מדוע משה רבנו סרב ללכת ולגאול את עם ישראל ולא סרב ללכת לקבל את התורה?

"וַיְדַבֵּר הֲוָיָ"ה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר" (וַיִּקְרָא כה, א). וְיֵשׁ לוֹמַר, עַל-פִּי הַמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן עב) שֶׁלִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הוּא גַּם-כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. בְּוַדַּאי כְּשֶׁזּוֹכִים לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה הִיא מַעֲלָה יְתֵרָה, אֲבָל גַּם כְּשֶׁאֵין שׁוֹמְעִין תּוֹרָה, הָרְאִיָּה לְבַד שֶׁזּוֹכִין לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הוּא גַּם-כֵּן טוֹב מְאֹד, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁרוֹאִים אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק, עַל-יְדֵי-זֶה מְקַבְּלִים גְּדֻלָּה, וְעִקַּר הַגְּדֻלָּה הִיא שִׁפְלוּת. וְזֶה הַסִּימָן אִם אָדָם מְקֹרָב אֶל צַדִּיק הָאֱמֶת אִם כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹפֶלֶת עָלָיו שִׁפְלוּת גְּדוֹלָה.

וְהִנֵּה הַמְּפָרְשִׁים שָׁאָלוּ, לָמָּה כְּשֶׁשָּׁלַח הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶת מֹשֶׁה לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אָמַר "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" (שְׁמוֹת ד, יג) כִּי לֹא רָצָה לָלֶכֶת, וְאִלּוּ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה תֵּכֶף-וּמִיָּד הִסְכִּים, וְלֹא מָנַע אֶת עַצְמוֹ. וּפֵרְשׁוּ, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה עָנָיו גָּדוֹל מְאֹד, כַּאֲשֶׁר הֵעִידָה עָלָיו הַתּוֹרָה, (בַּמִּדְבָּר יב): "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בַּמִּדְבָּר יב, ג). וְלָכֵן כְּשֶׁבָּא לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל הֶחֱזִיק אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא אֵינוֹ רָאוּי, וְלָכֵן לֹא רָצָה לָלֶכֶת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בַּמִּדְבָּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ג) עַל הַפָּסוּק (מִשְׁלֵי כט): "גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ", זֶה תָּבוֹר וְכַרְמֶל שֶׁבָּאוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם, מִתְגָּאִים לוֹמַר שֶׁאָנוּ גְּבוֹהִים וְעָלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן אֶת הַתּוֹרָה. "וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד" – זֶה סִינָי שֶׁהִשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁאֲנִי נָמוּךְ, וְעַל-יְדֵי כָּךְ תָּמַךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּבוֹדוֹ עָלָיו וְנִתְּנָה עָלָיו הַתּוֹרָה וְזָכָה לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, כְּמָה דְּתֵימָא (שְׁמוֹת יט) "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי". וְלָכֵן כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַתּוֹרָה עַל הַר סִינָי מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁאֲנִי נָמוּךְ, אֲזַי נִתְעוֹרֵר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ – 'הֲלֹא אֲנִי הֲכִי נָמוּךְ מִכָּל עַם יִשְׂרָאֵל', וְלָכֵן רָץ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, כִּי הֶחֱזִיק אֶת עַצְמוֹ לְלֹא כְּלוּם, וְלָכֵן זָכָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהַדִּבּוּר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הָיָה אֵלָיו תָּמִיד.

וְזֶה "וַיְדַבֵּר הֲוָיָ"ה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר" (וַיִּקְרָא כה, א) וּבֶאֱמֶת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, כִּי מִצַּד אֶחָד 'הַר' מְרַמֵּז עַל גַּדְלוּת, וְסִינַי מְרַמֵּז עַל עֲנָוָה, אֶלָּא זֶה מַה שֶּׁקִּבֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִצַּד אֶחָד לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב', יז) "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי הֲוָיָ"ה", וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן קכה) שֶׁבְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבַעֲבוֹדָתוֹ, צְרִיכִים לְהַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִצַּד שֵׁנִי, צְרִיכִים לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְלֹא כְּלוּם.

וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, מָה עִנְיַן שְׁמִיטָה אֵצֶל הַר סִינָי, הֲלֹא כָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ מִסִּינַי? אֶלָּא מַה שְּׁמִיטָה נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי, אַף כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ כְּלָלוּתֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן מִסִּינַי, וְהַכֹּל לְהַחְדִּיר עֲנָוָה בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁיִּהְיוּ בְּטֵלִין לְגַמְרֵי בְּעֵינֵי עַצְמָן, וְשֶׁלֹּא יִתְגָּאוּ חַס וְשָׁלוֹם. וְלָכֵן דָּיְיקָא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהָיָה עָנָו מְאֹד מִכָּל אָדָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הוּא דָּיְיקָא זָכָה לְקַבֵּל אֶת הַגְּדֻלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת "הַר" וּמַהִי הַגְּדֻלָּה? – 'סִינָי', שִׁפְלוּת, וְזֶה שַׁיָּךְ לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל [ע"כ מִסֵּפֶר זֹאת הַתּוֹרָה פָּרָשַׁת בְּהַר סִימָן א'].

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (תַּעֲנִית ז.) שֶׁפַּעַם אַחַת אָמְרָה הַבַּת שֶׁל הַקֵּיסָר לְר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: "אֵיךְ הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חָכְמָה מְפֹאָרָה שׁוֹכֶנֶת בִּכְלִי מְכֹעָר"? (כַּוָּנָתָהּ עַל ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם נָאֶה). שָׂחַק עָלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: "הֲלֹא גַּם אָבִיךְ נוֹתֵן יַיִן בְּתוֹךְ חָבִיּוֹת שֶׁל חֶרֶס – שֶׁזֶּה חֹמֶר זוֹל וּפָשׁוּט!" עָנְתָה לוֹ בַּת הַקֵּיסָר: "וַהֲרֵי כֻּלָּם עוֹשִׂים כָּךְ?!" עָנָה לָהּ ר' יְהוֹשֻׁעַ: "אַתֶּם אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים, רָאוּי לָכֶם לִתֵּן אֶת הַיַּיִן בִּכְלֵי זָהָב וָכֶסֶף!" הָלְכָה וְאָמְרָה לְאָבִיהָ שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן, וּלְאַחַר זְמַן קָצָר כָּל הַיַּיִן שֶׁל הַקֵּיסָר הֶחְמִיץ. רַגָּז הַקֵּיסָר עַל ר' יְהוֹשֻׁעַ וּשְׁאָלוֹ: "מַדּוּעַ אָמַרְתָּ לְבִתִּי לַעֲשׂוֹת כָּךְ?" עָנָה לוֹ ר' יְהוֹשֻׁעַ: "כְּשֵׁם שֶׁהִיא אָמְרָה אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַתּוֹרָה תִּהְיֶה בִּכְלִי מְכֹעָר, הֶרְאֵתִי לָהּ שֶׁגַּם הַיַּיִן אֵינוֹ מִתְקַיֵּם בְּכֵלִים מְפֹאָרִים אֶלָּא בִּפְשׁוּטִים, וְכָךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה!"

 

 

מהו סוד 'שער החמישים' שאליו זוכים בחג השבועות?

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם חֲמִישִׁי קֹדֶם הֶחָג, ה' סִיוָן ה'תשמ"ט.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ וְיִרְדְּפוּ אֶל יְדִידִי הַיָּקָר לִי מְאֹד, צָמוּד בִּפְנִימִיּוּת לִבִּי לְטוֹב כָּל הַיָּמִים, נֵר לַצַּדִּיק נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה … נֵרוֹ יָאִיר.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי הַיּוֹם אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי עַל-יְדֵי הָאַבְרֵךְ… נֵרוֹ יָאִיר, וּמְאֹד מְאֹד שָׂמַחְתִּי לִשְׁמֹעַ בְּשׂוֹרָה מְשַׂמַּחַת, שֶׁבְּקָרוֹב נִזְכֶּה לְקַבֵּל אִשּׁוּר עַל הַבְּנִיָּה, וּבְוַדַּאי הַדָּבָר תָּלוּי כְּפִי הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת וְהָרְצוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ, כִּי אִם נַתְמִיד בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִין, אָז כְּשֶׁיְּתֻקַּן לְמַעְלָה, מִמֵּילָא יִגָּמֵר לְמַטָּה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יד): כְּשֶׁנִּתְקַּן שָׁם בְּרוּחָנִיּוּת נִתְקַּן גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, הַיְנוּ אִם נְקַבֵּל אִשּׁוּר לְמַעְלָה, מִמֵּילָא נְקַבֵּל אִשּׁוּר לְמַטָּה.

מָה אֹמַר לְךָ, יְדִידִי הַיָּקָר! הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָשָׂה עִמִּי נִסִּים גְּדוֹלִים, וְהִצִּילַנִי מִמָּוֶת לְחַיִּים, חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִכְנַסְתִּי בְּיוֹם ל"ג בָּעֹמֶר לְבֵית-חוֹלִים, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָזַר לִי שֶׁעָבַר הַכֹּל בְּשָׁלוֹם, וְהִנֵּה רַבִּ"י שִׁמְעוֹ"ן בֶּ"ן יוֹחַא"י גִּימַטְרִיָה: עֵ"ת צָרָ"ה, דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁעָבַר עָלַי עֵת צָרָה, לֹא עָלֵינוּ, בִּזְכוּת הַתַּנָּא אֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, נִתְקַיֵּם אֶצְלִי (יִרְמִיָה ל, ז): "עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ", וְדַיְקָא עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַיִּסּוּרִים וְהַכְּאֵבִים שֶׁסָּבַלְתִּי, עָזַר לִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהַתְחִיל לְחַבֵּר שָׁם סֵפֶר "לַהֲבוֹת אֵשׁ" עַל הַתִּקּוּנִים, וְיַעֲזֹר לִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְסַיְּמוֹ עַד הַסּוֹף.

מָה אֹמַר לְךָ, יְדִידִי הַיָּקָר! הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא גָּדוֹל מְאֹד, וּבְוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית פְּרָטִית, וְהוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, וְעָלֵינוּ רַק לְהַדְבִּיק אֶת מַחְשַׁבְתֵּנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁתָּמִיד לַחְשֹׁב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְיֵשׁ לוֹמַר: מַחְשָׁבָ"ה אוֹתִיּוֹת חָשַׁ"ב מָ"ה, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ תָּמִיד לַחְשֹׁב שֶׁהוּא אֵינוֹ כְּלוּם בִּבְחִינַת מָ"ה, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה וְיִכָּלֵל לְגַמְרֵי בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה חָשַׁ"ב — רָאשֵׁי תֵבוֹת: חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה, כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁאָדָם מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו נוּ"ן שַׁעֲרֵי בִּינָה, שֶׁכָּל זֶה הוּא סוֹד חַג הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁאָנוּ מַקְדִּימִין אֶת יְמֵי הַסְּפִירָה לְתַקֵּן אֶת הַמִּדּוֹת, לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָנוּ כֵּלִים לְקַבֵּל אַחַר-כָּךְ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת אֶת הֶאָרַת שַׁעַר נוּ"ן, שֶׁהוּא סוֹד הַבִּטּוּל, לִהְיוֹת לְגַמְרֵי בָּטֵל וּמְבֻטָּל לְאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי בְּפֵרוּשׁ גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר הָעוֹלָם הַזֶּה מַטְעֶה מְאֹד, רְאוּ לֹא לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמְכֶם (עַיֵּן שִׂיחוֹת-הָרַ"ן, סִימָן נא); וְהִנֵּה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (אָבוֹת פֶּרֶק ד'): אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה; הַיְנוּ כִּי כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת מָ"ה גִּימַטְרִיָּה אָדָ"ם, אָז יֵשׁ לוֹ שָׁעָה אַחַת, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ לְאָדָם גֵּאוּת וְיֵשׁוּת, הוּא אוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לוֹ דֶּרֶךְ וָאֹפֶן אֵיךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכָל זֶה מֵחֲמַת יֵשׁוּתוֹ וְגַאֲוָתוֹ, אֲבָל תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, וּמַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְמָ"ה, אָז דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ שָׁעָה אַחַת, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל שָׁעָה הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ רַק הַשָּׁעָה הַזּוֹ.

וְזֶה סוֹד שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁאָדָם זוֹכֶה לָבוֹא לְבִטּוּל כָּזֶה, עַד שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וִיכוֹלִים לְהַתְחִיל בְּכָל שָׁעָה, עַל-כֵּן שָׁעָ"ה אֶחָ"ת גִּימַטְרִיָּה שָׁבוּעוֹ"ת, כִּי אָז זוֹכִים לְהַגִּיעַ לְבִטּוּל כָּזֶה, אֲשֶׁר הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְתָרֵץ אֶת עַצְמוֹ שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, כִּי כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה אֶל בִּטּוּל הָאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָז לַיְלָה כְּיוֹם יָאִיר, זֶה אֲשֶׁר בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת נֵעוֹרִים, לְהוֹרוֹת — כִּי לַיְלָה כְּיוֹם יָאִיר, כִּי הַכֹּל נִכְלָל בִּכְלָל בִּבְחִינַת מָ"ה שֶׁהוּא אָדָ"ם, וְהָבֵן.

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲזֹר לְךָ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה, וְנִזְכֶּה לָצֵאת מִכָּל הַמֵּצָרִים.

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִתֵּן לִי אֶת הַחַיִּים, יֵשׁ בִּרְצוֹנִי לִהְיוֹת כָּל חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי בִּיבְנְאֵל, וְאִם אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לְסַדֵּר וּלְאַרְגֵּן אוֹדוֹת הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּנוּ — מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים.

הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם… 

 

יוֹם שִׁשִּׁי כ' בְּטֵבֵת לְסֵדֶר שְׁמוֹת ה'תשל"ב.

מוֹהֲרָא"שׁ כָּתַב מִכְתָּב לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וּבוֹ רוֹאִים אֶת מְסִירוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ לְמַעַן הִתְפַּשְּׁטוּת דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל בָּעוֹלָם, הֵן עַל־יְדֵי הַכְּתָב וְהֵן עַל־יְדֵי דִּבּוּרָיו עִם בַּחוּרִים וְאַבְרֵכִים שֶׁבָּאוּ לְהִתְדַּפֵּק עַל דַּלְתוֹת בֵּיתוֹ:

חַיִּים וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה יִמָּשְׁכוּ אֶל אֲהוּבִי, אָחִי הַיָּקָר, הָאַבְרֵךְ הַמְצֻיָּן בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְהַתְמָדָה רַבָּה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שׁוֹתֶה מִמֵּי הַנַּחַל הַנּוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, הַיּוֹצֵא מִשָּׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת עָתִיק וְכוּ'… נֵרוֹ יָאִיר.

מִכְתָבְךָ הַקָּצָר אֶתְמוֹל אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם קִבַּלְתִּי, וּבֶאֱמֶת אַגִּיד לְךָ, שֶׁאֲנִי כְּבָר מִתְבַּיֵּשׁ מִמְּךָ מְאֹד, אַחֲרֵי שֶׁכָּתַבְתָּ לִי כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה מִכְתָּבִים, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ וּמַפְצִיר לִכְתֹּב לְךָ, וְאֵינִי מֵשִׁיב לְךָ. וּבֶאֱמֶת יַפְלִא גַּם מִמֶּנִּי לָמָּה לֹא אַטֶּה יָדַי עַל פְּנֵי הַכְּתָב לִכְתֹּב לְךָ, מֵאַחַר שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה, תְּהִלָּה לָאֵל, לִכְתֹּב בְּכָל יוֹם לְהַרְבֵּה בַּחוּרִים וְאַבְרֵכִים, וְאֵין זֶה כִּי אִם מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־דָּבָר הָרוֹצֶה לְנַתֵּק, חַס וְשָׁלוֹם, הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ, אֲשֶׁר הָיָה קָשׁוּר עוֹד מִלִּפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים בְּעוֹדְךָ בְּבַחֲרוּתְךָ וְכוּ'.

אַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַרְתִּי לְהִתְנַצֵּל לְפָנֶיךָ לִבְלִי יִהְיֶה לְךָ, חַס וְשָׁלוֹם, תַּרְעֹמֶת עָלַי, וְאָבוֹא לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ. אַךְ טִרְדוֹתַי, בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים, עֲצוּמִים עַד מְאֹד, כִּי עַל־פִּי־רֹב אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי חוֹזֵר הַבָּיְתָה מֵהַיְשִׁיבָה, כְּבָר מְחַכֶּה לִי בָּחוּר אוֹ אַבְרֵךְ, וְכַמָּה פְּעָמִים הַרְבֵּה בַּחוּרִים לְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וּלְחַזְּקָם וּלְהַחְיוֹתָם וְלָתֵת עֵצָה לְנַפְשָׁם וְכוּ', וְהַדָּבָר אוֹרֵךְ כַּמָּה שָׁעוֹת, וּמִלְּבַד זֹאת אֲנִי מְקַבֵּל בַּדֹּאַר כִּמְעַט בְּכָל יוֹם כַּמָּה וְכַמָּה מִכְתָּבִים מִבַּחוּרִים מֵהַרְבֵּה יְשִׁיבוֹת וְכֵן מֵהַרְבֵּה אַבְרֵכִים הַגָּרִים רָחוֹק מִמַּחֲנֵנוּ, וְאִם הָיִיתָ רוֹאֶה אֶת מִכְתְּבֵיהֶם מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם וְאֶת שִׁבְרוֹן לְבָבָם וְכוּ', הָיִיתָ בְּעַצְמְךָ אוֹמֵר שֶׁהַהֶכְרֵחַ לַהֲשִׁיבָם קֹדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין הַפְּנַאי לְהָשִׁיב לְכָל אֶחָד, וַאֲפִלּוּ שֶׁאֶכְתֹּב רַק מִכְתָּב אֶחָד בְּכָל יוֹם כַּאֲשֶׁר אֲנִי נוֹהֵג מֵרִבּוּי הַמִּכְתָּבִים הַמְחַכִּים לִתְשׁוּבָה, גַּם־כֵּן לֹא אַסְפִּיק לִכְתֹּב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי הַדָּבָר לוֹקֵחַ הַרְבֵּה זְמַן, וּפָשׁוּט אֵין לִי הַזְּמַן, כִּי בְּתוֹךְ כָּךְ אֲנִי צָרִיךְ לַחְטֹף קְצָת שִׁעוּרִים קְבוּעִים, וְעַל־פִּי־רֹב אֲנִי כּוֹתֵב אֶת הַמִּכְתָּבִים בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתִי לַיְּשִׁיבָה בָּרַכֶּבֶת, וּקְצָת בַּיְּשִׁיבָה וּקְצָת בְּבֵיתִי בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל הַמִּכְתָּבִים נִתְאָרְכִים לִי מְאֹד, כִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל הֵם כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ וְכוּ', וְעַל־כֵּן כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁנִּתְאָרֵךְ מְאֹד וְהַהֶכְרֵחַ לְהַפְסִיק, וַעֲדַיִן לֹא נִגְמָר הָעִנְיָן, וְנִתְעַכֵּב אֶצְלִי הַמִּכְתָּב לְגָמְרוֹ, אַךְ בְּתוֹךְ כָּךְ נִכְנָסִים טְרָדוֹת וּבִלְבּוּלִים וּמִכְתָּבִים חֲדָשִׁים, עַל־כֵּן נִתְעַכְּבִים הַמִּכְתָּבִים הָאֲרֻכִּים אֶצְלִי, עַד שֶׁיִּהְיֶה לִי אֵיזֶה פְּנַאי לְגָמְרָם, וְעַל־פִּי־רֹב נִשְׁכַּח מִמֶּנִּי כַּאֲשֶׁר נֶאֱרָע עִם מִכְתָבְךָ. לָזֹאת אֲקַוֶּה שֶׁתִּמְחֹל לִי, כִּי לֹא בְּזָדוֹן וּבְמַעַל, חַס וְשָׁלוֹם, עָשִׂיתִי זֹאת, לֹא לִכְתֹּב לְךָ, וְעִמְּךָ הַסְּלִיחָה, וּמֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֶשְׁתַּדֵּל לַחְטֹף אֵיזֶה זְמַן לִכְתֹּב לְךָ.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ה', מִכְתָּב תר]

האם פיספסתי את הזיווג שלי? ואיך אפשר לתקן זאת?

שְׁאֵלָה:

מֵאֵת אוֹרְטָל: לִכְבוֹד הָרַב שַׁלִּיטָ"א שָׁלוֹם וּבְרָכָה. אֲנִי מְאָחֶלֶת לָכֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה וּבְרִיאוּת אֵיתָנָה עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים. אֲנִי מִתְקָרֶבֶת לְגִיל שְׁלוֹשִׁים וְיָצָאתִי לַהֲמוֹן שִׁדּוּכִים, מֵעַל חֲמִשִּׁים פְּגִישׁוֹת. מִשּׁוּם מָה עַד עַכְשָׁו שׁוּם דָּבָר לֹא הִתְקַדֵּם לַחֲתֻנָּה, וַאֲנִי מְאֹד מְבֻלְבֶּלֶת. הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁפִּסְפַּסְתִּי וְהִפְסַדְתִּי אֶת הַזִּוּוּג שֶׁלִּי? וְאִם כֵּן, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אֶת זֶה? בְּתוֹדָה מֵרֹאשׁ.

תְּשׁוּבָה:

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר בְּהַעֲלוֹתְךָ ט"ז סִיוָן ה'תשע"ב.

שָׁלוֹם רַב אֶל אוֹרְטָל, תִּחְיֶה.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.

תְּשׁוּאוֹת חֵן עַל הָאִחוּלִים לִבְרִיאוּת.

חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (סוֹטָה ב.) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי; נִמְצָא שֶׁלְּכָל בַּת וּלְכָל בֶּן יֵשׁ אֶת הַזִּוּוּג שֶׁלּוֹ, עִם כָּל זֹאת כָּתוּב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תִּקּוּן יד) שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאָדָם חוֹטֵא, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן יָכוֹל לְאַבֵּד אֶת הַזִּוּוּג שֶׁלּוֹ, וְעִם כָּל זֹאת, אִם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה חוֹזְרִים וְנוֹתְנִים לוֹ אֶת הַזִּוּוּג שֶׁלּוֹ, אַךְ לִפְעָמִים הוּא אוֹ הִיא צָרִיךְ לָקַחַת גָּרוּשׁ אוֹ גְּרוּשָׁה וְכוּ' – הַכֹּל כְּפִי מַעֲשֵׂי הָאָדָם וְכוּ', אֲבָל אֵין דָּבָר כָּזֶה שֶׁפִּסְפְּסוּ אֶת הַזִּוּוּג בַּחַיִּים וְכוּ'.

צְרִיכִים רַק לִזְכֹּר מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְבָמוֹת סג.) נָחִיתָ דַּרְגָּא נָסִיב אִיתְּתָא, צְרִיכִים לָרֶדֶת מַדְרֵגָה וְאָז מוֹצְאִים אֶת הַזִּוּוּג, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל בָּחוּר אוֹ בַּחוּרָה הֵם גַּאַוְתָּנִים וְכוּ', וְלֹא מַתְאִים לָהֶם לָקַחַת אֶת זֹאת אוֹ אֶת זֶה וְכוּ', וְאוֹמְרִים לְעַצְמָם אֲנִי הֲכִי חָכָם וַהֲכִי יָפֶה וְכוּ', אֶקַּח אֶת זוֹ? אוֹ אֲנִי הֲכִי חֲכָמָה וַהֲכִי יָפָה וַהֲכִי מַשְׂכֶּלֶת וְכוּ', אֶקַּח אֶת זֶה? וְהֵם מִסְתּוֹבְבִים וּמְחַפְּשִׂים אֶת הַזִּוּוּג שֶׁלָּהֶם כְּפִי הַדִּמְיוֹן שֶׁנִּכְנַס בְּכָל אֶחָד וְאַחַת כְּאִלּוּ מִי יוֹדֵעַ מַה הֵם, וְהֵם מְחַכִּים שֶׁיָּבוֹא לָהֶם זִוּוּג מַשֶּׁהוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא נִבְרָא וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה מְחַפְּשִׂים וְכוּ', וּמִסְתּוֹבְבִים וְיוֹצְאִים לִפְגִישׁוֹת פֶּן וְאוּלַי אֶמְצָא אֶת בְּחִיר לְבָבִי שֶׁיָּבוֹא אֵלַי עַל סוּס לָבָן עִם שַׂקִּים מְלֵאִים כֶּסֶף וְכוּ', וּבִשְׁבִיל זֶה הַבָּחוּר אוֹ הַבַּחוּרָה מְחַכִּים עַד שֶׁיִּוָּלֵד זִוּוּג כָּזֶה, וּבֵין כָּךְ הֵם לֹא קוֹלְטִים שֶׁהַזְּמַן לֹא מְחַכֶּה, כְּמַאֲמָר הֶחָכָם: "הִזָּהֵר מִן הַזְּמַן כִּי הוּא אוֹיֵב רַע מְאֹד", עַד שֶׁתּוֹפְסִים אֶת עַצְמָם, וְרוֹאִים שֶׁהֵם כְּבָר בְּגִיל שְׁלוֹשִׁים, וּמָה עוֹשִׂים עַכְשָׁו? עַל זֶה בָּאִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְנוֹתְנִים לָנוּ עֵצָה (יְבָמוֹת סג.) נָחִית דַּרְגָּא נָסִיב אִיתְּתָא, תֵּרְדוּ מַדְרֵגָה וְאַל תַּחְזִיקוּ מֵעַצְמְכֶם כָּל כָּךְ בְּגָדוֹל וְכוּ', וְאָז תִּמְצְאוּ בְּקַלּוּת זִוּוּג שֶׁיַּתְאִים לָכֶם.

הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲזֹר לָךְ שֶׁתִּזְכִּי לִמְצֹא אֶת בֶּן זוּגֵךְ, וְהָרִאשׁוֹן שֶׁיָּבוֹא אֵלַיִךְ מֵעַכְשָׁו וְיַצִּיעַ לָךְ חֲתֻנָּה, זֶהוּ בֶּן זוּגֵךְ, תִּשְׁתַּדְּלִי לוֹמַר לוֹ: "כֵּן", וְתִתְחַתְּנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְתִרְאוּ שֶׁאַתֶּם הַזּוּג הֲכִי מַתְאִים.

הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

וְהִנֵּה בָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לָתֵת אֶת הַתּוֹרָה, וְהָלַךְ תְּחִלָּה לְכָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וּשְׁאָלָם: "הֲרוֹצִים אַתֶּם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה?" בְּנֵי עֵשָׂו שָׁאֲלוּ: "מַה כָּתוּב בָּהּ?" עָנָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "לֹא תִרְצַח". וְעָנוּ: "לָאו, אֵינֶנּוּ רוֹצִים לְקַבְּלָהּ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כז, מ): עַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה". בְּכֵן הָלַךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׁמָעֵאל וַיִּשְׁאָלֵם: "הֲרוֹצִים אַתֶּם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה?" וַיִּשְׁאֲלוּ: "מַה כָּתוּב בָּהּ?" וְעָנָה לָהֶם: "לֹא תִגְנֹב, לֹא תִנְאָף". וַיֹּאמְרוּ: "לָאו, אָנוּ רוֹצִים לִגְנֹב וְלִנְאֹף, הֲלֹא כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה (שָׁם טז, יב): הוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם, יָדוֹ בַּכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ". וְכָךְ הָלַךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵאֻמָּה לְאֻמָּה וְכֻלָּן סֵרְבוּ לְקַבְּלָהּ, כִּי כָל אַחַת מָצְאָה בַּתּוֹרָה אֶת אֲשֶׁר לֹא רָצְתָה לְקַיֵּם, פְּרָט כָּלְשֶׁהוּ שֶׁהוּא נֶגֶד טִבְעָהּ, כִּי כֻּלָּם רוֹצְחִים, כֻּלָּם נוֹאֲפִים, כֻּלָּם גַּנָּבִים, כֻּלָּם מֻשְׁחָתִים, וְאֵינָם רוֹצִים לְקַבֵּל עַל עַצְמָם אֶת תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, אֶת הַתּוֹרָה. בָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶל עַם יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁאָלֵם: "הֲרוֹצִים אַתֶּם לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה?" וְצָעֲקוּ: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע!" תֵּכֶף-וּמִיָּד חָפְצוּ בַּתּוֹרָה, בְּטֶרֶם שָׁמְעוּ מַה כָּתוּב בָּהּ, לֹא שָׁאֲלוּ אֶת הַכָּתוּב בָּהּ, שֶׁאוּלַי לֹא יוּכְלוּ לְקַיֵּם, אֶלָּא תֵּכֶף-וּמִיָּד אָמְרוּ: "נַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַנֶּאֱמַר בָּהּ".

הליכות ביתה

עַל כָּל אָדָם לְיַחֵד בְּבֵיתוֹ שֵׁנִי סַכִּינִים, אֶחָד לְמַאֲכָלֵי בָּשָׂר וְאֶחָד לְמַאֲכָלֵי חָלָב, וְלֹא יַחְתֹּךְ בָּשָׂר בְּסַכִּין חֲלָבִית אוֹ גְּבִינָה בְּסַכִּין בְּשָׂרִית.

סַכִּין 'חֲלָבִית' הַיְנוּ כְּשֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּסַּכִּין בְּמַאֲכָל חֲלָבִי חַם בְּחֹם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ (פֵּרוּשׁ, חַם מְאֹד שֶּׁנִּמְנַע לְאוֹכְלוֹ מֵחֲמַת חַמִּימוּתוֹ), וְאָז בּוֹלַעַת הַסַּכִּין מֵהַמַּאֲכָל, וּכְגוֹן שֶׁחָתְכוּ בַּסַּכִּין עוּגַת גְּבִינָה אוֹ פִּיצָה חַמָּה. אֲבָל בִּמְרִיחַת גְּבִינָה אוֹ חֶמְאָה וְכַדּוֹמֶה, אֵין שֵׁם שֶׁל סַכִּין 'חֲלָבִית' עָלֶיהָ. וְלָכֵן סַכִּין שֶׁרַק מָרְחוּ בָּהּ גְּבִינָה, וְהִיא נְקִיָּה וּרְחוּצָה יָפֶה, אִם חָתְכוּ בָּהּ בְּטָעוּת בָּשָׂר, מֻתָּר לְאוֹכְלוֹ.

[כשרות המטבח]

 

הברכה מהצדיק שהועילה במקום לעשות תפרים

מִנְהָג חָשׁוּב נָהַג הָאַבְרֵךְ עִם יְלָדָיו הַקְּטַנִּים כְּשֶׁהִרְגִּילָם לָבוֹא יַחַד אִתּוֹ אֶל הַ'טִּישׁ' שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ בְּלֵילוֹת הַשַּׁבָּת בְּיַבְנְאֵל. אִם לְגַבֵּי עַרְבֵי פְּסָחִים אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁכְּדַאי לִדְאֹג שֶׁהַיְלָדִים יִישְׁנוּ בַּצָּהֳרַיִם וּבְלֵיל הַסֵּדֶר גּוּפָא לַעֲרֹךְ שִׁנּוּיִים רַבִּים מֵהַנָּהוּג וּבֵינֵיהֶם לְחַלֵּק אֱגוֹזִים וּקְלָיוֹת וְהַכֹּל בִּכְדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַקְּטַנִּים וּלְהַרְחִיק כְּכָל הַנִּתָּן אֶת חֶבְלֵי הַשֵּׁנָה מֵעֵינֵיהֶם. אַךְ לְגַבֵּי שְׁאָר שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה קָשֶׁה הַדָּבָר מְאֹד כִּי אֵין מִי שֶׁאָמוּן עַל חֲלֻקַּת הַקְּלָיוֹת.

וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ, לֹא הָיָה קַל לוֹ לָאַבְרֵךְ עָלָיו נָסָב סִפּוּרֵנוּ לְהַחְזִיק בְּמִנְהָגוֹ וּלְהוֹלִיךְ אֶת יְלָדָיו הָרַכִּים לְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. עַל פִּי רֹב הַלָּלוּ כְּבָר הֻכְרְעוּ עַל יְדֵי הַשֵּׁנָה בְּסָמוּךְ לְסִיּוּם הַשִּׁירִים שֶׁסְּבִיב הַשֻּׁלְחָן וְזוֹ הָיְתָה הַשָּׁעָה בָּהּ הָיָה מַעֲבִירָם לְאִשְׁתּוֹ שֶׁהִמְתִּינָה מִחוּץ לַהֵיכָל וְחָזְרָה אִתָּם הַבַּיְתָה.

בְּאוֹתָהּ הַשַּׁבָּת הָיוּ הַדְּבָרִים קְצָת שׁוֹנִים. צְעִיר הַבָּנִים נִרְדַּם עַל אָבִיו וְאִלּוּ הַבְּכוֹר יָשַׁב תַּחַת הַכִּסֵּא כַּאֲחוּז תְּזָזִית. עוֹד בְּטֶרֶם סִיְּמוּ הַחֲסִידִים לָשִׁיר יַחַד עִם מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ וּכְבָר דָּרַשׁ בְּתֹקֶף לָצֵאת לְאִמּוֹ.

אָבִיו הִסְכִּים אַךְ הִתְנָה אִתּוֹ תְּנַאי כָּפוּל: "אִם תִּמְצָא אֶת אִמָּא – תִּשָּׁאֵר אֶצְלָהּ. וְאִם לֹא תִּמְצָא – תָּשׁוּב אֵלַי".

הַשִּׁירָה הִסְתַּיְּמָה וְהַדְּרָשָׁה הֵחֵלָּה. עֶשֶׂר דַּקּוֹת אַחֲרֵי כֵן הִגִּיעַ אֶחָד מִיַּלְדֵי הַחֲסִידִים וְלָחַשׁ בְּאָזְנוֹ שֶׁל הָאָב כִּי "הַבֵּן שֶׁלְּךָ פָּתַח אֶת הָרֹאשׁ בַּחוּץ". הוּא מִהֵר לְהָקִיץ אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן שֶׁכְּבָר חָלַם אֶת חֲלוֹמוֹתָיו וְיָצָא לְבַחוּץ. גַּבַּת עֵינוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד נֶחְתְּכָה לָעֹמֶק וְלָאֹרֶךְ עֵקֶב נְפִילָה שֶׁנָּפַל וְאַנְשֵׁי הָעֶזְרָה הָרִאשׁוֹנָה כְּבָר עָסְקוּ בִּמְלַאכְתָּם.

"זוֹ רַק עֶזְרָה רִאשׁוֹנָה" סִבְּרוּ אֶת אָזְנוֹ שֶׁל הָאָב הַדּוֹאֵג, "אַךְ יִהְיֶה עָלֶיךָ לִנְסֹעַ לְבֵית הַחוֹלִים לְצֹרֶךְ תְּפָרִים". בְּטֶרֶם אָמְרוּ סוֹף פָּסוּק דָּאֲגוּ לְעַדְכֵּן: "תִּצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם עַל כָּךְ וְגַם תִּשָּׁאֵר תָּקוּעַ בְּבֵית הַחוֹלִים לְמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן תַּחְזֹר לְבֵיתְךָ בָּרֶגֶל – – -".

אֶת דַּרְכּוֹ לְעֵבֶר תַּחֲנַת הָאַמְבּוּלַנְס עָשָׂה הָאָב כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת בְּנוֹ בְּיָדוֹ. זֶה הָאַחֲרוֹן יָדַע לְהַדְגִּישׁ כִּי הוּא מְאֹד לֹא מְעֻנְיָן בִּתְפָרִים. "שֶׁיָּשִׂימוּ לִי תַּחְבֹּשֶׁת וְזֶהוּ!"

לְיַד הָאַמְבּוּלַנְס הַפַּחַד כְּבָר הִשְׁתַּלֵּט עַל הַקָּטָן וְהָיָה צֹרֶךְ דָּחוּף לְהַרְגִּיעוֹ. "רַק תַּחְבֹּשֶׁת שָׂמִים לְךָ יֶלֶד" הִסְבִּיר מַאן דְּהוּ אַגַּב לִטּוּף פְּנֵי הַפָּצוּעַ. מִתּוֹךְ כָּל הַהֲמוּלָה הִבְחִין הָאָב שֶׁהַחֲתָךְ הִפְסִיק לְדַמֵּם, "וּמִכָּאן", יָדַע לְהַסִּיק "נִרְאֶה שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְהַסִּיעוֹ לְבֵית הַחוֹלִים בְּשַׁבָּת".

אַנְשֵׁי הָרְפוּאָה הִסְבִּירוּ שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ תְּפָרִים תִּשָּׁאֵר צַלֶּקֶת לֹא יָפָה. חֲבָל…

"הַאִם צַלֶּקֶת הִיא פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר לְחַלֵּל שַׁבָּת בַּעֲבוּרָהּ?" שָׁב הָאָב לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיָא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ טַעַם וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁיָּשִׁיב עָלֶיהָ הֻחְלַט לִדְחוֹת אֶת הַנְּסִיעָה עַד לְמָחָר בַּלַּיְלָה, עֵת יוֹפִיעוּ בָּרָקִיעַ שְׁלֹשָׁה כּוֹכָבִים שֶׁיְּסַמְּלוּ אֶת צֵאתָהּ שֶׁל שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

כָּעֵת הֵחֵלָּה הַמִּשְׁפָּחָה הַמְצֻמְצֶמֶת לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכָּהּ חֲזָרָה לְעֵבֶר שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ. תִּקְוָתָם הָיְתָה לְפָגְשׁוֹ עִם צֵאתוֹ מֵהַטִּישׁ וּלְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה. הַתַּחְבֹּשֶׁת הַגְּדוֹלָה שֶׁכִּסְּתָה אֶת עֵינוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד עוֹרְרָה סַקְרָנוּת בְּקֶרֶב הָאֲנָשִׁים שֶׁעֲדַיִן הָיוּ עֲסוּקִים בְּלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים מִפִּי הַצַּדִּיק. לְאַחַר הַדְּרָשָׁה מִהֵר הָאָב לְהִתְיַצֵּב עַל הַדֶּרֶךְ בָּהּ אָמוּר הַצַּדִּיק לַעֲבֹר בָּרְגָעִים הַקְּרוֹבִים.

וְאָכֵן, לְאַחַר שֶׁעֵינוֹ הַקְּדוֹשָׁה צָדָה אֶת הָאָב שֶׁנִּתְקַיֵּם בּוֹ בְּאוֹתָם רְגָעִים פֵּרוּשׁ חָדָשׁ עַל הַפָּסוּק "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" (כְּלוֹמַר בִּנְךָ שֶׁהוּא הַתִּפְאֶרֶת שֶׁלְּךָ נִמְצָא עָלֶיךָ עִם תַּחְבֹּשֶׁת גְּדוֹלָה…), הִנִּיחַ הַצַּדִּיק אֶת יָדָיו עַל רֹאשׁ הַקָּטָן וּלְאַחַר מִכֵּן פָּנָה אֶל הָאָב וְשָׁאַל מָה אֵרַע, אִחֵל רְפוּאָה שְׁלֵמָה וּפָנָה לְדַרְכּוֹ.

– "רָאִיתָ אַבָּא?!" שָׁאַל הַבֵּן בְּהִתְרַגְּשׁוּת, "רָאִיתָ כַּמָּה מוֹהֲרֹא"שׁ בֵּרֵךְ אוֹתִי הַיּוֹם?"

עֲיֵפִים וּסְחוּטִים עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם אֶל הַבַּיִת. כַּמָּה רְגָעִים לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּם סִבֵּר הַיֶּלֶד אֶת אָזְנֵי הוֹרָיו: "בְּרָכָה מִצַּדִּיק זֶה יוֹתֵר טוֹב מִתְּפָרִים. עַכְשָׁו יַעֲבֹר לִי תּוֹךְ יוֹמַיִם בִּמְקוֹם שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹר תּוֹךְ שָׁבוּעַ".

לְאַחַר שֶׁחָלְפוּ אוֹתָם יוֹמַיִם עֲלֵיהֶם דִּבֵּר, הִגִּיעַ הַיֶּלֶד לְרוֹפֵא בִּכְדֵי לְהַחְלִיף אֶת הַתַּחְבֹּשֶׁת. אֶלָּא שֶׁלְּאוֹר מַה שֶּׁהִתְגַּלָּה תַּחְתֶּיהָ לֹא הָיָה צֹרֶךְ בַּחֲבִישָׁה. הַחֲתָךְ הָפַךְ לְפֶצַע רָגִיל שֶׁלֹּא כָּאַב יוֹתֵר. וְהַהוֹרִים הַמְאֻשָּׁרִים הוֹדוּ לְבוֹרֵא עוֹלָם עַל שֶׁשָּׁמַר אֶת עֵינוֹ שֶׁל בְּנָם, וְאַף יוֹתֵר מִכָּךְ – עַל שֶׁהֵאִיר אֶת עֵינוֹ שֶׁל בְּנָם לְהַעֲרִיךְ נְכוֹנָה אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה.

"וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי" (קֹהֶלֶת ב, ט)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי אֲשֶׁר בְּזֶה הָעוֹלָם עוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרוֹת וְיִסּוּרִים, יְרִידוֹת וּמַכְאוֹבִים, עִם כָּל זֹאת אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל. אַדְּרַבָּה, צְרִיכִים לָדַעַת, שֶׁאִם יִתְחַזֵּק בְּתֹקֶף הַדַּלּוּת וְהַדַּחְקוּת, הַמְּרִירוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה, זֶה מַה שֶּׁיָּבִיא אוֹתוֹ אֶל הַמַּדְרֵגוֹת הֲכִי גְּדוֹלוֹת, כִּי לְפִי הַצַּעַר כֵּן הַשָּׂכָר, וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אֲבוֹת דְּרַבִּי נָתָן, פֶּרֶק ג) לְפִי שֶׁטּוֹב לוֹ לָאָדָם דָּבָר אֶחָד בְּצַעַר מִמֵּאָה בְּרֶוַח. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קֹהֶלֶת רַבָּה, פָּרָשָׁה ב, סִימָן ט) עַל הַפָּסוּק: "אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִי", אָמַר רַבִּי חֲמָא בַּר פָּפָּא כָּל תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְּאַף נִתְקַיְּמָה לִי.

לָכֵן אַל תִּהְיֶה שָׁבוּר, אֲהוּבִי בְּנִי! כְּשֶׁעוֹבְרִים עָלֶיךָ מַשְׁבֵּרִים וְגָלִים, וְכָל דָּבָר קָטָן שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בָּא לְךָ כָּל־כָּךְ קָשֶׁה. כִּי בֶּאֱמֶת לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם מוֹדְדִים אֶת הֶעָמָל והַיֶּזַע, הַסֵּבֶל וְהַצַּעַר, הַבִּזְיוֹנוֹת וְהַמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁסָּבַל הָאָדָם, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה אָדָם שֶׁעוֹבֵד אֶת  הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּלִי שׁוּם מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים, מִשֶּׁעוֹבֵד אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִם צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת. לָכֵן אַל תִּסְתַּכֵּל, אֲהוּבִי בְּנִי! עַל אַף אֶחָד – רַק עַל עַצְמְךָ, אַף שֶׁאַתָּה סוֹבֵל כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, תֵּדַע לְךָ, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאִם תַּחְזִיק מָעֳמָד, תוּכַל לְהַגִּיעַ לְכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי, וְהָבֵן לְמַעֲשֵׂה.

פִּרְקֵי אֲבוֹת, עִם פֵּרוּשׁ בְּרִית אֲבוֹת, פֶּרֶק ה, מִשְׁנָה כו

סיפורי ניסים

ספורו של דוד .י.

מצמצום לרווחה

למדתי משפטים קרוב לשבע שנים, אחר התקופה הארוכה והמייגעת הזו קבלתי סוף סוף תעודת עורך דין, התחלתי לעבוד כשכיר והמשכורת שקיבלתי היתה דלה… עשיתי כל מיני סגולות וכו' וכו' אך לא ראיתי שום ישועה, שמעתי על בית הדפוס 'ניצני הקודש' אשר עושים מלאכת ה' נאמנה בהדפסת הספרים והקונטרסים וכו' ועל אף המשכורת הדלה החלטתי לעשות מניה לבית הדפוס עבור ישועתי, הישועה לא אחרה לבוא… תוך עשרה חודשים נעשיתי עצמאי והגיעו אלי עבודות פרטיות שהכפילו את הכנסותי פי שמונה (!!!) בנוסף זכיתי להיות שותף בכמה פרויקטים נוספים ב'ניצני הקדש', ואני רואה בזה ברכה גדולה גם בענין שלום בית.

מספרת מ.ל מרחובות

לפני כמה שנים, אמא שלי חלתה במחלה הנוראה בעור.

היא עשתה טיפולים כימותרפיים שב"ה הועילו לה והמחלה עברה לה.

אך לאחר שנה – שנתיים, חזר לה שוב והתפשט לה ועשתה שוב טיפולים בשנתיים האחרונות וטרם עבר.

החלטתי להדפיס לרפואתה כרך 'אשר בנחל', והפלא ופלא לאחר שלושה חודשים נבדקה שוב, והמחלה נעלמה כלא היתה…