבֹר עַל פֶּתַח רַבִּי אָבִין], חֲזָא דַּהֲוָה רָגִיל בִּשְׁרָגֵי טוּבָא [רָאָה שֶׁהוּא רָגִיל לְהַדְלִיק הַרְבֵּה נֵרוֹת], אָמַר: תְּרֵי גַּבְרֵי רַבְרְבֵי נָפְקִי מֵהָכָא [שְׁנֵי אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים יֵצְאוּ מִכָּאן], נַפְקֵי מִינַיְהוּ [יָצְאוּ מִשָּׁם] רַב אִידִי בַּר אָבִין וְרַב חִיָּא בַּר אָבִין. רַב חִסְדָּא הֲוָה רָגִיל דַּהֲוָה חָלִיף וְתָנֵי אַפִּיתְחָא דְבֵי נָשָׁא דְּרַב שִׁיזְבֵי, חֲזָא דַּהֲוָה רָגִיל בִּשְׁרָגֵי טוּבָא [רָאָה שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לְהַדְלִיק הַרְבֵּה נֵרוֹת], אָמַר גַּבְרָא רַבָּא נָפַק מֵהָכָא [אָדָם גָּדוֹל יֵצֵא מִכָּאן], נְפַק מִינַיְהוּ [יָצָא מֵהֶם] רַב שִׁיזְבֵי; רוֹאִים מִכָּל זֶה, שֶׁאִשָּׁה הַמַּרְבָּה בְּהַדְלָקַת נֵרוֹת זוֹכָה לִילָדִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְהַמִּנְהָג הַנָּכוֹן לָאִשָּׁה שֶׁמִּתְחַתֶּנֶת, לְהַתְחִיל אָז לְהַדְלִיק בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שְׁנֵי נֵרוֹת שֶׁל שֶׁמֶן זַיִת לִכְבוֹד שַׁבָּת — אֶחָד כְּנֶגֶד זָכוֹר, וְאֶחָד כְּנֶגֶד שָׁמוֹר, וּמוֹסִיפִים עוֹד אַרְבָּעָה נֵרוֹת שֶׁל חֵלֶב, כְּנֶגֶד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם הֲוָיָ”ה בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁנּוֹלָד בֶּן אוֹ בַּת מוֹסִיפִים נֵר אֶחָד, וְלֹא יוֹתֵר מִזֶּה, וְהַכֹּל כְּפִי הַמִּנְהָג, שֶׁכָּל אַחַת תַּחְזִיק בַּמִּנְהָג שֶׁרָאֲתָה אֵצֶל הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם (מִשְׁלֵי א'): ”שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ”, וְזֶה נֻסָּח הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרֶכֶת: ”בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת”; וְאַשְׁרֵי הָאִשָּׁה שֶׁמְּנַצֶּלֶת אֶת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת לְעֵת רָצוֹן, לְבַקֵּשׁ אָז הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ.

שו"ת ברסלב לנשים

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר וַיִּשְׁלַח כ"ב כִּסְלֵו ה'תשס"ח.

שָׁלוֹם רַב אֶל . . . תִּחְיֶה.

אֵין אַתְּ יְכוֹלָה לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר אֶת גֹּדֶל הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לָךְ שֶׁאַתְּ מְחַנֶּכֶת אֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא בַּתְרָא ח:) עַל פָּסוּק (דָּנִיֵּאל י"ב) "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת; שֶׁדִּמּוּ אֶת הַמְחַנֵּךְ אוֹ הַמְחַנֶּכֶת שֶׁמְּחַנְּכִים אֶת בְּנֵי וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל כַּכּוֹכָבִים, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְפֹּר אֶת הַכּוֹכָבִים, כִּי אֵין עֵרֶךְ וְאֵין מִסְפָּר לָהֶם, כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִסְפֹּר אֶת הַזְּכֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְאֵלּוּ אֲשֶׁר מְחַנְּכִים אֶת בְּנֵי וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן חִזְקִי וְאִמְצִי מְאֹד, כִּי גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב לְהוֹשִׁיעַ, וְעוֹד תִּרְאִי הַרְבֵּה נַחַת מֵהַתַּלְמִידוֹת שֶׁלָּךְ.

לְמוֹתָר לְהַדְגִּישׁ כִּי עַכְשָׁו נִכְנָסִים יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּקְרָא "חֲנֻכָּה" עַל שֵׁם הַחִנּוּךְ, שֶׁצְּרִיכִים לְהַחְדִּיר בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה זֶה לְעֻמַּת זֶה, שֶׁהַיְּוָנִים טִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמֵנִים, שֶׁהֵם הַמֹּחִין, וְגָזְרוּ גְּזֵרוֹת רָעוֹת, לְהַשְׁכִּיחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה ב' סִימָן ד') "וְחֹשֶׁךְ" זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחְשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וְלָכֵן אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַחְדִּיר בְּהַיְלָדִים אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַסְבִּיר לָהֶם מַה זֶּה חֲנֻכָּה, וּלְהַגְדִּיל לָהֶם אֶת הַנֵּס כְּפִי שִׂכְלָם וְדַעְתָּם, וּמַה שֶּׁמְּצַיְּרִים בְּעֵת צְעִירוּתָם וְכוּ', זֶה יִכָּנֵס לָהֶם בְּתוֹךְ לְבָבָם וְדַעְתָּם עַל כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם.
תּוֹדָה רַבָּה מֵעֹמֶק הַלֵּב עַל הַיְגִיעָה וְהַטִּרְחָה שֶׁאַתְּ יוֹגַעַת וְטוֹרַחַת בְּחִנּוּךְ הַבָּנוֹת, יְהֵא מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ.
הַמְאַחֵל לָךְ חֲנֻכָּה שָׂמֵחַ…

הליכות ביתה

מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לִצְלוֹת דָּגִים וּבָשָׂר יָחַד עַל הָרֶשֶׁת, כְּשֶׁאֵינָם נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, הוֹאִיל וְהָרֵיחַ מִתְפַּזֵּר בָּאֲוִיר וְאֵינָם נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה.

לִבְנֵי סְפָרַד אֵין לֶאֱכֹל גַּם דָּגִים וְחָלָב יָחַד, מֵחֲשָׁשׁ סַכָּנָה. וְאוּלָם יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהָקֵל בְּדָגִים וְחֶמְאָה, וְרַשָּׁאִים לְהַמְשִׁיךְ בְּמִנְהָגָם. אַךְ בְּנֵי אַשְׁכְּנַז מֵקִילִים לְגַמְרֵי בְּכָל מַאֲכָלֵי חָלָב עִם דָּגִים.

 

 

[תַּקְצִיר – מוֹהֲרָא"שׁ מַגִּיעַ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה, לְפִי תִּכְנוּן הַנּוֹסְעִים מוֹהֲרָא"שׁ הָיָה אָמוּר לְהִכָּנֵס אַחֲרוֹן לַצִּיּוּן, הַמִּשְׁטָרָה לֹא נָתְנָה לְהִכָּנֵס, וּבֵין כָּךְ הַמְאַרְגְּנִים מְדַבְּרִים עִם הַמִּשְׁטָרָה וְעוֹשִׂים מַאֲמַצִּים לְהִכָּנֵס לַצִּיּוּן. בֵּין כָּךְ מוֹהֲרָא"שׁ עָמַד בְּפֶתַח הַדֶּלֶת שֶׁל הַצִּיּוּן].

וְהִנֵּה בָּאָה הַפְּקֻדָּה שֶׁיְּכוֹלִים לְהִכָּנֵס, וְכַמּוּבָן אֲנִי הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, וְרַצְתִּי עַד צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל, וְנֶעֱמַדְתִּי שָׁם בַּפִּנָּה, וְהִתְחַלְתִּי לוֹמַר אֶת הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, וְכֵן הִתְבּוֹדַדְתִּי אָז עַל כָּל הַ"לִּקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן", וְהָיִינוּ שָׁם שָׁלֹשׁ וָחֵצִי שָׁעוֹת, כַּמּוּבָן שֶׁכֻּלָּם שָׁכְחוּ מֵהַגּוֹרָל וְהָרְשִׁימָה, כִּי מֵרֹב פַּחַד שֶׁלֹּא יְגָרְשׁוּ אוֹתָנוּ כָּל אֶחָד שָׁכַח מֵהַשֵּׁנִי, וְרָאוּ פֶּלֶא עַל גַּבֵּי פֶּלֶא שֶׁהַד' אַמּוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל הוּא מוּעָט הַמַּחְזִיק אֶת הַמְּרֻבֶּה, שֶׁהָיָה מָקוֹם לְכֻלָּם, וְלֹא הָיוּ צְרִיכִים לִדְחֹק אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי (כִּי הָרֶגַע שֶׁאֵין אַף אֶחָד חוֹשֵׁב מֵהַזּוּלַת, רַק כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב מֵעַצְמוֹ, אָז יֵשׁ מָקוֹם לְכֻלָּם, וְאָז רָאִיתִי שֶׁאֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל אֵין שׁוּם מְיֻחָסִים, וְכָל אֵלּוּ שֶׁחָשְׁבוּ מִי בָּרֹאשׁ, נִשְׁאֲרוּ בְּבִזָּיוֹן גָּדוֹל, כִּי כֻּלָּם עָמְדוּ יַחַד בְּהַד' אַמּוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהָיָה מָקוֹם לְכֻלָּם). וַאֲנִי מֵרֹב עַקְשָׁנוּת עָמַדְתִּי שָׁמָּה עַל מָקוֹם אֶחָד שָׁלֹשׁ וָחֵצִי שָׁעוֹת תַּחַת שֶׁמֶשׁ בּוֹעֶרֶת, וְלֹא עִנְיֵן אוֹתִי שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם (אַף שֶׁהֵם כְּבָר גָּמְרוּ הַ'תִּקּוּן הַכְּלָלִי' וְהַתְּפִלּוֹת וְהַהִתְבּוֹדְדוּת, וְיָשְׁבוּ לֶאֱכֹל שָׁם, וְדִבְּרוּ מַה שֶּׁדִּבְּרוּ וְכוּ' וְכוּ', אוֹתִי לֹא עִנְיֵן שׁוּם דָּבָר, רַק לְהִתְבּוֹדֵד עַל כָּל הַ"לִּקּוּטֵי־ מוֹהֲרַ"ן" מַה שֶּׁזָּכַרְתִּי בְּעַל־פֶּה).

 

מַה עוֹשִׂים עִם הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת הַנִּשְׁאָרִים מִנֵּרוֹת חֲנֻכָּה?

כָּתַב מָרָן הַשּׁוּעַ' (או"ח סִימָן תרעז סָעִיף ד'): הַנּוֹתָר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִן הַשֶּׁמֶן הַצָּרִיךְ לְשִׁעוּר הַדְלָקָה, עוֹשֶׂה לוֹ מְדוּרָה וְשׂוֹרְפוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁהֲרֵי הֻקְצָה לְמִצְוָתוֹ. וְאִם נִתְעָרֵב בְּשֶׁמֶן אַחֵר וְאֵין שִׁשִּׁים לְבַטְּלוֹ, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין לְהוֹסִיף עָלָיו כְּדֵי לְבַטְּלוֹ.

וּבֵאֲרוּ הָאַחֲרוֹנִים (עַיֵּן מ"ב, כה"ח, ילקו"י) שֶׁמָּרָן דִּבֵּר בְּמַצַּב שֶׁהַנֵּר כָּבָה תּוֹךְ חֲצִי שָׁעָה לְהַדְלָקָתוֹ, שֶׁאָז הַשֶּׁמֶן הַנִּשְׁאָר כְּבָר הֻקְצָה לְמִצְוָתוֹ וְנֶאֱסַר בַּהֲנָאָה וְלָכֵן טָעוּן שְׂרֵפָה וְאָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ לַשָּׁנָה הַבָּאָה שֶׁמָּא יָבֹא לִידֵי תַּקָּלָה עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנָה, אַךְ אִם הַנֵּר כָּבָה לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֶּׁמֶן הַנּוֹתָר לְכַתְּחִלָּה. אַךְ יֵשׁ פּוֹסְקִים שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁאִם נָתַן אֶת הַשֶּׁמֶן בִּסְתָם בְּנֵר חֲנֻכָּה, הֻקְצָה כָּל הַשֶּׁמֶן, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנָה בְּפֵרוּשׁ לִפְנֵי שֶׁנָּתַן אֶת הַשֶּׁמֶן שֶׁלֹּא יֵאָסֵר רַק הַשִּׁעוּר לַהַדְלָקָה.

וּבְהֶעָרוֹת אִישׁ מַצְלִיחַ כָּתַב שֶׁכֵּן הַדִּין בַּפְּתִילוֹת שֶׁיֵּשׁ לְשׂוֹרְפָן, וּבֵאֵר שָׁם שֶׁאֵין לְהַקְשׁוֹת מֵעֲצֵי וְנוֹיֵי סֻכָּה שֶׁמֻּתָּרִים מִיַּד לְאַחַר הֶחָג, מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה מִצְוָתָן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּנִדּוֹנֵנוּ לֹא נַעֲשָׂה מִצְוָתוֹ.

וּמַה שֶּׁכָּתַב מָרָן: "הַנּוֹתָר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" וְלֹא דִּבֵּר עַל שְׁאָר יְמֵי הַחֲנֻכָּה מִשּׁוּם שֶׁבִּשְׁאָר הַיָּמִים יוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֶּׁמֶן לַיּוֹם שֶׁאַחֲרָיו (שָׁם בַּאַחֲרוֹנִים).

אִם קָנָה בַּקְבּוּק שֶׁמֶן עֲבוּר נֵרוֹת חֲנֻכָּה וּלְאַחַר יְמֵי הַחֲנֻכָּה נִשְׁאַר שֶׁמֶן בַּבַּקְבּוּק, אֵין בָּזֶה קְדֻשָּׁה כְּלָל וּמֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֶּׁמֶן הַנִּשְׁאָר (בֵּאוּר הֲלָכָה).

מִנְהָג צַדִּיקִים לִשְׂרֹף אֶת הַשְּׁמָנִים וְהַפְּתִילוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִיַּד בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי – זֹאת חֲנֻכָּה, לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְיֵשׁ שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׂרֹף בְּעֶרֶב פֶּסַח (אַךְ אֵין לִשְׂרֹף אֶת הֶחָמֵץ עַל הַשְּׁמָנִים וְהַפְּתִילוֹת מִשּׁוּם שֶׁאֲסוּרִים בַּהֲנָאָה אֶלָּא יִשְׂרֹף עַל הָעֵצִים שֶׁבָּהֶם שׂוֹרְפִים אֶת הֶחָמֵץ) וְעַיֵּן בְּפִסְקֵי תְּשׁוּבוֹת (הֶעֱרָה 59) שֶׁיִּשֵּׁב אֶת הַמִּנְהָג וְשֶׁאֵין לָחוּשׁ בָּזֶה לְתַקָּלָה. וְהוֹסִיף שָׁם שֶׁאֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת הַנּוֹתָרִים לְנֵרוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ נֵרוֹת שַׁבָּת מִשּׁוּם שֶׁהֻקְצוּ לְמִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה.

 

 

סְגֻלָּה לִילָדִים

רַבֵּנוּ זַ"ל גִּלָּה (לקו"מ ח"א סי' כ"ט) שֶׁיַּיִן שֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ צַדִּיק אֲמִתִּי הוּא סְגֻלָּה לְהוֹלָדָה. עוֹד סִפּוּר עַל יְלָדִים שֶׁבָּאוּ לָעוֹלָם בִּזְכוּת הַצַּדִּיק.

כְּבָר שְׁנָתַיִם מֵאָז שֶׁנִּשְּׂאוּ וַעֲדַיִן לֹא זָכוּ לִפְרִי בֶּטֶן. אֱמֶת, שְׁנָתַיִם אֵינָם זְמַן כֹּה רַב בִּכְדֵי לְהִלָּחֵץ אוֹ לְהִתְיָאֵשׁ. אַךְ שְׁנָתַיִם הֵם שְׁנָתַיִם וּכְכָל שֶׁמְּצַפִּים לְדָבָר וְהוּא לֹא מְמַהֵר לְהַגִּיעַ – כֵּן מַתְחִילוֹת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַלֹּא נְעִימוֹת לְהִתְגַּבֵּר וְהַחַיִּים מְקַבְּלִים תַּפְנִית לֹא נְעִימָה וּכְדִבְרֵי הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם (מִשְׁלֵי יג): "תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב".

הֶחְלִיטוּ הַזּוּג לְהִכָּנֵס לְחַדְרוֹ שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ לִכְשֶׁיַּגִּיעַ לְבִקּוּר בְּיַבְנְאֵל. כְּשֶׁאֵרַע הַדָּבָר וְהַשְּׁנַיִם עָמְדוּ לִפְנֵי הַצַּדִּיק, שָׁפְכוּ אֶת לְבָבָם עַל תּוֹחַלְתָּם הַמִּתְמַשֶּׁכֶת וְהִפְטִירוּ שֶׁבְּרָכָה לְזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא הֵם מְבַקְּשִׁים. מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ פָּנָה דַּוְקָא אֶל הַגַּבַּאי.

– "הָבֵא לִי בַּקְבּוּק יַיִן מֵהַמִּטְבָּח".

כְּשֶׁזֶּה הָאַחֲרוֹן חָזַר עִם הַבַּקְבּוּק, לָקַח הַצַּדִּיק כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ וּמָזַג לְתוֹכָהּ אֶת הַיַּיִן. אָחַז אֶת הַכּוֹס בְּיָדוֹ, עָצַם אֶת עֵינָיו וּבִדְבֵקוּת נִפְלָאָה הֵחֵל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְבוֹרֵא עוֹלָם. פָּנָיו הֶאֱדִימוּ וְהוּא שָׁקַע בְּשַׂרְעַפָּיו, מָשָׁל נִמְצָא הוּא לְבַד בְּחַדְרוֹ מִבְּלִי שֶׁאִישׁ מִסְתַּכֵּל עָלָיו.

בְּנֵי הַזּוּג הֶחְלִיפוּ מַבָּטִים בֵּינֵיהֶם וְתֵכֶף תָּקְעוּ אֶת עֵינֵיהֶם בַּצַּדִּיק הַמִּתְחַנֵּן בַּעֲבוּרָם בִּפְנֵי מִי שֶׁמַּפְתֵּחַ הַיְלָדִים בְּיָדוֹ. מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ הִמְשִׁיךְ לְהִתְפַּלֵּל תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מְנַעְנֵעַ אֶת רֹאשׁוֹ מִצַּד לְצַד וּמִתְעַלֵּם מִכָּל הַסּוֹבְבִים.

כַּעֲבוֹר מִסְפַּר רְגָעִים שֶׁכָּאֵלֶּה שָׁב וּפָקַח אֶת עֵינָיו, בֵּרֵךְ עַל הַיַּיִן וְשָׁתָה מְעַט. לְאַחַר מִכֵּן מָזַג אֶת הַיַּיִן שֶׁבַּכּוֹס לְתוֹךְ הַבַּקְבּוּק, שָׁב וּמְזָגוֹ לַכּוֹס וְשׁוּב לַבַּקְבּוּק. כְּשֶׁסִּיֵּם פָּנָה אֶל הַשְּׁנַיִם וְאָמַר: "הִנֵּה, קְחוּ אֶת הַבַּקְבּוּק הַזֶּה וּבְכָל לֵיל שַׁבָּת תְּקַדְּשׁוּ עַל הַיַּיִן שֶׁבְּתוֹכוֹ. הַכּוֹס הָאַחֲרוֹנָה תִּהְיֶה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה".

אֶלָּא שֶׁבְּכָךְ עֲדַיִן לֹא הִסְתַּיֵּם הָעִנְיָן. מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ בִּקֵּשׁ שְׁנֵי נֵרוֹת וּמְסָרָם לַזּוּג. "אֶת הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ תַּנִּיחוּ תַּחַת הַמִּטָּה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר שֶׁתִּזְכּוּ לִילָדִים".

לֹא בְּכָל יוֹם זוֹכִים לִרְאוֹת מַחֲזֶה שֶׁכָּזֶה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁבְּנַפְשָׁם הַדָּבָר וּכְפִי הַנִּרְאֶה הֵם נוֹשְׁעוּ וּבִרְכַּת הַצַּדִּיק תִּתְקַיֵּם בָּהֶם. נָתְנוּ תּוֹדָה מֵעֹמֶק הַלֵּב וְיָצְאוּ אֶת הַחֶדֶר. אֶת הַנֵּרוֹת הִנִּיחוּ תַּחַת הַמִּטָּה וּבְלֵיל שַׁבָּת הַקָּרוֹב, כְּמוֹ בְּלֵילוֹת הַשַּׁבָּת שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרָיו עַד לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, הִקְפִּידוּ לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן שֶׁבַּבַּקְבּוּק.

כְּאַרְבָּעָה לֵילוֹת שַׁבָּת חָלְפוּ כָּךְ, עַד שֶׁהַיָּמִים שֶׁקֹּדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִגִּיעוּ. הוּא עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ לְאוּמַן וְאֶת הַבַּקְבּוּק הִשְׁאִיר בַּבַּיִת לְאִשְׁתּוֹ. שָׁעָה שֶׁקִּדֵּשׁ עַל הַיַּיִן מִבַּקְבּוּק מִזְדַּמֵּן בְּסָמוּךְ לְקִבְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, הִיא קִדְּשָׁה עַל הַכּוֹס הָאַחֲרוֹנָה מֵהַבַּקְבּוּק שֶׁקִּבְּלוּ מֵהַצַּדִּיק.

בְּדִיּוּק בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה!

וַהֲגַם שֶׁלְּחָכְמָה וּלְנֵס גָּדוֹל יֵחָשֵׁב מַה שֶּׁצָּפָה הַצַּדִּיק מֵרֹאשׁ שֶׁעַל הַכּוֹס הָאַחֲרוֹנָה יְקַדְּשׁוּ בְּדִיּוּק בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אַךְ הַנֵּס שֶׁהִגִּיעַ אַחֲרֵי כֵן הָיָה גָּדוֹל יוֹתֵר, וְהָעִקָּר – מַשְׁמָעוּתִי יוֹתֵר. זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן הֵם זָכוּ לְהִתְבַּשֵּׂר בִּבְשׂוֹרָה טוֹבָה וּבַשָּׁנִים שֶׁלְּאַחַר לֵדַת הַבַּת הָרִאשׁוֹנָה, כְּבָר הִשְׁתּוֹבְבוּ בְּבֵיתָם כַּמָּה יַלְדֵי חֶמֶד מְתוּקִים!

 

 

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: כָּל זוּג צָרִיךְ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁלוֹם-בַּיִת, כִּי בְּפֵרוּשׁ גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן רסג), שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עוֹשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִשְׁבֹּר אֶת בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהַכְשִׁילָם. וְלָכֵן צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹר עַל שְׁלוֹם-בַּיִת, שֶׁבָּזֶה תְּלוּיָה כָּל הַבְּרָכָה בַּבַּיִת.

(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תתקלז)

 

 

אִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל אֶת תַּבְעֵרַת הַמְּדוּרָה שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף כִּי אִם עַל־יְדֵי תֹקֶף הַשִּׂמְחָה, כִּי נִאוּף הוּא אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת, הַמַּסְתִּירִים אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם מְקוֹר הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת, הַמְּמָרְרִים חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם בְּסוֹד (קֹהֶלֶת ז): "וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה, אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים וְגוֹ', וְחוֹטֵא יִלָּכֵד בָּהּ" וְגוֹ', אֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר עַל הָאִשָּׁה הַפְּרוּצָה, הַהוֹלֶכֶת בְּרֵישׁ גָּלֵי בִּפְרִיצוּת וְכוּ', וְהִיא הִיא הַקְּלִפָּה (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א', סִימָן רמ"ב), אֲשֶׁר הַחוֹטֵא יִלָּכֵד בָּהּ וְנִכְשַׁל עַל יָדָהּ בִּפְגַם הַבְּרִית הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה‏ וְכוּ', וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִזֶּה כִּי אִם עַל־יְדֵי תֹקֶף הַשָּׂשׂוֹן וְהַשִּׂמְחָה, לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא אֵשׁ, הַמְּבָעֶרֶת וּמְבַטֶּלֶת אֶת הַקְּלִפּוֹת, וְעַל־כֵּן אַף שֶׁנָּפַלְתָּ כְּבָר עַד עַכְשָׁו בְּמָקוֹם שֶׁנָּפַלְתָּ וְכוּ' אֲפִלּוּ עֲדַיִן עוֹבֵר עָלֶיךָ מַה שֶּׁעוֹבֵר וְכוּ', רְאֵה לִשְׂמֹחַ אֶת עַצְמְךָ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת, וּתְחַיֶה אֶת עַצְמְךָ עִם הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּךָ, וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים, וְקוֹרֵא אוֹתְךָ אֵלָיו בְּכָל מִינֵי כְּרוּזִין, וּבִפְרָט עַל־יְדֵי רֹאשׁ הַצַּדִּיקִים, רַבֵּנוּ זַ"ל, בְּעַצְמוֹ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהָרַ'ע' שֶׁנָּפַלְתָּ וְנִשְׁלַכְתָּ לְשָׁם כִּי אִם עַל־יְדֵי תֹקֶף הַשִּׂמְחָה, שֶׁמְּגַלֶּה בֶּן הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא מְקוֹר הַשִּׂמְחָה.

[הודעות נחוצות קט]

 

צָרִיךְ לְהַכְנִיס עַצְמוֹ כָּל כָּךְ חָזָק בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁשּׁוּם דָּבָר וְשׁוּם בִּרְיָה שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ לְשָׁבְרוֹ וּלְנַתְּקוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נוֹפֵל בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו, וּמֻנָּח בְּעִמְקֵי עֲמָקִים גַּם מִשָּׁם אָסוּר לְיַאֵשׁ עַצְמוֹ כְּלָל בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם; וַאֲפִלּוּ שֶׁלִּפְעָמִים נוֹפֵל בִּירִידָה כָּזוֹ שֶׁנִדְמֶה לוֹ כְּאִלוּ אֵין צְרִיכִים אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה, וּכְאִלוּ אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה, גַּם מִזֶּה לֹא יִתְפַּעֵל כְּלָל, וְעָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ – לִרְעוֹת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וְהַשְׂכָּלוֹת וַחֲקִירוֹת שֶׁל הֶבֶל, רַק בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גָמוּר, כְּמוֹ צֹאן הָרוֹעוֹת בְּשָׂדֶה וְעֵשֶׂב, כֵּן יְסַלֵּק מֵעַצְמוֹ חָכְמָתוֹ הַמְדֻמֵּית, וְיִרְעֶה עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, בְּחִינַת "שְׁכָן אֶרֶץ" – אֲפִלּוּ שֶׁמֻּנָּח בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן "ּורְעֵה אֱמוּנָה" – יִרְעֶה אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה.

[ורעה אמונה ד']

 

רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (סֵפֶר־הַמִּדּוֹת, אוֹת בָּנִים, סִימָן ג): 'אֵין צָרִיךְ לָאָדָם לִדְאֹג עַל פַּרְנָסַת בָּנָיו, כִּי כְּשֶׁהֵם גְּדֵלִים – גְּדֵלָה פַּרְנָסָתָם עִמָּהֶם'. וְדָבָר זֶה רוֹאִים בְּחוּשׁ, כִּי עַל־פִּי־רֹב הָאָבוֹת מִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל הַבָּנִים, וּלְבַסּוֹף כְּשֶׁהֵם גְּדֹלִים, הַבֵּן רוֹצֶה בְּפַרְנָסָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי מִמַּה שֶׁאָבִיו הֵכִין בִּשְׁבִילוֹ, וְנִמְצָא שֶׁיָּגַע בְּחִנָּם וְכוּ', וְכֵן רוֹאִים שֶׁבַּעֲבוּר שֶׁבָּעִתִּים הַלָּלוּ הַפַּרְנָסָה קָשָׁה וּכְבֵדָה מְאֹד מְאֹד, חוֹשְׁבִים הָאָבוֹת מַה יִהְיֶה כְּבָר אִם בָּנָיו וּבְנוֹתָיו יִלְמְדוּ בִּישִׁיבָה וְכוּ', וְלָכֵן כְּשֶׁגְּדֵלִים נִכְנַס בְּמַחְשַׁבְתָּם שֶׁיְּלַמְּדוּ הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת הָעֲכּוּ"ם, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה נָקֵל בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וּלְבַסּוֹף רוֹאִים הַהִפּוּךְ – שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁהָלְכוּ לְבָתֵּי סִפְרֵיהֶם, וְלָמְדוּ לְשׁוֹנָם וְנִתְגַּדְּלוּ בְּדַרְכָּם, וְהִשְׁלִימוּ אֶת עַצְמָם בְּכַמָּה דַּרְגוֹת – רוֹפֵא אוֹ מְהַנְדֵּס וְכוּ', וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מִסְתּוֹבְבִים בְּלִי פַּרְנָסָה, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה, אֵין זֶה מַסְפִּיק לְפִי רִבּוּי הַהִצְטָרְכֻיּוֹת, וּלְהִפּוּךְ – רוֹאִים בָּעִתִּים הַלָּלוּ בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה, שֶׁגָּדְלוּ כָּל יְמֵי נְעוּרֵיהֶם בִּישִׁיבָה, וְנַעֲשׂוּ עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים, וְהֵם מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם, וַאֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁלֹּא נִתְעַשְּׁרוּ, רַק הָלְכוּ לִישִׁיבוֹת, חַיֵּיהֶם הֵם חַיִּים נְעִימִים וּמִסְתַּפְּקִים בְּמוּעָט, וּשְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים. עַל־כֵּן הָעִקָּר לִתֵּן לַבָּנִים וְלַבָּנוֹת חִנּוּךְ טוֹב, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם שֶׁפַע פַּרְנָסָה וְגַם עֲשִׁירוּת.

[הודעות נחוצות כ]

 

רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מְגַלֶּה לָנוּ גִּלּוּיִים כָּאֵלּוּ, עַד אֲשֶׁר נִפְתַּח עֵינֵינוּ גַּם-כֵּן לִרְאוֹת מַרְאוֹת אֱלֹקִים עַל-יְדֵי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמֵּאִיר בָּנוּ לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, אֲשֶׁר מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִינֵּיהּ, וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ל"ג). וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן בֵּין הָעוֹבְדֵי-כּוֹכָבִים, לֹא יוּכַל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת עֳבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו וְכוּ', כִּי גַּם בִּמְקוֹמָם שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַק הוּא מְלֻבָּשׁ בִּלְבוּשִׁים, וְעָלֵינוּ לְהַפְשִׁיט הַלְּבוּשִׁים וְהַהַסְתָּרוֹת, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת וּבְכָל הַדְּרָגוֹת, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִפְתַּח פִּינוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, כִּי אִם נִתְבָּרֵר לְהָאָדָם יְדִיעָה בְּלֵב שָׁלֵם, שֶׁמְּלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹמֵד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְשׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה, בְּוַדַּאי הוּא מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל, וְהוּא מְדַקְדֵּק מְאֹד לְכַוֵּן דְּבָרָיו (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס"ב). וּכְשֶׁאָדָם חָזָק בְּדַעְתּוֹ, שֶׁתָּמִיד יְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ אִם יִפֹּל בְּמָקוֹם מְגֻנֶּה מְאֹד מְאֹד, גַּם-כֵּן מִשָּׁם יְסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל לְבָבוֹ, אָדָם כָּזֶה לְעוֹלָם כְּבָר לֹא יִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְיִזְכֶּה, שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל יְרִידוֹתָיו לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, וַעֲווֹנוֹתָיו – לִזְכֻיּוֹת.

[הודעות נחוצות פז]

 

כְּשֶׁאֵין אַהֲבָה בֵּין בְּנֵי אָדָם, עַל-יְדֵי זֶה הֵם הוֹלְכֵי רָכִיל, וְעַל-יְדֵי רְכִילוּת בָּאִים לְלֵצָנוּת, וְעַל- יְדֵי לֵיצָנוּת הֵם דּוֹבְרִים שֶׁקֶר.

[אוֹת אַהֲבָה, סִימָן א']

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע אֲהוּבִי בְּנִי! אֲשֶׁר עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה בֵּין בְּנֵי אָדָם, כִּי כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל הוּא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וְלָכֵן צְרִיכִים לֶאֱהֹב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל כְּנַפְשׁוֹ, מִצַּד חֵלֶק אֱלוֹקַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וְאָז כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָאָדָם אֲשֶׁר כָּל אֶחָד הוּא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, עַל יְדֵי זֶה אַף אֶחָד לֹא יְדַבֵּר עַל הַזּוּלַת, וְלֹא יִתְלוֹצֵץ מִמֶּנּוּ, כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא כִּסֵּא לֶאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה זָהִיר לֹא לְדַבֵּר שֶׁקֶר. וְלָכֵן לְהֵפֶךְ כְּשֶׁאֵין אַהֲבָה בֵּין בְּנֵי אָדָם, כִּי אֵין אֶחָד רוֹצֶה לְהַכִּיר שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד נְקוּדַת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי זֶה הֵם הוֹלְכֵי רָכִיל, שֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עַל הַשֵּׁנִי, וְעַל- יְדֵי רְכִילוּת בָּאִים לְלֵצָנוּת, כִּי הָרְכִילוּת שֶׁאֶחָד מְרַכֵל עַל הַשֵּׁנִי זֶה מֵבִיא אוֹתוֹ שֶׁיִּתְלוֹצֵץ מֵהַזּוּלַת, כִּי נַעֲשָׂה זוֹל בְּעֵינָיו, וְעַל יְדֵי לֵיצָנוּת שֶׁאֶחָד עוֹשֶׂה מֵהַשֵּׁנִי הֵם דּוֹבְרִים שֶׁקֶר. וְהוּא כְּבָר לֹא מְפַחֵד לְהַגִּיד שֶׁקֶר, וְזֶה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא  (יִרְמְיָהוּ ט') "אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב וְכָל רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ, וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר" שֶׁאֶחָד צָרִיךְ לִשְׁמֹר מֵרֵעֵהוּ, וְאָסוּר לִבְטֹחַ אֲפִילוּ עַל אֶחָיו, כִּי הָרֶגַע שֶׁאָדָם נִכְנַס בָּרַע, הוּא הוֹלֵךְ רָכִיל, וְעוֹשֶׂה לֵיצָנוּת מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ מְדַבֵּר שֶׁקֶר, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה זֶּה לְדַבֵּר אֱמֶת, וְלָכֵן צְרִיכִים מְאֹד לִשְׁמֹר עַל מִדַּת אַהֲבָה שֶׁיֹּאהַב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, מִצַּד רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יִנָּצֵל מֵהַכֹּל, וְהָבֵן לְמַעֲשֵׂה.

 

מַעֲשֵׂה א'

וְהָלָךְ לְשָׁם הַשֵּׁנִי לַמֶּלֶךְ, שֶׁזֶּה סוֹבֵב עַל הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא עוֹסֵק לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה אֶת כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵן כָּל נֶפֶשׁ בַּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוֹלֵךְ לְחַפֵּשׂ אַחַר נִשְׁמָתוֹ, אַחַר יְגִיעָה עֲצוּמָה, שֶׁמִּתְיַגֵּעַ וְטוֹרֵחַ כָּל הַשָּׁנָה לְהוֹצִיא אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלִיּוּת וְאֶת נִשְׁמָתוֹ בִּפְרָטִיּוּת, וּבֵין כָּךְ עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, שֶׁנּוֹפֵל לְתוֹךְ שֵׁנָה עֲמֻקָּה, כִּי לְבַעַל בְּחִירָה מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה לַעֲזֹר, וְהִנֵּה סוֹף כָּל סוֹף כְּשֶׁמְּעוֹרְרִים אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁנָה, הוּא הוֹלֵךְ בְּכִוּוּן הַבַּת מֶלֶךְ שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל.

 

 

עִקַּר מְצִיאַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת – עַל־יְדֵי לִמּוּד בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים

בְּנִי הַיָּקָר! בִּהְיוֹתְךָ בָּחוּר צָעִיר, עָלֶיךָ לְקַבֵּל הַדְרָכָה, הַנְהָגָה וְהִתְחַזְּקוּת מִצַּדִּיק אֲמִתִּי הַדָּבוּק בָּאֵין־סוֹף, אֲשֶׁר כָּל מַחֲשַׁבְתּוֹ וּמֹחוֹ זֶה רַק אֱלֹקוּת. וְלָכֵן עָלֶיךָ לְהִתְחַזֵּק וּלְהַתְחִיל לְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק ב, סִימָן ח), שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁיָּכוֹל לְזַכֵּךְ אֶת הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ. כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם־הַבְּרִית – הוֹצָאַת־זֶרַע־לְבַטָּלָה, אָדָם חַי עִם כֹּחַ הַמְדַמֶּה, מָלֵא דִּמְיוֹנוֹת, וּמִי יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מֵהַדִּמְיוֹן? רַק הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַדָּבוּק בָּאֵין־סוֹף. וְאוֹמֵר מוֹהֲרַנַ”ת זַ”ל (לִקּוּטֵי־הֲלָכוֹת, שְׁלוּחִין, הֲלָכָה ה), שֶׁצְּרִיכִים יוֹמָם וָלַיְלָה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְהֵיכָן מוֹצְאִים אוֹתוֹ? בְּתוֹךְ סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים.

לָכֵן, בְּנִי הַיָּקָר! אִם בִּרְצוֹנְךָ בִּימֵי בַּחֲרוּתְךָ לִזְכּוֹת לְיִרְאַת־שָׁמַיִם, לִזְכּוֹת לְתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ, הַמֹּחַ וְהַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ, עָלֶיךָ לִלְמֹד סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בִּשְׁקִידָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי שָׁם מֻנָּח רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק. וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א, סִימָן קצב), שֶׁפָּנָיו, שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק נִמְצָאִים בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר, אִם אָדָם רוֹצֶה לְהַכִּיר אֶת הַצַּדִּיק, צָרִיךְ לִלְמֹד הַרְבֵּה סִפְרוֹ. וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ”ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א, סִימָן קעג), שֶׁהַצַּדִּיק – פְּנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר, וְאִם אָדָם רוֹצֶה לְהַכִּיר פְּנִימִיּוּת הַצַּדִּיק – יִסְתַּכֵּל בְּתוֹךְ סִפְרוֹ, כְּמַאֲמָרָם זַ”ל (שַׁבָּת קה.): 'אָנֹכִי' – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֲ'נָא נַ'פְשִׁי כְּ'תָבִית יְ'הָבִית; אֲנִי הִכְנַסְתִּי נַפְשִׁי בְּתוֹךְ הַכְּתָב. וְכִבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר (שְׁמוֹת כ, ב; דְּבָרִים ה, ו): ”אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"; אָנֹכִ"י – אֲ'נָא נַ'פְשִׁי כְּ'תָבִית יְ'הָבִית; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הִכְנִיס, כִּבְיָכוֹל, אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַכְּתָב, וְכִבְיָכוֹל הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה.

וְלָכֵן כָּל בָּחוּר צָרִיךְ לְהַתְמִיד מְאֹד בְּסִפְרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל, כִּי רַבֵּנוּ זַ”ל נִשְׁלַח לְדוֹרוֹת אֵלּוּ לְעוֹדֵד, לְחַזֵּק וּלְשַׂמֵּחַ אֶת כָּל הַבַּחוּרִים, וּלְקָרְבָם אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

 

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר וָאֵרָא כ"ב טֵבֵת ה'תשס"ח.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ וְיִרְדְּפוּ אֶל . . . נֵרוֹ יָאִיר תַּלְמִיד "דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר".

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת הַהוֹדָעָה.
רְאֵה לְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בְּיֶתֶר שְׂאֵת בְּיֶתֶר עֹז הָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי הַשִּׂמְחָה זֶה הַיְסוֹד בַּיַּהֲדוּת וְרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן קס"ט) כְּשֶׁאָדָם תָּמִיד שָׂמֵחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי פְּגַם הַבְּרִית.
עִקַּר הָעֵצָה לְהִנָּצֵל מִפְּגַם הַבְּרִית זֶה לְהִתְחַתֵּן, וְלָכֵן אֲנִי מְאֹד מְאֹד רוֹצֶה שֶׁתִּתְחַתֵּן, וַאֲנִי הוֹלֵךְ עַל כִּוּוּן זֶה, וַאֲנִי מְאֹד מְקַוֶּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבְּקָרוֹב מְאֹד תִּמְצָא אֶת בַּת זוּגְךָ וְתִהְיֶה לְאוֹת וּלְמוֹפֵת לְהוֹרֶיךָ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתְּךָ, רַק חֲזַק וֶאֱמַץ וְאַל תִּשָּׁבֵר מִשּׁוּם דָּבָר.
רְאֵה לִלְמֹד בְּכָל יוֹם חֻמָּשׁ וְרַשִּׁ"י עִם הַתַּרְגּוּם שֶׁזֶּה סְגֻלָּה לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, וּרְאֵה לְהַתְמִיד בְּכָל יוֹם לִלְמֹד חַ"י פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת, שֶׁזֶּה מַכְנִיס בָּאָדָם תְּשׁוּקָה עֲצוּמָה לִלְמֹד כָּל הַלִּמּוּדִים, וְעַל כֻּלָּם תִּלְמַד דַּף הַיּוֹמִי גְּמָרָא בְּכָל יוֹם, אִם תּוּכַל עִם פֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י וְתוֹסְפוֹת מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, כִּי דַּף גְּמָרָא לְיוֹם זֶה חִיּוּת לַנֶּפֶשׁ.
הַדְבֵּק אֶת עַצְמְךָ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְתֵדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְדָבָר גָּדוֹל דָּבָר קָטָן לֹא נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְאֶת זֶה צְרִיכִים לְהַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ.
הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

בימים ההם – בזמן הזה

כתוב במשנה (מגלה פרק א' משנה א'): הקורא את המגלה למפרע, לא יצא. הבעל שם טוב הקדוש זיע"א באר מאמר זה שאם יהודי קורא את מגלת אסתר וחושב שפעם היה המן… פעם היו ושתי וזרש… פעם היה מרדכי… הכל אצלו היה למפרע – אזי לא יצא ידי חובה! אלא צריך לדעת שבכל דור ודור יש את המן, זרש ושתי, אחשורוש, וכנגדם יש את מרדכי היהודי ואסתר המלכה. וכן בכל חג ומועד, נעשית אותה בחינה של אותו חג – בפסח אנו יוצאים ממצרים, בשבועות אנו מקבלים את התורה שוב פעם מחדש וכו' וכו'.

וכן בחנוכה – כמו שהיה פעם יוונים ומתיוונים וכנגדם מתתיהו ובניו, כן זה בכל דור ודור. בפרט בדור שלנו רואים בחוש שיש יוונים – אנשים שאין להם דאגות אחרות רק להכשיל את נשמות ישראל בעברות חמורות רחמנא ליצלן – ניאוף, שקוץ זהום, מכשירים טמאים, כלי תקשורת מלאים בכפירה ולשון הרע ונאוף וכו', ומסיתים ומדיחים על היהודים ששומרים תורה ומצוות ויושבים באוהלה של תורה ומכנים אותם בכל מיני שמות גנאי למיניהם. מתיוונים – כל אלו שהולכים אחריהם ומוסתים מהם ועל־ידי־זה נתרחקים מהתורה והמצוות בפרט מלימוד התורה הקדושה. וכנגדם יש את מתיתיהו ובניו – שזה הצדיק האמת ביחד עם תלמידיו. שהצדיק הוא לוחם כנגד היוונים, ופיו מלא רק בדבורי אמונה, ומחזק ומעודד את נשמות ישראל להתקרב אליו יתברך. ותלמידיו הקדושים הולכים ומפיצים את אורו הקדוש של הצדיק בכל העולם כלו, שלא תהיה שום נשמה שתשאר בחושך של היוונים, אלא כלם יזכו לאור האמונה הקדושה וללכת בדרכי התורה הקדושה וקיום המצוות.

והנה היוונים רצו להשכיח את התורה מעם ישראל, ורצו שעם ישראל לא ישבו בבתי המדרשות וילמדו תורה אלא ילכו לאצטדיונים ובתי תאטריות והעקר שלא ילמדו תורה הקדושה. וכמו שאנו אומרים ב'על הנסים' – "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל לשכחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך". שזה כל הענין של היוונים של ימינו שגם כן רוצים להשכיח את התורה הקדושה מעם ישראל, ועושים זאת הלכה למעשה על ידי שפותחים לצבור הרחב בתי קולנוע, אצטדיונים, כדור־רגל, כלי תקשורת ומכשירים טמאים שכל היום רק צופים ומסתכלים ומתבטלים מלמוד התורה הקדושה.

וכנגד זה קמים מתיתיהו ובניו, שהם הצדיקים האמיתיים שמכתתים רגליהם מעיר לעיר וממושבה למושבה ומכפר לכפר להחדיר בעם ישראל את התורה הקדושה – זה בהלכה, זה בגמרא, זה במוסר וזה בחסידות, שזה – 'עד שתכלה רגל מן השוק' (שבת כא:) – שיפסיקו כבר להסתובב בשוק ולהתבטל מלימוד התורה הקדושה, אלא יעסקו בלמוד התורה הקדושה ועל־ידי־זה יתבטל החושך של היוונים הטמאים.

וכבר לפני יותר ממאתיים שנה אמר רבנו ז"ל (שיחות הר"ן, סימנים כח,עו) ראוי לאדם, שיעבר וילך בזה העולם בכל הספרים הקדושים, וללמד כלם, כדי שיהיה בכל מקום… כדי שיוכל להתפאר בעולם הבא שהיה בכל מקום, דהיינו בכל הספרים הקדושים כנ"ל. ולעתיד, בעולם הבא מזכירין אותו כל מה שלמד בעולם הזה. כשירגיל עצמו ללמד במהירות כנ"ל בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקים בידו, ויזכה ללמד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כלם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזהר וקבלה ושאר ספרים כלם.

ועל פי דברי רבנו ז"ל האלו מוהרא"ש ז"ל הנחיל לנו את 'סדר דרך הלימוד' ואמר שצריך ללמוד בכל יום: מקרא, משנה, גמרא בבלי, גמרא ירושלמי, תוספתא, מדרש רבה, מדרש תנחומא, זוהר הקדוש, תקוני זוהר, רמב"ם, טו"ר, שולחן ערוך, וכמובן להגות בספרי הצדיקים – לקוטי מוהר"ן ולקוטי הלכות.

עכשיו בחנוכה זה הזמן! חנוכה זה מלשון חנוך – לעשות התחלה חדשה כמו שחנכו את בית המקדש בימים ההם ועשו התחלה חדשה, כך תעשה גם אתה התחלה חדשה, וכנגד זה שהיוונים רצו להשכיח את התורה הקדושה, אתה תכניס את עצמך בלימוד התורה הקדושה ואל תתן ליוונים של דורנו למשוך אותך למקומות שהם רוצים שתגיע אליהם.

בדור הזה נתן לנו הקדוש־ברוך־הוא מתנה נפלאה – ה'אוצר היומי', שזה סדר לימוד יומי שבו לומדים בכל יום מכל הלימודים האלו, כל יום קטע מכל ספר, עד שבמשך הזמן זוכים לסיים את כל הספרים האלו מתחילתם ועד סופם – זה אומר: להיות בקי בכל חלקי התורה הקדושה!!! קח את עצמך בידיים, תרכוש את הסט הנפלא הזה אצלנו ב'ניצני הקודש' בטלפון: *5610 שלוחה 2 ותזכה גם אתה להיות מהמנין של מתיתיהו ובניו!

ספורי ניסים מהדפסת אשר בנחל

ימי חנוכה הם ימי הודאה, ימים של פרסומא ניסא. לפניכם ספור של אשה שהתקשרה למערכת ופיה מלא הודאה על פרסום של שני ניסים:

בתי היקרה לאחר נשואיה לא נפקדה בפרי בטן, ובנוסף לצרה זו הייתי צריכה לעבור ניתוח לא פשוט בראש. שמעתי על הבטחת הצדיק, התקשרתי ל'ניצני הקודש' והשתתפתי בהדפסה של 'אשר בנחל'. היום, אחר שעברו עשרה חודשים מאז, בתי היקרה עומדת ללדת! והניתוח שעשיתי עבר בהצלחה גדולה מאד, היתה לי סייעתא דשמייא עצומה! ראיתי שתי ישועות גדולות ומדהימות, והתקשרתי שוב ל'ניצני הקודש' לפרסם את הנסים…

ההבטחה של הצדיק התקיימה, בחסדו יתברך שמו קניתי דירה נהדרת בנתיבות בדיוק בחצי מהמחיר שמכרתי את דירתי בגני תקווה לפני שנה וחצי. כבר שנתיים אני גרה בשכירות וכל הנדל"ן כמו שאתם יודעים משתגע סביבי ברוך השם הייתי חזקה באמונה בבורא עולם שיושיע אותי בזכות הצדיק מיבנאל וגם עשיתי עוד כל מיני סגולות, אכן הייתי זקוקה לרחמי שמיים רבים ולמליצי יושר בשמיים וברוך השם שהתפילות התקבלו ברצון, יש בהקדשה עוד הרבה בקשות על משפחתי המורחבת וחלקן כבר נענו, חמותי לשעבר צפרירה עברה את הניתוח בשלום ובהצלחה בגיל 88, אחי משה עבר בהצלחה 4 ניתוחים מסובכים בגלל גרורות של מלנומה בצוואר בריאות בראש ועוד ניתוח פשוט יותר אבל מסובך בגלל שהוא חולה אונקולוגי. כל הניתוחים עברו בהצלחה והוא מרגיש טוב חזק ומתפקד כמעט ב 100%. גיסתי אילנה החלימה כמעט לחלוטין מגידול שפיר בראש וחזרה לתפקוד כמעט מלא, אני מחכה ששאר הבקשות גם יתממשו, שהילדים שלי יחזרו בתשובה ויגדלו את הנכדים שלי לתורה מצוות ומעשים טובים שהחתן שלי יתגייר ושהאחיין והאחיניות שלי יזכו לשידוכים טובים, חזקה באמונה, מודה לכם, כשאעשה ב"ה חנוכת בית אפרסם בלי נדר את הניסים האלו זה לא פשוט כי בינתיים אני היחידה שחזרה בתשובה, מקווה שהשם יזכה אותם להקשיב ולהפנים.