ענין אכילת מאכלי חלב בחג השבועות

מוֹהַרָא"שׁ זַ"ל אָמַר טַעַם נִפְלָא לַאֲכִילַת מַאֲכְלֵי חָלָב בְּבֹקֶר חַג הַשָּׁבוּעוֹת, אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה נַעֲשֵׂינוּ כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, וְכְתִינוֹק שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, וְעִקַּר מַאֲכַל הַתִּינוֹק הוּא רַק חָלָב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָתֵת בָּשָׂר לְתִינוֹק לֶאֱכֹל, רַק מַאֲכְלֵי חָלָב, וְזֶה רֶמֶז גָּדוֹל לְמִדַּת הַהִתְחַדְּשׁוּת, שֶׁאָדָם יִהְיֶה תָּמִיד בְּעֵינָיו כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים קלא, ב): "כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי"; הַיְנוּ כְּתִינוֹק שֶׁנּוֹלַד, שֶׁכָּל חִיּוּתוֹ הִיא מֵחָלָב, וְדוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ (עַיֵּן 'דְּרָשׁוֹת חֲתַם סוֹפֵר' לְשָׁבוּעוֹת דַּף רפה ע"ב): מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם (בְּמִדְבַּר כח, כו): רָאשֵׁי תֵּבוֹת 'מֵחָלָב'; רֶמֶז לְמַאֲכְלֵי חָלָב בְּשָׁבוּעוֹת, "מִנְחָה חֲדָשָׁה" דַּיְקָא, הַמְרַמֶּזֶת עַל מִדַּת הַהִתְחַדְּשׁוּת, שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ אִם לֹא לָמַד עַד עַכְשָׁו, יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לְהַתְמִיד בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם שִׁעוּרִין כְּסִדְרָן: מִקְרָא, מִשְׁנָה, גְּמָרָא, מִדְרָשׁ. וְאָז בְּכֹחַ חַג הַשָּׁבוּעוֹת יְקַבֵּל כֹּחַ גָּדוֹל לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ, וּלְהַתְמִיד מְאֹד בַּתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן א'): חָלָ"ב רָאשֵׁי תֵּבוֹת (תְּהִלִּים קט, כב): לִ'בִּי חָ'לַל בְּ'קִרְבִּי.

כִּי כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ לִהְיוֹת כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה בְּכָל עֵת, וְהוּא בְּעֵינָיו כְּתִינוֹק שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, הַצָּרִיךְ לִינֹק חָלָב, בָּזֶה הוֹרֵג הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי, וְנִתְקַיֵּם בּוֹ לִ'בִּי חָ'לַל בְּ'קִרְבִּי. וְלָכֵן מֵחַג הַשָּׁבוּעוֹת נִמְשָׁךְ כֹּחַ מְיֻחָד לָאָדָם לִלְמֹד תּוֹרָה כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ בְּאַהֲבָה וּבְחֵשֶׁק גָּדוֹל, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹשֶׂה בּוֹ הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, כִּי יִזְכֶּה בְּכֹחַ חַג הַשָּׁבוּעוֹת לְהַתְמִיד בַּתּוֹרָה כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ.

וְכֵן הָיָה אֵצֶל מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, שֶׁפַּעַם בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת בְּעֵת פְּתִיחַת הָאָרוֹן, הוֹצִיא מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְנִכְנַס לְהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה, וְאָמַר בְּקוֹל רָם: "אַ נַיֶיע תּוֹרָה! אַ נַיֶיע תּוֹרָה!" (תּוֹרָה חֲדָשָׁה… תּוֹרָה חֲדָשָׁה…). וְהִתְחִיל לִרְקֹד עִם סֵפֶר הַתּוֹרָה מִסָּבִיב לַבִּימָה בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, כְּמוֹ בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה מַמָּשׁ, וְהִתְעוֹרְרוּ כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מְאֹד. וְלָכֵן רָאוּי לְכָל אָדָם לְהִתְעוֹרֵר בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וּלְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל מִינֵי קַבָּלוֹת טוֹבוֹת בְּעִנְיַן לִמּוּד הַתּוֹרָה, וְלֹא יַנִּיחַ אֶת הָעַצְבוּת אֶצְלוֹ כְּרֶגַע, כִּי אֲפִלּוּ אִם לֹא זָכָה עַד עַכְשָׁו לִלְמֹד תּוֹרָה כָּרָאוּי, אֲבָל מֵחַג הַשָּׁבוּעוֹת וָהָלְאָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, וּלְקַבֵּל הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ מַמָּשׁ.

[שיחות מוהרא"ש על המועדים]

 

איזה חשבון הנפש ראוי לעשות בלילה האחרון של ספירת העומר?

שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ וְיִרְדְּפוּ לִכְלָלִיּוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים, חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב, תַּלְמִידֵי "הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ" דִּי בְּכָל אֲתָר וַאֲתַר, הֲוָיָ"ה עֲלֵיהֶם יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ תָּמִיד.

אַחַי וְרֵעַי הַיְקָרִים! עָבְרוּ מ"ח יָמִים מֵהַסְּפִירָה, וְאָנוּ עוֹמְדִים כְּבָר מוּכָנִים בְּעוֹד יוֹם לַעֲמֹד בַּמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב, לְקַבֵּל מֵחָדָשׁ אֶת הַתּוֹרָה בְּחֵשֶׁק וּבִתְשׁוּקָה חֲדָשָׁה, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת לְעַצְמֵנוּ חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, אֵיךְ וּבַמֶּה עָבְרוּ עָלֵינוּ כָּל יְמֵי הַסְּפִירָה, הַאִם הָיְתָה הַהֲכָנָה כָּרָאוּי, הַאִם הִתְמַדְנוּ בַּתּוֹרָה בְּכָל אֵלּוּ הַיָּמִים, בְּאֹפֶן כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב נוּכַל לְהִתְפָּאֵר, שֶׁתְּהִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טִיַּלְנוּ בַּתַּנַ"ךְ, מִשְׁנָיוֹת, בַּבְלִי, יְרוּשַׁלְמִי, תּוֹסֶפְתָּא, רַמְבַּ"ם, טוּר, שֻׁלְחָן עָרוּךְ, מִדְרָשׁ רַבָּה, וּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא, מְכִילְתָּא, סִפְרָא, סִפְרִי, זֹהַר, תִּקּוּנִים וְכוּ' וְכוּ' וְכוּ', אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וְנִכְנֶסֶת בּוֹ תְּשׁוּקַת חֲמִידוּ דְּאוֹרַיְתָא, יָכוֹל לְסַיֵּם אֶת כָּל זֹאת וְיוֹתֵר מִזֶּה, כַּאֲשֶׁר נִמְצָא בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁלֹּא הִטְעוּ אֶת עַצְמָם בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל.

עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי כָּל זֶה הָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ תָּמִיד לְהָפִיץ אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל בָּעוֹלָם, וּבְיוֹתֵר בֵּין תַּלְמִידָיו, וְהָיָה מְעוֹרְרָם עַל הַתְמָדַת הַלִּמּוּד, הַתְמָדָה בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, כִּי בְּפֵרוּשׁ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הָרַ"ן, סִימָן עו), כִּי בַּעַל הַשָּׂגָה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּלִי שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה.

וּבִפְרָטִיּוּת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, אֵיךְ שֶׁקִּלְקֵל אֶת נִשְׁמָתוֹ, אִי אֶפְשָׁר לְטַהֲרוֹ בְּלִי לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל שׁוּם מַדְרֵגָה שֶׁל דְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי הַתְמָדָה וּתְשׁוּקָה בַּלִּמּוּד. וְעַל-כֵּן כָּל אֵלּוּ שֶׁזָּכוּ לְהִסְתּוֹבֵב סְבִיב מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, זָכוּ לְמַדְרֵגוֹת נִפְלָאוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הֲכָנָתוֹ וְהַתְמָדָתוֹ וּדְבֵקוּתוֹ עִם נְקֻדַּת הָאֱמֶת.

וְיָדוּעַ אֶצְלֵנוּ, כִּי הַדֶּרֶךְ הָיְתָה, שֶׁבְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת בָּאוּ וְנִתְקַבְּצוּ כָּל תַּלְמִידֵי מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל מִכָּל הָעֲיָרוֹת לִהְיוֹת בְּצַוְתָּא עִמּוֹ, וְהוּא הִשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת עֲרֵבוּת נְעִימוּת זִיו יְדִידוּת אוֹרוֹ הַגָּנוּז שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה. וְהַדֶּרֶךְ הָיְתָה, שֶׁכְּבָר בָּאוּ לְיוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַסְּפִירָה, הַיְנוּ לִהְיוֹת עִמּוֹ אִתּוֹ יַחַד בְּעֵת הַסְּפִירָה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁאָז בַּלַּיְלָה, לֵיל מ"ט, הָיְתָה הִתְעוֹרְרוּת יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים, תַּלְמִידֵי מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת יֵשׁ אָז מַה לְּהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית. אַיֵּה הֵיכָן עָבְרוּ יְמֵי הַסְּפִירָה, וּבַמֶּה וְאֵיךְ עָבְרוּ יְמֵי הַסְּפִירָה?! סוֹף כָּל סוֹף אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְשׁוּם קְדֻשָּׁה, לְשׁוּם דַּעַת וְהַשָּׂגָה, לְשׁוּם רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, בְּלִי שֶׁיָּכִין אֶת עַצְמוֹ. וְעִקַּר הַהֲכָנָה הוּא הַהַתְמָדָה אֶל הַדָּבָר הַהוּא שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָזֶה, הַיְנוּ מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּלְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי נִפְלָא כְּמוֹ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי מַמָּשׁ, הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ בְּהַתְמָדָה וּבִתְשׁוּקָה עֲצוּמָה לְהַתְמִיד בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְטַיֵּל וְלִהְיוֹת בְּכָל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהִתְבּוֹדֵד הַרְבֵּה עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ.

מָה אֹמַר לָכֶם! בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, הַכֹּל נֶעְלָם וְנִסְתָּר לְגַמְרֵי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא בִּמְקוֹם אוֹר רוֹאִים חֹשֶׁךְ, בִּמְקוֹם הַתְמָדָה נִכְנֶסֶת עַצְלוּת וְהִתְרַשְׁלוּת, בִּמְקוֹם שִׂמְחָה נִכְנֶסֶת עַצְבוּת וּכְבֵדוּת, עַד שֶׁהָרַע וְהַשֶּׁקֶר וְהַטֻּמְאָה וְהָעַצְבוּת גּוֹבְרִים וּמְכַסִּים אֶת הַטּוֹב וְהָאֱמֶת וְהַטָּהֳרָה וְהַשִּׂמְחָה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁבָּאִים וְנִכְנָסִים לֵצִים מִבַּחוּץ, אֲשֶׁר הֵם הֵם הַנְּחָשִׁים וְהַשְּׂרָפִים הַשּׂוֹרְפִים אֶת הַנְּשָׁמוֹת, כִּי כָּל דִּבּוּר לֵיצָנוּת הוּא כְּמוֹ אָדָם הַנָּחָשׁ, אֲשֶׁר נִכְנָס בְּתוֹךְ הָאָדָם, וְהוֹרֵג אוֹתוֹ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, סוֹף כָּל סוֹף אָנוּ רוֹאִים שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית אַחֶרֶת בָּעוֹלָם רַק לַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הִנֵּה יוֹם הִנֵּה לַיְלָה, וּמְאוּמָה לֹא נִשְׁאָר מֵהַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, רַק מַה שֶּׁזָּכוּ לַחֲטֹף בּוֹ, הַיְנוּ הַתְּפִלּוֹת: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, מַעֲרִיב, חֲצוֹת, כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ: בִּרְכַּת-הַמָּזוֹן וּבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִין וְכוּ', כָּל מַה שֶּׁזָּכוּ לַחֲטֹף בַּתּוֹרָה: מִקְרָא, מִשְׁנָה, גְּמָרָא, מִדְרָשׁ וְכוּ' וְכוּ', רַק זֶה נִשְׁאָר מֵהָאָדָם.

וְאַף שֶׁדָּבָר זֶה בָּרוּר לְכָל בַּר דַּעַת בָּרוּר וּמְזֻכָּךְ, אַף-עַל-פִּי-כֵן רוֹאִים אֵיךְ שֶׁהַבַּעַל-דָּבָר יַעֲשֶׂה כָּל מַה שֶּׁבִּיכָלְתּוֹ לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָאָדָם תָּמִיד בְּיֵאוּשׁ וּבְמָרָה שְׁחוֹרָה, בְּעִצָּבוֹן וּבְדִכָּאוֹן, וְיִשְׁבֹּר אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, וְיַכְנִיס בּוֹ כְּבֵדוּת עֲצוּמָה וְעַצְלוּת לֹא לִלְמֹד וְלֹא לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא לְהִתְבּוֹדֵד וְלֹא לִרְקֹד וְלִשְׂמֹחַ.

וְעַל-כֵּן, אֲהוּבַי, אַחַי וְרֵעַי הַיְקָרִים! חִזְקוּ וְאִמְצוּ מְאֹד מְאֹד עַל-כָּל-פָּנִים מֵרֶגַע זֶה לַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתַתְמִידוּ בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, וּבִשְׁקִידָה עֲצוּמָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּרְאוּ לִטֹּל וְלִהְיוֹת בְּכָל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְתֶאֱחָזוּ אֶת עַצְמְכֶם בְּיַחַד בְּאַהֲבָה וּבְאַהֲבָה יְתֵרָה, וְאָז דַּיְקָא תּוּכְלוּ לְקַבֵּל מֵרַבֵּנוּ זַ"ל מְלֹא הַפָּנִים, אִישׁ אִישׁ כְּפִי הֲכָנָתוֹ וְהִתְחַזְּקוּתוֹ.

הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְכֶם…

איזה רמזים הוציא מוהרא"ש מדיבורים של גוי?

בֹּקֶר יוֹם שֵׁנִי כ"ט שְׁבָט לְסֵדֶר תְּרוּמָה ה'תשל"ב.

מוֹהֲרָא"שׁ סִפֵּר: נָסַעְתִּי עִם עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים בְּטֶקְסִי (מוֹנִית), וְהַנֶּהָג הָיָה עָרֵל, וְהִתְקוֹטֵט עִם אֶחָד, כִּי הַלָּה רָצָה לְהַרְאוֹת לוֹ הַדֶּרֶךְ הֵיכָן לִנְסֹעַ, וְהוּא צָעַק שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ הַדֶּרֶךְ, וּבֵין כָּךְ נִתְהַוָּה רִיב בֵּינֵיהֶם, וּמִכְּלָל דִּבְרֵי הֶעָרֵל הוֹצֵאתִי דִּבּוּרִים אֵלּוּ: "כָּל אֶחָד הִתְרַגֵּל כְּבָר בְּדַרְכּוֹ, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין דֶּרֶךְ קַלָּה מִזּוֹ", "אֲפִלּוּ אֶחָד בָּא וְרוֹצֶה לְהַרְאוֹת לוֹ דֶּרֶךְ קַלָּה, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לוֹ, כִּי כָּל־כָּךְ נִתְרַגֵּל בְּדַרְכּוֹ", "אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַזְּמַן יָקָר מְאֹד מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לִקְנוֹתוֹ בְּשׁוּם מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם", "רְאֵה וְגַם רְאֵה אֵיךְ אַתָּה מְבַלֶּה וּמְבַטֵּל אֶת הַזְּמַן הַיָּקָר בְּפִטְפּוּטֵי דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מַעֲלִים וּמוֹרִידִים כְּלָל", וְאַף שֶׁהֶעָרֵל לֹא הִתְכַּוֵּן בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ כְּלָל רַק בְּזִלְזוּל אֲמָרָם, אֲבָל אִם מַטִּים אֶת הָאֹזֶן הֵיטֵב, יוֹדְעִים שֶׁאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְלָמָה הֻצְרַכְתִּי לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים אֵלּוּ? אֶלָּא לְעוֹרֵר אוֹתִי לַעֲזֹב אֶת דַּרְכִּי הָרָעָה שֶׁהֻרְגַּלְתִּי בָּהּ, וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַצַּדִּיק הָרוֹצֶה לְהַרְאוֹת לִי דֶּרֶךְ קַלָּה וּנְעִימָה, וְכֵן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמֹר זְמַנִּי, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לִקְנוֹתוֹ בְּשׁוּם מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֶשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד לִבְלִי לְבַלּוֹת אֶת הַזְּמַן בְּפִטְפּוּטֵי דְּבָרִים.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ה', מִכְתָּב תרו]

מתוך ייסורים גדולים – מוסר נפשו לחזק בחור שצמא לדבר רבנו ז"ל

יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר תְּצַוֶּה ח' אֲדָר ה'תשל"ב.

מוֹהֲרָא"שׁ סִפֵּר: זֶה לִי שְׁנֵי יָמִים שֶׁאֵינִי בְּקַו הַבְּרִיאוּת, לֹא עָלֵינוּ, וּבְיוֹם שֵׁנִי בָּעֶרֶב נֶחֱלַשְׁתִּי כָּל־כָּךְ עַד שֶׁנִּתְעַלַּפְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים, וּכְבָר נִדְמֶה הָיָה לִי שֶׁבָּא קִצִּי, חַס וְשָׁלוֹם, מֵרֹב יְסוּרַי לֹא עָלֵינוּ, וְקַמְתִּי כְּשָׁעָה אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה בְּחֻלְשָׁה גְּדוֹלָה וּבְשִׁבְרוֹן לֵב גָּדוֹל מְאֹד, וּפֵרַשְׁתִּי שִׂיחָתִי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהִפְצַרְתִּי בִּתְפִלָּה רַבָּה, שֶׁיִּשְׁלַח לִי רְפוּאָה, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הִתְחַלְתִּי לְהַזִּיעַ הַרְבֵּה, וּמֵאָז יֵשׁ לִי שִׁנּוּי לְטוֹבָה בְּכָל שָׁעָה, תְּהִלָּה לָאֵל.

וְאֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה בְּתֹקֶף חֻלְשָׁתִי קֹדֶם שֶׁרָצִיתִי לֵילֵךְ לִישֹׁן, נִכְנַס אֶצְלִי בָּחוּר אֶחָד הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל דַּרְכֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְדִבַּרְתִּי אִתּוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת, (וְגַם הוּא נִפְגַּם מְאֹד בְּחֵטְא הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן), וּתְהִלָּה לָאֵל, דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ הַרְבֵּה מְאֹד וְחִזַּקְתִּיו, וְיָצָא מִמֶּנִּי אִישׁ אַחֵר לְגַמְרֵי, וְלָקַח מִמֶּנִּי הַרְבֵּה סְפָרִים מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל… וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן בְּכֹחִי שֶׁאוּכַל לֵילֵךְ בַּלַּיְלָה לַשִּׁעוּר שֶׁלָּנוּ, וּלְדַבֵּר וְלָשִׂיחַ יָחַד מִדְּבַר רַבֵּנוּ זַ"ל, וּבִזְכוּת זוֹ יִשְׁלַח לִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.

[שָׁם מִכְתָּב תרט]

מִי שֶׁקָּנָה מַתָּנָה לְאִשְׁתּוֹ לִכְבוֹד חַג הַשָּׁבוּעוֹת וְלִפְנֵי כְּנִיסַת הֶחָג הֵנִיחַ אַרְנָק עַל הָאֲרִיזָה, הַאִם מֻתָּר בְּיוֹם טוֹב לְטַלְטֵל אֶת הָאַרְנָק בִּשְׁבִיל לָקַחַת אֶת הַמַּתָּנָה?

בְּעִנְיַן קְנִיַּת מַתָּנָה לְאִשְׁתּוֹ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת כָּתַב מָרָן הַשּׁוּעַ' (או"ח סִימָן תקכט סָעִיף ב'): חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בַּמּוֹעֵד, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכָל הַנִלְוִים אֵלָיו. כֵּיצַד מְשַׂמְּחָן? הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים, וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶם בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין כְּפִי מָמוֹנוֹ.

נִמְצָא שֶׁלִּקְנוֹת מַתָּנָה לְאִשְׁתּוֹ לִכְבוֹד הַמּוֹעֵד, זֶה לֹא בְּגֶדֶר שֶׁל 'הַנְהָגָה טוֹבָה' אֶלָּא זֶה חִיּוּב מִדִּין שׁוּעַ', כָּל אֶחָד כְּפִי מָמוֹנוֹ מְחֻיָּב לִקְנוֹת מַתָּנָה לְאִשְׁתּוֹ בְּכָל מוֹעֵד וּמוֹעֵד.

וּלְגַבֵּי נִדּוֹן הַשְּׁאֵלָה אִם מֻתָּר לְטַלְטֵל אֶת הָאַרְנָק עַל מְנָת לָקַחַת אֶת הַמַּתָּנָה – כָּתַב הָרַמָ"א (שָׁם סִימָן תקט סָעִיף ז'): וּמֻתָּר לְטַלְטֵל מֻקְצֶה לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ וְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. וְדִיֵּק הַפְּרִי מְגָדִים בְּסִפְרוֹ אֵשֶׁל אַבְרָהָם שֶׁדַּוְקָא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁהוּא שִׂמְחַת יוֹם טוֹב מֻתָּר לְטַלְטֵל מֻקְצֶה, אֲבָל לְצֹרֶךְ שִׂמְחַת יוֹם טוֹב בִּלְבַד שֶׁאֵין בָּזֶה צֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ אָסוּר לְטַלְטֵל מֻקְצֶה. וְכֵן פָּסְקוּ כִּדְבָרָיו הַכה"ח וּבְהַגָּהוֹת אִישׁ מַצְלִיחַ וְהַפִּסְקֵי תְּשׁוּבוֹת.

וְלָכֵן אִם הָאַרְנָק הָיָה נִשְׁכַּח עַל קַרְטוֹן שֶׁל בַּקְבּוּקֵי יַיִן וְהָיָה נִצְרָךְ לָקַחַת מִשָּׁם בַּקְבּוּק לְצֹרֶךְ הַקִּדּוּשׁ, הָיָה מֻתָּר לְטַלְטֵל אֶת הָאַרְנָק עַל מְנָת לָקַחַת אֶת הַבַּקְבּוּק כִּי יֵשׁ כָּאן צֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, אֲבָל בְּמַתָּנָה שֶׁאֵין בָּזֶה צֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ רַק שִׂמְחַת יוֹם טוֹב בִּלְבַד, אָסוּר לְטַלְטֵל אֶת הָאַרְנָק עַל מְנָת לָקַחַת אֶת הַמַּתָּנָה.

 

מה שמושך אותך לעשות – בזה צריך לעסוק בפרנסה

שְׁאֵלָה:

מֵאֵת חַנִּי: שָׁלוֹם לְמוֹהֲרָא"שׁ הַקָּדוֹשׁ, וְאִחוּלֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה. אֲנִי וּבַעֲלִי לְלֹא עֲבוֹדָה כָּרֶגַע, וְחָשַׁבְנוּ לִפְתֹּחַ חֲנוּת עִם מוּצָרִים לְעִצּוּב הַבַּיִת, הַכּוֹלֶלֶת כַּדִּים, תְּמוּנוֹת וְכָל מִינֵי אֲבִיזָרִים לַבַּיִת. יֵשׁ לְצַיֵּן כִּי יֵשׁ לִי נִסָּיוֹן בִּמְכִירוֹת, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי מֻכְשֶׁרֶת בִּתְחוּם הָעִצּוּב. אָנוּ רוֹצִים לְקַבֵּל אֶת עֲצַת הַצַּדִּיק בָּעִנְיָן, הַאִם זֶה הַדָּבָר הַנָּכוֹן בַּעֲבוּרֵנוּ? וְהַאִם תִּהְיֶה לָנוּ הַצְלָחָה?

תְּשׁוּבָה:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר בְּהַעֲלוֹתְךָ י"ג סִיוָן ה'תשע"ב.

שָׁלוֹם רַב אֶל חַנִּי, תִּחְיֶה.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.

תְּשׁוּאוֹת חֵן לָךְ עַל הַתְּפִלּוֹת שֶׁאַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת עַל רְפוּאָתִי וְהַחְלָמָתִי הַמְהִירָה, יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּךְ תִּתְקַבֵּלְנָה לְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כֹּל.

בְּזֶה הָעוֹלָם צְרִיכִים הַרְבֵּה מֶרֶץ וְרָצוֹן חָזָק, וְאָז מַצְלִיחִים בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְלָכֵן אַל תִּתְיָאֲשׁוּ, אִם תִּקְחוּ אֶת עַצְמְכֶם בְּיֶדְכֶם תַצְלִיחוּ בְּגָדוֹל, וַתַּעֲשׂוּ בְּפַרְנָסָה כָּל מַה שֶּׁמּוֹשֵׁךְ אֶתְכֶם וְתַצְלִיחוּ בְּגָדוֹל.

אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם אֶת הַפָּסוּק: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן", אֵיךְ נִכְנַס פֹּה רָצוֹן? הֲרֵי אֲנַחְנוּ צְרִיכִים מָזוֹן! אֶלָּא אִם יֵשׁ לָאָדָם רָצוֹן, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזֵר לוֹ, וְלָכֵן תַּעֲשׂוּ כָּל מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם וְתַצְלִיחוּ בְּגָדוֹל.

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵךְ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לָךְ הַצְלָחָה מְרֻבָּה וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנִי, תַּשְׂכִּילִי וְתַצְלִיחִי.

הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

 

אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת פח.): הָיָה צְדוֹקִי אֶחָד שֶׁאָמַר לְרָבָא: עַמָּא פְּזִיזָא, אַתָּה בֶּן עַם פְּזִיזִים, וְהִקְדַּמְתוּ פּוּמַיְכוּ לְאוּדְנַיכוּ, פִּיכֶם קֹדֶם לְאָזְנֵיכֶם, כִּי דֶרֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁשּׁוֹמְעִים תְּחִלָּה מַה יֵּשׁ לִמְכֹּר, וְאַחַר-כָּךְ קוֹנִים, קֹדֶם שׁוֹמְעִים דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, וְאַחַר-כָּךְ מַחְלִיטִים: "אִם נִרְאֶה לָנוּ – נְקַבְּלָהּ, אִם לָאו – לָאו", כִּשְׁאָר אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאִלּוּ אַתֶּם עַם יִשְׂרָאֵל צְעַקְתֶּם: "נַעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאַחַר-כָּךְ נָבִין!" זוֹהִי מַעֲלַת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לָבוֹא בְּטַעֲנָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הֲרֵי הָלַכְתָּ לְכָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם תְּחִלָּה, וְאַחַר-כָּךְ בָּאתָ אֵלֵינוּ, מַה הָיִינוּ עוֹשִׂים אִם עֵשָׂו הָיָה נוֹטֵל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ יִשְׁמָעֵאל הָיָה נוֹטְלָהּ?! הָיִינוּ עַם יִשְׂרָאֵל נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּלִי תּוֹרָה". וְאוּלַי בַּעֲבוּר זֶה אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם בְּרָכָה: "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי", שֶׁהַגּוֹי לֹא נָטַל אֶת הַתּוֹרָה וְהוֹתִירָהּ בַּעֲבוּרֵנוּ. גַּם לָנוּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת טַעֲנָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם מִדַּת הַדִּין מַקְטֶרֶגֶת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּפִי שֶׁמְּקַטְרְגִים עַכְשָׁו בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וּמְחַטְּטִים אַחַר עֲבֵרוֹת שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמְלַמְּדִים רַק חוֹב עַל עַם יִשְׂרָאֵל, אֲנַחְנוּ מַשְׁתִּיקִים אֶת מִדַּת הַדִּין – שִׁתְּקִי! מָה רוֹצָה אַתְּ מֵעַם יִשְׂרָאֵל?! הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הָלַךְ מֵאֻמָּה לְאֻמָּה: לְעֵשָׂו, לְיִשְׁמָעֵאל, רוֹצְחִים, רָצָה לָתֵת לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וְאֵלֵינוּ הִגִּיעַ בָּאַחֲרוֹנָה, הֲלֹא יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת שֶׁעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל יִטְלוּהָ, וְהָיִינוּ נוֹתָרִים בִּלְעָדֶיהָ?! וְהִנֵּה אַף אֻמָּה לֹא רָצְתָה לְקַבְּלָהּ, וּמִי נֵאוֹת לְקַבֵּל אֶת תַּכְלִית הַבְּרִיאָה – הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה? עַם יִשְׂרָאֵל! וְלָכֵן אָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל שַׁבָּת בְּעֵת מִנְחָה, שֶׁאָז הוּא רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת: "אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". אַתָּה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נִמְצָא לְבַד, שִׁמְךָ לְבַד, וְעַם יִשְׂרָאֵל לְבַד.

הליכות ביתה

סַכִּין 'בְּשָׂרִית' – הַיְנוּ כְּשֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ בְּסַכִּין בְּמַאֲכָל בְּשָׂרִי חַם בְּחֹם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, וּכְגוֹן שֶׁחָתְכוּ בַּסַּכִּין שְׁנִיצֶל חַם. אֲבָל אִם חָתְכוּ בַּסַּכִּין שְׁנִיצֶל קַר וְכַדּוֹמֶה, אֵין שֵׁם שֶׁל סַכִּין 'בְּשָׂרִית' עָלֶיהָ. וְלָכֵן סַכִּין שֶׁחָתְכוּ בָּהּ רַק בָּשָׂר קַר, וְהִיא נְקִיָּה וּרְחוּצָה יָפֶה, אִם חָתְכוּ בָּהּ בְּטָעוּת גְּבִינָה צְהֻבָּה, מֻתָּר לְאוֹכְלָהּ.

טוֹב וְנָכוֹן לְיַחֵד סַכִּין מְיֻחֶדֶת לְחִתּוּךְ לֶחֶם. אַךְ מֵעִקַּר הַדִּין מֻתָּר לַחְתֹּךְ לֶחֶם בְּסַכִּין 'חֲלָבִית', כְּדֵי לְאוֹכְלוֹ עִם בָּשָׂר. וְכֵן מֻתָּר לַחְתֹּךְ לֶחֶם בְּסַכִּין 'בְּשָׂרִית', כְּדֵי לְאוֹכְלוֹ עִם חָלָב. וּבִלְבַד שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁהַסַּכִּין תִּהְיֶה נְקִיָּה וּרְחוּצָה יָפֶה יָפֶה.

[כשרות המטבח]

פְּעֻלַּת הַצַּדִּיק לִילָדִים

הַבַּר מִצְוָה שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל

בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת תקמ"ה שֶׁחָל בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא, נַעֲשָׂה רַבֵּנוּ זַ"ל בַּר־מִצְוָה. לִכְבוֹד הַבַּר־מִצְוָה הִגִּיעַ אֵלָיו בְּאוֹתָהּ הַשַּׁבָּת דּוֹדוֹ הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים אֶפְרַיִם מִסַּדִילְקוֹב (שֶׁחִבֵּר אֶת הַסֵּפֶר הֶחָשׁוּב: "דֶּגֶל־מַחֲנֵה־אֶפְרַיִם") וְנָתַן לוֹ בְּרָכָה מֵעֹמֶק הַלֵּב. וְאָמַר לוֹ אֶת הַפָּסוּק: "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תְּהִלִּים ב, ז), שֶׁמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהַפָּסוּק הַזֶּה נֶאֱמַר עַל הַיּוֹם שֶׁבּוֹ נַעֲשָׂה הָאָדָם בַּר־מִצְוָה, כִּי בַּיּוֹם הַזֶּה הָאָדָם נִכְנַס לְעֹל הַמִּצְווֹת וּכְאִלּוּ נוֹלָד מֵחָדָשׁ. וְאָמַר לוֹ מְעַט דִּבְרֵי מוּסָר וְהִתְחַזְּקוּת מִמַּה שֶּׁקִּבֵּל מִסָּבוֹ הַקָּדוֹשׁ: הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זיע"א, וּכְשֶׁשָּׁמַע רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי דּוֹדוֹ הַקָּדוֹשׁ, נִתְלַהֵב מְאֹד מְאֹד מִדִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְדִבּוּרִים אֵלּוּ הָיוּ יְקָרִים מְאֹד מְאֹד בְּעֵינָיו "כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב", וְהִכְנִיסָם הֵיטֵב הֵיטֵב בְּתוֹךְ לִבּוֹ הַטָּהוֹר.

הַנַּחַת הַתְּפִלִּין הָרִאשׁוֹנָה

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת – יוֹם רִאשׁוֹן ב' בְּנִיסָן ה'תקמ"ה הִתְחִיל רַבֵּנוּ זַ"ל לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, הַתְּפִלִּין שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל נִכְתְּבוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עַל־יְדֵי סוֹפֵר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ מְאֹד – רַבִּי אֶפְרַיִם סוֹפֵר זַ"ל, שֶׁהָיָה סוֹפֵר גָּנוּז מְאֹד שֶׁלֹּא יָדְעוּ מִמֶּנּוּ רַק יְחִידֵי סְגוּלָה שֶׁהָיוּ לוֹקְחִים תְּפִלִּין דַּוְקָא מִמֶּנּוּ, וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל יָדְעוּ עַל הַסּוֹפֵר הַצַּדִּיק הַגָּנוּז הַזֶּה, וְלָקְחוּ לְרַבֵּנוּ זַ"ל תְּפִלִּין מִמֶּנּוּ אַף שֶׁהַמְּחִיר שֶׁהָיָה לוֹקֵחַ בַּעֲבוּר הַתְּפִלִּין שֶׁכָּתַב הָיָה יוֹתֵר מִפִּי שָׁלוֹשׁ מִמַּה שֶׁהָיוּ לוֹקְחִים סוֹפְרִים אֲחֵרִים, וְרַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד מְאֹד אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ.

רַבֵּנוּ זַ"ל הֵנִיחַ כְּבָר מֵאוֹתוֹ יוֹם שְׁנֵי זוּגוֹת תְּפִלִּין – קֹדֶם שֶׁל רַשִׁ"י וְאַחַר־כָּךְ שֶׁל רַבֵּנוּ תָּם. וְאָמַר שֶׁלְּדַעְתּוֹ מִיָּד כְּשֶׁהַיֶּלֶד נַעֲשָׂה בַּר־מִצְוָה, יַתְחִיל לְהָנִיחַ שְׁנֵי זוּגוֹת תְּפִלִּין – רַשִׁ"י וְרַבֵּנוּ תָּם (וְכֵן נוֹהֲגִים אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב עַד הַיּוֹם).

 

בָּא בְּקִשְׁרֵי הַשִּׁדּוּכִים

תֵּכֶף אַחַר הַבַּר־מִצְוָה הִשְׁתַּדֵּךְ רַבֵּנוּ זַ"ל עִם הַצַּדֶּקֶת מָרַת סָאשְׁיֶא, שֶׁהָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל ר' אֶפְרַיִם זַ"ל. ר' אֶפְרַיִם זַ"ל הָיָה אִישׁ נִכְבָּד מְאֹד וּמְיֻחָס, מְקוֹר מַחֲצַבְתּוֹ הָיָה בְּעִיר זַאסְלַב, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרוֹ וְנִתְעַשֵּׁר מְאֹד וְרָכַשׁ כַּמָּה כְּפָרִים שֶׁסְּבִיבוֹת הָעִיר מֶעדְוֶועדִיוְוקֶע, וְאַחַד הַכְּפָרִים הָיָה הַכְּפָר אוֹסְיַאטִין שֶׁבּוֹ הֶחְלִיט לִקְבֹּעַ אֶת דִּירָתוֹ, וְלָכֵן עָבַר דִּירָה מִזַּאסְלַב לְשָׁם.

הוּא הָיָה מְפֻרְסָם בְּשֵׁם טוֹב וּלְבַעַל צְדָקָה גָּדוֹל בֵּין כָּל הַצַּדִּיקִים הַמְּפֻרְסָמִים, שֶׁכֻּלָּם נִתְאַכְסְנוּ אֶצְלוֹ, וְהוּא הָיָה מְקַבְּלָם בְּסֵפֶר פָּנִים יָפוֹת. גַּם אִשְׁתּוֹ הָיְתָה אִשָּׁה כְּשֵׁרָה מְאֹד וּבַעֲלָת יִחוּס גָּדוֹל.

"וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי" (קֹהֶלֶת ב, י)

רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (סֵפֶר־הַמִּדּוֹת, אוֹת אֱמוּנָה, חֵלֶק ב, סִימָן יד): "אִשָּׁה הַזְּהִירָה בְּחַלָּה, בָּנֶיהָ בַּעֲלֵי אֱמוּנָה". הַמִּצְוָה הַזּוֹ מְסֻגֶּלֶת לַעֲקֹר אֶת הָעֲבוֹדָה זָרָה מִן הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה טו סִימָן ו): "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת חָלָה לְפָרָשַׁת עֲבוֹדָה זָרָה? לוֹמַר לְךָ שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת חָלָה כְּאִלּוּ בִּטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה, וְכָל הַמְבַטֵּל מִצְוַת חָלָה כְּאִלּוּ קִיֵּם עֲבוֹדָה זָרָה". וְאָמְרוּ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה א, סִימָן ד): "שֶׁאֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁבִּזְכוּת זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם זֶה מִצְוַת הַפְרָשַׁת חָלָה, וְאָמְרוּ (קֹהֶלֶת רַבָּה פָּרָשָׁה ב, סִימָן יד) עַל הַפָּסוּק: "כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי", זוֹ הַפְרָשַׁת חָלָה.

וְכֵן אָמְרוּ (בַּמִּדְבָּר רַבָּה פָּרָשָׁה יז, סִימָן ב) עַל הַפָּסוּק "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ" (קֹהֶלֶת ט, ז), זוֹ הַפְרָשַׁת חָלָה. הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, שֶׁאֵין עוֹד שִׂמְחָה אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ מִצְוַת הַפְרָשַׁת חָלָה, וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (בָּבָא קַמָּא יב) שֶׁעֶזְרָא הַסּוֹפֵר תִּקֵּן שֶׁאִשָּׁה תָקוּם בְּעֶרֶב שַׁבָּת בַּבֹּקֶר וְתֹאפֶה חַלּוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְכָךְ הָיוּ נוֹהֲגוֹת נָשִׁים כְּשֵׁרוֹת בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיוּ אוֹפוֹת חַלּוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת בַּבֹּקֶר מֻקְדָּם (עַיֵּן מָגֵן אַבְרָהָם סִימָן רמב, סָעִיף קָטָן ד), וְהַגָּאוֹן הַיַּעֲבֵ"ץ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמַר, טַעַם שֶׁהָיוּ אוֹפוֹת הַנָּשִׁים חָלָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת בַּבֹּקֶר, שֶׁזֶּה זֵכֶר לְלֶחֶם־הַפָּנִים שֶׁהָיוּ אוֹפִים אֶת זֶה בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת דַּיְקָא. וּמוּבָא בְּסֵפֶר (אֵשֶׁל אַבְרָהָם סִימָן רס) הַטַּעַם שֶׁלֶּחֶם שֶׁל שַׁבָּת נִקְרָא חָלָה וְלֹא פַּת, כְּדֵי לְהַזְכִּיר לַנָּשִׁים שֶׁהֵן צְרִיכוֹת לְהַפְרִישׁ חָלָה מִן הָעִסָּה שֶׁזּוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה מְאֹד שֶׁשַּׁיֶּכֶת לָהֶן.

אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב ג' תשנו, מְנַחֵם אָב ה'תשע"ד

 

 

כתבה מיוחדת לשבועות על האוצר היומי

הָיְתָה דַּרְכּוֹ שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל לְעוֹרֵר תַּלְמִידֵי "הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ" בַּיָּמִים הַסְּמוּכִים לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁיְּחַדְּשׁוּ עַצְמָם בְּלִמּוּד חֲמִשָּׁה עָשָׂר שִׁעוּרִים שֶׁתִּקֵּן מֵאָז וּמִקֶּדֶם לְתַלְמִידֵי "מְתִיבְתָא הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ", שֶׁהֵם:

1) חֻמָּשׁ וְרַשִׁ"י עִם הַתַּרְגּוּם מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ

2) תַּנַ"ךְ

3) מִשְׁנָיוֹת

4) תַּלְמוּד בַּבְלִי

5) תַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי

6) תּוֹסֶפְתָּא

7) מִדְרַשׁ רַבָּה

8) מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא

9) רַמְבַּ"ם

10) טוּ"ר

1) שֻׁלְחָן עָרוּךְ

2) זֹהַר הַקָּדוֹשׁ

3) תִּקּוּנֵי זֹהַר

4) לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן

5) לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת

וְהָיָה רָגִיל מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל לְהִתְבַּטֵּא, שֶׁחֲמִשָּׁה עָשָׂר הַשִּׁעוּרִים אֵלּוּ הֵם "הַחֹמֶשׁ וְהַמַּעֲשֵׂר" שֶׁלָּנוּ – שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹתְנִים צְדָקָה כִּבְיָכוֹל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ עֲשִׁירִים שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה מִמָּמוֹנָם בְּיָד רְחָבָה, חֹמֶשׁ וּמַעֲשֵׂר מִכָּל רְכוּשָׁם, וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לוֹמְדֵי תּוֹרָה שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה בְּיַד רְחָבָה עַל־יְדֵי לִמּוּדָם, שֶׁזֶּה נֶחְשָׁב כְּמוֹ צְדָקָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת נד ע"א): "אַתְּ מִמָּמוֹנָךְ וְאָנָּא מִן אוֹרָיְּתִי" (אַתָּה מִכַּסְפְּךָ וַאֲנִי מִתּוֹרָתִי), דִּכְתִיב (קֹהֶלֶת ז, יב) : "כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף" – שֶׁהִשְׁוָה שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אֶת לִמּוּד תּוֹרָתוֹ אֶל הַצְּדָקָה שֶׁנָּתַן יַנַּאי הַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִיל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל הַגְּזִירִים, עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה נֶחְשָׁב כְּמוֹ צְדָקָה, וְאִם כֵּן יְכוֹלִים לְקַיֵּם עַל־יְדֵי לִמּוּד חֲמִשָּׁה עָשָׂר שִׁעוּרִים, עִנְיָן שֶׁל "חֹמֶשׁ וּמַעֲשֵׂר" מַמָּשׁ. וּלְתוֹעֶלֶת הָרַבִּים צֵרַפְנוּ כָּאן לוּחַ שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר שִׁעוּרִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לְכָל אֶחָד וְאַחַד לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ הַשִּׁעוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִלְמֹד, וְגַם לִרְשֹׁם לְעַצְמוֹ כַּמָּה זָכָה לַחֲטוֹף בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהָכִין עַצְמוֹ הֵחֵל מֵרֹאשׁ־חֹדֶשׁ סִיוָן לִקְרַאת קַבָּלַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

[מִתּוֹךְ שִׂיחוֹת מוֹהֲרָא"שׁ עַל הַמּוֹעֲדִים]

רוֹצֶה גַּם אַתָּה לָתֶת חֹמֶשׁ וּמַעֲשֵׂר שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה?

גַּם אַתָּה יָכוֹל לְחַדֵּשׁ אֶת עַצְמְךָ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְקַבֵּל עַל עַצְמְךָ בֶּחָג הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה – חַג שָׁבוּעוֹת, לִלְמֹד בְּכָל יוֹם אֶת הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לִמּוּדִים אֵלּוּ עַל יְדֵי שֶׁתִּרְכֹּשׁ לְעַצְמְךָ אֶת הָ'אוֹצָר הַיּוֹמִי' שֶׁמֵּכִיל בְּתוֹכוֹ סֵדֶר לִמּוּד יוֹמִי, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם תִּזְכֶּה לִלְמֹד גַּם אַתָּה אֶת כָּל הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לִמּוּדִים אֵלּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה תִּזְכֶּה לָתֶת חֹמֶשׁ וּמַעֲשֵׂר!

סיפורי ניסים

מספר י.ג מנתיבות

אנחנו משפחה מרובת ילדים המונה שבעה ילדים בל"ע, לא היה לנו בית משלנו והיינו גרים בשכירות במשך שנים וציפינו לישועה שלא נראתה באופק… החלטתי לתמוך ביד רחבה ב'ניצני הקודש' עבור ישועתי שבזכות זיכוי הרבים הגדול שיוצא מהמפעל הגדול הזה שאזכה לישועה ותהיה לי דירה משלי. אחר זאת הודיעו לי ולאשתי שיש הגרלה של בנין מגורים חדש ושאפשר להגיש בקשה להשתתף בהגרלה, הגשנו בקשה ואכן זכינו בהגרלה! אך דא עקא שהיינו צרכים לשלם מקדמה של 60,000 ש"ח כבר באותו הזמן, ואיך נשיג סכום כזה כשאנחנו נמצאים במינוס בבנק של כ – 9,000 ש"ח?! ממש בניסי ניסים מן השמיים המשפחה נרתמה לעזרתנו ואירגנו לנו את כל הסכום במזומן במתנה גמורה (!!!) ולאחר זאת בסייעתא דשמייא קיבלנו משכנתא מהבנק ורכשנו את הדירה אחר שרשרת של ניסים שראינו במו עינינו!!!

מספר מ.א ממודיעין עילית

היתה לי חברה שנולדה לה בת, היא השתוקקה מאד שיהיה לה בן זכר אך חלפה שנה אחר שנה והיא לא זכתה להפקד בבן זכר. ראיתי את צערה הגדול וגם ליבי נתמלא בצער עליה. שמעתי על הבטחת הצדיק, שמי שידפיס כרך אחד של 'אשר בנחל' – יראה ישועה! התקשרתי ל'ניצני הקודש' ועשיתי הדפסה עבור ישועתה של חברתי שתזכה לחבוק בן זכר. הישועה לא אחרה להגיע… תוך זמן קצר היא נתעברה ומיד כשהסתיימו התשלומים עבור ההדפסה היא ילדה בן זכר למזל טוב!!!