עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

 

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ כָּתוּב: "הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם" (בְּרֵאשִׁית מט, ב), וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, מַדּוּעַ כָּתוּב בַּפָּסוּק פַּעֲמַיִם אֶת הַמִּלָּה "שִׁמְעוּ", מַהוּ כֶּפֶל הַלָּשׁוֹן הַזֶּה? וְהָעִנְיָן הוּא, שֶׁיַּעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל הֵם שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת, יַעֲקֹב הִיא הַמַּדְרֵגָה הַנְּמוּכָה יוֹתֵר, כִּי יַעֲקֹב הוּא מִלְּשׁוֹן 'עָקֵב', וְיִשְׂרָאֵל הִיא הַמַּדְרֵגָה הַגְּבוֹהָה יוֹתֵר, כִּי 'יִשְׂרָאֵל' הוּא אוֹתִיּוֹת 'לִי רֹאשׁ' (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא), הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ אָמַר לָהֶם, שֶׁגַּם מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת יַעֲקֹב, בְּמַדְרֵגָה וּבְמַעֲלָה נְמוּכָה, אִם לֹא יִתְיָאֵשׁ, וִיקַיֵּם אֶת מַה שֶּׁהוּא מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת – יִּזְכֶּה לַעֲלוֹת אֶל מַדְרֵגַת 'יִשְׂרָאֵל' – לִי רֹאשׁ.

וְעִקַּר הַלִּמּוּדִים שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ הֵם הָיוּ לִמּוּדִים שֶׁל אֱמוּנָה, כִּי 'יַעֲקֹב' הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי יַעֲקֹב הוּא מִלְּשׁוֹן עָקֵב, שֶׁהוּא הַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ בְּיוֹתֵר בְּגוּף הָאָדָם, וְכֵן סְפִירַת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, הִיא גַּם כֵּן הַסְּפִירָה הַנְּמוּכָה בְּיוֹתֵר מִכָּל הַסְּפִירוֹת. כִּי עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ נֶאֱמַר: "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בְּרֵאשִׁית כה, כז), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אָהֳלוֹ שֶׁל שֵׁם וְאָהֳלוֹ שֶׁל עֵבֶר, כִּי הוּא הָיָה יוֹשֵׁב בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל יָדָהּ בָּאִים לִידֵי אֱמוּנָה, כִּי כָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: (וַיִּקְרָא נג:) לָמָּה נִקְרֵאת תּוֹרָה? מִשּׁוּם שֶׁהִיא מוֹרָה וּמְגַלָּה מַה שֶּׁסָּתוּם וְלֹא נוֹדַע. כִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְגַלָּה שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים, כִּי בְּכָל הַדּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, מְלֻבָּשׁ בָּהֶם מִצְווֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

דּוֹמֵם – "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר" וְכוּ' (שְׁמוֹת כא, לג), צוֹמֵחַ – כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁיֵּשׁ בְּצּוֹמֵחַ, כְּגוֹן תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, עָרְלָה, שְׁמִיטָה וְכוּ'. חַי – אֵיזוֹ חַיָּה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה וְאֵיזוֹ אֲסוּרָה, הִלְכוֹת שְׁחִיטָה וְכוּ'. מְדַבֵּר – כִּבּוּד אָב וָאֵם, לֹא תִגְנֹב, לֹא תִנְאָף וְכוּ'. נִמְצָא שֶׁהַתּוֹרָה מְגַלָּה אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְזֶה שֶׁכְּשֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ יָרַד לְמִצְרַיִם שָׁלַח אֶת יְהוּדָה "לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה" (בְּרֵאשִׁית מו, כח), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י – לְתַקֵּן לוֹ בֵּית תַּלְמוּד. כִּי אִם בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, יוֹרֶדֶת לְמִצְרַיִם, שֶׁנּוֹפֶלֶת לְמִצְרַיִם – לַגָּלוּת, הַיְנוּ שֶׁאָדָם נוֹפֵל מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, הַתִּקּוּן לָזֶה – לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

וּבָזֶה עָסַק יַעֲקֹב אָבִינוּ עִם בָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים, הֶחְדִּיר בָּהֶם אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אַךְ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִפְסְקָה מֵהֶם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְכֵיוָן שֶׁאָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָה הוּא נִכְנַס לִפְחָדִים וַחֲרָדוֹת, כִּי מִי שֶׁחָזָק בֶּאֱמוּנָה אֵינוֹ מְפַחֵד מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁאַף בְּרִיָּה לֹא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם דָּבָר בְּלִי רְשׁוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁנּוֹפֵל מֵהָאֱמוּנָה, אֲזַי מְפַחֵד מִפְּלוֹנִי וְאַלְמוֹנִי וְכוּ'. וְלָכֵן כָּתוּב: "וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ" (בְּרֵאשִׁית נ, טו). אֲבָל יוֹסֵף, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, חִזֵּק אוֹתָם מֵחָדָשׁ בֶּאֱמוּנָה, וְאָמַר לָהֶם: "אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנִי וְכוּ'" (שָׁם, יט). מָה אַתֶּם מְפַחֲדִים מִמֶּנִּי כָּל כָּךְ?! הַאִם אֲנִי אֱלֹקִים?! הֲרֵי אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לָכֶם שׁוּם דָּבָר – רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְלָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ מִמֶּנִּי.

וְזֶהוּ יְסוֹד הָאֱמוּנָה, לְהַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם דָּבָר, רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! וְלָכֵן אָסוּר לִסְמֹךְ עַל בְּנֵי אָדָם וְאָסוּר לְפַחֵד מִבְּנֵי אָדָם, כִּי הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר. וְעוֹד אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: הֲלֹה בְּעֵינֵיכֶם רְאִיתֶם אֶת הַשְׁגָּחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה" (שָׁם, כ), וְלָכֵן תַּאֲמִינוּ רַק בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְסַבֵּב אֶת הַכֹּל לְטוֹבָה, וְאַל תִּפְחֲדוּ מֵאַף אֶחָד. וּמִי שֶׁמַּכְנִיס אֶת הַלִּמּוּדִים הָאֵלֶּה בְּדַעְתּוֹ, הוּא הַמְּאֻשָּׁר בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, וְחַי חַיִּים נְעִימִים וּמְאֻשָּׁרִים.

וּכְמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל א' (פֶּרֶק יז), שֶׁגָּלְיָת בָּא לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל, וְכָל עַם יִשְׂרָאֵל פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ מְאֹד, אַךְ דָּוִד שֶׁהָיָה כָּל כֻּלּוֹ אֱמוּנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּה' אֱלֹהָיו" (שָׁם ל, ו), הוּא לֹא פָּחַד מִמֶּנּוּ כְּלָל, אֶלָּא אָמַר: "כִּי מִי הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים" (שָׁם יז, כו), וְהָלָךְ לְהִלָּחֵם בּוֹ עַד שֶׁהֲרָגוֹ, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, לֹא מְפַחֵד מִבָּשָׂר וָדָם.

[מעובד על פי שיחות משנת תשד"ם] 

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

שְׁאֵלָה:
מֵאֵת שְׁלֹמֹה:
מַה הַכַּוָּנָה, שֶׁרַבִּי נַחְמָן אָמַר, שֶׁלֹּא יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו יָמוּת לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ לְתִקּוּנוֹ. הַאִם הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם, כְּלוֹמַר שֶׁהֵם חָלִים עַל כָּל אֶחָד, שֶׁקּוֹרֵא לְעַצְמוֹ חֲסִיד בְּרֶסְלֶב, וּבְתוֹכָם אֲנִי?
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר תְּצַוֶּה ז' אֲדָר ה'תשע"ב.
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל שְׁלֹמֹה נ"י.
לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.

כְּדֵי לִהְיוֹת מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ זַ"ל צָרִיךְ קֹדֶם כָּל לִלְמֹד הַרְבֵּה אֶת סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן", "סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת", "סֵפֶר הַמִּדּוֹת", וְשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבְּ"שִׂיחוֹת הָרַ"ן" וּבְ"חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן", עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁגוּרִים עַל פִּיו, כִּי כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קצ"ב) אֲשֶׁר פָּנָיו, שִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ נִמְצָאִים בְּתוֹךְ דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם שׁוֹקֵד מְאֹד בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַל יְדֵי זֶה מֵאִיר בּוֹ פְּנֵי הַצַּדִּיק וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, וְהָעִקָּר לְהִתְבּוֹדֵד הַרְבֵּה עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא יֶחְסַר לוֹ יוֹם אֶחָד, שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וִיבַקֵּשׁ וְיִתְחַנֵּן, שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל.
וְגִלָּה לָנוּ (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן, סִימָן שנ"ח) שֶׁמִּכָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה, שֶׁהָיָה מֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר עִמָּנוּ, יְכוֹלִים לִהְיוֹת עַל יָדָהּ אִישׁ כָּשֵׁר, וַאֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר כָּל יְמֵי חַיָּיו, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה (אַזוֹי וִויא אִיךְ מֵיְין אֵין גּוּטֶער יוּד) אִם יִרְצֶה לֵילֵךְ עִמָּהּ, לְקַיֵּם אוֹתָהּ כְּפִי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. [וְגַם אֲפִלּוּ עַכְשָׁו, כְּשֶׁלּוֹמְדִים דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, יֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִזְכּוֹת לְדַרְכֵי הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, לְמִי שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב לִדְבָרָיו וּלְשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, הַנֶּאֱמָרִים בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי כָּל שִׂיחָה שֶׁלּוֹ הִיא הִתְעוֹרְרוּת נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה מְאֹד וְדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּנְכוֹנָה מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, יִהְיֶה בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, יָכוֹל לְקַבֵּל דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת נִפְלָאוֹת מִכָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁלּוֹ. וְכֵן לְהֵפֶךְ, מִי שֶׁהוּא בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה, יָכוֹל לְקַבֵּל דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת נְכוֹנוֹת מִכָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁלּוֹ, לְמַלֵּט אֶת נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת, וְלָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אִם יָשִׂים לִבּוֹ לִדְבָרָיו הֵיטֵב, וִיקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֹּאחַז בָּהֶם].
וְלָכֵן כָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַיֵּם אֶת זֶה הוּא נִקְרָא מֵאֲנָשָׁיו, וְעָלָיו הִתְכַּוֵּן רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמַה שֶּׁאָמַר (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן, סִימָן ש"ב) שֶׁכָּל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי יִזְכֶּה בַּסּוֹף לָבוֹא בְּזֶה הָעוֹלָם לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ.
וְאָמַר, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה לִי זֹאת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם פַּעַם, לִקַּח מִמֶּנִּי אֵיזֶה אִישׁ מֵאֲנָשַׁי בְּאֶמְצַע. (כְּלוֹמַר, כָּל אֶחָד יַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים וְיִחְיֶה בְּוַדַּאי, וְיִתְיַגֵּעַ וְיַחְתֹּר חֲתִירָה אַחַר חֲתִירָה עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָבוֹא לְעִנְיָנוֹ וּלְמַדְרֵגָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא צָרִיךְ לָבוֹא בְּזֶה הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא).
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה מְרֻבָּה, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה תַּשְׂכִּיל וְתַצְלִיחַ.
הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

פַּעַם קִיַּמְתִּי סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית לְבַד בְּחַדְרִי וְכוּ' וְכָתַב לִי עַל זֶה מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל: "בְּעִנְיָן שֶׁאַתָּה אוֹכֵל בְּנִפְרָד סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית וְכוּ', תֵּדַע לְךָ שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ תִּקֵּן שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִתְאַחֲדוּ יַחַד בְּעֵת סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית וְיֹאכְלוּ יַחַד בְּצַוְתָּא, אַתָּה יָכוֹל לְהִתְבּוֹדֵד שָׁעָה לִפְנֵי זֶה, אֲבָל לֶאֱכֹל סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית – צְרִיכִים לֶאֱכֹל עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּיַחַד, וְזֶה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד וְכוּ'".

יומא דהילולא

רַבִּי מֹשֶׁה מִפְּשֶׁעוְוארֶסְק זיע"א

י"ב טֵבֵת

אֶל רַבִּי מֹשֶׁה מִפְּשֶׁעוְוארֶסְק זיע"א הִגִּיעַ אֶחָד מֵחֲסִידָיו וְהִתְאוֹנֵן לְפָנָיו שֶׁהוּא צָרִיךְ סְכוּם כֶּסֶף עֲבוּר הוֹצָאוֹת חַג הַפֶּסַח וַעֲבוּר הַכְנָסַת כַּלָּה. אָמַר לוֹ הָרַבִּי שֶׁיַּמְתִּין בְּעִנְיָן זֶה. הֶחָסִיד יָשַׁב אֵצֶל הָרַבִּי וְהִמְתִּין שָׁם כַּמָּה שָׁבוּעוֹת. כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב חַג הַפֶּסַח נִגָּשׁ שׁוּב אֶל הָרַבִּי וְאָמַר לוֹ שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ הַעֵת וְהַשָּׁעָה שֶׁצָּרִיךְ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. עָנָה לוֹ הָרַבִּי שֶׁיָּבֹא אֵלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הַקָּרוֹב. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִגָּשׁ הֶחָסִיד לָרַבִּי, שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַבִּי: "כַּמָּה מָעוֹת אַתָּה צָרִיךְ?" עָנָה לוֹ הֶחָסִיד סְכוּם מְצֻמְצָם כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ – הַשָּׂגַת עָנִי וְאֶבְיוֹן וּבַטְלָן. הָרַבִּי פָּתַח אֶת הַמְּגֵרָה וְנָתַן לוֹ אֶת מְלֹא הַסְּכוּם שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ. הֶחָסִיד שָׂם לֵב שֶׁהַמְּגֵרָה הָיְתָה מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה עִם מָעוֹת כֶּסֶף וְזָהָב. הִתְפַלֵּא הֶחָסִיד מֵאֵיפֹה יֵשׁ לָרַבִּי סְכוּם רַב שֶׁכָּזֶה, וְהִצְטָעֵר מְאֹד שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ יוֹתֵר, כִּי הֲרֵי קִבֵּל כְּפִי מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ, וְאִם הָיָה מְבַקֵּשׁ יוֹתֵר – הָיָה מְקַבֵּל. הָרַבִּי תָּפַס אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וְאָמַר לוֹ: "אַל תִּתְפַּלֵּא מֵהֵיכָן לָקַחְתִּי סְכוּם רַב שֶׁכָּזֶה, כִּי בָּא אֵלַי אִישׁ גְּדוֹל עֵינַיִם וּזְקָנוֹ וּפָנָיו הָיוּ בּוֹעֲרִים כְּמוֹ לַפִּיד אֵשׁ, וּכְשֶׁרְאִיתִיו נִרְתַּעְתִּי לַאֲחוֹרַי, וְאָז פָּנָה אֵלַי וְאָמַר לִי: "אֵלֶיךָ בָּאתִי! אֲנִי הִנֵּנִי הָ'אִישׁ הֶחָסִיד', וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּזַמֵּר בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת אֶת הַזֶּמֶר שֶׁלִּי [אִישׁ חָסִיד הָיָה – שֶׁשָּׁרִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת], וּבִשְׂכַר זֹאת אֲנִי נוֹתֵן לְךָ סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדְךָ עַל מְנָת לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים בְּעֵת הַצֹּרֶךְ". וְאֵלּוּ הַמָּעוֹת שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בַּמְּגֵרָה הַזּוֹ, אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל הַשּׁוֹמֵר וְהַגִּזְבָּר שֶׁלָּהֶם אַךְ הֵן אֵינָן שֶׁלִּי".

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, יוֹם שִׁשִּׁי – עֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ לְסֵדֶר וַיִּקְרָא ה'תש"ל.
שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְכָל טוּב סֶלָה אֶל מַעֲלַת יְדִידִי הַיָּקָר, הַשּׁוֹתֶה בַּצָּמָא דִּבְרֵי הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ … נֵרוֹ יָאִיר וְיִזְרַח לְנֵצַח נְצָחִים.

אָחִי! חָזָק וֶאֱמָץ מְאֹד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּלְמַעַן הַשֵּׁם וּלְטוֹבָתְךָ הַנִּצְחִית תִּתְפַּלֵּל תָּמִיד בְּבֵית מִדְרָשֵׁנוּ, וְתִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְכֹחַ גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הִזְהִירָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל עַל זֶה מְאֹד, וְגַם תֵּדַע כִּי צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לְדַבֵּר בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מַחְמִיר מְאֹד עַל זֶה, וְכֵן הָאֲרִיזַ"ל והָרַמָ"ק לֹא הָיוּ מְדַבְּרִים בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת אַף שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה כַּיָּדוּעַ, כִּי גַּם בֵּית־הַכְּנֶסֶת הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לִפְגֹּם וּלְטַנֵּף הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְכָל זֶה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה אֲבָל בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כּוֹלֵל עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הָרְשָׁעִים וְהָעַזֵּי פָּנִים הַחוֹלְקִים עַל תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א, סִימָן נ): וְדַע שֶׁעַזֵּי פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בַּדּוֹר הֵן הֵן הַכְּלָבִים, בְּחִינַת "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ" (יְשַׁעְיָהוּ נו, יא), וְהֵם עוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עַל תְּפִלּוֹת הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקֵּן בְּרִיתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה קְצָת, וְזֶה עוֹמֵד וּמְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְבַלְבֵּל אֶת חֲבֵרָיו וּמַכְשִׁילָם מִכַּוָּנַת הַתְּפִלָּה, וּבַתִּקּוּנִים אִיתָא, שֶׁנֶּגֶד הַשָּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת שֶׁהֵם: אַרְיֵה, שׁוֹר, נֶשֶׁר, יֵשׁ שָׁלֹשׁ חַיּוֹת טְמֵאוֹת, הַיְנוּ אִם אֵין רָאוּי, אָז מְבַלְבְּלִים מַחֲשַׁבְתֵּיהּ וּמְגָרְשִׁים אוֹתוֹ מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ (עַיֵּן שָׁם, סִימָן פד), וְעַיֵּן (שָׁם, סִימָן נה), כִּי אֵלּוּ הָרְשָׁעִים מַמְשִׁיכִים רַע עַיִן עַל הַצַּדִּיק הַמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ אוֹר זְכוּת הָאָבוֹת בָּעוֹלָם, כִּי עַל־יְדֵי כָּל תְּפִלָּה מִשָּׁלֹשׁ הַתְּפִלּוֹת, מַמְשִׁיכִים הֶאָרָה בָּעוֹלָם מֵאֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שֶׁתִּקֵּן אוֹתָהּ תְּפִלָּה כַּיָּדוּעַ, וּלְהִנָּצֵל מֵהָרַע־עַיִן הַזֶּה הוּא עַל־יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁיְּלַמֵּד עָלָיו, הַיְנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה, לֵידַע שֶׁבִּשְׁבִיל עֲווֹנוֹתָיו בִּפְגָם הַבְּרִית בָּא זֶה הָאָדָם לְבַלְבְּלו‍ֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְפַּשֵּׁט לִבּוֹ מֵעַקְמֻמִיּוּת, וְיִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית, וְלֵידַע כִּי צַדִּיק ה', וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לְהִתְגָּרוֹת בָּרָשָׁע, וְאַדְרַבָּה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר, וְעִקַּר הָעֵצָה – לִדֹּם וְלִשְׁתֹּק, וְלֵידַע כִּי הַכֹּל בְּסִבַּת עֲווֹנוֹתָיו, וְעַל־יְדֵי שֶׁיֵּדַע זֹאת בִּידִיעָה אֲמִתִּית, וְיָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָז כְּרֶגַע "יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" (תְּהִלִּים צב, י) וְיִבְרַח מִשָּׁם.

וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְעָבְדוֹ תָּמִיד, וְלִהְיוֹת מֵעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ שׁוֹמְרֵי הַדִּבּוּר, וּבִפְרָט בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְלֹא מֵעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ פּוֹגְמֵי הַדִּבּוּר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאַשְׁרֵינוּ וְאַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ, שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע מֵרַבִּי אֱמֶת כָּזֶה, טוֹב לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ ; וְאֶתְמוֹל בְּלֵיל שִׁשִּׁי הָיִיתִי בְּיַחַד עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים וְהָאֲהוּבִים, וְדִבַּרְנוּ שִׂיחוֹת יְקָרוֹת וְנִפְלָאוֹת מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, וּמַמָּשׁ הֵאִירוּ אֶת כָּל הַלַּיְלָה עִם דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה וְדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְסִפּוּרִים נִפְלָאִים.

הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ…

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל אָמַר, שֶׁצְּרִיכִים לִזְכֹּר, אֲשֶׁר כְּמוֹ הַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה רַק בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁשָּׁמְרוּ עַל קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וְעַל צְנִיעוּת, כָּךְ אָנוּ נִגָּאֵל רַק בִּזְכוּת הַנָּשִׁים הַצִּדְקָנִיּוֹת הַשּׁוֹמְרוֹת עַל צְנִיעוּת, וְהוֹלְכוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה.

(אִמְרֵי־מוֹהֲרָא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תתקכט)

 

שאלה:

יֵשׁ לִי חֲרָדוֹת שֶׁהוֹרְסוֹת לִי אֶת הַחַיִּים.
אֵיךְ אֲנִי נִפְטֶרֶת מֵהֵן?
שְׁאֵלָה:
מֵאֵת רִבְקָה: לִכְבוֹד הַצַּדִּיק שָׁלוֹם. אֲנִי נְשׂוּאָה פַּעַם שְׁנִיָּה וְיֵשׁ לִי חֲמִשָּׁה יְלָדִים. אֲנִי סוֹבֶלֶת מֵחֲרָדוֹת עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֲנִי מְפַחֶדֶת לָצֵאת הַחוּצָה. הַחֲרָדוֹת הָאֵלּוּ מַמָּשׁ הוֹרְסוֹת לִי אֶת הַחַיִּים, אֲנִי מְפַחֶדֶת מִכָּל דָּבָר וּמְדַמְיֶנֶת שֶׁיִּקְרוּ לִי כָּל מִינֵי אֲסוֹנוֹת. אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת אִשָּׁה בְּרִיאָה כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהַצְלִיחַ בְּגִדּוּל הַיְלָדִים וּלְהַעֲנִיק לָהֶם כָּל מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים. מָה אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהִפָּטֵר מֵהַחֲרָדוֹת הָאֵלּוּ?
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר בַּמִּדְבָּר, כ"ט אִיָּר ה'תשע"ב.
שָׁלוֹם רַב אֶל רִבְקָה, תִחְיֶה.
לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.

הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן מַה שֶּׁיְּרַפֵּא אוֹתָךְ, אַתְּ צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי מַאֲמַצִּים שֶׁבָּעוֹלָם רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי בְּפֵרוּשׁ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כד) שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא רְפוּאָה עַל הַכֹּל, וְגַם חַכְמֵי הָרוֹפְאִים אָמְרוּ שֶׁכָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים בָּאִים רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַשִּׂמְחָה, וְלָכֵן אַתְּ צְרִיכָה לִמְסֹר אֶת נַפְשֵׁךְ לְהַגִּיעַ אֶל שִׂמְחָה, כִּי עִם עַצְבוּת לֹא תַּגִּיעִי אֶל שׁוּם מָקוֹם, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה קָשֶׁה לָךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, אֲבָל אָתְּ צְרִיכָה לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמֵךְ רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה מְרַפֵּא אֶת מַחֲלַת הָעֲצַבִּים.
הַיּוֹם יֵשׁ תְּרוּפוֹת עַל הַכֹּל, וְלָכֵן אֵין שׁוּם בּוּשָׁה לָלֶכֶת אֶל רוֹפֵא וְלָקַחַת כַּדּוּרֵי הַרְגָּעָה, וְזֶה בְּוַדַּאי יַעֲזֹר לָךְ, אַל תְּהַסְּסִי כְּרֶגַע, כִּי אַתְּ כְּלוּאָה בַּכֶּלֶא שֶׁל עַצְמֵךְ וְכוּ', וְאַתְּ סוֹבֶלֶת מְאֹד מְאֹד וְכוּ', וְהַיְלָדִים סוֹבְלִים וְכוּ', וּבַעֲלֵךְ סוֹבֵל וְכוּ', וְכָל הַבַּיִת סוֹבֵל וְכוּ', וְלָכֵן אַל תְּהַסְּסִי כְּרֶגַע לָקַחַת כַּדּוּרֵי הַרְגָּעָה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִשְׁלַח לָךְ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת גַּם יָחַד.
נָא לִבְדֹּק אֶת הַמְּזוּזוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים אִם מַשֶּׁהוּ קוֹרֶה בַּבַּיִת, זֶה סִימָן שֶׁהַמְּזוּזוֹת פְּסוּלוֹת, וְזֶה בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ.
וְעַל כֻּלָּם הָרְגִילִי אֶת עַצְמֵךְ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלָּךְ, וְכָל מַה שֶּׁאַתְּ צְרִיכָה תְּבַקְשִׁי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְתִרְאִי אֵיךְ שֶׁזֶּה יַעֲזֹר לָךְ לַעֲבֹר עַל כָּל הַפְּחָדִים וְהַחֲרָדוֹת שֶׁאַתְּ סוֹבֶלֶת וְעוֹבֶרֶת.
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵךְ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לָךְ הַצְלָחָה מְרֻבָּה וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנִי, תַּשְׂכִּילִי וְתַצְלִיחִי.
הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

הליכות ביתה

טוֹב שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי כִּיּוֹרִים בַּמִּטְבָּח, אֶחָד לִכְלֵי בָּשָׂר וְאֶחָד לִכְלֵי חָלָב. וּמִכָּל מָקוֹם אִם יֵשׁ רַק כִּיּוֹר אֶחָד, מֻתָּר לְהָדִיחַ שָׁם כְּלֵי בָּשָׂר בְּמַיִם חַמִּים, וּלְאַחַר מִכֵּן לְהָדִיחַ כְּלֵי חָלָב בְּמַיִם חַמִּים מִיַּד, וְכֵן לְהֵפֶךְ.

כִּיּוֹר שֶׁמַּדִּיחִים בּוֹ כְּלֵי בָּשָׂר וּכְלֵי חָלָב וְנִסְתַּם הַכִּיּוֹר, רַשַּׁאי לִשְׁפּוֹךְ מַיִם רוֹתְחִים בְּתוֹכוֹ כְּדֵי לִפְתֹּחַ אֶת הַסְּתִימָה, כֵּיוָן שֶׁאַף אִם נִשְׁאֲרוּ שָׁם חֲתִיכוֹת גְּבִינָה וּבָשָׂר, הֲרֵי הֵם פְּגוּמִים מֵח‍ֹמְרֵי הַנִּקּוּי, וְאֵין בָּהֶם אִסּוּר בִּשּׁוּל בָּשָׂר בְּחָלָב.

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

 

[תַּקְצִיר – מוֹהֲרָא"שׁ זָכָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו, לְאַחַר יוֹתֵר מִשָּׁלוֹשׁ וָחֵצִי שָׁעוֹת שֶׁשָּׁהָה בַּצִּיּוּן הִגִּיעַ הַמִּשְׁטָרָה וּפִנְּתָה אֶת כָּל הַמִּתְפַּלְּלִים אֶל הָאוֹטוֹבּוּס].

וּמִשָּׁם נָסַעְנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁבָּאתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵאִיר לִי מְאֹד, עַד שֶׁלֹּא רָאִיתִי שׁוּם דָּבָר רַק אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁרָאִיתִי אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ, אוֹ רָאִיתִי אֲנָשִׁים הוֹלְכִים עִם סַלִּים שֶׁעָשׂוּ קְנִיּוֹת וְכַדּוֹמֶה, וְעוֹסְקִים בִּמְלָאכָה גַּשְׁמִית, הָיְתָה פְּלִיאָה בְּעֵינַי מְאֹד מְאֹד, אֵיךְ הֵם לֹא רוֹאִים אֵיךְ שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, וְהָיְתָה פְּלִיאָה גְּדוֹלָה בְּעֵינַי עַל זֶה, עַד שֶׁהִתְחַלְתִּי לְקַטְרֵג — אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֲנָשִׁים עוֹזְבִים אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְעוֹסְקִים בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, וּכְשֶׁרָאִיתִי דָּבָר זֶה אֵיךְ שֶׁאֲנִי מְקַטְרֵג עַל אֲנָשִׁים, הִתְחַלְתִּי לְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁיָּסִיר מִמֶּנִּי אֶת הַהֶאָרָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא אֶרְאֶה יוֹתֵר כְּלוּם, כִּי מַה לִּי לְקַטְרֵג עַל בְּנֵי אָדָם, וְאַחַר הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת חָלְפָה וְעָבְרָה מִמֶּנִּי אֶת הָהֶאָרָה הַזֹּאת לְגַמְרֵי.

וְאָז כְּשֶׁבָּאתִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל בְּמֵאָה שְׁעָרִים, אַף אֶחָד לֹא נִגַּשׁ אֵלַי, וּפָחֲדוּ מְאֹד לָתֵת לִי שָׁלוֹם, כִּי זֶה שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַנְּסִיעָה, הָיְתָה דַּרְכּוֹ לְחַלֵּק כֶּסֶף לְכָל אֶחָד, וְכַנִּרְאֶה שֶׁפָּחֲדוּ מְאֹד, אִם יִרְאֶה שֶׁנּוֹתְנִים לִי שָׁלוֹם, יַפְסִיק לָתֵת לָהֶם כֶּסֶף, וְהָיְתָה לִי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת גְּדוֹלָה מִזֶּה, הֲיִתָּכֵן שֶׁאֲנָשִׁים שֶׁנִּקְרָאִים עַל שֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל, יִהְיוּ כָּל־כָּךְ מְשֻׁקָּעִים בְּכֶסֶף וּבַחֲנֻפָּה וְכוּ', וְנִסְכַּם בְּדַעְתִּי אָז, שֶׁאֵין לִי עֵסֶק עִמָּהֶם כְּלָל, וְעָמַדְתִּי עַל מְקוֹמִי בְּפִנָּה מִזְרָחִית צְפוֹנִית, וְהִתְחַלְתִּי לְהִתְבּוֹדֵד לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל אוֹתִי שׁוּם דָּבָר.

 

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

 

מַה הֵן הַבְּרָכוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַיַּמִּים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל?

הִנֵּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ אַרְבָּעָה יָמִים: יָם הַתִּיכוֹן, יַם סוּף, יָם הַמֶּלַח וְיָם כִּנֶּרֶת, וְדִינָם חֲלוּקִים אֶחָד מֵהַשֵּׁנִי וּנְבָאֵר כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

יָם הַתִּיכוֹן – פָּסַק מָרָן הַשּׁוּעַ' (או"ח סִימָן רכח סָעִיף א') שֶׁיֵּשׁ לְבָרֵךְ עָלָיו: "עוֹשֶׂה הַיָּם הַגָּדוֹל". וְכָתַב הַמ"ב שֶׁיֵּשׁ פּוֹסְקִים שֶׁגּוֹרְסִים בִּלְשׁוֹן עָבַר: "שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל", וְכֵן הַגִּירְסָא בַּגְּמָרָא וּבַרִי"ף וּבָרַמְבַּ"ם וּבְהַרְבֵּה פּוֹסְקִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, וְכֵן פָּסְקוּ אַחֲרוֹנֵי דּוֹרֵנוּ (כה"ח, הֶעָרוֹת אִישׁ מַצְלִיחַ, הֲלָכָה בְּרוּרָה, פִּסְקֵי תְּשׁוּבוֹת).

אַךְ יֵשׁ פֻּלְמוּס גָּדוֹל בַּפּוֹסְקִים מַהוּ נִקְרָא הַיָּם הַגָּדוֹל, יֵשׁ שֶׁחָלְקוּ עַל מָרָן הַשּׁוּעַ' וְכָתְבוּ שֶׁזֶּה הַיַּם הָאוֹקְיָנוֹס (הָרע"ב, פְּרִישָׁה, לֶחֶם חֲמוּדוֹת בְּשֵׁם אַבּוּדֶרְהָם, גר"א – הוּבְאוּ בְּשַׁעַר הַצִּיּוּן) וְהַפּוֹסְקִים הָאַחֲרוֹנִים כָּתְבוּ לְהַכְרִיעַ בַּדָּ‍בָר: הַכה"ח כָּתַב לְבָרֵךְ "עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית" שֶׁאָז יוֹצֵא לְכוּלֵּי עָלְמָא. בַּהֲלָכָה בְּרוּרָה כָּתַב לְבָרֵךְ "שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל" וּמִיַּד תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר לוֹמַר: "עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית", וְהַפִּסְקֵי תְּשׁוּבוֹת כָּתַב לְהֵפֶךְ – לְבָרֵךְ "עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית" וּמִיַּד תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר לוֹמַר: "שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל", וּבְהֶעָרוֹת אִישׁ מַצְלִיחַ כָּתַב דְּעָבַד כְּמַר עָבַד, וּדְעָבַד כְּמַר עָבַד.

יַם סוּף וְיָם כִּנֶּרֶת – בִּרְכָּתָם כְּכָל הַיָּמִים: "עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית".

יָם הַמֶּלַח – כָּתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים (עַיֵּן פִּסְקֵי תְּשׁוּבוֹת, הֲלָכָה בְּרוּרָה) שֶׁכֵּיוָן שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (מִדְרַשׁ רַבָּה, פָּרָשָׁה מב, אוֹת ה'. יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי פָּרָשַׁת לֵךְ לְךָ רֶמֶז ע"ב) שֶׁיָּם הַמֶּלַח לֹא הָיָה קַיָּם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית אֶלָּא נוֹצַר אַחַר הֲפִיכַת סְדוֹם שֶׁצִּנּוֹרוֹת הַיְאוֹר נִתְבַּקְּעוּ וְנַעֲשׂוּ יָם, וְעַל כֵּן לֹא מְבָרְכִים עָלָיו "עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית" וְלֹא בְּרָכָה אַחֶרֶת.

 

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

 

שֶׁיִּהְיֶה לַבְּרָכָה עַל מַה לָּחוּל

רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, צַדִּיק סִימָן כ') שֶׁאֵין לָבוֹא לַצַּדִּיק בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. וְלֹא שֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ אֶת הַכֶּסֶף אֶלָּא בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרֵךְ אֶת הָאָדָם עַל מָה לָחוּל. הַסִּפּוּר הַבָּא יְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָא עַד כַּמָּה חָשׁוּב לָבוֹא עִם יָדַיִם מְלֵאוֹת בֶּאֱמֶת וְלֹא רַק בִּ'כְאִלּוּ'.

הַתּוֹר הָאָרֹךְ שֶׁעָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ לְעֵבֶר הַצַּדִּיק גִּלָּה בְּמַשֶּׁהוּ אֶת גֹּדֶל הָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ לַמַּמְתִּינִים בּוֹ לְמוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר יָשַׁב בְּסַבְלָנוּת רַבָּה וְקִבֵּל פִּדְיוֹנוֹת מִכָּל אֵלּוּ שֶׁבִּקְּשׁוּ לְקַיֵּם אֶת דְּבַר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּשִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה (שִׂיחוֹת הֲרַ"ן סִימָן ריד): "עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה רָאוּי לִתֵּן עַל פִּדְיוֹן".

מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ הָיָה יָשׁוּב עַל כִּסְאוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁבְּאוּמָן וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת קִבֵּל אֶת הַבָּאִים בִּמְאוֹר פָּנִים וּבֵרְכָם שֶׁיֻּמְתְּקוּ מֵהֶם כָּל הַדִּינִים עַל יְדֵי פֶּלֶא הָעֶלְיוֹן וְעוֹד הוֹסִיף לְבָרֵךְ כָּל אִישׁ כְּבִרְכָתוֹ הָרְאוּיָה לוֹ. בְּעוֹד מִסְפַּר שָׁעוֹת יִפְרֹשׂ יוֹם הַדִּין אֶת כְּנָפָיו וְיֵשׁ לְהַקְדִּים וְלָתֵת פִּדְיוֹן הֲגַם שֶׁהַהַמְתָּנָה אֲרֻכָּה הִיא. וּבְמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה – אֲרֻכָּה מְאֹד.

מַעֲטָפוֹת מְיֻחָדוֹת הוּכְנוּ לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן וְכָל אִישׁ הִכְנִיס בָּהֶן מָעוֹת וּשְׁטָרוֹת כְּפִי יְכָלְתּוֹ וּבְהַגִּיעַ תּוֹרוֹ מָסַר אֶת הַמַּעֲטָפָה לִידֵי הַצַּדִּיק שֶׁבֵּרְכוֹ וְשִׁלְשֵׁל אֶת הַמַּעֲטָפָה לְתוֹךְ תֵּבָה גְּדוֹלָה שֶׁהֻנְּחָה לְצִדּוֹ.

בְּאַחַת הַשָּׁנִים הִבְחִין הַגַּבַּאי בְּדָבָר מְעַנְיֵן: אַחַד הָאֲנָשִׁים שֶׁמָּסַר מַעֲטָפָה לְיָדָיו שֶׁל הַצַּדִּיק לֹא קִבֵּל בְּרָכָה! אָמְנָם מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ וְאַף הִנְהֵן לְעֶבְרוֹ בְּרֹאשׁוֹ, אַךְ בְּרָכָה לֹא יָצְאָה מִפִּיו.

הַתּוֹר הָאָרֹךְ הִמְשִׁיךְ לְהִשְׂתָּרֵךְ וּלְהַגִּיעַ עֲדֵי הַצַּדִּיק וּלְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ. וְהִנֵּה לְפֶתַע שׁוּב חָזַר הַדָּבָר עַל עַצְמוֹ – אָדָם הַמַּעֲבִיר מַעֲטָפָה חֲתוּמָה לְיָדָיו שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ אַךְ אֵינוֹ זוֹכֶה לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ!

הֶחְלִיט הַגַּבַּאי לִבְדֹּק לְפֵשֶׁר הַדָּבָר וְכֵיוָן שֶׁעָמַד בְּסָמוּךְ יָכוֹל הָיָה לְהָסִיט הַצִּדָּה אֶת הַמַּעֲטָפוֹת שֶׁל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים וְשֶׁל עוֹד כַּמָּה שֶׁמַּעֲטָפוֹת נָתְנוּ אַךְ בְּרָכוֹת לֹא קִבְּלוּ, וּלְאַחַר מִכֵּן לְפָתְחָן.

מִשֶּׁגִּלָּה שֶׁדָּבָר אֶחָד מְשֻׁתָּף לְכָל הַמַּעֲטָפוֹת, נָחָה דַּעְתּוֹ.

הֵן הָיוּ רֵיקוֹת…

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

בִּתִּי הַיְקָרָה! עָלַיִךְ לָדַעַת, כִּי בְּיָדֵךְ תָּלוּי כָּל בַּעֲלֵךְ – אִם לְטוֹבָה וְאִם לְרָעָה, כִּי אִשָּׁה יֵשׁ לָהּ כֹּחוֹת עֲצוּמִים לְהַנְהִיג אֶת בַּעְלָהּ אֵיךְ שֶׁתִּרְצֶה, רַק אִם תִּתְנַהֵג עִם קְצָת חָכְמָה וְשֵׂכֶל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם (מִשְׁלֵי יד, א): "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ", עַל-יְדֵי חָכְמַת הָאִשָּׁה הִיא יוֹדַעַת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם בַּעְלָהּ וְאֵיךְ לְכַבְּדוֹ, וְאֵיךְ לְעוֹרֵר אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ, וְעַל-יְדֵי-זֶה הִיא בּוֹנָה בֵּיתָה, וְיֵשׁ לָהּ בַּיִת חַם מְאֹד, וְגָרִים בְּיַחַד בְּאַהֲבָה וְחִבָּה יְתֵרָה וַהֲבָנָה הֲדָדִית, וּלְהֵפֶךְ, כְּשֶׁאֵין לָאִשָּׁה חָכְמָה וְשֵׂכֶל, רַק הִיא אִוֶּלֶת וְעוֹשָׂה טָעֻיּוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה תַּהֲרֹס אֶת בֵּיתָה וְיִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְגֵיהִנֹּם, וְיֵשׁ לָהּ בַּיִת מַר וְהָפוּךְ, וְיֵשׁ תָּמִיד מְרִיבוֹת וּצְעָקוֹת, עַד שֶׁהַבַּעַל בּוֹרֵחַ מֵהַבַּיִת, כִּי מִי רוֹצֶה לָגוּר בַּגֵּיהִנּוֹם?! וְהוּא מִסְתּוֹבֵב בַּחוּץ, וְנוֹפֵל בְּפַח יָקוּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַד שֶׁכָּל הַבַּיִת נֶהֱרַס, וְכָל זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְאִשָּׁה דַּעַת וְשֵׂכֶל, חָכְמָה וַהֲבָנָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם בַּעְלָהּ, אֲבָל תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁיֵּשׁ לָאִשָּׁה רַק קְצָת דַּעַת וְשֵׂכֶל, חָכְמָה וַהֲבָנָה, הִיא יְכוֹלָה לַהֲפֹךְ אֶת דַּעַת בַּעְלָהּ לְגַמְרֵי אֵלֶיהָ, כִּי הָאִשָּׁה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ חָזָק וְהַשְׁפָּעָה גְּדוֹלָה עַל בַּעְלָהּ, אִם הִיא יוֹדַעַת אֵיךְ לְנַצֵּל אֶת הַכֹּחַ וְהַנֶּשֶׁק שֶׁלָּהּ.

[כבוד הבעל ב']

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

 

כָּל מִי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, מַדְרֵגָתוֹ וּמַעֲלָתוֹ גְבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, וּפוֹעֵל עִנְיָנִים נוֹרָאִים לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הַשִּׂמְחָה מְגַלָּה, שֶׁהוּא 'זֶרַע בֵּרֵךְ ה" (עַיֵּן סֵפֶר־הַמִּדּוֹת, אוֹת שִׂמְחָה, סִימָן כ"ב), וִיכוֹלִים לְהִוָּשַׁע אֶצְלוֹ בִּישׁוּעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַיֵּם, וּמִלְּבַד שֶׁיִּהְיֶה בְּלֵב אֱמֶת לִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה לַחֲקֹק בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן, הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאָז הַכֹּל פָּתוּחַ לְפָנָיו.

[הודעות נחוצות קיא]

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

 

צָרִיךְ שֶׁתַּעֲשֶׂה הַתְחָלָה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם – לְהָאִיר עַל נַפְשְׁךָ אוֹר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבָזֶה יֵלֵךְ לְךָ הַיּוֹם כְּבָר בְּאֹפֶן אַחֵר לְגַמְרֵי, כִּי כְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל אֶת הַיּוֹם עִם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמַכְנִיס בְּעַצְמוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה, אָז כָּל הַיּוֹם מֵאִיר לוֹ כְּבָר בְּעִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, וְזוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק בְּאֹפֶן אַחֵר לְגַמְרֵי, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה – לְהַאֲמִין בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ שֶׁהוּא מְחַיֶה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר עִמוֹ יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, וִיסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל לִבּוֹ וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בִּפְרָטֵי פְּרָטִיוּת, כָּל מַחֲשָׁבָה, כָּל דִּבּוּר, כָּל מַעֲשֶׂה, הַכֹּל לַכֹּל יְגַלֶּה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְיִהְיֶה פָּתוּחַ עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז דַּיְקָא יִהְיֶה נִקְרָא אִישׁ הָאֱמוּנָה.

[ורעה אמונה ח']

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

 

רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (סֵפֶר־הַמִּדּוֹת, אוֹת בָּנִים, סִימָן ג): 'אֵין צָרִיךְ לָאָדָם לִדְאֹג עַל פַּרְנָסַת בָּנָיו, כִּי כְּשֶׁהֵם גְּדֵלִים – גְּדֵלָה פַּרְנָסָתָם עִמָּהֶם'. וְדָבָר זֶה רוֹאִים בְּחוּשׁ, כִּי עַל־פִּי־רֹב הָאָבוֹת מִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל הַבָּנִים, וּלְבַסּוֹף כְּשֶׁהֵם גְּדֹלִים, הַבֵּן רוֹצֶה בְּפַרְנָסָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי מִמַּה שֶּׁאָבִיו הֵכִין בִּשְׁבִילוֹ, וְנִמְצָא שֶׁיָּגַע בְּחִנָּם וְכוּ', וְכֵן רוֹאִים שֶׁבַּעֲבוּר שֶׁבָּעִתִּים הַלָּלוּ הַפַּרְנָסָה קָשָׁה וּכְבֵדָה מְאֹד מְאֹד, חוֹשְׁבִים הָאָבוֹת מַה יִּהְיֶה כְּבָר אִם בָּנָיו וּבְנוֹתָיו יִלְמְדוּ בִּישִׁיבָה וְכוּ', וְלָכֵן כְּשֶׁגְּדֵלִים נִכְנַס בְּמַחְשַׁבְתָּם שֶׁיְּלַמְּדוּ הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת הָעֲכּוּ"ם, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה נָקֵל בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וּלְבַסּוֹף רוֹאִים הַהִפּוּךְ – שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁהָלְכוּ לְבָתֵּי סִפְרֵיהֶם, וְלָמְדוּ לְשׁוֹנָם וְנִתְגַּדְּלוּ בְּדַרְכָּם, וְהִשְׁלִימוּ אֶת עַצְמָם בְּכַמָּה דַּרְגוֹת – רוֹפֵא אוֹ מְהַנְדֵּס וְכוּ', וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מִסְתּוֹבְבִים בְּלִי פַּרְנָסָה, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה, אֵין זֶה מַסְפִּיק לְפִי רִבּוּי הַהִצְטָרְכֻיּוֹת, וּלְהִפּוּךְ – רוֹאִים בָּעִתִּים הַלָּלוּ בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה, שֶׁגָּדְלוּ כָּל יְמֵי נְעוּרֵיהֶם בִּישִׁיבָה, וְנַעֲשׂוּ עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים, וְהֵם מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם, וַאֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁלֹּא נִתְעַשְּׁרוּ, רַק הָלְכוּ לִישִׁיבוֹת, חַיֵּיהֶם הֵם חַיִּים נְעִימִים וּמִסְתַּפְּקִים בְּמוּעָט, וּשְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים. עַל־כֵּן הָעִקָּר לִתֵּן לַבָּנִים וְלַבָּנוֹת חִנּוּךְ טוֹב, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם שֶׁפַע פַּרְנָסָה וְגַם עֲשִׁירוּת.

[הודעות נחוצות כ]

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

ר' אֶפְרַיִם בֶּן ר' נַפְתָּלִי זַ"ל הָיָה כָּרוּךְ מְאֹד מְאֹד אַחַר מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, וְהוּא הָיָה מֻפְלָג בְּמַעֲלָה נִפְלָאָה, צַדִּיק וְלַמְדָּן. וְהָיָה עוֹבֵד הַשֵּׁם מֵחֲצוֹת לַיְלָה עַד חֲצוֹת הַיּוֹם בִּתְפִלּוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׁעוּרִים קְבוּעִים, כִּי הָיָה לַמְדָּן מֻפְלָג (כַּאֲשֶׁר יְכוֹלִים לִרְאוֹת מְעַט מִסִּפְרוֹ לִקּוּטֵי אב"ן). וְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם עָסַק קְצָת בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בְּמִסְחָר יַהֲלוֹמִים, וּמִזֶּה פִּרְנֵס אֶת עַצְמוֹ. וּמוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל רָצָה שֶׁיַּעֲזֹב אֶת כָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אַךְ יַעַן שֶׁבְּשׁוּם אֹפֶן לֹא אָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ, עַל־כֵּן הָיָה ר' אֶפְרַיִם מַחֲזִיק גַּם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן. וְדַרְכּוֹ הָיְתָה, כְּשֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, הָיְתָה אֶצְלוֹ הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד בִּבְכִיּוֹת עֲצוּמוֹת, וּכְשֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, הָיְתָה הַשִּׂמְחָה אֶצְלוֹ עַד אֵין סוֹף, כִּי הָיָה אִישׁ שָׂמֵחַ מְאֹד. וּבְבוֹאוֹ לְאוּמָן, הָיָה מִתְאַכְסֵן אֵצֶל ר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ"ל, וּפַעַם שָׁאָלוּ הַשְּׁכֵנִים: "אֵיזֶה אִישׁ הוּא זֶה, פַּעַם בּוֹכֶה וּפַעַם רוֹקֵד", וְהֵשִׁיב ר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ"ל: "אָדָם זֶה חֲצִי יוֹם אֶצְלוֹ יוֹם כִּפּוּר וַחֲצִי יוֹם אֶצְלוֹ שִׂמְחַת תּוֹרָה".

[הודעות נחוצות סג]

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

עַל-פִּי-רֹב נוֹפֵל הָאָדָם אַחַר כַּמָּה שָׁנִים שֶׁכְּבָר עָסַק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל נִתְיַשֵּׁן אֶצְלוֹ וְכוּ', אוֹ כַּמָּה פְּעָמִים נִדְמֶה לוֹ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְאֵיזֶה דַּרְגָּא. וְאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פ"ב): לִפְעָמִים בְּעֵת עֲלִיָּה דַּיְקָא נִתְרַחֵק מֵרֹב אוֹר, שֶׁמֵּאִיר עָלָיו וְכוּ'; עַיֵּן שָׁם. עַל-כֵּן הָעִקָּר – לַעֲשׂוֹת בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, וְיֵדַע תָּמִיד, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, וְעַכְשָׁו הוּא מַתְחִיל לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְלִשְׁקֹד בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבָאֹפֶן הַזֶּה יִזְכֶּה לְעוֹלָם לְהִכָּנֵס יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי אֵין חֵקֶר לִגְדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְכֵן הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

[הודעות נחוצות צא]

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

על־יְדֵי אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִשְׁמָר הַנֶּפֶשׁ מִכָּל פְּגָעִים רָעִים.

[אוֹת אַהֲבָה סִימָן ג']

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע אֲהוּבִי בְּנִי, אֲשֶׁר עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת לְהַגִּיעַ בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁיֹּאהַב אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין בְּטִיבוֹ וּבֵין בְּעִיקוּ, בֵּין שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ בְּטוֹב, וּבֵין שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ בְּרָע, תָּמִיד יֹאהַב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַהֲבָה אֲמִתִּית כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (הַקְדָּמָה דַּף יא:) פִּקּוּדָא לְמִרְחַם בַּר נָשׁ לְמָארֵיהּ כִּדְקָא יְאוּת וְכוּ', רְחִימוּ דְּאִקְרֵי שְׁלִים הַהוּא דַּהֲוֵי בִּתְרֵין סִטְרִין בֵּין בְּדִינָא בֵּין בְּטִיבוּ. וְתִקּוּנָא דְּאָרְחוֹי דְּרָחִים לֵיהּ לְמָארֵיהּ כְּמָה דִּתְנֵינָן אֲפִלּוּ הוּא נָטִיל נִשְׁמָתָךְ מִינָךְ. דָּא אִיהוּ רְחִימוּ שְׁלִים דַּהֲוֵי בִּתְרֵין סִטְרִין וְכוּ', וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱהֹב אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאֹפֶן זֶה, עַל יְדֵי זֶה נִשְׁמָר נַפְשׁוֹ מִכָּל מִינֵי פְּגָעִים רָעִים, כִּי מֵאַחַר שֶׁמְּדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת, וְאוֹהֵב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתַכְלִית הָאַהֲבָה, וְלֹא אִכְפַּת לוֹ מִשּׁוּם דָּבָר, בֵּין שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ בְּטוֹב וּבֵין שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ בְּהִפּוּךְ, הוּא תָּמִיד אוֹהֵב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן ד') עַל הַפָּסוּק (דְּבָרִים ו'): "וְאָהַבְתָּ אֵת הֲוָיָ"ה אֱלֹקֶיךָ" בֵּין שֶׁבָּא עָלֶיךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים שֶׁזֶּה הֲוָיָ"ה, וּבֵין שֶׁבָּא עָלֶיךָ בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁזֶּה אֱלֹקִי"ם, הוּא תָּמִיד אוֹהֵב אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת "וְאָהַבְתָּ", אָז עַל יְדֵי זֶה נִפְתָּח לוֹ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזוֹכֶה לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי אֶל הַאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְעַל יְדֵי זֶה נִשְׁמָר נַפְשׁוֹ מִכָּל מִינֵי פְּגָעִים רָעִים, שֶׁאַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לְהַזִּיק לוֹ, כִּי הוּא תָּמִיד דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֵּין בַּעֲלִיָּה וּבֵין בִּירִידָה, בֵּין בְּטוֹב וּבֵין בְּרָע, כִּי הוּא מַמְשִׁיךְ בְּעַצְמוֹ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה נַפְשׁוֹ נִשְׁמֶרֶת מִכָּל רַע, וְהָבֵן לְמַעֲשֵׂה.

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

וְצָרִיךְ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבִפְרָט בָּחוּר צָעִיר, שֶׁנִּפְגַּם בִּפְגַם־הַבְּרִית, עָלָיו לְהַתְמִיד בְּיֶתֶר שְׂאֵת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה: בְּמִקְרָא, בְּמִשְׁנָה, בִּגְמָרָא, בְּמִדְרָשׁ, שֶׁזֶּה הַיְסוֹד לְבָחוּר צָעִיר, הָרוֹצֶה לִשְׂרֹף אֶת הַיֵּצֶר־הָרָע שֶׁלּוֹ, וּלְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר קִלְקֵל. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֲגִיגָה יד. שַׁבָּת קכ.): "בְּבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה" (יְשַׁעְיָה ג, ז) – שֶׁאֵין בְּבֵיתוֹ לֹא מִקְרָא, וְלֹא מִשְׁנָה, וְלֹא גְּמָרָא; כִּי מַה נִּקְרֵאת עֲנִיּוּת? שֶׁאֵין לוֹ לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וְאָז הוּא פּוֹשֵׁט יָד לְקַבֵּץ נְדָבוֹת, אוֹ אוֹמֵר לְכָל עוֹבֵר אֹרַח: 'אֲנִי רָעֵב', וְיִתֵּן לוֹ חֲתִיכַת לֶחֶם וְכוּ' וְכוּ'. אֲבָל מַה זֶּה "בְּבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה"? שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לֹא מִקְרָא, לֹא מִשְׁנָה וְלֹא גְּמָרָא, כִּי זוֹ נִקְרֵאת עֲנִיּוּת אֲמִתִּית, אִם אָדָם לֹא לוֹמֵד חֻמָּשׁ וְרַשִׁ"י עִם הַתַּרְגּוּם, אִם אָדָם אֵינוֹ לוֹמֵד מִשְׁנָיוֹת, אִם אָדָם אֵינוֹ לוֹמֵד גְּמָרָא, הוּא הַמִּסְכֵּן הֲכִי גָּדוֹל.

וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת־הָרַ"ן, סִימָן כג): בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן יֶשְׁנָן נְשָׁמוֹת הַבּוֹכוֹת וְצוֹעֲקוֹת: 'תְּנוּ לָנוּ לֶאֱכֹל', 'תְּנוּ לָנוּ לִשְׁתּוֹת', 'תְּנוּ לָנוּ בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ', וּמְבִיאִים לָהֶם מָזוֹן וּמַלְבּוּשִׁים, וְהֵן אוֹמְרוֹת: 'לֹא לָזֶה כַּוָּנָתֵנוּ, אֶלָּא לְתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים'! אֲבָל זֶה כְּבָר אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת, כִּי (עֵרוּבִין כב.): "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" (דְּבָרִים ז, יא) – 'וּלְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם'; וְסִיֵּם רַבֵּנוּ זַ"ל: אַשְׁרֵי הָאָדָם הָאוֹכֵל כָּל יוֹם כַּמָּה פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת, וְשׁוֹתֶה כַּמָּה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים וּמַלְבִּישׁ עַצְמוֹ בְּמִצְווֹת פֹּה בִּהְיוֹתוֹ עוֹד בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹהִי הָעֲשִׁירוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וְזֶה יוֹעִיל לוֹ לְנֶצַח נְצָחִים.

[התחזקות לבחור ג']

עלון אוצרות השבת פרשת ויחי

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר מִשְׁפָּטִים ה'תשל"ד.

 שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ אֶל הַבָּחוּר… נֵרוֹ יָאִיר.

 לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָבְךָ.

אוֹדוֹת שְׁאֵלָתְךָ מִי וְאֵיזוֹ אֻמָּה הֵם עֲמָלֵקִים וְכוּ', הִנֵּה זֶה בָּרוּר וּמְקֻבָּל מִצַּדִּיקִים עוֹד מִמִּלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי הַגֶּרְמָנִים, יִמַּח שְׁמָם, הֵם מִזֶּרַע עֲמָלֵק, וּמְקֻבָּל גַּם מִצַּדִּיקִים, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵינָם רוֹצִים הָרַע שֶׁל יִשְׂרָאֵל, רַק אִם רוֹאִים גּוֹיִים שֶׁמִּתְגָּרִים עִם יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּוַדַּאי מִזֶּרַע עֲמָלֵק, וְאֵין לְךָ גּוֹי שֶׁמִּתְגָּרֶה עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ מִזֶּרַע עֲמָלֵק, כִּי זוֹהִי קְלִפָּה עֲצוּמָה זֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי עֲמָלֵק אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַבֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל כְּלָל, וְהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים. וְעַיֵּן בִּקְהִלּוֹת יַעֲקֹב (עֵרֶךְ עֲמָלֵק), שֶׁהוּא יוֹצֵא מֵעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, עַיֵּן שָׁם; עַל כֵּן לֹא בְּחִנָּם שֶׁכְּלָל יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים רַק מִשְּׁתֵי קְלִפּוֹת אֵלּוּ – עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם הַנּוֹצְרִים וְהָעֲרָבִים, יִמַּח שְׁמָם וְזִכְרָם, כִּי עֲמָלֵק יוֹצֵא מִשְּׁנֵיהֶם דַּיְקָא, וְעַל כֵּן כָּל גּוֹי שֶׁרַק מַתְחִיל עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הוּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ כְּבָר יִמְחֹק אֶת טֻמְאַת עֲמָלֵק, כִּי (שְׁמוֹת יז, טז): "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר", כִּי עֲמָלֵק מַכְנִיס סְפֵקוֹת בָּאָדָם – "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה אִם אָיִן", וְעוֹשֶׂה מֵהַדֶּלֶ"ת שֶׁל אֶחָ'ד' אַחֵ'ר', וּצְרִיכִים לְהַחְלִיף ר' לְד', שֶׁזֶּה בָּא עוֹד מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בְּרֵאשִׁית ג, יח): "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ", וּמוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרָ"ן, סִימָן רפב): שֶׁהַצַּדִּיק הוּא הַקּוֹץ שֶׁל הַד' (תִּקּוּנֵי זֹהַר, תִּקּוּן כא, דַּף נח), וְעַל כֵּן עֲמָלֵק לוֹחֵם נֶגֶד הַצַּדִּיק, וְרוֹצֶה לְהוֹרִיד אֶת הַקּוֹץ הַזֶּה, וְלַעֲשׂוֹת מְאוֹת 'ד' – 'ר', כִּי הַקּוֹץ זֶהוּ אֱמוּנָה, בְּסוֹד: 'דְּלֵית לֵיהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם', שֶׁזֶּה סוֹד הָאֱמוּנָה, וַעֲמָלֵק הוּא הַסָּפֵ"ק שֶׁמַּכְנִיס בָּאָדָם זֶה לְעֻמַּת זֶה, וְעַל כֵּן צְרִיכִים לְגַלּוֹת בְּיוֹתֵר אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל עֲמָלֵק וּכְכָל שֶׁיְּפַרְסְמוּ יוֹתֵר אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ כֵן תִּתְבַּטֵּל קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם כְּלָל הָאֱמוּנוֹת הַכּוֹזְבִיּוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל עֲמָלֵק. וּמִכָּל זֶה תָּבִין מַעֲלַת הֲפָצַת סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהֵם גִּלּוּי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁדַּיְקָא בָּזֶה תְּלוּיָה כָּל הַגְּאֻלָּה.

הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה רַבָּה מְאֹד…

ספורי נסים מהדפסת אשר בנחל

א.

מספר ר.כ מגני תקווה:

עברתי תהליך של גירושין, ומחמת זה נכנסתי בחובות של מעל 200,000 ש"ח. יש לי אמונת חכמים חזקה בצדיק מיבנאל, ושמעתי על הבטחתו הגדולה לגבי הדפסת 'אשר בנחל', התקשרתי ל'ניצני הקודש' ועשיתי הדפסה עבור ישועתי.

ברוך הוא וברוך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, עוד לפני שהספקתי לשלם עבור ההדפסה, כל החובות נמחקו לי לחלוטין מתוך סייעתא דשמייא עצומה!

ב.

הנער חזר לשמור שבת ועזב את החברים הרעים

"את כל חיי השקענו אני ובעלי בילד הזה", מספרת ח.ר

מסירות נפש של ממש ואכזבה ענקית, הילד החל להסתובב עם חברים לא טובים, התדרדר רוחנית ופשוט השליך את כל יהדותו ובנוסף עזב את הבית, הדפסתי לזכותו כרך אשר בנחל וכתבתי בהקדשה שתומשך עליו רוח טהרה ממרום, אני קוראת שנים רבות את ספריו וחוברותיו של הצדיק מיבנאל האמנתי שזה יעזור, ובדרך נס הילד חזר הביתה אחרי שבועיים, שבור, בוכה, אני לא רוצה את חבריי יותר אי אפשר לסמוך על אף אחד, וברוך השם חזר לפחות כצעד ראשון לשמור את השבת.

{נס זה פורסם ברדיו קול חי}

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות