עלון אוצרות השבת פרשות תזריע מצורע תשפ''ה

 

"אִישׁ צָרוּעַ הוּא טָמֵא הוּא, טַמֵּא יְטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן בְּרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ" (ויקרא יג, מד). וְיֵשׁ לוֹמַר עַל-פִּי הַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נד): צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַזִּכָּרוֹן, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְשִׁכְחָה, וְעִקַּר הַזִּכָּרוֹן לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד, וְעַל-יְדֵי שֶׁמְּדַבֵּק אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשָׂה יִחוּד בֵּין הֲוָיָ"ה לְאֱלֹקִים. וְאֵין עוֹד תַּעֲנוּג יוֹתֵר רוּחָנִי כְּמוֹ הַדְּבֵקוּת בְָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אַף שֶׁעוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, עִם כָּל זֹאת הוּא בּוֹרֵחַ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמְדַבֵּק אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ תָּמִיד בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא תָּמִיד רַק מִסְתַּכֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אַךְ צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָעַיִן מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ בּוֹ אֵלּוּ דִּמְיוֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְכֹחַ הַמְדַמֶּה בָּא עַל-יְדֵי לָשׁוֹן-הָרַע, כִּי גַּם לִבְהֵמָה יֵשׁ כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וּמוֹצִיא דִּבָּה הוּא נוֹפֵל לְבַהֲמִיּוּת, וְעַל-כֵּן מִתְגַּבֵּר עָלָיו כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, כִּי (מִשְׁלֵי י, יח): "וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל", וּכְשֶׁהַדַּעַת נִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, נוֹפֵל מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנוֹפֵל לְאַהֲבַת הַבַּהֲמִיּוּת, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם נֶגַע צָרַעַת.

וְזֶה "אִישׁ צָרוּעַ הוּא, טָמֵא הוּא, טַמֵּא יְטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן בְּרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ"; כִּי אִם רוֹאִים אִישׁ צָרוּעַ, צְרִיכִים לֵידַע שֶׁהוּא טָמֵא, וְעוֹד יְטַמֵּא אֶת אֲחֵרִים, וְלָכֵן צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד מֵאֵלּוּ שֶׁכּוֹפְרִים בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי הֵם מְאֹד מְסֻכָּנִים, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, הוּא מְאֹד מְסֻכָּן, כִּי יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת הָאָדָם גַּם-כֵּן בִּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת.

וְלָכֵן "טָמֵא יִטְמָאֶנּוּ הַכֹּהֵן כִּי בְרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ"; הַנֶּגַע בָּא מֵרֹאשׁוֹ, הַיְנוּ מִדִּמְיוֹנוֹ, וְזֶה מְאֹד מְאֹד מְסֻכָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הָרַ"ן, סִימָן קז), אֲשֶׁר יֵשׁ חָכָם שֶׁהוּא חָכָם אֲפִלּוּ בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, וְאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה נִקְרָאִים בַּעֲלֵי רָאתָן, כִּי חָכְמָה אֲמִתִּית הַיְנוּ עִם אֱמוּנָה, וְנִקְרֵאת רְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת א, טז): "וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה" וְגוֹ', וּלְעֻמַּת זֶה הַחֲכָמִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה נִקְרָאִים בַּעֲלֵי רָאתָן (כְּתֻבּוֹת עז), וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ"י, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֶׁרֶץ בְּמֹחָם, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טֻמְאָה וּכְפִירָה בְּמֹחָם, וּצְרִיכִים לְהִתְרַחֵק מֵאֲנָשִׁים אֵלוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּעֲלֵי רָאתָן, אֲפִלּוּ מִשְּׁכוּנָתָם, כִּי הֶבֶל פִּיהֶם מַזִּיק לְאָדָם כָּשֵׁר שֶׁיִּפֹּל לְתַאֲוַת נִאוּף עַל יְדֵיהֶם. וְלָכֵן הַכֹּהֵן שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, יְטַמֵּא אוֹתָם, וְיַזְהִיר מְאֹד שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מֵהֶם, כִּי "בְרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ" כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁלָּהֶם בָּאוֹת מֵרֹאשָׁם, כִּי יֵשׁ לָהֶם שֶׁרֶץ בְּמֹחָם, וְלָכֵן הֵם מְאֹד מְסֻכָּנִים, וְעַל-כֵּן מִי שֶׁרָחוֹק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, צָרִיךְ מְאֹד מְאֹד לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, כִּי הוּא מְאֹד מְסֻכָּן, שֶׁלֹּא יַמְשִׁיךְ אֶת אֲחֵרִים אַחֲרָיו, וְהָבֵן לְמַעֲשֶׂה.

[זאת התורה, פרשת תזריע, סימן ג']

עלון אוצרות השבת פרשות תזריע מצורע תשפ''הוּמְסֻפָּר עַל הֶחָזוֹן אִישׁ זיע"א בְּעֵת שֶׁהָיָה גָּר בְּחוּ"ל, הָיְתָה לְאִשְׁתּוֹ חֲנוּת בַּדִּים. בְּאַחַד הַיָּמִים נִכְנְסוּ שֵׁנִי שׁוֹטְרִים לַחֲנוּתָהּ וּבְיָדָם 'הַזְמָנָה לְבֵית מִשְׁפָּט', לְתַדְהֵמָתָהּ הָרַבָּה הַשּׁוֹטְרִים סִפְּרוּ לָהּ שֶׁהִיא מָאֳשֶׁמֶת בִּגְנֵבָה. "מֵעוֹלָם לֹא נָגַעְתִּי בְּמָמוֹן שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לִי!" אָמְרָה לַשּׁוֹטְרִים. "יֶשְׁנוֹ סוֹחֵר בְּשֵׁם "אִיבַן" שֶׁהוּא טוֹעֵן שֶׁהָיָה בַּחֲנוּתֵךְ וְאַתְּ גָנַבְתְּ מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ אֶת סְחוֹרָתוֹ בְּעֵת שֶׁהִסְתּוֹבֵב מִכְּנֶגֶד פָּנָיִךְ, וְיֵשׁ לוֹ רְאָיוֹת עַל כָּךְ", עֲנוּ הַשּׁוֹטְרִים. "אֵיךְ הוּא יָכוֹל לוֹמַר שֶׁקֶר גַּס כָּזֶה?!" טָעֲנָה כְּלַפֵּיהֶם, "הֲרֵי פַּעַם אַחַת כְּשֶׁהוּא הָיָה בַּחֲנוּתִי הוּא שָׁכַח מִסְפָּרִים, הִנַּחְתִּי אֶת הַמִּסְפָּרַיִם בַּצַּד וְאַף לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בָּהֶם עַד שֶׁהוּא הִגִּיעַ שׁוּב וְהֶחְזַרְתִּי לוֹ אוֹתָן, וְאֵיךְ הוּא מֵעֵז לִטְעֹן שֶׁאֲנִי גָּנַבְתִּי לוֹ סְחוֹרָה?!" הַשּׁוֹטְרִים מָשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם הִגִּישׁוּ לָהּ אֶת הַ'הַזְמָנָה לְבֵית מִשְׁפָּט' וְהָלְכוּ לָהֶם.

בָּעֶרֶב כַּאֲשֶׁר חָזַר הֶחָזוֹן אִישׁ זיע"א מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְבֵיתוֹ רָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ חִוֶּרֶת וּמְבֹהֶלֶת, הִיא סִפְּרָה לוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ אֶת אֲשֶׁר אֵרַע. הֶחָזוֹן אִישׁ זיע"א נִיסָה לַחֲשֹׁב עַל עֵצָה אֵיךְ לָצֵאת מֵהָעֲלִילָה הַזּוֹ, אַךְ לֹא עָלָה בְּרֹאשׁוֹ שׁוּם רַעֲיוֹן, הוּא הִכִּיר הֵיטֵב אֶת רִשְׁעוּתָם שֶׁל הַשּׁוֹפְטִים שֶׁבִּמְדִינָתוֹ, וּבִפְרָט אֶת שִׂנְאָתָם לַיְּהוּדִים. 'אִם כָּךְ', חָשַׁב בְּדַעְתּוֹ, 'אֵין שׁוּם עֵצָה לָצֵאת מִצָּרָה זוֹ, יְשׁוּעָתֵנוּ תְּלוּיָה רַק בְּיַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא'. מִיָּד נִשְׁמָט לְקֶרֶן זָוִית וְהִתְבּוֹדֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּיל אֶת אִשְׁתּוֹ מֵהָעֲלִילָה שֶׁל הַסּוֹחֵר "אִיבַן". וּלְעֻמָּתוֹ אִשְׁתּוֹ הָיְתָה מַרְבָּה בִּקְרִיאַת תְּהִלִּים לְמַעַן הַצָּלָתָהּ מֵהָעֲלִילָה הַנּוֹרָאָה. שְׁלוֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי הַמִּשְׁפָּט הִגִּיעַ לַחֲנוּת הַבַּדִּים שָׁכֵן שֶׁל "אִיבַן" הָרָשָׁע וְסִפֵּר לְפִי תֻּמּוֹ שֶׁשְּׁכֵנוֹ "אִיבַן" עָלָה אֶתְמוֹל עַל יְצוּעוֹ בַּלַּיְלָה וּבַבֹּקֶר מְצָאוּהוּ שָׂרוּעַ עַל מִטָּתוֹ לְלֹא רוּחַ חַיִּים… הַמִּשְׁפָּט כַּמּוּבָן בֻּטַּל, וְהֶחָזוֹן אִישׁ זיע"א וְאִשְׁתּוֹ יָצְאוּ מֵהַצָּרָה הָאֲיֻּמָה הַזּוֹ.

מִסִּפּוּר זֶה אָנוּ רוֹאִים דֻּגְמָא חַיָּה שֶׁל צַדִּיק שֶׁחַי עִם אֱמוּנָה שֶׁכַּאֲשֶׁר עָבְרָה עָלָיו צָרָה הוּא פָּנָה רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיָצָא מִמֶּנָּה בְּדֶרֶךְ נֵס וָפֶלֶא!

 

עלון אוצרות השבת פרשות תזריע מצורע תשפ''ה

שְׁאֵלָה:
מֵאֵת שַׂגִּיא:
רָצִיתִי לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה. הַאִם גַּם עַל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְעַל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר עוֹבְרִים מַשְׁבְּרִים, נְפִילוֹת, יְרִידוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ, הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים? אוֹ שֶׁהֵם הִגִּיעוּ כְּבָר לְמַצָּב, שֶׁהֵם מְחֻזָּקִים תָּמִיד?
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שְׁלִישִׁי לְסֵדֶר כִּי-תִשָּׂא, י"ב אֲדָר ה'תשע"ב.
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל שַׂגִּיא נ"י.
לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.

רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ע"ז) שֶׁעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹבְרִים בְּכָל יוֹם צָרוֹת וְיִסּוּרִים, קַטְנוּת וּמְרִירוּת, וּכְכָל שֶׁאָדָם זוֹכֶה לְשֵׂכֶל גָּדוֹל יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עוֹבֵר עָלָיו יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת א', י"ח) "וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב". אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, כָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים וְנִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים וְכוּ' וְכוּ', וְעִקַּר גְּדֻלַּת הַצַּדִּיקִים, שֶׁיּוֹדְעִים אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק יוֹתֵר, כִּי בָּזֶה תְּלוּיָה גְּדֻלַּת הַצַּדִּיקִים, שֶׁיּוֹדְעִים אֵיךְ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, וְלַעֲבֹר עַל הַכֹּל.
וְלָכֵן עָלֵינוּ לִמְסֹר אֶת נַפְשֵׁנוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, הַמְלַמְּדִים אוֹתָנוּ אֵיךְ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר, וְלֹא לְהִשָּׁבֵר מִשּׁוּם דָּבָר, וַהֲמוֹן הָעָם חוֹשְׁבִים, שֶׁהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הֵם יוֹשְׁבִים בְּנוֹחַ, וְלֹא חָסֵר לָהֶם שׁוּם דָּבָר וְכוּ', וְאַף אֶחָד לֹא קוֹלֵט, שֶׁהֵם עוֹבְרִים אֶת הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים הֲכִי גְּדוֹלִים וַהֲכִי קָשִׁים שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲבֹר וְכוּ', הֵן עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת וְכוּ', הֵן מַחֲלֹקֶת וּמְרִיבוֹת מִכֻּלָּם וְכוּ', וְהֵן שֶׁמִּתְלוֹצְצִים מֵהֶם וּמַשְׁפִּילִים אוֹתָם וְכוּ', עִם כָּל זֹאת מֵרֹב דְּבֵקוּתָם בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עַל יְדֵי זֶה הֵם נִצּוֹלִים מֵהַכֹּל, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס"ה) שֶׁהַצַּדִּיקִים בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּכְכָל שֶׁהֵם סוֹבְלִים יוֹתֵר צָרוֹת וְיִסּוּרִים, הֵם בּוֹרְחִים יוֹתֵר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁחוֹזְרִים מֵהַבִּטּוּל, אָז הֵם מְחַדְּשִׁים חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים, וְעוֹד מְקָרְבִים אֲחֵרִים.
וְלָכֵן אַל תַּחְשֹׁב, שֶׁעַל הַצַּדִּיקִים לֹא עוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַדְּרַבָּה, עֲלֵיהֶם עוֹבְרוֹת כָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ', אַךְ הֵם יוֹדְעִים אֵיךְ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד יוֹתֵר, וְלֹא מְנַתְּקִים אֶת עַצְמָם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּהוּא זֶה, אַשְׁרֵי מִי שֶׁדָּבוּק בַּצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, וְלוֹמֵד מֵהֶם דֶּרֶךְ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵיךְ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים וְלֹא לְהִשָּׁבֵר, וְזוֹ הִיא גְּדֻלָּתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים.
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה מְרֻבָּה, וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה תַּשְׂכִּיל וְתַצְלִיחַ.
הַמְאַחֵל לְךָ…

יומא דהילולא

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספארין מקאמרנא

י' אייר

דַּרְכּוֹ הָיְתָה לִנְסֹעַ לַעֲיָרוֹת נֹפֶשׁ בִּימֵי הַקַּיִץ. שָׁנָה אַחַת נָסַע לִנְפֹּשׁ בְּעִיר סוּבְרָאנְץ שֶׁבְּעָרֵי הוּנְגָרְיָה, שָׁם נִתְאַכְסֵן אֵצֶל בַּעַל בַּיִת אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בַּיִת גָּדוֹל וּמְרֻוָּח וְרַבִּים מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הָיוּ בָּאִים לִנְפֹּשׁ אֶצְלוֹ בִּימֵי הַקַּיִץ. מִיּוֹם בּוֹאוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לְבֵיתוֹ נַעֲשָׂה בֵּיתוֹ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וְתוֹפְסֵי הַתּוֹרָה וְהַחֲסִידוּת הִגִּיעוּ לְהִתְדַּבֵּק בַּעֲפַר רַגְלָיו, וּבְשַׁבַּת קֹדֶשׁ הִגִּיעוּ אַלְפֵי אִישׁ מִכָּל הַסְּבִיבָה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם עֲבוֹדָתוֹ.

עלון אוצרות השבת פרשות תזריע מצורע תשפ''הכְּשֶׁנִּפְרָד הַצַּדִּיק מִבַּעַל הַבַּיִת, לְאוֹת הַכָּרַת הַטּוֹב עַל שֶׁפָּתַח אֶת בֵּיתוֹ וְאִכְסֵן אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְדָאַג לְכָל הִצְטָרְכוּיוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי בֵּיתוֹ וַחֲסִידָיו, שְׁאָלוֹ אִם צָרִיךְ לִבְרָכָה עַל דָּבָר כָּל שֶׁהוּא. הֵשִׁיב לוֹ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נָתַן לוֹ כָּל צְרָכָיו, וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים וּפַרְנָסָה בְּרֶוַח – בַּיִת מָלֵא בִּרְכַּת ה', אַךְ מַעְיָן מַיִם וּבוֹר אֵינוֹ נִמְצָא בִּסְבִיבָתוֹ וְלָכֵן הוּא נִצְרָךְ לְהָבִיא מִמֶּרְחָק מַיִם, וְהַדָּבָר מְבִיאוֹ לִידֵי טִרְדָּה וְסֵבֶל רַב, וְאִם הָיָה לוֹ בּוֹר בַּחֲצֵרוֹ הָיָה הַדָּבָר לוֹ לְעֹנֶג רַב.

יָצָא הַצַּדִּיק וְנֶעֱמַד בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר וּמַקְלוֹ בְּיָדוֹ, וְסִמֵּן בְּעִגּוּל עַל הָאֲדָמָה וְאָמַר לוֹ: "כָּאן תַּחְפֹּר!" בַּעַל הַבַּיִת הֵבִיא כְּלֵי חֲפִירָה וְחָפַר בְּעֹמֶק הָאֲדָמָה, וְהִנֵּה הֵחֵלּוּ לָצֵאת מַיִם חַיִּים זַכִּים וּמְתוּקִים, הוּא הוֹדָה לַצַּדִּיק מִכָּל לִבּוֹ וְהַצַּדִּיק חָזַר לְבֵיתוֹ שֶׁבְּקָאמַרְנָא וְהוּא הָיָה יוֹצֵא בְּכָל יוֹם לַחֲצֵרוֹ וְהָיָה שׁוֹאֵב מַיִם מִן הַמַּעְיָן.

וִיהִי הַיּוֹם, יוֹם י' בְּאִיָּר תרל"ד, קָם בַּעַל הַבַּיִת לִשְׁאֹב מַיִם כְּהֶרְגֵּלוֹ, וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה שֶׁהַמַּעְיָן מַתְחִיל לְהִתְקַטֵּן מֵרֶגַע לְרֶגַע עַד שֶׁבְּסוֹף הַיּוֹם נִתְכַּסּוּ הַמַּיִם כְּמִקֹּדֶם עַד שֶׁלֹּא נִכָּר כְּלָל שֶׁהָיָה שָׁם מַעְיָן אֵי פַּעַם. בַּצַּר לוֹ שָׁלַח מִבְרָק לַצַּדִּיק וּבוֹ סִפֵּר אֶת אֲשֶׁר אֵרַע, הַתְּשׁוּבָה הִגִּיעַ בַּחֲזָרָה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּדִיּוּק הוּסַר הָעֲטָרָה וְכָבָה הַנֵּר הַמַּעֲרָבִי וְנִתְבַּקֵּשׁ הַצַּדִּיק לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה.

עלון אוצרות השבת פרשות תזריע מצורע תשפ''ה

לֵיל שִׂישִׂי י' בְּטֵבֵת לְסֵדֶר וַיִּגַּשׁ ה'תש"ל.

בְּיוֹם זֶה הָיְתָה הִלּוּלַת מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, וְהָיָה קִבּוּץ גָּדוֹל שֶׁל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְדִבְּרוּ הַרְבֵּה שִׂיחוֹת יְקָרוֹת מִגְּדֻלַּת מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, וּמוֹהֲרָא"שׁ דִּבֵּר מִתּוֹרָה סא בְּחֵלֶק א', וְעִקַּר דִּבּוּרוֹ הָיָה עַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזֶּה הָעִקָּר וְהַיְּסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְדִבֵּר גַּם מֵעִנְיַן הָאַחְדוּת שֶׁבֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁמֻּכְרָחָה מְאֹד, וְהָיְתָה אֲרִיכוּת גְּדוֹלָה בִּדְבָרָיו.

וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת כָּתַב, שֶׁאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁמּוֹהֲרָא"שׁ זָכָה לְקָרְבוֹ לְרַבֵּנוּ זַ"ל, מַדְפִּיס עַכְשָׁו אֶת כָּל סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וּבִפְרָט הַ'לִּקּוּטֵי־הֲלָכוֹת', וּצְרִיכִים לְסַיְּעוֹ בְּמָמוֹן, רָצוֹן וְטִרְחָה, וְלָכֵן בִּקֵּשׁ לַעֲזֹר לוֹ בְּכָל הָאֳפָנִים.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ג', מִכְתָּב שסח]

יוֹם שִׂישִׂי לְסֵדֶר וַיַּקְהֵל כ"ח אֲדָר א' ה'תש"ל.

מוֹהֲרָא"שׁ חִזֵּק אֶת אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיָּבֹא לְבֵית מִדְרָשׁוֹ, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁאֶתְמוֹל הָיוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דִּבְּרוּ מֵהַרְבֵּה תּוֹרוֹת בְּלִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, וְהָיְתָה אַהֲבָה וְאַחְוָה מְאֹד בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, אֲשֶׁר לֹא רָאָה כָּמוֹהָ, וְהָיוּ, תְּהִלָּה לָאֵל, שִׂיחוֹת יְקָרוֹת מְאֹד.

[שָׁם מִכְתָּב שצז]

יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר פְקוּדֵי ל' אֲדָר א' ה'תש"ל.

בְּאוֹתָהּ הַעֵת נָתְנוּ רִשָּׁיוֹן חָדָשׁ לִנְסֹעַ אֶל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל לְיוֹם רִאשׁוֹן פָּרָשַׁת קֹרַח (כ"ד סִיוָן), וּמוֹהֲרָא"שׁ הִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לִנְסֹעַ עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ, וּבִפְרָט עִם בְּנוֹ נַחְמָן נ"י, שֶׁכְּבָר רָצָה לְקַחְתּוֹ כְּבָר שָׁנָה שֶׁעָבְרָה וּלְבַסּוֹף לֹא לְקָחוֹ כַּנַּ"ל [אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ג', מִכְתָּב שצח].

וּבַיּוֹם רִאשׁוֹן כ"ח אֲדָר ב' לְסֵדֶר תַזְרִיעַ ה'תש"ל כָּתַב מִכְתָּב לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁבּוֹ הוּא מַבִּיעַ אֶת עֹצֶם כִּסּוּפָיו לִנְסֹעַ עִם בְּנוֹ לְאוּמָן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁיִּזְכֶּה לְהוֹצִיא אֶת כִּסּוּפָיו מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְלִהְיוֹת עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל [שָׁם מִכְתָּב תלג].

וּבְיוֹם שְׁלִישִׁי כָּתַב לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן סְפֵקוֹת רַבִּים אוֹדוֹת הַנְּסִיעָה, כִּי דִּבֵּר עִם אֶחָד הָעַסְקָנִים שֶׁעוֹסֵק בָּזֶה, וְאָמַר לוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ רִשָּׁיוֹן, וְהוּא עָסַק הַרְבֵּה מְאֹד עִם הָרְשָׁעִים, יִמַּח שְׁמָם, שֶׁיִּתְּנוּ רִשָּׁיוֹן לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא רָצוּ [שָׁם מִכְתָּב תלו].

 

עלון אוצרות השבת פרשות תזריע מצורע תשפ''ה

 

מָה הַטַּעַם שֶׁאֵין נוֹשְׂאִים נָשִׁים בִּימֵי הַסְּפִירָה, וְהַאִם אֶפְשָׁר לְהָקֵל לְמִי שֶׁלֹּא קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה?

כָּתַב מָרָן הַשּׁוּעַ' (או"ח סִימָן תצג סָעִיף א'): נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִשָּׂא אִשָּׁה בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת עַד ל"ג לָעֹמֶר, מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן מֵתוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אֲבָל לְאָרֵס וּלְקַדֵּשׁ, שַׁפִּיר דָּמִי, וְנִשּׂוּאִין נָמֵי, מִי שֶׁקָּפַץ וְכָנַס אֵין עוֹנְשִׁין אוֹתוֹ. הָגָה: מִיהוּ מִלַּ"ג בָּעֹמֶר וָאֵילָךְ הַכֹּל שָׁרֵי. וְכָתַב הַמ"ב שֶׁאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין מִי שֶׁכְּבָר קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לְבֵין מִי שֶׁלֹּא קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְכֵן פָּשַׁט הַמִּנְהָג שֶׁאֵין לִשָּׂא נָשִׁים כְּלָל בְּיָמִים אֵלּוּ.

וּבַילקו"י כָּתַב: הַמִּנְהָג בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לִשָּׂא אִשָּׁה בִּימֵי הַסְּפִירָה מִפֶּסַח וְעַד ל"ד לָעֹמֶר, מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ פֶּרֶק זְמַן מֵתוּ בְּאַסְכָּרָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְנִשְׁאַר הָעוֹלָם שָׁמֵם, עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם וּשְׁנָאָה לָהֶם, וְהֵם רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי אֶלְעָזָר, וְהֵם הֵם שֶׁהֶעֱמִידוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאוֹתוֹ הַדּוֹר וָהָלְאָה (יְבָמוֹת סב:). וְנָהֲגוּ הָעָם לְהִתְאַבֵּל עַל תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁמֵּתוּ, וּלְהִמָּנַע מִשִּׂמְחָה. וּבִהְיוֹת שֶׁפָּסְקוּ לָמוּת בִּפְרֹס עֲצֶרֶת, (כְּלוֹמַר, חֲצִי חֹדֶשׁ, דְּהַיְנוּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם קוֹדֵם חַג הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא ל"ד לָעֹמֶר), מֻתָּרִים לִישָׁא מֵאוֹתוֹ יוֹם וָאֵילָךְ. וְכֵן הַמִּנְהָג בְּעיה"ק יְרוּשָׁלַיִם ת"ו, אֵצֶל כָּל הַסְּפָרַדִּים וַעֲדוֹת הַמִּזְרָח, וּמִיּוֹם ל"ד בַּבֹּקֶר מֻתָּר. וְאַחֵינוּ הָאַשְׁכְּנַזִּים נוֹהֲגִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמָ"א לְהַתִּיר לַעֲשׂוֹת נִשּׂוּאִין רַק בְּלַ"ג בָּעֹמֶר [וְהַמֵּקֵל גַּם בְּלֵיל לַ"ג לָעֹמֶר יֵשׁ לוֹ עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹךְ].

וּבַכה"ח כָּתַב בְּשֵׁם הַשְּׁבוּת יַעֲקֹב (ח"ב סי' ל"ה) שֶׁכָּתַב שֶׁפַּעַם אַחַת הֵקֵל חָכָם אֶחָד בְּעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין תּוֹךְ יְמֵי הַסְּפִירָה נֶגֶד הַמִּנְהָג וְלֹא עָלָה זִוּוּגָם יָפֶה, וְעַל־כֵּן כָּתַב שֶׁשּׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מִנִּשּׂוּאִין בְּיָמִים כָּאֵלּוּ אַף שֶׁיִּהְיֶה הַרְבֵּה צְדָדִין לְהָקֵל כִּי "חֲמִירָא סַכַּנְתָּא מֵאִיסּוּרָא" וְלֹא לְבַטֵּל הַמִּנְהָג בְּפַרְהֶסְיָא, עכ"ל.

לְהַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מֻתָּר בִּימֵי הָעֹמֶר (אַחֲרוֹנִים). וּלְגַבֵּי אֵרוּסִין שֶׁכָּתַב מָרָן שֶׁמֻּתָּר, אַף הַיּוֹם שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁים אֶת הָאִשָּׁה רַק בִּשְׁעַת הַנִּשּׂוּאִין, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת סְעֻדַּת אֵרוּסִין לְלֹא רִקּוּדִים וְתִזְמֹרֶת אֶלָּא רַק יָשִׁירוּ בַּפֶּה בִּלְבַד (עַיֵּן ילקו"י), וּמַשְׁמַע מֵהַמ"ב (ס"ק ג') שֶׁאַף לַעֲשׂוֹת "תַּנָּאִים" (שֶׁקּוֹרִין "ווֹרְט") מֻתָּר, וְכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אָז סְעֻדָּה לְלֹא תִּזְמֹרֶת וְרִקּוּדִים.

עלון אוצרות השבת פרשות תזריע מצורע תשפ''ה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר צַו, ז' אֲדָר ב' ה'תשע"ד.

שָׁלוֹם רַב אֶל … תִחְיֶה.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.

זֶה קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד לַעֲנוֹת עַל הַמִּכְתָּב שֶׁלָּךְ, כִּי אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מֶה הָיָה הַסִּפּוּר שֶׁל הַגֵּרוּשִׁין שֶׁלָּךְ, וְתָמִיד צְרִיכִים לִשְׁמוֹעַ אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים א' ט"ז): "שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק" וְדָרְשׁוּ עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין ז:) אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁמַע דִּבְרֵי בַּעַל דִּין קוֹדֵם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ, וְאַזְהָרָה לְבַעַל דִּין שֶׁלֹּא יַטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּן קוֹדֵם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ.

וְלָכֵן מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה לְיָעֵץ לָךְ מַה לַּעֲשׂוֹת וְכוּ' וְכוּ', עִם כָּל זֹאת אַתְּ צְרִיכָה לְהִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת בְּיֶתֶר עֹז וְלֹא לְהִשָּׁבֵר מִשּׁוּם דָּבָר, כִּי בְּזֶה הָעוֹלָם מֻכְרָחִים לְהִתְחַזֵּק, וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת זֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן בְּלִי הִתְחַזְּקוּת, וְאַף שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם מַה שֶּׁעוֹבֵר צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת וּמַכְאוֹבִים וְכוּ' וְכוּ', עִם כָּל זֹאת הַהֶכְרֵחַ לְהִתְחַזֵּק עִם כָּל הַכֹּחוֹת, וְלֹא לִתֵּן שֶׁהַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם יִשְׁבֹּר אוֹתוֹ, וְעַל כֵּן תַּעֲשִׂי כָּל מַה שֶּׁבִּיְכוֹלְתֵּךְ לְהִתְחַזֵּק וְהָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְאַף שֶׁזֶּה הַדָּבָר הֲכִי קָשֶׁה לְהַגִּיעַ וְכוּ' וְכוּ', כִּי מֵרֹב צָרוֹת וְעָגְמַת נֶפֶשׁ וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְקַטְנוּת הַמּוֹחִין וְכוּ', נִמְשָׁךְ הָאָדָם אַחַר הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת, עִם כָּל זֹאת הִזְהִירָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל מְאֹד מְאֹד עַל מִצְוַת הַשִּׂמְחָה, וְאָמַר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן כ"ד) מִצְוָה גְדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ, כִּי כָּל הַחוֹלָאוֹת הַבָּאִים עַל הָאִשָּׁה כֻּלָּם בָּאִים רַק מֵחֲמַת קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה, וְלָכֵן צְרִיכִים לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה, וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (תַּנְחוּמָא שְׁמִינִי) לְפִי שֶׁאֵין הַשִּׂמְחָה מַמְתֶּנֶת לָאָדָם לֹא כָּל מִי שֶׁשָּׂמֵחַ הַיּוֹם שָׂמֵחַ לְמָחָר וְלֹא כָּל מִי שֶׁמֵצֵּר הַיּוֹם מֵצֵר לְמָחָר לְפִי שֶׁאֵין הַשִּׂמְחָה מַמְתֶּנֶת לָאָדָם; וְלָכֵן יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה הַשִּׂמְחָה מְצוּיָה אֶצְלֵךְ, כִּי אֵין טוֹב מִזֶּה, וְעַל יְדֵי שִׂמְחָה מִתְרַחֵב הַלֵּב וִיכוֹלִים אַחַר כָּךְ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָהּ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גָּמוּר, כִּי מַה שֶּׁאֵין הָאִשָּׁה מִתְחַזֶּקֶת לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מִפְּנֵי שֶׁנּוֹפֶלֶת עַל לִבָּהּ עַצְבוּת וּמְרִירוּת וְדִכָּאוֹן, אֲבָל תֵּכֶף וּמִיַּד שֶׁמַכְרִיחָה אֶת עַצְמָהּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, אֲזַי נִפְתָּח לִבָּהּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַרְחִיב לָךְ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְנִשְׁמָע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת מְשַׂמְּחוֹת תָּמִיד.

הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

עלון אוצרות השבת פרשות תזריע מצורע תשפ''ה

מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל אָמַר: אִשָּׁה נִקְרֵאת עֲקֶרֶת הַבַּיִת, כִּי הִיא עִקַּר הַבַּיִת, וְכָל הַבַּיִת תָּלוּי רַק עָלֶיהָ, כְּגוֹן: כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים, הָאִשָּׁה מְבַשֶּׁלֶת, וְלָכֵן יֵשׁ לָהּ אַחֲרָיוּת מְאֹד גְּדוֹלָה, שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס – בַּמִּטְבָּח מוּצָרִים שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם הֶכְשֵׁר טוֹב מִבֵּית־דִּין יִרְאֵי הַשֵּׁם, וְכֵן כָּל הַחִנּוּךְ שֶׁל הַיְלָדִים תָּלוּי בְּיָדֶיהָ, כִּי הִיא נִמְצֵאת עִם הַיְלָדִים הַרְבֵּה יוֹתֵר זְמַן מֵהַבַּעַל, וְלָכֵן הִיא יְכוֹלָה לְהַחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת.

(אִמְרֵי־מוֹהֲרָא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תתקלב)

דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר (תְּהִלִּים קיג, ט): "מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָהּ"; אִשָּׁה נִקְרֵאת "עֲקֶרֶת הַבַּיִת", כִּי הִיא עִקַּר הַבַּיִת, כָּל הַבַּיִת מִתְנַהֵל כְּפִיהָ. בַּת יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ יוֹדַעַת וְאֵינָהּ מִתְבּוֹנֶנֶת בַּחֲשִׁיבוּת שֶׁמָּסַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּיָדֶיהָ. הַיּוֹם אֻמּוֹת הָעוֹלָם הִתְעוֹרְרוּ, וּמְדַבְּרִים מִשִּׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת, שֶׁהָאִשָּׁה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַבַּעַל. הֵם אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נָתַן לָאִשָּׁה תַּפְקִיד חָשׁוּב יוֹתֵר מִן הַגֶּבֶר. אִשָּׁה נִקְרֵאת "עֲקֶרֶת הַבַּיִת", עִקַּר הַבַּיִת תָּלוּי בָּהּ.

[קוּנְטְרֶס עֲקֶרֶת הַבַּיִת]

הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ

נָפְלָה חֲתִיכַת גְּבִינָה לְתוֹךְ תַּבְשִׁיל שֶׁל בָּשָׂר חַם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, אִם רוֹאֶה אֶת הַגְּבִינָה, מְסַלְקָהּ מִיָּד, וּמְשַׁעֵר אִם יֵשׁ בַּתַּבְשִׁיל פִּי שִׁשִּׁים מֵחֲתִיכַת הַגְּבִינָה. וּכְגוֹן שֶׁחֲתִיכַת הַגְּבִינָה שׁוֹקֶלֶת 10 גְּרָם, וְיֵשׁ בַּסִּיר מֵהַמָּרָק וְהַיְּרָקוֹת וְהַבָּשָׂר 600 גְּרָם, אָז הַתַּבְשִׁיל מֻתָּר בַּאֲכִילָה, אֲבָל פַּחוֹת מ- 600 גְּרָם נֶאֱסָר הַתַּבְשִׁיל בַּאֲכִילָה.

וְאָמְנָם אִם הַתַּבְשִׁיל הוּא עוֹף וְלֹא בְּשַׂר בְּהֵמָה, כְּבָר הִתְבָּאֵר לְעֵיל שֶׁלִּבְנֵי סְפָרַד מֻתָּר לְהוֹסִיף עַד פִּי שִׁשִּׁים, וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹסִיף דַּוְקָא עוֹף אֶלָּא כָּל מַאֲכָל שֶׁהוּא – יְרָקוֹת, מַיִם וְכַדּוֹמֶה, וְיַרְתִּיחַ שֵׁנִית וְרַשַּׁאי לְאוֹכְלוֹ.

אִם נִשְׁפַּךְ חָלָב לְתוֹךְ סִיר עִם תַּבְשִׁיל בְּשַׂר בְּהֵמָה, יֵשׁ לִמְדֹּד שֶׁיִּהְיֶה בְּתַבְשִׁיל הַבָּשָׂר, פִּי שִׁשִּׁים מִכַּמּוּת הֶחָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ. וְאִם אֵין פִּי שִׁשִּׁים, יִשְׁפֹּךְ אֶת הַתַּבְשִׁיל.

[ספר כשרות המטבח]

עלון אוצרות השבת פרשות תזריע מצורע תשפ''ה

פְּעֻלַּת הַצַּדִּיק לִילָדִים

הִתְבּוֹדְדוּת עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה

הָיָה רָגִיל לִבְכּוֹת הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא רָצָה לִזְכּוֹת לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּכָה עַל זֶה הַרְבֵּה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וּבִפְרָט בְּעִנְיַן הַלִּמּוּד, כִּי הַלִּמּוּד בָּא לוֹ אַחַר שֶׁהִתְאַמֵּץ מְאֹד, וְיָגַע וְטָרַח עַל זֶה. כְּשֶׁרָצָה לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת, בַּהַתְחָלָה הוּא לֹא הָיָה מֵבִין מַה שֶּׁהָיָה לוֹמֵד, וְהָיָה מְסַפֵּר אֶת זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבָכָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל זֶה וְהָיָה מִתְבּוֹדֵד וְאוֹמֵר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֲנִי רוֹצֶה לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת, אֲבָל אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְהָבִין אֶת דִּבְרֵי הַתַּנָּאִים הַקְּדוֹשִׁים, תַּעֲזֹר לִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהָבִין אֶת הַמִּשְׁנָיוֹת שֶׁאֲנִי לוֹמֵד, שֶׁאָבִין בַּהֲבָנָה אֲמִתִּית וּבְרוּרָה אֶת כָּל דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּפָּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַבִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וְתָאִיר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ". וְכָךְ הָיָה מַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְרִצּוּיִים, וְהָיָה מַרְאֵה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁרָאוּי לוֹ לְקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתוֹ עַד שֶׁזָּכָה לְהָבִין אֶת הַמִּשְׁנָיוֹת, וְכָךְ הָיָה בְּכָל סֵפֶר שֶׁלָּמַד, שֶׁלֹּא הָיָה מֵבִין אֲפִלּוּ פְּשׁוּטָם שֶׁל דְּבָרִים, וְהָיָה בּוֹכֶה וּמִתְבּוֹדֵד הַרְבֵּה שֶׁיָּאִיר ה' עֵינָיו לְהָבִין וְלִלְמֹד כָּרָאוּי עַד שֶׁזָּכָה לְהָבִין, וְכֵן אַחַר־כָּךְ בְּלִמּוּד הַזֹּהַר וְכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל גַּם־כֵּן הָיָה כָּךְ, וְהַכֹּל זָכָה עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ וּבְכִיָּתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

תשים תמונה שמתאימה לספור – אולי תמונה של יהודי זקן עם סטנדר וילד קטן מכניס את ראשו בתוך הסטנדר…

מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שַׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה

כְּשֶׁהָיָה בֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים, רָצָה מְאֹד לִהְיוֹת יְרֵא שָׁמַיִם, וְהָיָה חָפֵץ לְקַבֵּל שַׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה. הוּא הָלַךְ מִתְּחִלָּה לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְטָבַל בִּזְרִיזוּת מִיַּד לְאַחַר חֲצוֹת, וְשֶׁיָּצָא מִשָּׁם הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְלָבַשׁ בִּגְדֵי שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהָלָךְ אָנֶה וָאָנָה כִּי בְּכָךְ רָצָה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת שַׁבַּת־קֹדֶשׁ וּנְשַׁמָּה יְתֵרָה, וְהָיָה חָפֵץ שֶׁיַּרְאוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם אֵיזֶה מַרְאֶה שֶׁל קְדֻשָּׁה, אַךְ הוּא לֹא רָאָה דָּבָר, וְהָיָה מִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לִרְאוֹת דְּבַר מָה. בֵּין כָּךְ הֵחֵלּוּ אֲנָשִׁים לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהִגִּיעַ אָדָם חָשׁוּב וְעָמַד עַל הַסְּטֶנְדֶּר שֶׁלּוֹ וְאָמַר "שִׁיר־הַשִּׁירִים", וְהָלָךְ רַבֵּנוּ זַ"ל וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ לְמַטָּה בְּתוֹךְ הַסְּטֶנְדֶּר, וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה יֶלֶד קָטָן לֹא כָּעֲסוּ עָלָיו. וְהוּא הָיָה מֻנָּח שָׁם וְהֵחֵל לִבְכּוֹת, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּבוֹכֶה בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת עַד הָעֶרֶב, עַד שֶׁעֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת נַעֲשׂוּ נְפוּחוֹת מֵרֹב בֶּכִי, וּכְשֶׁפָּתַח אֶת עֵינָיו הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה אֵיזֶה אוֹר רוּחָנִי, כִּי כְּבָר נִדְלְקוּ הַנֵּרוֹת וְעֵינָיו הָיוּ סְתוּמוֹת בִּבְכִיָּה וּמְלֵאוֹת בִּדְמָעוֹת, וְכַאֲשֶׁר פָּתַח אֶת עֵינָיו הָיָה נִרְאָה לוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה אֵיזֶה אוֹר רוּחָנִי וְאָז הִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ.

וְכָךְ הָיָה כָּל יְמֵי חַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיָה בּוֹכֶה הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּפַעַם סִפֵּר לְתַלְמִידָיו שֶׁהֱיוֹת שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ בָּאָה מִמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד, כִּי הֵם הָיוּ מִזֶּרַע דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עַל־כֵּן הֵם שְׁרוּיִים תָּמִיד בְּלֵב נִשְׁבַּר וּבוֹכִים הַרְבֵּה וְלֹא רְגִילִים לִהְיוֹת בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת, כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה, חִבֵּר אֶת סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁרֻבּוֹ הֵם תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּצְעָקוֹת וְתַחֲנוּנִים בְּלֵב נִשְׁבַּר מְאֹד, עַל־כֵּן גַּם לְזַרְעוֹ יֵשׁ בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֵב נִשְׁבַּר, וְגַם דּוֹדוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְ'בּוּז' לֹא הָיָה רָגִיל לִהְיוֹת בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת אֶלָּא בְּלֵב נִשְׁבַּר.

וּפַעַם אַחַת רַבֵּנוּ זַ"ל יָשַׁב בְּחַדְרוֹ וּבָכָה כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְדִמְעוֹתָיו יָרְדוּ מֵעֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת עַל הָאָרֶץ, עַד שֶׁנִּתְרַטְּבָה הָרִצְפָּה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁנִּדְבַּק הַמִּנְעָל שֶׁלּוֹ לָאָרֶץ מֵחֲמַת הַלַּחְלוּחִית שֶׁנִּהְיְתָה מִדִּמְעוֹתָיו.

וּפַעַם אַחַת בְּחַג סֻכּוֹת בְּעֵת הַהַקָּפוֹת, כְּשֶׁהִקִּיף רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת הַבִּימָה עִם אַרְבַּעַת הַמִּינִים, רָאוּ תַּלְמִידָיו עַל הַקַּרְקַע בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁבּוֹ דָּרַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל אֵיךְ שֶׁנִּתְרַטְּבָה הַקַּרְקַע מֵרֹב דְּמָעוֹת שֶׁשָּׁפַךְ אָז בְּעֵת שֶׁהִקִּיף אֶת הַבִּימָה.

וּפַעַם אַחַת נָתַן אֶת הַטַּלִּית שֶׁלּוֹ בְּמַתָּנָה לְאֶחָד מֵהַמְּקֹרָבִים שֶׁלּוֹ וְאָמַר לוֹ: "הִזָּהֵר מְאֹד לְכַבֵּד אֶת הַטַּלִּית הַזּוֹ, כִּי כְּמוֹ מִסְפַּר הַשְּׂעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּטַּלִּית, כָּךְ שָׁפַכְתִּי כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה דְּמָעוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיָּדַעְתִּי מַהִי טַלִּית".

וְאָמַר שֶׁכָּל מַה שֶּׁזָּכָה לִהְיוֹת צַדִּיק גָּדוֹל הָיָה רַק בִּזְכוּת זֶה שֶׁשָּׁקַד בִּתְפִלָּה, הִתְבּוֹדְדוּת וּבְכִיּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּמוֹהוּ וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ, וְיִהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל עַל זֶה, גַּם הוּא יִזְכֶּה לְהַגִּיעַ אֶל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ, כִּי הַכֹּל תָּלוּי רַק כְּפִי שֶׁמִּתְיַגְּעִים וְטוֹרְחִים בִּתְפִלָּה, הִתְבּוֹדְדוּת וּבְכִיּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

עלון אוצרות השבת פרשות תזריע מצורע תשפ''ה

"לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה" (קֹהֶלֶת ב, ב)

דָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרָשׁ אַגָּדָה): לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ – בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת ל:) עַל הַפָּסוּק: "וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה" (קֹהֶלֶת ח, טו) – זֶה שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה" (קֹהֶלֶת ב, ב) – זוֹ שִׂמְחָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד הֲוָיָ"ה" (מְלָכִים ב', ג, טו).

כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁהוּא בִּכְלָל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הָאֲמִתִּית, יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ כָּל יָמָיו בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, כְּשֶׁיַּזְכִּיר לְעַצְמוֹ הַטּוֹבָה וְהַחֶסֶד הַנִּפְלָא, שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ, עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ זַ"ל, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר פָּתַח אֶת עֵינֵינוּ, וְהִמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, לְקַיֵּם תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת בְּכָל יוֹם.

[סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, עִם פֵּרוּשׁ נַהֲרֵי אֲפַרְסְמוֹן, מַעֲשֵׂה יב, עַמּוּד תקפא]

"עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים… עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ, עֵצִים… קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת…" (קֹהֶלֶת ב, ה–ז)

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים… עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ, עֵצִים… קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת…" (קֹהֶלֶת ב, ה–ז) הַכֹּל הָיָה לִי, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הָיָה הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, הוּא רָצָה לְהַחְדִּיר בָּנוּ מַה זֶּה נִקְרָא עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁאָדָם יַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַכֹּל. יֵשׁ לִי גַּנִּים וּפַרְדֵּסִים, יֵשׁ לִי כָּל עֵץ פְּרִי, יֵשׁ לִי בְּרֵכוֹת מַיִם, יֵשׁ לִי הַכֹּל, זוֹ הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, לֵידַע שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה נִבְרְאָה רַק בִּשְׁבִילֵנוּ, וְכָל הַגַּנִּים וְהַפַּרְדֵסִים, הַיָּמִים וְהַנְּהָרוֹת – הַכֹּל שֶׁלָּנוּ. לֵהָנוֹת מֵהֶם, וְלִרְאוֹת מֵהֶם אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. לָכֵן אֵצֶל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כָּתוּב: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" (מְלָכִים א', ה, יא). אִם אָדָם תָּמִיד שָׂמֵחַ בַּמֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, בֶּאֱמֶת יֵשׁ לוֹ הַכֹּל, אֲבָל אִם הוּא מַתְחִיל לְחַפֵּשׂ חֶסְרוֹנוֹת: חָסֵר לִי דָּבָר זֶה, וְדָבָר זֶה, אַף פַּעַם לֹא יַפְסִיק אֶצְלוֹ הַחִסָּרוֹן. וְעַל זֶה אָנוּ צְרִיכִים אֶת הַגַּנָּן, שֶׁיְּתַקֵּן לָנוּ אֶת גַּן הָעֵדֶן.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב ח' תשנה, אֲדָר א' ה׳תשמ"ו]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות