מענייני פרשת פרה

מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל אָמַר, אֲשֶׁר אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל אֶת גְּדֻלַּת וּמַעֲלַת קְרִיאַת פָּרָשַׁת פָּרָה, כִּי הִיא עִקַּר טָהֳרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי מְגִלָּה כה ע"ב) שֶׁבַּדִּין הָיָה לְהַקְדִּים פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ לְפָרָשַׁת פָּרָה, שֶׁהֲרֵי 'בְּאֶחָד בְּנִיסָן הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, וּבַשֵּׁנִי בְּנִיסָן עָשׂוּ אֶת הַפָּרָה', אֲבָל לָמָּה פָּרָשַׁת פָּרָה קוֹדֶמֶת? "שֶׁהִיא טָהֳרָתָן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל"; עַיֵּן שָׁם. הֲרֵי שֶׁקָּרְאוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲפִלּוּ לִ"קְרִיאַת" פָּרָשַׁת פָּרָה לְבַד "טָהֳרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל". וְעַל-יְדֵי הַקְּרִיאָה לְבַד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַעֲלֶה עָלֵינוּ כְּאִלּוּ עָשִׂינוּ כָּל מַעֲשֵׂה פָּרָה אֲדֻמָּה, וּמוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים סִימָן קמו סְעִיף ב' וְסִימָן תרפה סְעִיף ז') שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁקְּרִיאַת פָּרָשַׁת פָּרָה הִיא מִדְּאוֹרַיְתָא, וְסָמְכוּ הַמְּפָרְשִׁים (עַיֵּן בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'חֲתַם סוֹפֵר' עַל הַתּוֹרָה פָּרָשַׁת חֻקַּת, וְכֵן בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל' פָּרָשַׁת חֻקַּת) זֹאת עַל הַפָּסוּק (בַּמִּדְבָּר יט, ב): "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר", שֶׁהַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ צִוָּה "לֵאמֹר" וְלִקְרוֹת אֶת הַפָּרָשָׁה שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה, וְרָמְזָה לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁיִּהְיֶה זְמַן שֶׁיִּהְיֶה דַּי בַּאֲמִירָה לְבַד, כַּאֲשֶׁר אֵין בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, וְעַל כֵּן צְרִיכִים לַעֲמֹד בְּאֵימָה וְיִרְאָה בִּשְׁעַת קְרִיאַת פָּרָשַׁת פָּרָה, וּלְהַקְשִׁיב הֵיטֵב אֶל הַקְּרִיאָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ נִזְרַק עָלָיו אֵפֶר פָּרָה אֲדֻמָּה מַמָּשׁ, וְאָז יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ טָהֳרַת פָּרָה אֲדֻמָּה, וְיִזְכֶּה לְכִבּוּס גָּדוֹל לְנִשְׁמָתוֹ.

וְאָמַר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁטָּהֳרַת פָּרָה אֲדֻמָּה הִיא הַטָּהֳרָה הַגְּדוֹלָה וְהַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, כִּי הִיא מְטַהֶרֶת מִטֻּמְאַת מֵת, שֶׁהִיא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הִלְכוֹת טֻמְאָה וְטָהֳרָה נוֹהֲגוֹת בְּיָמֵינוּ, אֲבָל מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן רמב), שֶׁהִרְהוּרֵי נִאוּף, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, הֵם בְּחִינַת טֻמְאַת מֵת וַאֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי קְרִיאַת פָּרָשַׁת פָּרָה – יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ טָהֳרָה עֶלְיוֹנָה לָצֵאת מֵהִרְהוּרֵי נִאוּף וּמִמַּחְשָׁבוֹת זָרוֹת וְלִזְכּוֹת לְמַחְשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְלָכֵן רָאוּי מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה בִּשְׁעַת קְרִיאַת פָּרָשַׁת פָּרָה – שֶׁיִּזְכֶּה לְמֹחַ נָקִי וְטָהוֹר, שֶׁיֵּצֵא מִכָּל מִינֵי מַחְשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּבִזְכוּת הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל קְרִיאַת פָּרָשַׁת פָּרָה, בְּוַדַּאי תִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת עָלָיו טָהֳרָה גְּדוֹלָה.

וְאָמַר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל מְגַלֶּה (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נה), שֶׁסּוֹד פָּרָה אֲדֻמָּה הוּא סוֹד הַתְּפִלָּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (הוֹשֵׁעַ יד, ג): "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ", שֶׁעַל יְדֵי שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ בִּתְפִלָּה, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עָשִׂינוּ מַעֲשֵׂה פָּרָה אֲדֻמָּה, וְלִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהָבִין, הֲרֵי בַּפָּסוּק כְּתִיב "פָרִים", וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לוֹמְדִים (יוֹמָא פו ע"ב) מִפָּסוּק זֶה, שֶׁאֲמִירַת וִדּוּיִים וּפִיּוּסִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, נֶחְשֶׁבֶת כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל מִינֵי פָּרִים וְקָרְבָּנוֹת, וְלָמָּה רַבֵּנוּ ז"ל אוֹמֵר 'פָּרָה אֲדֻמָּה דַּוְקָא?! אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה מְטַהֶרֶת מִטֻּמְאַת מֵת שֶׁהִיא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, שֶׁהֵם מַחְשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְעַל יָדָהּ זוֹכִים לִקְדֻשַּׁת הַמַּחְשָׁבָה, לָכֵן בְּוַדַּאי עִקַּר הַטָּהֳרָה מַתְחֶלֶת מִמֶּנָּה, וְכַאֲשֶׁר תְּפִלּוֹתֵינוּ נֶחְשָׁבוֹת כַּעֲשִׂיַּת פָּרָה אֲדֻמָּה, אָז מִמֵּילָא יִזְכֶּה לָבוֹא אַחַר כָּךְ לְכָל שְׁאָר הַקְּדֻשּׁוֹת, וְיִהְיֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם.

וְאָמַר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁמַּעֲלַת פָּרָה אֲדֻמָּה גְּבוֹהָה כָּל-כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁנִּשְׂרֶפֶת כֻּלָּהּ עַל גַּבֵּי מַעֲרֶכֶת הָאֵשׁ עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית עָפָר וָאֵפֶר מַמָּשׁ, וְלֹא נִשְׁאָר מִמֶּנָּה כְּלוּם, וְזֶה מְלַמֵּד עַל נְחִיצוּת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלָה שֶׁצָּרִיךְ לְסַגֵּל לְעַצְמוֹ בַּר יִשְׂרָאֵל הַבָּא לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה, שֶׁיְּבַטֵּל כָּל יֵשׁוּתוֹ לְגַמְרֵי כְּעָפָר וָאֵפֶר מַמָּשׁ, וְיֵדַע שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם – רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאָז מִן הָאֵפֶר הַזֶּה יְכוֹלִים לְטַהֵר אֶת כָּל הַטְּמֵאִים כֻּלָּם, אֲפִלּוּ הַטְּמֵאִים בְּיוֹתֵר בְּטֻמְאַת מֵת, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, כִּי כְּשֶׁאָדָם מוּכָן לִמְסִירַת נֶפֶשׁ, וְהוּא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כְּעָפָר וָאֵפֶר מַמָּשׁ, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַשְׁפִּיעַ עַל אֲחֵרִים קְדֻשָּׁה עֲצוּמָה, וּלְהָבִיא אֶת כֻּלָּם אֶל טָהֳרָה עֶלְיוֹנָה וְנִשְׂגָּבָה.

וְאָמַר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁזֶּה בִּכְלַל הַסּוֹד שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עז), שֶׁמִּן הַ"פּוּר" שֶׁל פּוּרִים, נַעֲשָׂה "פָּרָה", וּמִשָּׁם נַעֲשָׂה הִלּוּךְ וְדֶרֶךְ לְפֶסַח, עַיֵּן שָׁם. כִּי בְּפוּרִים, כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בְּבִטּוּל קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק, שֶׁהֵם הַמַּחְשָׁבוֹת זָרוֹת וְהַהִרְהוּרִים הָרָעִים, וּמִתְגַּלּוֹת הָעֵצוֹת שֶׁל מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁמְּיַעֲצִים לִצְעֹק הַרְבֵּה אֶל הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ וְלֹא לְהִתְפַּעֵל מֵרְשָׁעִים כְּלָל, וְלָכֵן מִ"פּוּר" נַעֲשָׂה "פָּרָה", שֶׁצְּרִיכָה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ טָהֳרָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה, וְאָז הָאָדָם נַעֲשָׂה טָהוֹר וּמוּכָן לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן פֶּסַח בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ, וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְלָזֹאת מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (מִדּוֹת פֶּרֶק א'), שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עִם כָּל הַמְּסַעֲדִים מִבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לְהַר הַזֵּיתִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה, יָצְאוּ מִשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁעָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה, וְהָיָה נִקְרָא "שַׁעַר שׁוּשָׁן", כִּי דַּיְקָא מִכֹּחַ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר שֶׁגִּלּוּ עֹצֶם כֹּחַ הַתְּפִלָּה וְהַצְּעָקָה אֶל הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת אֶת הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה, וּלְהִטָּהֵר מִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת, וּלְהָכִין אֶת עַצְמֵנוּ לִקְרַאת יְמֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה עֶלְיוֹנָה.

[שיחות מוהרא"ש על המועדים]

מֵאֵת יָאִיר:

שָׁלוֹם לָרַב הַצַּדִּיק וְהָאָהוּב. יְלָדֵינוּ מִתְחַנְּכִים בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, אַךְ מִסְפַּר שָׁעוֹת מוּעָט מִדַּי. רְצוֹנִי לִלְמֹד אִתָּם בַּבַּיִת, כְּדֵי לְחַזְּקָם, וּכְדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ", אַךְ אֵין לָהֶם חֵשֶׁק לִלְמֹד בַּבַּיִת. מָה עוֹשִׂים?

תְּשׁוּבָה: בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שְׁלִישִׁי לְסֵדֶר כִּי תִשָּׂא, י"ב אֲדָר ה'תשע"ב.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל יָאִיר נ"י.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.

אֵין דָּבָר יוֹתֵר חָשׁוּב בַּיַּהֲדוּת כְּמוֹ חִנּוּךְ יְלָדִים, לְחַנֵּךְ אֶת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּקִיּוּם מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, וּלְהַכְנִיס אוֹתָם בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, בְּוַדַּאי כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר שָׁעוֹת שֶׁלּוֹמְדִים אִתָּם זֶה טוֹב יוֹתֵר, וּצְרִיכִים מְלַמְּדִים וּמוֹרוֹת מֻמְחִים, שֶׁיּוֹדְעִים אֵיךְ לְהַחְדִּיר אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזּוֹהִי חוֹבַת הַשָּׁעָה, לְהַחְדִּיר בָּהֶם קִיּוּם מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת דַּיְקָא, וְלָכֵן אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּקִים תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה וּבָתֵּי סֵפֶר עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ בְּכָל עִיר וָעִיר, וּבְכָל כְּפָר וּכְפָר, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי רַק לִמּוּד הַתּוֹרָה מַצִּיל אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִים וְכוּ', וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (כַּלָּה רַבָּתִי, פֶּרֶק ב') בְּכָל יוֹם מַלְאָךְ יוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְחַבֵּל אֶת הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִסְתַּכֵּל בְּתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, מִיָּד נֶהְפָּךְ כַּעֲסוֹ לְרַחֲמִים. וְלָכֵן זֶה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, וּלְהַחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהָעִקָּר, לְסַפֵּר לָהֶם הַרְבֵּה סִפּוּרֵי צַדִּיקִים, וּלְהַלְהִיב אֶת נִשְׁמָתָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה דָּבָר מְאֹד מְאֹד נָחוּץ בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלּוּ, כְּשֶׁרוּחוֹת זָרוֹת נוֹשְׁבוֹת בַּחוּץ, וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַחְדִּיר בִּילָדֵינוּ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ, שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁמְּחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְהוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן לֹא נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְעַל דָּבָר זֶה צְרִיכִים לַחֲזֹר עִם יְלָדֵינוּ, וּלְלַמֵּד אוֹתָם קִיּוּם מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת דַּיְקָא.

וְלָכֵן, אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן אַתָּה גָּר, אֲבָל לְטוֹבַת הַיְלָדִים עָדִיף לָגוּר בְּמָקוֹם, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה וּבָתֵּי סֵפֶר, שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, וְדַע לְךָ שֶׁהַיְלָדִים שֶׁלְּךָ הֵם הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ, וּכְמוֹ שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ, כָּךְ צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִים, שֶׁאִם נִכְנָס רַק גַּרְגִּיר עָפָר בָּעַיִן וְכוּ', אֲזַי כְּבָר הִיא מְדַמַּעַת וְכוּ', כָּךְ וְיוֹתֵר מִזֶּה אִם נִכְנָס בַּיְלָדִים, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה וְכוּ' וּמֵאֵיזֶה אֲנָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ וְכוּ', אֵיזֶה גַּרְגִּיר שֶׁל כְּפִירוּת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, זֶה כְּבָר מַזִּיק. וְלָכֵן אַשְׁרֵי הַהוֹרִים, שֶׁגָּרִים בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּלְמוּד תּוֹרָה וּבֵית סֵפֶר, שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, וְיַכְנִיס אֶת הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ לְשָׁם, בְּוַדַּאי הַחִנּוּךְ מַתְחִיל בַּבַּיִת, כִּי הַיְלָדִים מְחַקִּים אֶת הַהוֹרִים, וְהֵם תָּמִיד מִסְתַּכְּלִים עַל הַהוֹרִים, וְאִם הַהוֹרִים מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ יִרְאֵי הַשֵּׁם וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, וּמוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם עַל קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, אֲזַי גַּם הַיְלָדִים יֵלְכוּ בְּדַרְכָּם וְכוּ', אֲבָל אִם הַהוֹרִים פַּשְׁרָנִים וְכוּ', וְקַלִּים וְכוּ', אֲזַי הַיְלָדִים בְּוַדַּאי יִפְּלוּ נְפִילָה אַחַר נְפִילָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה בָּרוּר.

וְלָכֵן הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן, שֶׁאַתָּה וְאִשְׁתְּךָ צְרִיכִים לִרְאוֹת, הוּא שֶׁהַבַּיִת יִהְיֶה בַּיִת יְהוּדִי, בַּיִת חַם, שֶׁתָּמִיד מְדַבְּרִים בּוֹ רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמֵהַתּוֹרָה, וּמוֹסְרִים אֶת הַנֶּפֶשׁ עֲבוּר קִיּוּם מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, זוֹ מִצְוַת-עֲשֵׂה הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁל "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ".

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה מְרֻבָּה, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה תַּשְׂכִּיל וְתַצְלִיחַ.

הַמְאַחֵל לְךָ פּוּרִים שָׂמֵחַ…

יומא דהילולא

רבי גרשון מקיטוב

כ"ה באדר

בִּשְׁנַת תק"ז עָלָה רַבִּי גֵּרְשׁוֹן לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עִם אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה וְעִם יְלָדָיו הַקְּטַנִּים וְהִתְיַשֵּׁב בְּחֶבְרוֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעָלָה לָאָרֶץ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אָנוּס לָצֵאת מֵעִירוֹ בְּרוֹדִי מִפְּנֵי מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה: בָּאוּ עֵדִים וְהֵעִידוּ לִפְנֵי רַב הָעִיר עַל אִשָּׁה אַחַת מִבְּנוֹת הַמָּקוֹם שֶׁחֲשׁוּדָה הִיא בְּנִאוּף וּפָסַק הָרַב כִּי בַּעְלָהּ חַיָּב לְגָרְשָׁהּ. וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה עֲשִׁירִים הָיוּ וַחֲשׁוּבִים, וְעִרְעֲרוּ עַל פְּסַק־הַדִּין לִפְנֵי רַבָּנִים אֲחֵרִים וְהֵם פָּסְקוּ כְּרַב הָעִיר בְּרוֹדִי. וּמִשֶּׁרָאוּ כָּךְ, פָּנוּ לְעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִים וְטָעֲנוּ כִּי הָרַבָּנִים עִוְּתוּ אֶת הַדִּין. וְהַשּׁוֹפְטִים הַנָּכְרִים פָּסְקוּ כִּי מִי שֶׁיּוֹסִיף וִידַבֵּר סָרָה בָּאִשָּׁה יִקָּנֵס בִּקְנָס גָּדוֹל, אוֹ שֶׁיָּדוּן בְּמַלְקוֹת. וְאָז יָצְאוּ שְׁלוֹשָׁה רַבָּנִים, וּבָהֶם רַבִּי גֵּרְשׁוֹן מִקִּיטוֹב, וְשָׁבוּ וְהִכְרִיזוּ, לַמְרוֹת דִּין הַמַּלְכוּת, כִּי הָאִשָּׁה אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ.

וּשְׁלֹשֶׁת הָרַבָּנִים נֶאֶסְרוּ וְנִדּוֹנוּ לִקְנָס וְלַמַּלְקוֹת וְרַבִּי גֵּרְשׁוֹן מִקִּיטוֹב נִצָּל עַל־יְדֵי גּוֹי אֶחָד שֶׁהֶרְאָה לוֹ פִּרְצָה בְּחוֹמַת בֵּית־הַכֶּלֶא וּבָרַח אֶל גִּיסוֹ, רַבִּי יִשְׂרָאֵל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שֶׁיָּשַׁב בְּמֶעזְ’בּוּז' וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב כִּי אוֹתוֹ גּוֹי שֶׁהִצִּילוֹ הָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. וְנִשְׁאַר רַבִּי גֵּרְשׁוֹן שָׁלוֹשׁ שָׁנִים בְּמֶעזְ’בּוּז' וְהָיָה מְלַמֵּד תּוֹרָה לִבְנוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב – צְבִי. וּבִשְׁנַת תק"ז עָלָה לָאָרֶץ וְלִפְנֵי יְצִיאָתוֹ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שֶׁיִּפָּגֵשׁ בִּירוּשָׁלַיִם עִם רַבִּי חַיִּים בֶּן עָטָר זיע"א, שֶׁבָּא מֵאַרְצוֹת הַמַּעֲרָב, מִמָּרוֹקוֹ, וְשֶׁסִּפְרוֹ 'אוֹר הַחַיִּים', פֵּרוּשׁ עַל פִּי סוֹד שֶׁל הַתּוֹרָה, בָּא לְיָדוֹ, וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב אָמַר, כִּי הוּא וּבַעַל אוֹר הַחַיִּים הֵם מֵאוֹתוֹ נִיצוֹץ. אֲבָל אוֹתוֹ זְמַן הָיָה כְּבָר בַּעַל אוֹר הַחַיִּים בְּעוֹלָם הָאֱמֶת, וְהוֹדִיעַ רַבִּי גֵּרְשׁוֹן עַל כָּךְ לְגִיסוֹ וְסִפֵּר לוֹ גַּם מִגְּדֻלָּתוֹ שֶׁשָּׁמַע עָלָיו בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְדָר רַבִּי גֵּרְשׁוֹן בִּירוּשָׁלַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁיְּשִׁיבַת הָעִיר הָיְתָה אֲסוּרָה עַל הָאַשְׁכְּנַזִּים, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הֶחְזִירוּ אֶת הַחוֹב שֶׁהָיְתָה חַיֶּבֶת חֲבוּרַת רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד לַעֲרָבִים, וְהִסְתַּתֵּר בֵּין הַסְּפָרַדִּים וְהִתְלַבֵּשׁ כְּמוֹתָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּגַע עַל־יְדֵי הַשִּׁלְטוֹן.

וּכְשֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁמַע הַרְבֵּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ  מֵר' לֵוִי יִצְחָק בְּנֶדֶר זַ"ל [וְעַיֵּן בַּאֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק לג, מִכְתָּב ה' שצד, שֶׁמּוֹהֲרָא"שׁ כָּתַב שֶׁהוּא שָׁמַע אָז מֵר' לֵוִי יִצְחָק בְּנֶדֶר זַ"ל אַלְפֵי שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים, וְגַם אִם יַחְלְפוּ כַּמָּה שָׁנִים הוּא לֹא יִגְמֹר לִכְתֹּב אֶת כָּל הַשִּׂיחוֹת וְהַסִּפּוּרִים שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ]  וּמֵר' אֵלִיָּהוּ חַיִּים רוֹזִין זַ"ל [ר' אֵלִיָּהוּ רוֹזִין זַ"ל הָיָה מִמְּיַסְּדֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב בְּמֵאָה שְׁעָרִים וּבְשֶׁל כָּךְ סָבַל הַרְבֵּה בִּזְיוֹנוֹת עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָיָה כָּתוּב עָלָיו 'יִמַּח שְׁמוֹ' עַל קִירוֹת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, עַיֵּן כָּל זֶה בַּאֲשֶׁר בַּנַּחַל חֵלֶק ט' מִכְתָּב א' יא], וְכֵן הָיָה מְאֹד כָּרוּךְ אַחַר ר' שְׁמוּאֵל הוֹרוֹבִיץ זַ"ל, וְגַם מִמֶּנּוּ שָׁמַע שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים מְעַנְיְנִים מְאֹד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ  בְּאוּמָן, וְהוּא קֵרְבוֹ מְאֹד, וְכֵן כָּתַב לוֹ הַרְבֵּה מִכְתָּבִים. וּבַחֲזָרָתוֹ מֵהַנְּסִיעָה הִתְגַּבְּרָה הַמַּחֲלֹקֶת עָלָיו מֵחֲמַת שֶׁהִתְחִיל לְפַרְסֵם אֶת ר' לֵוִי יִצְחָק בְּנֶדֶר זַ"ל, כִּי הָיוּ לוֹ שׂוֹנְאִים רַבִּים מִכָּל הַחוּגִים מִבֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּמֵאַחַר שֶׁהוּא פִּרְסֵם אוֹתוֹ וְלֹא אֶת אֲחֵרִים… עַל־כֵּן גַּם עַל דָּבָר זֶה נִתְרַבְּתָה עָלָיו הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה, עַד שֶׁהָיְתָה עָלָיו כְּבָר מַחְלֹקֶת מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר, הֵן בִּשְׁבִיל הַדְפָּסַת וַהֲפָצַת סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהֵן בַּעֲבוּר שֶׁפִּרְסְמו‍ֹ, אֲבָל הוּא לֹא הִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה כְּלָל, כִּי אֶצְלוֹ הָעִקָּר שֶׁתִּתְפַּרְסֵם דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל בָּעוֹלָם.

אַף שֶׁלּוֹ בְּעַצְמוֹ יָצָא קִלְקוּל גָּדוֹל שֶׁהִתְחִיל לְפַרְסְמוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהִתְחִיל לְהַדְפִּיס אֶת סְפָרָיו וְחִדּוּשָׁיו תָּמִיד מַזְכִּירוֹ, וְהִתְחִילוּ לְהִתְקַבֵּץ אֵלָיו הַבַּחוּרִים וְהָאַבְרֵכִים שֶׁקֵּרֵב מוֹהֲרָא"שׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא תָּמִיד דִּבֵּר רַק מִמֶּנּוּ, וְעוֹרֵר אֶת כָּל בָּחוּר וְכָל אַבְרֵךְ שֶׁיֵּלֵךְ רַק אֵלָיו, וְאַחַר־כָּךְ כְּבָר לֹא חָזַר אֵלָיו הַבָּחוּר אוֹ הָאַבְרֵךְ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ שׂוֹנְאִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִסְתַּכֵּל עַל זֶה, רַק עָשָׂה תַּעֲמוּלָה סְבִיבוֹ כַּמָּה שָׁנִים רְצוּפוֹת, עַד שֶׁלְּאַט לְאַט נִתְפַּרְסֵם בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהָיָה כָּל אֶחָד מִסְתַּכֵּל עָלָיו.

[שִׂיחוֹת מוֹהֲרָא"שׁ ח"א הֲפָצָה]

אִשָּׁה שֶׁבְּנֵי בֵּיתָהּ מוּעָטִים, כֵּיצַד תִּנְהַג לְגַבֵּי 'הַפְרָשַׁת חָלָה' בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ? וּמָתַי הַזְּמַן הָרָאוּי לַאֲפִיַּת הַחַלּוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת?

הָרַמָ"א כּוֹתֵב (או"ח סִימָן רמב סָעִיף א'): נוֹהֲגִין לָלוּשׁ כְּדֵי שִׁעוּר חַלָּה בַּבַּיִת, לַעֲשׂוֹת מֵהֶם לְחָמִים לִבְצֹעַ עֲלֵיהֶם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, (סֶמֶךְ מִמָּרְדְּכַי רֵישׁ מַסֶכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה), וְהוּא מִכְּבוֹד שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וְאֵין לְשַׁנּוֹת. הַכה"ח הֵבִיא מְקוֹר לְדִין זֶה מֵהַגְּמָרָא (תַּעֲנִית כד:) שֶׁמְּסַפֶּרֶת עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא שֶׁהָיְתָה חַיָּה בַּעֲנִיּוּת גְּדוֹלָה, הִיא וּבַעֲלָהּ הַצַּדִּיק, וּבְכָל עֶרֶב שַׁבָּת כְּשֶׁכָּל הַנָּשִׁים הָיוּ אוֹפוֹת חַלּוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת, הָיָה עָשָׁן מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה מִכָּל הַבָּתִּים וְאִלּוּ לָהּ לֹא הָיָה קֶמַח לֶאֱפֹת חַלּוֹת, וְעַל כֵּן הִיא הָיְתָה מִתְבַּיֶּשֶׁת מִשְּׁאָר שְׁכֵנוֹתֶיהָ שֶׁאֶצְלָהּ לֹא הָיָה עָשָׁן מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה, לָכֵן הִיא הָיְתָה מְסִיקָה אֶת הַתַּנּוּר וְשָׂמָה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁמַּעֲלֶה עָשָׁן כְּדֵי שֶׁהַשְּׁכֵנוֹת תַּחֲשֹׁבְנָה שֶׁהִיא אוֹפָה חַלּוֹת. הָיְתָה לָהּ שְׁכֵנָה רָעָה אַחַת שֶׁרָאֲתָה אֶת הֶעָשָׁן שֶׁעוֹלֶה וּמִתַּמֵּר מִבֵּיתָהּ, וְאָמְרָה בְּלִבָּהּ: 'הֲרֵי אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלָּאִשָּׁה הַזֹּאת אֵין כְּלוּם בַּבַּיִת, וּמַה זֶּה הֶעָשָׁן שֶׁעוֹלֶה וּמִתַּמֵּר בְּבֵיתָהּ?! אֵלֶךְ וְאֶבְדֹּק'. הִיא דָּפְקָה לָהּ בַּדֶּלֶת, וּמֵרֹב שֶׁהִיא הִתְבַּיְּשָׁה הִיא נִכְנְסָה לְאַחַד מֵחַדְרֵי הַבַּיִת כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִתְרָאוֹת עִם אוֹתָהּ שְׁכֵנָה פָּנִים אֶל פָּנִים. וְהִנֵּה אוֹתָהּ שְׁכֵנָה הִסְתַּכְּלָה עַל הַתַּנּוּר כְּדֵי לִרְאוֹת מַה יֵּשׁ שָׁם, וְהִתְרַחֵשׁ נֵס וְהַתַּנּוּר הַתְמַלֵּא בְּחַלּוֹת וּלְיַד הַתַּנּוּר הָיְתָה קְעָרָה מְלֵאָה בְּבָצֵק. מִיַּד אוֹתָהּ שְׁכֵנָה צָעֲקָה לָהּ שֶׁתָּבִיא מִיַּד מַרְדֶּה כִּי רָאֲתָה שֶׁהַחַלּוֹת שֶׁלָּהּ עוֹמְדוֹת לְהִשָּׂרֵף, אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא שֶׁהָיְתָה מְלֻמֶּדֶת בְּנִסִּים עָנְתָה לָהּ שֶׁלְּשֵׁם כָּךְ הִיא נִכְנְסָה לַחֶדֶר כְּדֵי לְהָבִיא מִשָּׁם מַרְדֶּה.

מִסִּפּוּר זֶה אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּךְ הָיָה מִנְהָג בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשׁוֹת – לֶאֱפֹת חַלּוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת. וּבִירוּשַׁלְמִי (שַׁבָּת פֶּרֶק ב') מוּבָא הַטַּעַם מִשּׁוּם שֶׁהָאִשָּׁה אִבְּדָה חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם (אָדָם הָרִאשׁוֹן), לָכֵן צְרִיכָה לְהַפְרִישׁ חָלָה בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הַפְּגָם הַזֶּה. וּבִפְרָט לְאֵלּוּ שֶׁמְּקִלִּים לֶאֱכֹל פַּת עַכּוּ"ם שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר לֶאֱפֹת חַלּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ לֶאֱכֹל פַּת יִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת וְיו"ט (עַיֵּן מ"ב ס"ק ו') וּבְבֵאוּר הֲלָכָה (ד"ה וְהוּא) כָּתַב שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִתְחִילוּ חֵלֶק מֵהַנָּשִׁים לְהַשְׁבִּית מִנְהָג זֶה, וְאֵינָן עוֹשׂוֹת טוֹב, שֶׁמַּקְטִינוֹת בָּזֶה כְּבוֹד שַׁבָּת. וּבְבֵאוּר הֲלָכָה וּבְפִסְקֵי תְּשׁוּבוֹת כָּתְבוּ שֶׁהַזְּמַן לַאֲפִיָּה הוּא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְאִם חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁלֹּא תַּסְפִּיק גַּם לֶאֱפֹת וְגַם לְבַשֵּׁל, תְבַשֵּׁל בְּיוֹם חֲמִישִׁי וְתֹאפֶה בְּעֶרֶב שַׁבָּת. עוֹד כָּתְבוּ שֶׁאִם בְּנֵי הַבַּיִת מוּעָטִים וְאֵין צֹרֶךְ בְּכַמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל חַלּוֹת, הַיּוֹם שֶׁיֵּשׁ אֶפְשָׁרוּת לְהַקְפִּיא, שֶׁתֹּאפֶה פַּעַם בְּכַמָּה שַׁבָּתוֹת שִׁעוּר חָלָה, וְתַקְפִּיא וּבְכָל עֶרֶב שַׁבָּת תַּפְשִׁיר כַּמָּה חַלּוֹת לְאוֹתָהּ שַׁבָּת. בִּזְמַן הַפְרָשַׁת חָלָה הוּא עֵת רָצוֹן שֶׁתִּתְקַבֵּלְנָה הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת, וְלָכֵן רָאוּי לָאִשָּׁה לְהִתְפַּלֵּל אַחַר שֶׁהִפְרִישָׁה חָלָה עַל כָּל מַה שֶּׁהִיא צְרִיכָה וּבִפְרָט עַל בָּנִים צַדִּיקִים. 

.

שְׁאֵלָה:

מֵאֵת רוֹנִית: שָׁלוֹם וּבְרָכָה לְמוֹהֲרָא"שׁ. אֲנִי מְקַוָּה שֶׁשְּׁלוֹמְכֶם טוֹב וְאַתֶּם מִתְאוֹשְׁשִׁים מִבְּחִינָה בְּרִיאוּתִית. אָנוּ מְחַכִּים לָכֶם שֶׁתַּגִּיעוּ לְאַרְצֵנוּ לְתָמִיד! בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי חוֹזֶרֶת בִּתְשׁוּבָה וּמְאֹד מְאֹד מִתְחַזֶּקֶת מֵרַבֵּנוּ וּמִשְׁתַּדֶּלֶת לְהָפִיץ אֶת תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ בְּכָל מָקוֹם, עִם זֹאת אֲנִי מְאֹד רוֹצָה לַעֲסֹק בְּמַקְבִּיל בְּעִצּוּב פְּנִים, כְּלוֹמַר לְעַצֵּב בָּתִּים, זֶה מְאֹד מְאַתְגֵּר אוֹתִי וְנוֹתֵן לִי הַרְחָבַת הַדַּעַת וְהַשְׁרָאָה. רָצִיתִי לִשְׁמֹעַ מַה דַּעְתְּכֶם בָּעִנְיָן, וּלְקַבֵּל בְּרָכָה לְהַצְלָחָה. תּוֹדָה רַבָּה וִישַׁר כֹּחַ.

תְּשׁוּבָה:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר נָשֹׂא י' סִיוָן ה'תשע"ב.

שָׁלוֹם רַב אֶל רוֹנִית, תִּחְיֶה.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.

תְּשׁוּאוֹת חֵן לָךְ עַל הַתְּפִלּוֹת שֶׁאַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת עַל רְפוּאָתִי וְהַחְלָמָתִי הַמְהִירָה, יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּךְ תִּתְקַבֵּלְנָה לְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל.

אַתְּ צְרִיכָה רַק לִשְׂמֹחַ שֶׁזָּכִית לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב מִי שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה, וּבִפְרָט אַתְּ שֶׁזָּכִית לְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, זוֹ הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה, וּבְפִרְטֵי פְּרָטִיּוּת שֶׁאַתְּ גַּם זוֹכָה לְהָפִיץ אֶת אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל, בָּזֶה אַתְּ צְרִיכָה מְאֹד מְאֹד לִשְׂמֹחַ, יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁתִּהְיִי הֲכִי מֻצְלַחַת בְּחַיַּיִךְ, רַק תִּשְׁתַּדְּלִי מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי אַתְּ יוֹדַעַת מֵרַבִּי גָּדוֹל כָּזֶה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ (שִׂיחוֹת הָרָ"ן, סִימָן קעז) שֶׁרָאוּי לָכֶם לִשְׂמֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים מִגְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָאוּי לָכֶם לִסְמֹךְ עָלַי, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִזְכִּיר אָז הַפָּסוּק (תְּהִלִּים קלה, ה): "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל הֲוָיָ"ה" וְגוֹ', גַּם רָאוּי לָכֶם לִשְׂמֹחַ בִּי, מַה שֶּׁזְּכִיתֶם שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם רַבִּי כָּזֶה.

אָדָם צָרִיךְ לְהִתְעַסֵּק בְּעֵסֶק שֶׁהוּא אוֹהֵב, וּבַמֶּה שֶׁמּוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ, וְלָכֵן אִם מוֹשֵׁךְ אוֹתָךְ לִהְיוֹת מְעַצֶּבֶת וְכוּ', מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, אָסוּר לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר נֶגֶד מַהוּתוֹ וּרְצוֹנוֹ, כִּי זֶה לֹא יַצְלִיחַ, אָדָם צָרִיךְ תָּמִיד לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהוּא אוֹהֵב, וּמַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, הַיְנוּ אֵיזוֹ אָמָּנוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ אֵלֶיהָ, אוֹתָהּ יַעֲשֶׂה וּבָזֶה יַצְלִיחַ, וְכַמּוּבָן בְּכָל דָּבָר צְרִיכִים תְּפִלָּה לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד תָּלוּי רַק בּוֹ. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵךְ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לָךְ הַצְלָחָה מְרֻבָּה וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנִי, תַּשְׂכִּילִי וְתַצְלִיחִי.

הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

בִּתִּי הַיְקָרָה! הֶחָכָם מִכָּל אָדָם אוֹמֵר (מִשְׁלֵי יז, א): "חָכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵּיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ". וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרָשׁ מִשְׁלֵי) שֶׁפָּסוּק זֶה סוֹבֵב עַל יוֹכֶבֶד, שֶׁהֶעֱמִידָה שְׁלֹשָׁה צַדִּיקִים: מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם; וּשְׁלָשְׁתָּם זָכוּ לְשַׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל. מֹשֶׁה עַל הַמָּן, אַהֲרֹן עַל עַנְנֵי הַכָּבוֹד, וּמִרְיָם עַל הַבְּאֵר; וּשְׁלָשְׁתָּם הָיוּ נְבִיאִים. וְעַל כָּל זֹאת זָכְתָה אִשָּׁה, שֶׁמָּסְרָה נַפְשָׁהּ בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְלָכֵן גַּם אַתְּ, בִּתִּי הַיְקָרָה, יְכוֹלָה לִזְכּוֹת לְכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי, אִם תִּקְחִי עַצְמֵךְ בְּיָדַיִךְ, וְתַחְזְרִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתֵלְכִי תָּמִיד רַק בִּבְגָדִים צְנוּעִים, וּתְכַסִּי שַׂעֲרוֹת רֹאשֵׁךְ, אֲשֶׁר בִּזְכוּת צְנִיעוּת הָאִשָּׁה, הִיא יְכוֹלָה לִזְכּוֹת שֶׁהַשְּׁכִינָה תְּהֵא חוֹפֶפֶת עַל רֹאשָׁהּ, וּכְבָר לֹא חָסֵר לָהּ כְּלוּם; כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה, שָׁם כָּל הַבְּרָכוֹת מְצוּיוֹת. וְלָכֵן, בִּתִּי הַיְקָרָה, הֲיִי פִּקְחִית, וְתָמִיד תִּתְנַהֲגִי בְּמִדַּת הַצְּנִיעוּת – לֹא לְגַלּוֹת עַצְמֵךְ, כִּי שֵׂעָר בְּאִשָּׁה — עֶרְוָה, שׁוֹק בְּאִשָּׁה — עֶרְוָה, וְלָלֶכֶת חֲשׂוּפָה וְכוּ' זֶה עָוֹן חָמוּר מְאֹד. וּמְקַבְּלִים עַל זֶה עֹנֶשׁ קָשֶׁה, רַחֲמָנָא לִצְלַן.

[מִתּוֹךְ קוּנְטְרֶס חָכְמַת נָשִׁים]

מוֹהָרַא"שׁ זַ"ל אָמַר: אִשָּׁה נִקְרֵאת עֲקֶרֶת הַבַּיִת, כִּי הִיא עִקַּר הַבַּיִת, וְכָל הַבַּיִת תָּלוּי רַק עָלֶיהָ, כְּגוֹן: כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים, הָאִשָּׁה מְבַשֶּׁלֶת, וְלָכֵן יֵשׁ לָהּ אַחֲרָיוּת מְאֹד גְּדוֹלָה, שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס בַּמִּטְבָּח מוּצָרִים שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם הֶכְשֵׁר טוֹב מִבֵּית-דִּין יִרְאֵי הַשֵּׁם, וְכֵן כָּל הַחִנּוּךְ שֶׁל הַיְלָדִים תָּלוּי בְּיָדֶיהָ, כִּי הִיא נִמְצֵאת עִם הַיְלָדִים הַרְבֵּה יוֹתֵר זְמַן מֵהַבַּעַל וְלָכֵן הִיא יְכוֹלָה לְהַחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה וּבִטָחוֹן וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת.

[אִמְרֵי-מוֹהֲרָא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תקל"ב]

הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ

חֲתִיכַת בָּשָׂר קָרָה שֶּׁנָּפְלָה לְחָלָב קַר אוֹ שֶׁנִּשְׁפַּךְ עָלֶיהָ חָלָב קַר, שׁוֹטֵף אוֹתָהּ בְּמַיִם יָפֶה יָפֶה וּמֻתֶּרֶת לַאֲכִילָה.

וְאָמְנָם מַאֲכָלִים שֶׁהֶחָלָב נִסְפַּג בָּהֶם, כְּמוֹ בּוּרֵקָס בְּשָׂרִי אוֹ בָּשָׂר טָחוּן, שֶׁנָּפְלוּ לְחָלָב אוֹ שֶׁנִּשְׁפַּךְ עֲלֵיהֶם חָלָב, וַדַּאי שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לְשָׁטְפָם בְּמַיִם, שֶׁמֵּחֲמַת רַכּוּתָם נִבְלַע בָּהֶם הֶחָלָב, וְלֹא תּוֹעִיל לָהֶם שְׁטִיפָה כְּלָל.

[מתוך ספר כשרות המטבח]

פְּעֻלַּת הַצַּדִּיק לִילָדִים

נִכְנַס בַּעֲבוֹדַת הַהִתְבּוֹדְדוּת

[תַּקְצִיר – רַבֵּנוּ זַ"ל כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד קָטָן מְאֹד הָיָה שׁוֹמֵעַ סִפּוּרִים מֵהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ מִפִּי תַּלְמִידָיו כַּאֲשֶׁר הָיוּ מִתְאָרְחִים בְּבֵית הוֹרָיו, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת הַסִּפּוּר שֶׁאָבִיו שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב אָמַר לוֹ שֶׁתָּמִיד יְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, בָּעַר לִבּוֹ גַּם־כֵּן לַעֲסֹק בָּזֶה, לְדַבֵּר תָּמִיד אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ]

לְאָבִיו שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה מִתַּחַת לַגַּג כְּמִין חֶדֶר שֶׁעָשׂוּי בִּמְחִיצָה שֶׁל קָנִים, שֶׁשָּׁם הָיוּ מַנִּיחִים תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא, וּמִפְּנֵי שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל רָצָה לַעֲסֹק בְּהִתְבּוֹדְדוּת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי־אָדָם, הַמָּקוֹם הַזֶּה הָיָה מַתְאִים לוֹ לְהִתְבּוֹדֵד שָׁם, וְהָיָה רָגִיל לְהִתְחַבֵּא שָׁם וְהָיָה צוֹעֵק שָׁם בְּלַחַשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "אָנָּא הַשֵּׁם! אָנָּא אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם! תְּקָרֵב אוֹתִי אֵלֶיךָ! גַּם אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת צַדִּיק גָּדוֹל, תֶּן לִי כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁלֹּא אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ וְלֹא אֶעֱשֶׂה שׁוּם עֲבֵרָה, וְאֶזְכֶּה לִלְמֹד הַרְבֵּה וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי וּלְהִתְבּוֹדֵד לְפָנֶיךָ…" וְכָךְ הָיָה מַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהָיָה מִתְחַנֵּן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁמִּתְחַנֵּן לְאָבִיו שֶׁיְּמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, וְהָיָה מַרְאֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיךְ שֶׁרָאוּי לוֹ שֶׁיִּשְׁמַע אֶת תְּפִלּוֹתָיו וִיקָרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

וְכָךְ הָיָה מִתְנַהֵג יָמִים וְשָׁנִים, אַךְ הוּא לֹא הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא הִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא הוּא הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁמַּרְחִיקִים אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן חָשַׁב בְּלִבּוֹ: 'אוּלַי בִּכְלָל לֹא שׁוֹמְעִים אֶת הַתְּפִלּוֹת שֶׁלִּי? אוּלַי לֹא מִסְתַּכְּלִים עָלַי בִּכְלָל?' אַךְ לְאַחַר מִכֵּן הָיָה מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלֹא הָיָה עוֹזֵב אֶת תְּפִלּוֹתָיו וְתַחֲנוּנָיו, כִּי הוּא לֹא הָיָה מִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן.

וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה, שֶׁהָיָה לוֹ חֲלִישׁוּת הַדַּעַת מִזֶּה עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה יָמִים, אַךְ אַחַר־כָּךְ הָיָה נִזְכָּר בְּעַצְמוֹ, וְהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ עַל שֶׁהִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהָיָה מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּלִבּוֹ: 'בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם, וּבַדַּאי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְקָרֵב אוֹתִי אֵלָיו, וַאֲנִי צָרִיךְ רַק לְבַקֵּשׁ אֶת זֶה מִמֶּנּוּ, וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה עַל זֶה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת'. וְהָיָה חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ וּמַמְשִׁיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת. וְכָךְ הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים, וְתָמִיד הוּא לֹא הִתְיָאֵשׁ וְהוּא לֹא עָזַב אֶת עֲבוֹדָתוֹ וּבִפְרָט אֶת הַהִתְבּוֹדְדוּת, אֶלָּא הָיָה מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ.

עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת

בַּיָּמִים אֵלּוּ כְּשֶׁהָיָה בְּגִיל קָטָן, הוּא הָיָה חָפֵץ לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת רַבּוֹת, וְהָיָה רוֹצֶה לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה, אַךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: 'יֵשׁ לִי מַטְבֵּעַ גָּדוֹל, וְאִם אֲנִי אֲשַׁלְשֵׁל אוֹתוֹ לְקֻפַּת הַצְּדָקָה, אָז אֲנִי אֲקַיֵּם מִצְוָה אַחַת שֶׁל צְדָקָה, אַךְ אֵינֶנִּי חָפֵץ בְּמִצְוָה אַחַת בִּלְבַד, אֲנִי רוֹצֶה לְקַיֵּם הַרְבֵּה מִצְווֹת'. וְעָלָה בְּלִבּוֹ רַעֲיוֹן, הוּא הָיָה פּוֹרֵט אֶת הַמַּטְבֵּעַ לִפְרוּטוֹת קְטַנּוֹת, וְהָיָה נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יֵדָע עַל כָּךְ, דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן וְכַדּוֹ', וְהָיָה לוֹקֵחַ עִמּוֹ סֵפֶר "שַׁעֲרֵי צִיּוֹן", וְהָיָה קוֹרֵא מִשָּׁם אֶת הַ"לְּשֵׁם יִחוּד" שֶׁאוֹמְרִים לִפְנֵי עֲשִׂיַּת מִצְוָה, וְאַחַר שֶׁהָיָה מְסַיֵּם לוֹמַר אֶת הַ"לְּשֵׁם יִחוּד" הָיָה מְשַׁלְשֵׁל פְּרוּטָה אַחַת לְתוֹךְ הַקֻּפַּת צְדָקָה שֶׁל הַ'מַּתָּן בַּסֵּתֶר'. וְאַחַר כָּךְ הָיָה מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, וְאַחַר־כָּךְ שׁוּב פַּעַם הָיָה אוֹמֵר אֶת הַ"לְּשֵׁם יִחוּד" וּמְשַׁלְשֵׁל עוֹד פְּרוּטָה אַחַת, וְכָכָה הָיָה עוֹשֶׂה עִם כָּל הַפְּרוּטוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ עַד שֶׁהָיָה גּוֹמֵר אֶת כֻּלָּן, וְכָךְ הָיָה מְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה עַל כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדוֹ.

כִּי עֲבוֹדָתוֹ הָיְתָה בִּפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל, וְכָךְ הָיָה עוֹשֶׂה עוֹד עֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וְהַכֹּל הָיָה בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, וְאַף שֶׁגַּם בִּימֵי נְעוּרָיו הָיָה חָכָם גָּדוֹל וּמֻפְלָג מְאֹד, וְכָל מִי שֶׁהָיָה מַכִּיר אוֹתוֹ הָיָה יוֹדֵעַ זֹאת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא לֹא הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם שׁוּם חָכְמָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק הָיָה נוֹהֵג לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת הַפְּשׁוּטוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מֵעֹצֶם הַפְלָגַת חָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה, זָכָה לְחָכְמָה זוֹ – שֶׁאֵין צְרָכִים שׁוּם חָכְמָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה מִן הַכֹּל הִיא שֶׁלֹּא לִהְיוֹת שׁוּם 'חָכָם' בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל.

"כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת" (קהלת א, ז)

כְּתִיב: "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא". וְיֵשׁ לוֹמַר בִּפְשִׁיטוּת, כִּי הִנֵּה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ יֵשׁ לָנוּ, שֶׁהַכֹּהֵן־הַגָּדוֹל הָלַךְ עִם חֹשֶׁן אֵפֹד. וְהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת שׁ'וֹמֵר נַ'פְשׁוֹת חֲ'סִידָיו, שֶׁזֶּה חֹשֶׁן, אֵפֹד גִּימַטְרִיָּה פֶּ"ה שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַכֹּהֵן־הַגָּדוֹל, שֶׁהָיָה לוֹ פֶּה קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת כִּי כָל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים לַיָּם. מַה זֶּה נַחַל? נֹ'צֵר חֶ'סֶד לָ'אֲלָפִים, צְרִיכִים לִמְצֹא חֶסֶד אֵצֶל כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט אֵצֶל אִשְׁתּוֹ וְאֵצֶל יְלָדָיו, וְאֶת זֶה זוֹכִים עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצְאִים אֶת אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מִפְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּה נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, דַּיְקָא כְּשֶׁמּוֹצְאִים אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט מֵהַבְּרִיאָה, עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת נֹצֵר חֶסֶד. עַל־כֵּן אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם", אֶל הַיָּם – אוֹתִיּוֹת אֱלֹהִי–ם, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיקִים אֶת הַדִּינִים הַנִּקְרָאִים אֱלֹהִי–ם, אֲבָל צְרִיכִים לָדַעַת, שֶׁזֶּה מִתְעוֹרֵר בְּכָל יוֹם וָיוֹם. שֶׁזֶּה "הַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא", כִּי תָּמִיד מִתְעוֹרְרִים הַדִּינִים, וּצְרִיכִים לַעֲבֹד עַל נְקוּדַת הַסַּבְלָנוּת בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחָדָשׁ. לֹא שַׁיָּךְ שֶׁאֲנִי כְּבָר סַבְלָן, אֶלָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ לִהְיוֹת סַבְלָן, אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְאָז יַצְלִיחַ אֶת דַּרְכּוֹ תָּמִיד.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב כ"ג עז, אֲדָר ב' ה'תשנ"ה]

"כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ" (קהלת א, ח)

חָזָק וֶאֱמָץ מְאֹד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט בִּשְׁמִירַת הַדִּבּוּר שֶׁמְּאֹד הִזְהִירוּנוּ עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל (יוֹמָא יט:): "רָבָא אָמַר כָּל הַשָּׂח שִׂיחָה בְּטֵלָה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, "וְדִבַּרְתָּ בָּם" (דְּבָרִים ו, ז) – וְלֹא בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, רַב אָחָא בַּר רַב יַעֲקֹב אָמַר: עוֹבֵר אַף בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים" וְגוֹ'. וּבְדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, א סִימָן כט) מוּבָא, שֶׁעַל־יְדֵי בְּגָדִים לְבָנִים (וְהַפֵּרוּשׁ לַמַּשְׂכִּיל עַל הָאֱמֶת הוּא שֶׁסּוֹבֵב עַל הַדִּבּוּר) זוֹכֶה לְמֹחַ נָקִי, וּבַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מוּבָא, כִּי בְּרִית הַמָּעוֹר וּבְרִית הַלָּשׁוֹן תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, וְעַל־יְדֵי פְּגַם הַדִּבּוּר נִפְגַּם הַבְּרִית, חַס וְשָׁלוֹם, וְאִם אֵין יְסוֹד אֵין בִּנְיָן, וְדַי לְחַכִּימָא. צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לִבְלִי לְהַתְחִיל לְדַבֵּר עִם שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם. רַק אִם יִשְׁאַל אוֹתְךָ תַעֲנֶה לוֹ בְּקִצּוּר, וְזוֹ עֵצָה נִפְלָאָה לִשְׁמִירַת הַדִּבּוּר, וְיוֹתֵר טוֹב לְהַכְנִיס הַדִּבּוּר בְּהִתְבּוֹדְדוּת – לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ תָּמִיד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר זֶה עִקַּר הַפֶּתַח לְהִכָּנֵס לַקְּדֻשָּׁה (שָׁם חֵלֶק ב׳, סִימָן פד).

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב רסה, לְסֵדֶר מִקֵּץ ה'תשכ"ט]

"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ט)

אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר! הֲלֹא סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּיָדֶיךָ, מַדּוּעַ לֹא תִּפְתַּח אוֹתָם, וְתַכְנִיס כָּל עִיּוּנְךָ בָּהֶם, וְשָׁם תִּמְצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁךָ. כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל מְטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים, כִּי אִתְפַּשְׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא בְּחִינַת "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה", שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת מֹשֶׁ"ה, כִּי הוּא הָיָה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן, וְהוּא יִהְיֶה הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן. שֶׁהוּא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְהוּא כּוֹלֵל פַּרְצוּף כָּל הָעוֹלָמוֹת (עַיֵּן קְהִלּוֹת יַעֲקֹב, עֵרֶךְ מֹשֶׁה, בְּשֵׁם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁלַּח נ"ג:).

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב כ' קיח, אִיָּר ה'תשנ"ג]

"וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ" (קהלת א, יג)

עַכְשָׁו בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה, חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים, צְרִיכִים לְפַיֵּס אֶת רַבּוֹ, וּצְרִיכִים לְפַשְׁפֵּשׁ הֵיטֵב בְּמַעֲשָׂיו אֵיךְ צִעֵר אֶת הַזּוּלַת אוֹ אֶת רַבּוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁדּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת דָּרְשׁוּ: "וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ", שֶׁדַּיְקָא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַזְּמַן לְחַפֵּשׂ וְלִדְרֹשׁ בְּעַצְמוֹ מַה קּוֹרֶה עִמּוֹ, וּמַה קּוֹרֶה בָּעוֹלָם, כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה הוּא חֹדֶשׁ שֶׁל יִשּׁוּב הַדַּעַת, שֶׁאָדָם יִזְכֶּה לְיַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם?

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב ו' תתנה, אֱלוּל ה'תשס"ד]