עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''ה

קיום מצוות התורה – קיום מצוות המלך!

"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" (בַּמִּדְבָּר יט, ב). פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, לְפִי שֶׁהַשָּׂטָן וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנְעִים אֶת יִשְׂרָאֵל לוֹמַר מָה הַמִּצְוָה הַזֹּאת, וּמַה טַּעַם יֵשׁ בָּהּ?! לְפִיכָךְ כָּתַב בָּהּ חֻקָּה, גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנָי וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ! וְכָתְבוּ הַמְּפָרְשִׁים, שֶׁכָּתוּב חֻקַּת הַתּוֹרָה, כִּי כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה הֵן בְּחִינַת חֹק, שֶׁאֵין עַל זֶה שׁוּם טַעַם, אֶלָּא צְרִיכִים לְקַיֵּם אֶת זֶה בִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְזֶה לָאו דַּוְקָא עַל מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה, וְלָכֵן נָקַט הַלָּשׁוֹן: "חֻקַּת הַתּוֹרָה". כִּי כָּל הַתּוֹרָה הוּא בִּבְחִינַת חֹק שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם מֻשָּׂג בָּזֶה, וּכְבָר יָדוּעַ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הִתְלוֹצֵץ מְאֹד מִטַּעֲמֵי הַמִּצְווֹת שֶׁכּוֹתְבִים (בְּסִפְרֵי חֲקִירוֹת, עַיֵּן חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן, סִימָן תיא), כִּי כָּל הַמִּצְווֹת הֵן לְמַעְלָה מֵהַשָּׂגָתֵנוּ וְדַעְתֵּנוּ, וּכְכָל שֶׁנְּפָרֵשׁ טְעָמִים עַל הַמִּצְווֹת עֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לְהָבִין דָּבָר אֶחָד מִדְּבָרָיו יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא עָלֵינוּ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וְהַשְׂכָּלוֹת עַצְמִיּוֹת כְּלָל, וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת רַק מֵחֲמַת צִוּוּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אָז יַגִּיעַ אֶל שִׂמְחָה אֲמִתִּית, שִׂמְחָה נִצְחִית, כִּי הוּא נִכְנַס בְּתוֹךְ שִׂמְחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא נִצְחִי.

וּמוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ה) שֶׁעַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת נִכְנָסִים כִּבְיָכוֹל בְּשִׂמְחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ וּמִצְווֹתָיו הֵם אֶחָד, וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת אֲבָל בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל. וְהִנֵּה רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ נָקַט שְׁנֵי מוֹנִין. לְפִי שֶׁהַשָּׂטָן וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר: מָה הַמִּצְוָה הַזֹּאת, וּמַה טַּעַם יֵשׁ בָּהּ?! וְיֵשׁ לוֹמַר, שֶׁזֶּה סוֹבֵב בִּכְלָלִיּוּת עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם מִתְגָּרִים בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, לָמָּה לָכֶם לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת? וְהֵם לֹא מְבִינִים, מָה הַטַּעַם שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת, וְכֵן בִּפְרָטִיּוּת הַשָּׂטָן מִתְגָּרֶה בְּכָל בַּר יִשְׂרָאֵל, לָמָּה לְךָ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת? וּמַכְנִיס בּוֹ סְפֵקוֹת, עַקְמוּמִיּוּת וְהִרְהוּרִים רָעִים נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמְקָרְרוֹ – מַה לְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ, וְאֵיזֶה טַעַם יֵשׁ בָּהּ? וְלָכֵן עָלֵינוּ לֵידַע, כִּי כָּל הַמִּצְווֹת הֵן חֻקָּה, גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי, אֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ. וְצָרִיךְ מְאֹד מְאֹד לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לֵידַע, לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה, מְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן לֹא נַעֲשָׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וּצְרִיכִים לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת כִּי כָּךְ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל. וְזוֹ שְׁלֵמוּת הַיַּהֲדוּת, שֶׁאָדָם יְקַיֵּם אֶת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וְהַשְׂכָּלוֹת כְּלָל [זֹאת הַתּוֹרָה פָּרָשַׁת חֻקַּת א'].

עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''הוְאוֹדוֹת קִיּוּם הַמִּצְווֹת בִּתְמִימוּת, יֶשְׁנוֹ סִפּוּר מַפְעִים עַל אֶחָד שֶׁהָיָה גָּר בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית וְהָיָה רָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, אַךְ מִצְוָה אַחַת קִיֵּם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ – כָּל שָׁנָה בְּמוֹעֵד חַג הַסֻּכֹּת הוּא הָיָה נִכְנַס לִצְרִיף שֶׁהָיָה לוֹ סָמוּךְ לְבֵיתוֹ וּמִסְתַּגֵּר בּוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים. לְעֵת זִקְנוּתוֹ טֶרֶם יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם, הִשְׁאִיר צַוָּאָה שֶׁמִּי שֶׁמּוּכָן לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתוֹ, לְהִסְתַּגֵּר בַּצְּרִיף בְּמֶשֶׁךְ חַג סֻכּוֹת – יְקַבֵּל אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ. נְכָדָיו, שֶׁיָּדְעוּ שֶׁאֵין לָהֶם כָּל כָּךְ מַה לְּהַפְסִיד כִּי מִמֵּילָא לְסָבָם אֵין הַרְבֵּה רְכוּשׁ, לֹא הִסְכִּימוּ לְכָךְ, לְמַעֵט אַחַד הַנְּכָדִים שֶׁאָמַר: "אִם סַבָּא בִּקֵּשׁ זֹאת, סִימָן שֶׁדָּבָר זֶה הָיָה חָשׁוּב לוֹ". הוּא חָתַם אֵצֶל הָעוֹרֵךְ דִּין שֶׁהוּא מוּכָן לִתְנַאי זֶה, וְכָל הַיְרֻשָּׁה עָבְרָה עַל שְׁמוֹ, שֶׁלְּהַפְתָּעָתוֹ הַרְבֵּה הוּא גִּלָּה שֶׁמִּלְּבַד הַבַּיִת הַצָּנוּעַ שֶׁהָיָה גָּר בּוֹ הַסַּבָּא, הָיוּ לוֹ עוֹד נְכָסִים שֶׁשָּׁוְיָם הָיָה הוֹן עָתָק. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ חַג סֻכּוֹת נִכְנַס הַנֶּכֶד וְהִסְתַּגֵּר בַּצְּרִיף בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ, דָּבָר זֶה הָיָה קָשֶׁה לוֹ מְאֹד, הוּא הֶחְלִיט לְבָרֵר אוֹדוֹת הַמִּנְהָג הַ'מּוּזָר'. הוּא הִזְמִין רַב לְאוֹתוֹ צְרִיף, הָרַב בָּדַק וְרָאָה שֶׁאוֹתוֹ צְרִיף אָמְנָם לֹא הָיָה כָּשֵׁר מֵעוֹלָם לְמִצְוַת סֻכָּה, אַךְ הִסְבִּיר לַנֶּכֶד אֶת הַמַּעֲלָה שֶׁל קִיּוּם מִצְוָה זוֹ. הַנֶּכֶד שָׁתָה בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵי הָרַב וְהִתְחִיל לְהִתְעַנְיֵן בִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת וְאַף הֵחֵל לָבוֹא לְשִׁעוּרָיו שֶׁל הָרַב וּלְבַסּוֹף נַעֲשָׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה וְהֵקִים מִשְׁפָּחָה לְתִפְאֶרֶת, וְהַכֹּל אוֹדוֹת לְכָךְ שֶׁרָצָה לְקַיֵּם מִצְוַת סֻכָּה בִּתְמִימוּת בְּלִי לָדַעַת אֶת טַעַם הַמִּצְוָה.

עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''ה

התרגלתי להניח תפלין מבלי להתפלל שחרית, איך משתנים?

שְׁאֵלָה:

מֵאֵת אֲבִידָן:

הָיִיתִי בְּשַׁבָּת בְּיַבְנְאֵל וְנֶהֱנֵיתִי מְאֹד מְאֹד, יֵשׁ לָכֶם בֵּית כְּנֶסֶת מַדְהִים בְּיָפְיוֹ. בַּדְּרָשָׁה הָרַב דִּבֵּר הַרְבֵּה עַל הָעִנְיָן שֶׁל תְּפִלָּה בְּמִנְיָן. מָה אֲנִי אַגִּיד, זֶה הַנִּסָּיוֹן שֶׁלִּי, אֲנִי מִתְקַשֶּׁה מְאֹד מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, וְהִתְרַגַּלְתִּי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, וְלוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע (הַרְבֵּה פְּעָמִים זֶה סָמוּךְ לַשְּׁקִיעָה) בִּלְבַד, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא טוֹב, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, זֶה הָפַךְ לִהְיוֹת כְּמוֹ טֶבַע שֵׁנִי שֶׁלִּי, וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְשַׁנּוֹת אֶת הַטֶּבַע שֶׁלִּי.

תְּשׁוּבָה:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר וַיַּקְהֵל פְּקוּדֵי, י"ז אֲדָר ה'תשע"ב.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל אֲבִידָן נ"י.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.

יְהוּדִי מֻכְרָח לְהִתְפַּלֵּל אֶת שְׁלֹשׁ הַתְּפִלּוֹת: שַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית, שֶׁזֶּה מְסַדֵּר לוֹ אֶת הַיּוֹם, בַּבֹּקֶר מִתְפַּלְּלִים שַׁחֲרִית, אַחַר הַצָּהֳרַיִם מִתְפַּלְּלִים מִנְחָה, וּבָעֶרֶב מִתְפַּלְּלִים עַרְבִית, וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ח') שֶׁמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל הוּא שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת, הַיְנוּ שְׁלֹשׁ הַתְּפִלּוֹת, אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת מְסֻדָּר עִם שְׁלֹשֶׁת הַזְּמַנִּים הָאֵלּוּ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִמְצָא בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְזוֹכֶה לְמֹחַ מְיֻשָּׁב, וְהַיּוֹם שֶׁלּוֹ זֶה יוֹם, כִּי הוּא מְסֻדָּר.

וְלָכֵן אֵין תֵּרוּץ לְהַגִּיד, שֶׁאֲנִי מִתְקַשֶּׁה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, רַק מֵנִיחַ תְּפִלִּין סָמוּךְ לַשְּׁקִיעָה וְכוּ' וְכוּ', אֵיזֶה יְהוּדִי אַתָּה? אַל תֹּאמַר שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל, כִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, לִמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁיְּהוּדִי אָסוּר לוֹ לְהַגִּיד אֲנִי לֹא יָכוֹל, תַּגִּיד שֶׁאַתָּה לֹא רוֹצֶה. כִּי אִם רוֹצִים יְכוֹלִים הַכֹּל, כִּי הַבְּחִירָה הִיא בְּיָדוֹ שֶׁל הָאָדָם, הוּא רַק צָרִיךְ לִרְצוֹת לְהִשְׁתַּנּוֹת.

וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ק"י) לְאֶחָד שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ כֵּיצַד הוּא הַבְּחִירָה, הֵשִׁיב לוֹ בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁהַבְּחִירָה הִיא בְּיַד הָאָדָם בִּפְשִׁיטוּת, אִם רוֹצֶה עוֹשֶׂה, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה אֵינוֹ עוֹשֶׂה וְכוּ', [וְכָתַב מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל, וְדָבָר זֶה הוּא נִצְרָךְ מְאֹד לָדַעַת, כִּי כַּמָּה בְּנֵי אָדָם נְבוֹכִים בָּזֶה מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁהֵם מֻרְגָּלִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם מִנְּעוּרֵיהֶם מְאֹד, עַל כֵּן נִדְמֶה לָהֶם, שֶׁאֵין לָהֶם בְּחִירָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת אֶת מַעֲשֵׂיהֶם. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לְכָל אָדָם בְּחִירָה תָּמִיד עַל כָּל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה כָּךְ עוֹשֶׂה].

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה מְרֻבָּה, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה תַּשְׂכִּיל וְתַצְלִיחַ.

הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

יומא דהילולא

רבנו חיים בן עטר

ה'אור החיים' הקדוש

ט"ו תמוז

עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''ההָ'אוֹר הַחַיִּים' הַקָּדוֹשׁ הָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּלְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ עָסַק בְּצוֹרְפוּת. פַּעַם נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ מְשָׁרְתֵי מֶלֶךְ מָרוֹקוֹ וּבְיָדָם זָהָב, וְאָמְרוּ לוֹ: "הַמֶּלֶךְ שָׁמַע כִּי אַתָּה הָאֻמָּן הַמֻּמְחֶה בְּיוֹתֵר בְּמִקְצוֹעַ זֶה, וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לִרְקֹם תַּכְשִׁיטִים לִכְבוֹד נִשּׂוּאֵי בִּתּוֹ, וּשְׂכָרְךָ יִהְיֶה גָּדוֹל מְאֹד". הַנְהָגָתוֹ בְּקֹדֶשׁ הָיְתָה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ רַק כַּאֲשֶׁר הָיָה נִצְרָךְ לְמָעוֹת עֲבוּר מִחְיָתוֹ, וְכַאֲשֶׁר הָיָה מָצוּי לוֹ מָעוֹת לֹא הָיָה עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ כְּלָל, וְהָיָה מַקְדִּישׁ אֶת הַזְּמַן הַיָּקָר לְלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ שְׁלוּחֵי הַמֶּלֶךְ, עֲדַיִן נוֹתַר לְרַבִּי חַיִּים מָעוֹת, וְסֵרַב לְקַבֵּל אֶת הָעֲבוֹדָה. מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ שָׂמְחוּ עַל הַהִזְדַּמְּנוּת לְהִתְנַכֵּל לִיהוּדִי, וְהָלְכוּ וְהִלְשִׁינוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁהַצּוֹרֵף הַיְּהוּדִי מָרַד בּוֹ וְהִשְׁפִּיל כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. מִיָּד גָּזַר הַמֶּלֶךְ לְזָרְקוֹ לְתוֹךְ גּוֹב הָאֲרָיוֹת. כְּשֶׁבָּאוּ הַשּׁוֹטְרִים לָקַחַת אֶת הָ'אוֹר הַחַיִּים', בִּקֵּשׁ מֵהֶם רְשׁוּת לָקַחַת אִתּוֹ טַלִּית וּתְפִילִין, תְּהִלִּים וּסְפָרִים אֲחָדִים. הַשּׁוֹטְרִים לָעֲגוּ עָלָיו, שֶׁהֲרֵי לַהֲרִיגָה הוּא הוֹלֵךְ בְּגוֹב הָאֲרָיוֹת, אוּלָם רַבִּי חַיִּים לֹא שָׁת לְדִבְרֵיהֶם. אַךְ כַּאֲשֶׁר זְרָקוּהוּ לְגוֹב הָאֲרָיוֹת, הֻפְתְּעוּ פְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת כִּי הָאֲרָיוֹת הַמֻּרְעָבִים קִבְּלוּ אֶת רַבִּי חַיִּים כְּשֶׁהֵם מְקַשְׁקְשִׁים בְּזַנְבוֹתֵיהֶם וְאַף חוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ, מִהֵר וְהִגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם לַחֲזוֹת אֶת הַפֶּלֶא בְּמוֹ עֵינָיו, וְהִכְרִיז וְאָמַר: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים בְּיִשְׂרָאֵל".

עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''ה

לא יוכלו הרשעים עשו וישמעאל לגרשנו מארץ ישראל, חס ושלום, ובזכות היראים והכשרים תהיה להם מפלה גדולה!

עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה שְׁנַת תשל"ד

מִיָּד אַחַר חֲזָרָתוֹ לְבֵיתוֹ מֵאוּמָן אַחַר יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, הִמְשִׁיךְ בְּמִפְעָלָיו בַּקֹּדֶשׁ בַּהֲפָצַת דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל בָּעוֹלָם, בְּאוֹתָהּ שָׁנָה חָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְעַד לְלֵיל שִׂישִׂי מוֹהֲרָא"שׁ הֵרִיץ אֶת מִכְתָּבָיו בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, בְּאַחַד הַמִּכְתָּבִים שֶׁכָּתַב בְּלֵיל שִׂישִׂי עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הִתְנַצֵּל שֶׁהִתְעַכֵּב מִלִּכְתֹּב עַד כֹּה, מִשּׁוּם שֶׁמִּתְקָרְבִים אֵלָיו בְּכָל פַּעַם מְקֹרָבִים חֲדָשִׁים, וְגַם הַהֶכְרֵחַ לְהָשִׁיב לַהֲמוֹן מִכְתָּבִים מֵהַרְבֵּה יְשִׁיבוֹת, וְעַל־כֵּן הִתְעַכֵּב מִלִּכְתֹּב [אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ח' מִכְתָּב תתצא].

יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁנַת תשל"ד

עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''הבְּיוֹם זֶה פָּרְצָה מִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ אָז הֲמוֹן נְפָשׁוֹת מֵעַם יִשְׂרָאֵל, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וּמִיָּד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים מוֹהֲרָא"שׁ קִבֵּל מִכְתָּב מֵאֶחָד שֶׁהָיָה בְּצַעַר גָּדוֹל עַל מַה שֶּׁקָּרָה לְעַם יִשְׂרָאֵל, וּבְמִכְתָּבוֹ שָׁפַךְ אֶת לִבּוֹ לְמוֹהֲרָא"שׁ, וּמוֹהֲרָא"שׁ חִזֵּק אוֹתוֹ כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ, וְכָתַב לוֹ:

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְאִירָה בְּיוֹתֵר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יא, יב): ”אֶרֶץ אֲשֶׁר הֲוָיָ”ה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי הֲוָיָ”ה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה”. וְעַל־כֵּן לֹא יוּכְלוּ הָרְשָׁעִים עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל לְגָרְשֵׁנוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּבִזְכוּת הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים תִּהְיֶה לָהֶם מַפָּלָה גְּדוֹלָה, וּבִפְרָט בִּזְכוּת הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל סֻכָּה וְאַרְבָּעָה מִינִים יְנַצְּחוּ יִשְׂרָאֵל בְּשׂוֹנְאֵיהֶם, וִיגָרְשׁוּ אוֹתָם עַד חָרְמָה וְכוּ'.

וְעַל־כֵּן מָה אַתָּה דּוֹאֵג וְנוֹפֵל בְּדַעְתְּךָ כָּל־כָּךְ, אִם אָמְנָם רָאוּי לָנוּ לִבְכּוֹת מְאֹד מְאֹד עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ כְּבָר עַד עַתָּה, וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּשְׁמֹר כְּבָר אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אַךְ עַל זֶה צְרִיכִים לְיַחֵד שְׁעַת חֲצוֹת, שֶׁאָז הוּא הַזְּמַן לָזֶה, אֲבָל כָּל הַיּוֹם צָרִיךְ רַק לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה, וְלִרְקֹד רִקּוּדִים הַרְבֵּה, כִּי                                                 מראות ממלחמת יום כפור                                                                     רַבֵּנוּ זַ”ל אָמַר (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א', סִימָן י'), שֶׁעַל־יְדֵי                                                                                                                                                      רִקּוּדִים וְהַמְחָאוֹת כַּפַּיִם נִמְתָּקִים הַדִּינִים, עַיֵּן שָׁם.

                                                                                                                                                    [אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ח', תתצד]

עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''ה

עַד מָתַי מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ?

עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''הכָּתַב מָרָן הַשּׁוּעַ' (או"ח סִימָן רנא סָעִיף א'): הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה; יֵשׁ מְפָרְשִׁים: מִנְחָה גְּדוֹלָה, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים: מִנְחָה קְטַנָּה. הגה: וְדַוְקָא כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה דֶּרֶךְ קֶבַע, אֲבָל אִם עוֹשֶׂה אוֹתָהּ דֶּרֶךְ עֲרַאי, לְפִי שָׁעָה, וְלֹא קָבַע עָלֶיהָ, שָׁרֵי (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ). וְלָכֵן מֻתָּר לִכְתֹּב אִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

וּפֵרְשׁוּ הָאַחֲרוֹנִים (עַיֵּן מ"ב ס"ק ב', כה"ח ס"ק ז) שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁאַף שֶׁיַּרְוִיחַ עַתָּה, יַפְסִיד מִמָּקוֹם אַחֵר. וְנֶחְלְקוּ הָאַחֲרוֹנִים אִם לִפְסֹק כַּדֵּעָה הָרִאשׁוֹנָה בְּמָרָן שֶׁזְּמַן הָאִסּוּר מִזְּמַן מִנְחָה גְּדוֹלָה אוֹ כַּדֵּעָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁזְּמַן הָאִסּוּר הוּא מִמִּנְחָה קְטַנָּה, וְהַמ"ב כָּתַב שֶׁהַסּוֹמֵךְ עַל הַמְּקִלִּין לֹא הִפְסִיד (וּמְקוֹרוֹ מֵהַט"ז) וְכֵן הַרְבֵּה אַחֲרוֹנִים פָּסְקוּ שֶׁזְּמַן הָאִסּוּר מִמִּנְחָה קְטַנָּה (עַיֵּן כה"ח ס"ק ט', חזו"ע, הֲלָכָה בְּרוּרָה, פִּסְקֵי תְּשׁוּבוֹת, הֶעָרוֹת אִישׁ מַצְלִיחַ) וְהַמַּחְמִיר תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה. זְמַן מִנְחָה קְטַנָּה הוּא שְׁעָתַיִם וָחֵצִי קֹדֶם הַשְּׁקִיעָה בְּשָׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת. וְעַל פִּי הַסּוֹד מִשָּׁעָה שֶׁטָּבַל בְּמִקְוֵה הִיא כִּמְעַט קַבָּלַת שַׁבָּת וְעַל־כֵּן אֵין לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ לְצֹרֶךְ שַׁבָּת מֵעֵת שֶׁטָּבַל. וְכֵן אִם יַעֲסֹק בִּמְלָאכָה לֹא יִהְיֶה פָּנוּי לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי שַׁבָּת אֵין לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה אֲפִלּוּ בִּזְמַן הַהֶתֵּר, וּמִי שֶׁעוֹסֵק בִּמְלָאכָה וּמֵחֲמַת כֵּן מְמַעֵט בְּצָרְכֵי שַׁבָּת, עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, רח"ל. מִי שֶׁהַשָּׁעָה דְּחוּקָה לוֹ, מֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה אַף אַחַר הַמִּנְחָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲבוּר צָרְכֵי שַׁבָּת בְּשֶׁפַע, וְאַף שֶׁיֵּשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִלְווֹת כֶּסֶף, אֵין צָרִיךְ לִדְחֹק עַצְמוֹ וְלִלְווֹת בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה אַחַר הַמִּנְחָה, וְכֵן מִי שֶׁלָּוָה כֶּסֶף עֲבוּר צָרְכֵי שַׁבָּת עַל סְמַךְ זֶה שֶׁיִּפְרַע מִמַּה שֶּׁיַּרְוִיחַ הַיּוֹם, מֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה אַחַר הַמִּנְחָה עַל מְנָת לְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹב (עַיֵּן בַּהֲלָכָה בְּרוּרָה).

 

עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''ה

הייתי באומן, ואני מאכזבת שלא חזרתי עם הרגשה של התעלות רוחנית

שְׁאֵלָה:

מֵאֵת אוֹרִית: לִכְבוֹד מוֹהֲרָא"שׁ הַקָּדוֹשׁ. אֲנִי שׁוֹלַחַת לְךָ בִּרְכַּת רְפוּאָה שְׁלֵמָה וְהַחְלָמָה מְהִירָה, וְכֻלָּנוּ מְצַפִּים לִרְאוֹת אוֹתְךָ בִּמְהֵרָה בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. בָּרוּךְ הַשֵּׁם זָכִיתִי לִהְיוֹת בַּצִּיּוּן שֶׁל רַבֵּנוּ, אַךְ הָיְתָה לִי אַכְזָבָה, כִּי שָׁמַעְתִּי שֶׁהַרְבֵּה אֲנָשִׁים חוֹזְרִים מֵהַצִּיּוּן מְלֵאֵי הִתְרַגְּשׁוּת וְהִתְעַלּוּת רוּחָנִית, וַאֲנִי לֹא מַרְגִּישָׁה אֶת כָּל זֶה. אֲנִי מְאֹד מְאֻשֶּׁרֶת שֶׁהַשֵּׁם זִכָּה אוֹתִי לִהְיוֹת בַּצִּיּוּן, כִּי לֹא כָּל אֶחָד זוֹכֶה לְכָךְ, אֲבָל חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶחֱזֹר עִם אֶנֶרְגִיּוֹת אֲחֵרוֹת. מַה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק?

תְּשׁוּבָה:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר שְׁלַח כ"א סִיוָן ה'תשע"ב.

שָׁלוֹם רַב אֶל אוֹרִית, תִּחְיֶה.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.

תְּשׁוּאוֹת חֵן לָךְ עַל הַתְּפִלּוֹת שֶׁאַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת עַל רְפוּאָתִי וְהַחְלָמָתִי הַמְהִירָה, יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּךְ תִּתְקַבֵּלְנָה לְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל.

אַתְּ צְרִיכָה לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד בְּשִׂמְחָה אֵין סוֹפִית שֶׁזָּכִית לִהְיוֹת אֵצֶל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעִיר אוּמָן, אֲשֶׁר הִבְטִיחַ הַבְטָחָה כָּל כָּךְ חֲזָקָה, וְאָמַר, שֶׁאֲפִלּוּ אִם עָצְמוּ וְגָבְהוּ חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו, אִם רַק יָבוֹא אֶל הַצִּיּוּן שֶׁלּוֹ בְּעִיר אוּמָן וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה בִּשְׁבִילוֹ, וְיֹאמַר אֶת הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים הַנִּקְרָאִים: "תִּקּוּן הַכְּלָלִי", יוֹצִיא אוֹתוֹ מֵהַשְּׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו, וּמִלְּבַד זֹאת זוֹכִים לְקַבֵּל שָׁם אֶת כָּל הַתִּקּוּנִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרֶיהָ, וְלָכֵן מֵאַחַר שֶׁזָּכִית לִהְיוֹת שָׁמָּה, אַתְּ צְרִיכָה רַק לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד כָּל יוֹם מֵרֹב שִׂמְחָה.

וּמַה שֶּׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת שֶׁכָּל אַחַת חוֹזֶרֶת מֵהַצִּיּוּן עִם אוֹרוֹת וְכוּ', וְהִתְעוֹרְרוּת וְכוּ', וְהִתְעַלּוּת בְּרוּחָנִיּוּת וְכוּ', וְאַתְּ לֹא מַרְגִּישָׁה כְּלוּם וְכוּ', דְּעִי לָךְ שֶׁהַרְבֵּה פְּעָמִים כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אֶל רוֹפֵא וְהוּא מַרְדִּים אֶת הַחוֹלֶה וְכוּ', וְעוֹשֶׂה לוֹ אֶת הַנִּתּוּחַ כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּחֲלָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וְכוּ', כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל פִּי רֹב אֵינוֹ מַרְגִּישׁ תֵּכֶף וּמִיָּד בְּדִיּוּק מַה קָּרָה עִמּוֹ וְכוּ', אַדְּרַבָּה אָדָם חוֹשֵׁב מֶה עָשִׂיתִי אֵצֶל הָרוֹפֵא הַזֶּה וּמַה הִרְוַחְתִּי אֶצְלוֹ? אֲבָל כְּשֶׁעוֹבֵר זְמַן וּמִשְׁתַּנֶּה כָּל הַבְּרִיאוּת שֶׁלּוֹ, אָז הוּא מִסְתַּכֵּל חֲזָרָה וּמֵבִין שֶׁהָרוֹפֵא טִפֵּל בּוֹ טוֹב טוֹב, כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל, יֵשׁ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁלּוֹקֵחַ לָהֶם הַרְבֵּה זְמַן עַד שֶׁמַּרְגִּישִׁים מַה שֶּׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת עָשָׂה עִמָּהֶם וְתִקֵּן אוֹתָם בְּתִקּוּן נּוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד, וְלָכֵן חִזְקִי וְאִמְצִי מְאֹד וְלֹא לְהִשָּׁבֵר מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אַתְּ צְרִיכָה לִהְיוֹת מְאֹד מְאֹד שְׂמֵחָה שֶׁהָיִית אֵצֶל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁזּוֹ הַזְּכוּת הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁרַק יְכוֹלָה לִהְיוֹת בָּעוֹלָם.

וְלָכֵן רַק תִּתְחַזְּקִי מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי הַשִּׂמְחָה זוֹ הַהַצְלָחָה שֶׁל הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת שִׂמְחָה חֵלֶק ב' סִימָן א') מִי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ תָּמִיד עַל יְדֵי זֶה הוּא מַצְלִיחַ, וְלָכֵן אִם אַתְּ רוֹצָה לְהַצְלִיחַ בְּחַיַּיִךְ, תִּשְׁתַּדְּלִי עִם כָּל הַכֹּחוֹת לִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה, וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה לָךְ לְהַגִּיעַ לְשִׂמְחָה מֵרֹב הַבִּלְבּוּלִים שֶׁעוֹבְרִים עָלַיִךְ וְכוּ' וְכוּ', עִם כָּל זֹאת הַכְרִיחִי אֶת עַצְמֵךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְתִרְאִי שֶׁתִּהְיֶה לָךְ הַצְלָחָה בַּחַיִּים.

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ עָלַיִךְ שֶׁתַּצְלִיחִי בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנִי.

הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''ה

מֵאָז שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, אֵין לָנוּ לֹא עוֹלָה וְלֹא קָרְבָּן, לֹא כֹּהֵן וְלֹא אוּרִים וְתוּמִים, וּמַה נּוֹתַר לָנוּ? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ל׳, סִימָן ג׳): אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא נָבִיא, לֹא כֹהֵן וְלֹא אוּרִים וְתֻמִּים, וְאֵין לָהֶם אֶלָּא תְּפִלָּה זוֹ בִּלְבַד, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תִּבְזֶה תְּפִלָּתָם. דָּוִד הַמֶּלֶךְ רָאָה מֵרֹאשׁ מַה שֶּׁיִּקְרֶה בַּסּוֹף, יַגִּיעַ זְמַן שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יֶחֶטְאוּ, וְיֶחֱרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה יִּשָּׁאֵר לָנוּ? אֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן וְלֹא קָרְבָּנוֹת, וְלֹא בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ׳, בְּכֵן, מָה עוֹשִׂים? נוֹתַר לָנוּ "וַנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" – תְּפִלָּה, שֶׁכָּל צָרְכֵינוּ נָבוֹא וּנְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה זֶה כְּאַלְפַּיִם שָׁנָה מֵאָז שֶׁחָרַב הַמִּקְדָּשׁ, וְנִתְקַיֵּם אֶצְלֵנוּ (תְּהִלִּים קט) "יִתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם", וְלָכֵן יֶשְׁנָם שְׁחִיטוֹת וַהֲרִיגוֹת וְכוּ׳, וְשׁוֹפְכִים דָּמֵינוּ כַּמַּיִם.

עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''ה

מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד

בִּסְבִיבוֹת שְׁנַת תשמ"ג הָיְתָה מְתִיבְתָא "הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ" בְּמִשְׁכָּנָהּ הָרִאשׁוֹן בּוֹ לָמְדוּ וְגָדְלוּ וָתִיקֵי תַּלְמִידָיו שֶׁל הַצַּדִּיק (מְאֻחָר יוֹתֵר, לִקְרַאת סוֹף שְׁנַת תשנ"ט, עָבְרָה הַיְשִׁיבָה לַמִּבְנֶה הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק וְתַלְמִידָיו עַד לַהִסְתַּלְּקוּת בִּשְׁנַת תשע"ה). הַחֶדֶר בּוֹ לָמַד הַצַּדִּיק הָיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁבַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה וּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיָה לְמַטָּה. עִם הַזְּמַן וּכְכָל שֶׁהִתְרַבּוּ הַסְּפָרִים בְּסִפְרִיָּתוֹ (לֹא הַסְּפָרִים שֶׁחִבֵּר אֶלָּא הַסְּפָרִים בָּהֶם לָמַד), נַעֲשָׂה הַמָּקוֹם צַר מִלְּהָכִיל וְהָיָה הַהֶכְרֵחַ לִמְצֹא מָקוֹם חָדָשׁ שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ כַּחֲדַר לִמּוּד. מָקוֹם כָּזֶה הָיָה חֶדֶר צְדָדִי בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַיְשִׁיבָה. מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ בִּקֵּשׁ לְהַעֲבִיר לְשָׁם אֶת סְפָרָיו הָרַבִּים וְלִקְבֹּעַ שָׁם אֶת מוֹשָׁבוֹ לְלִמּוּד וּלְשִׂיחוֹת עִם אֲנָשִׁים הַמְבַקְּשִׁים עֵצָה וִישׁוּעָה. וְכֵיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁתַּלְמִידִים, כְּדַרְכָּם שֶׁל תַּלְמִידִים, מִשְׁתַּדְּלִים לְהִתְחַקּוֹת אַחַר רַבָּם וּמִן הַסְּתָם יִהְיוּ בֵּינֵיהֶם מִי שֶׁיְּבַקְּשׁוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַסְּפָרִים וּלְהָצִיץ בָּהֶם תּוֹךְ כְּדֵי הַעֲבָרַת הַתְּכוּלָה מֵהָתָם לְהָכָא. הַלָּלוּ יְבַקְּשׁוּ לְהַצִּיל פְּתָקִים וּפִסּוֹת מֵידָע כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרוֹת אֲשֶׁר טָמַן בָּהֶם תּוֹךְ כְּדֵי לִמּוּדוֹ. דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה לֹא הָיְתָה נוֹחָה מִכָּךְ. אִם יַד כֻּלָּם תְּמַשְׁמֵשׁ בַּסְּפָרִים הֵם בֶּאֱמֶת יְגַלּוּ דְּבָרִים שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַטְמִין. לָכֵן בָּחַר לְעַצְמוֹ שְׁלֹשָׁה תַּלְמִידִים בִּלְבַד שֶׁהֵם, וְרַק הֵם יַעַסְקוּ בַּמְּלָאכָה.

עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''הסְפָרִים רַבִּים הָיוּ שָׁם. בִּתְחִלָּה הָיָה נִדְמֶה כִּי זוֹ מְלָאכָה שֶׁלֹּא תִּגָּמֵר לְעוֹלָם. שְׁלֹשֶׁת הַבַּחוּרִים עָלוּ אֶת הַמַּדְרֵגוֹת בְּיָדַיִם רֵיקוֹת וְיָרְדוּ עֲמוּסֵי סְפָרִים וּפְרִיטִים שׁוֹנִים אוֹתָם בִּקֵּשׁ הַצַּדִּיק לְהַעֲבִיר וְחוֹזֵר חָלִילָה. הַלָּלוּ שָׂמְחוּ עַל כָּל פְּסִיעָה וְטִרְחָה שֶׁטָּרְחוּ וּבְיוֹתֵר עַל הַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁנָּפְלָה בְּחֶלְקָם לַעֲסֹק בְּקָדָשִׁים – הַסְּפָרִים בָּהֶם הוֹגֶה רַבָּם הַקָּדוֹשׁ! אֱמֶת, פֹּה וְשָׁם אֵרַע שֶׁסֵּפֶר הֶחֱלִיק, נָפַל אַרְצָה וְהוּרָם מִשָּׁם בִּמְהֵרָה. דַּף כָּזֶה אוֹ אַחֵר הִתְגַּלָּה בֵּין הַסְּפָרִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים עַל הַמַּדָּפִים וְכֵן סִימָנִיּוֹת מְעַנְיְנוֹת כְּדֻגְמַת כַּרְטִיסֵי נְסִיעָה בְּרַכֶּבֶת אוֹ בְּאוֹטוֹבּוּס בִּצְבְּצוּ בֵּין הַסְּפָרִים. הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל מְצִיאַת "מְצִיאוֹת" מֻכֶּרֶת הֵיטֵב לְכָל מִי שֶׁעָסַק פַּעַם בְּהַעֲבָרַת דִּירָה.

אֶלָּא שֶׁפֶּתֶק אֶחָד שֶׁנָּפַל מִתּוֹךְ סֵפֶר, כְּכָל הַנִּרְאֶה כֶּרֶךְ שֶׁל אַחַת מִן מַסֶּכְתּוֹת הַשַּׁ"ס, גָּרַם לַבָּחוּר שֶׁהִבְחִין בּוֹ לַעֲצֹר לְרֶגַע וּלְעַיֵּן בּוֹ הֵיטֵב. וְכָךְ הָיָה כָּתוּב בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ :

"קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְסַיֵּם כָּל מַסֶּכֶת מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד בְּאֹפֶן שֶׁל חָמֵשׁ פְּעָמִים כָּל מַסֶּכֶת וְלַעֲבֹר לַמַּסֶּכֶת הַבָּאָה. עִם סִיּוּם כָּל הַשַּׁ"ס בָּאֹפֶן הַזֶּה אָשׁוּב לְמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, אֲסַיֵּם חָמֵשׁ פְּעָמִים וְאֶעֱבֹר לְמַסֶּכֶת שַׁבָּת וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ חָמֵשׁ פְּעָמִים בְּכָל פַּעַם עַד תַּשְׁלוּם מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד".

בַּשּׁוּרוֹת הַבָּאוֹת מְצַיֵּן הַצַּדִּיק אֶת הַתַּאֲרִיכִים בָּהֶם הִתְחִיל לִלְמֹד בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת וְאֶת הַתַּאֲרִיכִים בָּהֶם סִיֵּם. לְאַחַר חָמֵשׁ פְּעָמִים עָבַר לְמַסֶּכֶת שַׁבָּת וְסִיֵּם אוֹתָהּ. אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹם לִכְתֹּב אֶת תַּאֲרִיךְ הַהַתְחָלָה שֶׁל הַפַּעַם הַבָּאָה, כָּתַב אֶת הַשּׁוּרוֹת הַנְּדִירוֹת:

"נִתְגַּלָּה לִי מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיֵּשׁ לְסַיֵּם כָּל מַסֶּכֶת מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד בְּרֶצֶף וְאַחַר כָּךְ לַעֲבֹר לַמַּסֶּכֶת הַבָּאָה. וְחָזַרְתִּי לְמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת…"

הַבָּחוּר לֹא יָכֹל לִכְלֹא אֶת הִתְפַּעֲלוּתוֹ. "נִתְגַּלָּה לִי מִן הַשָּׁמַיִם כָּתוּב כָּאן!". בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט מִהֵר לְהַרְאוֹת אֶת הַפֶּתֶק לַחֲבֵרָיו (לֹא רַק לְאֵלּוּ שֶׁעָסְקוּ בְּהַעֲבָרַת הַסְּפָרִים) שֶׁאַף הֵם הִתְפַּעֲלוּ וְיָצְאוּ מִגִּדְרָם לְהָבִין קְצָת מֵרָחוֹק בִּגְדֻלַּת רַבָּם הַקָּדוֹשׁ. לְאַחַר מִכֵּן, מֵחֲמַת הַיִּרְאָה מִהֵר לְהָשִׁיב אֶת הַפֶּתֶק לִמְקוֹמוֹ בֵּין דַּפָּיו שֶׁל הַסֵּפֶר מִמֶּנּוּ נָפַל.

שָׁנִים מְאֻחָר יוֹתֵר הִבְחִין מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ בְּאַחַד הַתַּלְמִידִים שֶׁחוֹזֵר עַל מַסֶּכֶת מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד. הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי הַלָּה חוֹזֵר עַל כָּל דַּף ק"א פְּעָמִים וּלְאַחַר מִכֵּן עוֹבֵר לַדַּף הַבָּא. זוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּחַר לְעַצְמוֹ. מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ הִסְבִּיר לוֹ כִּי לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ. "אֶלָּא לְסַיֵּם בְּרֶצֶף אֶת כָּל הַמַּסֶּכֶת וּלְאַחַר מִכֵּן לַחְזֹר עָלֶיהָ שׁוּב עַד מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד".

בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים צָבַר הָעִנְיָן תְּאוּצָה וְהַצַּדִּיק עוֹרֵר אֶת תַּלְמִידָיו בִּכְלָל וְאֶת הַבַּחוּרִים בִּפְרָט עַל לִמּוּד מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד (בְּגִרְסָא אֲפִלּוּ בְּלֹא הֲבָנָה) וּכְשֶׁבָּחוּר זָכָה לְסַיֵּם מַסֶּכֶת בָּאֹפֶן הַזֶּה, דָּאַג מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ לַעֲרֹךְ סְעוּדָה לִכְבוֹד הָעִנְיָן הַנִּשְׂגָּב וּלְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי אַבַּיֵּי שֶׁאָמַר (שַׁבָּת קיח:) : 'תֵּיתֵי לִי דְּכִי חֲזִינָא צוּרְבָא מֵרַבָּנָן דְּשָׁלִים מַסֶּכְתֵּיהּ עֲבִידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנָן' [תַּעֲמֹד לִי הַזְּכוּת שֶׁכְּשֶׁרָאִיתִי תַּלְמִיד חָכָם צָעִיר שֶׁהִשְׁלִים מַסֶּכֶת עָשִׂיתִי יוֹם טוֹב לַחֲכָמִים]. בִּדְבָרִים שֶׁאָמַר מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ בְּעֵת הַסְּעוּדָה בִּקֵּשׁ לְחַזֵּק אֶת הַבָּחוּר וְכֵן אֶת שְׁאָר הַבַּחוּרִים לְהַמְשִׁיךְ בָּעִנְיָן הַנִּפְלָא הַזֶּה.

"אַשְׁרֵי מִי שֶׁיְּקַיֵּם זֹאת…"

עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''ה

"וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת כָּל עֲמָלִי שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ שֶׁאַנִּיחֶנּוּ לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי" (קֹהֶלֶת ב, יח)

עַד שֶׁאָדָם אֵינוֹ סוֹבֵל צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מַחֲלוֹת וָחֳלָאִים רָעִים, עַד אָז לֹא יַפְסִיק מִלְּהִתְאַוּוֹת אֶל מָמוֹן וְכֶסֶף. כַּאֲשֶׁר רוֹאִים בְּחוּשׁ, עַד שֶׁאֵין אָדָם נֶחֱלָה וְשׁוֹכֵב עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, וְסוֹבֵל יִסּוּרִים מָרִים, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, עַד אָז הוּא לֹא יַפְסִיק לְהִתְאַוּוֹת אֶל מָמוֹן וְכֶסֶף, בָּרֶגַע שֶׁהוּא כְּבָר חוֹלֶה אָנוּשׁ, וְעוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, אָז כְּבָר לֹא יְדַבֵּר מִכֶּסֶף וּמָמוֹן, הוּא רוֹצֶה רַק אֶת הַבְּרִיאוּת בַּחֲזָרָה. וּכְבָר לֹא מְעַנְיֵן אוֹתוֹ שׁוּם דָּבָר, אֲבָל כְּבָר מְאֻחָר. עַל זֶה צוֹעֵק הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם: "וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת כָּל עֲמָלִי שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, שֶׁאַנִּיחֶנּוּ לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי. וּמִי יוֹדֵעַ הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל וְיִשְׁלַט בְּכָל עֲמָלִי שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ גַּם זֶה הָבֶל".

דָּבָר זֶה יְכוֹלִים לִרְאוֹת בַּמְּצִיאוּת, אָדָם שֶׁרָץ כָּל יְמֵי חַיָּיו אַחַר הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן, וְהָיָה שָׁקוּעַ בְּתוֹךְ תַּאֲוַת מָמוֹן, כֵּיוָן שֶׁהוּא מַגִּיעַ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, וְסוֹבֵל מַחֲלוֹת וָחֳלָאִים רָעִים וּכְאֵבִים קָשִׁים, וּמִתְאַנֵּחַ וּמִתְפַּתֵּל מִיִּסּוּרִים, אָז הוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ: לְמִי עָבַדְתִּי?! וּלְמִי יָגַעְתִּי וְעָמַלְתִּי?! וּמָה וְלָמָה הֻצְרַכְתִּי כָּל־כָּךְ לְהִתְאַוּוֹת אַחַר הַמָּמוֹן וְהַכֶּסֶף, וְעַכְשָׁו אֲנִי מַנִּיחוֹ לַאֲחֵרִים?! אֲבָל אָז כְּבָר מְאֻחָר מְאֹד. כִּי כְּבָר בִּלָּה וְאִבֵּד אֶת יָמָיו וְאֶת שְׁנוֹתָיו בְּהֶבֶל וָרִיק – לָרוּץ אַחַר הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן, וְעָשָׂה מִזֶּה עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, וְעַכְשָׁו הֵם לֹא יְכוֹלִים לַעֲזֹר לוֹ.

סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, עִם פֵּרוּשׁ נְהַר אֲפַרְסְמוֹן, מַעֲשֵׂה יב, עַמּוּד תרמט

ספורי ניסים

עלון אוצרות השבת פרשת חוקת תשפ''השלום וברכה! שמי גיא ששון, אני ברוך השם אברך כולל, ובורא עולם זיכה אותי עם אישה וכמה ילדים. זה קרוב ל-10 שנים שאנו משתוקקים לרכוש בית, ובוודאי כולכם יודעים את גודל הקושי לרכוש בית בפרט בגוש דן, אנו גרים בפתח תקווה, וכל מה שניסיתי לעשות בעבור רכישת בית לא צלח. לפני מספר חודשים  כשחזרתי מהכולל שמעתי רדיו קול ברמה על הבטחת הצדיק מיבניאל. התקשרתי  לניצני הקודש באמונה שלמה שההבטחה תחול עלינו, שילמתי את זה בתשלום אחד ופשוט חיכיתי לישועה שתגיע. בחסדי השם הישועה לא איחרה לבוא, תוך ארבעה חודשים סגרנו חוזה בניסים גלויים לבית בבניין דירות חדש בגוש דן! פשוט הרגשתי איך הצדיק פותח לנו את כל השערים והצינורות מן השמיים! אני ממליץ לכל אחד שמאמין בהבטחה להדפיס כרך של 'אשר בנחל' ב'ניצני הקודש.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות