עלון אוצרות השבת פרשות אחרי מות קדושים תשפ''ה

מענייני ל"ג בעומר

"כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ" – זַרְעוֹ שֶׁל 'יוֹחַאי'

מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל כָּתַב עַל מַה שֶּׁגִּלָּה רַבֵּנוּ זַ"ל (בַּפְּתִיחָה שֶׁל הַלִּקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן) עַל הַפָּסוּק: "כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ" (דְּבָרִים לא, כא) שֶׁסּוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל הַפָּסוּק הַזֶּה הוּא "יוֹחַאי", כִּי לִתְפֹּס הֵיטֵב אֶת דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַהַקְדָּמוֹת שֶׁגִּלָּה הָאֲרִיזַ"ל, וְלִתְפֹּס דִּבְרֵי הָאֲרִיזַ"ל, וּלְהַשִּׂיג אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם בְּתוֹךְ הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַהַקְדָּמוֹת שֶׁגִּלָּה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ, וְלִתְפֹּס דִּבְרֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ וּלְקָרְבָם אֶל שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וְהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים הַמֻּנָּח בְּעִמְקֵי עֲמָקִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו, גַּם־כֵּן יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ כָּל אֵלּוּ הָאוֹרוֹת, הַגִּלּוּיִים וְהַהַשָּׂגוֹת, וְיִזְכֶּה לְהִתְעַלּוֹת בְּתַכְלִית הָעַלִיָּה, זֶהוּ אִי אֶפְשָׁר, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַהַקְדָּמוֹת שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ מוֹהֲרַ"ן מִבְּרֶסְלֶב, שֶׁזָּכָה לְהַפְשִׁיט אֶת כָּל הָאוֹרוֹת הָרוּחָנִיִּים מִכָּל הַלְּבוּשִׁים, וְטִהֵר אֶת הַשָּׁמַיִם מֵהֶעָבִי"ם וְהַגֶּשֶׁ"ם, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ כָּל הַנִּסְתָּרוֹת נִגְלוֹת, עַד שֶׁקְּטַנִּים גַּם־כֵּן יַשִּׂיגוּ הַשָּׂגוֹת, וְיִתְגַּלֶּה לָהֶם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ וַאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי רַב, וְהוּא הֲכָנָה לְמָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, אֲשֶׁר יִהְיֶה מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, וּבְדַעְתּוֹ יִכְבֹּשׁ מָשִׁיחַ אֶת כָּל הָעוֹלָם.

וְעַל־כֵּן אַף שֶׁהַגִּלּוּי הַזֶּה נֶאֱמַר עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַתִּקּוּן הַנִּצְחִי שֶׁלְּאַחַר הַחֻרְבָּן, אֲמָרוֹ הָעִקָּר עַל עַצְמוֹ, שֶׁהוּא גְּמַר כָּל הַתִּקּוּנִים, וַאֲשֶׁר הָעִיר וְקַדִּישׁ גַּם־כֵּן צָרִיךְ לְקַבֵּל מִשָּׁם, כִּי הַדּוֹר יָרַד כְּבָר כָּל־כָּךְ בְּרָעוֹ"ת וּבְצָרוֹ"ת רַבּוֹת, וְנִסְתֶּרֶת הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַקַּלָּה וְהַנְּעִימָה שֶׁסָּלַל וְתִקֵּן וְהִדְרִיךְ וְגִלָּה, וּמוּבָאִים בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא – לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן.

וּפַעַם אַחַת אָמַר לְתַלְמִידוֹ: קֹדֶם שֶׁהָיָה נִמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעַצְמוֹ, אֲבָל אַחַר שֶׁנִּמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו (עַיֵּן חַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן, גְּדֻלַּת הַשָּׂגָתוֹ, אוֹת נ"ט); כִּי בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא הָיְתָה כָּל־כָּךְ הַהַסְתָּרָה, וְהָיָה בְּנָקֵל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל עַכְשָׁו אֲשֶׁר נִתְפַּשֵּׁט הַחֹשֶׁךְ כָּפוּל וּמְכֻפָּל, אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם לָצֵאת כָּל אֶחָד מִגָּלוּתוֹ וְחַשְׁכוּתוֹ, כִּי אִם עַל־יְדֵי הָעֵצוֹת שֶׁלּוֹ הַמְּאִירוֹת אֶת עֵינֵי הַהוֹגִים בָּהֶן, וּמְגַלּוֹת אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִפְתַּח הַפֶּה לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, מֵחֲמַת רֹב אוֹר הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בִּמְקֹרָבָיו, וּבִשְׁלֵמוּת יְקֻיַּם דָּבָר זֶה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁיְּגַלֶּה לִמּוּדָיו, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (צְפַנְיָה ג): "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צְפַנְיָה ג, ט).

[שפת הנחל – בפתיחה ללקוטי־מוהר"ן]

עלון אוצרות השבת פרשות אחרי מות קדושים תשפ''ה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם א' לְסֵדֶר אַחֲרֵי קְדוֹשִׁים ז' אִיָּר ה'תשע"ב.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל … נֵרוֹ יָאִיר.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָבְךָ.

לַ"ג בָּעֹמֶר אָז הוּא הַהִלּוּלָא [הַחֲתֻנָּה] שֶׁל הַתַּנָּא אֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, וְיֵשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר (סֻכָּה מה:) יָכוֹלְנִי לִפְטֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי מְלַמֵּד זְכוּת עַל כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן אָמַר הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַהֲרֹן מִקַּרְלִין זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ (בֵּית אַהֲרֹן אֱמֹר) מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַכֹּל, אַף רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שַׁיָּךְ לַכֹּל אַף לְהַפְּחוּתִין, וְזֶה מִנְהָג קַדְמוֹן לִנְסֹעַ בְּיוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁלּוֹ בְּלַ"ג בָּעֹמֶר בְּמִירוֹן, וְכֵן נָהַג הָאֲרִיזַ"ל שֶׁעָלָה עִם כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּלַ"ג בָּעֹמֶר בְּמִירוֹן, וּמִי לָנוּ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ?

וְרוֹאִים דְּבַר פֶּלֶא שֶׁכְּלָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מוֹשְׁכִים עַצְמָם לְמִירוֹן בְּלַ"ג בָּעֹמֶר כִּי הוּא הִבְטִיחַ שֶׁעַל יָדוֹ לֹא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל (שַׁבָּת קלח.), וְרַבֵּנוּ זַ"ל גִּלָּה נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת עַל זֶה, וְאָמַר אֲשֶׁר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עוֹד נִבָּא עַל זֶה בְּאָמְרוֹ (דְּבָרִים ל"א כ"א): "כִּי' לֹא' תִשָּׁכַח' מִפִּי' זַרְעוֹ'", שֶׁזֶּה סוֹפֵי תֵּבוֹת י'וֹ'חַ'א'י', עַל יְדֵי זַרְעוֹ שֶׁל יוֹחַאי לֹא תִּשָּׁכַח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, עלון אוצרות השבת פרשות אחרי מות קדושים תשפ''הכִּי הוּא הִשְׁאִיר לָנוּ סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים, שֶׁעַל יָדָם לֹא תִּשָּׁכַח הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל וְעַל יָדָם יִגָּאֲלוּ, כִּי מִי שֶׁמַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִלְמֹד וְלִגְרֹס זֹהַר וְתִקּוּנֵי זֹהַר, נִפְתָּחִים לוֹ הַמֹּחִין בִּתְשׁוּקָה עֲצוּמָה אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, וְרוֹאֶה אֵיךְ שֶׁהַכֹּל רוּחָנִיּוּת, וְנִתְקַשֵּׁר אֶצְלוֹ הָעוֹלָם הַזֶּה אֶל הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי הַלִּמּוּד בַּזֹּהַר וּבַתִּקּוּנִים מְעוֹרֵר אֶת הַלֵּב מְאֹד.

וְהִנֵּה בְּיוֹם הַחֲתֻנָּה הֶחָתָן שָׂמֵחַ מְאֹד מְאֹד, וְנוֹתֵן מַתָּנוֹת לְכָל הַבָּא אֶל חֲתֻנָּתוֹ, וְלָכֵן כְּלָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁכִים אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּלַ"ג בָּעֹמֶר, כִּי רוֹצִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָתוֹ, וְהוּא מְמַלֵּא לְכָל אֶחָד אֶת מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה.

וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁלֹּא צְרִיכִים לִהְיוֹת דַּיְקָא בִּפְנִים הַמְּעָרָה, כִּי בְּלַ"ג בָּעֹמֶר כָּל הָהָר הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ, וְאֵיפֹה שֶׁרַק אָדָם לֹא יַעֲמֹד אוֹ יֵשֵׁב, יָכוֹל שָׁם לִבְכּוֹת וּלְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ, וִיקַבֵּל אֶת כָּל מְבֻקָּשָתוֹ כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְסַפְּרִים אֶת הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁרָאוּ בְּיוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר בְּמִירוֹן, וּבִפְרָט חֲשׂוּכֵי בָּנִים שֶׁהִבְטִיחוּ שֶׁיִּתְּנוּ שֵׁם עַל שֵׁם הַתַּנָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, נִפְקְדוּ בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא.

בְּעִנְיַן הַדֹּחַק הָרַב שֶׁיֵּשׁ שָׁם וְכוּ', מִי אוֹמֵר שֶׁצְּרִיכִים לֵילֵךְ בִּמְקוֹם שֶׁדּוֹחֲפִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, יוֹשְׁבִים אוֹ עוֹמְדִים בְּאֵיזוֹ פִּנָּה, וְשָׁם שׁוֹפְכִים לִבּוֹ כַּמַּיִם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּזְכוּת הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וְאַחַר כָּךְ שְׂמֵחִים בְּשִׂמְחָתוֹ וְנוֹסְעִים חֲזָרָה, וְלָכֵן מִי אוֹמֵר שֶׁצְּרִיכִים לְהִדָּחֵף אוֹ לָלֶכֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תַּעֲרוֹבוֹת? הַיּוֹם אַכְשַׁר דָּרָא יֵשׁ דֶּרֶךְ "לִמְהַדְּרִין" שֶׁשָּׁם הוֹלְכִים רַק גְּבָרִים וְכוּ'.

עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת שֶׁל לַ"ג בָּעֹמֶר כָּל הָהָר כֻּלּוֹ הוּא מְקֻדָּשׁ, וְהַשִּׂמְחָה וְהָאוֹר מְאִירָה בְּכָל הָהָר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וּבִפְרָט מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּלַּיְלָה שֶׁאָז גַּם קָרִיר, אֵין שׁוּם פְּרִיצוּת וְכוּ', וּמִי שֶׁרַק הוֹלֵךְ לְשָׁם בִּפְרָט בַּלַּיְלָה, מַרְגִּישׁ אֵיךְ שֶׁכָּל הָהָר כֻּלּוֹ אוֹר, וְהַתָּנָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עוֹמֵד וּמְבָרֵךְ אֶת כָּל הַבָּאִים אֵלָיו.

בְּעִנְיַן שֶׁבָּאִים שָׁם עִרְבּוּבְיָא וְכוּ', צָרִיךְ לָדוּן אֶת כֻּלָּם לְכַף זְכוּת, לְצַעֲרֵנוּ הָרַב הֵם תִּינוֹקוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ, וְהֵם לֹא יוֹדְעִים מַה זֶּה צְנִיעוּת וְכוּ', וְלֹא שֶׁבָּאִים שָׁם כָּךְ בְּמֵזִיד וְכוּ', פָּשׁוּט לֹא יוֹדְעִים וְכוּ', עִם כָּל זֹאת רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁנִּשְׁמָתָם קְדוֹשָׁה, אַף עַל גָּב דְּאִיהוּ לָא חֲזִי מַזָּלָא חֲזִי, כֻּלָּם נִמְשָׁכִים אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּלַ"ג בָּעֹמֶר בְּמִירוֹן, אֲפִלּוּ שֶׁנִּרְאִים כְּמוֹ שֶׁנִּרְאִים וְכוּ', הֲרֵי הֵם בָּאִים לְשָׁם כִּי מַשֶּׁהוּ סוֹחֵב אוֹתָם וְכוּ', וּבְוַדַּאי בִּזְכוּת שֶׁבָּאִים לְשָׁם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

הַמִּינִים וְהַזֵּדִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים חוֹרְקִים שִׁנָּם עַל זֶה וְכוּ', אֲבָל זֶה לֹא מוֹעִיל לָהֶם כְּלוּם, כְּלָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁכִים אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי דַּיְקָא, וּבִזְכוּתוֹ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה, וְלָכֵן אַשְׁרֵי מִי שֶׁנּוֹסֵעַ בְּלַ"ג בָּעֹמֶר בְּמִירוֹן אֲפִלּוּ רַק לְשָׁעָה אַחַת, מֻכְרָחִים לִהְיוֹת אֵצֶל חֲתֻנָּתוֹ שֶׁל הַתַּנָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, וַיְקַבְּלוּ שָׁם כָּל מִינֵי מַתָּנוֹת.

הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

 

עלון אוצרות השבת פרשות אחרי מות קדושים תשפ''ה

לַ"ג בָּעֹמֶר תש"ל

בְּהִלּוּלַת רשב"י ה'תש"ל מוֹהֲרָא"שׁ הָיָה בְּצַוְתָּא עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהָיְתָה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְדִבְּרוּ הַרְבֵּה מֵהַהִתְגַּלּוּת הַנִּפְלָאָה, הַמּוּבֵאת בְּהַתְחָלַת הַלִּקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, וּמֵהַתּוֹרָה "פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן", וּמוֹהֲרָא"שׁ בְּעַצְמוֹ דִּבֵּר מֵהַתּוֹרָה "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" בח"א סִימָן רפב [אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ג', מִכְתָּב תנט]. וּבְעֵת הַהִלּוּלָא רָאָה אֵצֶל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ סֵפֶר 'עֵמֶק הַנַּחַל', וּמָצָא חֵן בְּעֵינֵי מוֹהֲרָא"שׁ הַחִבּוּר הַזֶּה, וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם כָּתַב מִכְתָּב לַמְּחַבֵּר, וְשִׁבַּח אֶת חִבּוּרוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִשְׁלֹחַ לוֹ סֵפֶר אֶחָד וְעוֹד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ סְפָרִים עַל מְנָת לְהָפִיצָם בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּמוֹהֲרָא"שׁ שָׁלַח לוֹ חִדּוּשִׁים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים אֶצְלוֹ כְּדֵי שֶׁיַּדְפִּיסֵם, וּבִקְּשׁוֹ שֶׁאִם לֹא יֻדְפְּסוּ, שֶׁיִּשְׁלַח לוֹ אוֹתָם בַּחֲזָרָה, כִּי הַרְבֵּה יְגִיעוֹת הָיָה לוֹ בָּהֶם, שָׁעוֹת שָׁעוֹת רַבּוֹת וְכוּ'.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ג', מִכְתָּב תסא]

ספורים ופנינים נפלאים על מנהג ה"חלאק'ה" וחשיבות הפאות הקדושות

כ"ק מָרָן אַדְמוֹ"ר מהר"א מִבֶּעלְזְא זי"ע, הִתְבַּטֵּא בַּחֲשִׁיבוּת וּבַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה בַּעֲשִׂיַּת הַפֵּאוֹת, כְּדֵי לְהוֹכִיחַ קְבַל עָם וְעֵדָה, בְּעֹז וּבְגָאוֹן, כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֵינוּ וְצֶלֶם אֱלֹקִים עָלֵינוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ יְהוּדִי יְרוּשַׁלְמִי אֶל הרה"ק מִבֶּעלְזְא לְתֵל אָבִיב לַעֲשׂוֹת 'חֲלָאקֶה' לִבְנוֹ בֶּן הַשָּׁלֹשׁ, הוֹרָהוּ הָרַבִּי לִצְעֹד עִם בְּנוֹ בִּרְחוֹב אָלֶנְבִּי הָלוֹךְ וָשׁוֹב, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ תּוֹשְׁבֵי תֵּל אָבִיב שֶׁעוֹד יֵשׁ יְלָדִים עִם פֵּאוֹת! וְכָךְ הָיָה גַּם כְּשֶׁהֵבִיא אֶחָד הַחֲסִידִים לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָּתוֹ, הוֹשִׁיבוֹ הָרַבִּי עַל בִּרְכָּיו, הֶחֱלִיק בְּיָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֶת פְּאוֹתָיו וְאָמַר בַּהֲנָאָה גְּלוּיָה: "א תל-אביב'ער בחור מיט שיינע פאות" [בָּחוּר מִתֵּל אָבִיב עִם פֵּאוֹת יָפוֹת…]

בְּסֵפֶר 'רִגְעֵי מוֹהֲרָא"שׁ', מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל סִפֵּר עַל הַחֲלָאקֶ'ה שֶׁעָשׂוּ לוֹ בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל שָׁלוֹשׁ:

עלון אוצרות השבת פרשות אחרי מות קדושים תשפ''ההַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חָנַן אוֹתִי עִם זִכָּרוֹן, שֶׁאֲנִי זוֹכֵר עוֹד כְּשֶׁהָיִיתִי עִם הַשְּׂעָרוֹת, וְהִכְנִיסוּ אוֹתִי לַגָּן, שֶׁהָיָה לוֹ לְר' שַׁבְּתַי (הַשַּׁמָּשׁ מֵהַשְּׁטִיבְּלָאךְ בְּמֵאָה שְׁעָרִים), וַאֲנִי זוֹכֵר אֶת הַחֲלָקֶ'ה שֶׁעָשׂוּ לִי בְּלַ"ג בָּעֹמֶר, וְהָיְתָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וִיהוּדִי זָקֵן רָקַד עִמִּי עַל כְּתֵפוֹ.

קְטָעִים מִשּׁוּ"ת אֲשֶׁר בַּנַּחַל עַל חֲשִׁיבוּת וּמַעֲלַת הַפֵּאוֹת:

…אוֹדוֹת שְׁאֵלָתְךָ וְכוּ'. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָן יז) : כְּשֶׁיְּהוּדִי מְנַעֲנֵעַ עִם פְּאוֹתָיו, הוּא גּוֹרֵם נַחַת רוּחַ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְאִם־כֵּן אֵינִי מֵבִין מַה שֶּׁאַתָּה שׁוֹאֵל. וַהֲלֹא יֵשׁ לָאו (וַיִּקְרָא יט, כז): "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם", יְהוּדִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ פֵּאוֹת מִשְּׁנֵי צִדֵּי אָזְנָיו, וְהַתֵּימָנִים קוֹרְאִים לָזֶה: הַ"סִּימָנִים", יֵשׁ לָנוּ סֵמֶל שֶׁל יְהוּדִי עַל־יְדֵי שְׁתֵּי הַפֵּאוֹת. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁלִּפְעָמִים אָדָם נָפַל כָּל־כָּךְ, וּכְבָר אֵין לוֹ כְּלוּם בַּחַיִּים, וְחוֹשֵׁב – מָה אֲנִי שָׁוֶה וְכוּ', אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, אַל תֹּאמַר כָּזֹאת, אֶלָּא אֲפִלּוּ אַתָּה מְסַלְסֵל בַּפֵּאוֹת וּמְנַעֲנֵעַ אוֹתָם, אַתָּה כְּבָר גּוֹרֵם שַׁעֲשׁוּעַ גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם. וְלָכֵן הִקְפִּיד מְאֹד רַבֵּנוּ זַ"ל לֵילֵךְ מְסֻדָּר עִם הַפֵּאוֹת, תַּלְתַּלִים תַּלְתַּלִים, וְלֹא מְפֻזָּרוֹת כְּפֶרֶא אָדָם וְכוּ'. וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הֵעִידוּ, שֶׁרָאוּ אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁבְּכָל פַּעַם קֹדֶם שֶׁיָּצָא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ, הִרְטִיב אֶת אֶצְבְּעוֹת יָדָיו, וְסִדֵּר בָּהֶן פְּאוֹתָיו, וְכָךְ הָלַךְ בְּפֵאוֹת מְסֻלְסָלִים. וְכֵן מָצִינוּ, כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבֵּנוּ זַ"ל לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְרָצָה לִנְסֹעַ לִירוּשָׁלַיִם, הַיִּשְׁמְעֵאלִים לֹא הִתִּירוּ לוֹ, כִּי רָאוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה פֵּאוֹת אֲרֻכּוֹת, וְחָשְׁדוּ בּוֹ כִּמְרַגֵּל. לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הָלַךְ בְּפֵאוֹת אֲרֻכִּים מְסֻלְסָלִים בְּרֵישׁ גְּלֵי, וְזוֹ מַעֲלַת הַפֵּאוֹת.

וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, שְׁמִי שֶׁיָּבֹא אֵלָיו אֶל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּעִיר אוּמָן, וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, וְיֹאמַר עֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, אֲפִלּוּ אִם גָּבְהוּ וְעָצְמוּ חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו, בַּפֵּאוֹת יוֹצִיאוֹ מֵהַשְּׁאוֹל תַּחְתִּית, אָז אָנוּ צְרִיכִים פֵּאוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִשָּׁם… יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, לֵילֵךְ בְּפֵאוֹת מְסֻלְסָלִים….

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל מִכְתָּב ד' רלח]

…וְהָיָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּשֵׁם ר' יִשְׂרָאֵל קַארְדוּנֶער זַ"ל, שֶׁקֹּדֶם שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִזֶּה הָעוֹלָם הִתְפָּאֵר וְאָמַר: תּוֹדָה לָאֵל, שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ מִזֶּה הָעוֹלָם עִם זָקָן וּפֵאוֹת. וְשָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת הֶחָפֵץ־חַיִּים זַ"ל, שֶׁפַּעַם דִּבֵּר דִּבְרֵי מוּסָר וְהִתְעוֹרְרוּת אֶל תַּלְמִידָיו בִּישִׁיבָתוֹ, וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: הֵן אֲנִי לֹא חוֹשֵׁד בְּאַף אֶחָד שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ עִם פֵּאוֹת, אֲבָל זֶה חִלּוּל ה' שֶׁהַפֵּאוֹת אֵינָן נִכָּרוֹת עַל הַפָּנִים… וְלָכֵן רְאֵה לִשְׂמֹחַ עִם הַפֵּאוֹת שֶׁלְּךָ, שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ בְּפֵאוֹת, וְתִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיוּ לְךָ פֵּאוֹת אֲרֻכִּים, וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ בָּהֶן, אֲשֶׁר אֵצֶל אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲדַת הַתֵּימָנִים הֵן נִקְרָאוֹת: "סִימָנִים", כִּי זֶה הַסִּימָן שֶׁאָנוּ יְהוּדִים, וּצְרִיכִים לֵילֵךְ עִם הַפֵּאוֹת בְּגַאֲוָה, וְלֹא לְהַחְבִּיאָן אֲחוֹרֵי הָאֹזֶן, וְכָךְ תּוּכַל לְחַזֵּק יְהוּדִים…

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל מִכְתָּב ד' קכה]

…הַיּוֹם יֵשׁ מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר גַּם בִּבְרֶסְלֶב, אָדָם שֶׁאֵין לוֹ זָקָן וּפֵאוֹת הוּא קוֹרֵא אֶת עַצְמוֹ "מַנְהִיג", וּמִי אוֹמֵר שֶׁהוּא מְחַבֵּר סְפָרִים, וַאֲפִלּוּ שֶׁהַסְּפָרִים עֲמֻקִּים עֲמֻקִּים כִּלְשׁוֹנוֹ וְכוּ' וְכוּ', אֲבָל הָרֶגַע שֶׁאֵין לְךָ זֵכֶר שֶׁל זָקָן וּפֵאוֹת, אֵיךְ אַתָּה לֹא מִתְבַּיֵּשׁ?! הוֹרַדְתָּ מִמְּךָ אֶת הַצֶּלֶם אֱלֹקִים! מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל אוֹמֵר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת (גִּלּוּחַ הֲלָכָה ג'): הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִתְרַחֵק מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מוֹרִיד אֶת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת, וְהַיּוֹם יֵשׁ מַנְהִיגִים בְּתוֹךְ בְּרֶסְלֶב בְּלִי זָקָן וּפֵאוֹת, וְהוּא אוֹמֵר דֵּעוֹת בִּדְבַר רַבֵּנוּ זַ"ל, וּצְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לְהִזָּהֵר מֵאֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ…

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל מִכְתָּב מִט"ו בִּשְׁבָט תשע"ב]

עלון אוצרות השבת פרשות אחרי מות קדושים תשפ''ה

 

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר בַּמִּדְבָּר כ"ו אִיָּר (יְסוֹד שֶׁבַּיְסוֹד) ה'תשס"ז

שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל … תִּחְיֶה.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.

אֲנִי נֶגֶד נְסִיעוֹת שֶׁל נֹפֶשׁ נָשִׁים, וּבִפְרָט לִנְסֹעַ לְטוּרְקִיָּה וּלְיָוָן וּלְקַפְרִיסִין וְכוּ', הַאִם לֹא כְּדַאי לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת? הַאִם אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים מ"ה) "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ" וּבִפְרָט עַכְשָׁו שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ מָה הַמָּחָר יָבִיא, וְכָל הַמְּדִינוֹת הָאֵלּוּ מְלֵאִים בִּגְיָסוֹת וְרוֹצְחִים וְכוּ', יֵשׁ חֲטִיפוֹת, וְיֵשׁ רְצִיחוֹת, וְכוּ', וְכוּ', אֵין כְּבָר מַה לַּעֲשׂוֹת לְהַנָּשִׁים אֶלָּא לְהִתְאַוּוֹת תַּאֲוָה לִנְסֹעַ לִמְקוֹמוֹת מְסֻכָּנִים וּטְמֵאִים לַנֶּפֶשׁ כָּאֵלּוּ?.

לְדַעְתִּי תַּעֲשִׂי הִתְעוֹרְרוּת בֵּין כָּל הַנָּשִׁים שֶׁיֹּאמְרוּ בְּכָל יוֹם "יוֹם תְּהִלִּים" כִּי הַתְּהִלִּים נֶחְלֶקֶת לְשֶׁבַע חֲלָקִים לְשֶׁבַע יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְסַיֵּם בְּכָל שָׁבוּעַ אֶת סֵפֶר תְּהִלִּים, וְעַל יְדֵי זֶה יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה, כִּי אֲמִירַת תְּהִלִּים מְסֻגֶּלֶת לְכָל הַיְשׁוּעוֹת, וְזֶה לֹא לוֹקֵחַ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים דַּקּוֹת, לִגְמֹר "יוֹם תְּהִלִּים" וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לִקְנוֹת לְעַצְמָם נֹפֶשׁ נִצְחִי.

הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

עלון אוצרות השבת פרשות אחרי מות קדושים תשפ''ה

 

מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל אָמַר: אִשָּׁה נִקְרֵאת עֲקֶרֶת הַבַּיִת, כִּי הִיא עִקַּר הַבַּיִת, וְכָל הַבַּיִת תָּלוּי רַק עָלֶיהָ, כְּגוֹן: כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים, הָאִשָּׁה מְבַשֶּׁלֶת, וְלָכֵן יֵשׁ לָהּ אַחֲרָיוּת מְאֹד גְּדוֹלָה, שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס בַּמִּטְבָּח מוּצָרִים שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם הֶכְשֵׁר טוֹב מִבֵּית־דִּין יִרְאֵי הַשֵּׁם, וְכֵן כָּל הַחִנּוּךְ שֶׁל הַיְלָדִים תָּלוּי בְּיָדֶיהָ, כִּי הִיא נִמְצֵאת עִם הַיְלָדִים הַרְבֵּה יוֹתֵר זְמַן מֵהַבַּעַל, וְלָכֵן הִיא יְכוֹלָה לְהַחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת.

(אמרי־מוהרא"ש, חלק ב', סימן תתקלב)

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַהִי תַּכְלִית הַבְּרִיאָה? מַה זֶּה עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁשָּׁה בִּלְיוֹן אֲנָשִׁים, וְיֶשְׁנָן גְּבוּרוֹת, רְצִיחוֹת, שֶׁקֶר, נִאוּף, כָּל דְּאָלִים גְּבַר, חֻצְפָּה וְכוּ', מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה? אֶלָּא אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא נָשֹׂא): מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹלָמוֹ, נִתְאַוָּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לָגוּר בֵּינֵינוּ. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה שֶׁבְּתוֹךְ עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי הַזֶּה, בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶר וְהָרְצִיחוֹת, בְּתוֹךְ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁתִּמָּצֵא אֲפִלּוּ בַּת יִשְׂרָאֵל אַחַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ צוּרָה יְהוּדִית, הוֹלֶכֶת בִּצְנִיעוּת הַלְּבוּשׁ עַל יְסוֹדוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה, כָּרָאוּי לְבַת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה.

אַף שֶׁהַחֹם מַחְנִיק, הַשֶּׁמֶשׁ קוֹפַחַת וּבוֹעֶרֶת, כָּל בְּנוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם הוֹלְכוֹת חֲשׂוּפוֹת כְּחַיּוֹת טֶרֶף, בְּלִי שׁוּם בּוּשָׁה כְּלָל, כְּכֶלֶב וְכַלְבָּה הַהוֹלְכִים עֲרֻמִּים, וְהִנֵּה בַּת יִשְׂרָאֵל אַחַת הוֹלֶכֶת בִּצְנִיעוּת, כִּי כָּךְ צִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "הֱיִי צְנוּעָה, הֱיִי צְנוּעָה." וְכֻלָּם לוֹעֲגִים לָהּ: "מַה לָּךְ הוֹלֶכֶת בְּשַׁרְווּלִים אֲרֻכִּים, בְּשִׂמְלָה אֲרֻכָּה, כָּרָאוּי בְּגַרְבַּיִם, בְּצַוָּארוֹן סָגוּר" וְכוּ' וְכוּ', אֲבָל הִיא שׂוֹחֶקֶת מֵהֶם, הִיא יוֹדַעַת כִּי מְמַלֵּאת הִיא עַתָּה אֶת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ! מִסְתּוֹבֶבֶת בַּת יִשְׂרָאֵל בִּצְנִיעוּת, וּמְגַלָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְכֻלָּם, וְשׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ: "הֵן לֹא חַם לָךְ?" וְעוֹנָה: "בְּהֶחְלֵט חַם לוֹהֵט." "וְאִם-כֵּן" שׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ: "לָמָּה לֹא תֵּלְכִי כָּמוֹנִי" וְכוּ'? וְעוֹנָה: "לֹא וָלֹא, אֲנִי בִּתָּהּ שֶׁל שָׂרָה אִמֵּנוּ, רִבְקָה אִמֵּנוּ, רָחֵל וְלֵאָה אִמֵּנוּ, הֵן גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּעוֹלָם."

[קונטרס עקרת הבית]

הליכות ביתה

כְּלִי שֶׁשָּׁהָה בְּתוֹכוֹ חָלָב 24 שָׁעוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֶחָלָב צוֹנֵן, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנַּעֲשָׂה הַכְּלִי חֲלָבִי, עַל כֵּן צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לְהַשְׁהוֹת בְּתוֹכוֹ מַשְׁקֶה בְּשָׂרִי, כְּמָרָק בָּשָׂר וְכַיּוֹצֵא. וּמִכָּל מָקוֹם אִם הִשְׁהָה בְּתוֹכוֹ מַשְׁקֶה בְּשָׂרִי אֲפִילוּ בְּמֶשֶׁךְ 24 שָׁעוֹת, אֵינוֹ נֶאֱסָר בַּאֲכִילָה.

קֻפְסָאוֹת הַמְכִילוֹת בְּתוֹכָן מַאֲכָלֵי חָלָב כִּגְבִנָּה וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לְשָׁטְפָן הֵיטֵב וּלְאַחְסֵן בָּהֶן מַאֲכָלִים, אַךְ לְכַתְּחִלָּה לֹא יַשְׁהוּ בָּהֶן מָרָק בָּשָׂר לְמֶשֶׁךְ 24 שָׁעוֹת. וְטוֹב לְהַחְמִיר כֵּן, גַּם בְּקֻפְסָאוֹת גְּלִידָה חֲלָבִית. וּמִכָּל מָקוֹם אִם הִנִּיחוּ בָּהֶן מָרָק בָּשָׂר וְשָׁהוּ בְּתוֹכָן 24 שָׁעוֹת, אוֹ שֶׁחִמְּמוּ אֶת הַמָּרַק בְּעוֹדוֹ בַּקֻּפְסָה בְּמִיקְרוֹגָל, מֻתָּר לְאוֹכְלוֹ.

[כשרות המטבח]

עלון אוצרות השבת פרשות אחרי מות קדושים תשפ''ה

הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה

"שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיָה מְדַבֵּר מֵאֱמוּנָה, עָנָה וְאָמַר: אֵצֶל הָעוֹלָם אֱמוּנָה הוּא דָּבָר קָטָן וְאֶצְלִי אֱמוּנָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת כְּלָל. רַק בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר כְּמוֹ שֶׁהַנָּשִׁים וְהַהֲמוֹן עַם הַכְּשֵׁרִים מַאֲמִינִים" (שִׂיחוֹת הֲרַ"ן, סי' ל"ג). הַסִּפּוּרִים הַבָּאִים יְהַוּוּ דֻּגְמָא לֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה שֶׁל נָשִׁים וְכֵן לָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁל יֶלֶד קָטָן.

קְבוּצַת הַנָּשִׁים שֶׁעָשְׂתָה אֶת דַּרְכָּהּ לְעֵבֶר קִבְרוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבִּצְפוֹן הָאָרֶץ, הִגִּיעָה שֶׁלֹּא כַּמְתֻכְנָן גַּם לְיַבְנְאֵל. הָיָה זֶה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן תשע"ד, רְגָעִים סְפוּרִים בְּטֶרֶם יָצָא מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ אֶת הַחֶדֶר לְעֵבֶר חֲצַר בֵּיתָם שֶׁל אַחַת מִמִּשְׁפְּחוֹת חֲסִידָיו, שָׁם יְבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת בְּרֹב עַם וּבְצַוְתָּא חֲדָא עִם כְּלַל תַּלְמִידָיו.

רַבָּנִית הָעוֹסֶקֶת בְּקֵרוּב נָשִׁים לְצוּר מַחְצַבְתָּן הִיא שֶׁאִרְגְּנָה אֶת הַנְּסִיעָה צָפוֹנָה וְהִיא גַּם הִיא שֶׁהֶחְלִיטָה עַל הַשִּׁנּוּי הַקַּל בַּמַּסְלוּל. שִׁמְעוֹ שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ הִגִּיעַ גַּם אֵלֶיהָ וְהִיא הֵבִינָה שֶׁהִזְדַּמְּנוּת גְּדוֹלָה נָפְלָה בְּחֶלְקָהּ לְהִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה בְּלִוְיַת קְבוּצַת הַנָּשִׁים הַגְּדוֹלָה.

אוֹטוֹבּוּס מָלֵא עָצַר בַּחֲנָיָה וּמִשָּׁם הֵחֵלָּה הַקְּבוּצָה הַגְּדוֹלָה לָלֶכֶת בּוֹאֲכָה חַדְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. לַמְרוֹת שֶׁסֵּדֶר יוֹמוֹ הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ וּבְאוֹתָם רְגָעִים כְּבָר הָיָה אָמוּר לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה שֶׁל הַיּוֹצְאִים בִּימֵי נִיסָן וְרוֹאִין אִילָנוֹת הַמְלַבְלְבִים, אַךְ לְמַעַן הַקְּבוּצָה הַגְּדוֹלָה הֶחְלִיט הַצַּדִּיק לִדְחוֹת וְלוּ בִּמְעַט אֶת סֵדֶר יוֹמוֹ הַכּוֹלֵל הֶמְשֵׁךְ נְסִיעָה יְרוּשָׁלַיְמָה לְקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו וּמִשָּׁם לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה לְמַעַן יָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ שֶׁבַּגּוֹלָה.

כַּמָּה רְגָעִים לִפְנֵי כְּנִיסָתָן לַחֶדֶר, מָצְאָה הָרַבָּנִית לְנָכוֹן לְהַסְבִּיר לָהֶן בְּמִלִּים סְפוּרוֹת אֶת גֻּדְלוֹ שֶׁל הַמַּעֲמָד:

– "נָשִׁים יְקָרוֹת, אָנוּ עוֹמְדוֹת לְהִכָּנֵס לְחַדְרוֹ שֶׁל אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ, צַדִּיק נוֹרָא וְנִשְׂגָּב. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שְׁהוּתֵנוּ בַּחֶדֶר כְּדַאי לְהַבִּיט בְּפָנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁאַתֶּן צְרִיכוֹת".

נַעֲרָה אַחַת שֶׁהָיְתָה שָׁם וְשָׁמְעָה אֶת הַדְּבָרִים הֶחְלִיטָה לְבַקֵּשׁ עֲבוּר בֶּן דּוֹדָהּ שֶׁנּוֹלַד לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי לַהֵרָיוֹן הִתְעוֹרְרוּ סִימָנֵי מְצוּקָה וּבְדִיקָה מְהִירָה שֶׁעָרְכוּ הָרוֹפְאִים גִּלְּתָה כִּי מְדֻבָּר בְּמִקְרֶה חֵרוּם שֶׁל דְּפִיקוֹת הַלֵּב. מִכָּאן וְעַד לַחֲדַר הַנִּתּוּחַ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ קְצָרָה וְהַתִּינוֹק הֻכְנַס לְאִינְקוּבָּטוֹר וְחֻבַּר לְמַכְשִׁיר הַנְשָׁמָה. רֵאוֹתָיו טֶרֶם הִתְבַּשְּׁלוּ דֵּי צָרְכָּן. כָּךְ כָּאָמוּר חָלְפוּ שְׁבוּעַיִם עִם תִּקְווֹת גְּדוֹלוֹת עֲבוּר הַתִּינוֹק הַקָּטָן שֶׁטֶּרֶם פָּקַח אֶת עֵינָיו וּכְבָר נֶאֱלַץ לִנְשֹׁם אֶת אֲוִיר הָעוֹלָם דֶּרֶךְ מַכְשִׁירִים. עַל הַתִּינוֹק הַזֶּה בִּקְּשָׁה הַנַּעֲרָה שָׁעָה שֶׁנִּצְּבָה בְּחַדְרוֹ שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ וְהִבִּיטָה בְּפָנָיו הַמְּאִירִים. "אָנָּא ה' הַטּוֹב! רַפֵּא אֶת בֶּן דּוֹדִי שֶׁיִּגְדַּל וְיִתְפַּתֵּחַ הֵיטֵב וְשֶׁלֹּא יִזְדַּקֵּק לְהַנְשָׁמָה מְלָאכוּתִית".

בְּשָׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם כְּבָר הָיְתָה קְבוּצַת הַנָּשִׁים בַּחוּץ, עוֹשָׂה אֶת דַּרְכָּהּ חֲזָרָה לְעֵבֶר הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁיִּקַּח אוֹתָן לְקִבְרוֹת הַצַּדִּיקִים בָּאֵזוֹר. בָּרְגָעִים הַלָּלוּ מִהֲרָה הַנַּעֲרָה לְהִתְקַשֵּׁר לְדוֹדָהּ וּלְסַפֵּר לוֹ עַל תְּפִלּוֹתֶיהָ בְּחַדְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁשַּׁעֲרֵי שָׁמַיִם נִפְתְּחוּ שָׁם וּבְקָרוֹב יַגִּיעוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת.

מִתּוֹךְ נִימַת קוֹלוֹ שֶׁל הַדּוֹד שֶׁמִּהֵר לַעֲנוֹת לַצִּלְצוּל הָיָה נִשְׁמָע שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בִּמְיֻחָד. לֹא כְּפִי שֶׁהָיָה נִשְׁמָע בְּמַהֲלַךְ הַשְּׁבוּעַיִם שֶׁחָלְפוּ.

– "רָצִיתִי לְסַפֵּר לְךָ שֶׁעַכְשָׁו יָצָאתִי מֵחַדְרוֹ שֶׁל צַדִּיק גָּדוֹל, אֶצְלוֹ הִתְפַּלַּלְתִּי עַל בִּנְךָ".

– "מָתַי בְּדִיּוּק הָיִית שָׁם?" שָׁאַל הָאִישׁ.

– "לִפְנֵי שָׁלֹשׁ דַּקּוֹת יָצָאנוּ מֵהַחֶדֶר".

– "זֶה נֵס גָּדוֹל!" קָרָא בְּקוֹל, "בְּדִיּוּק בְּאוֹתָם רְגָעִים נִתְּקוּ הָרוֹפְאִים אֶת הַהַנְשָׁמָה כִּי הִבְחִינוּ שֶׁהַתִּינוֹק יָכוֹל כְּבָר לִנְשֹׁם בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ"! הַנַּעֲרָה מִהֲרָה לְסַפֵּר אֶת דְּבַר הַנֵּס לָרַבָּנִית וְזוֹ הָאַחֲרוֹנָה הִתְקַשְּׁרָה לְאֶחָד מֵהַגַּבָּאִים שֶׁנָּסְעוּ יַחַד עִם הַצַּדִּיק יְרוּשָׁלַיְמָה. הַגַּבַּאי חָזַר עַל הַדְּבָרִים בִּפְנֵי מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהֵשִׁיב: "כְּשֶׁהַקְּבוּצָה נִכְנְסָה לְחַדְרִי, הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁאֶפְעַל אֵיזוֹ יְשׁוּעָה – – -".

עלון אוצרות השבת פרשות אחרי מות קדושים תשפ''ה

"כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת" (קֹהֶלֶת ב, ח)

אָמְרוּ (זֹהַר, בְּרֵאשִׁית, יט:) עַל הַפָּסוּק: "וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת". תַּעֲנוּגֵי בָּנֵי דְּמִתְעַנְּגֵי בְּשֵׁינְתָא דְּלֵילְיָא, נַפְקָא מִנַּיְיהוּ שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת וְכוּ' וְהֵם צְרִיכִים תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד, כִּי הֵם נוֹקְמִים בָּאָדָם אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁהוֹלְכִים אַחַר מִטָּתוֹ. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א, סִימָן קמא) וְזֶה לוֹ לְבִזָּיוֹן גָּדוֹל מְאֹד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. לָכֵן הִבְטִיחַ רַבֵּנוּ זַ"ל מִי שֶׁיֹּאמַר אֶת הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים הָאֵלּוּ הַנִּקְרָאִים "תִּקּוּן הַכְּלָלִי", שֶׁיּוֹעִיל לוֹ מְאֹד לְתִקּוּן אֶת הַפְּגָם הַזֶּה, וּמִכֹּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיִּזְכֶּה לָבוֹא אֶל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, אֲפִילוּ אִם עָצְמוּ וְגָבְהוּ חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו, יוֹצִיאוֹ מֵהַשְּׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו, כִּי הֵם הַקְּלִפּוֹת שֶׁבָּרָא מֵחֲמַת עֲווֹנוֹתָיו שֶׁנּוֹקְמִים בּוֹ בְּחַיָּיו וּלְאַחַר מוֹתוֹ.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב ד' רטו, אֱלוּל ה׳תשע״ד]

"וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי" (קֹהֶלֶת ב, ט)

אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת־הָרָ"ן, סִימָן ס), שֶׁבַּחֹטֶם יְכוֹלִים לְהַכִּיר אֶת הַנּוֹאֵף, עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי הַמְּרִירוּת וְהַכַּעַס שֶׁעוֹבֵר עָלָיו, וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּנוֹ הוּא דָּיְיקָא עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ טִרְחוֹת וּמְנִיעוֹת. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב, סִימָן ה): "רֵיחַ זֶה בְּחִינַת הַטִּרְחוֹת וְהַיְגִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּשְׁבִיל לִנְסֹעַ וְלֵילֵךְ וְלָבֹא אֶל הָרַב, וְזֶה בְּחִינַת רֵיחַ: "וְרֵיחַ אַפֵּךְ" (שִׁיר־הַשִּׁירִים ז), בְּחִינַת: "אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי". חָכְמָתִי שֶׁבְּאַף עָמְדָה לִי (מִדְרָשׁ רַבָּה, קֹהֶלֶת פֶּרֶק ב), דְּהָיִינוּ עַל־יְדֵי טִרְחוֹת וִיגִיעוֹת. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵהָרַב, כִּי אִם עַל־יְדֵי טִרְחוֹת וִיגִיעוֹת, וְזֶה בְּחִינַת חוּשׁ הָרֵיחַ, עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שְׁמִי שֶׁפָּגַם בִּפְגָם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁתָּלוּי בַּחֹטֶם, בָּרֵיחַ, עִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי־זֶה דָּיְיקָא, הָיִינוּ עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טִרְחוֹת וּמְנִיעוֹת וּמְרִירוּת וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וּמַחֲזִיק מָעֳמָד,  וְאֵינוֹ מְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ כְּלָל, זֶהוּ דָּיְיקָא עִקַּר תִּקּוּנוֹ.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, מִכְתָּב ה' קיד, לְסֵדֶר וַיַּקְהֵל פְקוּדֵי ה׳תשמ"ג]

סיפורי ניסים

ספורו של א.א.ד מבאר שבע

הייתי סובל במשך שנים מכאבים נוראים בכל גופי ובפרט מכאבי ראש, הכאבים האלו היו משביתים אותי לגמרי וגרמו לי לחוסר תפקוד ולחוסר יכולת ללמוד תורה. רצתי מרופא לרופא על מנת למצא מזור לכאבים אך שום דבר לא הועיל עד שכבר התייאשתי מלהתרפאות מזה. באחת השבתות לקחתי את עלון 'אוצרות השבת' מבית הכנסת וראיתי שם שיש אפשרות לעשות 'מניה' לבית הדפוס 'ניצני הקודש' ולהיות שותף בכל ההדפסות שבבית הדפוס, זה מאד נגע לליבי והתקשרתי ועשיתי 'מניה' לבית הדפוס.

תוך פחות מחודש (!!!) אני מתעורר בבוקר ואני מרגיש שאין לי כאבים בכלל. בהתחלה חשבתי שאני מדמיין ונכסתי ללחץ מזה שאולי בנוסף לכל הכאבים הנוראים שאני סובל עכשיו גם הנפש שלי התחילה להיות חולה… אבל לאט לאט נוכחתי לדעת שאני בכלל לא מדמיין, התחלתי לתפקד כרגיל, ושוב יכולתי לפתוח ספר וללמוד… פשוט קיבלתי רפואה מן השמיים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות