קדושת משה רבנו כנגד טומאת בלעם הרשע

הופכים את המרירות למתיקות

מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל אָמַר, שֶׁעֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים מְסֻגָּלִים מְאֹד לַהֲפֹךְ כָּל מִינֵי מְרִירוּת לִמְתִיקוּת, כִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יָמִים אֵלּוּ נִמְשָׁלִים לִפְרִי הַשָּׁקֵד, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר יִרְמְיָה הַנָּבִיא בִּנְבוּאָתוֹ עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ (יִרְמְיָה א, יא): ״מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה״, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה מוּבָא שָׁם בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י): מָה הַשָּׁקֵד הַזֶּה, מִשֶּׁהוּא מוֹצִיא אֶת נִצּוֹ וְעַד שֶׁהוּא גּוֹמֵר אֶת פֵּרוֹתָיו עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, כָּךְ מִיּוֹם שֶׁהֻבְקְעָה הָעִיר וְעַד יוֹם שֶׁחָרַב הַבַּיִת עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. וְהַטַּעַם שֶׁל פְּרִי הַשָּׁקֵד, בִּתְחִלָּתוֹ הוּא מַר, אֲבָל לְבַסּוֹף הוּא מָתוֹק, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ (מַעַשְׂרוֹת א, ד): ״חַיָּיב בַּשְּׁקֵדִים הַמָּרִים, פָּטוּר בַּמְּתוּקִים״, עַיֵּן שָׁם, וְכֵן הֵם יָמִים אֵלּוּ שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים, שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לַהֲפֹךְ הַמְּרִירוּת לִמְתִיקוּת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם, וְכִדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (הַקְדָמַת בְּרֵאשִׁית דַּף ע״א): מַאן מִנְּכוֹן דִּי חָשׁוֹכָא מִתְהַפְּכָא לִנְהוֹרָא, וּטַעֲמָא מְרִירָא לְמִתְקָא׃ (מִי מִכֶּם שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲפֹךְ חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְטַעַם מַר לְמָתוֹק), כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִמְצָא בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְתַכְלִית הַחֹשֶׁךְ וְהַמְּרִירוּת, לְהָפְכָם לְאוֹר וּמַתִּיקוּת, עַל־יְדֵי זֶה מִתְחַזֵּק מְאֹד בְּכָל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, וְקָם מִנְּפִילָתוֹ, וּמִתְקַיֵּם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לב, יח): ״וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹקֶיךָ בּוֹ״, וְקַמְתָּ אוֹתִיּוֹת מָתוֹ״ק – שֶׁיָּקוּם וְיַעֲלֶה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳, שֶׁהוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי כָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו (בְּרָכוֹת לג ע״א), וּכְשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּתוֹךְ הַמְּרִירוּת שֶׁלּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לִמְתִיקוּת עֲצוּמָה.

וְאָמַר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁרָאָה בְּסֵפֶר קָדוֹשׁ שֶׁל אַחַד מֵחַכְמֵי הַסְּפָרַדִּים, שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בִּכְתִיבַת ״מַקֵּל שָׁקֵד״, לִזְכוּת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי מק״ל הֵן הַשָּׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל שְׁמוֹת הָאָבוֹת: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי זְכוּת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, יֵשׁ לָנוּ הַכֹּחַ לַהֲפֹךְ כָּל הַמְּרִירוּת שֶׁל הַמַּקֵּל שָׁקֵד לִמְתִיקוּת, כִּי זוּ הָיְתָה עֲבוֹדַת הָאָבוֹת כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, לִמְצֹא אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּכָל פִּרְטֵי הַחַיִּים, בְּתוֹךְ כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם, וְלַהֲפֹךְ כָּל הַמְּרִירוּת לִמְתִיקוּת, וְהַשָּׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת שֶׁבְּתוֹךְ בֵּין הַמְּצָרִים, וּבִפְרָט הַשַּׁבָּתוֹת שֶׁבָּהֶם, מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים, פֶּסַח שַׁבוּעוֹת סֻכּוֹת, שֶׁהֵם גַּם כֵּן מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת: אַבְרָהָם – כְּנֶגֶד חַג הַפֶּסַח, כִּי בּוֹ אָפָה מַצּוֹת וְנָתַן לַמַּלְאָכִים בְּבוֹאָם אֵלָיו. יִצְחָק – כְּנֶגֶד חַג הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה הָיָה בַּשּׁוֹפָר מֵאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְיַעֲקֹב – כְּנֶגֶד חַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁאֶצְלוֹ כְּתִיב (בְּרֵאשִׁית לג, יד): ״וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה״ (כַּמּוּבָא כָּל זֹאת בַּטּוּר אֹרַח חַיִּים סִימָן תי״ד), נִמְצָא, שֶׁזְּכוּת שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת מְאִירָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁלֹשֶׁת שַׁבָּתוֹת אֵלּוּ, וְעַל־יָדָם יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לַהֲפֹךְ כָּל הַמְּרִירוּת לִמְתִיקוּת.

מַעֲשֵׂה בְּנַעֲרָה אַחַת בַּת לְמִשְׁפָּחָה עֲנִיָּה שֶׁלָּקְחָה עַל עַצְמָהּ לַעֲזֹר לְמִשְׁפַּחְתָּהּ בְּפַרְנָסַת הַבַּיִת, הָיָה לָהּ בֵּית מַאֲפֵה קָטָן וּבוֹ הָיְתָה מוֹכֶרֶת מִינֵי מַאֲפֵה וּמִזֶּה הָיְתָה מִתְפַּרְנֶסֶת וְעוֹזֶרֶת בְּכַלְכָּלַת הַבַּיִת. יוֹם אֶחָד הִתְפָּרֵץ לְתוֹךְ בֵּית הַמַּאֲפֶה פָּרָשׁ חָמוּשׁ בְּנֶשֶׁק, הוּא חֲטָף מִן הַמַּדָּפִים אֶת כָּל הַמַּאֲפִים וּפָנָה לָצֵאת וּלְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. הוּא הִבִּיט בְּפָנֶיהָ הַנְּפוּלוֹת שֶׁל הַנַּעֲרָה וְזִיק שֶׁל רַחְמָנוּת נִצַּת בְּלִבּוֹ, הוּא הוֹשִׁיט לָהּ תִּיק שֶׁכְּכָל הַנִּרְאֶה גָּזַל אוֹתוֹ מֵאֵיזֶה אָדָם, וְאָמַר לָהּ: "זֶה בַּעֲבוּר הַמַּאֲפִים שֶׁלָּקַחְתִּי", וּמִיָּד נֶעֱלָם מִן הַמָּקוֹם. לִבָּהּ נִשְׁבַּר בְּקִרְבָּהּ עַל כָּךְ שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁתָּשׁוּב הַיּוֹם לְבֵיתָהּ עִם קְצָת מָעוֹת לְהַחֲיוֹת אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, הִיא תָּבִיא הַבָּיְתָה תִּיק בָּלוּי וְיָשָׁן שֶׁיָּצָא מִכְּלָל שִׁמּוּשׁ. הִיא פָּתְחָה אֶת הַתִּיק בְּתִקְוָה שֶׁאוּלַי יֵשׁ בּוֹ אֵיזֶה דְּבַר עֵרֶךְ כָּל שֶׁהוּא, אַךְ לְדַאֲבוֹן לִבָּהּ הַתִּיק הָיָה רֵיק לַחֲלוּטִין, הִיא הִכְנִיסָה אֶת יָדָהּ לְתוֹכוֹ וּמִשְּׁשָׁה בַּתִּיק וְגִלְּתָה שֶׁיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ חָבוּי בְּתוֹךְ דָּפְנוֹת הַתִּיק, בַּעַל הַתִּיק דָּאַג לְהַכְנִיס אֶת אוֹתוֹ דָּבָר בַּתִּיק וְלִתְפּוֹר עַל זֶה חֲתִיכַת בָּד, כָּךְ שֶׁזֶּה לֹא יֵרָאֶה. הִיא קָרְעָה אֶת דֹּפֶן הַתִּיק וּכְשֶׁגִּלְּתָה מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ הִיא נִתְּרָה מִמְּקוֹמָהּ בְּהִשְׁתָּאוּת. לְתַדְהֵמָתָהּ נִתְגַּלָּה לְעֵינֶיהָ סְכוּם כֶּסֶף עָצוּם מְאֹד, שֶׁיַּסְפִּיק אַף עֲבוּר נְדוּנְיָה לְחֻפָּתָהּ, מַמָּשׁ מִמַּר נִתְהַפֵּךְ לְמָתוֹק…

 

חורבן בית המקדש הוא חורבן המוח

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר מַטּוֹת־מַסְעֵי ה'תשל"ד.

שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ וְיִרְדְּפוּ אֶל הָאַבְרֵךְ הַיָּקָר לִי מְאֹד, שׁוֹתֶה מִמֵּי הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, הַיּוֹצֵא מִשָּׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת דְּעַתִּיק וְכוּ'… נֵרוֹ יָאִיר.

לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָבְךָ הָאָרֹךְ. מָה אֹמַר לְךָ, יְדִידִי הַיָּקָר, רָאוּי לְךָ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד, בִּפְרָט עַכְשָׁו בִּימֵי בֵּין הַמְּצָרִים צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר, כִּי בְּיָמִים אֵלּוּ צְרִיכִים לִבְכּוֹת הַרְבֵּה עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, חֻרְבַּן בֵּית הַמֹּחִין, כִּי בֶּאֱמֶת נִמְצָא אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַבֵּית מִקְדָּשׁ שֶׁהוּא הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ, וּכְשֶׁמִּתְקַלְקֵל עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, אָז מַר וְחֹשֶׁךְ לוֹ, וְעִקַּר הַמֹּחַ הוּא אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמֵּאִיר לוֹ תָּמִיד אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל כְּשֶׁנֶּחְרַב הַמֹּחַ, אָז חֹשֶׁךְ לוֹ, וְעַל זֶה צְרִיכִים לִבְכּוֹת וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עָלָיו, וְיָאִיר לוֹ אֶת מֹחוֹ, שֶׁזֶּה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה כָּל גּוּפוֹ מְקֻדָּשׁ.
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים אִם תִּזְכֶּה לוֹמַר בְּכָל לַיְלָה תִּקּוּן חֲצוֹת, וְאַל תַּחֲשֹׁב שֶׁזֶּה דָּבָר כָּל־כָּךְ קָשֶׁה, סַךְ הַכֹּל עֶשְׂרִים דַּקּוֹת, אֲבָל אָז הוּא עֵת רָצוֹן גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם וּפִדְיוֹן עֶלְיוֹן, עַל־כֵּן אַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁנִּזְהָר לוֹמַר בְּכָל לַיְלָה סֵדֶר תִּקּוּן חֲצוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֻמְתְּקוּ מִמֶּנּוּ וּמִבֵּיתוֹ כָּל הַדִּינִים, וְרוֹאִים שֶׁבְּנֵי־אָדָם מְחַפְּשִׂים עֵצוֹת אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִדִּינִים וְאֵיךְ לְהִנָּצֵל מִצָּרוֹת, רַבֵּנוּ זַ"ל גִּלָּה לָנוּ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה נִפְלָאוֹת עַל מַעֲלַת אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת, עַד שֶׁהָאָדָם מִתְרַשֵּׁל וְכוּ' וְכוּ'.

אוֹדוֹת שֶׁשָּׁאַלְתָּ בְּעִנְיַן קֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים אִם צְרִיכִים טְבִילָה וְכוּ', רָאִיתִי בַּפּוֹסְקִים שֶׁמְּבִיאִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַמַּאֲכָלִים וְהַמַּשְׁקִים בְּתוֹכָם, בְּוַדַּאי אֵין צְרִיכִים טְבִילָה, אַף שֶׁמְּיֻצָּרִים עַל־יְדֵי נָכְרִים, כִּי הַכֵּלִים בְּטֵלִים לְגַבֵּי הַמַּאֲכָל, אֲפִלּוּ אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁכְּבָר הוֹצִיא אֶת הַמַּאֲכָלִים מֵהַכְּלִי, וְרוֹצִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּקֻּפְסָה, אֵין צְרִיכִים טְבִילָה, כִּי אֵין שֵׁם כְּלִי עָלֶיהָ, וּמַה גַּם רֹב הָעוֹלָם אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּקֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים רַק מִעוּט דְּמִעוּט, וְעַל־כֵּן לֹא יְכוֹלִים לִקְבֹּעַ עַל זֶה שֵׁם כְּלִי, וּמַה גַּם כְּשֶׁנַּעֲשָׂה הַכְּלִי הוּא בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְאֵין חַיָּבִים בִּטְבִילָה כָּךְ כָּתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים, וְלָכֵן לֹא רָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ לִטְבֹּל קֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים אַף אִם מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם.
מָה אֹמַר לְךָ, יְדִידִי הַיָּקָר, עָלֵינוּ לִטְבֹּל אֶת גּוּפֵנוּ בְּכָל יוֹם בְּמִקְוֵה כְּשֵׁרָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְטַהֵר אֶת עַצְמֵנוּ מִבֵּית וּמִבַּחוּץ. מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל הִבְטִיחַ, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּכָל יוֹם בִּטְבִילַת מִקְוֶה לְשֵׁם תְּשׁוּבָה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִזֶּה הָעוֹלָם בְּלִי תְּשׁוּבָה.
הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ…

יומא דהילולא

אַהֲרֹן הַכֹּהֵן

א. אוב

הַמִּשְׁנָה (אֲבוֹת פֶּרֶק א' מִשְׁנָה יב) אוֹמֶרֶת: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם. כָּתַב רַבִּי עוֹבַדְיָה בַּרְטְנוּרָא: פֵּרְשׁוּ בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן, כֵּיצַד הָיָה אַהֲרֹן אוֹהֵב שָׁלוֹם, כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם מִתְקוֹטְטִים הָיָה הוֹלֵךְ לְכָל אֶחָד מֵהֶם שֶׁלֹּא מִדַּעַת חֲבֵרוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ: רְאֵה חֲבֵרְךָ אֵיךְ הוּא מִתְחָרֵט וּמַכֶּה אֶת עַצְמוֹ עַל שֶׁחָטָא לְךָ, וְהוּא אָמַר לִי שֶׁאָבֹא אֵלֶיךָ שֶׁתִּמְחַל לוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ פּוֹגְעִים זֶה בָּזֶה הָיוּ מְנַשְּׁקִים זֶה אֶת זֶה. וְכֵיצַד הָיָה מְקָרֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת לַתּוֹרָה, כְּשֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּאָדָם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה הָיָה מִתְחַבֵּר עִמּוֹ וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים צְהֻבּוֹת, וְהָיָה אוֹתוֹ אָדָם מִתְבַּיֵּשׁ וְאוֹמֵר אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ צַדִּיק זֶה מַעֲשַׂי הָרָעִים כַּמָּה הָיָה מִתְרַחֵק מִמֶּנִּי, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיָה חוֹזֵר לַמּוּטָב. הוּא שֶׁהַנָּבִיא מֵעִיד עָלָיו (מַלְאָכִי ב) "בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן".

מוֹהֲרָא"שׁ הָיָה רָגִיל לַחֲזֹר עַל דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הָאֵלּוּ, כִּי יֵשׁ בָּהֶם לִמּוּד גָּדוֹל כַּמָּה צָרִיךְ לִרְדֹּף שָׁלוֹם וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. כַּאֲשֶׁר נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן לְבֵית עוֹלָמוֹ הַכָּתוּב הֵעִיד עָלָיו: "וַיִּבְכּוּ אֶֽת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵֽל" (בַּמִּדְבָּר כ, כט), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, לְפִי שֶׁהָיָה אַהֲרֹן רוֹדֵף שָׁלוֹם, וּמֵטִיל אַהֲבָה בֵּין בַּעֲלֵי מְרִיבָה וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.

 

 

תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות

מה התיקון?!

בַּחֹרֶף תשל"ד נִדְפַּס לָרִאשׁוֹנָה סֵפֶר 'אֲשֶׁר בַּנַּחַל' חֵלֶק א', וּמוֹהֲרָא"שׁ סִפֵּר אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעִנְיָנִים אֵיךְ נִדְפַּס וּמֶה הָיְתָה מַטְּרָתוֹ:

וְאוֹדוֹת סֵפֶר הַמִּכְתָּבִים "אֲשֶׁר בַּנַּחַל", שֶׁנִּדְפַּס בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, תְּהִלָּה לָאֵל, יֵשׁ מִזֶּה חֲלָקִים רַבִּים, יְזַכֵּנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַדְפִּיסָם וּלְהָפִיצָם בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהַסִּבָּה לָזֶה שֶׁנִּדְפַּס הָיְתָה, כִּי זֶה י"א שָׁנִים (תשכ"ד – תשל"ד), שֶׁזִּכַּנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִתְכַּתֵּב עִם חֲבֵרִים וִידִידִים, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נִתְלַקְּטוּ כַּמָּה אַלְפֵי מִכְתָּבִים, וְרָאִיתִי שֶׁעַל־פִּי־רֹב עוֹבֵר עַל בְּנֵי הַנְּעוּרִים מַה שֶּׁעוֹבֵר וְכוּ', וְכָל אֶחָד מִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד מְאֹד שֶׁיָּשִׁיבוּ לוֹ תְּשׁוּבָה עַל עִנְיָנוֹ בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת וְכוּ', כִּי עַל־פִּי־רֹב אֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁכַּוָּנַת רַבֵּנוּ זַ"ל גַּם עָלָיו וְכוּ', מֵרֹב חֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְקַטְנוּת שֶׁנּוֹפֵל בְּעֵינָיו וְכוּ', וְהָיְתָה בָּזֶה הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, שֶׁנִּדְפַּס חֵלֶק א', אֲשֶׁר לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי כְּלָל שֶׁיֻּדְפַּס, וְגַם לֹא הָיָה לִי חֵשֶׁק לָזֶה כְּלָל מִכַּמָּה טְעָמִים, אַךְ מֵאַחַר שֶׁכָּךְ סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּדְפַּס, וְרָאִיתִי אֶת גֹּדֶל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁנַּעֲשָׂה מִזֶּה אֵצֶל בְּנֵי הַנְּעוּרִים, אֲשֶׁר רַבִּים נִתְעוֹרְרוּ עַל יָדָם לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה, וְכֵן רָאִיתִי נִפְלְאוֹת ה', שֶׁנִּמְכַּר וְנִתְפַּשֵּׁט בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה בִּתְפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן קָצָר מְאֹד כַּיָּדוּעַ לְךָ, מֵאָז נִתְעוֹרַרְתִּי לְהַתְחִיל לְהַדְפִּיס אֶת כָּל הַסְּפָרִים שֶׁזִּכַּנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְחַבֵּר, וְכֵן לְלַקֵּט אֶת הַמִּכְתָּבִים אֶחָד אֶל אֶחָד, הַנִּמְצָאִים בְּיַד הַחֲבֵרִים, וּלְהַדְפִּיסָם בְּכֶרֶךְ אַחַר כֶּרֶךְ, וּקְרָאתִיו: "אֲשֶׁר בַּנַּחַל", כִּי הֵם עִנְיָנִים אֲשֶׁר בַּנַּחַל הַנּוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה נִמְצָאִים, וַאֲנִי יוֹדֵעַ וְצוֹפֶה מֵרָחוֹק שֶׁיַּעֲמֹד עָלַי הַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם וְכוּ', אַךְ מַה לַּעֲשׂוֹת, נִתְקַיֵּם עַכְשָׁו (אֵיכָה ד, א): "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת", עוֹבֵר עַל בַּחוּרִים מַה שֶּׁעוֹבֵר וְכוּ' וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאֵין מִי שֶׁיִּתְעַנְיֵן בְּמַצָּבָם וְכוּ'. וְעַל כֵּן הַהֶכְרֵחַ לִקְפֹּץ אֶל תּוֹךְ יַם הַחָכְמָה, וְלַעֲשׂוֹת וּלְגַלּוֹת לָהֶם תּוֹרַת רַבֵּנוּ זַ"ל בְּכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, וַאֲנִי מֵשִׂים עַצְמִי כְּמַטָּרָה לַחֵץ, וּמְקַבֵּל עָלַי כָּל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דַּמִּים וְכוּ' הַכְּרוּכִים בָּזֶה וְכוּ', אוּלַי אוּלַי אֶזְכֶּה לְהַצִּיל אֲפִלּוּ נֶפֶשׁ אַחַת מֵרֶדֶת שַׁחַת, וּלְקָרְבָהּ אֶל דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל, וְיַרְגִּיל אוֹתוֹ אָדָם אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, וְיִלְמַד שִׁעוּרִים קְבוּעִים כְּסִדְרָן כִּרְצוֹנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל (עַיֵּן שִׂיחוֹת הָרָ"ן, סִימָן עו), וְיִזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה זֶה שְׂכָרִי לְנֵצַח נְצָחִים.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק י', מִכְתָּב א' רס]

נכשלתי במבחן חשוב, והמועד הבא יהיה בימי בין המצרים, האם לגשת?

שְׁאֵלָה:
מֵאֵת צִפּוֹרָה: לַצַּדִּיק שָׁלוֹם. נִכְשַׁלְתִּי בְּמִבְחָן לִיעוּץ מַס, וְהַמּוֹעֵד הַבָּא יוֹצֵא בִּימֵי בֵּין הַמְּצָרִים. יֵשׁ לְצַיֵּן, שֶׁיֵּשׁ מוֹעֵד לַבְּחִינָה רַק כָּל חֲצִי שָׁנָה. מַה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק: הַאִם כְּדַאי לָגֶשֶׁת לַמִּבְחָן (שֶׁהוּא מְאֹד קָשֶׁה וּמַכְרִיעַ) לַמְרוֹת שֶׁיּוֹצֵא בְּיָמִים אֵלּוּ, אוֹ שֶׁלֹּא כְּדַאי מִשּׁוּם שֶׁיָּמִים אֵלּוּ הֵם יָמִים קָשִׁים לְיִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ חֲשַׁשׁ שֶׁאֶכָּשֵׁל?
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שְׁלִישִׁי לְסֵדֶר נָשֹׂא ח' סִיוָן ה'תשע"ב.
שָׁלוֹם רַב אֶל צִפּוֹרָה, תִּחְיֶה.
לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.
אַתְּ צְרִיכָה לְהִתְחַזֵּק וּבְיֶתֶר שְׂאֵת בְּיֶתֶר עוֹז, וְאָסוּר לְהִשָּׁבֵר, תִּבְנִי אֶת הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי שֶׁלָּךְ, וְאַל תְּפַחֲדִי, תַּמְשִׁיכִי וְתִגְּשִׁי לַמִּבְחָן וְתַצְלִיחִי בְּגָדוֹל, רַק לֹא לְפַחֵד. הַצְלָחָה שֶׁל אָדָם הִיא דַּיְקָא כְּשֶׁמִּתְעַקֵּשׁ, וְאֵין לוֹ שׁוּם פָּחַד כְּלָל, אֶלָּא חוֹזֵר פַּעַם אַחַר פַּעַם וּלְבַסּוֹף הוּא מַגִּיעַ אֶל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, אָסוּר לְהִשָּׁבֵר מִשּׁוּם דָּבָר. רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן רמט): עִקַּר הַגְּבוּרָה בַּלֵּב, כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת וְלִכְבֹּשׁ הַמִּלְחָמוֹת עַל יְדֵי חֹזֶק וְתֹקֶף לִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא וְרָץ לְתוֹךְ תֹּקֶף הַמִּלְחָמָה, וְזֶה בְּחִינַת (אֲבוֹת פֶּרֶק ד') אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וְזוֹ הָיְתָה גְּבוּרַת שִׁמְשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שׁוֹפְטִים יג): "וַתָּחֶל רוּחַ הֲוָיָ"ה לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל", שֶׁבְּאוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת צָלְחָה עָלָיו רוּחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָבַשׁ גְּבוּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא לוֹ חֹזֶק וְתֹקֶף גְּבוּרָה בַּלֵּב, וְעַל יְדֵי זֶה עָשָׂה גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת. וְלָכֵן אִם אַתְּ רוֹצָה דַּוְקָא אֶת הַמִּשְׂרָה בַּמִּקְצוֹעַ הַזֶּה תִּהְיִי חֲזָקָה בִּרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים וּתְקַבְּלִי אֶת זֶה.
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵךְ תָּמִיד, שֶׁתִּהְיֶה לָךְ הַצְלָחָה מְרֻבָּה וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנִי תַּשְׂכִּילִי וְתַצְלִיחִי.
הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

וְהִנֵּה מִצְוַת הָאִשָּׁה הִיא יָפָה בְּיוֹתֵר — מִצְוַת צְנִיעוּת. אוֹמְרִים חַכְמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה יג:): בִּשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בְּרָחֵל, זָכְתָה וְיָצָא מִמֶּנָּה שָׁאוּל, וּבִשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בְּשָׁאוּל זָכָה וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ אֶסְתֵּר, אֲשֶׁר הִצִּילָה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מֵהָמָן־עֲמָלֵק, שֶׁרָצָה לְהָרְגָם מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, שֶׁרָצָה לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, וְאִשָּׁה אַחַת, אֶסְתֵּר הַצַּדֶּקֶת, זָכְתָה שֶׁבִּזְכוּתָהּ נִצְּלוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, וְתָלוּ אֶת הָמָן הָרָשָׁע עַל הָעֵץ.

הַמְבִינוֹת אַתֶּן מַעֲלַת בַּת יִשְׂרָאֵל הַהוֹלֶכֶת בִּצְנִיעוּת?! בַּת אַחַת וּשְׁמָהּ 'אֶסְתֵּר', הִיא הִצִּילָה אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, בִּזְכוּת צְנִיעוּתָהּ תָּלוּ אֶת הָמָן־עֲמָלֵק. מַדּוּעַ אֵינְכֶן עוֹשׂוֹת לְעַצְמְכֶן חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, אוּלַי אַחַת מִכֶּן תִּהְיֶה אֶסְתֵּר, הַהוֹלֶכֶת בִּצְנִיעוּת גְּדוֹלָה כְּבַת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרָה, עַל יְסוֹדוֹת וְטַהֲרַת צְנִיעוּת הַתּוֹרָה, כִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, בִּזְכוּת זֶה הִיא מַצֶּלֶת אֶת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאַף שֶׁיִּלְעֲגוּ לָהּ וְיִשְׂחֲקוּ מִמֶּנָּה – מַה בְּכָךְ?! גַּם מֵאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה שָׂחֲקוּ, וּבוֹדֵדָה עָמְדָה בַּמַּעֲרָכָה בִּצְנִיעוּתָהּ, וְלֹא נִכְנְעָה לְאַף אֶחָד, הָיְתָה לָהּ אֱמוּנָה תַּקִּיפָה בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁאָמַר לֵילֵךְ בִּצְנִיעוּת, וְכֵן עָשְׂתָה וְקִיְּמָה לְלֹא שׁוּם רְבָב.

וְכֵן אוֹמְרִים חַכְמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קיח:): מָה רָאָה בֹּעַז בְּרוּת? צְנִיעוּת רָאָה בָּהּ, עוֹמְדוֹת מְעֻמָּד, נוֹפְלוֹת מְיֻשָּׁב; נִזְהֲרָה שֶׁלֹּא תֻּגְבַּהּ שִׂמְלָתָהּ אֲפִילוּ טֶפַח, הִתְכּוֹפְפָה בִּצְנִיעוּת רַבָּה, וְלָכֵן נָשְׂאָה הִיא חֵן בְּעֵינָיו. וּמִמֶּנָּה יָצָא דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצֵא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. בַּת אַחַת וּשְׁמָהּ רוּת, שֶׁנִּזְהֶרֶת מְאֹד עַל טַהֲרַת הַצְּנִיעוּת, וְהָיְתָה הוֹלֶכֶת לַשָּׂדֶה עִם חֲבֵרוֹת טוֹבוֹת, וְלֹא הִתְיַחֲדָה עִם הַקּוֹצְרִים, לֹא דִבְּרָה עִמָּהֶם וְכוּ', הִיא זָכְתָה שֶׁמִּמֶּנָּה יֵצֵא מָשִׁיחַ. לָמָּה לֹא תֹּאמַרְנָה לְעַצְמְכֶן: אֲנִי אֶהְיֶה כְּרוּת הַצַּדֶּקֶת, וְאֶזְכֶּה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנִּי מָשִׁיחַ, אֶזָּהֵר שֶׁלֹּא לִקְרֹץ עַיִן לְגֶבֶר זָר, חָס וְשָׁלוֹם וְכוּ', וְלֹא לְדַבֵּר עִם אִישׁ זָר וְכוּ', זוֹ מַעֲלַת בַּת יִשְׂרָאֵל.

פעולת הצדיק לילדים

פועל "מופתים" בתפלה והתבודדות

כְּפִי שֶׁכְּבָר סִפַּרְנוּ, רַבֵּנוּ זַ"ל אַחַר חֲתֻנָּתוֹ הָיָה עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה, בִּיגִיעוֹת וְטִרְחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד. אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה אָז לִרְאוֹת אֵיזֶה דָּבָר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא הָיָה מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְיַגֵּעַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ הָיָה חָפֵץ מְאֹד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַרְאֶה לוֹ מוֹפֵת כְּדֵי שֶׁתִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ יוֹתֵר, וְהָיָה מַעֲתִיר וּמַפְצִיר וּמַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּרְאֶה לוֹ מוֹפֵת, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לִרְאוֹת שְׁלוֹשָׁה מוֹפְתִים:

א. הֵיכָן שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְהָיָה הוֹלֵךְ אָנָה וָאָנָה בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה שָׁם צֶלֶם גָּדוֹל – שְׁתִי וָעֵרֶב כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים הַגּוֹיִם, הַצֶּלֶם הַזֶּה הָיָה מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מְאֹד, וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא הָיָה הוֹלֵךְ וּמִתְבּוֹדֵד בִּדְבֵקוּת גְּדוֹלָה, הַשְּׁתִי וָעֵרֶב הַזֶּה הָיָה עוֹמֵד מוּלוֹ, וְעַל־כֵּן הוּא הִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁלּוֹ עוֹלָם! בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מַגִּיעַ לְפֹה בִּשְׁבִיל לְהִתְבּוֹדֵד אֵלֶיךָ וְלִהְיוֹת דָּבוּק בְּךָ, הַצֶּלֶם הַזֶּה עוֹמֵד מוּלִי וּמְבַלְבֵּל אוֹתִי מְאֹד! עַל־כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּעֲשֶׂה נֵס שֶׁהַצֶּלֶם הַזֶּה יֵעָקֵר מִמְּקוֹמוֹ לְגַמְרֵי בְּאֹפֶן שֶׁהוּא לֹא יִהְיֶה פֹּה יוֹתֵר". וְאָכֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ וּפִתְאֹם הַצֶּלֶם נֶעֱקַר מִמְּקוֹמוֹ וְנָפַל לָאָרֶץ.

ב. הָיָה לְרַבֵּנוּ זַ"ל מָקוֹם לְיַד הַנָּהָר שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ שָׁם לְהִתְבּוֹדֵד, בְּאוֹתוֹ נָהָר הָיוּ הַרְבֵּה דָּגִים, וְרָצָה רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלָיו הַדָּגִים בְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָדוּג אוֹתָם עַל־יְדֵי חַכָּה אוֹ רֶשֶׁת דַּיָּגִים, וּבִקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ אֶת הַמּוֹפֵת הַזֶּה, וְכֵן הָיָה, לְפֶתַע הִתְחִילוּ לְהַגִּיעַ אֵלָיו דָּגִים מֵהַנָּהָר בְּלִי שֶׁיָּצוּד אוֹתָם.

ג. רַבֵּנוּ זַ"ל רָצָה לִרְאוֹת מֵת, וְגַם עַל זֶה הִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו מֵת מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וּמֵחֲמַת שֶׁאוֹתוֹ מֵת הָיָה רָשָׁע, לָכֵן נָפַל עַל רַבֵּנוּ זַ"ל פָּחַד גָּדוֹל כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ.

מסירת נפש על כבוד הורים

בִּשְׁנַת תקמ"ז, כִּשְׁנָתַיִם אַחַר חֲתֻנָּתוֹ, נוֹלְדָה בִּתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְקָרָא שְׁמָהּ: 'אָדְל' עַל שָׁם סָבָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א.

הַמֶּרְחָק בֵּין אוֹסְיַאטִין שֶׁשָּׁם גָּר רַבֵּנוּ זַ"ל עַד לְעִיר מֶעזְ'בּוּז' עִיר מוֹלַדְתּוֹ שֶׁשָּׁם גָּרוּ הוֹרָיו הַקְּדוֹשִׁים, הָיָה יוֹתֵר מִ – 350 קִילוֹמֶטֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה נוֹסֵעַ מִדֵּי פַּעַם אֶת הַנְּסִיעָה הָאֲרֻכָּה הַזּוֹ עַל מְנָת לְבַקֵּר אֶת הוֹרָיו, וּבְכָךְ זָכָה לְקַיֵּם מִצְוַת 'כִּבּוּד הוֹרִים' בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, וּבְעֵת שְׁהוּתוֹ בְּמֶעזְ'בּוּז' הָיָה הוֹלֵךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ בְּצִיּוּן הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א.

[אִם אַתֶּם רוֹצִים לָדַעַת, יְלָדִים יְקָרִים, כַּמָּה זְמַן הָיְתָה לוֹקַחַת נְסִיעָה כָּזוֹ בַּיָּמִים הָהֵם, תַּעֲשׂוּ חֶשְׁבּוֹן שֶׁכַּאֲשֶׁר רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנָסַע מֵעַכּוֹ לִצְפָת שֶׁזֶּה מֶרְחָק שֶׁל כְּ – 50 קִילוֹמֶטֶר, הַנְּסִיעָה הַזּוֹ לָקְחָה לוֹ כִּמְעַט יוֹם שָׁלֵם, וְהַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין אוֹסְיַאטִין לְמֶעזְ'בּוּז' הוּא – 350 קִילוֹמֶטֶר שֶׁזֶּה פִּי 7].

השתטחות על קברו של רבי ישעיה מיאנוב ז"ל

כַּאֲשֶׁר הָיָה רַבֵּנוּ זַ"ל נִמְצָא בִּכְפַר אוֹסְיַאטִין אֵצֶל חָמִיו ר' אֶפְרַיִם זַ"ל, וְהָיָה נִצְרָךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ אָז, הוּא הָיָה נוֹסֵעַ לִכְפַר סַמִילֶע שֶׁהָיָה סָמוּךְ לִכְפַר אוֹסְיַאטִין, שָׁם טָמוּן רַבִּי יְשַׁעְיָה מִיַּאנוֹב זַ"ל שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א, וְרַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שָׁלִיחַ, שֶׁיֵּלֵךְ וְיוֹדִיעַ לַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זיע"א אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, וְכֵן הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שָׁלִיחַ אֶל סָבִיו הַקָּדוֹשׁ – רַבִּי נַחְמָן הוֹרֶדֶענְקֶער זַ"ל שֶׁטָּמוּן בִּטְבֶרְיָה.

וְגַם מַעֲשֵׂה זֶה הָיָה חָפֵץ לְהַסְתִּיר מֵחָמִיו וּמִשְּׁאָר בְּנֵי־אָדָם, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ לִנְסֹעַ לְשָׁם, הָיָה מְסַכֵּם עִם בַּעַל הָעֲגָלָה שֶׁל חָמִיו שֶׁיֵּצְאוּ לְשָׁם בְּכָל בֹּקֶר מֻקְדָּם מְאֹד שֶׁהָיָה עוֹד חֹשֶׁךְ בִּזְמַן הַחֹרֶף, וְהָיָה חוֹזֵר בַּחֲזָרָה קֹדֶם שֶׁיָּאִיר הַיּוֹם, וְהָיָה מְשַׁלֵּם לוֹ עַל כָּךְ (וּמִן הַסְּתָם שֶׁבַּעַל הָעֲגָלָה דָּרַשׁ מְחִיר גָּבוֹהַּ עַל הָעֲבוֹדָה בְּשָׁעוֹת מֻקְדָּמוֹת אֵלּוּ), וְכָךְ חָמִיו לֹא יָדַע מִזֶּה כְּלָל.

בֹּקֶר אֶחָד הִבִּיט חָמִיו בַּסּוּסִים וְרָאָה שֶׁהֵם מַזִּיעִים, וְהִתְפַּלֵּא מְאֹד עַל מָה וְלָמָּה הַסּוּסִים מַזִּיעִים, שֶׁהֲרֵי לֹא יָצְאוּ לְאֵיזֶה נְסִיעָה? וְהֵבִין שֶׁיֵּשׁ לָזֶה סִבָּה, כִּי אֵין זֶה הֶגְיוֹנִי שֶׁהַסּוּסִים מַזִּיעִים בְּחִנָּם, וְשָׁאַל אֶת בַּעַל הָעֲגָלָה מַהִי הַסִּבָּה שֶׁהַסּוּסִים מַזִּיעִים? וְהֻכְרַח בַּעַל הָעֲגָלָה לְגַלּוֹת לוֹ אֶת הָאֱמֶת.

אוצר היומי

כיצד הגענו לזה?

 

גמרא ברכות דף סג:

הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הָס וְאַחַר כָּךְ כַּתֵּת, כִּדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא לְעוֹלָם יִלְמֹד אָדָם תּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ יֶהְגֶּה [פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה צָרִיךְ בַּהַתְחָלָה רַק לְהוֹצִיא אֶת הַמִּלִּים בְּפִיו כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס הַלִּמּוּד בְּאָזְנָיו וְיִהְיֶה שָׁגוּר בְּפִיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַלִּמּוּד לֹא מְיֻשָּׁב לוֹ וְלֹא מֵבִין אֶת מַה שֶּׁלּוֹמֵד, וְאַחַר־כָּךְ יֶהְגֶּה בַּלִּמּוּד וְיִתְיַשֵּׁב לוֹ תַּלְמוּדוֹ].

גמרא שבת דף סג.

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁרַב כַּהֲנָא יָדַע אֶת כָּל הַשַּׁ"ס כְּבָר מִגִּיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַךְ הָיָה עִנְיָן כְּלָלִי אֶחָד שֶׁלֹּא יָדַע אוֹתוֹ עַד שֶׁהָיָה כְּבָר בְּגִיל זִקְנָה. וְהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁמִּכָּאן אָנוּ לְמֵדִים שֶׁ"לְּעוֹלָם לִיגְמַר אִינִישׁ וַהֲדַר לִיסְבַּר" [פֵּרוּשׁ: שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִלְמֹד קוֹדֵם אֲפִלּוּ בְּלִי הֲבָנָה, וּלְבַסּוֹף יַגִּיעַ לִידֵי יְדִיעָה שֶׁל כָּל הַסְּבָרוֹת].

גמרא עבודה זרה דף יט.

אָמַר רָבָא לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם תּוֹרָה וְאח"כ יֶהְגֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה". "בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ" פֵּרוּשׁ לִגְרֹס, וְאַחַר כָּךְ "וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה" בְּעִיּוּן. וְאָמַר רָבָא: לְעוֹלָם לִיגְרִיס אִינִישׁ וְאע"ג דִּמְשָׁכֵּח וְאע"ג דְּלָא יָדַע מַאי קָאָמַר, שֶׁנֶּאֱמַר: "גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה", וְעַל פָּסוּק זֶה דָּרַשׁ רָבָא: גָּרְסָה, בִּלְשׁוֹן "גִּרְסָה" כְּתִיב, וְלֹא כְּתִיב טַחֲנָה בִּלְשׁוֹן "טְחִינָה".

פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: הַגְּמָרָא רוֹצָה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד בַּהַתְחָלָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא מֵבִין, וְגַם אִם שׁוֹכֵחַ אֶת כָּל מַה שֶּׁלּוֹמֵד, וְגַם אִם הוּא לֹא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא מוֹצִיא מִפִּיו בַּלִּמּוּד.

זוהר קדושים דף פה:

וּמַאן דְּתִיאוּבְתֵּיה לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא אַשְׁכַּח מַאן דְּיוֹלִיף לֵיהּ, וְהוּא בִּרְחִימוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא, לָעֵי בָּהּ, וּמְגַּמְגֵּם בָּהּ, בְּגִמְגוּמָא דְּלָא יָדַע. כָּל מִלָּה וּמִלָּה סַלְּקָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַדֵּי בְּהַהִיא מִלָּה, וְקַבִּיל לָהּ, וְנָטַע לָהּ סָחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא נַחֲלָא, וְאִתְעָבִידוּ מֵאִלֵּין מִלִּין אִילָנִין רַבְרְבִין, וְאִקְרוּן עַרְבֵי נַחַל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מִשְׁלֵי ה): "בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד".

פֵּרוּשׁ לְלה"ק: מִי שֶׁרְצוֹנוֹ לַעֲסֹק וְלַעֲמֹל בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיְּלַמֵּד אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיָּבִין אֶת הַלִּמּוּד, אֲבָל יֵשׁ לוֹ אַהֲבַת הַתּוֹרָה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּעַצְמוֹ, וְהוּא מְגַמְגֵּם בַּלִּמּוּד שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יָכוֹל לְהוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַמִּלִּים כָּרָאוּי, וּבְוַדַּאי לֹא מֵבִין כְּלוּם, עִם כָּל זֹאת כָּל מִילָה וּמִילָה עוֹלָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בְּאוֹתָהּ מִלָּה וּמְקַבֵּל אוֹתָהּ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא גַּם נוֹטֵעַ אוֹתָהּ סְבִיב אוֹתוֹ "הַנַּחַל", וְנַעֲשִׂים מֵאוֹתָם מִלִּים אִילָנוֹת גְּדוֹלִים וְיָפִים.

תנא דבי אליהו

כְּתִיב בְּתַנָּא דְבֵי אֵלִיָּהוּ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִלְמֹד מִקְרָא, מִשְׁנָה, גְּמָרָא, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת וְכוּ'.

מדרש

וּמוֹסִיף הַמִּדְרָשׁ תַּלְפִּיּוֹת [עָנָף דִּין] שֶׁיִּהְיֶה עִקַּר לִמּוּדוֹ רַק כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מְדִינָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וּהָאוֹמְרִים הַהֵפֶךְ מִזֶּה, אֵין כַּוָּנָתָם כִּי אִם לִכְבוֹדָם לְהִתְגָּאוֹת וּלְהִתְנַשֵּׂא עַל פְּשׁוּטֵי הָעָם, כְּאִלּוּ רַק הֵם יָרְדוּ בְּחַדְרֵי הָעִיּוּן וְאֵין עוֹד, וּבֶאֱמֶת הֵם מְשֻׁלָּלִים מִכָּל וָכֹל, וְגוֹרְמִים לָאָדָם לִירַשׁ גֵּיהִנֹּם. וְהִזְהִיר מְאֹד שֶׁלְּבַל יַטֶּה אֹזֶן לְכָל אֵלּוּ מוֹרִים וּמַמְרִים וּמָרִים הַיּוֹעֲצִים לָאָדָם לִלְמֹד רַק בְּעִיּוּן בִּלְבַד. וְעוֹד כָּתַב: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵינוֹ מֵבִין – בָּעוֹלָם הַבָּא מְלַמְּדִים לוֹ לָאָדָם כָּל מַה שֶּׁלֹּא הֵבִין. וְכָתַב שֶׁגַּם צָרִיךְ לִלְמֹד כָּל תּוֹרַת הַקַּבָּלָה – מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה וּבְכָל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה בַּנִּגְלֶה וּבַנִּסְתָּר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מֵבִין.

ראשונים

הָאוֹרְחוֹת צַדִּיקִים [שַׁעַר כז – שַׁעַר הַתּוֹרָה] הֵבִיא גַּם כֵּן אֶת הַגְּמָרוֹת הַנַּ"ל, וְהוֹסִיף שֶׁהַיּוֹם בַּיְּשִׁיבוֹת, כָּל זֶה אֵינָם עוֹשִׂים, כִּי כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִלְמֹד רַק בְּעַמְקוּת עִם תּוֹסָפוֹת, וְכָל חִדּוּשִׁים וְחִדּוּשֵׁי דְּחִדּוּשִׁים, קֹדֶם שֶׁיֵּדַע צוּרַת הַתַּלְמוּד. וְשׁוֹאֵל: אִם כֵּן אֵיךְ יַצְלִיחוּ, כֵּיוָן שֶׁעוֹשֶׂה לְהֶפֶךְ מִמָּה שֶׁאָמְרוּ חַכְמֵי הַתַּלְמוּד? כִּי כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּתַּלְמוּד הַכֹּל אֱמֶת, וְאֵין לְהָשִׁיב עָלָיו אוֹ לְשַׁנּוֹתוֹ, וְלֹא לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ. וּמַסְבִּיר שֶׁעַל כֵּן מֵרֹב טֹרַח הַלִּמּוּד, הָעִיּוּן וְהַפִּלְפּוּל, רַבִּים פּוֹרְשִׁים מִן הַלִּמּוּד מֵרֹב טֹרַח הַשְּׁמוּעוֹת… כִּי אוֹמְרִים: ״אֵיךְ נוּכַל לְהָבִין כָּל הַסְּבָרוֹת מִבַּחוּץ? הַלְוַאי שֶׁהָיִינוּ יוֹדְעִים מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַסְּפָרִים!״ אֲבָל אִם הָיוּ לוֹמְדִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּגְּמָרָא כַּמּוּבָא לְעֵיל, עַל־יְדֵי־זֶה בְּוַדַּאי הָיוּ מוֹסִיפִים בְּכָךְ יִרְאַת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, וְגַם הָיוּ מִתְרַבִּים הַתַּלְמִידִים, וְהָיוּ עוֹסְקִים תָּמִיד בַּתּוֹרָה. אֲבָל עַתָּה מֵרֹב טֹרַח הַשְּׁמוּעוֹת – נַעֲשֵׂית עֲלֵיהֶם הַהֲלָכָה כְּמַשָּׂא כָּבֵד וְלֹא יוּכְלוּ עוֹד לְהַבִּיט בָּהּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ עוֹסְקִים בְּשִׁגָּעוֹן וּבְלֵיצָנוּת, וּמְבַלְבְּלִים וּמְבַטְּלִים אֶת הַזְּמַן וְעוֹסְקִים בְּמִינֵי תַּחְבּוּלוֹת, וְאֵין לָהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם.

רבנו ז"ל בשיחות הר"ן, סימן עו

וְאָמַר: שֶׁאֵין צְרִיכִין בַּלִּמּוּד רַק הָאֲמִירָה לְבַד, לוֹמַר הַדְּבָרִים כְּסֵדֶר, וּמִמֵּילָא יָבִין. וְלֹא יְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בִּתְחִלַּת לִמּוּדוֹ שֶׁיִּרְצֶה לְהָבִין תֵּכֶף וּמֵחֲמַת זֶה יִקְשֶׁה לוֹ הַרְבֵּה תֵּכֶף וְלֹא יָבִין כְּלָל, רַק יַכְנִיס מֹחוֹ בְּהַלִּמּוּד וְיֹאמַר כְּסֵדֶר בִּזְרִיזוּת וּמִמֵּילָא יָבִין. וְאִם לֹא יָבִין תֵּכֶף – יָבִין אַחַר כָּךְ. וְאִם יִשָּׁאֲרוּ אֵיזֶה דְּבָרִים שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לֹא יוּכַל לַעֲמֹד עַל כַּוָּנָתוֹ, מַה בְּכָךְ? כִּי מַעֲלַת רִבּוּי הַלִּמּוּד עוֹלֶה עַל הַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת סג.): 'לִגְמֹר וַהֲדַר לִסְבֹּר וְאַף עַל גָּב דְּלָא יָדַע מַה קָּאָמַר' שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיט כ): "גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה" וְכוּ'.