אם אתה מאמין שיכולים להחריב – תאמין שיכולים לבנות

פַּעַם לִפְנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, דִּבֵּר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל שִׂיחָה נִפְלָאָה מְאֹד מֵעִנְיַן דִּינֵי הָאֲבֵלוּת שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב וִימֵי בֵּין הַמְּצָרִים, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁל "זֵכֶר לַחֻרְבָּן", וְתִקּוּן חֲצוֹת שֶׁעוֹשִׂים כָּל הַשָּׁנָה, וְעָנָה וְאָמַר, כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים מוּבָנִים הֵיטֵב עַל פִּי שִׂיחַת רַבֵּנוּ זַ"ל הַיְדוּעָה (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן קיא): 'אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל – תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן'! שֶׁהֲרֵי בְּמִלִּים אֵלּוּ מֻנָּח כָּל סוֹד הִתְחַזְּקוּת הַחַיִּים, וְסוֹד הַתְּשׁוּבָה, וְסוֹד בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי כְּשֶׁבֶּן אָדָם נוֹפֵל לְאֵיזֶה חֵטְא וַעֲוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, לָמָּה מִתְגַּבֶּרֶת עָלָיו הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן? כִּי מֵבִין מֵרָחוֹק שֶׁקִּלְקֵל וּפָגַם הַרְבֵּה, וְאֵיךְ יִזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל אֲשֶׁר עִוֵּת? וְלָכֵן מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּאוּשׁ מְאֹד, וְזֶה גּוֹרֵם לוֹ לִפֹּל וְלַחְטֹא יוֹתֵר, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, אֲבָל כְּשֶׁאָדָם יֵשׁ לוֹ קְצָת יִשּׁוּב הַדַּעַת, אֲזַי עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט לְנַפְשׁוֹ: "לָמָה אֲנִי כָּל־כָּךְ שָׁבוּר? כִּי יֵשׁ לִי אֱמוּנָה שֶׁקִּלְקַלְתִּי הַרְבֵּה, אֲבָל אִם יֵשׁ לִי אֱמוּנָה, שֶׁקִּלְקַלְתִּי הַרְבֵּה, מֻכְרָח לִהְיוֹת לִי גַּם אֱמוּנָה שֶׁאֶפְשָׁר לְתַקֵּן הַרְבֵּה, כִּי אוֹתוֹ "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם" שֶׁצִּוָּה לֹא לַחֲטֹא, וְהִזְהִיר, שֶׁמִּי שֶׁחוֹטֵא מְקַלְקֵל הַרְבֵּה, אוֹתוֹ "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם" אוֹמֵר שֶׁמִּי שֶׁחוֹטֵא – יֵשׁ לוֹ מִצְוַת תְּשׁוּבָה, וְאֶפְשָׁר לְתַקֵּן הַרְבֵּה, וּתְשׁוּבָה מוֹעֶלֶת עַל הַכֹּל, וְלָכֵן אִם יֵשׁ לִי אֱמוּנָה, מֻכְרָח שֶׁתִּהְיֶה לִי אֱמוּנָה לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים"… וּמִי שֶׁנּוֹפֵל לְיֵאוּשׁ וְדִכָּאוֹן, אֵינוֹ אֶלָּא מֵחֲמַת מִעוּט אֱמוּנָה, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, וְאֵינוֹ מִתְבּוֹנֵן בַּמֶּה שֶׁעָשָׂה וְקִלְקֵל, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, וּמַאֲמִין שֶׁקִּלְקֵל הַרְבֵּה, עִם אוֹתָהּ אֱמוּנָה – מֻכְרָח לְהִתְחַזֵּק וּלְקַוּוֹת לְמִצְוַת תְּשׁוּבָה וּלְתַקֵּן הַכֹּל, כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּי שֶׁחָטָא וְקִלְקֵל, יָשׁוּב וִיתַקֵּן, וְיִמְחֹל לוֹ עַל הַכֹּל.

וְהִנֵּה כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֵג בְּמִצְוַת הַתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ כֵן נוֹהֵג בְּדִיּוּק עִם כָּל דִּינֵי אֲבֵלוּת שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב וּבֵין הַמְּצָרִים, שֶׁאִם אָדָם מַתְחִיל לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ מַהוּ עִנְיַן הָאֲבֵלוּת הַזֹּאת, הֲלֹא הִיא נִתְקְנָה עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיָה לָנוּ בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם הֵאִיר אוֹר הַשְּׁכִינָה לְכָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְהֵיכָלוֹ, הָיָה נָמֵס מֵרֹב אוֹר זִיו וְחִיּוּת שֶׁשָּׁרוּ וְהוֹפִיעוּ שָׁם, וּמִיָּד כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהַכְנִיס בְּעַצְמוֹ אֱמוּנָה זֹאת, וְלִזְכֹּר מַה שֶּׁנֶּחְסַר לָנוּ עַל־יְדֵי בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, מִיָּד נִכְנַס לְאוֹר הָאֱמוּנָה, שֶׁבְּוַדַּאי בְּקָרוֹב יַחְזֹר וְיִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְנַחְזֹר אֶל כָּל הָאוֹרוֹת הָאֵלּוּ, כִּי זֶה מֻכְרָח לָלֶכֶת בְּיַחַד, שֶׁהֲרֵי "אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן", וְאִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁהָיָה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְזֶה נֶחְרַב בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, תַּאֲמִין שֶׁבְּקָרוֹב יִבָּנֶה עוֹד הַפַּעַם בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְזֶה יַעֲמֹד לָנֶצַח, וִיתְתֻקַּן הַכֹּל. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁל אֲבֵלוּת שֶׁנּוֹהֲגוֹת בְּתִשְׁעָה בְּאָב וּבֵין הַמְּצָרִים, וְכֵן כָּל "זֵכֶר לַחֻרְבָּן" שֶׁעוֹשִׂים כָּל הַשָּׁנָה, וַאֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת, הַכֹּל כְּדֵי לְהַחְדִּיר בָּנוּ הָאֱמוּנָה שֶׁל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנִּזְכַּר וְנַרְגִּישׁ הֵיטֵב מֶה חָסֵר לָנוּ עַל־יְדֵי שֶׁאֵין לָנוּ בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְתֵכֶף וּמִיָּד שֶׁנִּקְבַּע אֱמוּנָה זֹאת בְּלִבֵּנוּ, בְּאוֹתוֹ רֶגַע גַּם נִקְבָּע בְּלִבֵּנוּ אֱמוּנַת הַגְּאֻלָּה וּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי זֶה בְּלִי זֶה לֹא שַׁיָּךְ כְּלָל.

וּלְפִי זֶה מוּבֶנֶת הֵיטֵב הַהֲלָכָה הַמֻּפְלָאָה (אֹרַח חַיִּים סִימָן תקנט סָעִיף ד'), שֶׁבְּיוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב, לֹא אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, וְ'לַמְנַצֵּחַ יַּעַנְךָ', מִפְּנֵי "דְּמִיקְּרֵי מוֹעֵד", וְכָל רוֹאֶה הֲלָכָה זֹאת עוֹמֵד וּמִשְׁתּוֹמֵם, הֲרֵי זֶה יוֹם שֶׁל צוֹם וַאֲבֵלוּת, וְכִי יֵשׁ יוֹם צָרָה גָּדוֹל מִזֶּה, וְלָמָּה לֹא יֹאמְרוּ תַּחֲנוּן, וּמִזְמוֹר "יַּעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה"?! אֶלָּא הַתֵּרוּץ הוּא, שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים כָּל דִּינֵי אֲבֵלוּת שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב, וְנִכְנֶסֶת הֵיטֵב בְּלִבֵּנוּ הָאֱמוּנָה שֶׁל חֻרְבַּן הַבַּיִת, בְּאוֹתָהּ עֵת נִכְנֶסֶת בְּלִבֵּנוּ גַּם הָאֱמוּנָה שֶׁל בִּנְיַן הַבַּיִת, שֶׁיִּתְקַיֵּם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְלָכֵן בְּוַדַּאי "אִקְרֵי מוֹעֵד", כִּי בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי תָּבֹא הַגְּאֻלָּה. נִמְצָא, שֶׁאָסוּר לְהַכְנִיס בַּלֵּב שׁוּם מַשֶּׁהוּ שֶׁל עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה מִכָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים בְּיָמִים אֵלּוּ, רַק לְהַכְנִיס בַּלֵּב הִתְחַזְּקוּת עֲצוּמָה בְּמִדַּת הָאֱמוּנָה, שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים בְּכָל הַהֲלָכוֹת הָאֵלּוּ, כְּדֵי לִקְבֹּעַ בְּלִבֵּנוּ אֱמוּנַת הַחֻרְבָּן, וּבְיַחַד עִם אֱמוּנַת הַחֻרְבָּן, בָּאָה אֱמוּנַת הַבִּנְיָן וְהַגְּאֻלָּה, וּבִזְכוּת זֶה יָבֹא מָשִׁיחַ.

וְאָמַר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל, שֶׁזֶּהוּ עֹמֶק דִּבְרֵי הָאַגָּדָה הַנִּפְלָאָה (מַכּוֹת כד ע"א): "וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְרַבִּי עֲקִיבָא, מְהַלְּכִין בְּדֶרֶךְ, וְשָׁמְעוּ קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי בְּרִחוּק מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל, וְהִתְחִילוּ בּוֹכִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׂחֵק, אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְשַׂחֵק? אָמַר לָהֶם, וְאַתֶּם, מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ, הַלָּלוּ כּוּשִׁיִּים שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים לָעֲצַבִּים, וּמְקַטְּרִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, יוֹשְׁבִין בֶּטַח וְהַשְׁקֵט, וְאָנוּ בֵּית הֲדֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ שָׂרוּף בָּאֵשׁ, וְלֹא נִבְכֶּה? אָמַר לָהֶן, לְכָךְ אֲנִי מְצַחֵק, וּמַה לְּעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ כָּךְ, לְעוֹשֵׁי רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַצּוֹפִים, קָרְעוּ בִגְדֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, רָאוּ שׁוּעָל שֶׁיָּצָא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק, אָמְרוּ לוֹ, מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְצַחֵק? אָמַר לָהֶם, מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ, מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת", וְעַכְשָׁו שׁוּעָלִים הָלְכוּ בּוֹ, וְלֹא נִבְכֶּה? אָמַר לָהֶן, לְכָךְ אֲנִי מְצַחֵק, דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה ח,ב) : "וְאָעִידָה לִי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֶת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָה בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ" וְכוּ', עַד שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, הָיִיתִי מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא תִּתְקַיֵּם נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה, עַכְשָׁו שֶׁנִּתְקַיְּמָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁנְּבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה מִתְקַיֶּמֶת, בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ, עֲקִיבָא נִחַמְתָּנוּ, עֲקִיבָא נִחַמְנוּ. וְלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא, מָה עִנְיָן שֶׁל שְׂחוֹק שֶׁהָיָה לְרַבִּי עֲקִיבָא בִּרְאוֹתוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ, וְלֹא הָיָה דַּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּכָה כְּמוֹתָם?! אֲבָל תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁרָאָה רַבִּי עֲקִיבָא דְּבָרִים אֵלּוּ, הוֹצִיא מֵהֶם הִתְחַזְּקוּת נִפְלָאָה, הֵן מֵהַצְלָחַת הַגּוֹיִים בְּרוֹמִי, וְהֵן מִן הַשּׁוּעָלִים שֶׁיָּצְאוּ מִמְּקוֹם הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הֲרֵי הִרְגִּישׁ הֵיטֵב מַה נֶּחְסַר לָנוּ עַל־יְדֵי חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְרָאָה בְּמוֹ עֵינָיו, שֶׁהִתְקַיְּמָה נְבוּאַת הַנְּבִיאִים שֶׁהִתְנַבְּאוּ עַל הַחֻרְבָּן, נִמְצָא שֶׁהִתְחַזְּקָה אֶצְלוֹ הָאֱמוּנָה, בִּרְאִיָּה בְּרוּרָה מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סב): שֶׁאֵצֶל הַמַּאֲמִין, הָאֱמוּנָה אֶצְלוֹ כִּרְאִיָּה מַמָּשׁ, אִם כֵּן בְּאוֹתָהּ אֱמוּנָה, רָאָה גַּם הַבְטָחַת הַנֶּחָמָה וּבִנְיַן הַבַּיִת, בְּלִי שׁוּם הֶפְרֵשׁ כְּלָל, וְלָכֵן הָיָה רָאוּי לוֹ לִצְחוֹק וְלִשְׂמֹחַ, עַל יְשׁוּעַת ה' שֶׁתַּגִּיעַ בִּמְהֵרָה וְלֹא תְּאַחֵר. וְדַיְקָא רַבִּי עֲקִיבָא הֵבִין כָּל זֹאת הֵיטֵב, כִּי הוּא הָיָה בַּעַל תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי, וְהָיָה אַרְבָּעִים שָׁנָה עַם הָאָרֶץ, וְשָׂנָא מְאֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אֲבָל חָזַר אֶל הַתּוֹרָה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְנַעֲשָׂה הַתַּנָּא אֱלֹקִי רַבִּי עֲקִיבָא, וְלָכֵן הֵבִין הֵיטֵב עִנְיָן זֶה "אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן", אִם כֵּן בְּוַדַּאי יִהְיֶה אוֹתוֹ דָּבָר בְּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁאִם אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהָיָה לָנוּ קִלְקוּל, וְנִכְבָּה מֵאִתָּנוּ כָּל אוֹר עַל־יְדֵי הַחֻרְבָּן, אִם כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּקָרוֹב תִּהְיֶה לָנוּ נֶחָמָה שְׁלֵמָה, וְיִבָּנֶה הַבַּיִת עַל מְכוֹנוֹ, וּבִזְכוּת הָאֱמוּנָה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה.

יומא דהילולא

רַבִּי יַעֲקֹב יִצְחָק הַלֵּוִי הוֹרְבִיץ

הַחוֹזֶה מִלֻּבְּלִין

ט' בְּאָב

כַּאֲשֶׁר נִכְתְּבוּ כַּמָּה תּוֹרוֹת מִסִּפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל – לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, הֵם נִדְפְּסוּ בְּקוּנְטְרֵסִים קְטַנִּים, וְרַבֵּנוּ זַ"ל רָצָה לָקַחַת הַסְכָּמוֹת מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁהָיוּ בִּזְמַנּוֹ עַל סִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, הוּא צִוָּה עַל אֶחָד מִתַּלְמִידָיו – ר' זַלְמָן הַקָּטָן, שֶׁיֵּלֵךְ אֲלֵיהֶם וְיִקַּח הַסְכָּמוֹת, וְהָיוּ צַדִּיקִים מְסֻיָּמִים שֶׁהָיָה לוֹ שְׁלִיחוּת מְיֻחֶדֶת וּמֻפְלָאָה שֶׁצִּוָּה לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל לוֹמַר לְאוֹתָם הַצַּדִּיקִים. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה צִוָּה לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל לָלֶכֶת אֶל הַ'חוֹזֶה מִלֻּבְּלִין', וְגַם אֵלָיו הָיָה לְר' זַלְמָן שְׁלִיחוּת מְיֻחֶדֶת וּמֻפְלָאָה שֶׁלֹּא גִּלָּה אוֹתָהּ לְאִישׁ כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלָיו רַבֵּנוּ זַ"ל. אַךְ רַבִּי אַבְרָהָם בְּר' נַחְמָן אָמַר שֶׁאַף שֶׁהוּא לֹא גִּלָּה מַהִי הַשְּׁלִיחוּת, אָנוּ כְּבָר מְבִינִים מֶה הָיְתָה הַשְּׁלִיחוּת, וְהָיָה נִרְאֶה מִדְּבָרָיו, שֶׁהָיָה בְּעִנְיַן קֵרוּב הַגְּאֻלָּה, שֶׁהַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ מִלֻּבְּלִין וְהַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִקָּאזְ'נִיץ וְכוּ' רָצוּ לְקָרֵב אֶת הַגְּאוּלָה, וְשָׁלַח אֲלֵיהֶם רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁיַּנִּיחוּ וְלֹא יִדְחֲקוּ אֶת הַקֵּץ, כִּי יִהְיֶה מָרָה וְכוּ'. אַךְ הֵם לֹא צִיְּתוּ, וַהֲוָה מַה דַּהֲוָה, כַּיָּדוּעַ סִפּוּר זֶה, שֶׁהַחוֹזֶה הַקָּדוֹשׁ נָפַל בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה מֵהַחַלּוֹן וְכוּ' וּלְבַסּוֹף נִסְתַּלֵּק מִזֶּה בְּתִשְׁעָה בְּאָב.

לִפְנֵי יְצִיאָתוֹ שֶׁל ר' זַלְמָן לְלוּבְּלִין שָׁלַח אִתּוֹ ר' נַפְתָּלִי שֵׁנִי "קְוִויטְלֶעךְ" (פְּתָקִים) לִמְסֹר לַ'חוֹזֶה מִלֻּבְּלִין', אֶחָד בִּשְׁבִילוֹ וְאֶחָד בִּשְׁבִיל חֲבֵרוֹ – ר' נָתָן. וּכְשֶׁמָּסַר ר' זַלְמָן אֶת הַ"קְּוִויטְלֶעךְ", נִתְפַּעֵל הַ'חוֹזֶה מִלֻּבְּלִין' מֵהַקְּוִיטְל שֶׁל ר' נַפְתָּלִי יוֹתֵר מֵהַקְּוִיטְל שֶׁל ר' נָתָן, וּכְשֶׁסִּפֵּר זֹאת אַחַר־כָּךְ ר' זַלְמָן לְרַבֵּנוּ זַ"ל, עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: 'הוּא חוֹזֵה בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, כִּי ר' נַפְתָּלִי הִתְפַּלֵּל אָז, וְר' נָתָן הָיָה יָשֵׁן אָז (וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר שֶׁהוּא הָיָה אָז בְּבֵית הַכִּסֵּא לְצָרְכּוֹ). הַסְכָּמָתוֹ לְלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן הִיא אַחַת מֵחֲמֵשֶׁת הַהַסְכָּמוֹת הַבּוֹדְדוֹת שֶׁנִּדְפְּסוּ מִתּוֹךְ הֲמוֹן הַסְכָּמוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל הַלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הַהוּא (כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַנְוְתָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה דָּאַג לְהַעֲלִימָם).

[מתוך פעולת הצדיק סימן תשמח]

ההדפסה ההסטורית הראשונה של 'אשר בנחל' – איך וכיצד?

יוֹם שְׁלִישִׁי כ"ג כִּסְלֵו לְסֵדֶר מִקֵּץ ה'תשל"ד

שְׁבוּעַיִם אַחַר שֶׁנִּדְפַּס סִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ 'אֲשֶׁר בַּנַּחַל' בְּאַרְצוֹת־הַבְּרִית נַעֲשָׂה מִזֶּה רַעַשׁ גָּדוֹל שָׁם, וְנִתְעוֹרְרָה עַל מוֹהֲרָא"שׁ מַחְלֹקֶת מֵחָדָשׁ, וּמוֹהֲרָא"שׁ מְתָאֵר זֹאת בְּמִכְתָּב שֶׁכָּתַב לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ:

…וּבִפְרָט עַכְשָׁו נִתְעוֹרְרָה עָלַי מַחְלֹקֶת בִּשְׁבִיל שֶׁנִּדְפַּס סֵפֶר מִכְתָּבִים מִמֶּנִּי וְנִקְרָא "אֲשֶׁר בַּנַּחַל", הַסֵּפֶר לְמַעֲשֵׂה נִדְפַּס בַּקַּיִץ שֶׁעָבַר, אַךְ לְכָאן הִגִּיעַ לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם וּכְבָר יֵשׁ מְדַבְּרִים וְכוּ', וּבֶאֱמֶת לֹא רָצִיתִי לְהַדְפִּיסוֹ כְּלָל רַק הָיָה תַּחַת יָדִי בִּכְתָב יָד, וְכֵן הַרְבֵּה מִכְתָּבִים עָשׂוּ מִזֶּה הַבַּחוּרִים שִׁכְפּוּל, וְהֵפִיצוּ אֶת זֶה בֵּינֵיהֶם, וְכָל מִכְתָּב הָיָה כְּמוֹ קוּנְטְרֶס, וּבָא לְכָאן הָאַבְרֵךְ… (בְּחֵלֶק י' מִכְתָּב א קיח מוֹהֲרָא"שׁ כָּתַב שֶׁהָאַבְרֵךְ הַזֶּה לֹא הָיָה מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, רַק אֶת אָחִיו מוֹהֲרָא"שׁ קֵרֵב אֶל דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהוּא רָאָה אֶת הַמִּכְתָּבִים שֶׁמּוֹהֲרָא"שׁ כָּתַב, כִּי מִכָּל מִכְתָּב הָיָה לוֹ הֶעְתֵּק, וְהִתְלַהֵב כָּל־כָּךְ עַד שֶׁלֹּא עָזַב אֶת מוֹהֲרָא"שׁ וְהִתְעַקֵּשׁ שֶׁיִּתֵּן לוֹ כַּמָּה מִכְתָּבִים אֲרֻכִּים, וְהוּא יְתַקְתֵּק אוֹתָם, וְיוֹצִיאֵם לֹא בִּדְפוּס אֶלָּא בִּמְכוֹנַת תִּקְתּוּק, וּמוֹהֲרָא"שׁ הִסְכִּים לוֹ אַחֲרֵי הַרְבֵּה הַפְצָרוֹת וְהִתְנָה אִתּוֹ בִּתְנַאי כָּפוּל שֶׁלֹּא יַדְפִּיסֵם) וְלָקַח מִמֶּנִּי תִּשְׁעִים מִכְתָּבִים, וְהִבְטִיחַ לִי שֶׁלֹּא יַדְפִּיס אוֹתָם רַק יְתַקְתֵּק אֶת זֶה, וְיַעֲשֶׂה מִזֶּה שִׁכְפּוּל, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁיִּהְיֶה שִׁכְפּוּל בִּכְתָב יָד, יוֹתֵר טוֹב לְתַקְתֵּק אֶת זֶה, וּלְבַסּוֹף לֹא שָׁאַל אוֹתִי וְהִדְפִּיסוֹ, וְאֶחָד כְּרָכוֹ, וְנָתַן לָזֶה שֵׁם: "נֹעַם אֲשֶׁר בַּנַּחַל", אֲשֶׁר גַּם עַל זֶה אֲנִי מִתְנַגֵּד, כִּי רְצוֹנִי שֶׁיִּקְרְאוּ רַק "אֲשֶׁר בַּנַּחַל", אֲשֶׁר שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ: חֲ'בָלִים נָ'פְלוּ לִ'י בַּ'נְּעִימִים אַ'שְׁ'רֵ'ינוּ, וְלֹא הָיָה בְּדַּעְתִּי לְהַדְפִּיסוֹ כְּלָל, אַךְ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִדְפִּיסוֹ, "מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תְּהִלִּים קיח, כג), וּבְוַדַּאי זוֹ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, כִּי בֶּאֱמֶת מַה כְּבָר כָּתוּב שָׁם וְכוּ', אֲבָל הַקִּנְאָה הַסְּרוּחָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין בַּעֲלֵי עֲבֵרָה, זֶה אֲשֶׁר גּוֹרֵם אֶת הָרַעַשׁ וְהַסִּרָחוֹן וְכוּ', וְלָכֵן אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאִם יֵשׁ הִתְנַגְּדוּת, בְּוַדַּאי זֶה דָּבָר טוֹב, עִם כָּל זֹאת אֵינִי רוֹצֶה מַחְלֹקֶת כְּלָל, מַסְפִּיק לִי הַצָּרוֹת שֶׁל עַצְמִי וְכוּ', וּכְבָר עָבְרָה עָלַי בִּשְׁנוֹת תשכ"ה תשכ"ו מַחְלֹקֶת עֲצוּמָה, שֶׁאָז זָכִיתִי לְהַדְפִּיס אֶת כָּל סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּשָׁנָה אַחַת, וְהָיוּ לִי מְרִירֻיּוֹת רַבּוֹת וְדִינֵי תּוֹרָה וְכוּ', וּלְבַסּוֹף נִצַּחְתִּי בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲבָל נִשְׁאַר טַעַם מַר מְאֹד מְאֹד, כִּי מַחְלֹקֶת לֹא טוֹבָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן עַכְשָׁו בִּשְׁבִיל מִכְתָּבִים מָה אֲנִי צָרִיךְ מַחְלֹקֶת, וּבִפְרָט שֶׁיֵּשׁ תַּחַת יָדִי בִּכְתָב יָד הֲמוֹן סְפָרִים, וְאֵינִי חָפֵץ לְהַדְפִּיסָם, כִּי כָּל זְמַן שֶׁאָדָם חַי, הַהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה עָלָיו בִּקֹּרֶת אִם מַדְפִּיס סֵפֶר, וְלִי כְּבָר אֵין כֹּחַ לְמַחֲלֹקֶת. כִּי אָז בִּשְׁנוֹת תשכ"ה תשכ"ו, כשֶׁהִדְפַּסְתִּי אֶת כָּל סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל: לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת, סֵפֶר הַמִּדּוֹת, שִׂיחוֹת־הָרָ"ן, חַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן, וְכָל סִפְרֵי מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל וְסִפְרֵי ר' אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער זַ"ל, וְהֵפַצְתִּי אֶת זֶה בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָז יָצָא כְּנֶגְדִּי הַסָּמֶ"ךְ־מֵ"ם בִּרְצִיחָה כָּזוֹ, שֶׁאֵין לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר כְּלָל, וְלוּלֵא שֶׁהִקְדַּמְתִּי יָמִים וְשָׁנִים תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, וְכֵן שָׁקַדְתִּי הֲמוֹן בְּלִקּוּטֵי־הֲלָכוֹת, לֹא הָיָה לִי כֹּחַ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, אֲבָל עַכְשָׁו אֵינִי צָרִיךְ מַחְלֹקֶת חֲדָשָׁה, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נִשְׁקְטָה מִמֶּנִּי זֶה כַּמָּה שָׁנִים, אֲבָל מִי יוֹדֵעַ רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כָּל הַדְפָּסַת סִפְרֵי "אֲשֶׁר בַּנַּחַל" לֹא הָיְתָה מֵרְצוֹנִי כְּלָל, אַדְּרַבָּה נִדְבָּר בֵּינֵינוּ שֶׁהוּא יְתַקְתֵּק אֶת זֶה וְיַעֲשֶׂה מִזֶּה צִלּוּם, וְרַק בַּעֲבוּר זֶה כָּתַבְתִּי אֶת הַהַקְדָּמָה בִּשְׁבִילוֹ, וּפִתְאֹם הֵבִיא לִי סֵפֶר מֻדְפָּס וּמֻכְרָךְ, וּכְבָר יֵשׁ עַל זֶה מַחְלֹקֶת וְכוּ', וְהַכֹּל מֵחֲמַת קִנְאָה וְשִׂנְאָה. עַל־כָּל־פָּנִים אִם כְּבָר נִדְפַּס, הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֲקַוֶּה שֶׁיִּחְיֶה הַרְבֵּה בְּנִי הַנְּעוּרִים, וּכְכָל שֶּׁתִּתְגַּבֵּר עָלַי הַמַּחֲלֹקֶת, כֵּן יִתְפַּשֵּׁט הַסֵּפֶר בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, וְיֻדְפַּס וְיַחְזֹר וְיֻדְפַּס.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק ט', א' ב]

וּכְבָר כְּחֹדֶשׁ וָחֵצִי לְאַחַר מִכֵּן מוֹהֲרָא"שׁ מְתָאֵר בְּמִכְתָּב אֵיךְ הַסֵּפֶר הִתְפַּשֵּׁט בְּכָל שִׁכְבוֹת הָעָם:

וּתְהִלָּה לָאֵל, הַסֵּפֶר נִתְפַּשֵּׁט מְאֹד מְאֹד בְּכָל שִׁכְבוֹת הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה' הֵן חֲסִידִים וְהֵן לִיטָאִים, כִּי זִמֵּן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחוּר שֶׁנִּצְרַךְ לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהָפִיץ אֶלֶף סְפָרִים, וּתְהִלָּה לָאֵל, הוּא מְפִיצָם בְּכֹחַ גָּדוֹל, יַעֲזֹר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל כָּל פָּנִים כָּתַבְתִּי לְךָ אֶת כָּל זֶה, כִּי רָאוּי לְךָ לְעַיֵּן בַּמִּכְתָּבִים הָאֵלּוּ וְלַעֲשׂוֹת לְעַצְמְךָ בָּהֶם שִׁעוּר כְּסִדְרָן, וְשָׁם תִּמְצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁךָ כִּי הֵם דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וּמוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל, וְנִכְתְּבוּ בִּישׁוּעַת ה' לַבַּחוּרִים וְאַבְרֵכִים הַסּוֹבְלִים כָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִים וְכוּ', וְעוֹבֵר עֲלֵיהֶם פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן וְהַכֹּל נִכְתַּב מַמָּשׁ בְּנִסֵּי נִסִּים כַּאֲשֶׁר יָעִיד עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל פִּי רֹב כָּתַבְתִּי אֶת הַמִּכְתָּבִים עַל הַדֶּרֶךְ וּמַה גַּם שֶׁהַמִּכְתָּבִים הָאֲרֻכִּים כָּתַבְתִּי בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה, כִּי מֵרֹב עֲנִיּוּת וּטְרָדוֹת בָּרַחְתִּי אֶל תּוֹךְ הַתּוֹרָה וְעַל יְדֵי זֶה שָׁכָחְתִּי מֵהַצָּרוֹת וְהַדַּחְקוּת כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א', סִימָן סה), וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ קֵרַרְתִּי עַצְמִי.

[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חלק י', א' קיח]

האם מותר ללכת לים או לברכה בבין המצרים?

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שְׁלִישִׁי לְסֵדֶר מַטּוֹת י"ט תַּמּוּז ה'תשס"ח.

שָׁלוֹם רַב אֶל… תִּחְיֶה.

רְאִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמֵךְ בְּשָׁלֹשׁ שָׁבוּעוֹת הָאֵלּוּ שֶׁהֵם יְמֵי אֵבֶל שֶׁאָנוּ מִתְאַבְּלִים עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִי"ז בְּתַמּוּז עַד  תִּשְׁעָה בְּאָב, וְהַחֻרְבָּן הָיָה רַק מֵחֲמַת שִׂנְאַת חִנָּם וְלָכֵן רְאִי לַעֲקֹר מִמֵּךְ אֶת הַשִּׂנְאַת חִנָּם וְכוּ', שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָךְ שׁוּם שִׂנְאָה לֹא עַל בַּעְלֵךְ חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא עַל חַבְרוֹתַיִךְ וְכוּ', וּצְרִיכִים לִשְׁמֹר עַל זֶה מְאֹד מְאֹד, כִּי זֶה מְאֹד מְאֹד חָמוּר, כִּי כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת בָּנִים סִימָן נ"ו) בַּעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם בָּנִים מֵתִים כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים; וְכֵן אָמַר (שָׁם אוֹת מְרִיבָה סִימָן ק"ו) בַּעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם מְרִיבָה רַבָּה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ: וְכֵן אָמַר (שָׁם אוֹת מַפֶּלֶת סִימָן ה') בַּעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם הָאִשָּׁה מַפֶּלֶת נְפָלִים: וְלָכֵן רְאִי מְאֹד מְאֹד לְהִזָּהֵר מִשִּׂנְאַת חִנָּם כָּל הַשָּׁנָה, מִכָּל שֶׁכֵּן בַּשָּׁלֹשׁ שָׁבוּעוֹת הָאֵלּוּ צְרִיכִים מְאֹד לְהִזָּהֵר בָּזֶה יוֹתֵר מֵהַכֹּל.
בְּעִנְיַן לָלֶכֶת לַיָּם אוֹ בַּבְּרֵכָה וְכוּ', עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב נוֹהֲגִים לְהָקֵל כֵּן לָלֶכֶת, רַק בְּתִשְׁעָה יָמִים אָז אָסוּר בְּהֶחְלֵט לָלֶכֶת לַיָּם אוֹ לַבְּרֵכָה וְכוּ', עִם כָּל זֹאת הָיִיתִי מְיַעֵץ לֹא לָלֶכֶת בַּכִּנֶּרֶת, כִּי שָׁם זֶה מְסֻכָּן, וְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים כְּבָר קִפְּחוּ חַיֵּיהֶם שָׁם, כִּי מִתּוֹךְ הַמַּיִם פִּתְאוֹם נַעֲשֶׂה מְעַרְבֹּלֶת וְכוּ', וְאוֹי לוֹ לְמִי שֶׁנִּתְפָּס שָׁם, וְכֵן עָדִיף לֹא לָלֶכֶת שָׁם, כִּי זֶה מְסֻכָּן.
אֲנִי מְאֹד מְקַוֶּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת בְּרֵכָה פְּרָטִית לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאֵזוֹר הַבֵּית סֵפֶר, וְיִהְיֶה עִם גַּג סָגוּר בְּאֹפֶן שֶׁגַּם יוּכְלוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה בַּחֹרֶף.
נָא וְנָא תִּשְׁמְרִי מְאֹד מְאֹד עַל הַשְּׁלוֹם בַּיִת שֶׁלָּךְ, וּתְהִי חֲכָמָה וְלֹא צוֹדֶקֶת, וְזִכְרִי הֵיטֵב מָה שֶׁאֲנִי תָּמִיד אוֹמֵר לָךְ, שֶׁהֶחָכָם מִכָּל אָדָם אָמַר (מִשְׁלֵי י"ד) "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ" וְדָרְשׁוּ עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט שׁוֹפְטִים רֶמֶז מ"ב) "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ" זֶה דְּבוֹרָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת, שֶׁזָּכְתָה שֶׁנַּעֲשָׂה שׁוֹפֶטֶת בְּיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שֶׁנָּתְנָה לְבַעְלָהּ לַעֲשׂוֹת פְּתִילוֹת לַמִּקְדָּשׁ, וּלְהַדְלִיק אוֹרוֹת אֵיפֹה שֶׁחָשׁוּךְ, "וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ" זוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַחְאָב, שֶׁהֵסִיתָה אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת רִשְׁעוּת וְאַכְזָרִיּוּת עִם הַנְּבִיאִים וְעִם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, רוֹאִים מִזֶּה שֶׁאִשָּׁה שֶׁעוֹזֶרֶת לְבַעְלָהּ הִיא הִיא הַבּוֹנֵית אֶת בֵּיתָהּ עַל יְסוֹדוֹת חֲזָקִים.
רְאִי לְהַכְנִיס בְּכָל יוֹם כַּמָּה פְּרוּטוֹת לִצְדָקָה בְּקֻפַּת "קֶרֶן הַצַּדִּיק" וְתִתְפַּלְּלִי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבִּזְכוּת רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס שֶׁתִּרְאִי נִסִּים, רַק חִזְקִי וְאִמְצִי לְדַבֵּר כָּל יוֹם אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ רַק חָמֵשׁ דַּקּוֹת, שֶׁזֶּה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בַּשָּׁמַיִם.
הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…

במה גדולה זכותן של הנשים יותר מאשר הגברים?

וְלָכֵן נִקְרֵאת אִשָּׁה "עֲקֶרֶת הַבַּיִת", שֶׁהִיא עִקָּר הַבַּיִת, כָּל הַבַּיִת תָּלוּי בָּאִשָּׁה. אוֹמְרִים חַכְמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת יז.): גְּדוֹלָה הַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַנָּשִׁים יוֹתֵר מִן הָאֲנָשִׁים, בַּמֶּה גְּדוֹלָה זְכוּתָן שֶׁל הָאִשָּׁה? הֲלֹא אֵינָהּ הוֹלֶכֶת לִלְמֹד תּוֹרָה וְכוּ'? אֶלָּא בִּשְׂכַר זֶה שֶׁמְּדַרְבֶּנֶת אֶת בַּעֲלָהּ שֶׁיֵּלֵךְ וְיִלְמַד תּוֹרָה, וְדוֹאֵג לוֹ שֶׁיֶּהְגֶּה בְּתוֹרָה, וּמְסַיַּעַת לוֹ בַּלִּמּוּד, וּמְחַכָּה לוֹ שֶׁיָּשׁוּב, בִּזְכוּת זֶה מְקַבְּלוֹת שָׂכָר גָּדוֹל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. כִּי אִם לֹא הִיא, לֹא הָיָה זוֹכֶה הַבַּעַל לִלְמֹד כְּלָל. וְכֵן שֶׁשּׁוֹלְחוֹת אֶת הַיְלָדִים לִלְמֹד תּוֹרָה, וּמַמְתִּינוֹת לָהֶם בְּשׁוּבָם מֵהַלִּמּוּד.

וְכֵן אָמְרוּ חַכְמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשַׁת נֹחַ, סִימָן ה'): עֲקֶרֶת הַבַּיִת — זוֹ שָׂרָה. שָׂרָה אִמֵּנוּ הָיְתָה עֲקָרָה, וְאַחַר־כָּךְ הֵנִיקָה בָּנִים שָׂרָה. וְכָךְ הָיוּ כָּל הָאֲמָהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁלָּנוּ: רִבְקָה, רָחֵל, לֵאָה, חַנָּה, אֵצֶל כֻּלָּן כָּתוּב (מִדְרָשׁ שְׁמוּאֵל ו'): "מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת" – זוֹ רִבְקָה, זוֹ לֵאָה, זוֹ רָחֵל, זוֹ חַנָּה. "אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה" – וַיִּתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ", "וְיִפְתַּח אֶת רַחְמָהּ", "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת רָחֵל"; וְהִנֵּה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שָׁם): "מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת" – זֶה צִיּוֹן. אֲנַחְנוּ בְּצָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, "רֹנִּי עֲקָרָה לֹא יָלְדָה", אֵין בָּנוּ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲבָל "אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה" – זֶה יִהְיֶה בְּעֵת הַגְּאֻלָּה, "וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה" (יְשַׁעְיָה מט, כא), אִם בַּת אַחַת תֵּלֵךְ בִּצְנִיעוּת, אִם בַּת אַחַת תִּשְׁמֹר עַל עַצְמָהּ, הִיא תַּצִּיל אֶת כָּל הָעוֹלָם.

אם היינו יודעים קצת מגדולת רבנו ז"ל – היינו רוקדים כל היום

עוֹד בְּטֶרֶם מָלְאוּ לְמוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וְהוּא כְּבָר הָיָה טָרוּד מְאֹד בְּהַדְפָּסַת וַהֲפָצַת סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, בִּשְׁקִידָה עֲצוּמָה בַּתּוֹרָה וְכֵן בְּשָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת. פְּרָט לִמְסִירַת שִׁעוּרִים בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן וְכוּ' וְכוּ' וְכוּ'. וְכָל זֶה מִתּוֹךְ מַחְלֹקֶת עֲצוּמָה אֲשֶׁר הֵעִיד עַל עַצְמוֹ בְּאוֹתָם יָמִים (אֲשֶׁר בַּנַּחַל חֵלֶק י"ב, מִכְתָּב א' תקעד) : "וְאַף שֶׁחוֹזֵר עַכְשָׁו וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עַל מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל עוֹבֵר עָלַי וְכוּ' וְכוּ'". וְהַמְבַקֵּשׁ לָדַעַת מֶה עָבַר עַל מוֹהַרְנַ"ת יוּכַל לִמְצֹא קְצָת אֶת מְבֻקָּשׁוֹ בְּאוֹתוֹ מִכְתָּב.

וְהִנֵּה בְּאַחַד הַיָּמִים כְּשֶׁמּוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ הִגִּיעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם, פָּגַשׁ אוֹתוֹ אָדָם שֶׁלֹּא נִמְנֶה עַל חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב וְשָׁאַל : "מַה נִּשְׁמָע?"

"בָּרוּךְ ה', אֲנִי מִתְחַזֵּק" הָיְתָה הַתְּגוּבָה.

הָאִישׁ הִתְפַּלֵּא וּמִהֵר לְהַקְשׁוֹת : "מָה הַפֵּרוּשׁ מִתְחַזֵּק?! אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאוֹר כָּזֶה וּמֵרַבִּי גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שַׁיָּךְ לוֹמַר "אֲנִי מִתְחַזֵּק"?! גַּם אִם הָיָה לְךָ מִילְיוֹן דּוֹלָר הָיִיתָ אוֹמֵר: "אֲנִי מִתְחַזֵּק?!" הֲרֵי הָיִיתָ תָּמִיד רוֹקֵד וְשָׁר!"

לְמַעַן הָאֱמֶת הוּא כְּלָל לֹא הִתְכַּוֵּן לְכָךְ בִּרְצִינוּת. לְהֵפֶךְ – הוּא אָמַר אֶת הַדְּבָרִים מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהִתְלוֹצֵץ עַל תַּלְמִידוֹ הַמָּסוּר שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, הֶחָסִיד הָאֲמִתִּי שֶׁנִּצַּב מוּלוֹ. וְדַי בַּהֶעָרָה הַזּוֹ כְּדֵי לָשׁוּב וְלִקְרֹא אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר וּלְהָבִין אוֹתָם בַּהֲבָנָה חֲדָשָׁה כְּפִי כַּוָּנָתוֹ לְלַגְלֵג.

אֶלָּא שֶׁתְּגוּבָתוֹ שֶׁל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ הִפְתִּיעָה אוֹתוֹ : "אַתָּה צוֹדֵק! הָרַבִּי אָמַר לִי מוּסָר!" כַּמָּה רְגָעִים אַחֲרֵי כֵן מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ כְּבָר לֹא הָיָה שָׁם וְהָאִישׁ נִשְׁאַר פְּעוּר פֶּה, לֹא מֵבִין אֵיזֶה מוּסָר כְּבָר אָמַר הָרַבִּי מִבְּרֶסְלֶב לְתַלְמִידוֹ הַנֶּאֱמָן.

"הֲלֹא כָּךְ הִיא הָאֱמֶת", הֵחֵל מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ לַעֲרֹךְ לְעַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, "אִם הָיִינוּ זוֹכִים לֵידַע קְצָת מִגְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זַ"ל, אָז הָיִינוּ רוֹקְדִים כָּל הַיּוֹם בְּשָׂשׂוֹן וּבְשִׂמְחָה עַל נֹעַם חֶלְקֵנוּ! כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יֵשׁ מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, אֲנָשִׁים פְּגוּמִים וּמְלֻכְלָכִים מְאֹד שֶׁעוֹד חוֹלְקִים עַל רַבֵּנוּ זַ"ל. וְאָנוּ, תְּהִלָּה לָאֵל מִסְתּוֹפְפִים בְּצֵל קוֹרָתוֹ, וּמַה גַּם שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְהִקָּרֵא בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא. בָּזֶה רָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד תָּמִיד – אַשְׁרֵינוּ וְאַשְׁרֵינוּ וְאַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ!"

מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ, כָּל כֻּלּוֹ דָּבוּק בֵּאלֹקָיו, הֵבִין שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל דִּבֵּר אֵלָיו דֶּרֶךְ אוֹתוֹ אָדָם וְעוֹרְרוֹ לִשְׂמֹחַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בַּהִתְקָרְבוּת אֵלָיו, עָרַךְ לְעַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ וְהֵבִין שֶׁהַדְּבָרִים כֵּנִים.

כִּי בֶּאֱמֶת, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִילְיוֹן דּוֹלָר וַחֲבֵרוֹ שׁוֹאֲלוֹ : "מַה נִּשְׁמָע?" הוּא לֹא יָשִׁיב : "אֲנִי מִתְחַזֵּק…".

הוּא יִפְצַח בְּרִקּוּד וְשִׁירָה! אֲנִי עָשִׁיר גָּדוֹל! יֵשׁ לִי מִילְיוֹן דּוֹלָר!

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁזָּכִינוּ לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁשּׁוּם הוֹן בָּעוֹלָם לֹא יִשְׁוֶה לָזֶה.

כָּךְ הֵבִין מוֹהֲרֹא"שׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁיֵּשׁ לִשְׂמֹחַ בַּהִתְקָרְבוּת לְרַבֵּנוּ זַ"ל. אַשְׁרֵינוּ וְאַשְׁרֵינוּ וְאַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ!

(המקור לסיפור נמצא ב"אשר בנחל" חלק י"ב מכתב א' תרטז)

אוצר היומי

כיצד הגענו לזה?

 

גמרא ברכות דף סג:

הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הָס וְאַחַר כָּךְ כַּתֵּת, כִּדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא לְעוֹלָם יִלְמֹד אָדָם תּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ יֶהְגֶּה [פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה צָרִיךְ בַּהַתְחָלָה רַק לְהוֹצִיא אֶת הַמִּלִּים בְּפִיו כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס הַלִּמּוּד בְּאָזְנָיו וְיִהְיֶה שָׁגוּר בְּפִיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַלִּמּוּד לֹא מְיֻשָּׁב לוֹ וְלֹא מֵבִין אֶת מַה שֶּׁלּוֹמֵד, וְאַחַר־כָּךְ יֶהְגֶּה בַּלִּמּוּד וְיִתְיַשֵּׁב לוֹ תַּלְמוּדוֹ].

גמרא שבת דף סג.

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁרַב כַּהֲנָא יָדַע אֶת כָּל הַשַּׁ"ס כְּבָר מִגִּיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַךְ הָיָה עִנְיָן כְּלָלִי אֶחָד שֶׁלֹּא יָדַע אוֹתוֹ עַד שֶׁהָיָה כְּבָר בְּגִיל זִקְנָה. וְהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁמִּכָּאן אָנוּ לְמֵדִים שֶׁ"לְּעוֹלָם לִיגְמַר אִינִישׁ וַהֲדַר לִיסְבַּר" [פֵּרוּשׁ: שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִלְמֹד קוֹדֵם אֲפִלּוּ בְּלִי הֲבָנָה, וּלְבַסּוֹף יַגִּיעַ לִידֵי יְדִיעָה שֶׁל כָּל הַסְּבָרוֹת].

גמרא עבודה זרה דף יט.

אָמַר רָבָא לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם תּוֹרָה וְאח"כ יֶהְגֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה". "בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ" פֵּרוּשׁ לִגְרֹס, וְאַחַר כָּךְ "וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה" בְּעִיּוּן. וְאָמַר רָבָא: לְעוֹלָם לִיגְרִיס אִינִישׁ וְאע"ג דִּמְשָׁכֵּח וְאע"ג דְּלָא יָדַע מַאי קָאָמַר, שֶׁנֶּאֱמַר: "גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה", וְעַל פָּסוּק זֶה דָּרַשׁ רָבָא: גָּרְסָה, בִּלְשׁוֹן "גִּרְסָה" כְּתִיב, וְלֹא כְּתִיב טַחֲנָה בִּלְשׁוֹן "טְחִינָה".

פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: הַגְּמָרָא רוֹצָה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד בַּהַתְחָלָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא מֵבִין, וְגַם אִם שׁוֹכֵחַ אֶת כָּל מַה שֶּׁלּוֹמֵד, וְגַם אִם הוּא לֹא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא מוֹצִיא מִפִּיו בַּלִּמּוּד.

זוהר קדושים דף פה:

וּמַאן דְּתִיאוּבְתֵּיה לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא אַשְׁכַּח מַאן דְּיוֹלִיף לֵיהּ, וְהוּא בִּרְחִימוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא, לָעֵי בָּהּ, וּמְגַּמְגֵּם בָּהּ, בְּגִמְגוּמָא דְּלָא יָדַע. כָּל מִלָּה וּמִלָּה סַלְּקָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַדֵּי בְּהַהִיא מִלָּה, וְקַבִּיל לָהּ, וְנָטַע לָהּ סָחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא נַחֲלָא, וְאִתְעָבִידוּ מֵאִלֵּין מִלִּין אִילָנִין רַבְרְבִין, וְאִקְרוּן עַרְבֵי נַחַל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מִשְׁלֵי ה): "בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד".

פֵּרוּשׁ לְלה"ק: מִי שֶׁרְצוֹנוֹ לַעֲסֹק וְלַעֲמֹל בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיְּלַמֵּד אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיָּבִין אֶת הַלִּמּוּד, אֲבָל יֵשׁ לוֹ אַהֲבַת הַתּוֹרָה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּעַצְמוֹ, וְהוּא מְגַמְגֵּם בַּלִּמּוּד שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יָכוֹל לְהוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַמִּלִּים כָּרָאוּי, וּבְוַדַּאי לֹא מֵבִין כְּלוּם, עִם כָּל זֹאת כָּל מִילָה וּמִילָה עוֹלָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בְּאוֹתָהּ מִלָּה וּמְקַבֵּל אוֹתָהּ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא גַּם נוֹטֵעַ אוֹתָהּ סְבִיב אוֹתוֹ "הַנַּחַל", וְנַעֲשִׂים מֵאוֹתָם מִלִּים אִילָנוֹת גְּדוֹלִים וְיָפִים.

תנא דבי אליהו

כְּתִיב בְּתַנָּא דְבֵי אֵלִיָּהוּ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִלְמֹד מִקְרָא, מִשְׁנָה, גְּמָרָא, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת וְכוּ'.

מדרש

וּמוֹסִיף הַמִּדְרָשׁ תַּלְפִּיּוֹת [עָנָף דִּין] שֶׁיִּהְיֶה עִקַּר לִמּוּדוֹ רַק כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מְדִינָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וּהָאוֹמְרִים הַהֵפֶךְ מִזֶּה, אֵין כַּוָּנָתָם כִּי אִם לִכְבוֹדָם לְהִתְגָּאוֹת וּלְהִתְנַשֵּׂא עַל פְּשׁוּטֵי הָעָם, כְּאִלּוּ רַק הֵם יָרְדוּ בְּחַדְרֵי הָעִיּוּן וְאֵין עוֹד, וּבֶאֱמֶת הֵם מְשֻׁלָּלִים מִכָּל וָכֹל, וְגוֹרְמִים לָאָדָם לִירַשׁ גֵּיהִנֹּם. וְהִזְהִיר מְאֹד שֶׁלְּבַל יַטֶּה אֹזֶן לְכָל אֵלּוּ מוֹרִים וּמַמְרִים וּמָרִים הַיּוֹעֲצִים לָאָדָם לִלְמֹד רַק בְּעִיּוּן בִּלְבַד. וְעוֹד כָּתַב: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵינוֹ מֵבִין – בָּעוֹלָם הַבָּא מְלַמְּדִים לוֹ לָאָדָם כָּל מַה שֶּׁלֹּא הֵבִין. וְכָתַב שֶׁגַּם צָרִיךְ לִלְמֹד כָּל תּוֹרַת הַקַּבָּלָה – מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה וּבְכָל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה בַּנִּגְלֶה וּבַנִּסְתָּר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מֵבִין.

ראשונים

הָאוֹרְחוֹת צַדִּיקִים [שַׁעַר כז – שַׁעַר הַתּוֹרָה] הֵבִיא גַּם כֵּן אֶת הַגְּמָרוֹת הַנַּ"ל, וְהוֹסִיף שֶׁהַיּוֹם בַּיְּשִׁיבוֹת, כָּל זֶה אֵינָם עוֹשִׂים, כִּי כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִלְמֹד רַק בְּעַמְקוּת עִם תּוֹסָפוֹת, וְכָל חִדּוּשִׁים וְחִדּוּשֵׁי דְּחִדּוּשִׁים, קֹדֶם שֶׁיֵּדַע צוּרַת הַתַּלְמוּד. וְשׁוֹאֵל: אִם כֵּן אֵיךְ יַצְלִיחוּ, כֵּיוָן שֶׁעוֹשֶׂה לְהֶפֶךְ מִמָּה שֶׁאָמְרוּ חַכְמֵי הַתַּלְמוּד? כִּי כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּתַּלְמוּד הַכֹּל אֱמֶת, וְאֵין לְהָשִׁיב עָלָיו אוֹ לְשַׁנּוֹתוֹ, וְלֹא לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ. וּמַסְבִּיר שֶׁעַל כֵּן מֵרֹב טֹרַח הַלִּמּוּד, הָעִיּוּן וְהַפִּלְפּוּל, רַבִּים פּוֹרְשִׁים מִן הַלִּמּוּד מֵרֹב טֹרַח הַשְּׁמוּעוֹת… כִּי אוֹמְרִים: ״אֵיךְ נוּכַל לְהָבִין כָּל הַסְּבָרוֹת מִבַּחוּץ? הַלְוַאי שֶׁהָיִינוּ יוֹדְעִים מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַסְּפָרִים!״ אֲבָל אִם הָיוּ לוֹמְדִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּגְּמָרָא כַּמּוּבָא לְעֵיל, עַל־יְדֵי־זֶה בְּוַדַּאי הָיוּ מוֹסִיפִים בְּכָךְ יִרְאַת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, וְגַם הָיוּ מִתְרַבִּים הַתַּלְמִידִים, וְהָיוּ עוֹסְקִים תָּמִיד בַּתּוֹרָה. אֲבָל עַתָּה מֵרֹב טֹרַח הַשְּׁמוּעוֹת – נַעֲשֵׂית עֲלֵיהֶם הַהֲלָכָה כְּמַשָּׂא כָּבֵד וְלֹא יוּכְלוּ עוֹד לְהַבִּיט בָּהּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ עוֹסְקִים בְּשִׁגָּעוֹן וּבְלֵיצָנוּת, וּמְבַלְבְּלִים וּמְבַטְּלִים אֶת הַזְּמַן וְעוֹסְקִים בְּמִינֵי תַּחְבּוּלוֹת, וְאֵין לָהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם.

רבנו ז"ל בשיחות הר"ן, סימן עו

וְאָמַר: שֶׁאֵין צְרִיכִין בַּלִּמּוּד רַק הָאֲמִירָה לְבַד, לוֹמַר הַדְּבָרִים כְּסֵדֶר, וּמִמֵּילָא יָבִין. וְלֹא יְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בִּתְחִלַּת לִמּוּדוֹ שֶׁיִּרְצֶה לְהָבִין תֵּכֶף וּמֵחֲמַת זֶה יִקְשֶׁה לוֹ הַרְבֵּה תֵּכֶף וְלֹא יָבִין כְּלָל, רַק יַכְנִיס מֹחוֹ בְּהַלִּמּוּד וְיֹאמַר כְּסֵדֶר בִּזְרִיזוּת וּמִמֵּילָא יָבִין. וְאִם לֹא יָבִין תֵּכֶף – יָבִין אַחַר כָּךְ. וְאִם יִשָּׁאֲרוּ אֵיזֶה דְּבָרִים שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לֹא יוּכַל לַעֲמֹד עַל כַּוָּנָתוֹ, מַה בְּכָךְ? כִּי מַעֲלַת רִבּוּי הַלִּמּוּד עוֹלֶה עַל הַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת סג.): 'לִגְמֹר וַהֲדַר לִסְבֹּר וְאַף עַל גָּב דְּלָא יָדַע מַה קָּאָמַר' שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיט כ): "גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה" וְכוּ'.