רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לד) שֶׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם – תּוֹרָה, תְּפִלָּה, חֲצוֹת, הִתְבּוֹדְדוּת, שְׁמִירַת הַבְּרִית וְכוּ' וְכוּ'. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לַצַּדִּיק עַל מְנָת לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֶת נְקֻדָּתוֹ, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ בּוֹ נְקֻדָּה שֶׁבּוֹ הוּא חָזָק בָּהּ בְּיוֹתֵר, לְדֻגְמָא – אֶחָד חָזָק בַּאֲמִירַת חֲצוֹת, וְאֶחָד חָזָק בְּלִמּוּד תּוֹרָה, וְאֶחָד חָזָק בִּתְפִלָּה בְּכַוָּנָה וְכוּ', וּבִשְׁבִיל לְהָאִיר אֶת נְקֻדָּתוֹ צָרִיךְ לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְהַלְהִיב אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁבְּתוֹכוֹ. וּכְמוֹ שֶׁהַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (תַּעֲנִית כא:) עַל רָבָא שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם כָּל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר שֶׁאוֹמֶרֶת לוֹ: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ", הַחֶבְרוּתָא שֶׁלּוֹ – אַבַּיֵּי, הָיָה שׁוֹמֵעַ בַּת קוֹל כָּזוֹ כָּל עֶרֶב שַׁבָּת, וּבְדוֹרָם הָיָה רוֹפֵא אֶחָד שֶׁהָיָה נִקְרָא: 'אַבָּא אוּמָּנָא' וְהוּא הָיָה שׁוֹמֵעַ בַּת קוֹל כָּזוֹ בְּכָל יוֹם.

לְאַבַּיֵי הָיָה חֲלִישׁוּת הַדַּעַת מִזֶּה, אָמְרוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׁי 'אַבָּא אוּמָּנָא', כִּי כְּשֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ הָיָה מוֹשִׁיב אֶת הַגְּבָרִים בְּחֶדֶר נִפְרָד וְאֶת הַנָּשִׁים בְּחֶדֶר נִפְרָד. וּכְשֶׁהָיָה מַקִּיז דָּם לְאִשָּׁה הוּא הָיָה מַלְבִּישׁ לָהּ כְּמִין שַׁרְווּל עַל הַיָּד וּבוֹ הָיָה חוֹר שֶׁבּוֹ הָיָה מַקִּיז אֶת הַדָּם, וְהָיָה עוֹשֶׂה זֹאת כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ. הוּא לֹא הָיָה לוֹקֵחַ כֶּסֶף מִיָּד הַלְּקוּחוֹת אֶלָּא הָיְתָה לוֹ קֻפָּה שֶׁבּוֹ הַלָּקוֹחַ הָיָה מַכְנִיס אֶת יָדוֹ לְתוֹכָהּ וּמַנִּיחַ שָׁם אֶת הַמָּעוֹת, אוֹתָהּ קֻפָּה הָיְתָה נִמְצֵאת בְּמָקוֹם מֻסְתָּר, כָּךְ שֶׁמִּי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לְשַׁלֵּם 'אַבָּא אוּמָּנָא' לֹא הָיָה מוּדָע לְכָךְ שֶׁאוֹתוֹ אֶחָד לֹא שִׁלֵּם וְכָךְ הוּא לֹא הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ. כַּאֲשֶׁר הָיָה מַגִּיעַ אֵלָיו תַּלְמִיד חָכָם לְהַקָּזַת דָּם, הוּא לֹא הָיָה לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ תַּשְׁלוּם אֶלָּא הוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה נוֹתֵן לוֹ כֶּסֶף וְאוֹמֵר לוֹ: "לֵךְ תִקְנֶה אֹכֶל לְהַבְרוֹת אֶת עַצְמְךָ". מִמַּעֲשֵׂה זֶה רַבֵּנוּ זַ"ל הוֹכִיחַ שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד נְקֻדָּה שֶׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ וַאֲפִלּוּ לָרוֹפֵא הָיְתָה נְקֻדָּה שֶׁלְּאַבַּיֵי הָאָמוֹרָא הַגָּדוֹל לֹא הָיְתָה, וְאַף אָמְרוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשָׂיו, כִּי זוֹהִי הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ בִּלְבַד.

וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁצָּרִיךְ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁזֶּה נִקְרָא בְּקֶרֶב אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: 'שִׂיחַת חֲבֵרִים', הַיְנוּ שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּיַחַד וּמְחַזְּקִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, כָּל אֶחָד מְחַזֵּק אֶת הַשֵּׁנִי בַּנְּקֻדָּה שֶׁהוּא חָזָק בּוֹ, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה בֶּאֱמֶת, זוֹכֶה לְחַזֵּק אֶת חֲבֵרוֹ בַּנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, וְזוֹכֶה גַּם לְקַבֵּל הִתְחַזְּקוּת מֵחֲבֵרוֹ בַּנְּקֻדָּה שֶׁשַּׁיֶּכֶת לַחֲבֵרוֹ.

נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹשׁ נְקֻדּוֹת: א. נְקֻדַּת הַצַּדִּיק. ב. נְקֻדַּת עַצְמוֹ. ג. נְקֻדַּת חֲבֵרוֹ. וּשְׁלָשְׁתָּן עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כִּי מִתְּחִלָּה צָרִיךְ לְקַבֵּל דִּבּוּרִים מֵהַצַּדִּיק, וְאַחַר־כָּךְ בִּשְׁבִיל לְהָאִיר אֶת נְקֻדָּתוֹ צָרִיךְ לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כַּנַּ"ל, וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם. וּמַסְבִּיר מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל שֶׁבִּלְעָם וְתַלְמִידָיו הָיוּ כְּנֶגֶד זֶה בַּצַּד שֶׁל הַטֻּמְאָה, כִּי דִּבּוּרֵיהֶם הָיוּ טְמֵאִים וּמְלֻכְלָכִים בְּדִבּוּרִים רָעִים שֶׁל לֵיצָנוּת וּרְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע וּדְבָרִים בְּטֵלִים וְנִבּוּל פֶּה, וּבִפְרָט עַל-יְדֵי לֵיצָנוּת וְלָשׁוֹן הָרָע שֶׁדִּבְּרוּ עַל הַצַּדִּיקֵי הָאֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם הַכְּשֵׁרִים וְעַל-יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי הֵם הִתְרַחֲקוּ מִשְּׁלֹשֶׁת הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל, וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הֵם הָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר בְּתַאֲווֹתָם הָרָעוֹת וְלֹא דַּי מַה שֶּׁהִזִּיקוּ לָהֶם בְּעַצְמָם אַף גַּם עַל-יְדֵי דִּבּוּר פִּיהֶם הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם רָצוּ לְהַזִּיק לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים מְאִירִים הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּיִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי דִּבּוּרִים הַכְּשֵׁרִים וְהַטּוֹבִים, כְּמוֹ כֵן לְהֵפֶךְ עַל-יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים שֶׁל בְּחִינַת בִּלְעָם וְסִיעָתוֹ מַרְחִיקִים מְאֹד מֵהַנְּקֻדָּה, וְזֶה הָיָה עֲצַת קְלִפַּת בָּלָק לְהָבִיא אֶת קְלִפַּת בִּלְעָם עַל יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ לְהַזִּיק לְיִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים שֶׁל הַמְשֻׁקָּעִים מְאֹד בְּתַאֲוַת נִאוּף הַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק.

אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו עָמַד בְּעֶזְרָתָם וְהָפַךְ הַקְּלָלָה לִבְרָכָה וְעַל-כֵּן עָמַד הַמַּלְאָךְ בְּשָׁלשׁ מְקוֹמוֹת. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי סִימָנֵי אָבוֹת הֶרְאָהוּ (כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י), כִּי שְׁלשָׁה אָבוֹת הֵם כְּנֶגֶד שָׁלשׁ נְקֻדּוֹת הַנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁהֶרְאָהוּ שֶׁהַשָּׁלשׁ נְקֻדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשָׁה אָבוֹת שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים וְאַנְשֵׁיהֶם בְּדִבּוּר פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ, כֹּחָם עוֹלֶה יוֹתֵר עַל דִּבּוּר פִּיו הַטָּמֵא וּבְוַדַּאי יַכְנִיעוּ אוֹתוֹ. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרָה הָאָתוֹן, כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִים וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֻמָּה הַחוֹגֶגֶת שָׁלשׁ רְגָלִים, כִּי גַּם שָׁלשׁ רְגָלִים הֵם כְּנֶגֶד שָׁלשׁ נְקֻדּוֹת הַנַּ"ל, כִּי הַשָּׁלשׁ רְגָלִים הֵם כְּנֶגֶד הַשְּׁלשָׁה אָבוֹת, כַּמּוּבָא, הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁאָמְרָה לוֹ שֶׁבְּוַדַּאי הַשָּׁלשׁ נְקֻדּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּדִבּוּר פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ, יִתְגַּבְּרוּ כְּנֶגֶד דִּבּוּר פִּיו הַטָּמֵא כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַקְּלָלָה לִבְרָכָה בֵּרְכָם שָׁלשׁ פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר כד): "וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים" כְּנֶגֶד שָׁלשׁ נְקֻדּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהִתְגַּבְּרוּ בְּכֹחָם עַל דִּבּוּר פֶּה שֶׁל בִּלְעָם עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַקְּלָלָה לִבְרָכָה.

 

מה המקור לכך שציון ר' יונתן בן עוזיאל הוא מקום לתפילה עבור מציאת הזיווג?

שְׁאֵלָה:

מֵאֵת טוּבְיָה:

הַאִם יֵשׁ מָקוֹר כָּלְשֶׁהוּ לַמִּנְהָג שֶׁהוֹלְכִים לְקִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל בַּעֲמוּקָה כְּדֵי לִמְצֹא שִׁדּוּךְ? וְהַאִם יֵשׁ עִנְיָן לַעֲשׂוֹת הַקָּפוֹת סְבִיב צִיּוּנוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים?

תְּשׁוּבָה:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ לְסֵדֶר חֻקַּת, ו' תַּמּוּז ה'תשע"ג.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל טוּבְיָה נֵרוֹ יָאִיר.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.

חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (פְּסָחִים ס"ו.) הַנַּח לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל אִם אֵין נְבִיאִים הֵן בְּנֵי נְבִיאִים הֵן, אִם זֶה דָּבָר כָּל כָּךְ מְקֻבָּל בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְרוֹ שֶׁל הַתַּנָּא יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל שֶׁהָיָה גְּדוֹל תַּלְמִידָיו שֶׁל הִלֵּל מְסֻגָּל לִמְצִיאַת הַזִּוּוּג, אֲזַי מָה אִכְפַּת שֶׁיִּסְּעוּ לְשָׁם וְיִשְׁפְּכוּ אֶת נַפְשָׁם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּזְכוּת הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁיִּזְכּוּ לִמְצֹא אֶת בֶּן אוֹ בַּת זוּגָם, וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת צַדִּיק סִימָן קע"ג) עַל יְדֵי הִשְׁתַּטְּחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ טוֹבוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ.  וְלָכֵן אַף שֶׁאֵין עַל זֶה מָקוֹר מֻסְמָךְ, עִם כָּל זֹאת, אִם הַדָּבָר כָּל כָּךְ מְקֻבָּל אֵצֶל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁצִּיּוּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁמִּתְפַּלְּלִים שָׁם עַל מְצִיאַת הַזִּוּוּג מְסֻגָּלִים, אֲזַי מַה יֵּשׁ לְהַפְסִיד וְלָלֶכֶת שָׁמָּה וּלְהִתְפַּלֵּל?

וְיֵשׁ לוֹמַר רֶמֶז לָמָּה קִבְרוֹ מְסֻגָּל לִמְצִיאַת הַזִּוּוּג, וְהוּא עַל פִּי דִּבְרֵי הַזֹּהַר (רַעֲיָא מְהֵימְנָא פִּינְחָס רנ"ז.) פְּקוּדָא חַד סָר, אִיהִי אִתְקְרֵיאַת צְלוֹתָא דְּשַׁחֲרִית מִנְחָה עַרְבִית, מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן, וְאִיהִי תְּפִלַּת כָּ"ל פֶּ"ה, לֵית 'כָּל' אֶלָּא צַדִּיק, דִּכְתִיב (דִּבְרֵי הַיָּמִים א' כ"ט י"א) "כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ", וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל דְּאָחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, פֶּ"ה כְּחוּשְׁבַּן מִילָּ"ה, וּמַה בְּרִית בֵּיהּ מִתְיַחֲדִין דְּכַר וְנוּקְבָא דִּלְתַתָּא, אוֹף בִּיסוֹד מִתְיַחַד חָתָן וְכַלָּה דִּלְעֵילָא, הוּא חַי עָלְמִין כָּלִיל חַ"י בִּרְכָאן, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (מִשְׁלֵי י' ו') "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק", וּבְגִין דָּא כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, וְכָל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם, דָּא שְׁכִינְתָּא בְּשֵׁם דַּהֲוָיָ"ה בֵּיהּ צָרִיךְ לְזַקָּפָא שְׁכִינְתָּא, הַהִיא דְּאִתְּמַר בָּהּ (עָמוֹס ה' ב') "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" עַל יְדֵי דַּרְגָּא אַחֲרָא, וּבְגִין דָּא (עָמוֹס ט' י"א) "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת", הַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (תְּהִלִּים קמ"ו ח') "הֲוָיָ"ה זֹקֵף כְּפוּפִים"; וְזֶה רֶמֶז נָכוֹן מְאֹד.

בְּעִנְיָן שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהַתַּנָּא רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל הָיָה רַוָּק, זוֹ סְתָם בְּדוּתָא וּצְחוֹק שֶׁל לֵיצָנִים וְכוּ', כִּי אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, עַד שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סֻכָּה כ"ח.) אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל עוֹף שֶׁפּוֹרֵחַ עָלָיו מִיָּד נִשְׂרָף. בְּעִנְיַן הַקָּפוֹת לְהַקִּיף אֶת הַקֶּבֶר שֶׁבַע פְּעָמִים, אֵין לָזֶה שׁוּם מָקוֹר, וַחֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ לַעֲשׂוֹת מִזֶּה אֵיזֶה עֵסֶק וְכוּ', צְרִיכִים רַק לַעֲמֹד וּלְבַקֵּשׁ בִּזְכוּת הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הַנִּמְצָא כָּאן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ שֶׁתִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה מְרֻבָּה וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה תַּשְׂכִּיל וְתַצְלִיחַ.

הַמְאַחֵל לְךָ שַׁבַּת שָׁלוֹם…

יומא דהילולא

רבי לוי יצחק בנדר ז"ל

כ"ב תמוז

מִגְּדוֹלֵי חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב בַּדּוֹר הַקּוֹדֵם, עָסַק בְּעִנְיְנֵי יַהֲדוּת בִּכְלָל וּבְכָל עִנְיְנֵי בְּרֶסְלֶב בִּפְרָט בָּעֲיָרָה אוּמָן וּסְבִיבוֹתֶיהָ תַּחַת אַפָּם שֶׁל שִׁלְטוֹן הַקּוֹמוּנִיסְטִים, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נִתְפַּס בְּיָדָם בְּיַחַד עִם חֲבֵרוֹ רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים רוֹזִין זַ"ל. שְׁנֵיהֶם עָבְרוּ חֲקִירוֹת וְעִנּוּיִים קָשִׁים וּלְבַסּוֹף הֶחְלִיט מְנַהֵל בֵּית הַכֶּלֶא לְהוֹצִיא לַהוֹרֵג אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל עַל־יְדֵי יְרִיָּה בְּאֶקְדָּחוֹ, אַךְ אָמַר לְעַצְמוֹ: "הוּא לוֹ שָׁוֶה כַּדּוּר… הַכַּדּוּר יָקָר בִּשְׁבִילוֹ…" לְאַחַר מִכֵּן הֵם הֻעֲבְרוּ לְקִיֵיב, כֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁמִּי שֶׁמַּגִּיעַ לְשָׁם עִם הָאֲשָׁמוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיָה לָהֶם – לֹא הָיָה חוֹזֵר חָי. הֵם נִקְרָאוּ לְשִׂיחָה עִם מְנַהֵל בֵּית הַכֶּלֶא שֶׁל קִיֵיב אֲשֶׁר שָׁאַל אֶת ר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל הַאִם הוּא מוּדָע לַאֲשָׁמוֹת הַחֲמוּרוֹת נֶגְדּוֹ? ר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל הִכְחִישׁ אֶת אוֹתָן הָאֲשָׁמוֹת וְאָמַר שֶׁהוֹדָה בָּהֶן בְּעַל כָּרְחוֹ תַּחַת עִנּוּיִים קָשִׁים. "וּבְכֵן שְׁנֵיכֶם מְשֻׁחְרָרִים!" הִכְרִיז הַמְּנַהֵל. ר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל סֵרַב לְהַאֲמִין וְחָשַׁב שֶׁהוּא מְהַתֵּל בּוֹ. הַמְּנַהֵל פָּנָה לְמַזְכִּירוֹ הָאִישִׁי וְאָמַר לוֹ: "רְאֵה כַּמָּה חָסֵר יֵשׁוּת הוּא שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּשִׁחְרוּרוֹ!" הֵם אָכֵן שֻׁחְרְרוּ, וּלְיָמִים נִתְבָּרֵר כִּי נִגְזַר עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּין מָוֶת, אֶלָּא שֶׁמְּנַהֵל הַכֶּלֶא הָיָה חֲתָנוֹ שֶׁל אַחַד מֵחֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב שֶׁהָפַךְ לְקוֹמוּנִיסְט. הַמְּנַהֵל הִבְטִיחַ לְחוֹתְנוֹ שֶׁאִם יִזְדַּמֵּן לוֹ מַעֲצָר שֶׁל חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב הוּא יַעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לְשַׁחְרֵר אֶת הֶעָצוּר. כַּעֲבוֹר תְּקוּפָה, כַּאֲשֶׁר הַדָּבָר נִתְגַּלָּה, שִׁלֵּם מְנַהֵל בֵּית הַכֶּלֶא עַל כָּךְ בְּחַיָּיו.

נסיעתו הקדושה של מוהרא"ש לארץ ישראל בקיץ תשל"ג

כִּסְלֵו ה'תשל"ג

בְּאוֹתָהּ הַעֵת נִתְקָרְבוּ לְמוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל קְבוּצָה שֶׁל בַּחוּרִים מֵאֵיזוֹ יְשִׁיבָה, וְהֵם הָיוּ מְלֵאִים בְּחִיּוּת אֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה, וְתֵכֶף־וּמִיָּד הִתְחִילוּ לְהַתְמִיד בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׁעוּרִים קְבוּעִים בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וּבַשַּׁ"ס כְּסִדְרָן, וְגַם הָיוּ חוֹטְפִים בְּכָל יוֹם חַ"י פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ו', מִכְתָּב תשיג]

תַּמּוּז ה'תשל"ג

בְּאוֹתָהּ הַעֵת הָיָה אֶחָד שֶׁדִּבֵּר רַע עָלָיו וְעַל־יְדֵי־זֶה הִרְחִיק כַּמָּה בַּחוּרִים מִמּוֹהֲרָא"שׁ, וּלְמוֹהֲרָא"שׁ הָיָה צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה מִזֶּה, וְהִקְפִּיד עָלָיו מְאֹד וְכָתַב לוֹ:

וּמַה שֶּׁאַתָּה מַבְאִישׁ רֵיחַ עָלַי וּמְדַבֵּר לַחֲבֵרִים עָלַי, מַדּוּעַ לֹא תִּזְכֹּר, כִּי מָרָה תִּהְיֶה לְךָ בָּאַחֲרוֹנָה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עַל יְמִינִי וְכוּ', וְאֵיךְ תִּתְהַפֵּךְ עָלַי כָּל־כָּךְ מֵהַהִפּוּךְ אֶל הַהִפּוּךְ?! מַדּוּעַ לֹא תִּזְכֹּר מַאֲמָרָם זַ"ל (מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא מַטּוֹת ג): בְּאֵר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנָּה מַיִם, אַל תִּזְרֹק בָּהּ אֶבֶן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם; וּבֶאֱמֶת הָיָה רָאוּי לְנַדּוֹת אוֹתְךָ מִגֹּדֶל הַצַּעַר וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ וְהַבִּטּוּל תּוֹרָה שֶׁגָּרַמְתָּ לִי הַיּוֹם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, אַךְ אָמַרְתִּי לְקַיֵּם דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם בְּסוֹף פֶּרֶק ז' מֵהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה (הֲלָכָה יג), שֶׁאֵינוֹ שֶׁבַח לִנְהֹג בְּדָבָר זֶה אֶלָּא מַעֲלִים אָזְנָיו מִדִּבְרֵי עַם הָאָרֶץ, וְלֹא יָשִׁית לִבּוֹ לָהֶן, כְּעֵין שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ, "גַּם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יְדַבֵּרוּ, אַל תִּתֵּן לִבֶּךָ" (קֹהֶלֶת ז, כא), וְכֵן הָיְתָה דֶּרֶךְ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא מוֹחֲלִין לַמְּחָרֵף וְסוֹלְחִים לוֹ וְכוּ' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.

הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ וּמְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ לָשׁוּב…

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ח', מִכְתָּב תתכט]

אַחַר ט"ו בְּאָב התשל"ג

מוֹהֲרָא"שׁ נָסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל, הוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְיוֹם רִאשׁוֹן כ"א מְנַחֵם אָב מוֹהֲרָא"שׁ נָסַע לְקִבְרוֹת צַדִּיקִים, וְסִפֵּר קְצָת מִסֵּדֶר נְסִיעָתוֹ:

הָיִיתִי עִם כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בִּמְעָרַת הִלֵּל, וְנִתְעוֹרַרְתִּי מְאֹד מְאֹד בְּהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָאָה, וְנִזְכַּרְתִּי בְּגֹדֶל הַסַּבְלָנוּת שֶׁהָיְתָה לְהִלֵּל, כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ חֲזַ"ל, וּבִקַּשְׁתִּי הַרְבֵּה: "הָרַחֲמָן הוּא יַמְשִׁיךְ עָלַי עֲנִוּוּת וְסַבְלָנוּת הִלֵּל, וְאֶזְכֶּה גַּם־כֵּן לִהְיוֹת עָנָו וְסַבְלָן", וְכֵן אַחַר־כָּךְ הָיִיתִי גַּם־כֵּן בִּצְפַת, בְּאֶמְצַע הָעִיר יֵשׁ קֶבֶר שֶׁל נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ, וְנִזְכַּרְתִּי גַּם־כֵּן שֶׁזֶּה מַה שֶּׁהָיָה רָגִיל לוֹמַר בְּכָל פַּעַם: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה", שֶׁזּוֹ הֶאָרַת עוֹלָם הַבָּא, לֵידַע שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד), וְזֶה תָּלוּי בָּזֶה, כְּפִי שֶׁהוּא עָנָו, שָׁפָל וְסַבְלָן, כְּמוֹ־כֵן רָגִיל לוֹמַר עַל כָּל דָּבָר: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה".

בְּעֵת שְׁהוּתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּקֵּר הַרְבֵּה אֵצֶל ר' לֵוִי יִצְחָק זַ"ל וְאֵצֶל עוֹד אֶחָד מִגְּדוֹלֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְאָמַר שֶׁמַּה שֶּׁשָּׁמַע בְּאֵלּוּ הַיָּמִים אֵצֶל ר' לֵוִי יִצְחָק – תִּקְצָר הַיְרִיעָה, וּמוֹהֲרָא"שׁ רָשַׁם הַכֹּל עַל פְּנֵי הַכְּתָב, וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל חָזַר חֲזָרָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבֵיתוֹ.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ח', מִכְתָּבִים תתנז, תתנט]

הַאִם תַּלְמִיד חָכָם הַשּׁוֹקֵד עַל תַּלְמוּדוֹ צָרִיךְ לְבַטֵּל מִלִּמּוּדוֹ בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ בִּשְׁבִיל לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי שַׁבָּת?

כָּתַב מָרָן הַשּׁוּעַ' (או"ח סִימָן רנ סָעִיף א'): יַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר בָּיוֹם הָשִּׁשִּׁי לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים לְשַׁמְּשׁוֹ יִשְׁתַּדֵּל לְהָכִין בְּעַצְמוֹ שׁוּם דָּבָר לְצָרְכֵי שַׁבָּת כְּדֵי לְכַבְּדוֹ, כִּי רַב חִסְדָּא הָיָה מְחַתֵּךְ הַיֶּרֶק דַּק דַּק; וְרָבָּה וְרַב יוֹסֵף הָיוּ מְבַקְּעִין עֵצִים; וְרַבִּי זֵירָא הָיָה מַדְלִיק הָאֵשׁ; וְרַב נַחְמָן הָיָה מְתַקֵּן הַבַּיִת וּמַכְנִיס כֵּלִים הַצְּרִיכִים לְשַׁבָּת וּמְפַנֶּה כְּלֵי הַחֹל; וּמֵהֶם יִלְמַד כָּל אָדָם, וְלֹא יֹאמַר: לֹא אֶפְגֹם כְּבוֹדִי, כִּי זֶה הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁמְּכַבֵּד הַשַּׁבָּת. הגה: וְיֵשׁ לְהַשְׁחִיז הַסַּכִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כִּי זֶהוּ מִכְּבוֹד הַשַּׁבָּת שֶׁמֵּכִין עַצְמוֹ לַאֲכִילָה.

וּבַבֵּאוּר הֲלָכָה כָּתַב שֶׁבִּסְעִיף זֶה מָרָן יִשֵּׁב אֶת שְׁאֵלַת הַחַוּוֹת יָאִיר שֶׁהִקְשָׁה: אֵיךְ אָמוֹרָאִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ הֵקֵלוּ בִּכְבוֹדָם לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ, וַאֲפִלּוּ שֶׁמְּדֻבָּר בְּצָרְכֵי הַשַּׁבָּת, הֲרֵי כְּלָל גָּדוֹל בְּיָדֵינוּ שֶׁ'גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה' (וְהַיְנוּ לֹא תַּעֲשֶׂה מִדְּרַבָּנָן וְשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה)? וּמָרָן בַּמִּלִּים: "כִּי זֶה הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁמְּכַבֵּד הַשַּׁבָּת", יִשֵּׁב אֶת שְׁאֵלָתוֹ, כִּי זֶהוּ כְּבוֹדָם שֶׁעוֹסְקִים בַּמִּצְוָה וְנִכָּר שֶׁעוֹשִׂים כֵּן לִכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הֲרֵי הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁעוֹשִׂים כֵּן לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וּכְמוֹ שֶׁהַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת עַל רַב נַחְמָן שֶׁבָּנָה בְּעַצְמוֹ מַעֲקֶה לְגַגּוֹ (קִדּוּשִׁין ע.), אַף שֶׁאֵין זֶה מִכְּבוֹדוֹ לַעֲסֹק בְּבִנְיָן, אַךְ מִשּׁוּם שֶׁנִּכָּר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מַעֲקֶה לְגַגּוֹ וְזוֹ מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לָכֵן זֶהוּ כְּבוֹדוֹ וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם 'כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת'. וְאֵין זֶה דּוֹמֶה לְמִצְוַת 'הֲשָׁבַת אֲבֵדָה' שֶׁהַתּוֹרָה פָּטְרָה מִי שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם וְאֵין זֶה מִכְּבוֹדוֹ לְהִסְתּוֹבֵב עִם אֲבֵדָה וְלַחֲזֹר אַחַר מִי שֶׁאִבֵּד, כִּי אֵין זֶה נִכָּר שֶׁהוּא מִסְתּוֹבֵב עֲבוּר מִצְוַת 'הֲשָׁבַת אֲבֵדָה' וְאֵין הַכֹּל יוֹדְעִים כֵּן, וְלָכֵן פָּטוּר.

מאז שנכנסתי להריון אני מרגישה כל הזמן חולשה ועצבות

שְׁאֵלָה:

מֵאֵת לֵאָה: לִכְבוֹד קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק, שָׁלוֹם וּבְרָכָה וּרְפוּאָה שְׁלֵמָה. הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁהַצַּדִּיק יָבוֹא לְהִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹךְ רֹב נַחַת, בְּרִיאוּת וְשִׂמְחָה. בְּשָׁעָה טוֹבָה נִפְקַדְתִּי וַאֲנִי בְּהֵרָיוֹן, אַךְ רֹב הַזְּמַן אֲנִי מְאֹד חַלָּשָׁה וְאֵין לִי כֹּחַ לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר. אֲנִי מַרְגִּישָׁה גַּם עַצְבוּת וּנְפִילָה בְּמַצַּב הָרוּחַ. אֶשְׂמַח אִם הַצַּדִּיק יִתֵּן לִי עֵצָה אֵיךְ לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק, וִיבָרֵךְ אוֹתִי שֶׁיִּהְיֶה לִי הֵרָיוֹן קַל וּוָלָד בָּרִיא וְשָׁלֵם. תּוֹדָה.

תְּשׁוּבָה:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר שְׁלַח כ"א סִיוָן ה'תשע"ב.

שָׁלוֹם רַב אֶל לֵאָה, תִּחְיֶה.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.

תּוֹדָה עַל הַתְּפִלּוֹת וְעַל הָאִחוּלִים לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה.

אַתְּ צְרִיכָה מְאֹד מְאֹד לִשְׂמֹחַ שֶׁזָּכִית לְהִכָּנֵס בְּהֵרָיוֹן, שֶׁזּוֹ הַמַּתָּנָה הֲכִי יָפָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן לְאִשָּׁה, וְלָכֵן אַל תְּפַחֲדִי, הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה וְתֵלְדִי בְּקַלּוּת. תִהְיִי רְגִילָה לוֹמַר שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּאֹד מְסֻגָּל לְלֵידָה קַלָּה, אֲשֶׁר רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת צַדִּיק, חֵלֶק שֵׁנִי סִימָן כ') עַל יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים יְכוֹלִין לְהָבִיא שִׁנּוּי בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית כְּלוֹמַר לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע; וְלָכֵן טוֹב שֶׁתֹּאמְרִי בְּכָל פַּעַם אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת בְּעַל פֶּה כְּגוֹן: אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, יוֹסֵף, דָּוִד, שְׁלֹמֹה, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא אַשְׁכְּנַזִּי, רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, רַבִּי נַחְמָן בֶּן פֵייגֶא מִבְּרֶסְלֶב, רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֶב וְכוּ' וְכוּ', וְעוֹד כָּל מִינֵי שְׁמוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁאַתְּ רַק זוֹכֶרֶת. תִהְיִי רְגִילָה לוֹמַר אֶת זֶה מִדֵּי פַּעַם, וְאַחַר כָּךְ תֹּאמְרִי אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת, וְתִרְאִי שֶׁתֵּלְדִי בְּקַלּוּת:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁבִּזְכוּת הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ, בִּזְכוּת צִדְקָתָם וְתוֹרָתָם וּמְסִירוּת נַפְשָׁם שֶׁהָיְתָה לָהֶם בִּשְׁבִילְךָ, שֶׁתַּעֲזֹר לִי לְהוֹלִיד בְּקַלּוּת וָלָד בָּרִיא בְּחוּשָׁיו וּבְאֵיבָרָיו, וְאֶזְכֶּה לַעֲבֹר אֶת הַהֵרָיוֹן בְּקַלּוּת, וְתָסִיר מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי עַיִן הָרַע שֶׁלֹּא יִפְגַּע בִּי מִשּׁוּם אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאֶזְכֶּה לְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת חַיִּים וְקַיָּמִים שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת רְצוֹנְךָ, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּרִיאָה כָּל יְמֵי חַיַּי, וְלַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְ"יָ צוּרִי וְגֹאֲלִי, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

רַק תִּתְחַזְּקִי מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי הַשִּׂמְחָה זוֹ הַהַצְלָחָה שֶׁל הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת שִׂמְחָה, חֵלֶק ב' סִימָן א') מִי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ תָּמִיד עַל יְדֵי זֶה הוּא מַצְלִיחַ, וְלָכֵן אִם אַתְּ רוֹצָה לְהַצְלִיחַ בְּחַיַּיִךְ, תִּשְׁתַּדְּלִי עִם כָּל הַכֹּחוֹת לִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה, וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה לָךְ לְהַגִּיעַ לְשִׂמְחָה מֵרֹב הַבִּלְבּוּלִים שֶׁעוֹבְרִים עָלַיִךְ וְכוּ' וְכוּ', עִם כָּל זֹאת הַכְרִיחִי אֶת עַצְמֵךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְתִרְאִי שֶׁתִּהְיֶה לָךְ הַצְלָחָה בַּחַיִּים.

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ עָלַיִךְ שֶׁתַּצְלִיחִי בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנִי.

הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

וְהִנֵּה מִפְּנֵי חַטָּאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, הָיָה לָנוּ בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שָׁם הָיָה הָאוֹר אֵין סוֹף בְּגִלּוּי. כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, בַּר מִינָן, הֵבִיא קָרְבָּן, וְנָשָׂא אֶת הַקָּרְבָּן דֶּרֶךְ רְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וְהִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד, כִּי כֻּלָּם הֵבִינוּ שֶׁחָטָא. וּלְבַסּוֹף הִגִּיעַ אֶל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַקָּרְבָּן, וְאָמַר: "חָטָאתִי, עֲוִיתִי, פָּשַׁעְתִי, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי", וְסִפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וַעֲדַיִן חֹשֶׁךְ לוֹ וּמָר לוֹ, כִּי מִי שֶׁחוֹטֵא – מִסְכֵּן, אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, רוֹאֶה רַק עוֹלָם גַּשְׁמִי וְחָמְרִי, רוֹאֶה רַק אֻמּוֹת הָעוֹלָם, רַק זֶבֶל, רַק לִכְלוּךְ, טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, שֶׁקֶר, תִּעוּב, זִהוּם וְעֵרֹם. וְהִנֵּה מַתְחִיל לִבְכּוֹת: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! חָטָאתִי, עֲוִיתִי, פָּשַׁעְתִי", וְהַלְוִיִּם שָׁרוּ בִּכְלֵי זֶמֶר, שִׁירִים הַשּׁוֹבְרִים אֶת הַלֵּב, עַד שֶׁאָדָם בָּכָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. שָׁחֲטוּ אֶת הַקָּרְבָּן, וְאָדָם עָשָׂה לְעַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן: "אֵיזֶה אָב הָרַחֲמָן יֵשׁ לָנוּ, הָיוּ צְרִיכִים לְשַׁחֲטֵנִי, כִּי עָבַרְתִּי עַל צִוּוּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְהִנֵּה הֶחֱלִיפָנִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּקָרְבָּן", וְהִתִּיזוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ, שָׂרְפוּ אֶת הַקָּרְבָּן עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְאָדָם בָּכָה וְעָרַךְ לְעַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כָּל זֹאת לְעַצְמוֹ, וְעָשָׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חֶסֶד, וְתַחַת זֹאת שָׁחֲטוּ אֶת הַבְּהֵמָה. אַחַר הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה כָּאֵלּוּ, אַחַר דְּמָעוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁשָּׁפַךְ, פִּתְאֹם הֵחֵל לְהָאִיר לוֹ אוֹר אֵין סוֹף, וְשָׁב לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, כִּי רָאָה רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, לֹא רָאָה אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם; כִּי כְּשֶׁרוֹאִים אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא רוֹאִים אֶת הַזֻּהֲמָה, יוֹדְעִים שֶׁאָנוּ הָעָם הַנִּבְחָר, מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וְיוֹדְעִים שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי נִמְצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֵין צְרִיכִים לִדְחוֹתוֹ לַשָּׁמַיִם חָלִילָה, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ.

[מתוך קונטרס עקרת הבית]

נְשִׁיקָה בַּמֵּצַח

לְאַחַר שֶׁכִּתְּתוּ רַגְלֵיהֶם בֵּין כַּמָּה וְכַמָּה יְשִׁיבוֹת בְּמֶרְכַּז הָאָרֶץ וּבִלּוּ בָּזֶה אֶת מַרְבִּית הַיּוֹם, הֶחְלִיטוּ שֶׁיּוֹם הַהֲפָצָה שֶׁלָּהֶם הִסְתַּיֵּם. סְפָרִים וְקֻנְטְרֵסִים רַבִּים שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ זָכוּ הַשְּׁנַיִם לְהָפִיץ לְתַלְמִידֵי הַיְשִׁיבוֹת וְכָעֵת בִּקְּשׁוּ לְבַקֵּר אֶת יְדִיד נַפְשָׁם שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּקִרְבַת מָקוֹם.

זֶה הָאַחֲרוֹן קִבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם גַּם בְּשִׂמְחָה וְגַם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, עָרַךְ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָן עִם מִינֵי מַאֲפֶה וּשְׁתִיָּה וּלְאַחַר שֶׁשָּׁמַע מֵאוֹרְחָיו סִפּוּרֵי הֲפָצָה טְרִיִּים, הֶחְלִיט לְכַבְּדָם גַּם בְּכַמָּה סִפּוּרֵי צַדִּיקִים.

הוּא קָרָא לָהֶם מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר עַל אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, מָרָנָא הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע וְעַל תַּלְמִידוֹ הַמַּגִּיד הַגָּדוֹל מִמֶּעזְרִיטְשׁ זי"ע. עַל הָרַבִּי ר' אֱלִימֶלֶךְ זי"ע וְעַל הַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ מִלּוּבְּלִין זי"ע. גַּם הַמְסַפֵּר וְגַם הַמַּאֲזִינִים כְּמוֹ נָדְדוּ בְּרוּחָם כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים לְאָחוֹר וְכִמְעַט שֶׁחָשׁוּ אֶת הָאֲוִירָה שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם.

וְאָז הִגִּיעַ הַסִּפּוּר עַל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ מִפְּרַשִׁיסְחָא זי"ע שֶׁמִּפַּעַם לְפַעַם הָיָה נוֹשֵׁק בְּמִצְחָם שֶׁל תַּלְמִידָיו אוֹ שֶׁל הַמְשַׁחֲרִים לְפִתְחוֹ. לֹא נְשִׁיקָה רְגִילָה הָיְתָה זוֹ אֶלָּא נְשִׁיקָה רַבַּת מַשְׁמָעוּת. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ עָלֶיהָ עַל נְשִׁיקָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִפְּרַשִׁיסְחָא זי"ע שֶׁאֶת קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין הָיָה מַכְנִיס בְּמֹחוֹ שֶׁל מִי שֶׁהָיָה נוֹשֵׁק בְּמִצְחוֹ.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הִתְאַנֵּחַ אֶחָד מִן הָאוֹרְחִים וְאָמַר: "אַיי… אַיי… הַלְוַאי וְהָיִיתִי זוֹכֶה לְקַבֵּל נְשִׁיקָה שֶׁכָּזוֹ מֵאֵיזֶה צַדִּיק. נְשִׁיקָה כָּזוֹ שֶׁתְּשַׁפֵּר לִי אֶת הַמֹּחַ… הָיִיתִי זוֹכֶה לְמֹחַ קָדוֹשׁ! מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת!"

הַמְאָרֵחַ וְהָאוֹרֵחַ הַשֵּׁנִי הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה כְּמִי שֶׁחָשׁוּ בְּכִסּוּפָיו שֶׁל חֲבֵרָם אַחַר מֹחַ קָדוֹשׁ וְנָקִי יוֹתֵר כִּלְשׁוֹנוֹ. לֹא כִּסּוּפִים בִּלְבַד הָיוּ אֵלּוּ, אֶלָּא תְּפִלָּה שֶׁל מַמָּשׁ. אָכֵן, גַּם הֵם הָיוּ שְׂמֵחִים לְקַבֵּל נְשִׁיקָה שֶׁכָּזוֹ, אֶלָּא שֶׁחֲבֵרָם לֹא עָצַר בְּעַצְמוֹ מִלְּבַקְּשָׁהּ בְּפֶה מָלֵא.

לְאַחַר שֶׁבֵּרְכוּ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל הַמַּטְעַמִּים, וְכֵן הוֹדוּ לְבַעַל הַבַּיִת עַל הָאֵרוּחַ הַחַם וְהַלְּבָבִי, פָּנוּ הַשְּׁנַיִם לְדַרְכָּם. הָאֶחָד נָהַג בָּרֶכֶב וְהַשֵּׁנִי יָשַׁב לְיָדוֹ.

בְּמַהֲלַךְ נְסִיעָתָם חֲזָרָה לְיַבְנְאֵל הִתְקַשֵּׁר הַיּוֹשֵׁב לְיַד הַנֶּהָג אֶל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ וְסִפֵּר לוֹ עַל הַהֲפָצָה הַנִּפְלָאָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם הַיּוֹם. "זָכִינוּ לְהָפִיץ לְהַרְבֵּה מְאֹד בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה אֶת הַסְּפָרִים וְהַקֻּנְטְרֵסִים שֶׁלָּכֶם! הֵם מְאֹד מְאֹד שָׂמְחוּ לִקְרֹא בָּהֶם וְהָיְתָה אֲוִירָה נִפְלָאָה!"

"אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר אֶת גֹּדֶל הַזְּכוּת שֶׁלָּכֶם!" הֵשִׁיב הַצַּדִּיק, "וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּתֵּן נְשִׁיקָה בְּמִצְחוֹ שֶׁל הַנֶּהָג שֶׁהֵפִיץ יַחַד אִתְּךָ וְתֹאמַר לוֹ שֶׁהַנְּשִׁיקָה הַזֹּאת מִמֶּנִּי!"

וּכְמִי שֶׁמְּצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה נָשַׁק הַמֵּפִיץ בְּמִצְחוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְהִפְטִיר: "הַנְּשִׁיקָה הַזּוֹ הָיְתָה מִמּוֹהֲרֹא"שׁ!"

רַק כַּאֲשֶׁר חָלְפוּ כַּמָּה דַּקּוֹת הֵבִין הַנֶּהָג אֶת אֲשֶׁר אֵרַע וְצִוְחַת שִׂמְחָה פָּרְצָה מִפִּיו. "עַכְשָׁו הֵבַנְתִּי שֶׁהַצַּדִּיק בִּקֵּשׁ לָתֵת לִי נְשִׁיקָה בַּמֵּצַח, נְשִׁיקָה שֶׁתְּקַדֵּשׁ לִי אֶת הַמֹּחַ!"

אֶת הֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ עַד לְיַבְנְאֵל עָשׂוּ הַשְּׁנַיִם בְּשִׂמְחָה שֶׁלֹּא יָדְעָה גְּבוּלוֹת וְהֵם הֵחֵלּוּ לְהִזָּכֵר וּלְסַפֵּר עַל עוֹד מִקְרִים בָּהֶם הֻבְהַר מֵעַל לְכָל סָפֵק שֶׁהַצַּדִּיק שׁוֹמֵעַ גַּם מֵרָחוֹק וְקוֹרֵא אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת כְּפִי שֶׁאֵרַע לָהֶם זֶה עַתָּה.

"הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ" (קֹהֶלֶת ב, יד)

זוּג צָעִיר עַד שֶׁמִּתְרַגְּלִים אֶחָד לַשֵּׁנִי, לִפְעָמִים לוֹקֵחַ הַרְבֵּה זְמַן, וְלָכֵן "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ". זוּג שֶׁהֵם חֲכָמִים כְּבָר מַתְחִילִים לְהִפָּתֵחַ אֶחָד לַשֵּׁנִי מַה שֶּׁיּוֹתֵר מַהֵר, וּמַרְאִים אַהֲבָה אֶחָד לַשֵּׁנִי, וּמִשְׁתַּדְּלִים מְאֹד לְהָבִין אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי וְלָדוּן אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי לְכַף זְכוּת, וְכָךְ הֵם בּוֹנִים אֶת עַצְמָם, עַד שֶׁנִּתְקַיֵּם אֶצְלָם: "עַל־כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד (בְּרֵאשִׁית ב, כד). וּכְבָר לֹא רוֹצִים לְהִפָּרֵד אֶחָד מֵהַשֵּׁנִי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ וּבְסִכְלוּת, אָז יֵשׁ וִכּוּחִים וְכָל אֶחָד נִמְשָׁךְ אַחַר הַהוֹרִים וְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ, כָּךְ נַעֲשָׂה פְּרוּדִים. לָכֵן תְּצַיְּתִי אוֹתִי, תִּתְּנִי לְבַעֲלֵךְ הַרְבֵּה חֹם וְאַהֲבָה, עַד שֶׁכְּבָר לֹא יִהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק לַעֲזֹב אוֹתָךְ. וְעַל כֻּלָּם צְרִיכִים הַרְבֵּה לְהִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַצְלִיחַ בַּחַיִּים.

אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב קפט, תִּשְׁרֵי ה׳תשע״ג

רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר בְּפֵרוּשׁ, הֶפְקֵרוּת לֹא צְרִיכִים כְּלָל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת חָכָם, "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" אוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. שׁוֹאֵל הַזֹּהַר: וְהַטִּפֵּשׁ אֵיפֹה הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ, לֹא בְּרֹאשׁוֹ?  אֶלָּא הֶחָכָם כְּבָר מִסְתַּכֵּל בָּרֹאשׁ מַה יִּהְיֶה בַּסּוֹף. אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שֵׂכֶל לָלֶכֶת לְהָפִיץ כָּל יוֹם, וְתַחְבִּיא כֶּסֶף וְאָז יִהְיֶה לְךָ כָּל חֹדֶשׁ לְשַׁלֵּם שְׂכַר דִּירָה אוֹ מַשְׁכַּנְתָּא, וְיִהְיֶה לְךָ כֶּסֶף לְשַׁלֵּם לְאֹכֶל, יִהְיֶה לְךָ כֶּסֶף לְשַׁלֵּם שְׂכַר לִמּוּד, יִהְיֶה לְךָ כֶּסֶף לִקְנוֹת מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ, אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה לְךָ שֵׂכֶל, אֶת הַשֵּׂכֶל הַזֶּה מְקַבְּלִים אֵצֶל הַצַּדִּיק. לָכֵן אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָשִׁיר: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ שֶׁהִתְקָרַבְנוּ אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל".

אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב א' תרמה, אֲדָר ב' ה׳תשע״א

רְאֵה לְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ מַשְׁבֵּרִים וְגָלִים עִם כָּל זֹאת אֵין זוֹ עֵצָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד אֶל הַצַּעַר, כִּי כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת סד.): "כָּל הַנִּמְשָׁךְ אַחַר הַצַּעַר, הַצַּעַר נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו". הַיֵּצֶר הָרַע מַחְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם, הַיְנוּ שֶׁמַּכְנִיס בּוֹ קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁאָז נַעֲשָׂה לוֹ חֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ". כִּי לְהֵפֶךְ כְּשֶׁבַּר יִשְׂרָאֵל מַכְנִיס בְּעַצְמוֹ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר לוֹ הַמֹּחַ בְּהֶאָרָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וּבְכָל וּתְנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם. כִּבְיָכוֹל הוּא יִתְבָּרַךְ נִקְרָא אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי" (תְּהִלִּים, כז). כִּי תֵּכֶף־וּמִיַּד כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ אֶת שֵׁם ה' בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ וְיוֹדֵעַ וָעֵד, אֲשֶׁר הוּא נִמְצָא אִתּוֹ עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר לוֹ אוֹרוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ יְשׁוּעָה. [אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב תקצ, טֵבֵת ה׳תשס"ט]

ספורי ניסים

אחד מאנשי שלומנו ספר, שבעת שישב שבעה על אמו, התקשר אליו מוהרא"ש ז"ל לנחמו. וההוא ספר למוהרא"ש ז"ל שלפני כשעה דבר עם המדפיס בשביל שידפיס כרך "אשר בנחל" לזכות האמא ע"ה. ענה ואמר מוהרא"ש ז"ל: "אהה… בשעה הזו היא כבר נמצאת בהיכל של רבנו ז"ל, ואין לכם מה להצטער ולהתאבל. אבל כתוב ב'שלחן ערוך' שצריך לשבת שבעה, ולכן תשבו, אך תאמר לאחיך שיהיו בשמחה גדולה ולא יהיו בעצבות כלל על האמא". והמבין המשכיל יבין מרחוק עד היכן מגיעה המעלה של הדפסת "אשר בנחל".