"וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת הֲוָיָ"ה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שְׁמוֹת יב, מא), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בְּשֵׁם הַמְּכִילְתָּא "כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ לֹא עִכְּבָן הַמָּקוֹם כְּהֶרֶף עַיִן", כִּי לְּכָל צָרָה יֵשׁ קֵץ – הַעֵת וְהָרֶגַע שֶׁבּוֹ יֵצֵא מֵהַצָּרָה, וּבְיָדוֹ שֶׁל אָדָם לְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי תְּפִלָּה, אֲבָל עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַקֵּץ צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת "חָי", וְלֹא יָנִיחַ לְעַצְמוֹ לִפֹּל, שֶׁאָז יִהְיֶה בִּבְחִינַת "מֵת" חַס וְשָׁלוֹם, וְאִם רוֹצֶה לְהַגִּיעַ לַ"קֵּץ" – "חָי", הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בִּבְחִינַת "יִצְחָק" שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת "קֵץ" "חָי" (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עט), הַיְנוּ שֶׁתָּמִיד יְשַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ וְיַרְחִיב אֶת דַּעְתּוֹ, כִּי כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ – דַּעְתּוֹ מִתְרַחֶבֶת וְרוֹאֶה אֶת הַכֹּל בְּצוּרָה אַחֶרֶת, וְאָז יוֹתֵר קַל לוֹ לְצַיֵּר אֶת הַכֹּל בְּאֹפֶן "חָי", וְעַל יְדֵי זֶה יִּזְכֶּה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה קֵץ לְכָל צָרוֹתָיו וְיִזְכֶּה לְהִגָּאֵל, וְהָעִקַּר לְהַאֲמִין שֶׁכַּאֲשֶׁר מַגִּיעָה הַשָּׁעָה הָרֶגַע וְהַדַּקָּה שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל אֶת יְשׁוּעָתוֹ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מְעַכֵּב אֶת הַיְשׁוּעָה אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן, כִּי לְכָל צָרָה יֵשׁ פֶּתַח אֵיךְ לָצֵאת מִמֶּנָּה, רַק צָרִיךְ סַבְלָנוּת.

כִּי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר אֶת הַמַּצָּב בִּשְׁנֵי אוֹפַנִּים – לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, אִם מְצַיֵּר אֶת הַמַּצָּב לְטוֹב – שֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְיוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחוֹת עֲצוּמִים וּגְדוֹלִים לִפְעֹל אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד עַל גַּבָּיו וְשׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, וְאַף דִּבּוּר וּתְנוּעָה שֶׁלּוֹ אֵינָהּ הוֹלֶכֶת לְבַטָּלָה, וּמִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהַרְחִיב לְעַצְמוֹ אֶת הַמֹּחַ, וּמְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי אוֹפַנִּים, וּמַחֲזִיק מַעֲמָד וְלֹא מַנִּיחַ לְעַצְמוֹ לִפֹּל, אֲזַי חַי חַיִּים קַלִּים וּנְעִימִים, וְעוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ וּלְכָל הַסְּבִיבָה טוֹב, וְזוֹכֶה סוֹף סוֹף לָצֵאת מֵהַצָּרוֹת חַי וְקַיָּם, בָּרִיא וְשָׁלֵם, וּמְקָרֵב לְעַצְמוֹ אֶת הַיְשׁוּעָה, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא הָאוֹר אֵין סוֹף שֶׁמְּבַטֶּלֶת כָּל מִינֵי חֹשֶׁךְ וְרָע, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ סַבְלָנוּת וּמִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה יָכוֹל לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הַצָּרוֹת וְהַמְּרִירוּת לַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וְלִפְעָמִים עֶצֶם הַמְּרִירוּת וְהַצָּרוֹת הֵם לְטוֹבָה, אֲבָל אִם מְצַיֵּר אֶת הַמַּצָּב לְהֵפֶךְ – אֵינוֹ מוֹעִיל בָּזֶה מְאוּמָה, וְאַדְרַבָּה, גּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁמַּצָּבוֹ יִהְיֶה יוֹתֵר גָּרוּעַ.

וּבְעִנְיַן הַמִּדְרָשׁ שֶׁהֵבֵאנוּ לְעֵיל שֶׁבָּרֶגַע שֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן – מִיַּד הַיְשׁוּעָה מַגִּיעָה. יֵשׁ עַל כָּךְ סִפּוּר מַדְהִים, עַל יְהוּדִי יְרֵא שָׁמָיִם שֶׁהָיָה עוֹבֵד בְּמָכוֹן רֶנְטְגֵן. בִּתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת הַמָּכוֹן נִכְנַס לִקְשָׁיִים כַּלְכָּלִיִּים וְעֵקֶב כָּךְ הוּא פֻּטַּר מֵעֲבוֹדָתוֹ. לְאַחַר הַפִּטּוּרִין הוּא עָבַר תְּקוּפָה קָשָׁה מְאֹד שֶׁל כַּמָּה חֳדָשִׁים שֶׁבָּהּ חִפֵּשׂ עֲבוֹדָה בְּ"נֵרוֹת", הוּא הִתְרוֹצֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מֵרַאֲיוֹן עֲבוֹדָה לְרַאֲיוֹן עֲבוֹדָה – אַךְ כָּל מַאֲמָצָיו הֶעֱלוּ חֶרֶס. בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֶחָד צָדָה עֵינָיו בְּפִנָּה צְדָדִית מוֹדַעַת דְּרוּשִׁים אֲשֶׁר הָעֲבוֹדָה הָיְתָה נִרְאֵית לוֹ מַתְאִימָה, אָמְנָם הָיָה בָּהּ חִסָּרוֹן שֶׁהִיא לֹא הָיְתָה בְּאוֹתוֹ סִגְנוֹן שֶׁעָבַד בְּעָבָר, אַךְ עָדִיף צִפּוֹר אַחַת בַּיָּד מֵאֲשֶׁר שְׁתַּיִם עַל הָעֵץ… הַתִּקְוָה הִתְעַצְּמָה בְּקִרְבּוֹ יוֹתֵר כַּאֲשֶׁר הַדּוֹבֵר מֵעֵבֶר לָקָו הִתְיַחֵס אֵלָיו בְּכָבוֹד וּבִרְצִינוּת. שְׁאָלוֹ עַל מַעֲשָׂיו, כִּשְׁרוֹנוֹתָיו וְנִסְיוֹנוֹ הֶעָשִׁיר, וְאַף הִזְמִינוֹ לְיוֹם הַמָּחָר לְרַאֲיוֹן עֲבוֹדָה בְּשָׁעָה 9:00.

שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב הוּא כְּבָר עָמַד בְּיוֹם שֶׁלְּמָחֳרַת בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס כְּבָר בְּשָׁעָה 8:00, אַךְ הָאוֹטוֹבּוּס הָרִאשׁוֹן שֶׁהִגִּיעַ הָיָה מָלֵא בְּנוֹסְעִים וְלֹא עָצַר לוֹ, וְכֵן הָיָה עִם הָאוֹטוֹבּוּס הַשֵּׁנִי. דְּאָגָה כִּרְסְמָה בְּלִבּוֹ: 'עַד שֶׁכְּבָר יֵשׁ לִי רַאֲיוֹן עֲבוֹדָה כָּזֶה טוֹב, רַק שֶׁלֹּא אֲפַסְפֵּס אֶת הַשָּׁעָה'. אַךְ יָד הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה שָׁלְחָה לוֹ טְרֵמְפּ שֶׁמַּגִּיעַ לָאֵזוֹר, וּבְוַדַּאי שֶׁבְּרֶכֶב פְּרָטִי הוּא יַגִּיעַ בַּשָּׁעָה הַיְעוּדָהּ, אֶלָּא שֶׁלְּפֶתַע טַלְטָלָה עַזָּה אָחֲזָה בְּיוֹשְׁבֵי הָרֶכֶב – תְּאוּנָה עַזָּה הִתְרַחֲשָׁה בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, הָרֶכֶב בּוֹ נָסַע הִתְנַגֵּשׁ בְּרֶכֶב אַחֵר, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע הוּא וְהַנֶּהָג נִזְרְקוּ הַחוּצָה וְנֶחְבְּטוּ בְּגָדֵר הַבְּטִיחוּת שֶׁבְּצַד הַכְּבִישׁ. הָרֶכֶב נִפְגַּע קָשׁוֹת עַד בְּלִי הֶכֵּר, אַךְ הוּא וְהַנֶּהָג יָצְאוּ בָּרוּךְ הַשֵּׁם לְלֹא פֶּגַע, הֵם הֻבְהֲלוּ לְבֵית הַחוֹלִים לְצֹרֶךְ בְּדִיקוֹת. אַף שֶׁמִּצַּד אֶחָד לִבּוֹ נִתְמַלֵּא שִׂמְחָה שֶׁיָּצָא לְלֹא פֶּגַע, מִצַּד שֵׁנִי לִבּוֹ נִתְמַלֵּא בְּצַעַר כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה – 9:30, הוּא פִּסְפֵּס אֶת הָרַאֲיוֹן עֲבוֹדָה שֶׁתָּלָה בּוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תִּקְווֹת… מֵרֹב צַעֲרוֹ זָלְגוּ מֵעֵינָיו דְּמָעוֹת. אֶחָד הָרוֹפְאִים שֶׁרָאָה זֹאת נֶחֱרַד לִשְׁלוֹמוֹ וּמִיַּד נִגָּשׁ אֵלָיו. "לֹא שֶׁכּוֹאֵב לִי מַשֶּׁהוּ", אָמַר לָרוֹפֵא, "פָּשׁוּט פִּסְפַּסְתִּי רֵאָיוֹן עֲבוֹדָה חָשׁוּב, אַחֲרֵי חֳדָשִׁים שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב בַּבַּיִת לְלֹא עֲבוֹדָה מֵאָז שֶׁפֻּטַּרְתִּי כְּשֶׁהָיִיתִי טֶכְנָאִי רֶנְטְגֵן". הָרוֹפֵא נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ – "טֶכְנָאִי רֶנְטְגֵן אָמַרְתָּ?! זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁאָנוּ מְחַפְּשִׂים כְּבָר תְּקוּפָה מֵאָז שֶׁהַטֶּכְנַאי רֶנְטְגֵן שֶׁלָּנוּ עָזַב!" כְּבָר לְמָחֳרָת מְיֻדָּעֵנוּ חָתַם עַל חוֹזֵה עֲבוֹדָה וּלְאַחַר מִכֵּן הִתְחִיל לַעֲבֹד בְּבֵית הַחוֹלִים בַּמִּקְצוֹעַ שֶׁלּוֹ שֶׁבָּזֶה רָצָה לַעֲבֹד, עִם תְּנָאִים בְּהַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹבִים מִמַּה שֶׁחָשַׁב לְקַבֵּל מֵהָעֲבוֹדָה הַקּוֹדֶמֶת.

[מעובד משיחות משנת תשד"ם]

מֵאֵת יְהוּדָה:

לִכְבוֹד הַצַּדִּיק. אֲנִי קָצִין בַּצָּבָא, אֵיזֶה מֶסֶר אֲנִי יָכוֹל לִמְסֹר לַחַיָּלִים שֶׁתַּחְתַּי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְגוּעִים לְאוֹר הַמַּצָּב הַמַּפְחִיד, וְכֻלָּם מְדַבְּרִים מֵהַמִּלְחָמָה הַגַּרְעִינִית?

תְּשׁוּבָה:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מוֹצָאֵי-שַׁבַּת-קֹדֶשׁ לְסֵדֶר תְּצַוֶּה ט' אֲדָר ה'תשע"ב.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל יְהוּדָה נ"י.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.

דָּבָר רִאשׁוֹן, אַתָּה צָרִיךְ לְהַגִּיד לְכָל הַחַיָּלִים, שֶׁיִּתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנָה בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי מִי שֶׁחָזָק בֶּאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה נִכְנָס בּוֹ בִּטָּחוֹן עַצְמִי, וְאֵינוֹ מְפַחֵד מֵאַף אֶחָד, כִּי כְּכָל שֶׁאָדָם זוֹכֶה לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִכָּל מִינֵי פְּחָדִים, שֶׁמַּפְחִידִים אֶת הָאָדָם, וְרַבֵּנוּ זַ"ל הִזְהִירָנוּ מְאֹד מְאֹד עַל אֱמוּנָה יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְאָמַר (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת בִּטָּחוֹן, סִימָן ד') 'עַל יְדֵי אֱמוּנָה יָבוֹא לְבִטָּחוֹן'; וְכֵן אָמַר (שָׁם, אוֹת מְרִיבָה, סִימָן נ"ד) 'מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, אֵינוֹ יָרֵא מֵאוֹיְבִים'.

וְלָכֵן הָעִקָּר לְדַבֵּר מֵאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה מְטַהֵר אֶת הַלֵּב, וּמְגָרֵשׁ מֵהָאָדָם אֶת כָּל הַפְּחָדִים.

דָּבָר שֵּׁנִי, אַתָּה צָרִיךְ לְהַגִּיד לְכֻלָּם, שֶׁיִּזָהֲרוּ בְּכָל יוֹם לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, כִּי כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ו.) 'וּמִנַּיִן שֶׁהַתְּפִלִּין עֹז הֵם לְיִשְׂרָאֵל? דִּכְתִיב (דְּבָרִים כ"ח, י') "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם הֲוָיָ"ה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ", כִּי עַל יְדֵי שֶׁמַּנִּיחִים תְּפִלִּין, נוֹפֵל פַּחַד עַל הַשּׂוֹנְאִים, וְלָכֵן אַשְׁרֵי הַחַיָּל שֶׁמַּנִּיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם, וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, וְאָז בָּדוּק וּמְנֻסֶּה, שֶׁלֹּא יִקְרֶה לוֹ שׁוּם רַע.

וְהָעוֹלֶה עַל הַכֹּל – לְהַכְנִיס בָּהֶם שִׂמְחָה, וְרָאוּי לָהֶם לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה אֵין סוֹפִית, שֶׁהֵם מוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם עֲבוּר עַם יִשְׂרָאֵל, וּבְוַדַּאי הַזְּכוּת הַזֹּאת תָּגֵן עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִקְרֶה לָהֶם שׁוּם דָּבָר, רַק צְרִיכִים לִשְׁמֹר שֶׁיְּקֻיַּם אֶצְלָם (דְּבָרִים כ"ג, ט"ו) "כִּי הֲוָיָ"ה אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ, וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ", וְזֶה בְּיוֹתֵר נֶאֱמָר עַל חַיָּלִים, שֶׁצְּרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד עַל דָּבָר זֶה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲזֹר, שֶׁכֻּלָּם יִמְצְאוּ אֶת בַּת זוּגָם, וְיִתְחַתְּנוּ וְיִבְנוּ בָּתִּים נֶאֱמָנִים לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

הַמְאַחֵל לְךָ שָׁבוּעַ טוֹב…

אָמַר שֶׁ'יּוֹשֶׁר' הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת יִ'תְגַּדַּל וְ'יִתְקַדַּשׁ שְׁ'מֵיהּ רַ'בָּה. כְּלוֹמַר קַדִּישׁ, כִּי הַיֹּשֶׁר מֵת… וְקָשֶׁה מְאֹד לִמְצֹא יֹשֶׁר, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הָרַ"ן, סִימָן ע"ח) שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין בְּנֵי אָדָם מָתַי מַתְחִיל הַיֹּשֶׁר. כִּי יֵשׁ בֶּן אָדָם שֶׁהַיֹּשֶׁר מַתְחִיל אֶצְלוֹ תֵּכֶף וְיֵשׁ שֶׁאֵין מַתְחִיל אֶצְלוֹ הַיֹּשֶׁר רַק אַחַר כָּךְ, לְאַחַר שֶׁעוֹשֶׂה עַוְלָה, וְיֵשׁ שֶׁמִּתְאַחֵר אֶצְלוֹ הַתְחָלַת הַיֹּשֶׁר יוֹתֵר, דְּהַיְנוּ לְאַחַר שֶׁעוֹשֶׂה כַּמָּה עַוְלוֹת, וְכֵן יֵשׁ שֶׁמַּתְחִיל אֶצְלָם בְּאִחוּר יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּבֶאֱמֶת, קָשֶׁה מְאֹד לִמְצֹא אֶת הַיֹּשֶׁר וְאֶפְשָׁר לוֹמַר עָלָיו קַדִּישׁ… רַק הָעִקָּר לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ וְלֹא לִבְטֹחַ בִּבְנֵי אָדָם שֶׁקָּשֶׁה לִמְצֹא אֶצְלָם אֶת הַיֹּשֶׁר וְכַנַּ"ל.

יומא דהילולא

ר' יִשְׂרָאֵל אַבּוּחֲצִירָא הַ"בָּבָא סָאלִי"

ד' שְׁבָט

מִצְוַת קִדּוּשׁ לְבָנָה הָיְתָה יְקָרָה בְּיוֹתֵר אֶצְלוֹ, כְּהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, וּכְפִי שֶׁאוֹמְרִים: "אִלְמָלֵי לֹא זָכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם פַּעַם אַחַת בַּחֹדֶשׁ – דַיָּם". בְּיַמִּים מְעֻנָּנִים כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה מִיַּד בְּהַגִּיעַ הַזְּמַן, הָיָה שָׁרוּי בְּצַעַר וּבְמֶתַח, כְּאוֹמֵר מָתַי תָּבֹא לְיָדִי מִצְוָה זֹאת וַאֲקַיְּמֶנָּה. פַּעַם כַּאֲשֶׁר שָׁהָה בְּצָרְפַת, בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן בּוֹ אֶפְשָׁר לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה, הָיָה שָׁרוּי בְּצַעַר גָּדוֹל עַל שֶׁמֵּחֲמַת הַחֹרֶף הַקָּשֶׁה לֹא מִתְאַפְשֵׁר לוֹ לְקַדֵּשׁ הַלְּבָנָה. הוּא לֹא וִתֵּר וּבִקֵּשׁ מִמְּקוֹרָבָיו שֶׁיְּבָרְרוּ אוּלַי בְּאֵיזֶה מָקוֹם מֶזֶג הָאֲוִיר נֹחַ יוֹתֵר וְהַשָּׁמַיִם בְּהִירִים. עַד שֶׁנּוֹדַע לוֹ שֶׁבְּמַרְסֵי, מֶרְחָק שֶׁל 380 קִילוֹמֶטֶר – הַשָּׁמַיִם בְּהִירִים. הוּא לֹא הִסֵּס לְרֶגַע, מִיַּד צִוָּה לְהִתְכּוֹנֵן לַדֶּרֶךְ בְּרַכֶּבֶת מְהִירָה מִסְפַּר שָׁעוֹת לְמַרְסֵי, וְהִגִּיעַ לְשָׁם בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן וְזָכָה לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה כְּזוֹכֶה בִּזְכִיָּה גְּדוֹלָה וְנִכְבָּדָה.

פַּעַם אַחַת בְּלֵיל י"ב לַחֹדֶשׁ הִתְאָרֵחַ אֵצֶל תַּלְמִידוֹ הָרַב יְחִיאֵל שִׂיטְרִית בְּפָרִיס, וַעֲדַיִן לֹא זָכָה לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה. הוּא עָלָה בְּצַעַר עַל מִשְׁכָּבוֹ מְאֻחָר בַּלַּיְלָה, וְהִנֵּה בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם, לְאַחַר חֲצוֹת, הֵעִיר לְפֶתַע אֶת תַּלְמִידוֹ וְאָמַר לוֹ כִּי גִלּוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהָעֲנָנִים הִתְפַּזְּרוּ. וְאָכֵן מִיַּד יָצְאוּ בְּשִׂמְחָה לֶחָצֵר לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה.

מַעֲשֵׂה פֶּלֶא אֵרַע בִּשְׁנוֹתָיו הַמְּאֻחָרוֹת, כַּאֲשֶׁר בִּקֵּר בְּפָרִיס. עֶרֶב אֶחָד הִתְחִיל לָרֶדֶת מֵהַקּוֹמָה הַחֲמִישִׁית לֶחָצֵר עַל מְנָת לַעֲרֹךְ קִדּוּשׁ לְבָנָה. בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ אָמְרוּ לוֹ כִּי הַשָּׁמַיִם מְעֻנָּנִים, אֲבָל הוּא לֹא עָצַר מִלֶּכֶת. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לֶחָצֵר הִבִּיט כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּבִתְנוּעַת יָד 'הֵסִיט' לַצְּדָדִים אֶת הָעֲנָנִים, כְּמִי שֶׁמֵּסִיט וִילוֹן מֵעַל חַלּוֹן בֵּיתוֹ, עַד שֶׁכָּל הַנּוֹכְחִים סִיְּמוּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַלְּבָנָה. כָּל מִי שֶׁנָּכַח בְּאוֹתוֹ מָעֳמָד טַעַם אֶת טַעֲמָהּ שֶׁל הַקְבָּלַת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּשִׂמְחָה פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ.

יָדוּעַ הַסִּפּוּר עִם אוֹתָם שְׁבוּיִים מִסּוּרְיָה לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה וְיוֹתֵר, שֶׁהִתִּירוּ אֶת הַנָּשִׁים שֶׁלָּהֶם מֵעֲגִינוּת, וּכְשֶׁהִגִּיעָה אַחַת מֵהַנָּשִׁים אֶל סִידְנָא בַּבָּא סָאלִי זיע"א אָמַר לָהּ: "גְּבֶרֶת בַּעֲלֵךְ עֲדַיִן חַי!" הָרַבָּנִים הַצְּעִירִים שֶׁהָיוּ שָׁם לֹא הֵבִינוּ מָה אוֹמֵר הָרַב, הֲרֵי הֵם פָּסְקוּ לִפְנֵי רֶגַע שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא. בָּא שָׁלִיחַ וְשָׁאַל אֶת סִידְנָא בַּבָּא סָאלִי עַל סְמַךְ מָה הוּא אוֹמֵר זֹאת, וּמָרָן קוֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים זיע"א עוֹנֶה לוֹ: "אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ מַמָּשׁ! הוּא חַי וְנוֹשֵׁם, הַכֹּל רָגִיל אִתּוֹ". הָאֲנָשִׁים חָשְׁבוּ שֶׁאוּלַי הָרַב עוֹשֶׂה זֹאת בְּכַוָּנָה כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת הַנָּשִׁים אַחֲרֵי הַטְּרָאוּמָה שֶׁעָבְרוּ, אֲבָל סִידְנָא בַּבָּא סָאלִי זיע"א מַמְשִׁיךְ לוֹמַר לָהֶם שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ מַמָּשׁ בָּאַמְבַּטְיָה…

לְיָמִים כְּשֶׁעָשׂוּ עִסְקַת הַחְלָפַת שְׁבוּיִים, חָשְׁבוּ שֶׁכֻּלָּם יַגִּיעוּ עַל אֲלוּנְקָה רח"ל, אֲבָל בַּסּוֹף מַה שֶּׁקָּרָה שֶׁבָּאוּ גַּם חֵלֶק חַיִּים, וּבֵינֵיהֶם הָיָה אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁאִשְׁתּוֹ הָיְתָה אֵצֶל הַבָּבָא סָאלִי זיע"א. שָׁאָלוּ אוֹתוֹ הֵיכָן הוּא הָיָה? וְעָנָה לָהֶם שֶׁהוּא הָיָה בְּוִילָה, וְלָקְחוּ אֶת כֻּלָּם וְקָשְׁרוּ כָּל אֶחָד בְּחֶדֶר אַחֵר, וַאֲנִי הָיִיתִי קָשׁוּר לִבְרָזִים שֶׁבְּאַמְבַּטְיָה… וְעַל זֶה בַּבָּא סָאלִי זיע"א אָמַר לָהֶם שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ בָּאַמְבַּטְיָה… וְאֵיךְ הוּא רָאָה אֶת זֶה? בִּזְכוּת שְׁמִירַת הָעֵינַיִם, אָדָם שֶׁשּׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִם יָכוֹל לִרְאוֹת הַכֹּל.

וּפַעַם סִפֵּר מוֹהֲרָא"שׁ זיע"א סִפּוּר עָלָיו, שֶׁפַּעַם הִגִּיעָה אֵם עִם בְּנָהּ אֵלָיו, וְקָבְלָה לְפָנָיו שֶׁבְּנָהּ אֵינוֹ מְכַבֵּד אוֹתָהּ כָּרָאוּי. מִיַּד הֵחֵל הַבָּבָא סָאלִי זיע"א לִבְכּוֹת, וּכְשֶׁמֵּעֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת אָמַר לִבְנָהּ: "אִם לִי הָיְתָה אִמָּא, הָיִיתִי שׁוֹטֵף לָהּ אֶת הָרִצְפָּה… הָיִיתִי מֵדִיחַ לָהּ אֶת הַכֵּלִים… הָיִיתִי מְקַפֵּל לָהּ אֶת הַכְּבִיסָה…" מִיַּד חָדְרוּ מִלּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת לְלִבּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וְכַמּוּבָן שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַיּוֹם הֵחֵל לְכַבֵּד אֶת אִמּוֹ.

שְׁאֵלָה:

מֵאֵת בַּר: שָׁלוֹם וּבְרָכָה. אֲנִי בַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְגָרָה בִּטְבֶרְיָה. כְּבָר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים בְּרֶצֶף הָיִיתִי מְעֹרֶבֶת בִּתְאוּנַת דְּרָכִים שֶׁקַּרְתָּה כְּשָׁבוּעַ לִפְנֵי יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי. מַה זֶּה אוֹמֵר? בְּנוֹסָף, נֶאֱמַר לִי שֶׁעָלַי לְהוֹסִיף שֵׁם נוֹסַף וְחָשַׁבְתִּי עַל הַשֵּׁם: 'אָנָאֵל' אוֹ 'יָהֵלִי'. אֶשְׂמַח לִשְׁמֹעַ אֶת עֲצָתְךָ, תּוֹדָה.

תְּשׁוּבָה:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר נָשֹׂא י' סִיוָן ה'תשע"ב.

שָׁלוֹם רַב אֶל בַּר, תִּחְיֶה.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.

אֲנִי מֻכְרָח לְהַגִּיד לָךְ שֶׁבַּר זֶה לֹא שֵׁם, וְכֵן הַשֵּׁמוֹת שֶׁבָּחַרְתְּ הֵם גַּם כֵּן לֹא שְׁמוֹת וְכוּ', וְיָדוּעַ שֶׁכָּל הַצָּרוֹת שֶׁסּוֹבְלִים הַיּוֹם, בִּפְרָט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, זֶה מִפְּנֵי שֶׁהִמְצִיאוּ לָתֶת שְׁמוֹת מְצוּצִים מֵהָאֶצְבַּע, עַל שֵׁם אֲבָנִים וּצְמָחִים וְכוּ' וְכוּ', וּמִפְּנֵי זֶה סוֹבְלִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, כִּי שְׁמוֹת בְּנֵי אָדָם הֵם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד, וְיֵשׁ בָּזֶה מַשְׁמָעוּת אַדִּירָה, וְלָכֵן צְרִיכִים לָתֶת שֵׁם אַחַר צַדִּיק אוֹ צַדֶּקֶת, וְלֹא חֲסֵרִים שְׁמוֹת תָּנָכִיִּי"ם, וְלָכֵן בַּחֲרִי שֵׁם עַל אַחַת מֵהַנְּבִיאוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְשַׁנֶּה לָךְ אֶת הַמַּזָּל לְטוֹבָה. הָיָה טוֹב מְאֹד שֶׁתִּבְדְּקוּ אֶת הַמְּזוּזוֹת בְּבֵיתְכֶם, כִּי רֹב הַצָּרוֹת שֶׁבָּאוֹת לָאָדָם, הֵן כְּשֶׁאֵין לוֹ מְזוּזוֹת כְּשֵׁרוֹת. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵךְ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לָךְ הַצְלָחָה מְרֻבָּה, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנִי, תַּשְׂכִּילִי וְתַצְלִיחִי.

הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

נָשִׁים קְדוֹשׁוֹת צְרִיכוֹת לָבוֹא לִקְרַאת בַּעֲלֵיהֶן, וּלְדַבֵּר בִּפְנֵיהֶם בְּמַעֲלַת הַתְּפִלָּה בְּצִבּוּר, כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִים שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית בְּצִבּוּר דַּיְקָא, אֲזַי הוּא עֵת רָצוֹן בַּשָּׁמַיִם, וִיכוֹלִים לִפְעֹל אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִים. וְלָכֵן, "בַּעֲלִי הַיָּקָר, לֵךְ רוּץ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וְתִתְפַּלֵּל, וְתַזְכִּיר גַּם אוֹתִי בִּתְפִלָּה וְגַם אֶת הַיְלָדִים, וּתְבַקֵּשׁ בַּעֲבוּרֵנוּ" וְכוּ', אִם הַנָּשִׁים תֵּלַכְנָה בְּצוּרָה כָּזוֹ, וּתְדַבֵּרְנָה בְּאֹפֶן כָּזֶה, תִּזְכֵּינָה לְבַעַל אַחֵר לְגַמְרֵי. אִם חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (תַּנְחוּמָא וַיֵּשֶׁב ו): אֵין לְךָ קָשָׁה מִן הָאִשָּׁה, אֲזַי לֹא בִּכְדִי הוּא; אִשָּׁה קָשָׁה זֶהוּ נִסָּיוֹן גָּדוֹל מְאֹד. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאָמְרוּ (יְבָמוֹת סג:): אִשָּׁה רָעָה צָרָעַת לְבַעֲלָהּ, מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? יְגָרְשֶׁנָּה. וְאִם־כֵּן הַאִם זוֹ עֵצָה לִשְׁבֹּר בַּיִת?! הֲלֹא עַד שֶׁזָּכוּ לְהִתְחַתֵּן, עַד שֶׁזָּכוּ לִבְנוֹת בַּיִת, עַד שֶׁזָּכוּ לִרְאוֹת פְּרִי בֶּטֶן, הַאִם זֶהוּ פִּתָּרוֹן לְהִתְגָּרֵשׁ?! וְהַכֹּל תָּלוּי בִּידֵי הָאִשָּׁה! וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שָׁם): אִשָּׁה יָפָה – אַשְׁרֵי בַּעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כְּפוּלִים, וְהַיְנוּ יָפָה בְּמַעֲשִׂים, כְּשֶׁהוֹלֶכֶת בִּצְנִיעוּת – אֵין בְּרָכָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְזֶה הַגַּאֲוָה וְהַגָּאוֹן שֶׁל נָשִׁים קְדוֹשׁוֹת, שֶׁאֵינָן מִתְפַּעֲלוֹת מֵאַף אֶחָד בָּעוֹלָם, יֵשׁ לָהֶן אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְיוֹדְעוֹת שֶׁהֵן בְּנוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן הֵן הוֹלְכוֹת עַל־פִּי טָהֳרַת הַצְּנִיעוּת. וְכֵן מָצִינוּ בְּרָחֵל אִמֵּנוּ, שֶׁהָיְתָה צְנוּעָה מְאֹד, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהָלְכָה וְגִלְּתָה לְלֵאָה אֲחוֹתָהּ אֶת הַסִּימָנִים שֶׁנָּתַן לָהּ יַעֲקֹב, וְאֵיזֶה צַעַר וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דַּמִּים חָסְכָה מִמֶּנָּה. וְלָכֵן זָכְתָה שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה שָׁאוּל, שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן בְּעַם יִשְׂרָאֵל. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת מח), שֶׁשָּׁאוּל הַמֶּלֶךְ הָיָה מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, שֶׁלֹּא הָיָה כְּמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, וְכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר (יוֹמָא כב:): "בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ" – לְלֹא חֵטְא. וּבִשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בּוֹ בְּשָׁאוּל, זָכָה וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה (מְגִלָּה יג:) שֶׁהִיא הִצִּילָה אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִכִּלָּיוֹן, מֵהָמָן־עֲמָלֵק.

[מתוך קונטרס נשים קדושות]

הליכות ביתה

תַנּוּר אֲפִיָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי תָּאִים, צָרִיךְ לְיַחֵד תָּא אֶחָד לְמַאֲכָלֵי חָלָב בִּלְבַד, וְתָא שֵׁנִי לְמַאֲכָלֵי בָּשָׂר בִּלְבַד. וְכֵן צָרִיךְ לְיַחֵד תַּבְנִיּוֹת לְחָלָב לְבַד, וּלְבָשָׂר לְבַד.

תַנּוּר אֲפִיָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תָּא אֶחָד בִּלְבַד, וְאָפָה בּוֹ מַאֲכָלֵי בָּשָׂר, וְרוֹצֶה עַתָּה לֶאֱפוֹת בּוֹ מַאֲכָלֵי חָלָב, יַמְתִּין 24 שָׁעוֹת לְאַחַר הַשִּׁמּוּשׁ בְּבָשָׂר, וִינַקֶּה אֶת הַתַּנּוּר הֵיטֵב מִכָּל שְׁיָרֵי מַאֲכָל אוֹ שֻׁמָּן שֶׁנִּדְבְּקוּ בְּדָפְנוֹת הַתַּנּוּר, וְאַחַר כָּךְ יַדְלִיק אֶת הַתַּנּוּר כַּחֲצִי שָׁעָה בַּחֹם הַגָּבוֹהַּ, כְּדֵי שֶׁאִם נִשְׁאֲרָה אֵיזוֹ זֵעָה וְטַעַם בְּדָפְנוֹת הַתַּנּוּר מֵהַמַּאֲכָל הַקּוֹדֵם, יִשָּׂרֵף הַכֹּל כָּלִיל עַל יְדֵי הֶסֵּק זֶה, וְאָז יֹאפֶה מַאֲכָל חֲלָבִי. וּפָשׁוּט שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַבְנִיּוֹת נִפְרָדוֹת לְמַאֲכָלֵי חָלָב לְבַד וּלְמַאֲכָלֵי בָּשָׂר לְבַד.

[תַּקְצִיר – ר' לֵוִי יִצְחָק בְּנֶדֶר זַ"ל הִזְמִין אֶת מוֹהֲרָא"שׁ לְבֵיתוֹ, אַךְ נִסְכַּם בְּדַעְתּוֹ שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עִם אַף אֶחָד]

וּבֵין כָּךְ הִתְבּוֹדַדְתִּי עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָמַרְתִּי: יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, מֵאַחַר שֶׁהָאָדָם הַזֶּה הָיָה הַיְּחִידִי שֶׁנָּתַן לִי שָׁלוֹם, וְדִבֵּר בַּשָּׂפָה שֶׁלִּי, אֵלֵךְ אֶל בֵּיתוֹ וַאֲדַבֵּר עִמּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, וְהָלַכְתִּי אֶל בֵּיתוֹ, וְקִדְּמָנִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי לֵישֵׁב, וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לִי אֶת כָּל סֵדֶר הַהִתְקָרְבוּת שֶׁלּוֹ אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְעוֹד הֲמוֹן סִפּוּרִים מֵרַבֵּנוּ זַ"ל וּמוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל וּמֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאוּמַן, וְכָךְ נִמְשְׁכוּ הַדִּבּוּרִים מֵהַבֹּקֶר סְבִיבוֹת שָׁעָה עֶשֶׂר, עַד אַחַר הַצָּהֳרַיִם סָמוּךְ לְמִנְחָה, וּמֵרֹב נֹעַם דִּבּוּרָיו, שָׁכַחְנוּ שְׁנֵינוּ בְּאֵיזֶה עוֹלָם אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים, עַד שֶׁתָּפַס שֶׁהִגִּיעַ כְּבָר זְמַן מִנְחָה, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָבוֹא עִמּוֹ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה, וְאָמַר אֵלַי: רְאֵה מַה שֶּׁקָּרָה מֵרֹב הַדִּבּוּרִים, שֶׁשָּׁכַחְתִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לֶאֱכֹל סְעֻדַּת צָהֳרַיִם, וְכֵן דַּרְכִּי לְהַנִּיחַ עַצְמִי לִישֹׁן כְּשָׁעָה אַחַר וָתִיקִין, כִּי אֲנִי כְּבָר קָם בַּחֲצוֹת. וְכָךְ הִפְלִיג לְדַבֵּר עִמִּי מִמַּעֲלַת הַמְּדַבֵּר וּמֵשִׂיחַ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל עִם הַזּוּלַת.

וְכָךְ הָלַכְנוּ בְּיַחַד אֶל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, וְחִזֵּק אוֹתִי מְאֹד בְּכָל מִינֵי דִּבּוּרִים שֶׁל הִתְחַזְּקוּת, וְאָמַר לִי, שֶׁלֹּא אֶתְפַּעֵל מִשּׁוּם בִּרְיָה שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא אָשִׂים לֵב לְמִתְנַגְּדַי, וְאָז אָמַר לִי בְּתוֹךְ דִּבּוּרָיו: צְרִיכִים מְאֹד לְהִשָּׁמֵר אֲפִלּוּ מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁבְּקַלּוּת יְכוֹלִים לְקָרֵר אֶת הַזּוּלַת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא חָסִיד בְּרֶסְלֶב, מֵאַחַר שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ, אֲבָל הוּא לֹא יוֹדֵעַ, שֶׁהָאָדָם הַזֶּה כְּבָר מִזְּמַן הִתְקָרֵר מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן צְרִיכִים מְאֹד לִשְׁמֹר לֹא לְדַבֵּר עִם סְתָם אָדָם, אֲפִלּוּ שֶׁאוֹמֵר שֶׁהוּא מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כִּי הוּא יָכוֹל לְהַפִּיל אוֹתְךָ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, כִּי לֹא יוֹדְעִים לִשְׁמֹר מִמֶּנּוּ, וְכָךְ נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְכֻלָּם הִסְתַּכְּלוּ בְּהִתְפַּעֲלוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, אֵיךְ שֶׁהוּא אֵינוֹ מְפַחֵד לְדַבֵּר וְכוּ', וְהִתְפַּלְּלוּ תְּפִלַּת מִנְחָה, וַאֲנִי הֶאֱרַכְתִּי מְאֹד בִּשְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה, וְהִתְפַּלַּלְתִּי בִּבְכִיּוֹת הֲיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר כָּזֶה בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁיִּמְכְּרוּ אֶת נִשְׁמָתָם בִּשְׁבִיל כַּמָּה דּוֹלָרִים וְכוּ', וּבִקַּשְׁתִּי אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה כְּבָר לִנְסֹעַ חֲזָרָה, אֵינִי רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר שָׁמָּה.

 

מָתַי זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה לְכַתְּחִלָּה?

כָּתַב מָרָן הַשּׁוּעַ' (או"ח סִימָן רלג סָעִיף א'): מִי שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה לְאַחַר ו' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וּלְמַעְלָה, יָצָא. וְעִקַּר זְמַנָּהּ מִט' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וּלְמַעְלָה וְכוּ'.

וְהַבֵּאוּר בָּזֶה כִּי תְּפִלַּת מִנְחָה נִתְקְנָה כְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם שֶׁאַף שֶׁמִּן הַתּוֹרָה זְמַנּוֹ חֲצִי שָׁעָה לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם אַךְ הוּא הָיָה קָרֵב בְּכָל יוֹם לְאַחַר תֵּשַׁע וָחֵצִי שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַיּוֹם (שְׁעָתַיִם וָחֵצִי קוֹדֵם הַלַּיְלָה), מִשּׁוּם שֶׁלְּאַחַר הַקְרָבָתוֹ הָיָה אָסוּר לְהַקְרִיב יוֹתֵר קָרְבָּנוֹת, לָכֵן אֵחֲרוּ זְמַנּוֹ עַל מְנָת שֶׁיּוּכְלוּ הָעָם לְהָבִיא אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם עַד זְמַן זֶה. אַךְ פַּעַם בְּכַמָּה שָׁנִים כְּשֶׁהָיָה חָל עֶרֶב פֶּסַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת, הָיוּ מַקְרִיבִים אוֹתוֹ חֲצִי שָׁעָה לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְעַסֵּק בְּקָרְבַּן פֶּסַח וּבִצְלִיָּתוֹ, כִּי צְלִיָּתוֹ אֵינָהּ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.

לָכֵן לְכַתְּחִלָּה זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה הוּא שְׁעָתַיִם וָחֵצִי קוֹדֵם הַלַּיְלָה (בְּשָׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת) כְּפִי שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים בְּכָל יוֹם וְזוֹ נִקְרֵאת מִנְחָה קְטַנָּה, וּבְדִיעֲבַד אִם הִתְפַּלֵּל לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה (בְּשָׁעוֹת זְמַנִּיּוֹת) מֵחֲצוֹת הַיּוֹם – יָצָא יְדֵי חוֹבָה וְזוֹ נִקְרֵאת מִנְחָה גְּדוֹלָה, וְכָתַב הַמ"ב (ס"ק א') שֶׁיֵּשׁ רִאשׁוֹנִים שֶׁמְּקִלִּים אַף לְכַתְּחִלָּה לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְּדוֹלָה, וּבְהֶעָרוֹת אִישׁ מַצְלִיחַ הֵבִיאוּ דִּבְרֵי הַ'יְּחַוֶּה דַּעַת' שֶׁכָּתַב שֶׁהַמֵּקֵל כְּדִבְרֵיהֶם יֵשׁ לוֹ עַל מִי לִסְמֹךְ, אַךְ כָּתְבוּ שֶׁיֵּשׁ לְכַתְּחִלָּה לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה קְטַנָּה אִם לֹא בִּשְׁעַת הַדְּחָק וְכַיּוֹצֵא וְכֵן פָּסַק בַּהֲלָכָה בְּרוּרָה. וְאִם רוֹצֶה לֶאֱכֹל (הַיְנוּ כַּבֵּיצָה פַּת) אוֹ שֶׁיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, אוֹ שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן בִּזְמַן מִנְחָה קְטַנָּה, יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל לְכַתְּחִלָּה מִנְחָה גְּדוֹלָה (מ"ב שָׁם).

פְּעֻלַּת הַצַּדִּיק לִילָדִים

הֻלַדְתּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זיע"א

[תַּקְצִיר – לְמָרַת פֵייגֶא שֶׁנִּשְּׂאָה לְר' שִׂמְחָה נוֹלְדוּ שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים – שֵׁנִי בָּנִים וּבַת אַחַת]

ר' שִׂמְחָה הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד וְהָיָה עוֹבֵד ה' נִפְלָא דָּבוּק בִּדְבֵקוּת אֱמֶת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְלִפְעָמִים הָיוּ יָמִים שְׁלֵמִים שֶׁהוּא הָיָה עוֹסֵק בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וּבְשֵׁמוֹת וְיִחוּדִים, וּמֵרֹב שֶׁהָיָה דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא לֹא יָדַע אֵיפֹה הוּא נִמְצָא בָּעוֹלָם, וּמֵרֹב שֶׁהָיָה פָּרוּשׂ מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְכֵן מֵרֹב קְדֻשָּׁתוֹ וּדְבֵקוּתוֹ לֹא הָיְתָה לֹא שַׁיָּכוּת לָעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל.

פַּעַם אַחַת יָצָא מִבֵּיתוֹ וְנֶעְלַם מִבֵּיתוֹ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, וְעָסַק אָז בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְבֵקוּת עֲצוּמָה כְּדַרְכּוֹ, וְהִנֵּה הִגִּיעַ עֶרֶב שַׁבַּת־קוֹדֶשׁ, וְאִשְׁתּוֹ מָרַת פֵייגֶא צִפְּתָה שֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ לְשַׁבַּת־קוֹדֶשׁ. וּמֵחֲמַת שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה מְאֹד, עָשְׂתָה בַּבֹּקֶר הַפְרָשַׁת־חָלָה וְיִחֲדָה יִחוּדִים קְדוֹשִׁים כְּדֵי לֵידַע הֵיכָן בַּעְלָהּ, וְאִם יָבוֹא הַבָּיְתָה לְשַׁבַּת־קוֹדֶשׁ, אַךְ לֹא רָאֲתָה דָּבָר, וְהִצְטָעֲרָה מְאֹד מִכָּךְ.

בְּאוֹתָן שָׁנִים הַנָּשִׁים הַצִּדְקָנִיּוֹת הָיוּ רְגִילוֹת לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת שְׁעָתַיִם לִפְנֵי הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁהִיא הִדְלִיקָה אֶת הַנֵּרוֹת, גַּם אָז הִיא יִחֲדָהּ יִחוּד, אַךְ גַּם אָז לֹא רָאֲתָה דָּבָר. וּמִיַּד רָצָה לְצִיּוּן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ וּבָכְתָה שָׁם הַרְבֵּה מְאֹד, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַאִם בַּעְלָהּ יַגִּיעַ לְשַׁבַּת־קוֹדֶשׁ? וְיִחֲדָהּ שָׁם הַרְבֵּה יִחוּדִים עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה אֵלֶיהָ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב וְאָמַר לָהּ: "הוּא יָבוֹא! הוּא כְּבָר נִמְצָא סָמוּךְ לָעִיר".

וְכֵן הָיָה, שֶׁנִּכְנַס ר' שִׂמְחָה מִיַּד לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקִבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת הַמַּלְכָּה, וְהִתְפַּלֵּל בַּאֲרִיכוּת וּבִדְבֵקוּת גְּדוֹלָה מְאֹד. וְאַחַר־כָּךְ נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְהָיְתָה עֲבוֹדַת ה' שֶׁלּוֹ בְּאוֹתוֹ לֵיל שַׁבָּת יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל, הוּא הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לַקִּדּוּשׁ זְמַן רַב, וְהַדְּבֵקוּת וְהַשֵּׁמוֹת וְהַיִּחוּדִים שֶׁיִּחֵד בִּשְׁעַת הַקִּדּוּשׁ וּבִשְׁעַת הָאֲכִילָה הָיוּ לְהַפְלִיא. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן נִתְעַבְּרָה מָרַת פֵייגֶא עִם בְּנָהּ הָרְבִיעִי.

בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַהֵרָיוֹן הָיְתָה רְגִילָה לָלֶכֶת לְצִיּוּן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א וְהִיא הָיְתָה מִתְעַכֶּבֶת שָׁם וּמַרְבָּה בִּתְפִלּוֹת וְיִחוּדִים קְדוֹשִׁים, וְהָיְתָה בּוֹכָה שָׁם הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד, וְהִתְפַּלְּלָה עַל הָעֻבָּר. וְהִיא הָיְתָה מַרְגִּישָׁה הֶאָרוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד שֶׁהֵאִירוּ לָהּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַהֵרָיוֹן עַד הַלֵּידָה, וְכָל יְמֵי חַיֶּיהָ הִיא הָיְתָה מְסַפֶּרֶת עַל אוֹתָן הַהֶאָרוֹת שֶׁהִרְגִּישָׁה אָז.

בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת ה'תקל"ב בְּשַׁבַּת־קוֹדֶשׁ פָּרָשַׁת תַזְרִיעַ שֶׁהָיְתָה גַּם פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ נוֹלָד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, אוֹר הָאוֹרוֹת רַבִּי נַחְמָן זיע"א. הַלֵּידָה הָיְתָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זיע"א בְּאוֹתוֹ חֶדֶר שֶׁבּוֹ הָיָה עוֹבֵד אֶת עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה – עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב צִוָּה שֶׁבֵּיתוֹ יִמָּסֵר לְבִתּוֹ אָדְל, וְהִיא צִוְּתָה שֶׁהוּא יִמָּסֵר לְבִתָּהּ פֵייגֶא, וְלָכֵן הִיא הָיְתָה גָּרָה שָׁם, וּבַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה נוֹלָד רַבֵּנוּ זַ"ל.

בְּשַׁבָּת שֶׁאַחֲרֶיהָ נִכְנַס רַבֵּנוּ זַ"ל לִבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה, וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: נַחְמָן, עַל שָׁם סָבִיו הַקָּדוֹשׁ ר' נַחְמָן הוֹרִידֶנְקֶער זַ"ל. בַּבְּרִית הָיָה נוֹכֵחַ ר' בָּרוּךְ מִמֶּעזְ'בּוּז' שֶׁהָיָה אָחִיהָ שֶׁל מָרַת פֵייגֶא וְהָיָה צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד וּבַעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּכְשֶׁשָּׁמַע אֶת הַשֵּׁם שֶׁקָּרְאוּ לַתִּינוֹק, אָמַר: נַחְמָן עַל שֵׁם: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'" (בְּרֵאשִׁית ה, כט), שֶׁדָּרְשׁוּ עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: צַדִּיק בָּא לָעוֹלָם – טוֹבָה בָּאָה לְעוֹלָם.

מָרַת פֵייגֶא הָיְתָה בַּעֲלַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלָּהּ הָיוּ קוֹרְאִים לָהּ: "פֵיְיגֶלֶה הַנְּבִיאָה", וְהִיא יָדְעָה בְּרוּחַ קָדְשָׁהּ שֶׁהַתִּינוֹק הַזֶּה יִהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד וּמֵרֹב קְדֻשָּׁתוֹ יַחְלְקוּ עָלָיו. הִיא נִגְּשָׁה אֶל אָחִיהָ הַקָּדוֹשׁ – ר' בָּרוּךְ וְאָמְרָה לוֹ: "בָּרוּכְל (כָּךְ הִיא הָיְתָה קוֹרֵאת לְאָחִיהָ הַקָּדוֹשׁ) תְּאַחֵל לוֹ שֶׁלֹּא יַחְלְקוּ עָלָיו". עָנָה לָהּ אָחִיהָ הַקָּדוֹשׁ: "פַיְיגֶלֶה, זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, זֶה כְּבָר אָבוּד, מֻכְרָחִים לַחֲלֹק עָלָיו".

 

בִּתִּי הַיְקָרָה! הַרְגִילִי אֶת עַצְמֵךְ לָדוּן אֶת בַּעֲלֵךְ תָּמִיד לְכַף זְכוּת, כִּי מַה אַתְּ יוֹדַעַת מַה הֵם הַמְתָחִים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו הַיּוֹם בְּעֵת הָעֲבוֹדָה וְהַפַּרְנָסָה שֶׁלּוֹ? כַּמָּה בִּזְיוֹנוֹת סָבַל?! כַּמָּה צְעָקוֹת וּקְלָלוֹת חָטַף מִבַּעַל-הַבַּיִת אוֹ מִסְּתָם בְּנֵי-אָדָם?! וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהוּא בָּא הַבַּיְתָה, הוּא כָּל-כָּךְ מָתוּחַ וּמָלֵא עֲצַבִּים, וְאַתְּ בִּמְקוֹם לָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, אַתְּ עוֹד שׁוֹפֶכֶת עָלָיו אֶת כָּל מַר לִבֵּךְ, וְכָל מַה שֶּׁרַק עָבַר עָלַיִךְ כָּל הַיּוֹם מֵהַיְּלָדִים וּמֵהַשְּׁכֵנִים, וְזֶה מֵעִיק לוֹ עוֹד יוֹתֵר, וּמַכְנִיס בּוֹ מְתָחִים וַעֲצַבִּים, וְהוּא מַתְחִיל לְקַלֵּל וּלְבַזּוֹת אוֹתָךְ וְאֶת הוֹרַיִךְ; וְעַל-כֵּן בִּתִּי הַיְקָרָה! הֲיִי חֲכָמָה, וְאַף שֶׁסָּבַלְתְּ הַיּוֹם הַזֶּה צָרוֹת וּמְרִירוּת הַרְבֵּה מֵהַיְּלָדִים – שֶׁעָשׂוּ לָךְ אֶת הַמָּוֶת, וְכֵן הָיוּ לָךְ צָרוֹת וּמְרִירוּת מֵהַשְּׁכֵנִים אוֹ מֵהַקְּרוֹבִים, זֹאת תְּקַבְּלִי עַל עַצְמֵךְ בְּקַבָּלָה חֲזָקָה – כְּשֶׁבַּעֲלֵךְ בָּא בַּחֲזָרָה מֵהָעֲבוֹדָה, אָז תִּשְׁתְּקִי לְגַמְרֵי, וְאַל תְּסַפְּרִי לוֹ דָּבָר וְלֹא חֲצִי דָּבָר מִכָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַיִךְ בַּיּוֹם הַזֶּה, רַק תְּקַבְּלִי אֶת פָּנָיו בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּתְנַחֲמִי אוֹתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהוּא יֹאמַר וְיִצְעַק כְּנֶגֶד אֵלּוּ הַמְצַעֲרִים וְהַמְּעִיקִים לוֹ, תִּתְּנִי לוֹ אֶת הַצֶּדֶק, וְתַעֲמִידִי פָּנִים כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת מְעַנְיֵן אוֹתָךְ הַכֹּל, וְעַל-יְדֵי-זֶה תַּרְחִיבִי אֶת דַּעְתּוֹ, וְיִתְקָרֵר בֵּין כָּךְ כַּעֲסוֹ וַעֲצַבָּיו, וְתִתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, וְאָז תַּתְחִילִי לְסַפֵּר כָּל מַה שֶּׁמֵּעִיק לְךָ, וְאָז יְקַבֵּל אֶת דְּבָרַיִךְ וְלֹא יִהְיוּ שׁוּם מְרִיבוֹת וּמְתָחִים בַּבַּיִת, אַדְּרַבָּה! תִּהְיֶה הֲבָנָה הֲדָדִית בֵּינֵיכֶם וְאֶחָד יַעֲזֹר לְהַשֵּׁנִי. אִם תֵּלְכִי בִּתִּי הַיְקָרָה עִם בַּעֲלֵךְ בְּצוּרָה כָּזוֹ, אָז תִּתְרַבֶּה הָאַהֲבָה וְהַהֲבָנָה בֵּינֵיכֶם, וְתָדוּרוּ יַחַד בְּשָׁלוֹם וּבְאַחְדּוּת.

[כבוד הבעל ח']

צָרִיךְ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת בְּכָל יוֹם בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה שֶׁנִּתְרַחֵב לוֹ הַמֹּחַ וְהַדַּעַת, וְיָכוֹל לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וְיוֹם מֵחָדָשׁ, וְעַל־יְדֵי תֹקֶף הַשִּׂמְחָה זוֹכִים שֶׁנִּתְאָרֵךְ וְנִתְרַחֵב לוֹ הַיּוֹם, וְזוֹכֶה לְהִתְעַנֵּג בַּעֲרֵבוּת מְתִיקוּת נֹעַם זִיו שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הַמְּאִירָה בְּכָל יוֹם וְיוֹם, וּבְלִי שִׂמְחָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְלִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכֹל יוֹם.

[הודעות נחוצות קיד]

אָחִי הַיָּקָר! רְאֵה לְהַכְנִיס עַצְמְךָ אֶל תּוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתֵדַע שֶׁאֵין שׁוּם בִּרְיָה שֶׁיְכוֹלָה לְהֵיטִיב לְךָ, אוֹ לְהָרַע לְךָ מִבַּלְעֲדֵי רְשׁוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן אַל תִּפְחַד מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, רַק תִּבְטַח בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁתַּכְנִיס בְּעַצְמְךָ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן יִתְחַזֵּק לִבְּךָ וְדַעְתְּךָ, וְלֹא תִּתְיָרֵא וְלֹא תִּתְפַּחֵד מִשּׁוּם בְּרִיָּה, וְיִהְיֶה לְךָ בִּטָּחוֹן חָזָק, עַד שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא יוּכַל לְהָזִיז דַּעְתְּךָ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה עִקָּר הַשְׁלֵמוּת שֶׁצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ וּתְמִימוּתוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ; וְעִקָּר הָאֱמוּנָה – לֵידַע כִּי הַכֹּל בְּיָדוֹ, וְהוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה, וְאֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה – לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כָּל דָּבָר מַה שֶּׁצָרִיךְ בְּפִרְטֵי פְּרָטִיוּת, וְרַק הוּא יָכוֹל לַעֲזֹר וּמִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ שׁוּם בִּרְיָה לֹא יְכוֹלָה לַעֲזֹר לְךָ, וְאָז כְּשֶׁתַּחְקֹק דָּבָר וִידִיעָה זוֹ הֵיטֵב בְּדַעְתְּךָ, תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכְּךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְתַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם בָּעוֹלָם הַבָּא לְבֵיתְךָ הַנִּצְחִי.

[ורעה אמונה יא]

בָּעִתִּים הַלָּלוּ צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלֵדַע אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶׁיַּכְנִיס עַצְמוֹ בִּידִיעוֹת אֵלּוּ, אָז יִחְיֶה חַיִּים אֲמִתִּיִּים חַיִּים נִצְחִיִּים; כִּי זֶהוּ הָעִקָּר, וְכָל הַיַּהֲדוּת תְּלוּיָה רַק בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהָאֱמוּנָה הִיא הַיְּסוֹד וְהָעִקָּר שֶׁבְּכָל הַיַּהֲדוּת, כִּי (תְּהִלִּים קיט, פ): "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כָּל הַמִּצְווֹת צְרִיכוֹת לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לֶאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא צִוָּנוּ לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו, וְהוּא גִלָּה לָנוּ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁזּוֹ תוֹרָתוֹ. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (שַׁבָּת קיט:): 'לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁפָּסְקוּ מִמֶּנָּה אַנְשֵׁי אֲמָנָה'; כִּי הָאֱמוּנָה הִיא הַכֹּל, וְהַכֹּל הוּא אֱמוּנָה. וְאָמְרוּ חֲכָמֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲבוֹדָה זָרָה טז:) 'אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם? יַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה'; הַיְנוּ שֶׁיַּכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְיַחֲזֹר לְעַצְמוֹ תָמִיד אֵיךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ אֶלֶף פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד כְּדַאי לַחֲזֹר עַל זֶה, כִּי הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָמְרוּ (מַכּוֹת כד.): 'בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת', שֶׁנֶּאֱמַר (חֲבַקּוּק ב, ד): "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" – כִּי חֲבַקּוּק הָיָה בֶּן הַשּׁוּנַמִּית שֶׁנּוֹלַד עַל־יְדֵי תְפִלַּת אֱלִישָׁע שֶּׁהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָהּ, וְעַל־כֵּן דַּיְקָא הוּא הֶעֱמִיד אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל מִדַּת הָאֱמוּנָה, כִּי יָדַע כִּי הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְתֵכֶף־וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם חָזָק בֶּאֱמוּנָה, אָז יִשְׁמֹר אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְיַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית, וְיִתְבָּרֵךְ בְּכָל הַבְּרָכוֹת. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה נא): 'כָּל מִי שֶׁהוּא נֶאֱמָן, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵבִיא בְּרָכוֹת עַל יָדוֹ'. כִּי (תַּעֲנִית ח.): 'אֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל בַּעֲלֵי אֱמוּנָה' – כִּי כָּל הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת לְעוֹלָם רַק בִּזְכוּת אֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִים לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ כָּל־יְמֵי חַיָּיו בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, וְזֶה אֲשֶׁר יַמְשִׁיךְ עָלָיו כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת הַטּוֹבוֹת.

[הודעות נחוצות כג]

 

רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אָמַר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ל"ד): הָעִקָּר – לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ אֶל הַנְּקֻדָּה, הַשַּׁיָּכָה אֶל לִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת, עַל-יְדֵי-זֶה יִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ כָּל הַחֲרָפוֹת, הַמְשַׁבְּרִים אֶת לִבּוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם; כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא, שֶׁיִּתְפַּלֵּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ בָּעֵת הַזֹּאת דַּיְקָא, כְּגוֹן, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַכְשָׁו קִנְאָה וְשִׂנְאָה עַל אֶחָד, וְדָבָר זֶה מְבַלְבְּלוֹ עַכְשָׁו מְאֹד – לֹא יְבַקֵּשׁ עַכְשָׁו עַל שְׁמִירַת הָעֵינַיִם אוֹ עִנְיָן אַחֵר, רַק מַה שֶּׁצָּרִיךְ עַכְשָׁו בָּעֵת הַזֹּאת, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לִשְׁבֹּר אֶת הַחֲרָפוֹת, וִיתַקֵּן שִׁבְרוֹן לִבּוֹ מַה שֶּׁבָּא לוֹ מֵחֲמַת קִנְאָה וְשִׂנְאָה; וְכֵן כְּשֶׁהוֹלֵךְ עַל הָרְחוֹב, וְנִשְׁבָּר לִבּוֹ, שֶׁנִּכְשָׁל בְּהִסְתַּכְּלוּת רָעוֹת – לֹא יְבַקֵּשׁ אָז עַל קִנְאָה וְשִׂנְאָה, רַק יְבַקֵּשׁ עַל שְׁמִירַת הָעֵינַיִם; וְכֵן כְּשֶׁהוּא בְּעַצְבוּת, יִתְפַּלֵּל עַל שִׂמְחָה – תָּמִיד יִתְפַּלֵּל עַל אוֹתוֹ מִדָּה וְעִנְיָן, שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּאוֹתָהּ הָעֵת, אֲשֶׁר מְשַׁבֵּר אָז אֶת לִבּוֹ. וּכְשֶׁיַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ אֶל הַנְּקֻדָּה, הַשַּׁיֶּכֶת אֶל לִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת, עַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְיַשְׁרוּת לֵב, וְיָאִיר לוֹ תָּמִיד אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ.

[הודעות נחוצות צד]

 

אָמְנָם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הוּא דָּבָר קָשֶׁה מְאֹד. וּבִפְרָט שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הִזְהִירָנוּ שֶׁלֹּא לְהִתְעַנּוֹת כְּלָל, וּבְפֵרוּשׁ גִּלָּה לָנוּ, שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ בִּימֵי נְעוּרָיו אֶת מַעֲלַת הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת, לֹא הָיָה מִתְעַנֶּה וּמְסַגֵּף כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה אֶת הַגּוּף שֶׁלּוֹ, כִּי הַתַּעֲנִית מְאֹד מְאֹד קָשָׁה. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית יא.) : הַאי בַּר בֵּי רַב דְּיָתִיב בְּתַעֲנִיתָא לֵיכוֹל כַּלְבָּא לְשֵׁירוּתֵיהּ [תַּלְמִיד חָכָם שֶׁיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית, שֶׁיֹּאכַל כֶּלֶב אֶת אֲרוּחָתוֹ]. וְלָכֵן הַבַּת מֶלֶךְ, שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה, הוֹרִידָה מִמֶּנּוּ אֶת הַסִּגּוּף שֶׁל תַּעֲנִית, כִּי יָדְעָה שֶׁזֶּה קָשֶׁה מְאֹד לָאָדָם לְהִתְעַנּוֹת, וּבִפְרָט בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן אָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר הָרַע מְאֹד, כִּי זֶה טֶבַע שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזוֹ עֲבוֹדָה, אֲזַי הוּא רוֹצֶה לִמְנֹעַ אוֹתוֹ, וּבִפְרָט בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוֹלֵךְ לְהַגִּיעַ אֶל שְׁלֵמוּתוֹ, אָז הוּא מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר. (הַיְנוּ שֶׁהַבַּת מֶלֶךְ אָמְרָה לוֹ, שֶׁעַתָּה תָּקֵל עָלָיו הָאַזְהָרָה, וְלֹא יִהְיֶה מֻזְהָר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל). הַיְנוּ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְעַנּוֹת, כִּי הוּא דָּבָר קָשֶׁה מְאֹד לַעֲמֹד בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן.

עִקַּר הָעֵצָה לְהִנָּצֵל מִפְּגַם־הַבְּרִית – תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂמְחָה

בְּנִי הַיָּקָר! עָלֶיךָ לָדַעַת, אֲשֶׁר עִקַּר עֲצָתְךָ לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הָעוֹבֵר עָלֶיךָ – לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, כְּמַאֲמָר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָנִים כא, לו): כְּשֶׁהַמֹּחִין הֵם בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר, עַל־יְדֵי פְּגַם־הַבְּרִית שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, עִקַּר הָעֵצָה לִצְעֹק קוֹלֵי קוֹלוֹת בִּתְפִלָּה, לְהִתְפַּלֵּל בְּחִיּוּת אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הַתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב, סִימָן נה): אִם מִתְפַּלְּלִים כָּל יוֹם הַשָּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בְּחִיּוּת וּבִדְבֵקוּת, מַמְשִׁיכִים עַל עַצְמָם אוֹר זְכוּת אָבוֹת; אַבְרָהָם תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה, יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, וְעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלְּלִים הַתְּפִלּוֹת הַלָּלוּ, מַמְשִׁיכִים עַל עַצְמָם הָאוֹרוֹת שֶׁל הָאָבוֹת, אוֹמֵר הַזֹּהַר (שְׁלַח קעד.): 'בַּאֲתַר דְּאִית תָּמָן אָבוֹת, אִית תָּמָן שְׁכִינְתָּא'; הֵיכָן שֶׁנִּמְצָאִים הָאָבוֹת, שָׁם נִמְצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הֵיכָן שֶׁיֵּשׁ דְּבֵקוּת שֶׁמִּתְפַּלְּלִים הַשָּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בְּחִיּוּת, מַמְשִׁיכִים שָׁם אֶת הַשְּׁכִינָה.

וְכֵן תַּרְגִּיל עַצְמְךָ לֵילֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי־אָדָם, וּתְסַפֵּר וְתָשִׂיחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבְךָ, וּבִפְרָט אִם יֵשׁ בְּסָמוּךְ הָרִים וְשָׂדוֹת, תֵּצֵא בֵּין הֶהָרִים וְתִכָּנֵס בִּפְנִים רָחוֹק, חוּץ לַיִּשּׁוּב, וְתִצְעַק הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּטַהֵר לְךָ אֶת לִבְּךָ, אֶת עֵינֶיךָ וּרְמַ"ח אֵבָרֶיךָ וְשָׁסָ"ה גִּידֶיךָ, וְרַק זוֹ הָעֵצָה לְבָחוּר אֲשֶׁר בּוֹעֵר בּוֹ יִצְרוֹ – שֶׁיִּתְחַנֵּן הַרְבֵּה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיַּצִּילוֹ מֵהַיֵּצֶר־הָרָע הַזֶּה.

וְתֵדַע לְךָ, שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְאֹד חֲשׁוּבָה תְּפִלָּה, וְאִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ מַהִי תְּפִלָּה, הָיִיתָ תָּמִיד מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְהַבֵּן אֶל אָבִיו.

וְרַבֵּנוּ זַ"ל הִקְפִּיד עַל כָּל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁיְּדַבֵּר בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וּבִפְרָט בָּחוּר צָעִיר, שֶׁצָּרִיךְ זִוּוּג, אֵינוֹ יָכוֹל לְמָצְאוֹ, אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְבּוֹדֵד לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

לָכֵן אֲבַקֵּשׁ אוֹתְךָ מְאֹד, בְּנִי הַיָּקָר אֲשֶׁר אַתָּה בָּחוּר צָעִיר, בָּחוּר טוֹב, בָּחוּר יָקָר, אֲשֶׁר אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ מְאֹד, מֵעָתָּה כְּבָר תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַל זִוּוּג הָגוּן, וּמַה שֶּׁתְּפִלָּה פּוֹעֶלֶת, שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ פּוֹעֵל. וְאִם תְּבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילְךָ מֵהַיֵּצֶר־הָרָע, וְתִלְמַד תּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (קִדּוּשִׁין ל:): 'בָּרָאתִי יֵצֶר־הָרָע, בָּרָאתִי תּוֹרָה תַּבְלִין כְּנֶגְדּוֹ'; אֲזַי תִּהְיֶה מֻבְטָח, שֶׁתִּנָּשֵׂא בְּקָרוֹב, וְתָקִים בַּיִת לְתִפְאָרָה, וְהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרֶה בֵּינֵיכֶם. הָעִקָּר אַל תִּתְיָאֵשׁ, אַף בַּמַּצָּבִים הַקָּשִׁים וְהָרָעִים בְּיוֹתֵר, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אָסוּר לְךָ לִפֹּל בַּחֲלִישׁוּת הַדַּעַת וּבְיֵאוּשׁ, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלַּת בַּר־יִשְׂרָאֵל – שֶׁהוּא עַקְשָׁן גָּדוֹל וְשׁוּם דָּבָר לֹא יָכוֹל לְהַפִּילוֹ.

וְלָכֵן אֲבַקֶּשְׁךָ לִשְׂמֹחַ מְאֹד עַל נֹעַם חֶלְקְךָ, וְלִרְקֹד בְּכָל יוֹם רִקּוּדִים שֶׁל שִׂמְחָה, לְהִתְחַזֵּק בְּכָל־מִינֵי פְּעֻלּוֹת, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה הַיֵּצֶר־הָרָע מַכְנִיס בָּאָדָם דִּכָּאוֹן וְעַצְבוּת, וּבִפְרָט בָּחוּר צָעִיר הַנּוֹפֵל בִּפְגַם־הַבְּרִית, הוּא נִכְנָס בְּדִכָּאוֹן, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה מֵּעִיק לוֹ וּמַה מְּצַעֵר אוֹתוֹ, רַק הַצַּדִּיק יוֹדֵעַ אֶת הַמִּתְחוֹלֵל בְּנַפְשׁוֹ. וְלָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית זֶה רַק שִׂמְחָה. וְכֵן אָמַר (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָן קסט): אִם אָדָם יִהְיֶה תָּמִיד בְּשִׂמְחָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ יִשְׁמֹר אוֹתוֹ מִפְּגַם־הַבְּרִית; לָכֵן תַּעֲשֶׂה כָּל־מִינֵי פְּעֻלּוֹת לִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה, וּתְשַׂמַּח אֶת זוּלָתְךָ, וּתְדַבֵּר עִמּוֹ תָּמִיד דִּבּוּרֵי הִתְחַזְּקוּת. וְכֵן רְאֵה לָקַחַת עַצְמְךָ בְּיָדֶיךָ, וְתַתְחִיל לִלְמֹד בְּכָל יוֹם: מִקְרָא, מִשְׁנָה, גְּמָרָא, בְּהַתְמָדָה רַבָּה מְאֹד, עַל־פִּי סֵדֶר־דֶּרֶךְ־הַלִּמּוּד שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, הַמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת־הָרַ"ן, סִימָן עו, וְאָז תִּנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר־הָרָע, וְתִרְאֶה שֶׁתַּהֲרֹג וְתַשְׁמִיד אוֹתוֹ לְגַמְרֵי. הָעִקָּר – רְאֵה לְהַכְנִיס דִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּתוֹךְ לִבְּךָ, וְאָז יִשְׁתַּנֶּה כָּל תּוֹכְךָ, וְתִהְיֶה הַמְאֻשָּׁר בְּיוֹתֵר בְּחַיֶּיךָ. אַשְׁרֵי הַמַּחְדִּיר דִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּתוֹךְ לִבּוֹ, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ וְיִרְדְּפוּ אֶל . . . נֵרוֹ יָאִיר.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ, וּמְאֹד מְאֹד אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ צַדִּיק, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר פַּעַם לְאֶחָד, אִם אַתָּה רוֹצֶה תִּרְצֶה עִם רָצוֹן אֲמִתִּי, כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁרוֹצֶה בְּרָצוֹן חָזָק, לְבַסּוֹף הוּא מַצְלִיחַ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן, וְאֵיךְ שֶׁרוֹצִים כָּךְ נִהְיָה, וְלָכֵן תִּתְחַזֵּק בְּרָצוֹן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יַעֲזֹר לְךָ שֶׁתִּזְכֶּה לְהִדַּבֵּק בּוֹ תָּמִיד.
הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

ספורי נסים מהדפסת אשר בנחל

מספר ב.מ: בחסדי השם יתברך נולדה לנו בת, אני ואשתי שמחנו מאוד על המתנה הגדולה שקיבלנו מהקדוש ברוך הוא, לאחר כמה חודשים ראינו שהילדה אינה מסתכלת ואינה מתייחסת אלינו ולא מחייכת בכלל, היא אפילו לא היתה מוכנה שינשקו ויחבקו אותה. הרופאים שלחו אותנו לבדיקת שמיעה וראיה – אך הבדיקות יצאו תקינות, לבסוף היא אובחנה שהיא על ה'רצף', הרופאים ניבאו לנו שחורות ואמרו שרוב הסיכויים שהיא תהיה סיעודית ל"ע וההתפתחות שלה תהיה בקושי. היינו מאוד שבורים ורצוצים מזה, כשהילדה הגיע לגיל שנתיים וחצי עשינו הדפסה של 'אשר בנחל', כבר באותו יום התחילה הישועה – באותו יום הילדה התחילה לתקשר איתנו ולחייך לנו והייתה מראה לנו פנים שוחקות, ומכאן ואילך ההתפתחות שלה התקדמה מאוד, עד כדי כך שהצוות במוסד החינוכי שלה לא הפסיק להתפעל מההתקדמות וההתפתחות ושיתוף הפעולה שבא מצידה. כיום היא מדברת ומתקשרת ומשחקת עם כל האחים, ואנו מודים להשם יתברך על גודל הנס שעשה עמנו בזכות הבטחת הצדיק – אשרנו שזכינו!!!