והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה

"וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם" (דְּבָרִים יא, יח), מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל פַּעַם סִפֵּר שֶׁכְּשֶׁהָיָה ר' מְנַחֵם מֶנְדֶל מִוִּויטֶבְּסְק זַ"ל גָּר בִּטְבֶרְיָה, נִגָּשׁ אֵלָיו יְהוּדִי זָקֵן מֻפְלָג מְאֹד שֶׁסָּבַל יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים בְּגוּפוֹ, וְאָמַר לַצַּדִּיק: "רַבִּי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכְּבוֹדוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁאֲנִי אָמוּת". "מִפְּנֵי מָה הִנְּךָ רוֹצֶה לָמוּת?" שָׁאַל הַצַּדִּיק. "הִנֵּנִי סוֹבֵל יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, הִגַּעְתִּי לְמַצָּב שֶׁאֵינֶנִּי כְּבָר יָכוֹל לִסְבֹּל יִסּוּרִים כָּאֵלּוּ, לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכְּבוֹדוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁאָמוּת וְכָךְ אֶגָּאֵל מִיִּסּוּרַי הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים", עָנָה הַיְּהוּדִי הַזָּקֵן. "הַאִם בְּתֹקֶף יִסּוּרֶיךָ הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים אַתָּה מַצְלִיחַ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם?" שָׁאַל הַצַּדִּיק. "בָּרוּךְ הַשֵּׁם", עָנָה הַיְּהוּדִי הַזָּקֵן, "תְּפִלִּין אֲנִי מֵנִיחַ מִדֵּי יוֹם". "אִם כֵּן", הֵשִׁיב לוֹ הַצַּדִּיק, "כְּדַאי לְךָ לִסְבֹּל אֶת כָּל הַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֶיךָ בִּשְׁבִיל עוֹד יוֹם אֶחָד שֶׁתַּנִּיחַ בּוֹ תְּפִלִּין".

מִמַּעֲשֵׂה זֶה יוֹצֵא לָנוּ לִמּוּד חָשׁוּב מְאֹד, שֶׁאֵין לָנוּ הַשָּׂגָה מַהִי הַמַּעֲלָה שֶׁל יְהוּדִי שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוָה, וְכַמָּה מְשַׁלְּמִים בָּעוֹלָם הַבָּא עֲבוּר כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, כִּי אִם הַיְנוּ יוֹדְעִים זֹאת, לֹא הָיָה לָנוּ זִלְזוּל בְּשׁוּם מִצְוָה, וְאַדְרַבָּה הָיִינוּ מְקַיְּמִים כָּל מִצְוָה בְּיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, אֲבָל כָּל עוֹד שֶׁאֲנַחְנוּ פֹּה בָּעוֹלָם הַזֶּה מְלֻבָּשִׁים בִּלְבוּשׁ גַּשְׁמִי, אֵין לָנוּ הַשָּׂגָה בָּזֶה כְּלָל, וּמִזֶּה בָּא שֶׁאֲנַחְנוּ מְזַלְזְלִים בַּמִּצְווֹת, וְעַל זֶה הַתּוֹרָה מַזְהִירָה אוֹתָנוּ: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (דְּבָרִים ז, יב), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אִם הַמִּצְוֹת קַלּוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תִּשְׁמְעוּן. כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֶת מַעֲלָתָן שֶׁל הַמִּצְווֹת, הַתּוֹרָה צְרִיכָה לְהַזְהִיר אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא נָדוּשׁ אֶת הַמִּצְווֹת בַּעֲקֵב חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא נִזָּהֵר בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וְעַל זֶה הִזְהִירָה הַמִּשְׁנָה בְּאָבוֹת (פֶּרֶק ב' מִשְׁנָה א'): וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ. וּפֵרֵשׁ הַבַּרְטְנוּרָא: מַה שֶּׁאַתָּה מַפְסִיד מִסְּחוֹרָתְךָ וּמָמוֹנְךָ מִפְּנֵי עֵסֶק הַמִּצְוָה, כְּנֶגֶד הַשָּׂכָר שֶׁיַּעֲלֶה לְךָ מִמֶּנָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ הֶפְסֵד.

בְּהֶקְשֵׁר לָזֶה יֵשׁ סִפּוּר שֶׁמּוֹהֲרָא"שׁ סִפֵּר (מִתּוֹךְ מִכְתָּב לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִתַּאֲרִיךְ ט"ו טֵבֵת ה'תשע"א) שֶׁהָיְתָה יְשִׁיבָה שֶׁל בַּחוּרִים שֶׁהָיָה לַבַּחוּרִים מִנְהָג לָלֶכֶת לַחֲתֻנּוֹת שֶׁהִתְקַיְּמוּ בְּאוֹתוֹ אֵזוֹר שֶׁל הַיְשִׁיבָה, וְהָיוּ נֶהֱנִים מֵהַמּוּזִיקָה, הָרִקּוּדִים וְהָאֹכֵל… לַיְלָה אֶחָד, חֵלֶק מִן הַבַּחוּרִים שֶׁל הַיְשִׁיבָה הִסְתּוֹבְבוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, חֵלֶק הָיוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, חֵלֶק כְּבָר הָלְכוּ לִישׁוֹן, וְרַק אֶחָד מֵהֶם הָלַךְ לְאֵיזוֹ חֲתֻנָּה. הַחֲתֻנָּה הָיְתָה שֶׁל עָשִׁיר גָּדוֹל, וְהוּא חִלֵּק לְכָל הַמִּשְׁתַּתְּפִים בַּחֲתֻנָּה שְׁטָר שֶׁל 100$, אוֹתוֹ בָּחוּר מִיָּד הַתְקַשֵּׁר לְכָל הַבַּחוּרִים וְסִפֵּר לָהֶם שֶׁיֵּשׁ פֹּה עָשִׁיר שֶׁמְּחַלֵּק 100$ וְעַל־כֵּן כְּדַאי לָהֶם לָבֹא מַהֵר כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ גַּם הֵם.

מִיָּד כָּל בָּחוּר עָזַב אֶת מַה שֶּׁעָסַק בּוֹ וְרָץ לְאוֹתוֹ אוּלָם שֶׁהִתְקַיְּמָה בּוֹ הַחֲתֻנָּה, גַּם הַבַּחוּרִים שֶׁכְּבָר הָלְכוּ לִישׁוֹן, הִפְשִׁיטוּ מִיָּד אֶת הַפִּיגָ'מָה וְהִתְלַבְּשׁוּ וְרָצוּ לְשָׁם. לְמָחֳרָת שָׁאַל הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה אֶת הַבַּחוּרִים: מַה זֶּה שְׁטָר שֶׁל 100$? הַבַּחוּרִים לֹא הֵבִינוּ מָה הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה שׁוֹאֵל הֲרֵי זֶה כֶּסֶף… עַד שֶׁאֶחָד אָמַר: "זֶה נְיָר בְּצֶבַע יָרוֹק שֶׁכָּתוּב עָלָיו אֶחָד וּשְׁתֵּי אֲפָסִים". עָנָה וְאָמַר לוֹ הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה: "וַהֲרֵי אַתָּה הָיִיתָ אֶתְמוֹל כְּבָר מִתַּחַת לַסְּמִיכָה, וּבִשְׁבִיל חֲתִיכַת הַנְּיָר הַיָּרוֹק הַזֶּה הִתְלַבַּשְׁתָּ מַהֵר וְרַצְתָּ?! אוֹ אֶחָד יָשַׁב וְלָמַד בַּגְּמָרָא וּבַמִּשְׁנָיוֹת, וְעָזַב אֶת הַלִּמּוּד וְרָץ מִשּׁוּם שֶׁנּוֹתְנִים שָׁמָּה נְיָרוֹת שֶׁכָּתוּב שָׁמָּה מֵאָה וּבְצֶבַע יָרוֹק?! גַּם סוּס, אֵיפֹה שֶׁהוּא רוֹאֶה יָרוֹק, הוּא רָץ שָׁמָּה לֶאֱכֹל! תְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם הַשְּׁטָר הַזֶּה זֶה חֲתִיכַת נְיָר הַיּוֹם יֵשׁ לְךָ אֶת זֶה, מָחָר בִּזְבַּזְתָּ אֶת זֶה וְגָמַרְנוּ, אָז יָצָאתָ מֵהַמִּטָּה, עָזַבְתָּ אֶת הַגְּמָרָא, וְרַצְתָּ לְקַבֵּל אֶת הַחֲתִיכַת נְיָר שֶׁכָּתוּב שָׁמָּה מֵאָה, אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ מַה מְּשַׁלְּמִים עַל פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת, אֵין מִלִּים לְהַסְבִּיר אֶת זֶה, זֶה נִצְחִי לָעַד וְלָנֶצַח, מַה מְּשַׁלְּמִים עַל דַּף גְּמָרָא, זֶה נֵצַח! לֹא יְכוֹלִים לְהַסְבִּיר, אִם אָדָם הָיָה יוֹדֵעַ מַה מְּשַׁלְּמִים לְמַעְלָה עַל פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת, כָּל הַיּוֹם הָיָה מַחֲזִיק אֶצְלוֹ כֶּרֶךְ שֶׁל מִשְׁנָיוֹת, וּמָתַי שֶׁהָיָה לוֹ זְמַן פָּנוּי הָיָה לוֹמֵד עוֹד פֶּרֶק וְעוֹד פֶּרֶק וְעוֹד פֶּרֶק, עַל כָּל פָּנִים דַּף גְּמָרָא לְיוֹם, זֶה בְּוַדַּאי הָיָה נִזְהָר, לִשְׁמֹעַ שִׁעוּר שֶׁל דַּף גְּמָרָא אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ אֵיזֶה שָׂכָר תְּקַבֵּל…"

 

מהו ה"בין הזמנים" האמתי?

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר צַו ה'תשמ"ג.
שָׁלוֹם רַב וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ וְיִרְדְּפוּ לִכְלָלִיּוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב, תַּלְמִידֵי 'הֵיכַל־הַקֹּדֶשׁ', קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, דִּי בְּכָל אֲתָר וַאֲתַר, הֲוָיָ"ה עֲלֵיהֶם יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ תָּמִיד.

אַחַי וְרֵעָי הַיְקָרִים! זִכְרוּ הֵיטֵב כַּמָּה מִינֵי יִסּוּרִים יֵשׁ לִי בַּעֲבוּרְכֶם, כַּמָּה מִינֵי גִּלְגּוּלִים אֲנִי מְגַלְגֵּל אִתְּכֶם, וְכַמָּה מִינֵי סִבּוּבִים אֲנִי מְסַבֵּב עִמָּכֶם, וְהַכֹּל כְּדֵי לְהַכְנִיס גַּם בְּלִבְּכֶם אוֹרוֹ הַגָּנוּז שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁגַּם כֵּן תַּרְגִּישׁוּ תָּמִיד אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִהְיֶה תָּמִיד לְבַבְכֶם בּוֹעֵר וּמְלֹהָב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כַּמָּה מִינֵי בִּטּוּלֵי זְמַנִּי הַיָּקָר יֵשׁ לִי בַּעֲבוּר זֶה! כַּמָּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים אֲנִי שָׂח וּמְסַפֵּר עִמָּכֶם! וְהַכֹּל סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ עַל קֹטֶב זֶה, שֶׁתַּכְנִיסוּ בְּלִבְּכֶם אֲמִתַּת לִמּוּדוֹ הַטּוֹב שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל.

וְעַל כֵּן אֲבַקֵּשׁ אֶתְכֶם מְאֹד מְאֹד, נָא וְנָא שֶׁלְּבַל יִהְיֶה יְגִיעִי וְטָרְחִי לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כָּל כַּוָּנָתִי וּרְצוֹנִי וְחֶפְצִי וּתְשׁוּקָתִי, שֶׁתִּזְכּוּ לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים כִּרְצוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְעַל־כֵּן אִם אֶחָד מַרְגִּישׁ שֶׁזֶּה לֹא בִּשְׁבִילוֹ, וְלֹא יָכוֹל לְהַחֲזִיק אֶצְלֵנוּ מַעֲמָד, אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד, שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסְתַּלֵּק מֵאִתָּנוּ, כִּי אֵינִי צָרִיךְ מוֹשַׁב לֵצִים, חַס וְשָׁלוֹם, מְקוֹמֵנוּ אֵינוֹ מוֹשַׁב זְקֵנִים אוֹ בֵּית הַבְרָאָה וְכוּ' וְכוּ'. מַדּוּעַ לֹא תִּזְכּוּ לְיִשּׁוּב הַדַּעַת, כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם וְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הִיא קֶרֶן נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה, אֲשֶׁר זוֹכִים לַחְטֹף בּוֹ אֵיזֶה דִּבּוּר תּוֹרָה, אוֹ תְּפִלָּה, אוֹ קִיּוּם מִצְוָה. וְהָעוֹלֶה עַל הַכֹּל – אֵיזֶה שִׂיחָה וְדִבּוּר וְרָצוֹן עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, הֲלֹא זֶה הוּא אֹשֶׁר וְעֹשֶׁר נִצְחִי, שֶׁשּׁוּם בְּרִיָּה אֵינָהּ יְכוֹלָה לָקַחַת מֵאִתְּכֶם לְעוֹלָם, וְכָל מַה שֶּׁאַתֶּם עוֹשִׂים, אַתֶּם עוֹשִׂים בִּשְׁבִיל נִשְׁמַתְכֶם.

עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי לְעַם יִשְׂרָאֵל אֵין מֻשָּׂג שֶׁל מְנוּחָה אוֹ בֵּין הַזְּמַנִּים, כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם חַי, הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת וְלַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, הֵן הַתְמָדָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהֵן הַתְמָדָה בִּתְפִלָּה, וְהֵן בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, וְהֵן בְּכִסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ. הַמָּקוֹם הַיְחִידִי שֶׁיָּנוּחַ הוּא רַק בַּקֶּבֶר, אֲשֶׁר שָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹּחַ, וּ'בֵין הַזְּמַנִּים' הוּא רַק פַּעַם אַחַת, הַיְנוּ בֵּין הַמִּיתָה לְבֵין הַקְּבוּרָה, כָּל זְמַן שֶׁשּׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ קֹדֶם שֶׁנִּקְבַּר בַּקֶּבֶר, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר הָאָדָם, אֵין יְכֹלֶת לְנִשְׁמָתוֹ לְהִתְעַלּוֹת, כְּלָל וּכְלָל לֹא. וְעַל כֵּן מִשָּׁעָה שֶׁמֵּת עַד שֶׁנִּקְבַּר, אָז נִקְרָא 'בֵּין הַזְּמַנִּים', וּבַזְּמַן הַהוּא הָאָדָם יוֹדֵעַ וְזוֹכֵר בְּבֵרוּר מַה הָלַךְ אִתּוֹ כָּל הַחַיִּים, כִּי בַּזְּמַן הַהוּא נִזְכָּר כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו כָּל הַחַיִּים, וּכְשֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת טוֹב, הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם, הָיָה הַהִפּוּךְ, אֵין לְךָ צַעַר וּבוּשָׁה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁסּוֹבֵל אָז, וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהוֹשִׁיעוֹ.

גַּם עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי בַּמֶּה שֶׁהִרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ הָאָדָם בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ, כְּמוֹ־כֵן יִהְיֶה אָז בְּ'בֵין הַזְּמַנִּים', בֵּין מִיתָה לִקְבוּרָה, אִם הִרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְהִתְבּוֹדֵד עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלַחֲזֹר דַּפִּים גְּמָרָא וּפְרָקִים מִשְׁנָיוֹת וּמִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים וְכוּ', אָז נִזְכָּר לְפָנָיו הַכֹּל, וְעוֹשֶׂה מַה שֶּׁעָשָׂה כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְאֵין לוֹ שׁוּם פַּחַד כְּלָל, אַדְּרַבָּה לִבּוֹ חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד מְאֹד, וּבִפְרָטִיּוּת מִי שֶׁהָיָה רָגִיל לְדַבֵּר הַרְבֵּה עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ, אָז בְּבֵין הַזְּמַנִּים הַנַּ"ל גַּם־כֵּן מִתְבּוֹדֵד וְשׁוֹכֵב בְּבִטָּחוֹן חָזָק לְהִכָּלֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֶהָפוּךְ מוּבָן מִמֵּילָא, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וְאוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה!

אַחַי וְרֵעָי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לְהַגִּיעַ אֶל יִשּׁוּב הַדַּעַת כָּזֶה בִּפְרִיחַת הַזְּמַן, עַד אֲשֶׁר בְּכָל תְּפִלָּה: שַׁחֲרִית, אוֹ מִנְחָה, אוֹ מַעֲרִיב, אוֹ חֲצוֹת, אַתֶּם צְרִיכִים לַחֲשֹׁב: "הֲלֹא תְּפִלָּה זוֹ הִיא הָאַחֲרוֹנָה מֵחַיָּי, כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם עוֹד אֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ בַּחַיִּים חִיּוּתִי". תְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם בְּאֵיזוֹ כַּוָּנָה תִּתְפַּלְּלוּ, כְּשֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁתְּפִלָּה זוֹ הִיא הָאַחֲרוֹנָה בְּחַיֵּיכֶם, וּכְמוֹ כֵן כָּל "בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן", וְכָל בִּרְכַּת "אֲשֶׁר יָצַר", אַתֶּם צְרִיכִים לַחֲשֹׁב – אוּלַי בְּרָכָה זוֹ הִיא הָאַחֲרוֹנָה בְּחַיֵּיכֶם, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֶד יוֹם, וְאָז הַכֹּל כְּבָר יֵלֵךְ וְיִתְנַהֵג בְּאֹפֶן אַחֵר לְגַמְרֵי.

חִמְלוּ מְאֹד מְאֹד עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְחִטְפוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם חַ"י פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת, וְיוֹם תְּהִלִּים, וְשִׁעוּר בְּ'לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן', בְּאֹפֶן שֶׁתִּגְמְרוּ בְּכָל חֹדֶשׁ אֶת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְאֶת כָּל הַ'לִּקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן' הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא. מִלְּבַד זֹאת תַּתְמִידוּ בַּמִּקְרָא וּבַגְּמָרָא וּבְמִדְרָשׁ וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ, וְהַכֹּל כְּסִדְרָן לְאַט לְאַט וְנִיחוּתָא, לֹא לְהִתְבַּלְבֵּל בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי מִי שֶׁהוֹלֵךְ לְאַט לְאַט, מַגִּיעַ אֶל מְקוֹם חֶפְצוֹ בְּנָקֵל וּבְבִטָּחוֹן וְאֵינוֹ נוֹפֵל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִי שֶׁרָץ, הוּא נִתְקָל וְנוֹפֵל וְנִשְׁבַּר לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

רְאוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמְכֶם תָּמִיד אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר בְּכָל רֶגַע וְדַקָּה שֶׁאַתֶּם מַכְנִיסִים בְּדַעְתְּכֶם אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַתֶּם נִכְלָלִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב – שָׁם כָּל הָאָדָם. וּכְמַאֲמַר הֶחָכָם: אִלּוּ יְדַעְתִּיו וְכוּ' (עַיֵּן לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָן כא). וְלִזְכּוֹת לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַשִּׁבְעָה נֵרוֹת: הָעֵינַיִם, הָאָזְנַיִם, הַחֹטֶם וְהַפֶּה.

נָא וְנָא לֹא לָרִיב וְלֹא לְהִתְקוֹטֵט, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּחְלֹקֶת מְצוּיָה, שָׁם שׁוֹרָה הַסִּטְרָא־אַחֲרָא, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְשָׁלוֹם הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (שַׁבָּת י). וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הַחוֹמֵל עַל כָּל בְּרִיָּה, יַחְמֹל כְּבָר עַל כְּלָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְיָאִיר עֲלֵיהֶם אֶת אוֹר הַשָּׁלוֹם, וְנִזְכֶּה לִגְאֻלָּה נִצְחִית.

הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְכֶם…

 

היכן שרק יש קבוץ יהודים שם יהיו ספרי "אשר בנחל"

חֹרֶף תשל"ד

אֶחָד הַמְּפִיצִים הַיְקָרִים שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ קִבֵּל חֲלִישׁוּת הַדַּעַת מְאֹד גְּדוֹלָה עַד שֶׁרָצָה לְהַפְסִיק לְהָפִיץ לְגַמְרֵי (וּכְפִי הַמּוּבָן מֵהַמִּכְתָּב הוּא נִרְדָּף עַל יְדֵי אֶחָד מֵהַמִּתְנַגְּדִים שֶׁל מוֹהֲרָא"שׁ וְנֶאֱרָע עִמּוֹ אֵיזֶה דָּבָר), וּמוֹהֲרָא"שׁ כָּתַב לוֹ:

אֶת מִכְתָבְךָ הָאָרֹךְ לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי, אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹפֵךְ בּוֹ אֶת לִבְּךָ הַשָּׁבוּר מִכָּל מַה שֶׁנֶּאֱרָע וְכוּ'.

מָה אֹמַר לְךָ, יְדִידִי הַיָּקָר, אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתְּךָ כְּלָל, אַדְּרַבָּה תִּמְצָא בְּךָ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת. תְּהִלָּה לָאֵל, עָזַרְתָּ לִי כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ הַשָּׁנִים לְהָפִיץ אֶת אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל, וְעַכְשָׁו תִּפֹּל בְּדַעְתְּךָ וְתִשָּׁבֶר מִפְּנֵי שֶׁאֵיזֶה כֶּלֶב רָץ אַחֲרַי וְנֹבַח עָלַי וְכוּ', מַה לִּי וְלָהֶם? כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בַּבָּא קַמָּא ס.): כְּלָבִים בּוֹכִים, מַלְאָךְ הַמָּוֶת בָּא לָעִיר… אִם כֶּלֶב כָּזֶה (שֶׁהוּא עַז פָּנִים הַנִּקְרָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל כֶּלֶב, עַיֵּן לִקּוּטֵי־מֵהָרָ"ן, חֵלֶק א, סִימָן נ'), יָכוֹל עוֹד לִבְכּוֹת כְּאִלּוּ עָשִׂיתִי לוֹ מַשֶּׁהוּ, סִימָן שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת בָּעִיר… וְאֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל שֶׁאֲנִי מְקָרֵב בְּנֵי הַנְּעוּרִים אֶל דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל. מָה אַתָּה חוֹשֵׁב הַסָּמֶ"ךְ־מֵ"ם יָנִיחַ אֶת זֶה שֶׁאֶזְכֶּה לְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עִם אוֹרוֹ הַגָּנוּז שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל?! בְּוַדַּאי יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה לִמְנֹעַ וּלְעַכֵּב בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, אַךְ לֹא תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁיִּמְסְרוּ לְכֶלֶב שָׁחוֹר כָּזֶה שֶׁהוּא מָלֵא קִנְאָה וְשִׂנְאָה, וְהוּא בִּכְלָל לֹא שַׁיָּךְ לַחֲסִידִים… וְדַי לְחַכִּימָא; וְהוּא בְּעַצְמוֹ תָּמִיד בְּמַחֲלֹקֶת עִם אַחֵר, תָּמִיד הוּא צָרִיךְ לְהַתְחִיל עִם אַחֵר, כַּנִּרְאֶה שֶׁהַכֶּלֶב הַזֶּה צָרִיךְ לְקַיֵּם אֶת מַאֲמָרָם זַ"ל (פְּסָחִים קיג.): הַכְּלָבִים שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, הַיְנוּ גַּם בֵּין הָעַזֵּי פָּנִים יֵשׁ מַחְלֹקֶת וְשׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה…

תְּהִלָּה לָאֵל, אֵינִי מִתְפַּחֵד מִמֶּנּוּ כְּלָל, אֲנִי אַדְפִּיס וְאַדְפִּיס וַאֲפַרְסֵם אֶת אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב הַשָּׁחוֹר הַזֶּה, וְעַל־כֵּן אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה מִתְפַּעֵל שֶׁהוּא נוֹבֵחַ כָּל־כָּךְ, תַּאֲמִין לִי שֶׁאִם יַמְשִׁיךְ לְעוֹרֵר כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה שִׂנְאָה וּמַחְלֹקֶת עָלַי, יִהְיֶה לוֹ סוֹף מַר מִקֹּדֶם אוֹ אַחַר־כָּךְ, כִּי הַסּוֹף שֶׁל הַכְּלָבִים הָאֵלּוּ הַנּוֹבְחִים עַל יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים הוּא מַר מְאֹד מְאֹד, וְהוּא בְּעַצְמוֹ יִתְגַּלְגֵּל בְּכֶלֶב שָׁחוֹר בְּפֹעַל מַמָּשׁ, עַל־כָּל־פָּנִים אַף שֶׁאַתָּה מָלֵא סְפֵקוֹת וְכוּ', תְּהִלָּה לָאֵל, לִי אֵין סְפֵקוֹת, אֲנִי צָרִיךְ לְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עִם אוֹר וְדַעַת רַבֵּנוּ זַ"ל, וּלְפַרְסֵם שְׁמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁיַּעֲלֶה לִי מְחִיר כָּבֵד, שֶׁכֻּלָּם יַתְחִילוּ לַחֲלֹק עָלַי – אֵינִי מִתְפַּחֵד כְּלָל, איך האב זיך אונטער גינומען אז וועל איך אויס פירען עס וועט גארנישט נוצן [קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי שֶׁאֶגְמֹר הָעִנְיָן, לֹא יַעֲזֹר כְּלוּם] אֲנִי מְלֻמָּד מִלְחָמָה עוֹד מִצְּעִירוּתִי, כִּי אֵין לִי רַק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ, וְעַל־כֵּן מַה יֵּשׁ לְהִתְפַּחֵד.

אֲנִי מְיַעֵץ לְךָ שֶׁתָּבֹא אֵלַי עוֹד הַיּוֹם אִם אֶפְשָׁר, וּשְׁנֵינוּ בְּיַחַד נְטַכֵּס עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת, עַל־כָּל־פָּנִים אֶת "אֲשֶׁר בַּנַּחַל" אֵין בְּדַּעְתִּי לִגְנֹז, אַדְּרַבָּה עוֹד אֲפִיצֵם בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הַיְנוּ בְּכָל כַּדּוּר הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הֵיכָן שֶׁרַק יֵשׁ קִבּוּץ יְהוּדִים שָׁם יִהְיוּ סִפְרֵי "אֲשֶׁר בַּנַּחַל", וְלֹא יוֹעִיל לַכֶּלֶב הַשָּׁחוֹר כְּלוּם, וְתִזְכֹּר אֶת זֶה הֵיטֵב, אֲנִי אֵינִי מַכְנִיעַ אֶת עַצְמִי בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן כְּלָל, רַק לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ט', א מב]

יוצאים לטיול בבין הזמנים? קחו איתכם את מפת הברכות!

הַיּוֹצֵא לְטַיֵּל וְרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַתִּיכוֹן כָּתַב בַּהֲלָכָה בְּרוּרָה (סִימָן רכח) לְבָרֵךְ "שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל" וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר יֹאמַר: "עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית", וְהַפִּסְקֵי תְּשׁוּבוֹת כָּתַב לְהֵפֶךְ, וּבַכה"ח כָּתַב לְבָרֵךְ "עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית" בִּלְבַד ובליקו"י כָּתַב שֶׁאֵין לְבָרֵךְ עָלָיו כְּלָל. יַם סוּף וְיָם כִּנֶּרֶת – בִּרְכָּתָם כְּכָל הַיָּמִים: "עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית". יָם הַמֶּלַח אֵין מְבָרְכִין עָלָיו בִּכְלָל. בַּהֶעָרוֹת אִישׁ מַצְלִיחַ (בְּסִימָן ריט – עַיֵּן שָׁם אֶת הָרְאָיוֹת שֶׁהֵבִיאוּ לָזֶה) כָּתְבוּ שֶׁהַנִּמְצָא בְּגֶשֶׁר אָלֶנְבִּי וְרוֹאֶה מִשָּׁם אֶת נְהַר הַיַּרְדֵּן (שֶׁשָּׁם נִבְקַע הַיַּרְדֵּן וְעַם יִשְׂרָאֵל נִכְנְסוּ לָאָרֶץ בִּימוֹת יְהוֹשֻׁעַ) מְבָרֵךְ: "שֶׁעָשָׂה נִסִים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה". מַה שֶּׁנִּקְרָא הַיּוֹם "אֵשֶׁת לוֹט" כָּתַב בְּפִסְקֵי תְּשׁוּבוֹת שֶׁאֵין לָנוּ קַבָּלָה שֶׁזֶּהוּ נְצִיב הַמֶּלַח שֶׁהוֹרוּ חֲזַ"ל לְבָרֵךְ עָלָיו וְלָכֵן אֵין לְבָרֵךְ עָלָיו. הֲרוֹאֶה אֶת הַר חֶרְמוֹן מְבָרֵךְ: "עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית" (אול"צ וְעוֹד פּוֹסְקִים), וְכֵן עַל צוּק הָאַרְבֶּל פָּסַק הַגר"ח קַנְיֵבְסְקִי זַצַ"ל שֶׁמְּבָרֵךְ: "עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית" (קוּנְטְרֶס יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ).

 

מהי הסגולה שנתן הסטייפלר זיע"א לזכות לילדים יראי השם?

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ לְסֵדֶר וַיַּקְהֵל כ"א אֲדָר א' ה'תשע"א.

שָׁלוֹם רַב אֶל… תִּחְיֶה.

מְאֹד מְאֹד אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתָךְ שֶׁתִּשְׁתַּדְּלִי לַעֲזֹר לְמִשְׁפַּחַת… שֶׁיִּחְיוּ, שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם מַשְׁבְּרִים וְגַלִּים, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּחַזֵּק אֶת… תִּחְיֶה, וְתַאֲמִינִי לִי שֶׁהֵם מֵהַמִּשְׁפָּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּיַבְנְאֵל, אֲנָשִׁים טוֹבִים וְנֶהְדָּרִים שְׁקֵטִים, וּמַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים צָרוֹת וְיִסּוּרִים שֶׁאֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל, וְאַף עַל פִּי כֵן סוֹבְלִים בְּשֶׁקֶט וּבִדְמָמָה וְכוּ', וְלָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתָךְ אִם אַתְּ יְכוֹלָה לַעֲזֹר לְהַמִּשְׁפָּחָה הַנֶּהְדֶּרֶת הַזּוֹ, לְחַזֵּק לְעוֹדֵד וּלְשַׂמֵּחַ אוֹתָם, יִהְיֶה לָךְ מִצְוָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד.
אֲנִי מְאֹד מְאֹד מְבַקֵּשׁ אוֹתָךְ שֶׁתִּרְאִי לְהִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת בְּיֶתֶר עֹז בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וּמוֹהַרְנַ"ת זַ"ל סִפֵּר בְּשָׁעָה שֶׁהִתְקָרֵב פַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, נִכְנַס אֶל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיָה גָּר בְּעִיר בְּרֶסְלֶב, וּשְׁמוֹ הָיָה ר' דֹּב בֶּערִיל זַ"ל, וְרָאָה אֵיךְ שֶׁכָּל הַבַּית הָיָה מָלֵא מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, הַיְנוּ שֶׁהֵן הַבַּעַל וְהֵן הָאִשָּׁה וְהֵן הַיְלָדִים כֻּלָּם דִּבְּרוּ רַק מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, וְסִפְּרוּ מַעֲשִׂיּוֹת וּמוֹפְתִים וְשִׂיחוֹת מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, וְזֶה הִכְנִיס בּוֹ חִיּוּת עֲצוּמָה לִרְאוֹת מַה זֶּה כֹּחַ הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לַהֲפֹךְ בַּיִת שָׁלֵם שֶׁיְּדַבְּרוּ רַק מִגְּדֻלַּת הַצַּדִּיק, וְאֵיךְ שֶׁהַבַּיִת הָיָה מָלֵא עִם אֱמוּנַת חֲכָמִים, הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתֵנוּ יָאִיר הָאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּצוּרָה כָּזוֹ, וְאָז תָּמִיד תִּהְיֶה בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כִּי בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שָׁמָּה שָׁרוּי הַבְּרָכָה, כִּי כְּשֶׁמְּסַפְּרִים סִפּוּרֵי צַדִּיקִים, מֵאִיר הָאוֹר שֶׁל הַצַּדִּיקִים עַל הַמְסַפֵּר, וְכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן רמ"ח) דַּע שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי סִפּוּרִים מִצַּדִּיקִים נִתְעוֹרֵר וְנִתְלַהֵב הַלֵּב בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ מְאֹד, כִּי הָרְשִׁימוּ שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ הַצַּדִּיק שֶׁמְּסַפְּרִין מִמֶּנּוּ, עַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֹאת הָרְשִׁימוּ נִתְעוֹרֶרֶת בְּעֵת שֶׁמְּסַפְּרִין מֵהַצַּדִּיק, וְהִיא מְעוֹרֶרֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל, וְלָכֵן מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים לִהְיוֹת רָגִיל וּלְסַפֵּר סִפּוּרֵי צַדִּיקִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת, שֶׁזֶּה מוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
פַּעַם בָּאָה אִשָּׁה אֶל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק הַסְּטַיפְּלֶער זַ"ל וּבִקְּשָׁה שֶׁתִּזְכֶּה לִילָדִים יִרְאֵי הַשֵּׁם, עָנָה וְאָמַר לָהּ הַגָּאוֹן, תָּמִיד תְּבָרְכִי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר וּבְקוֹל, וְכֵן כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם בַּבַּיִת, שֶׁיִּהְיֶה בְּקוֹל רָם, וְהַיְלָדִים יִרְאוּ וְיִשְׁמְעוּ אֵיךְ שֶׁהָאִמָּא מְבָרֶכֶת בְּקוֹל, הֵם יְחַקּוּ אוֹתָהּ, אַשְׁרֵי הָאִשָּׁה שֶׁמְּקַיֶּמֶת אֶת זֶה.
הַמְאַחֵל לָךְ שַׁבַּת שָׁלוֹם…

מה צריך לזכור כשיוצאים לחופשה?

בְּנוֹתַי הַיְקָרוֹת! קַבֵּלְנָה עַל עַצְמְכֶן כָּל אַחַת וְאַחַת מִכֵּן לִהְיוֹת הָאִשָּׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מְאֹד קָשֶׁה, גַּם לְרִבְקָה אִמֵּנוּ, גַּם לְשָׂרָה אִמֵּנוּ, וְכֵן לְחַנָּה הָיָה קָשֶׁה מְאֹד, אֲבָל שָׁבְרוּ אֶת כָּל הַמְּנִיעוֹת וְלֹא הִתְפַּעֲלוּ מֵאַף אֶחָד, וְתִתְבּוֹנֵנָה מִי יָצָא מֵהֵן: צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵאִירוּ אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָתָם. וְלָכֵן דַּיְקָא בְּעֵת שֶׁאַתֶּן יוֹצְאוֹת לְחֻפְשַׁת הַקַּיִץ, זְכֹרְנָה שֶׁאֵין מֻשָּׂג כָּזֶה 'חֹפֶשׁ', חֹפֶשׁ זֶה רַק אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁאָדָם מִסְתַּלֵּק מִזֶּה הָעוֹלָם – נַעֲשָׂה חָפְשִׁי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי", כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם, הוּא חָפְשִׁי מִן הַמִּצְווֹת (שַׁבָּת ל:).

כָּל זְמַן שֶׁאָדָם חַי – הוּא מְחֻיָּב בְּמִצְווֹת, אֵין מֻשָּׂג שֶׁל חֹפֶשׁ אֵצֶל יְהוּדִי, אַדְּרַבָּה, כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם חֹפֶשׁ מֵהַחוֹבוֹת שֶׁלּוֹ, אָז יֵשׁ לוֹ יוֹתֵר זְמַן לְקָרֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, לְהַחְדִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּזֶה הָעוֹלָם, לְפַרְסֵם אֱמוּנָה, לְהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה בָּזֶה הָעוֹלָם, לְשַׂמֵּחַ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאוּלַי עַל יְדֵיכֶן נִזְכֶּה כְּבָר לַגְּאֻלָּה. כִּי כָּךְ כָּתוּב בַּזֹּהַר (זֹהַר חָדָשׁ נח): עַל־יְדֵי בֵּי כְּנִישְׁתָא חֲדָא, בֵּית־הַכְּנֶסֶת אֶחָד שֶׁיַּחְזִיקוּ עַצְמָם בְּיַחַד – יָבִיאוּ אֶת הַגְּאֻלָּה; יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַקְּבוּצָה שֶׁלָּכֶן שֶׁקִבַּלְתֶּן עַל עַצְמְכֶן – אַתֶּן הוֹלְכוֹת בִּצְנִיעוּת, אַתֶּן הוֹלְכוֹת לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְכָל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, אַתֶּן הוֹלְכוֹת לַעֲשׂוֹת תַּעֲמוּלָה עַל צְנִיעוּת, תַּעֲמוּלָה עַל הַדְלָקַת נֵרוֹת, תַּעֲמוּלָה לְקִיּוּם מִצְווֹת – שַׁבָּת, כַּשְׁרוּת וְכוּ', וְכֵן כָּל אַחַת וְאַחַת תַּקְפִּיד יוֹתֵר עַל כִּבּוּד הוֹרִים, כְּבוֹד הַמּוֹרוֹת, יַחַס לַחֲבֵרוֹת וְכוּ' וְכוּ', אוּלַי עַל יַדְכֶן נִזְכֶּה שֶׁיִּכְלוּ עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וְיַהַרְגוּ זֶה אֶת זֶה, וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וּבַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, אָמֵן וְאָמֵן!

 

"אחד" מאנשי שלומנו

בַּמַּהֲדוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַסֵּפֶר 'אִילַן הַחַיִּים' הוֹפִיעָה בְּסוֹפוֹ שִׂיחָה מְעַנְיֶנֶת מְאֹד. עֲבוּר מִי שֶׁטֶּרֶם הִסְפִּיק לְהַכִּיר, 'אִילַן הַחַיִּים' הוּא סֵפֶר אֲשֶׁר כָּתַב מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ בְּעוֹדוֹ אַבְרֵךְ צָעִיר לְיָמִים. הוּא לִקֵּט סִפּוּרִים מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, מֵר' נָתָן זַ"ל, מֵר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶר זַ"ל, מֵר' אַבְרָהָם ב"ר נַחְמָן זַ"ל וּמֵר' לֵוִי יִצְחָק בֶּנְדֵּר זַ"ל.

מִדַּאֲגָתוֹ פֶּן יִשָּׁכְחוּ הַסִּפּוּרִים בְּטֶרֶם יִהְיֶה מִי שֶׁיֵּדְעֵם, הִטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְלַקְּטָם וּלְקַבְּצָם אֶל מָקוֹם אֶחָד אֲשֶׁר בְּשֵׁם 'אִילַן הַחַיִּים' יִקָּרֵא. "כִּי בְּתֵבַת אִילָן" סִפֵּר בַּהַקְדָּמָה, "מְרֻמָּזִים שְׁמוֹת רָאשֵׁי וּמַנְהִיגֵי אֲנַ"שׁ שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר הַמּוּבָאִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה. וְהֵם נִכְלָלִים בְּהַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים, אַשְׁרֵיהֶם וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם, יְהִי חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לָנֶצַח…"

אֶלָּא שֶׁשִּׂיחָה אַחַת הַמּוֹפִיעָה דַּוְקָא בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר וְאֵינָהּ עוֹסֶקֶת בְּאֶחָד מִמַּנְהִיגֵי אֲנַ"שׁ הַמְרֻמָּזִים בְּתֵבַת 'אִילָן', הִיא הַשִּׂיחָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ נָסָב סִפּוּרֵנוּ, וְכָךְ כָּתוּב בָּהּ :

"הָיָה אֵצֶל אֲנַ"שׁ אַבְרֵךְ אֶחָד שֶׁהָיָה דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִידוּת וְכָל מַחֲשַׁבְתּוֹ וּמֹחוֹ הָיוּ דְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשֵׁמוֹת וְיִחוּדִים קְדוֹשִׁים וּמַמָּשׁ הָיָה אֵשׁ שׂוֹרֵף וְשׁוּם בְּרִיָּה לֹא יָדַע מִזֶּה, כִּי מִבַּחוּץ לֹא נִרְאָה כְּלָל. וְגֹדֶל שְׁקִידָתוֹ בְּלִמּוּד תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֵין לְשַׁעֵר וּלְסַפֵּר כְּלָל. וְהָיָה מִתְבּוֹדֵד שָׁעוֹת שָׁעוֹת שְׁלֵמִים בִּבְכִיּוֹת עֲצוּמוֹת וּבְפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְהַכֹּל בְּהֶצְנֵעַ וּבְהֶסְתֵּר. וְהָיָה בָּקִי בְּכָל הַתּוֹרָה: בַּבְלִי, יְרוּשַׁלְמִי וְכָל הַמִּדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים וְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל, וְסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה שְׁגוּרִים עַל לְשׁוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְאַף מַה שֶּׁיָּדְעוּ מִמֶּנּוּ עֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ לָדַעַת מִמֶּנּוּ, כִּי הָיָה מַסְתִּיר עַצְמוֹ מִכָּל הָעוֹלָם. וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהָיָה מֵהַל"ו הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים, וְהָיָה לוֹ גִּלּוּי נְשָׁמוֹת וּמַלְאֲכֵי מַעְלָה הָיוּ מְצוּיִים אֶצְלוֹ". עַד כָּאן הַשִּׂיחָה.

מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ לֹא חָשַׂף אֶת זֶהוּתוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ עָלָיו סִפֵּר. אֶלָּא שֶׁתַּלְמִידָיו הֵבִינוּ מֵעַצְמָם אֶת אֲשֶׁר הֵבִין ר' נָתָן זַ"ל וְכָתַב בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת (הלכות תפלין הלכה ה') עַל "הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה מְאֹד שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֵירְשׁ הַנִּדְפָּס בַּסֵּפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת… וְאִם עֵינֵי שֵׂכֶל לְךָ, תָּבִין מֵרָחוֹק מַה מְּאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כְּלָל וְהֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת יִרְאֶה וְיָבִין מִשָּׁם גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים גֹּדֶל מַעֲלָתָם שֶׁזָּכָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ שָׁם, כִּי כָּל מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁסִּפֵּר כָּל אֶחָד הוּא עִנְיַן הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל אֵיזֶה צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד שֶׁהִתְפָּאֵר בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁזָּכָה בְּזֶה הָעוֹלָם לְמַה שֶּׁזָּכָה, אַשְׁרֵי לוֹ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ… פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה לְמָה הָאָדָם יוּכַל לִזְכּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁיְּלוּדֵי אִשָּׁה יוּכְלוּ לִזְכּוֹת לִדְבָרִים גְּבוֹהִים כָּאֵלֶּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מִתְפָּאֵר בָּהֶם… וְרַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זַ"ל יָדַע מִכֻּלָּם וְיָדַע לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה בַּמָּקוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה מִכֻּלָּם…".

ר' נָתָן זַ"ל הֵבִין וְכֵן אָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁאִם רַבֵּנוּ זַ"ל יָדַע לְסַפֵּר מִגְּדֻלַּת הַהַשָּׂגוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלּוּ, זֶה מִשּׁוּם שֶׁהוּא כָּלוּל מִכֻּלָּם וְיוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג הַשָּׂגַת כָּל אֶחָד מֵהֶם.

כֵּן הֵבִינוּ כַּמָּה מִתַּלְמִידָיו שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁאִם הוּא יוֹדֵעַ לְסַפֵּר עַל הָ'אַבְרֵךְ' מֵאֲנַ"שׁ שֶׁהָיָה דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִידוּת וְכוּ' וְכוּ' וְכוּ'. הֲרֵי שֶׁהַדְּבָרִים סוֹבְבִים עָלָיו בְּעַצְמוֹ וּבִלְשׁוֹן עֲנָוָה כְּתָבָם עַל 'אַבְרֵךְ אֶחָד'.

אַךְ הָיוּ גַּם מִי שֶׁאָזְרוּ אֹמֶץ וְהֵעֵזּוּ לִשְׁאֹל בְּפֵרוּשׁ מִי הוּא הָאַבְרֵךְ הַנִּפְלָא הַזֶּה. וּמוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ, הֲגַם כִּי הִתְקַשָּׁה לוֹמַר בְּפֵרוּשׁ, אַךְ לֹא הֵשִׁיב פְּנֵיהֶם רֵיקָם וְהֵם קִבְּלוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה.

הַדְּבָרִים אָכֵן נָסַבּוּ עָלָיו בְּעַצְמוֹ. וּפְרָט חָשׁוּב שֶׁיֵּשׁ לָדַעַת – שׁוּרוֹתֶיהָ שֶׁל הַשִּׂיחָה נִכְתְּבוּ עַל יָדוֹ עוֹד בְּטֶרֶם מָלְאוּ לוֹ שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ שָׁנִים.

 

ספור מופלא על הדפסת אשר בנחל

מספרת א.ש:

עברתי משבר נפשי קשה שגרם לי לחוסר תיאבון ולא הייתי אוכלת כמו שצריך, כתוצאה מכך המלחים בגוף שלי ירדו והתחלתי להרגיש לא טוב. מיד אמרתי לבעלי שידפיס 'אשר בנחל' בעבורי כדי שמוהרא"ש זיע"א יפעל בשבילי ישועה בשמיים. יום למחרת המלחים בגוף שלי ממש 'צנחו' עד שאיבדתי את הכרתי, הובהלתי לבית החולים ושהיתי בטיפול נמרץ במשך ארבעה ימים, אחר עשרה ימים שוחררתי מבית החולים.

זמן קצר אחר כך חלמתי שאני רואה את מוהרא"ש זיע"א כשהוא יושב ונותן דרשה, לפניו היו דולקים שני נרות כפי שהיה רגיל להדליק בימי חייו הקדושים – נר אחד לע"נ רבנו ז"ל ונר אחד לע"נ רבי מנחם מנדל מרימינוב ז"ל, ובתוך דיבוריו באמירת הדרשה הוא דבר עלי ואמר: "האשה הזאת היתה צריכה לעזוב את העולם, ונלחמתי חזק בשבילה בשמיים!" ואחר כך הוסיף: "היא הדפיסה אשר בנחל…" וחזר על זה כמה פעמים: "היא הדפיסה אשר בנחל… היא הדפיסה אשר בנחל…" ומתוך כך הקצתי משנתי.

ספור נוסף שיש לי לספר על מעלת הדפסת 'אשר בנחל' לע"נ נפטרים:

כאשר אמי ע"ה נפטרה הדפסתי לעילוי נשמתה כרך של 'אשר בנחל' שכידוע הצדיק אמר שזה מועיל מאד לנשמה. אחר זמן קצר אמי הופיע לבת של האחיינית שלה בחלום ואמרה לה שטוב לה בשמיים, ואחר כך הראתה לה ספרים, ואמרה לה: "תראי מה עשו בשבילי!" היא התבוננה היטב בספרים, אך לא הכירה את הספרים האלו.

אחר שהתעוררה היא היתה מאד סקרנית לדעת איזה ספרים אלו שאמי הראתה לה בחלום? היא בדקה במחשב במאגר של ספרים וניסתה לאתר את אותם ספרים שראתה בחלום. לאחר חיפוש ממושך היא אכן מצאה, היא ראתה בדיוק את אותם ספרים שראתה בחלום, הספרים היו נקראים – "אשר בנחל". כאשר היא סיפרה לי את כל זה, מיד ניתרתי ממקומי בתדהמה – הבנתי עד היכן מגיעים הדברים כאשר מדפיסים 'אשר בנחל' לע"נ נפטרים.