האם גם בימינו יש מושג של ערי מקלט?
"אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶש. לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי" (דְּבָרִים ד, מב). כִּי מִי של"ע הָרַג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה, נִתְּנָה רְשׁוּת לְגוֹאֵל הַדָּם לְהָרְגוֹ, אַךְ אִם הוּא הָיָה בְּתוֹךְ אַחַת מֵעָרֵי מִקְלָט, שֶׁבֶּעָרִים אֵלּוּ הָיוּ גָּרִים הַלְּוִיִּים, לֹא הָיָה לְגוֹאֵל הַדָּם רְשׁוּת לְהָרְגוֹ.
מִדִּין זֶה יוֹצְאִים לָנוּ לִמּוּדִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים עַל מַעֲלַת הַנְּסִיעָה לַצַּדִּיקִים, שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סו) שֶׁעִקַּר יַהֲדוּתוֹ שֶׁל אָדָם תָּלוּי בָּזֶה. כִּי מִי שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע רוֹדֵף אַחֲרָיו לְהַכְשִׁילוֹ בַּעֲבֵרוֹת וּלְהַפִּיל אוֹתוֹ לְגַמְרֵי מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לִנְסֹעַ לַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיּוֹרֶה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר הָרַע וְשֶׁיִּתֵּן לוֹ עֵצוֹת וְהִתְחַזְּקוּת אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רטו) שֶׁמֹּשֶׁה עוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן, כִּי שְׁמָד עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא 344 וְרָצוֹן עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא 346 וּמֹשֶׁה עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא 345, נִמְצָא שֶׁמֹּשֶׁה שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא עוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן, כִּי מִי שֶׁהוּא כָּל כָּךְ נִתְרַחֵק עַד שֶׁנִּמְצָא מַמָּשׁ בִּשְׁמָד, שֶׁמָּלֵא כְּפִירוּת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת וְרָחוֹק לְגַמְרֵי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִקַּר תִּקּוּנוֹ לִנְסֹעַ לַצַּדִּיק וְאָז הַצַּדִּיק יַדְרִיךְ אוֹתוֹ וְיִתֵּן לוֹ עֵצוֹת עַד שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתוֹ לְרָצוֹן דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחְדִּיר בּוֹ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וּמִי שֶׁהָרַג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה וַאֲזַי גּוֹאֵל הַדָּם רוֹדֵף אַחֲרָיו לְהָרְגוֹ, נִמְצָא שֶׁהוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִידֵי מִיתָה רח"ל, וּבְרוּחָנִיּוּת – כְּשֶׁהַיֵּצֶר הָרַע רוֹדֵף אַחַר הָאָדָם לְהַכְשִׁילוֹ, נִמְצָא שֶׁהוּא בְּסַכָּנָה שֶׁל מִיתָה רוּחָנִית – שְׁמָד, עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ שֶׁיִּסַּע לְעִיר מִקְלָט שֶׁשָּׁם הָיוּ גָּרִים הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים. כֹּהֵן – מְרַמֵּז עַל הַצַּדִּיק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ הֲוָיָ"ה צְבָאוֹת הוּא" (מַלְאָכִי ב, ז), הַיְנוּ שֶׁיִּסַּע לַצַּדִּיק וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא יִנָּצֵל מִמִּיתָה – שְׁמָד, וְיַחְדִּיר בּוֹ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, שֶׁזֶּה שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט כְּנֶגֶד שֵׁשׁ הַתֵּבוֹת שֶׁבַּפָּסוּק: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹהֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד" (דְּבָרִים ו, ד), וּשְׁאָר הֶעָרִים שֶׁל הַלְּוִיִּים הָיוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁאָר הַתֵּבוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי מִי שֶׁנּוֹסֵעַ לַצַּדִּיק, הַצַּדִּיק מַחְדִּיר בּוֹ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה קְרִיאַת שְׁמַע – אֱמוּנַת הַיִּחוּד (מְעֻבָּד עַל־פִּי דִּבְרֵי מוֹהַרְנַ"תְּ בְּלִקּוּטֵי־הֲלָכוֹת, עֵרוּבֵי תְּחוּמִין ה, אוֹת לז).
וְאוֹדוֹת נְסִיעָה לַצַּדִּיק, יָדוּעַ הַסִּפּוּר עַל ר' אַבָּא שׁוֹחֵט שֶׁנָּסַע מִטְּשֶׁערִין לִבְרֶסְלֶב לְרַבֵּנוּ זַ"ל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיַחַד עִם בְּנוֹ ר' שְׁמוּאֵל, לִפְנֵי הַנְּסִיעָה הֵם רָכְשׁוּ גָּבִיעַ מִזָּהָב עַל מְנָת לִתְּנוֹ בְּמַתָּנָה לְרַבֵּנוּ זַ"ל. בְּאוֹתָהּ שָׁנָה חָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹם שֵׁנִי וּרְבִיעִי, הֵם יָצְאוּ לְדַרְכָּם וְשָׁבְתוּ בַּדֶּרֶךְ בְּעִיר אוּמָן, וְהַתִּכְנוּן הָיָה שֶׁאַחַר הַשַּׁבָּת יִסְעוּ מִשָּׁם לִבְרֶסְלֶב. אַךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת יָרַד גֶשֶׁם חָזָק מְאֹד עַד שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לִנְסֹעַ, וְהָיָה לָהֶם צַעַר גָּדוֹל מְאֹד.
לְפֶתַע הִגִּיעַ בַּעַל עֲגָלָה אֶחָד וְאָמַר לָהֶם שֶׁהוּא מוּכָן לְקַחְתֶּם לִבְרֶסְלֶב אַךְ דָּרַשׁ מֵהֶם סְכוּם עָתָק שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם. הֵם הֶחְלִיטוּ לִמְסֹר אֶת נַפְשָׁם וּמָכְרוּ אֶת חֶפְצֵיהֶם, אַךְ עִם כָּל זֹאת הַכֶּסֶף לֹא הִסְפִּיק עַד שֶׁהֻצְרְכוּ לִמְכֹּר גַּם אֶת הַגָּבִיעַ מִזָּהָב, וְכָךְ נָסְעוּ עִם הַבַּעַל עֲגָלָה הַזֶּה וְהִגִּיעוּ בְּקֹשִׁי גָּדוֹל לִפְנוֹת עֶרֶב לְרַבֵּנוּ זַ"ל וְקִבְּלוּ מִמֶּנּוּ שָׁלוֹם. בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה צִוָּה רַבֵּנוּ זַ"ל לְר' אַבָּא לְסַפֵּר אֶת הַנְּסִיעָה שֶׁלָּהֶם, ר' אַבָּא סִפֵּר אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ בַּנְּסִיעָה, וְרַבֵּנוּ זַ"ל עָנָה וְאָמַר לוֹ: "בְּזֶה הָעוֹלָם לֹא כְּדַאי שֶׁאֲשַׁלֵּם לְךָ עֲבוּר נְסִיעָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ כָּזוֹ, אַחַר־כָּךְ פָּנָה לִבְנוֹ ר' שְׁמוּאֵל וְאָמַר לוֹ: "וְאַתָּה שְׁמוּאֵל, קַח אֶת הַמָּרַק". וּלְבַסּוֹף הָיָה שֶׁכְּשֶׁבָּאוּ לְבֵיתָם נִפְטָר ר' אַבָּא וּבְנוֹ ר' שְׁמוּאֵל נִתְעַשֵּׁר מְאֹד (עַיֵּן בַּאֲרִיכוּת אֶת כָּל הַסִּפּוּר בִּפְעֻלַּת הַצַּדִּיק סִימָנִים תתנד, תתנה).
טו באב – ההמתקה של תשעה באב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר עֵקֶב ט"ו בְּאָב ה'תשע"א.
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל… נֵרוֹ יָאִיר.
הַיּוֹם זֶה חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית כו:) לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלָכֵן הַיּוֹם הוּא יוֹם שִׂמְחָה מְאֹד מְאֹד גְּדוֹלָה, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁמּוּבָא (סֵפֶר פְּרִי צַדִּיק לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב אוֹת ג') שֶׁבְּיוֹם טוֹב שֶׁל ט"ו בְּאָב רָאוּי לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְעוּדָה שֶׁל מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וְכוּ', כִּי מוּבָא בִּפְסִיקְתָּא שֶׁבִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דִּלְעָתִיד יִהְיֶה בְּמַזַּל אַרְיֵה זֶה אָב, שֶׁהַמְּכֻוָּן עַל ט"ו בְּאָב וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּמוֹהַרְנַ"ת זַ"ל אָמַר (לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, גִּטִּין הֲלָכָה ג' אוֹת כ"ג) כִּי שְׁנֵיהֶם בְּחִינָה אַחַת, כִּי ט"ו בְּאָב הוּא בְּחִינַת הַתִּקּוּן וְהַהַמְתָּקָה שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית ל:) שֶׁבְּתִשְׁעָה בְּאָב הָיְתָה הַגְּזֵרָה שֶׁל מֵתֵי מִדְבָּר, שֶׁאָז הָיוּ מֵתִים בְּכָל שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, וּבְט"ו בְּאָב פָּסְקוּ מֵתֵי 
מִדְבָּר. נִמְצָא שֶׁט"ו בְּאָב הוּא סוֹד הַתִּקּוּן וְהַהַמְתָּקָה שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב, וְעַל כֵּן הוּא כְּמוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין בְּתִשְׁעָה בְּאָב לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין גֹּדֶל יְרִידָתוֹ וּמַאֲמִינִים שֶׁשָּׁם דַּיְקָא נִסְתָּר וְנֶעֱלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה עִילָּאָה, שֶׁזֶּה סוֹד יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָז עוֹלִין עַד הַבִּינָה, כִּי תִּשְׁעָה בְּאָב אָז הָיָה חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, חֻרְבַּן בֵּית הַמֹּחִין וְכוּ', עַד שֶׁנִּדְמֶה לָאָדָם שֶׁאָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה מִמֶּנּוּ, וּכְבָר לֹא יִהְיֶה מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר וְכוּ', אֲבָל אִם אָדָם לוֹקֵחַ אֶת עַצְמוֹ בְּיָדָיו, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְכוּ', וּבְתוֹךְ הַחֻרְבָּן גַּם שָׁם נִמְצָא אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית, עַל יְדֵי זֶה הוּא עוֹלֶה עַד הַבִּינָה, שֶׁזֶּה סוֹד יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁנִּמְחָל לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו, וְהִנֵּה מֵתֵי מְדַבֵּר נִגְזַר עֲלֵיהֶם הַמָּוֶת, מִפְּנֵי שֶׁהָלְכוּ אַחַר עֲצַת הַמְּרַגְּלִים וְכוּ', וּבְט"ו בְּאָב פָּסְקוּ מִלָּמוּת, כִּי אָז מַתְחִיל לְהָאִיר אוֹר רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וִיכוֹלִים כְּבָר לְבָרֵךְ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי בְּבִרְכַּת שָׁנָה טוֹבָה, כִּי מִט"ו בְּאָב מַתְחִיל הַבְּרָכָה, כַּמּוּבָא (סֵפֶר קְדֻשַּׁת לֵוִי לְשַׁבַּת נַחֲמוּ) חֹדֶשׁ אָב, פֵּרוּשׁ אָ'ב', הַיְנוּ מִתְּחִלַּת חֹדֶשׁ אָב עַד ט"ו בְּאָב נִקְרָא אָ'רוּר, וּמֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, נִקְרָא בָּ'רוּךְ, וְזֶהוּ אָ"ב, רָאשֵׁי תֵּבוֹת אָ'רוּר בָּ'רוּךְ, וְלָכֵן מֵהַיּוֹם כְּבָר מְכִינִים אֶת עַצְמֵנוּ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּצְרִיכִים לְהַתְמִיד בְּלִמּוּד תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הֲרַ"ן סִימָן צ"א) סְגֻלָּה לְהַתְמָדָה שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עַל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הָאַחְדוּת שֶׁנַּעֲשָׂה בְּט"ו בְּאָב, שֶׁאָז הֻתְּרוּ הַשְּׁבָטִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה, שֶׁזֶּה הָאַחְדוּת וְהָאַהֲבָה שֶׁנַּעֲשֶׂה בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל מִט"ו בְּאָב, וּמוּבָא (סֵפֶר תִּפְאֶרֶת שְׁלֹמֹה עַל הַתּוֹרָה פָּרָשַׁת דְּבָרִים) בְּיוֹם ט"ו בְּאָב מַתְחִיל לְהִתְנוֹצֵץ יְמֵי הָרָצוֹן לִהְיוֹת הֲכָנָה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְלָכֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת גַּם כֵּן רְצוֹן כָּל אִישׁ כָּלוּל בַּחֲבֵרוֹ לִהְיוֹת עוֹמֵד וּמְצַפֶּה לִרְאוֹת בְּטוֹבָתוֹ, וְזֶה הָרֶמֶז מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית ל:) יוֹם שֶׁהֻתְּרוּ הַשְּׁבָטִים לָבֹא זֶה בָּזֶה. פֵּרוּשׁ שֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁפִּיעַ מִבִּרְכָתוֹ וְטוֹבָתוֹ גַּם עַל חֲבֵרוֹ, הֵפֶךְ הַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם שֶׁכָּל הָעִנְיָן שֶׁלּוֹ זֶה רַק קְלָלָה, לְקַלֵּל אֶת הַזּוּלָת, וְלַעֲשׂוֹת פֵּרוּדִים בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ הַפְרֵד וּמְשֹׁל, וְלָכֵן בְּיוֹם זֶה – ט"ו בְּאָב הוּא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, וְעַל כֵּן רְאֵה לְנַצֵּל אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וּלְהִתְאַחֵד בְּיַחַד עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהָאַחְדוּת הַזֹּאת מְבַטֶּלֶת אֶת הַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם לְגַמְרֵי, וּמַתְחִיל לְהָאִיר עָלֵינוּ הֶאָרַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל בָּעִיר אוּמַן, וְנִפְעֹל כָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִפְעֹל, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה.
הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…
ענין שבת נחמו
עקר הנחמה היא הדעת
פַּעַם בְּעֵת קִדּוּשָׁא רַבָּא בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ, דִּבֵּר מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל שִׂיחָה נִפְלָאָה, מִן הַסּוֹד שֶׁל שַׁבַּת נַחֲמוּ, וְלָמָה הַנֶּחָמָה לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב תְּלוּיָה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ דַּיְקָא, וּכְמוֹ שֶׁנִּקְרֵאת "שַׁבַּת נַחֲמוּ", כִּי שַׁבָּת הִיא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת לא): "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וְגוֹ' לָדַעַת כִּי אֲנִי הֲוָיָ"ה מְקַדִּשְׁכֶם", וְעִקַּר הַנֶּחָמָה שֶׁל כָּל הַצָּרוֹת הִיא הַדַּעַת (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן 
חֵלֶק א' סִימָן כא), וּכְשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם דַּעַת, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הוּא מִתְנַחֵם מִכָּל צָרוֹתָיו, וְאֶצְלוֹ נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת לג ע"א), כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, וְלָכֵן מִיָּד אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב, בָּא 'שַׁבַּת נַחֲמוּ', לְנַחֵם אוֹתָנוּ עַל־יְדֵי הַדַּעַת, הַמֵּאִיר בְּיוֹתֵר בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, כִּי עִקַּר הַנֶּחָמָה עַל־יְדֵי הַדַּעַת. רַק הַשְּׁאֵלָה הִיא אֵיךְ מַגִּיעִים אֶל דַּעַת זֹאת? וְזֶה מְגַלֶּה רַבֵּנוּ זַ"ל בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי הַרְבֵּה צְעָקָה וּתְפִלָּה אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי מִתְּחִלָּה כְּשֶׁהַמֹּחִין הֵם עֲדַיִן בְּעִבּוּר וּבְהֶעְלֵם, צְרִיכִים לִצְעֹק הַרְבֵּה אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לְהוֹלִיד הַמּוֹחִין, וּכְמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת לִפְנֵי הַלֵּידָה, אֲבָל אַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר כְּבָר זוֹכִים לְהוֹלִיד אֶת הַמֹּחִין, אָז זוֹכִים לְמֹחִין פְּנִימִיִּים, וְאָז יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל בְּהַשְׁקֵט וּבְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, כִּי זוֹכִים לְהִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, וַאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עוֹמֶדֶת תָּמִיד לִפְנֵי עֵינָיו, וּכְבָר אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם, כִּי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר קָשׁוּר בִּפְנִימִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת.
[שיחות מוהרא"ש על המועדים]
ממני ישארו ספרים שיחיו את כל העולם כולו!
חורף תשל"ד
בְּאוֹתָהּ הַעֵת הָיוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁרָדְפוּ אֶת אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁעָזַר לְמוֹהֲרָא"שׁ בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּדְרַשׁ 'חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב'. וּמוֹהֲרָא"שׁ כָּתַב לוֹ דִּבְרֵי חִזּוּק כְּהֶרְגֵּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ, וְנִחֲמוֹ וְעוֹדְדוֹ מְאֹד, וְכָתַב לוֹ:
מֵחֲמַת כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּתְעוֹרְרָה עָלַי מֵחָדָשׁ מֵחֲמַת הַדְפָּסַת 'אֲשֶׁר בַּנַּחַל' כַּנַּ"ל – אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר עַכְשָׁו שׁוּב דָּבָר וּכְפִי הַנִּרְאֶה הַהֶכְרֵחַ לִי לִסְבֹּל חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין, וּכְמַאֲמַר מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָבְרָה עֲלֵיהֶם הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה: "אַתֶּם כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם, וְהִנְּכֶם רוֹצִים עוֹד לְהַחֲזִיק בְּרַבִּי אֱמֶת כָּזֶה, בְּוַדַּאי יַעֲבֹר עֲלֵיכֶם מַה שֶּׁיַּעֲבֹר". עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֶת דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל בָּעוֹלָם, לֹא בְּחִנָּם שֶׁיִּרְדְּפוּ אוֹתָנוּ, וְכֵן אַתָּה מָסַרְתָּ נַפְשְׁךָ מַמָּשׁ פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁיִּהְיֶה 'שְׁטִיבְּל' בֵּית־הַמִּדְרָשׁ עַל שֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל, לֹא בְּחִנָּם שֶׁהַזְּקֵנִים הַתְּיָשִׁים הַטִּפְּשִׁים יַחֲלֹקוּ עָלֶיךָ, אַךְ נָא וְנָא רְאֵה לְהִתְעַלֵּם מִכָּל זֶה, וְאַל תָּשִׂים לֵב, אַף שֶׁזֶּה כּוֹאֵב, אַךְ צְרִיכִים לְהַחְבִּיא עַצְמוֹ רַק אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשִׂיחָה — זוֹ תְּפִלָּה, מָה אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה וְכוּ', אַף שֶׁמִּפַּעַם לְפַעַם אֲנִי מַחְזִיר לְרֹדְפַי מָנָה אַחַת אַפָּיִם וְכוּ', כָּל זֶה אֲנִי מֻכְרָח כְּדֵי לִסְתֹּם אֶת פִּיהֶם הַטָּמֵא, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ דִּבְרֵיהֶם אֵצֶל הֲמוֹן עָם, כִּי כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם שֶׁשּׁוֹמְעִים רַק צַד אֶחָד, וְעַל־כֵּן מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לִי עֵסֶק עִם רַבִּים וְכוּ', עָלַי לְהָשִׁיב מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם לְמִתְנַגְּדַי… וּבְדֶרֶךְ כְּלָל חֲיָלִים שֶׁהֵם הוֹלְכִים רִאשׁוֹנָה בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְכוּ', הֵם אֲשֶׁר סוֹבְלִים אֲבֵדוֹת וְכוּ', הֵם אֲשֶׁר חוֹטְפִים אֶת הַכַּדּוּרִים וְכוּ', הֵם אֲשֶׁר נִתְלַכְלְכִים וְכוּ', הֵם צְרִיכִים לִסְבֹּל אֶת הַסֵּבֶל וְכוּ', מַה שֶּׁאֵין כֵּן אֵלּוּ שֶׁבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, הֵם כְּבָר קוֹצְרִים אֶת הַפֵּרוֹת וְהַנִּצָּחוֹן.
[אֲשֶׁר בַּנַּחַל חֵלֶק ט', א' יא]
וּבְמָקוֹם אַחֵר כָּתַב מוֹהֲרָא"שׁ אוֹדוֹת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנֶּעֶשְׂתָה עַל־יְדֵי הַדְפָּסַת 'אֲשֶׁר בַּנַּחַל':
…עַל כָּל פָּנִים אֵיךְ שֶׁהוּא אֲנִי רוֹאֶה צִדְקַת מַאֲמָר הֶחָכָם: "הַמְּרִיבָה בָּאָה מֵחֲמַת קִנְאָה". הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲבֹר גַּם אֶת הַתְּלָאָה הַזּוֹ, כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רְשָׁעִים וְכוּ', וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁעַד כְּדֵי כָּךְ תִּתְגַּבֵּר הָרִשְׁעוּת, וְהַנִּרְאֶה שֶׁהָרְשָׁעִים הָאֵלּוּ אֵינָם יוֹדְעִים מָה אָמַר עֲלֵיהֶם רַבֵּנוּ זַ"ל בְּתוֹרָה: "חַדֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן" (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סא), שֶׁמִּי שֶׁחוֹלֵק עַל סְפָרִים, סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ צוֹאָה וְטִנֹּפֶת בְּרֹאשׁוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם; וְלֹא בְּחִנָּם מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל מַרְבֵּה בְּמִכְתָּבָיו: "תְּהִלָּה לָאֵל, הַסְּפָרִים יְקָרִים בְּעֵינֵינוּ, וְאֵין אָנוּ קוֹרְעִים אֶת הַסְּפָרִים רַק לוֹמְדִים בָּהֶם", חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁגַּם אֶצְלֵנוּ כָּךְ.
אִם כְּבָר יָצָא כָּל כָּךְ הַקֶּצֶף, זֶה סִימָן טוֹב מְאֹד, כִּי קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ מְנִיעוֹת וּמַחְלֹקֶת וְכוּ', צְרִיכִים לַחְשֹׁשׁ אוּלַי זֶה לֹא בָּא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה שֶׁדַּיְקָא אֵלּוּ הַמִּכְתָּבִים עוֹד יַעֲשׂוּ מַהְפֵּכָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם, וְאַלְפֵי אֲנָשִׁים יִתְקָרְבוּ עַל יָדָם אֶל דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל, וְיָמִים יְדַבְּרוּ עַל יְדֵי מִי נִתְקָרְבוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֶל דַּעַת רַבֵּנוּ זַ"ל.
חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָנוּ זוֹכִים לְגַלּוֹת אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל עַל אַפָּם וְעַל חֲמָתָם שֶׁל שׂוֹנְאַי, וְלֹא יוֹעִיל לָהֶם שׁוּם דָּבָר, נִרְאֶה דְּבַר מִי יָקוּם, נִרְאֶה מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת… כְּמוֹ שֶׁהֵם מִתְפָּאֲרִים… תְּהִלָּה לָאֵל, מִמֶּנִּי יִשָּׁאֲרוּ סְפָרִים שֶׁיְּחַיּוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמַה יִּשָּׁאֵר מִמִּתְנַגְּדַי… כְּמוֹ שֶׁאָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל: מִמֶּנִּי יִשָּׁאֲרוּ סְפָרִים שֶׁיְּחַיּוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמִמִּתְנַגְּדַי יִשָּׁאֵר אַ בּוֹיְדִּים פִיל מִיט פְלֶעשֶׁער [עֲלִיַּת גַּג עִם בַּקְבּוּקֵי יַיִן שָׂרָף רֵיקִים], וְכֵן נִתְקַיֵּם כַּיָּדוּעַ אֶצְלֵנוּ הַסִּפּוּר וְכוּ'.
[אֲשֶׁר בַּנַּחַל, חֵלֶק י', א' קכג]
מדוע אין אומרים תחנון ביום ט"ו באב ונוהגים לעשות בו סעדה?
הַגְּמָרָא (תַּעֲנִית ל:) מְבִיאָה כַּמָּה דֵּעוֹת שֶׁל הָאֲמוֹרָאִים לָמָּה יוֹם זֶה הוּא יוֹם טוֹב:
- כַּאֲשֶׁר הָיָה הַמַּעֲשֶׂה עִם בְּנוֹת צְלָפְחָד וְצִוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה שֶׁכָּל בַּת תִּנָּשֵׂא רַק לִבְנֵי הַשֵּׁבֶט שֶׁלָּהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּסֹּב נַחֲלָה מִשֵּׁבֶט לְשֵׁבֶט, דָּרְשׁוּ חֲכָמִים שֶׁזֶּה רַק לְאוֹתוֹ הַדּוֹר וּבְיוֹם ט"ו בְּאָב הֻתְּרוּ הַשְּׁבָטִים לְהִתְחַתֵּן זֶה בָּזֶה.
- בְּיוֹם זֶה הִתִּירוּ לְשֵׁבֶט בִּנְיָמִין לְהִתְחַתֵּן עִם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים אַחַר שֶׁאָסְרוּ עָלָיו בְּמַעֲשֵׂה פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה.
- בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּבָר הִפְסִיקוּ לָמוּת מְתֵי הַמִּדְבָּר שֶׁמֵּתוּ בַּעֲווֹן חֵטְא הַמְּרַגְּלִים בְּמֶשֶׁךְ קָרוֹב לְאַרְבָּעִים שָׁנָה, וְאָז דִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִם מֹשֶׁה בְּיִחוּד וְחִבָּה.
- בְּיוֹם זֶה בִּטֵּל הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה אֶת הַשּׁוֹמְרִים שֶׁהֶעֱמִיד יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל.
- בְּיוֹם זֶה נִתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵּיתָר לִקְבוּרָה.
- יוֹם שֶׁבּוֹ נִשְׁלְמָה מְלֶאכֶת כְּרִיתַת הָעֵצִים לַמַּעֲרָכָה, וְהָיוּ שְׂמֵחִים עַל כָּךְ שֶׁנִּשְׁלְמָה מִצְוָה חֲשׁוּבָה כָּזוֹ וְהָיָה נִקְרָא בְּפִי כֹּל: "יוֹם תָּבָר מַגָּל" (יוֹם שְׁבִירַת הַמַּגָּל).
- מִיּוֹם זֶה וָאֵילָךְ הַלֵּילוֹת מִתְאָרְכִים וְהָיוּ מַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים: "מִי שֶׁיֹּסִיף בְּלִמּוּד בַּלֵּילוֹת עַל הַיָּמִים – יוֹסִיף חַיִּים עַל חַיָּיו, וּמִי שֶׁלֹּא יוֹסִיף בְּלִמּוּד בַּלַּיְלָה – יֵאָסֵף, תִּקְבְּרוֹ אִמּוֹ.
- בְּיוֹם זֶה הָיוּ נַעֲשִׂים שִׁדּוּכִים בְּעַם יִשְׂרָאֵל כַּמּוּבָא בַּאֲרִיכוּת שָׁם בַּגְּמָרָא.
ט"ו באב – סגולה גם לשלום בית
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר עֵקֶב ט"ו בְּאָב ה'תשע"א.
שָׁלוֹם רַב אֶל… תִּחְיֶה.
הַיּוֹם זֶה ט"ו בְּאָב שֶׁהוּא יוֹם טוֹב וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כִּי זֶה חַג לִמְצֹא אֶת בַּת זוּגוֹ, כִּי שֵׁבֶט בִּנְיָמִין לֹא הָיָה לָהֶם עִם מִי לְהִתְחַתֵּן, וּבַיּוֹם הַזֶּה הֻתְּרוּ לָבוֹא בְּקָהָל, וְכָךְ נִמְשָׁךְ עַל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁבַּיּוֹם הַזֶּה יְכוֹלִים לִמְצֹא אֶת הַזִּוּוּג, וּמַה גַּם שֶׁהַשְּׁלוֹם בַּיִת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת בְּיֶתֶר עֹז, וְאִשָּׁה תִּמְחֹל לְבַעְלָהּ, וְהַבַּעַל יִמְחֹל לְאִשְׁתּוֹ, וְיַעֲשׂוּ הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, וְאֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁהַזּוּג גָּרִים בְּיַחַד בְּאַהֲבָה אַחְוָה וְרֵעוּת, וּצְרִיכִים לְהַקְפִּיד עַל זֶה מְאֹד מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כִּי (סוֹטָה יז.) אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ שְׁכִינָה 
בֵּינֵיהֶן, וְאָמְרוּ (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת פֶּרֶק ט' הֲלָכָה ח') אִי אֶפְשָׁר לָאִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְאִי אֶפְשָׁר לָאִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵיהֶן בְּלֹא שְׁכִינָה, וּבְמָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת שָׁם הַבְּרָכָה מְצוּיָה, רַק שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם וְאַהֲבָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי שָׁלוֹם – אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת י) זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן אִם מַכְנִיסִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, זֶה נִקְרָא שְׁלוֹם בַּיִת, הַיְנוּ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְלָכֵן אֲנִי מְאֹד מְבַקֵּשׁ אוֹתָךְ שֶׁתִּרְאִי לִשְׂמֹחַ בְּיוֹם זֶה מְאֹד מְאֹד, וּלְהַשְׁלִים עִם בַּעְלֵךְ בְּיֶתֶר שְׂאֵת בְּיֶתֶר עֹז, וּבְיַחַד תִּבְנוּ וּתְשַׁקְּמוּ אֶת בֵּיתְכֶם, כִּי אֵין עוֹד טוֹב כְּמוֹ שְׁלוֹם בַּיִת, וְרוֹאִים אֵיךְ שֶׁהַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם עוֹבֵד מְאֹד מְאֹד לִשְׁבֹּר אֶת בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הֲרַ"ן סִימָן רס"ג) מֵעִנְיַן בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁשָּׁכִיחַ מְאֹד שֶׁנַּעֲשֶׂה קִלְקוּל בֵּינֵיהֶם וּבֵין נְשׁוֹתֵיהֶם וְנִפְרָדִים זֶה מִזֶּה אֵיזֶה זְמַן, וְלִפְעָמִים נַעֲשָׂה מִזֶּה פֵּרוּד לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. אָמַר שֶׁזֶּה מַעֲשֵׂה בַּעַל דָּבָר שֶׁמֵּנִיחַ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד לְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁל בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּדֵי שֶׁיִּתָּפְסוּ בִּמְצוּדָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה. כִּי הוּא אוֹרֵב עַל זֶה מְאֹד לְתָפְסָם בִּנְעוּרֵיהֶם עַל יְדֵי קִלְקוּל הַשְּׁלוֹם בַּיִת חַס וְשָׁלוֹם שֶׁגּוֹרֵם בְּעַרְמוּמִיּוּתוֹ לְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זֹאת כִּי זֶה מְאֹד מְאֹד נָחוּץ הֵן לְאַבְרֵכִים וְהֵן לְהַנָּשִׁים לָדַעַת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי, כִּי לְצַעֲרֵנוּ הָרַב הַיּוֹם יֵשׁ כָּל מִינֵי אֲנָשִׁים פְּגוּמִים וְכוּ', שֶׁהֵם אוֹמְרִים שֶׁמִּתְמַחִים בְּעִנְיְנֵי שְׁלוֹם בַּיִת וְכוּ', וְלוֹקְחִים הַרְבֵּה כֶּסֶף וְכוּ', וְנִקְרָאִים מְפֻרְסָמִים לְעִנְיְנֵי שְׁלוֹם בַּיִת וְכוּ', וּבֶאֱמֶת נִתְקַיֵּם אֶצְלֵיהֶם מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן ס"א) שֶׁיֵּשׁ מְפֻרְסָמִים וּמַנְהִיגִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַנְהִיג אֶת עַצְמָם, וְאֵיךְ יַנְהִיגוּ אֶת אֲחֵרִים? וְלָכֵן צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹר מֵאֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ וְכוּ', וּכְלָל זֶה יִהְיֶה בְּיָדְךָ, אִם אֶחָד רוֹצֶה כֶּסֶף עֲבוּר לַעֲשׂוֹת שְׁלוֹם בַּיִת, הוּא כְּבָר שַׁקְרָן גָּדוֹל מְאֹד, וְהוּא לֹא מְעֻנְיָן שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלֵךְ שְׁלוֹם בַּיִת, כִּי הוּא יִמְשֹׁךְ אֶת זֶה לְכָל הַפָּחוֹת לַחֲצִי שָׁנָה אוֹ לְשָׁנָה, כִּי הֲרֵי זֶה הַפַּרְנָסָה שֶׁלּוֹ, וְכָכָה אִם הוּא יִגְמֹר עִם זֶה אֶחָד שְׁתַּיִם וְכוּ', אָז לֹא יַחְזְרוּ אֵלָיו, וְלָכֵן צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹר מֵאֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ.
נָא וְנָא רְאִי לְהִתְאַחֵד עִם נְשׁוֹת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כִּי אֵין טוֹב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ הָאַחְדוּת, וְהַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם – כָּל הָעִנְיָן שֶׁלּוֹ רַק הַפְרֵד וּמְשֹׁל, וְלָכֵן כְּדֵי לְגָרֵשׁ אֶת הַטֻּמְאָה מֵאִתָּנוּ, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִמְסֹר אֶת נַפְשֵׁנוּ עַל אַהֲבָה אַחְוָה וְרֵעוּת, וּבִפְרָט שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו כָּל כָּךְ הַרְבֵּה נוֹפְשִׁים וְכוּ', וְאוֹרְחִים וְכוּ', צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת כֻּלָּם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּלְקַדֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְקַדֵּשׁ אֶת שֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי הַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם כָּל כָּךְ לִכְלֵךְ עָלֵינוּ וְכוּ', עַד שֶׁחוֹשְׁבִים מִי יוֹדֵעַ מַה זֶּה חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב? כַּיָּדוּעַ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל סִפֵּר לָנוּ (סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה ז') שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּרְדָה נִשְׁמָתוֹ לְזֶה הָעוֹלָם, עָשָׂה סָמֶ"ךְ מֵ"ם רַעַשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, אִם הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ תֵּרֵד, אֵין לִי כְּבָר מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, אָז עָנוּ לוֹ הַנְּשָׁמָה מֻכְרָחָה לָרֶדֶת, וְאַתָּה תֵּצֵא וְתִמְצָא לְעַצְמְךָ עֵצָה וְכוּ', וְחָזַר עִם אֵיזֶה זָקֵן שֶׁצָּחַק וְכוּ', וְאָמַר יֵשׁ לִי כְּבָר עֵצָה וְכוּ', וְאָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים שֶׁהַפֵּרוּשׁ הוּא שֶׁהַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם יַעֲלִיל עַל רַבֵּנוּ זַ"ל וְעַל אֲנָשָׁיו כָּל מִינֵי שְׁקָרִים וְכוּ', וְהֵם יִהְיוּ כִּצְחוֹק מַכְאִיב בְּעֵינֵי כֹּל וְכוּ', וְלָכֵן בָּזֶה שֶׁאֲנַחְנוּ נַחְזִיק אֶת עַצְמֵנוּ בְּיַחַד, וּבְאַהֲבָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּלְהַרְאוֹת אֶת יֹפִי הַצַּדִּיק, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הַטֻּמְאָה תִּתְבַּטֵּל וְכוּ', יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם…
מוֹהֲרָא"שׁ זַ"ל אָמַר: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל זָכוּ, שֶׁקֹּדֶם מַתַּן תּוֹרָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה, שֶׁקֹּדֶם יֵלֵךְ לְדַבֵּר אֶל הַנָּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יט) : "כֹּה תֹּאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל", וְלָמָּה זָכוּ, שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה עִמָּהֶן קֹדֶם? כִּי לָהֶן לֹא הָיָה שׁוּם חֵלֶק בַּעֲשִׂיַּת הָעֵגֶל, וְלָכֵן זָכוּ גַּם שֶׁנָּתַן לָהֶן רֹאשׁ חֹדֶשׁ לְחַג.
(אִמְרֵי־מוֹהֲרָא"שׁ, חֵלֶק כ', סִימָן תתקלג)
פעולת הצדיק לילדים
תַּעֲנִיּוֹת מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת
אף־על־פִּי שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד הָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּמְשַׂחֵק הַרְבֵּה וְגָדַל בְּתַפְנוּק, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה רָזֶה מְאֹד, עִם כָּל זֹאת בְּאוֹתָן שָׁנִים שֶׁאַחַר חֲתֻנָּתוֹ, הוּא לֹא הָיָה חַס עַל עַצְמוֹ, וְהָיָה צָם וּמִתְעַנֶּה הַרְבֵּה צוֹמוֹת וְתַעֲנִיּוֹת, וְכַמָּה פְּעָמִים הוּא הִתְעַנָּה מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, מִסְּעֻדָּה רְבִיעִית שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לֹא הָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עַד לֵיל שַׁבָּת הַבָּא. וְלִפְעָמִים הִתְעַנָּה מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת פַּעֲמַיִם רְצוּפוֹת, וְהִתְעַנָּה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה פְּעָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת. וְדַרְכּוֹ הָיְתָה שֶׁבְּיוֹם שִׂישִׂי אַחַר שֶׁהִתְעַנָּה כָּל הַשָּׁבוּעַ, הוּא הָיָה הוֹלֵךְ לְמִקְוֶה קַר מְאֹד מְאֹד, וְהָיָה שׁוֹהֶה בְּתוֹךְ הַמַּיִם זְמַן רַב מְאֹד מְאֹד בְּעֵרֶךְ שְׁעָתַיִם רְצוּפוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם בָּרִיא שֶׁלֹּא הִתְעַנָּה בִּכְלָל לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל זֹאת.
אֶת כָּל הַתַּעֲנִיּוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהִתְעַנָּה, רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה מַסְתִּיר זֹאת מֵעֵינֵי כָּל בְּרִיָּה, וְאַף אָדָם בָּעוֹלָם לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵן, אֲפִלּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ וּקְרוֹבָיו. הַיְחִידָה שֶׁהָיְתָה יוֹדַעַת מֵהֵן הִיא אִשְׁתּוֹ, וְרַבֵּנוּ זַ"ל הִשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ שֶׁלֹּא תְּגַלֶּה זֹאת לְשׁוּם אָדָם. וְהָיָה עוֹשֶׂה הַרְבֵּה תַּחְבּוּלוֹת עַל מְנָת לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אֶת הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁהִתְעַנָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדַע מֵהֵן שׁוּם אָדָם.
פַּעַם אַחַת כְּשֶׁהִתְעַנָּה רַבֵּנוּ זַ"ל מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וּבְלֵיל שַׁבָּת כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל לֶאֱכֹל, הוּא הִסְתַּכֵּן מְאֹד בִּבְרִיאוּתוֹ, כִּי אַחַר צוֹם רְגִילִים כֻּלָּם לְהָכִין לָהֶם מַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת מְיֻחָדִים כְּגוֹן חָלָב וּמַשְׁקָאוֹת חַמִּים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם הָאֹכֶל כַּאֲשֶׁר הוּא נִכְנַס לַגּוּף אַחַר שֶׁהַמֵּעַיִם לֹא עָבְדוּ כְּלָל בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרוֹךְ. וְהוּא לֹא הֵכִין לְעַצְמוֹ שׁוּם מַאֲכָל מְיֻחָד כָּזֶה, וְגַם אַף אֶחָד לֹא יָדַע שֶׁהוּא הָיָה מִתְעַנֶּה, וְעַל־כֵּן הוּא הִסְתַּכֵּן בִּבְרִיאוּתוֹ מְאֹד וְנֶעֶשְׂתָה מְהוּמָה גְּדוֹלָה סְבִיבוֹ מֵחֲמַת זֶה.
בְּאוֹתָן שָׁנִים הָיָה רַבֵּנוּ זַ"ל נֶעֱלָם וְנִסְתָּר מֵעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם, וְאַף אֶחָד לֹא יָדַע מִמֶּנּוּ, רַק ר' שִׁמְעוֹן זַ"ל הָיָה רָגִיל לָבֹא אֵלָיו מִדֵּי פַּעַם, וְרַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה מַלְהִיב אֶת לְבָבוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיַּעֲשֶׂה גַּם הוּא כְּמוֹתוֹ. וּפַעַם אַחַת כְּשֶׁהָיָה אֶצְלוֹ בְּיוֹם רְבִיעִי, רַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה אָז שָׁרוּי בְּתַעֲנִית מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וְרָאָה ר' שִׁמְעוֹן שֶׁיּוֹצֵא דָּם מֵחָטְמוֹ, מִשְּׁתֵי עֵינָיו, מִשְּׁתֵי אָזְנָיו וּמִפִּיו. כְּשֶׁרָאָה זֹאת ר' שִׁמְעוֹן זַ"ל הֵחֵל לִצְעֹק וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיַּעֲשֶׂה מְהוּמָה בְּבֵיתוֹ עַל שֶׁנֶּחְלַשׁ כָּל־כָּךְ. אַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל פִּיֵּס אוֹתוֹ בְּחָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה וְאָמַר לוֹ: "כָּךְ הִיא הַדֶּרֶךְ, שֶׁהַתַּעֲנִית מַכְבִּידָה בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ, הֲרֵי תִּרְאֶה שֶׁמָּחָר תִּהְיֶה לִי הַקַּלָּה וַאֲנִי אַרְגִּישׁ יוֹתֵר טוֹב". וְהֻכְרַח ר' שִׁמְעוֹן זַ"ל לִשְׁתֹּק וְלֹא לְגַלּוֹת אֶת הַתַּעֲנִית לְאִישׁ מֵחֲמַת שֶׁגַּם אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל הִשְׁבִּיעַ שֶׁלֹּא יְגַלֶּה אֶת תַּעֲנִיּוֹתָיו לְשׁוּם אָדָם.
פַּעַם אַחַת אֵרַע שֶׁכַּאֲשֶׁר הִתְעַנָּה רַבֵּנוּ זַ"ל מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ מֵחֲמַת עֹצֶם חֻלְשָׁתוֹ הוּא הֻכְרַח לִשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ, וְאֶת רַגְלָיו תָּלָה לְמַעְלָה, וְסָמַךְ אוֹתָן עַל מוֹט וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.
עוֹמֵד בַּנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים
בִּימֵי נְעוּרָיו הָיוּ לְרַבֵּנוּ זַ"ל הַרְבֵּה נִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, וְהָיָה בְּסַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת לִפֹּל לִידֵי עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְאַף שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לִשְׁמֹעַ לַיֵּצֶר הָרַע וְלַעֲבֹר עֲבֵרָה, הוּא הָיָה גִּבּוֹר חָזָק וְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְלֹא הָיָה נִשְׁמַע לַיֵּצֶר הָרַע וְלֹא עָבַר חַס וְשָׁלוֹם עֲבֵרָה. וְאַף שֶׁהָיָה לוֹ נִסָּיוֹן בְּעִנְיָן מְסֻיָּם, בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה הוּא לֹא הָיָה מַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי לִבְרֹחַ מֵהַנִּסָּיוֹן הַזֶּה שׁוּב, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, הוּא הָיָה חָפֵץ בְּנִסְיוֹנוֹת, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּזְמִין לוֹ נִסְיוֹנוֹת, כִּי הוּא הָיָה יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁהוּא יַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וּבְוַדַּאי לֹא יִמְרֹד בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְיַעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיֶה נַעֲשָׂה מְשֻׁגָּע בְּאוֹתוֹ זְמַן, אֲבָל אִם יִהְיֶה לוֹ אֲפִלּוּ שֵׂכֶל מוּעָט בְּעֵת הַנִּסָּיוֹן, בְּוַדַּאי יוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ כְּפִי גֹּדֶל חֹזֶק לִבּוֹ, שֶׁהָיָה חָזָק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וְלֹא לַעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ.
גַּם הָיָה מִתְפַּלֵּל רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיִּזְכֶּה לִשְׁבֹּר אֶת כָּל הַתַּאֲווֹת, וְאַחַר רִבּוּי תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים שֶׁהִתְבּוֹדֵד הַרְבֵּה מְאֹד, זָכָה לִשְׁבֹּר אֶת כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָיָה קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ מְאֹד מִתַּאֲווֹת וְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.
לכבוד היום הגדול ט"ו באב – יום שבו נעשו שידוכים בעם ישראל
כמה ספורי ניסים על מעוכבי שידוך שהדפיסו אשר בנחל ו…
מההדפסה לישועה
היתה לי בת שהיתה מעכבת שידוך. שמעתי על הבטחת הצדיק, שמי שידפיס חלק אחד של 'אשר בנחל' – יראה ישועה! התקשרתי לדפוס 'ניצני הקודש' והדפסתי חלק 'אשר בנחל' עבור ישועתה של בתי. תוך פחות מחדש כבר הישועה הגיעה… ולאחר כשלושה חודשים כבר בתי היתה מתחת לחופה למזל טוב!
ישועה גוררת ישועה
היתה לי דיירת שהיתה גרה בשכירות בביתי שהשכרתי לה, לאחר תקופה בקשתי ממנה להתפנות מן הדירה. הדיירת סירבה לצאת מהדירה והתעקשה להישאר בדירה, הלכתי איתה למשפטים ולא עזר לי כלום – היא פשוט לא רצתה לצאת מן הדירה, נסיתי בכל דרך אפשרית להוציא אותה – אך לשווא, לא הצלחתי לפנות אותה מן הדירה בשום דרך.
לפני שהתחתנתי אמא שלי, שתהיה בריאה, עשתה עבורי הדפסת 'אשר בנחל' על מנת שאמצא את זיווגי, וברוך השם תוך זמן קצר הישועה אכן הגיעה ומצאתי את זיווגי והתחתנתי, ועכשיו כשראתה שאני צריכה ישועה בעניין הדיירת הזו, היא הציעה לי להדפיס 'אשר בנחל'. אכן שמעתי בקולה והתקשרתי ל'ניצני הקודש' ועשיתי הדפסה. וממש לא יאומן – תוך זמן קצר קבלתי טלפון מדיירים שהיו גרים באותו בניין (שכבר ידעו מה אני עוברת עם הדיירת הזאת) שבשרו לי שהם רואים שהגיע הובלה לדירה שלי, אותה דיירת ארזה את חפציה והלכה לה…
שידוך תוך שעתיים
שמעתי המון ברדיו על ההבטחה הייתי בטוח שזה עוד מוסד שמבטיח וכו'… האמת שכמעט התייאשתי בעניין זיווג לבתי שתחיה, חבר קרוב המליץ לי מאוד וסיפר לי שאף הוא נושע, פשוט נס אדיר ופלא עצום שעתיים אחרי שהשתתפתי באשר בנחל קיבלתי הצעת שידוך לבתי וברוך ה' חגגנו אירוסין לביתי.
(נס זה פורסם ברדיו בחודש ניסן התשפ"ב)